"יודעים עם מי צריך לדבר, באיזו דרך לנסוע, ומה הם האזורים שניתן לעבור דרכם ללא סכנת נפשות"
בבוץ הדביק, בטמפרטורת מינוס, תחת הרעשה רוסית – כך פועלת רשת ההברחה הממלטת יהודים דרך טרנסניסטריה • ר' הלל כהן, מנהל 'הפרויקט להצלת יהודי אוקראינה': "אנחנו משלמים סכומים גדולים עבור כל ראש, אבל יודעים שמדובר בפיקוח נפש"
הברחת גבולות נשמעת כמו משהו רחוק הלקוח מתקופת הצאר הרוסי, אבל נראה שבימים אלה ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
טרנסניסטריה, חבל ארץ בדלני המכונה "החור השחור של אירופה" השוכן על קו התפר שבין אוקראינה למולדובה, ידועה כדלת הכניסה האחורית לאוקראינה. חסידי ברסלב כבר מזמן גילו שזהו ציר גישה חלופי לאומן עבור אלה שמסיבה כזאת או אחרת אינם יכולים לעבור בדרך המלך (כתבה מורחבת על טרנסניסטריה מתפרסמת השבוע במגזין 'משפחה'). אבל בימים אלה הופכת טרנסניסטריה לנתיב הברחה מבוקש עבור יהודים המבקשים לנוע בכיוון הנגדי: להימלט מאוקראינה החוצה.
בבוץ הדביק, בטמפרטורה קפואה שמתחת לאפס ועם קומץ צעירים נלהבים העומדים לימינו מנצח הרב הלל כהן, מוותיקי העסקנים בקייב, על 'הפרויקט הלאומי להצלת יהודי אוקראינה'. אמש, עם סיום מבצע הברחה סבוך שנמשך עד השעות הקטנות של הלילה, ציין הרב כהן את היהודי ה-210 שהצליח להבריח מאוקראינה מאז פרוץ הלחימה.
מטף ועד זקן. ר' הלל במעבר הגבול עם תינוק
"גייסנו לעניין חמישה עשר צעירים יהודים נמרצים, חברמנים, שפרוסים לאורך הגבול, מזהים נקודות מעבר וצירי תנועה פוטנציאליים ועוזרים לנו לקבץ את היהודים מהמקומות שבהם הם תקועים ולהביא אותם לנקודות האיסוף", הוא מספר בשיחה ל'משפחה' מעיירת הגבול ריבניצה בטרנסניסטריה. "אנחנו עובדים עם מבריחי גבול מקצועיים הגובים עד 1,500 דולר לראש. יש כאלה שאף דורשים פי שלושה, אבל זה הגבול ששמנו לעצמנו".
הצורך בהברחת גבולות, מסביר כהן, נובע מכך ששלטונות אוקראינה אינם מאפשרים את יציאתם של גברים בני 60-18. "נתקלנו במקרים קורעי לב של משפחות שכבר הגיעו לאחר תלאות מרובות עד מעבר הגבול ונאלצו לחוות פרדה לאחר שהגברים קיבלו סירוב מעבר ונשלחו בחזרה. בעקבות קריסת התחבורה הציבורית במדינה יש בהם כאלה שנתקעו בתחנות רכבת באזורים שונים של אוקראינה, עד ששיגרנו יחידת חילוץ להוציא אותם".
אשר לשיטת ההברחה המדויקת, ר' הלל מעדיף שלא להרחיב על כך את הדיבור. "אנחנו יודעים עם מי צריך לדבר, באיזו דרך צריך לנסוע והיכן נמצאים האזורים הבטוחים שניתן לעבור דרכם ללא סכנת נפשות. הצלחנו בסייעתא דשמיא לקשור את הקשרים הנכונים עם כל מיני גורמים בממשל המקומי", הוא מספר.
לפני כמה ימים נתקל הרב כהן בחצר בית הכנסת בקישינב, בירת מולדובה, באישה וילד יהודים. הם סיפרו לו כי אבי המשפחה, אהרן, סורב במעבר הגבול והוא שוהה אי שם בתחנת רכבת באודסה המופצצת.
"ברגע ששמעתי במי מדובר התחברו לי כל החלקים", מספר לנו הרב כהן. "לפני כמה שנים בערב חג השבועות הופיע אהרן בבית הכנסת וסיפר כי ברצונו לעבור ברית מילה. בעקבות כך המשפחה כולה עשתה כברת דרך רוחנית וחזרה בתשובה שלמה. היה לי ברור שמוכרחים לפעול כדי לחלץ אותו מעמק הבכא ולאחד את המשפחה".
המבצע התברר כמסובך הרבה יותר מהמתוכנן. ר' הלל כהן יצר קשר עם אהרן, אבל בעקבות שיבושי התחבורה והתקשורת חלפה יממה מורטת עצבים עד שהלה הופיע בנקודת האיסוף שנקבעה. בשלב זה התברר כי המבריח המקצועי שהיה אמור לפגוש אותם – איננו. ר' הלל החליט לקחת את העניינים לידיים ולהפוך למבריח גבולות בעצמו.
ללא גיל. חילוץ של יהודי מבוגר את הגבול
הוא אסף את אהרן ברכבו ותחת סופת שלגים עזה נסע בדרכים עקלקלות שספק אם אפילו זקני טרנסניסטריה עוד זוכרים אותן. זו הייתה טעות. "באזורים הללו כל סטייה מהדרך הכבושה עשויה להטביע אותך במדמנת בוץ דביקה שקשה להיחלץ ממנה", הוא מספר. "זה גם מה שקרה לנו. למזלנו מצאנו כמה איכרים מקומיים שהשאילו לנו את הטרקטור שלהם וחילצו אותנו מהבוץ".
רק בשעת לילה מאוחרת הם הגיעו לריבניצה. משם הדרך כבר הייתה קצרה אל הגשר מעל נהר הדנייסטר המוביל לעיירה המקבילה רוזינה, בצד המולדובי של הגבול, היכן שאשתו וילדו של אהרן כבר חיכו להם. אשר לר' הלל – הוא כבר חזר באותו לילה לצד הנגדי של טרנסניסטריה, בדרכו בחזרה לאוקראינה להמשיך במלאכת הקודש של חילוץ יהודים.
להערכתו, יש ברחבי המדינה כחמשת אלפים יהודים נוספים הזקוקים לחילוץ והברחה.
"מאז תחילת המלחמה התברר לנו שמספר היהודים באוקראינה גדול הרבה יותר מכפי ששיערנו. רבים מהם יהודים חילונים שיהדותם אינה מוטלת בספק – אבל מכל מיני סיבות נמנעו עד כה מליצור קשר עם הקהילה היהודית המאורגנת. בעת הצרה הזאת הם גילו מחדש את זיקתם היהודית, ואנחנו נחושים להציל אותם – קודם בגשמיות ובהמשך גם ברוחניות".
