מאיפה הביאו המפלגות החרדיות את הקולות החדשים? מהו הגידול הטבעי בכל מגזר? באיזו עיר ש"ס הפתיעה והיכן בן גביר ירד בכוחו? האם השעונים המעוררים של נתניהו העירו את הפריפריה? איך השפיע הפילוג הערבי דווקא על מרצ? כל המספרים והניתוחים
המפלגות החרדיות הצליחו להגיע למיצוי האלקטורט החרדי בבחירות לכנסת ה-25. את המשפט הזה, איש לא חשב שיוכלו לומר השבוע נוכח האדישות ששלטה במציאות ולא רק בסקרים.
כל קבוצה האשימה את רעותה בכך "שלא תספק את הסחורה", ובסוף, כנגד כל התחזיות, נדמה שכמעט לא היה מי שלא סיפק את הסחורה.
כשהחלו לזרום תוצאות המדגמים, הבינו כולם שנפל דבר; ההימורים על התוצאות החרדיות התבררו כלא משתלמות
.
אז מאיפה, בעצם, הגיעו הקולות הללו שאולי – נכון לשעת כתיבת השורות הללו, אחרי ספירת 87.2% מתוצאות האמת – מביאים לש"ס 11 מנדטים וליהדות התורה 8?
ש"ס שבבחירות האחרונות קיבלה 316,008 קולות, הגיעה עד כה ל- 347,559 מצביעים. מדובר בזינוק מדהים של למעלה מ-30,000 קולות (!). כמעט מנדט שלם.
'יהדות התורה', שבבחירות לכנסת ה-24 הביאה 248,391 מצביעים הגיעה בסבב הנוכחי לכ- 254,616מצביעים. זאת עלייה לא גדולה מדי, אבל מאוד ייתכן שהיא תגדל אף יותר, או שתקבל חצי מנדט מתנה מש"ס, במסגרת הסכם העודפים.
יש לסייג, שהחוסר בתוצאות הסופיות והמדויקות, מקשה לנתח את כל מה שהיה כאן, ואת זה נוכל לעשות באופן מסודר וברור בשבועות הבאים. כמו למשל, את הנתון שמלמד על כך שבבחירות הקודמות הליכוד הוביל עם 1,066,892 קולות שהם 24.19% וכעת נספרו רק 963,968 קולות שהם לעת עתה 23.32%.
אז נכון, זה לא מדייק, אולם בהחלט ניתן ללמוד מהתוצאות מגמות שכבר עתה מסתמנות די בברור. הקלה נוספת היא, האפשרות של רבים להצביע במעטפות הכפולות גם מבלי להוכיח שהם קשיי התניידות וכדומה – דבר שנוצל היטב על ידי המפלגות השונות.
מִסְפָּרִים, מְסַפְּרִים
הנעלם הגדול הוא מהיכן מגיעים קולות נוספים רבים כל כך לרשימות החרדיות מבלי לשתות לרוויה האחת את השנייה? בשביל זה כדאי להביט קודם כל בגידול הטבעי.
210,720 אלו הם הקולות החדשים שיכלו להשתתף במערכת זו והתעדכנו בשנה וחצי האחרונות. מדובר בכל אלו שחגגו 18 או 19 אביבים, ועולים חדשים.
כדי לדעת כמה לשייך לכל מגזר, נכנסנו לכבשוני חברת המדגמים 'דיירקט פולס', הנמצאת בבעלות הסוקר שלמה פילבר, ששיטת החיזוי שלה, האוספת את המידע בשיטות שונות 'מחוץ לקופסה', הביאו אותם להיות המדויקים ביותר בפרמטרים רבים.
לאורך כל הדרך, בבחירות האחרונות למשל, היה פילבר היחיד שנתן לגוש הימין 62 מנדטים, בעוד מתחריו בחרו ב-59 והיה גם מי שניסה לרמוז כאילו קשריו העסקיים והפוליטיים עם הליכוד אולי הוסיפו תבלין מסוים לסקרים.
המציאות טפחה על פני כולם – גם מרבית ערוצי התקשורת ששידרו את כלל המדגמים ופשוט התעלמו מקיומו של מדגם 'דיירקט' שזכה לרייטינג גבוה – מה שאומר שהסוקרים האחרים, או שאינם מקצועיים מספיק, או שמא גם להם היו הנתונים הללו והם העדיפו לתבל אותם באינטרסים שונים (יתירה מזו, מי שהסתובב בחדרים הסגורים ליד פילבר בליל הבחירות, יכול היה להבין מדוע כ- 15 דקות לפני פרסום המדגם החליט לשנות את המספר 62 כפי שחזו רוב הסוקרים במדגם, ובשל שיקול מקצועי מסוים, לתת לגוש הימין 61, כשהוא מסייג שמדובר ב61.9 שיכול להגיע עד 64).
כך או כך, אחד היתרונות של אנשי פילבר זוהי עבודת החריש העמוקה שנעשתה בקרב כלל המגזרים. הצוו
ת שלו יכול היה לפעמים מתוך שינה לומר מה מגמות ההצבעה הנוכחיות בקרב שבט אל עזזמה בנגב אל מול קהילה חסידית איזוטרית בביתר.
כדי לבחון את הגידול הטבעי חשף דוד דרוק, מנהל המחקרים בחברה החרדית בדיירקט פולס, כיצד הם פילחו את חתך הגיל הזה בקרב המגזרים השונים, כשהתוצאה הראתה כך: 31% מהמצביעים החדשים הם חילוניים, 23% מסורתיים, 11% הם דתיים לאומיים, 16% (שהם כ33,932 קולות) חרדים וכ20% ערבים.
על פי הממוצע של אחוזי ההצבעה בארבע מערכות הבחירות האחרונות, הרי שמתוך המצביעים החדשים יצביעו כ-69% שהם 145,397. מתוך הנחה שמנדט יהיה בערך בסביבות 38,000 קולות, הרי שמדובר בקרוב לארבעה מנדטים. בפועל אחוז ההצבעה עמד על יותר
מ71%, נתון שלא היה מאז הבחירות לכנסת העשרים בשנת תשע"ה (2015), והמודד למנדט יעלה בהתאם. חציית אחוז החסימה יכול להגיע גם ל-150,000 קולות. אל תנסו לחשב מה היה קורה עם יהדות התורה הייתה מתפצלת, גם אם הפיצול עצמו היה מביא עוד קולות.
על פי החישוב הזה, ישנו גידול של למעלה מ27,000 מצביעים חרדים חדשים בפועל, קרוב ל33,000 מסורתיים, וכ18,750 דתיים לאומיים.
המספר הזה כבר נותן הבנה מהיכן הגיעו הקולות החדשים.
ה'בייס' של ש"ס מתעורר
המקום הראשון שאליו יש לגשת כדי לחפש את הקולות החדשים, הן הערים החרדיות. קחו לדוגמה את העיר ביתר עילית. בבחירות הקודמות, 12,752 הצביעו ליהדות התורה, והפעם 14,081, קפיצה של למעלה מ1,000 קולות. ש"ס הייתה 5,734 וכעת היא 7,303, יותר מ1,500 קולות. וכמה "שתה" איתמר בן גביר? ובכן, הוא צנח מ2,124 ל1,844. כלומר משתה גדול לא נראה שיש כאן. (שוב, יתכנו עוד קולות שיתווספו, אבל בכל מקרה לא נראה שיש כאן איזה כיוון של סחיבת קולות מג' או ש"ס). בכל מקרה, בשל אחוזי ההצבעה ועוד, ישנו מצב שבו מפלגות ירדו באחוזים אך גדלו במ
ספר הקולות.
בעיר אלעד, ניתן לראות שינוי מעניין. בבחירות הקודמות, ש"ס הייתה עם 8,506 וכעת היא כבר על 9,841 קולות. הציבור התעורר. גם יהדות התורה שעמדה על 6,246 טיפסה מעט ל6,570.
אבל תראו מי לקח בגדול. איתמר בן גביר וסמוטריץ' שהיו עם 1,892 קפצו ל2,170. כמובן, שבאלעד יש לשקלל גם את הציבור הדתי לאומי, אבל מספר הקולות שגדל ולאו דווקא על חשבון המפלגות החרדיות, שייך לצעירים שניתן היה לראות את הלהט שלהם ל
בן גביר מתפרץ בעת שהגיע לעיר אחרי הפיגוע הנורא בשנה האחרונה.
בירושלים, ניתן לראות זינוק מדהים לש"ס, שלפני כשנה וחצי הייתה עם 39,151 קולות, ומצאה את עצמה עם כמעט 48,000 קולות. 10,000 קולות חדשים זהו מספר עצום. בניגוד לתחזיות, יהדות התורה, אף היא רושמת גידול של קרוב ל4,000 קולות.
כפי שזה נראה כעת, המפלגות החרדיות הוסיפו לעצמן עוד 60,000 קולות ויותר.
את שהולך לקרות, ניתן היה לראות כבר במטה החסידויות של אגודת ישראל. בשעת בוקר, ניתן היה לחוש באדישות. הכל התנהגו כאילו הלילה הזה יסתיים רע מאוד, ואז, המסכים התחילו להשתולל. בשעה 12:00 בצהריים, הגיעו לאחוזי ההצבעה שחשבו שיגיעו ב16:00 אחרי הצהריים, ואז, מאוחר יותר, גילו שאחוזי ההצבעה בשעה זו גבוהים ביותר מאז תשנ"ט. ניתן היה גם לראות 'פיקים' אחרי הצבעת כ"ק האדמו"ר בבעלזא למשל (בפעם השנייה בחייו). בדגל התורה, קיבלו תגובות על כך שעצרות 'האספו' גרפו בחזרה רבים שמסיבות שונות חשבו להימנע, אבל לא פחות, אפקט ה"אבא מסתכל מלמעלה" של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי עשה את שלו. אפשר בזהירות לציין שעל פי נתונים שונים, מי שהרים את השטח היה דווקא ראש הממשלה 'לשעתיד' נתניהו שפעל בציבור החרדי ועורר להצבעה שלא הגיעה בהכרח לליכוד.
אצל ש"ס ניתן לראות את הפריפריה שהתעוררה. ניתן לדגום לצורך כך את נתיבות וטבריה שבהן נוספו ביחד עוד אלפי קולות. ש"ס הצלי
חה לעורר את ה'בייס' הרדום, אבל לא פחות, הביאה קולות חדשים, כמו למשל בתל אביב, שם ניתן לראות בשכונות עם משפחות מסורתיות שאיבה לש"ס, בין היתר בשל פעילות רבני הקירוב כמו רבי זמיר כהן ורבי יגאל כהן שמילאו אולמות כמו בימים הטובים. בסוף, לפי הנתונים, רוב הקולות הם חרדים ספרדים מצביעי ש"ס 'אורגינליים'.
הפריפריה היא גם המקום שבו הליכוד פעל. לא קולות חדשים אלא עוררות הישנים (נתניהו הדגים זאת עם שעונים מעוררים של
קח לכל מקום). ראו את פער התוצאות בבת ים למשל, שם עלו מ22 אלף קולות ל23 אלף, וכך גם בקריית אתא שעלו מ12 אלף ל13 אלף. בבת ים, היה נתניהו שוב ושוב ושוב. הם לא חיפשו קולות חדשים, אלא להשיב את היְשָׁנִים וישֵׁנִים. וכאן, אולי אפשר לומר, הם יכלו יותר.
אין לערבים מרצ
אם מביטים על תמונת המספרים של התוצאות הכלליות, זה נדמה כמו תמונת מראה של הבחירות הראשונות בסבב החמישייה הזו (2019). אבל, מימין לשמאל.
חוקרי המכון החרדי למחקרי מדיניות, שסייעו בניתוחים – שחלקם מתפרסמים כאן לראשונה – נוכחו בין היתר לראות עד כמה מדהים איך שאומנם העם אמר את דברו, אבל גם שיטת הבחירות.
כלומר: גוש הימין יזנק ביותר מ-10 מנדטים, הרבה בזכות השמאל שלא למד את הלקח שהימין הפנים מהבחירות הראשונות: לפעול יחד. לחבור. לשמור זה על זה.
איפה הקולות של מרצ, אתם שואלים? התשובה נמצאת כרוכה גם בסיפור אחר לגמרי: המפלגות הערביות.
בגלל המלחמה הפנימית ביניהם, חשו רבים מהמצביעים הקרובים לעולמה של מרצ ב"חילוניות" והשקפות שונות כמו קומוניסטים ועוד, כי הפעם הם צריכים לסייע לעניי עירם, ואז נדדו קולות לחד"ש-תע"ל. קחו את כפר קאסם שבו בבחירות הקודמות קיבלה מרצ 1,689 קולות שהפעם צנחו ל-591, ירידה של קרוב ל70%. כך גם נצרת בה מ-892 נחתכו ביותר מ-50% ל-414.
