11 בני אדם נרצחו בחודש האחרון בשורה של פיגועי ירי ודקירה ברחובות ערי ישראל
בני ברק באבל: חמישה אנשים נרצחו בפיגוע ירי אכזרי בשכונת פרדס כץ • הרב יעקב שלום הי"ד והרב אבישי יחזקאל הי"ד, נרצחו ברחוב שבו התגוררו • השוטר אמיר חורי ז"ל נרצח לאחר קרב יריות עם המחבל • שני אזרחים זרים נרצחו אף הם בפיגוע הדמים • המחבל – אסיר ביטחוני לשעבר מאזור ג'נין, עבד באתר בנייה בעיר ללא היתר שהייה חוקי • עיריית בני ברק תגברה את שמירת מוסדות הלימוד ונפתחו מוקדי תמיכה נפשית לנפגעי החרדה • גל הטרור הוא מהקשים שידעה ישראל בשנים האחרונות • חודש של טרור
ערב שקט בשכונת פרדס כץ שבפאתי בני ברק, הפך באחת למרחץ דמים שלא יישכח. יום שלישי, דקות ספורות לפני השעה 8 בערב, הצטרפה בני ברק לרשימת הערים שספגו בתוך ימים אחדים אירועי טרור קשים שגבו את חייהם של 11 בני אדם. צרור יריות הרעיד את הרחובות שהתכנסו לשנת לילה – מבשר על סיומה של תקופה בטוחה יחסית וארוכת שנים. מחבל נתעב מצויד ברובה M-16 פתח במסע טבח שבמהלכו רצח חמישה אנשים הי"ד, עד שחוסל.
בשעה 19:56 החל המחבל דיאח חמארשה, בן 26, את מסע ההרג. תחילה הוא עצר את האופנוע שעליו רכב ברחוב ז'בוטינסקי ורץ אחוז טירוף לעבר רחוב השניים שנמצא מצידו הצפוני של ציר ז'בוטינסקי, שם החל לירות לעבר העוברים והשבים ברחוב. דימה וסשה, שני עובדים זרים ממוצא אוקראיני שישבו באותה העת בפתחה של חנות בפינת הרחובות השניים-ביאליק, לא שמו לב למחבל שמתקרב אליהם בנשק שלוף כשהוא יורה בהם מטווח אפס. השניים, בשנות העשרים והשלושים לחייהם, נהרגו במקום. בתיעוד ממצלמות האבטחה נראים מספר אנשים, בהם ילדים, בורחים מהחנות בזמן הירי מדרך אחורית. לאחר מכן, כיוון המחבל את נשקו אל בחור ישיבה שחלף ברחוב ואל רוכב אופניים שרכב היישר אל מול המחבל. בשני המקרים, באורח נס, הוא לא הצליח לירות בגלל מעצור בנשק.
שניות לאחר מכן הגיח רכב שנסע לכיוון רחוב השניים. המחבל רץ לעברו כשהוא צועק לנהג לעצור. מהתיעוד עולה כי הנהג ניסה להימלט מהמקום ברכבו אך איבד את השליטה על הבלמים והתנגש ברכב סמוך. המחבל ירה בו מטווח קצר ורצח את הרב יעקב ישראל שלום הי"ד, בן 36, תושב רחוב ביאליק הסמוך. שלום, שהותיר אחריו את רעייתו וחמשת ילדיו, היה בנו של הגאון הרב מאיר שלום זצ"ל, מחשובי תלמידי החכמים בקהילת תימן בבני ברק שנפטר בערב חג הסוכות תשפ"א, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה והוא בן 70 בפטירתו. זהו שבר כפול למשפחה.
משם המשיך המחבל בריצה אל עבר בניין מגורים סמוך. ממצלמות האבטחה שמותקנות בחדר המדרגות, נראה המחבל למספר שניות, שלאחריהן יצא שוב אל הרחוב. ההערכה היא כי הוא ניסה להיכנס לאחד הבתים, ב"ה ללא הצלחה. גם הפעם, בשל תקלה בנשק, ניצלו חייו של רוכב אופניים נוסף שהמחבל רדף אחריו בניסיון לירות בו, כמו גם חייהם של עוברי אורח נוספים.
נס נוסף תועד במהלך מסע הרצח כאשר המחבל ניסה לירות בילדה קטנה, אך שוב הנשק לא עבד לו. לאחר מכן, כשש דקות מתחילת האירוע, הגיע המחבל לרחוב הרצל וירה באברך שטייל באותו זמן עם בנו הקטן בניסיון להרדימו. הרב אבישי יחזקאל, בן 29, תושב רחוב השניים, גונן בגופו על בנו הפעוט וספג את כל הירי הקטלני. הרב יחזקאל הי"ד, בוגר ישיבת 'משכנות התורה' ומחנך בת"ת 'אור דוד', הותיר אחריו את רעייתו בחודש השמיני להריונה, ואת בנו כבן השנתיים שניצל.
המחבל המשיך בריצה עד לפינת רחוב ז'בוטינסקי, שם הגיע מולו אופנוע משטרתי ובו שני שוטרים, רס"מ ע' ורס"מ אמיר חורי. השוטרים ניהלו קרב יריות עם המחבל, ואף על פי ששניהם נפלו מהאופנוע שעליו רכבו הם הצליחו לחסלו, לא לפני שהמחבל הצליח לפגוע ברס"מ אמיר חורי. הוא הובהל לבית החולים 'בלינסון' בפתח תקווה, אך זמן קצר לאחר מכן נקבע מותו, ובכך הפך לנרצח החמישי בפיגוע הדמים הנורא בבני ברק. השוטר רס"מ אמיר חורי ז"ל, בן 32, תושב נוף הגליל שבצפון – שירת בסיירת האופנועים של תחנת בני ברק, והיה מוכר לרבים מתושבי העיר שפגשוהו בסיורים או באירועים מיוחדים. רס"מ חורי הותיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות.
שותפו לחיסול המחבל, רס"מ ע', ששמו המלא ותמונתו נאסרו לפרסום, תיאר את רגעי המאבק עם המחבל: "קיבלנו אירוע על יריות, כמה קריאות, הגענו למקום. נסענו לז'בוטינסקי נגד כיוון התנועה בהרצל כי אמרו רחוב השניים. איך שאנחנו מגיעים לכניסה מתוך הרצל לז'בוטינסקי, הבחנתי במחבל עם רובה M-16 מכוון עלינו. הוא ירה כדור אחד על השותף שלי שנפל, אני כבר הייתי עם האקדח ביד", כך סיפר השוטר ע'. "נפלנו עם האופנוע, ניהלנו קרב של כמה שניות, הוא ירה אולי איזה שני כדורים, אני חיסלתי אותו עם האקדח שלי ולאחר מכן הרחקתי הכל".
עקיבא קאופמן, חובש בכיר ב'איחוד הצלה', היה הראשון שהגיע לזירה הקשה. הוא סיפר: "תוך כדי נסיעה באופני החירום של 'איחוד הצלה' שמעתי קולות ירי. עצרתי להעניק סיוע לפצוע אנוש. למרבה הצער נקבע מוות בזירה על ארבעה אנשים. אנשי יחידת חוסן – היחידה לעזרה ראשונה נפשית של 'איחוד הצלה' – העניקו סיוע למספר נפגעי חרדה".
חובש מד"א ליפא הירש, שהיה בתחנת מד"א הסמוכה ושמע את הירי, סיפר: "שמענו את היריות מתחנת מד"א ויצאנו מייד לכיוון. ברחוב הרצל הבחנו בגבר כבן 30 שוכב מחוסר הכרה. הוא היה ללא נשימה וללא דופק עם פצעי ירי. ביצענו בדיקות רפואיות, הוא היה ללא סימני חיים ולצערנו נאלצנו לקבוע את מותו. כ-100 מטר משם בהמשך הרחוב ראינו גבר כבן 40 מחוסר הכרה עם פצעי ירי בגופו. צוות מד"א נוסף שהגיע למקום העניק לו טיפול רפואי ופינה אותו לבי"ח בלינסון כשמצבו אנוש. יחד עם הצוות שהיה איתי המשכנו לזירה ברחוב השניים פינת ביאליק שם ראינו 3 פצועים מחוסרי הכרה, כשאחד מהם בתוך רכב ושניים נוספים שוכבים על המדרכה. ביצענו בדיקות רפואיות אבל הם היו ללא סימני חיים, ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותם".
חובש רפואת חירום במד"א דניאל אמזלג, שפינה את השוטר לבית החולים, סיפר: "הפצוע סבל מפצע ירי בגופו והיה במצב קריטי. הכנסנו אותו במהירות לניידת טיפול נמרץ, נאבקנו על חייו ופינינו אותו לבית החולים תוך כדי ביצוע פעולות החייאה. הרופאים בחדר הטראומה המשיכו את הטיפול הרפואי ואת פעולות ההחייאה, אבל הפציעה שלו הייתה קריטית ובסופן הם לצערנו נאלצו לקבוע את מותו".
עיר מלאה בשב"חים
החרדה ממה שצפוי מעתה והלאה מלווה מיום שלישי בערב את עשרות אלפי תושבי בני ברק. אחרי עשרות שנים של שקט יחסי, התושבים מדברים על עיר שמלאה מבוקר ועד ליל באין-ספור פלסטינים – חלק גדול מהם שוהים בלתי חוקיים – המגיעים לעיר לעסוק לרוב בעבודות בנייה. רבים מהם אף נותרים לישון באתרי הבנייה.
גם המחבל, תושב הכפר יעבד שבאזור ג'נין, היה עובד באחד הבניינים בעיר לא הרחק מזירת הטבח. כמו שאר המחבלים מהפיגועים בבאר-שבע ובחדרה, גם חמארשה הוא אסיר משוחרר. מחקירה ראשונית עולה כי בשנת 2013 הוא נשא עונש מאסר של חצי שנה בכלא קציעות לאחר שהוגש נגדו כתב אישום באשמת השתייכות לארגון טרור וסחר באמצעי לחימה. עוד מתברר כי המחבל, שהיה מזוהה עם ארגון הפת"ח, עבד בעבר באתר בנייה בבני ברק, מה שככל הנראה הביא להיכרותו הטובה עם רחובות העיר בני ברק – המקום שבו עבד והתפרנס. בארגוני הטרור העזתיים, החמאס והג'יהאד האסלאמי, שיבחו את הפיגוע ואת המחבל, ואף הבטיחו להמשיך לפגוע בישראלים "כל עוד יימשכו פשעי הכיבוש".
בשעות הערב, עם הגעת הדיווחים הראשונים על אירוע ירי, היו רחובות העיר שוקקים ועמוסים, והתכונה הרבתי של ערב חג הפסח כבר ניכרה בהם. כשעה לאחר מכן – בעוד הדיווחים מהשטח הגיעו מבולבלים וסותרים – החלה הפאניקה לתת את אותותיה ורחובות העיר הלכו והתרוקנו. היו מי שדיברו על שלוש זירות מתגלגלות שונות. תחילה דווח על אירוע ירי נוסף ברחוב ביאליק ברמת גן וחלפו דקות ארוכות עד שהדבר נשלל. כוחות משטרה הוקפצו לקניון איילון הממוקם בגבול רמת גן-בני ברק, וגם שם לא אותר אירוע נוסף. אט אט התברר אופי האירוע כפיגוע לאומני אכזרי שנועד לסיים את חייהם של אנשים חפים מפשע.
לרבים מהתושבים הזכיר מראה הרחובות הדוממים את לילות הסגרים בתחילת הקורונה. בעצה אחת עם המשטרה הנחה ראש העיר הרב אברהם רובינשטיין את התושבים להישאר בבתים עד שהתמונה תתבהר וכוחות הביטחון ישללו הימצאותם של מחבלים נוספים, אך נראה שלא היה בזה צורך, וגם ללא הנחיה מפורשת העדיפו התושבים להסתגר בבתים.
כוחות רבים של הצלה וביטחון הוזעקו למוקדים שונים בעיר לאחר שאזרחים מודאגים דיווחו על אדם חשוד שמסתובב ברחוב או על שמיעת קולות נפץ וירי, דיווחים שרובם ככולם התבררו כקריאות שווא. שוטרים בנשקים שלופים מילאו את רחובות בני ברק בניסיון לאתר מחבל נוסף שעל פי העדויות עדיין הסתובב חופשי. במקביל, עצרו כוחות המשטרה מספר שוהים בלתי חוקיים שהסתובבו ברחוב או כאלה שנתפסו בתוך דירה בבניין מגורים. במקרה נוסף, לא הרחק ממקום הפיגוע, נלכדו שני ערבים, אב ובנו, בעת שפרצו למכוניות בשכונת קריית-הרצוג בעיר. במהלך המרדף אחריהם הם השליכו תיק כבד שנחשד כנושא מטען. חבלן משטרה הוזעק למקום, ולאחר דקות נוספות הם נתפסו ונעצרו.
לאחר חיפושים שערכה המשטרה ברחבי העיר נעצר חשוד נוסף שברשותו נתפסה סכין גדולה, ונבדק אם יש לו קשר לפיגוע. בהמשך, תפסה המשטרה עוד חשוד בפתח תקווה.
"הקדוש ברוך הוא שמר עלי"
את רעש היריות המאיים שמעו רבים מתושבי השכונה. חלק מהם לא הבינו ברגעים הראשונים כי מדובר בירי. "חשבנו בתחילת האירוע שמדובר בנפצים", שחזרה רחלי, תושבת השכונה. "התארגנו לצאת לאירוע מחוץ לעיר, ואז שמעתי את היריות. הן היו קרובות מאוד. ארכו לי כמה דקות עד שהבנתי שמה שמתחולל בחוץ זה פיגוע. השכנים צעקו שיש מחבל וכולנו מיהרנו לנעול את דלתות הבתים. התיישבנו להגיד תהילים. לילדיי הקטנים שהתעוררו בבהלה, סיפרתי שמדובר בנפצים מפורים וניסיתי להסיח את דעתם.
"כשאני חושבת על זה כעת אני מזדעזעת. המחבל הסתובב מתחת לבניין שבו אני מתגוררת. למזלי לא ראיתי אותו, אבל השכנה סיפרה לי שהבחינה בחלון במחבל חמוש 'עם רובה ענק', כהגדרתה. הוא הסתובב מתחת לבית ואחר כך פנה לרחוב אחר. היריות המשיכו עד שנפסקו".
גם מנחם אנגלנדר, חובש מד"א המתגורר ברחוב השניים, שמע את היריות מביתו ומיהר לרדת לרחוב כדי להגיש סיוע לנפגעים. שכן שראה אותו הספיק לצעוק לו ממרחק שייזהר. לחרדתו, הוא מצא עצמו עומד מול המחבל במרחק קצר, כשזה מכוון אליו את נשקו בדממה מקפיאת דם. המחבל סחט את ההדק שלוש פעמים אבל לא הצליח לירות. אנגלנדר ניצל את ההזדמנות ונמלט חזרה לביתו. "אני גר ברחוב השניים בבני ברק והייתי בבית כששמעתי את קולות הירי", סיפר. "מייד יצאתי לרחוב וראיתי מולי את המחבל שכיוון אלי את הנשק ממרחק של חמישה מטר ולוחץ שלוש פעמים. באורח נס היה לו מעצור והוא לא הצליח לירות. הקדוש ברוך הוא שמר עלי. אין לי הסבר אחר, הייתה פה שמירה משמים", אמר בקול רועד.
"זה הכל עניין של שבריר שנייה", שחזר אנגלנדר את הרגעים הקשים שבהם ניצל מירי. "המחבל לא דיבר מילה. הסתכל עלי וניסה לירות, שמע ישראל. קלטתי את הסיטואציה. ברגע שלא הצליח לירות הסתובבתי ונכנסתי לבניין. הייתי בטוח שהוא רודף אחריי או משהו. כשנכנסתי הביתה התחלתי לצרוח כמו משוגע. צעקתי לאשתי – 'ראיתי מחבל, הוא ניסה לירות עלי'. היא הביאה לי כוס מים. נעלנו את הדלת ודיווחתי למוקד. ברגע שהגיעו שוטרים למקום ואבטחו את הרחוב ירדתי חזרה למטה, אבל לצערי שלושה גברים שסבלו מפצעי ירי היו מחוסרי הכרה, ולאחר בדיקות רפואיות נאלצנו לקבוע את מותם".
מוקדי תמיכה נפשית
רבים מתושבי בני ברק נאלצים להתמודד עם תחושות חרדה עזות. עד לערב הפיגוע הרצחני, הייתה העיר נחשבת לשקטה ומוגנת מבחינה ביטחונית. הפיגוע הקשה הציב את התושבים בפני עידן חדש, שבו מחבל מסתובב חופשי ברחובות העיר, מתחת לבית, וגודע חיים באכזריות. ארגוני סיוע לתמיכה נפשית כמו 'בית חם' ו'עזר מציון' ועוד, הפעילו מוקדי חירום לנפגעי חרדה וקראו לציבור להתקשר ולקבל תמיכה. עיריית בני ברק הכריזה על הגברת אבטחה סביב מוסדות הלימוד.
ראש הממשלה נפתלי בנט, שנמנע ממנו לצאת מביתו לאחר שנמצא חיובי לקורונה, יצא במסר מצולם לאזרחים: "ישראל ניצבת בפני גל טרור ערבי רצחני. כוחות הביטחון פועלים. נילחם בטרור בהתמדה, בעיקשות וביד ברזל. הם לא יזיזו אותנו מכאן. אנחנו ננצח".
עוד הוסיף בנט ואמר, כי "מה שראינו לפני פחות משנה, בשומר החומות – הטרור והאלימות, מתוך ישראל ובתוך ישראל, היה סנונית ראשונה. זה אתגר גדול לצה"ל, לשב"כ ולמשטרת ישראל. אתגר מורכב שמחייב את מערכות הביטחון להיות יצירתיות ולהתאים את עצמנו לאיום החדש. לקרוא סימנים מעידים אצל אנשים בודדים, לפעמים אפילו בלי שיוך ארגוני, ולשלוט היטב בשטח כדי לסכל את הטרור עוד לפני שהוא קורה".
בסוף דבריו יצאה הבהרה מלשכתו כי "ההצהרה צולמה ע"י מצלמה שהונחה על חצובה, ללא נוכחות צלם בחדר".
שעה קודם לכן הגיב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו לפיגוע בבני ברק ואמר: "ערב עצוב וקשה מאוד. ישראל בעיצומו של גל טרור מסוכן שלא ראינו שנים רבות. אני שולח תנחומים למשפחות הנרצחים ומתפלל לרפואת הפצועים. מחזק את כוחות הביטחון וההצלה שנמצאים בשטח. חייבים לפעול בנחישות כדי להחזיר לאזרחי ישראל את השקט והביטחון".
שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן, מסר בהודעתו: "אנו מגנים בחריפות את פיגוע הטרור הנורא בבני ברק, השלישי בישראל בתוך שבוע, ושולחים את תנחומינו למשפחות הקורבנות". גם נשיא צרפת עמנואל מקרון גינה את הפיגוע ומסר כי "ישראל יכולה להישען על תמיכת צרפת".
עשרות מוחים שהתאספו באזור הפיגוע מנעו מהשר לביטחון פנים עמר בר-לב, להתקרב לזירה, והוא סולק בבושת פנים. השר נאלץ לעזוב את המקום במהירות כדי שלא ייפגע בידי ההמון. עשרות שוטרים הקיפו את השר בדרכו חזרה למכוניתו ומנעו מהתושבים הזועמים להתקרב אליו, מה שלא מנע מהם לצעוק לעברו קריאות זעם ולמחות על מה שלטענתם מהווה אזלת יד של הממשלה בטיפול בטרור.
בהמשך הגיב השר על הפיגוע הרצחני ואמר: "ערב קשה למדינת ישראל, הלב כואב עם משפחות הנרצחים והפצועים בפיגוע הנורא. נמשיך להילחם במלוא עוצמתנו עד שהטרור יוריד את ראשו. מדינת ישראל תעמוד איתנה בפני גל הטרור הנוכחי כפי שעמדה בעבר. נשתמש בכל האמצעים ונפעל בכל הזירות להשבת הביטחון והשקט".
כאשר ח"כ איתמר בן-גביר הגיע לזירה, הוא התקבל בהתלהבות ובקריאות "הו הא מי זה בא – ראש הממשלה הבא".
בשל המצב הביטחוני המחמיר, כשפיגוע הטרור בבני ברק הוא השלישי בתוך עשרה ימים שגובה חיי אדם יקרים, בליל יום שלישי קיים ראש הממשלה נפתלי בנט התייעצות ביטחונית בהשתתפות שר הביטחון, השר לביטחון פנים, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, מפכ"ל המשטרה וגורמים נוספים.
לאחר מצוד קל, עצרה המשטרה לאחר הפיגוע שני חשודים בחשד שסייעו למחבל לבצע את זממו. היא אף פתחה במבצע מיידי רחב היקף לאיתור שוהים בלתי חוקיים באתרי הבנייה בבני ברק. במהלך הלילה שאחר הפיגוע, עצרו כוחות צה"ל בג'נין שניים מקרובי משפחתו של המחבל. שניהם, אב ובנו, אסירים משוחררים.
הודעת זוועה בערב רגוע
נשק שלוף בלב השכונה
שולמית אורבך, בני ברק
את הערב הרגוע פילחה הודעת זוועה: פיגוע ירי בבני ברק. מקבץ מילים בלתי נתפס. משפט לא הגיוני. זה קורה כאן. בתוך העיר. קרוב לבית שלנו. לילדים שלנו. תיאורי האימה שנעצרו תמיד על סף עיר התורה הפכו פתאום למציאות מצמררת: שכונת פרדס כץ. רחוב השניים. הרצל. ביאליק. כל כך הרבה משפחות שאני מכירה מתגוררות באזור. זו העיר שלי. אלה הרחובות שאני מכירה ככף ידי.
נועלת את הדלת שוב ביד רועדת ולא מסוגלת לעכל את ההודעות החדשות. לא מצליחה לצייר את התמונה שבה חיית אדם מסתובבת עם נשק שלוף בלב שכונה שלווה ורוצחת. מחפשת קורבן אחר קורבן. הלב מתחיל לפעום בקצב מהיר. החרדה מטפסת לפנים. אני רועדת פיזית. משוחחת עם חברות כדי לפרוק את המועקה הנוראה. כן, הן שמעו את היריות. כן, הן מסתגרות בבתים. לקורבנות עדיין אין שמות ותמונות. אנשים מתחננים לעצור את הפצת תיעודי הזוועה מרגעי המוות. פסוקי תהילים. דמעות. חוסר אונים. לאט לאט מתבררים פרטי האימה. והשמות. והאנשים. והאלמנות. והיתומים. והפחד. המון פחד.
המחשבות מתערבלות בתוכי: האם לשלוח את הילדים מחר למוסדות החינוך? האם להישאר בבית? אי אפשר לגדוע את המשכיות החיים, אסור להיכנע לטרור. זה בדיוק מה שהמחבלים הארורים רוצים, להפר את השגרה השוטפת, להצר את צעדינו. אני מבינה שנצא מחר בעזרת השם ליום 'רגיל' של עבודה ולימודים. אבל שום דבר כבר לא רגיל יותר… אנחנו מהלכים בתפילה תמידית לשלום כולנו. בחרדה קיומית שכבר תופסת לה משכן של קבע. בתובנה הכואבת כי נראה שאין כבר מקום בטוח בארץ הזו. הפכנו לזירת טרור אחת גדולה ומדממת.
והניסים מלווים. תמיד ילוו. עדויות מבצבצות, מצטרפות אחת לאחת. על מפגש קרוב מול מלאך המוות ונשק שאינו פועל. על מעצור. על ניסיון חוזר של המחבל הארור לירות ושוב לירות ללא הצלחה. והאמונה מציפה ומבקשת חיזוק וביטחון: כי אין לאף אחד שליטה על משך חיינו. ההכרעות נגזרות רק שם למעלה, בכיסא הכבוד. והתחינה בוקעת מלב הולם ומפלסת לה דרך בחרדה ובכאב: אנא, אל תסתר פניך ממנו. מהר אהוב, כי מועד.
"יכול להיות שרבי חיים נפטר אז חסר זכויות"
עם תחילת הדיווחים על הפיגוע הקשה, החלו התושבים בבני ברק מדברים על ההגנה האנושית שהייתה לעיר אך לפני שבוע. "זה לא ייאמן", תיאר יעקב, תושב מערב העיר, את התחושה הקשה, "כל עוד מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל היה בחיים לא קרה שום אירוע מהסוג הזה ולא דומה לו בבני ברק. גם בתקופות שמחבלים הסתובבו בערי ישראל באזור המרכז הם הגיעו לפתח תקווה ולתל אביב וכאילו דילגו על בני ברק. לא שמו לב אליה. והנה, בקושי שבוע עבר מפטירתו ואנו כבר עדים למרחץ דמים שלא היה כמותו בעיר".
רבים מתושבי העיר עוד זוכרים את ניסיון הפיגוע בעיר שהתרחש בשנות התשעים בפינת הרחובות רבי עקיבא-חזון איש. שלושה פועלים ערבים שעסקו בהכנת מטען חבלה תכננו להניחו במרכז העיר, אך המטען התפוצץ להם בעודו בידיהם. מחבל אחד נהרג ושניים נפצעו. "אתה מבין על מה מדובר", אומר יעקב וצער נשמע בקולו, "שר התורה שהגן בתורתו על העיר כולה כבר איננו. מה יהיה מעכשיו?"
מרן ראש הישיבה, הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין שליט"א, נדרש בשיחתו השבועית – ביום שלישי בערב לאחר הפיגוע הקשה בבני ברק – לגל הפיגועים האחרונים והמצב בארץ ישראל, ואמר: "יהודים הרוגים יש, אחד תלמיד חכם הרוג, מה זה? יש תפילה 'ראה בעניינו', מה פתאום זה קרה, יכול להיות שרבי חיים נפטר אז חסר זכויות, צדיק אבד.
"מה אנחנו חייבים לעשות, מה חיזוק צריך להתחזק, על שלושה דברים העולם עומד, תורה עבודה וגמילות חסדים. כל אחד, לא משנה, אדם עוסק בפרנסה, לא עוסק, כל יהודי יש לו חיובים, מה שהוא יכול להוסיף תורה, להוסיף יראת שמים, מידות טובות, עסק בספרי המוסר.
"נאמר בגמרא 'חשוב את לאתפוסי אדרא', מי שהוא אדם חשוב הוא זוכה להיות המשפיע זכויות על עם ישראל. יש דין בצדיקים, זה מוסיף יראת שמים לציבור, הצדיק לא מפסיד מזה, הוא זוכה, צדיקים נתפסין בעוון הדור כדי לזכות את הדור, החשיבות שלו נותנת לו את הזכות לאתפוסי אדרא כדי לזכות את הדור".
בתוך כך, בהקלטה נדירה שהתפרסמה מתוך הספד שנשא בשבוע שעבר זקן הרבנים הגאון רבי אביגדור נבנצל שליט"א, בפני תלמידיו בעיר העתיקה בירושלים, על מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, הוא נשמע אומר: "רבי חיים הגן על בני ברק במיוחד שלא יהיו שם פיגועים, פצועים והרוגים, כמו שהגן החזון איש לפניו, אבל הוא הגן גם על כל עם ישראל, על כל ארץ ישראל. היה כואב לו בצרתם של ישראל. כששמע שערבים הרגו יהודים, בכה ממש כפשוטו.
"הלכה היא שכולם יודעים שאסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש. תפילין של יד זה כנגד הלב ותפילין של ראש זה כנגד המוח. צריך שיהיה גם מוח וגם לב. אצלו היה גם המוח וגם הלב, לקח את צרתם של ישראל לליבו. באמת, מי ייתן לנו תמורתו?" זעק הגר"א נבנצאל בעודו ממרר בבכי.
השבוע, עם התרחש הפיגוע הקטלני בעיר בני ברק, מקבלים הדברים משמעות מצמררת.