יהי רצון מלפניך שעל ידי קריאת המגילה הזאת תקום חופה ויתקיים קשר. ולא יתגלה שמה האמיתי של הכותבת, כי יש לה ילדים לארס ולחתן. ואם יתגלה, חלילה, הפל ברחמיך המרובים שכחון על כל השדכניות, או אבד להן את העיתון. אמן. ברוך שיחיינו ויקיימנו ויגיענו לזמן הזה.
איורים: חיהלה
פרק א'
ויהי בימי חש-בראש, הוא החש-בראש המצוי מפוניבז' ועד חברון, שבע ועשרים ומאה הצעות שידוכים ביום.
בימים ההם כשבת הבחו' החשו' על כיסא מלכותו אשר בעיר הבירה (שם הוא גם יקבל דירה). בשנת עשרים ואחת לחייו עשה 'תיפח' שני לכל חבריו, אמא הכינה את הבשר. והשתייה כדת אין אונס, כי מי בכלל מתייחס לחוקים של ההוא מהממשלה, תיפח רוחה?!
בסוף הערב, כטוב לב חש-בראש ב'סיום' שעשה ובכל הברכות שקיבל, ביקש מהוריו להתחיל. דהיינו, להיכנס לשוק. דהיינו, להקשיב לבת הקול שצועקת את השם שלו כמעט עשרים ושתיים שנה. ויבטיחו הוריו להתחיל, להיכנס, להקשיב.
וייטב הדבר בעיני חש-בראש ויעדכן בווצאפ של הישיבה, אל כל ועד וועד כלשונו, שאפשר סוף סוף לחשוב עליו כאיש שורר בביתו.
גם אסתר כתבה רזומה, להראות השדכניות כי טובת-היצע היא. ותאמרנה לה יודעות העיתים: "רזומה אינו שווה מאום ללא תמונה עדכנית".
ותמאן אסתר לשלוח תמונה עדכנית, יען השיער על ראשה נראה כקרן זווית, נעמד במאה שמונים מעלות. ולצערה, דבק בה משקל עודף קל, זנב מהחגים האחרונים ומהחגים שקדמו להם ומהחגים שקדמו להם.
ותאמר לה השדכנית: "היום הזה תאמרנה אימהות חש-בראשים 'לא מתאים לנו' וכדי ביזיון וקצף!"
ותבן אסתר את הרמז, ותקצוף מאוד, ותטפל למשעי בכל תלתל. ותשלח את התמונה לגרפיקאית כדי שתטפל בה היטב, כי רבה היא. וייטב הדבר בעיני השדכנית, ותעדכן את האקסל בטרם תשלח אסתר את הרזומה והתמונה לרעותה הטובה ממנה.
ותבהיר לאסתר בלשון 'עמך': "עלי! ולבדי! אציע לך הכל, למגדול ועד קטן, את לא תדעי, כמובן, מי הוא מי. תפקידך – לומר 'כן' על כל הצעה".
ותאמר אסתר: "אומר".
פרק ב'
אחר הדברים האלה, כשוך חמת מנהל הבנק, זכרה השדכנית את אסתר ואת אשר עשתה. ותפקד צ'ק שקיבלה מהגמ"ח ותבטיח למנהל הבנק שתכניס בקרוב סכום נוסף ותקבץ את כל השמות וכל המסמכים לתיקיית מחשב אחת ותחפש את האיש אשר ייטב בעיני הנערה ואביה.
חש-בראש אחד היה בעיר הבירה ושמו חש-בראש (כל הפרטים האמיתיים שמורים במערכת מטעמי זכויות הפרט) אשר נוסח לו רזומה אשר סיפר שהוא מתפלל לזיווג הגון אשר יוגש בכלי זהב וכסף על רצפת בהט ושש על שם דר וסוחרת.
ויהי שידוך הולם כי יש לו אב ואם, והם דורשים באוזני כל כמה הוא שווה. ובהיקבץ נערות רבות אל פנקס השידוכים של אמא שלו, ותילקח בחשבון גם אסתר.
ותבהל אסתר את תמרוקיה, ואת כל מנותיה תיתן הלאה, לאחיה הקטנים. כי כן ימלאו שעות מרוקיה: שש שעות בשמן המור, ושש שעות בבשמים ובתמרוקי הנשים, ועוד שלוש שעות בהמתנה לקוסמטיקאית, ושעתיים נוספות בתור לתזונאית. ולמי בכלל יש זמן לאכול?
ובהגיע תורה, לא ביקשה דבר כי אם רשות ללגום מים בטרם תתעלף. ותישא חן וחסד בעיני התזונאית. ותרשה.
ובהיקבץ חברותיה בחתונה של בת מזל אחת, כבר לא חברה שלהן, ותבהרנה לאסתר את תורת היחסיות – שישה חודשים הכנות מראש לפגישה של שעה. וגם זה לא מספיק.
ובכל יום ויום אביה מתהלך לפני ההיכל של הישיבה לדעת את חש-בראש, ואם הוא יודע ללמוד או פוקד יתר על המידה את הקיוסק הסמוך לישיבה.
בימים ההם חבר נעוריו יושב כמישיב בישיבה וישם עין על חש-בראש, ויבקש לשלוח יד בשידוך, וייוודע הדבר לשדכנית ותגיד: "שכח מזה, אני הצעתי ראשונה את השידוך". ויאמר האב למישיב בשם אסתר בשם השדכנית בשם מנהל הבנק: "לטובתך, שמור מרחק". וייכתב בספר דברי הימים שהשדכנית, ורק היא, זכאית לגעלט.
ובזה באה אמא של חש-בראש לברר על אסתר. את כל אשר ייאמר לה, תשים בסוגריים ותוסיף סימני שאלה, כי אין שום חברה מגדת את כל האמת על אסתר. ואין שום חברה מסבירה למה קיבלה טוב מאוד נקודה בהתנהגות, כאשר ציוותה עליהן אסתר, ואת מאמר אסתר החברות עושות כי אסתר רשומה ברזומה שלהן, ויהיה לה מה להגיד עליהן, אם הן תגדנה עליה.
פרק ג'
אחר הדברים האלה עשתה אסתר החלקה כי אמרו לה שתלתלים גרועים יותר מקרן. ותישא אסתר בגבורה את התהליך, ותמתין לתשובה מהשדכנית ותתפלל לשמוע כן, אחרת חראם על הקרן ועל הריבית.
ותאמר השדכנית לאימו של חש-בראש: "מדוע אתם מבררים כל כך הרבה?" ויהי כאומרה אליה יום ויום, ותלחץ אימו של חש-בראש על 'השתק' ותתעלם. ותימלא השדכנית חֵמה. ותבקש להעמיד במקום את אימה של מלכות.
ביום ראשון, הוא היום אחרי שבת שבו הראש אינו תקין לחלוטין, הפילה עצמה על אימו של חש-בראש, היא המנהלת הדגולה. ותופיע פתאום במקום עבודתה, הוא חדר המורות. ותצהיר בטון עושה בושות: "איש, אישה ואני ביניהם. שברו כבר צלחת. כתבו כבר ת'צ'ק!"
ותגרור המנהלת את השדכנית למשרד הפרטי שלה, ותנעל את הדלת, ותאטום את כל החריצים, ותלחש: "ישנן בחורות אחרות, מפוזרות בין כל הבחורות האחרות, אשר שוות יותר מאסתר".
ותזדעזע השדכנית: "מאה אלף נוספים אשקול להשיג לך, אם תתייחסי קודם להצעה שלי".
ותסתפק אימו של חש-בראש אם להסכים. ותאמר השדכנית לספקנית: "הכסף נתון לך, והכלה – לעשות בה כטוב בעינייך!"
ותפלוט אימו של חש-בראש 'אולי' זהיר, ותסר השדכנית את טבעתה כי תכף אירוסין, וצריך מקום לכל הפטיפורים.
ויתקשר אביה של אסתר לכל חבריו ומכריו, בהווה ולשעבר, וישלח את כולם לברר על חש-בראש, להשמיד, להרוג ולאבד כל סימן שאלה בקשר אליו, החל מהגיל המדויק שבו נגמל מטיטולים ולא כלה בסך הדקות שהוא מקדיש לצחצוח שיניים. פתשגן הכתב גלוי לכל מי שיודע לקרוא רזומה. הרצים יצאו דחופים בדבר האב, ואסתר נבוכה.
פרק ד'
וקיילא ידעה את כל אשר נעשה, ותקרע את בגדיה (לא באמת! צניעות היא ערך עליון!) ותלבש שק ואפר (לא באמת! לא יפה לה אפור ולשק יש גזרה משמינה!) ותצא בתוך העיר ותזעק זעקה גדולה ומרה על שלא הציעה את השידוך הזה קודם (באמת! ראו מסגרת!)
ובכל טלפון וטלפון אשר האב עושה, מגיעה אינפורמציה חיובית, ו"תחטפו אותו!" יוצע להורים.
ותבואנה חברותיה של אסתר ששמעו על חש-בראש בעבר ותגדנה לה שהוא רק מטר שבעים ולא מטר שמונים, כפי שמצהיר הרזומה. ותתחלחל אסתר מאוד, ותשלח לשאול אם יסכים לשים רפידות בנעליים, ולא קיבל.
ותתבונן אסתר באוסף נעלי העקב אשר העמידה לפניה ותצווה על השדכנית לדעת מה זה צריך להיות, ומה היא אמורה לעשות כעת.
ותגד לה השדכנית: "אין מושלם בעולם! בטח לא את!" ותרמוז על הקרן ועל הזנב, ותזכיר את פרשת הכסף אשר הבטיחו הורים אחרים להוריו של חש-בראש.
וייאנח אביה של אסתר ויגד לה: "השדכנית, בלתי נסבלת היא, אבל חש-בראש הוא דווקא לא רעיון גרוע כל כך".
ותאמר אסתר: "אם כך, מקובל עלי. אבל כל בחורה בשידוכים יודעת – אין לפגוש את אמא שלו במראה לא מושלם, ואני לא ביקרתי אצל הקוסמטיקאית והתזונאית כבר שלושים יום. לא אשמתי שהם מבררים לאט כל כך!"
ותאמר השדכנית לאסתר: "אל תדמי בנפשך להימלט מהצורך להיפגש עם אמא שלו, כי אם דחה תדחי את העת הזאת, שידוך טוב יותר יעמוד לו ממקום אחר, ואת ובית אביך תבכו. ומי יודע, אם לעת כזאת שאין לך חצ'קונים ואת נראית סביר, הגעת אלי".
ותיכנע אסתר לגזירה, ותכנס את כל חברותיה, ותבקש מהן להתפלל עליה. "אל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום, למה שרק אני אסבול? וגם אני אצום כן, ואשמור מרחק מהמקרר, ורק אחר כך אבוא אל אמא שלו, וכאשר אבדתי – אבדתי".
ויעבור אביה לפני העמוד ויאמר 'קדיש' על העו"ש, כי קלט, לצערו, עם מי יש לו עסק, וכמה הוא הולך לשלם.
פרק ה'
ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר אולם השמחות שבו קבעו להיפגש. ויהי כראות אמא שלו את אסתר, ותעבור על פניה, ותושט יד לבחורה אחרת, ותתרשם ממנה מאוד.
ותקבל אסתר את בקשתה, עד חצי המלכות, ותעש: ביקשה שאמא שלו תתרשם – קרה. ממנה – לא קרה.
ותנעץ עיניים זועמות בבחורה האחרת, ותכחכח בגרונה, ותשתעל, ותשאל אמא של חש-בראש: "מה לך? כי אם זה לא ויראלי, ויינתן לך חיסון!"
ותנפנף אסתר בתעודת המתחסן הלא רלוונטית שלה, ותבהיר שהיא אסתר. ותנשום הבחורה האחרת לרווחה ותסתלק. ותחייך אימו של חש-בראש חיוך לא נבוך ותשאל את אסתר מה למדה בסמינר ומה תוכניותיה לעתיד.
ותען אסתר ותאמר: "שאלתי ובקשתי להקים בית של תורה, אבא ואמא ישלמו".
ויהי כראות אימו של חש-בראש את העתיד, והנה הוא ורוד, נשאה אסתר חן בעיניה, ותספר לה את כבוד חש-בראש, וסך הצעותיו, ואת כל אשר גידלו ראש הישיבה, ואת אשר נישאו על כל השפיצים האחרים אשר כבר נישאו.
ותיפרדנה בנשיקה הדדית, ותודיע אימו של חש-בראש למגודל: "מצאה חן בעיניי הקטנטונת, למחר אתה קרוא לפגישה".
ויתבכיין: "כל זה איננו שווה לי אם איני מקבל עוד דירה. הלא יודע כל שפיץ, אם אין קירות לקשקש עליהם, אין שידוך".
ותתקשר השדכנית לאביה של אסתר, ותטרטר אותו, ויישבר, ויאמר: "יעשו רלסים בחצר, נקרא לה יחידת דיור, אותה יוכלו להשכיר".
וייטב הדבר לפני חש-בראש, ויברר עלויות פרסום של יחידה חלומית, ויֵצא שמח וטוב לב.
פרק ו'
בלילה ההוא נדדה שנת אסתר ותאמר להביא את פנקס השידוכים. ותביא בעצמה, כי אפשר לחשוב מי היא, ותשב על המיטה, ותעיין בספר דברי הימים, ותיזכר כמה הצעות לא לעניין היו לה. ותראה גם כוכבים אשר סירבו לראות אותה. ותפרוץ בבכי על מר גורלה. ויתעוררו הוריה ויזכירו לה שגורל מתוק יותר צפוי לה בעתיד הקרוב. ותתעודד בפטיפורים הממתינים במקפיא. ותשאל: "מה נעשה יקר וגדולה לחש-בראש על היותו חש-בראש?" ויאמרו לה הוריה: "לא נעשה עימו דבר, גם ככה הוא הולך לקבל דירה בירושלים".
ותאמר אסתר: "אבל הוא חש-בראש, והוא מבוקש!"
ויאמרו לה הוריה: "יש מאגר שלם של 'מבוקשים' במשטרה, ובואי נאמר את האמת: כל איש אשר טרם היה לאיש, והשדכנית חפצה ביקרו, היא תספר עליו שהוא מבוקש, ושפיץ, ומוצף".
ותפרוץ אסתר בבכי חדש, כי תחפוץ לעשות יקר לחש-בראש, ותאמר בליבה: 'אני תכף מתחתנת, וחסל סדר החלקות ותמרוקים'. האם ייפול דבר מכל אשר דיברה?
וייבהלו הוריה שהיא סובלת מרגליים קרות, וידליקו את הרדיאטור, ויאמרו לה: "מהר, היכנסי מתחת לפוך, ותרגיעי!" ויבהירו בכל לשון, שחש-בראש הוא יקר ערך, ואף שידוך אחר לא יוכל לו, כי רק אסתר נפול תיפול לפניו.
ותשמח אסתר לשמוע, ותשטוף את עיניה, ותשם עליהן רטיות חמות, כי הקוסמטיקאית עדכנה שעיניים נפוחות הן כבר לא באופנה.
עודם מדברים, והשדכנית מתקשרת, מה אכפת לה שאמצע הלילה, כדי לקבוע יום ושעה לווארט.
פרק ז'
ויבואו הוריו של חש-בראש לשתות עם הוריה של אסתר, להרים כוסית ולחייך למצלמות. ויאמר אביה של אסתר לחש-בראש: "מה שאלתך, ותינתן לך, ומה בקשתך עד חצי הדירה בירושלים, ותעש?"
ויחוויר חש-בראש ויגמגם: "חצי?"
ויפרוץ אביה בצחוק ויאמר לאביו: "מי הוא זה ואי זה הוא אשר לא לימד אותו להתבדח?"
וישפל אביו של חש-בראש את ראשו ויצביע על השווער, וילחש: "איש חסר הומור, האיש הזה". וישמח שאשתו במטבח.
ותתייצב גם השדכנית במטבח ותבחן את הפטיפורים ותבדוק אותם אחד-אחד, ותמלא פיה הלל על הכלה המפוטרת.
ותיבהל אימו של חש-בראש, ותתנהג כמו בתו של האיש הזה, לא תצחק. ותלך אל חדרה של אסתר ותפלס לה דרך בין עשרות בחורות צורחות ותחפש את אסתר, כי החרש החרישה בזמן ה'לחיים', יענו אין לה דבר חשוב לומר, ואין השקט שווה בנזק ליבה המודאג של השוויגער.
ותבקש לברר מדוע אמר לה ליבה של אסתר לעשות כן, והאם תלוש השכר שלה בסכנה. ואסתר עמדה לחלק את נעלי העקב שלה לכל דורשת, כי אכן, כלו ימיהן. ותראה אימו של חש-בראש את הכלה, מנופפת בנעלי עקב, ותתלה בה עיניים תמהות: "הגם להתנהג כתגרנית, כאשר אני עימך פה בבית?" ופני אסתר חפו.
ותסברנה החברות לחמות: "הנה נדיבות הלב שסיפרנו לך עליה". ותחייך אימו של חש-בראש בהקלה, ותבן שאין חשש לתלוש, ועם השדכנית עוד תדקדק. ופחדיה שככו. עד הפעם הבאה שתדאג, כמובן.
פרק ח'
ביום ההוא ניסו ההורים למצוא אולם פנוי לחתונה, ותוסף אסתר, ותדבר לפני אמא שלו, ותיפול לפני רגליה (כבר מצאה חן בעיניה…) ותבך, ותתחנן שלא יקבעו חתונה לפני ל"ג בעומר, היא צריכה שלושה חודשים לפחות כדי לעבוד על מידותיה.
ותחשוב אימו של חש-בראש על כל חברותיה שתבואנה לחתונה ותושטנה יד לכלה, ותסכים מייד.
ותאמר אסתר: "אם מצב רוחך טוב ואם מצאתי חן לפנייך וכשר הדבר – בבקשה, אל תקני לי שעון זהב. אני מעדיפה לקבל מזומן כדי שאוכל לקנות פאה איכותית. כי איככה אוכל וראיתי באובדן תלתליי בלי שאמצא פאה הגונה תמורתם?"
ותנזוף אימו של חש-בראש בשדכנית כי לא ידעה על התלתלים, ותחשוב שוב על האורחות, ותאמר לאסתר: "את, עשי כטוב בעינייך, העיקר שיהיה גם טוב בעיניי, וכשר, כמובן".
ויודיעו לכולם על האירוסין, ויבהירו שזה אירוע קטן, רק למשפחה הקרובה. ויגיעו כל הרחוקים. ויבשרו בכל הקווים הכשרים על השמחה, ויתכננו את הסנטוחה בישיבה ואת הריקודים בסמינר. ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר. גם ליהודיות. והשדכנית יצאה בלבוש היחיד שעולה עליה, ותפקיד בגאווה את הגעלט בעו"ש, ומנהל הבנק צהל ושמח.
ובכל מקום ומקום אשר דבר השידוך מגיע, שמחה וששון לאלה שביררו אצלם עליו ועליה, קולולו ויום טוב, זה הרי קרה רק בזכותם, והם ידעו ראשונים, אונה לכולם. ורבים מהמתבשרים מבקשים את פרטיה של השדכנית, כי נפל להם האסימון שהיא אמנם בלתי נסבלת, אבל ככה שדכנית צריכה להיות.
פרק ט'
ולמחרת בבוקר, הוא הבוקר המאושר ביותר בחייה, נקהלו כל ההורים על השדכנית לשלוח יד בקבציה, כי נפל להם האסימון, ככתוב לעיל. וכי גדולה השדכנית ושמעה הולך וגדול בכל הישיבות והסמינרים, והיא הולכת וגדולה מווארט לווארט.
ותפתח משרד ותשכור מזכירה ותעשה במשודכים כרצונה ותשגע את כהן ואת לוי ואת פולק ואת חליווה ואת הורביץ ואת ליאני ואת גולדמן ואת טביב ואת נוישטטר ואת בוסקילה, עשרת המשודכים הראשונים שאיבדו נשימה בגללה.
ויזכרו לה את חש-בראש ואת אסתר, ויתלו בה את תקוותם. בלי סיבה.
קיימו וקיבלו עליהם חש-בראש ואסתר לחגוג כמה שיותר. ויעשו ווארט, וסנטוחה למחרת, ואחרי שבוע עשה אותו יום משתה ושמחה – האירוסין. ובתום שלושה חודשים – החתונה. וישלחו הזמנות אל כל היהודים באשר הם, הקרובים והרחוקים, לקיים עליהם להיות אורחים בחתונה. וקיבלו היהודים את אשר נגזר עליהם, כי שום תירוץ לא עזר להם, והם נאלצו לחגוג את החתונה ככתבה וכלשונה.
והיום ההוא נזכר בכל משפחה ומשפחה שאי מי ממנה הוזמן לחתונה, כי שוב 'דפקו להם ברז' בדיוק כשם שעשו באירוסין, וקבעו חתונה מחוץ לעיר ביום חמישי, וזכרם לא יסוף מזרעם, כי לא נמצאה בייבי סיטר שתסכים לבוא, ויתפרעו הצאצאים באופן שאין לתאר, כי גם אותם נצטרך לארס ולחתן יום אחד.
פרק י'
ותשם אסתר בבוידם את ספר דברי הימים ואת הפנקס שבו תיעדה כל שידוך. ממילא שום שידוך אינו מעניין עוד זולת השידוך עם בעל הבית.
ואת כל מעשה תוקפו וגבורתו ופרשת גדולתו ושפיציו היא לא תשכח לעולם, הוא לא יאפשר; ידקלם הכל באוזניה במאה ועשרים השנים הבאות, גם את סך השידוכים שהוריד עד הרגע ששמה עלה.
ותחייך אליו חיוך של חנב"ב (חכמת נשים בנתה ביתה), כי עדיין לא עברו עשרים יום מאז החתונה וכי למרות כל מה שיש לו לומר, חש-בראש דורש טוב, בסך הכל. וברגע שייוולדו הילדים, תעביר אליהם את התפקיד, כי דובר – לכל זרעו.
ושלום לה.
ברוך אתה מלך העולם הרב את ריבנו והמזווג זיווגינו, והמשלם גמול לשדכנינו, והנפרע לנו מהלא ראויים להיות שדכנינו, ברוך אתה הקל המושיע. ברוכים כל ישראל. וגם קיילא זכורה לטוב (ראו מסגרת). שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד. ברוך חש-בראש הבלעדי. ברוכה אסתר בעדי. ברוכים כל הצדיקים. וגם קיילא זכורה לטוב (ראו מסגרת).
- • •
למה עזבתני?!
יש השדכנית ויש ה-שדכנית. וקיילא, הזכורה למוטב ובכלל, מימיה של מנוחי ועד הדאבל של זאביק וציבי, מתעקשת שה' הידיעה שייכת לה. לדעתה, השדכניות האחרות לא יודעות מה הן עושות. "לא רוצה להשמיץ מסיגות גבול אבל מגיע להן".
אבל כל שדכנית שמצליחה להקים בית נאמן בישראל משווקת גם את שירותייך.
"על זה נאמר: לא מדבשך. דבש תשאירו לחלה של ראש השנה. את העוגות שלי מלאו קרם פטיסייר ונוגט".
מה זה קשור לשיחה שלנו על השדכניות האחרות?
"מה האחרות קשורות לשיחה שלנו על שידוכים? ואת ממשיכה לטעות. אין שדכניות. יש ה-שדכנית. מי שידכה אותך, תגידי? לא אני, נכון? אני מקפידה לשדך רק שידוכים איכותיים. אין לי ברירה. השם שלי תלוי ועומד על הגרטל של המצווה טאנץ".
ואושרם של המשודכים?
"זה לא בתחום אחריותי. לכן קיימים מדריכי חתנים ומדריכות כלות. שגם הם יעשו משהו".
טיפ לשדכנית המתחילה?
"אל תתחילי איתי. אני ה-שדכנית של המגזר".
מה יש לך לומר על פרשת הכסף?
"שפתיי חתומות. עד הווארט. על הפטיפורים אני לא מוותרת".
לציבי יש תאוריה ששדכניות כמוך מעודדות לדרוש.
"לא תתפסי אותי מוציאה מילה רעה אחת על משודכת שלי, אבל תני לי לומר לך שתי מילים עליה: היא ג'ינג'ית".
מילים נוספות לברכה אחרונה?
"לא לשווא אני זכורה לטוב…"
הגישה, בלי אחריות על תכולת המגש: דבורי רנד
