הצד החשוך של 'צהר' | "ביקשתי שיסירו את שמי מפרסומי הארגון. משום מה, עד היום בקשתי לא כובדה": האמת על מה שקורה מאחורי הקלעים של הארגון שנלחם ברבנות הראשית: תחקיר מטריד
משענת קנה רצוץ? השר מתן כהנא דוהר לחוק גיור מעל לראשם של הרבנים הראשיים – ועושה שימוש בגיבוי מארגון 'צהר', המקדם יוזמות להחלשת הרבנות הראשית • אולם מתברר, כי הארגון נוהג לכאורה לעשות שימוש בשמות של רבנים, אף שאלו פרשו מהארגון במחאה • גם בישיבה שקדמה להודעה על "תמיכה פה אחד" בחוק הגיור – רבים מחברי הארגון כלל לא השתתפו, אחרים עזבו את הישיבה לפני שהתקבלו ההחלטות, ויש מי שהעדיפו לא להביע דעה • בשיחות עם רבנים שהארגון עושה שימוש בשמותיהם, עולה תמונה שמעידה על דפוס פעולה מטריד • תגובת 'צהר': "ההחלטות עברו פה אחד"
? קטעים נבחרים מתוך הריאיון
"ביקשתי לפני שנתיים מארגון 'צהר' שיסירו את שמי מהפרסומים, כי פרשתי מהארגון. משום מה, עד היום הדבר לא נעשה. הם ממשיכים להשתמש בשמי ללא רשות": את רוח ההצהרה הזו שמענו השבוע בשיחה עם יותר מרב אחד ששמו מתנוסס בכרזות ובפרסומים הרשמיים של 'צהר' – הגוף שעליו נשען גל החקיקה נגד הרבנות הראשית ורבני ישראל.
מה עומד מאחורי בולמוס החקיקה של שר הדתות מתן כהנא לשינוי צביון הגיור והכשרות במדינה? כהנא חשף בעצמו את התשובה יותר מפעם אחת: האידיאולוגיה של ארגון 'רבני צהר'. "האג'נדה שלי בענייני דת ומדינה, כולל בכשרות, ידועה לכל. מתחילת כניסתי לפוליטיקה הצהרתי שדרכי היא הדרך של רבני 'צהר'", הצהיר כהנא לא מכבר, בכנס 'בשבע'.
לכאורה, לפי הודעה זו, אך טבעית הייתה ההודעה שיצאה מטעם 'מועצת רבני צהר' לפני כשבועיים, תחת הכותרת: "תומכים במתווה הגיור; פתח משמעותי לזהותה היהודית של המדינה על פי ההלכה".
בגוף ההודעה של 'צהר' – כאמור, הגוף שעליו מתבסס מתן כהנא בחקיקתו נגד דעתם של רוב רבני ישראל – נאמר: "מועצת 'ארגון רבני צהר' התכנסה לדיון מיוחד בנושא מתווה הגיור המוצע של השר לשירותי דת מתן כהנא. בתום הדיון החליטה המועצה פה אחד לתמוך במתווה הגיור. גיור על ידי רבני ערים מהווה פתח משמעותי לזהותה היהודית של המדינה על פי ההלכה". עוד בדברי ההחלטה: "המועצה קוראת לשר הדתות לדאוג לעצמאות שיפוטית של דייני הגיור כתנאי הכרחי להצלחת המתווה". כלומר, הוצאת הגיור מידיה של הרבנות הראשית.
יו"ר ארגון 'צהר', הרב דוד סתיו, התבטא בהודעה: "הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה ולאפשר לרבני הערים להקים מושבי גיור כפי שנעשה כל הדורות עד לפני שנים מועטות. לא הגיוני שבתי הדין לגיור של הרבנות יפעלו כפקידים ולא ייהנו מעצמאות שיפוטית כמו בתחום הגירושין והנישואין".
בהודעה של 'צהר' נאמר, כי ההחלטה לתמוך בחוק הגיור של כהנא – "התקבלה פה אחד". בעקבות ההודעה, יצאנו לבדוק עם רבנים בציונות הדתית הנמנים עם 'מועצת רבני צהר', האם באמת הייתה תמיכה פה אחד. התשובות היו שונות ומגוונות: החל מהתנגדויות מפורשות והתנערות נחרצת, המשך באי תמיכה או הצהרה על אי הבנה בתחום, ורק בשוליים היו גם קולות של תמיכה. 'פה אחד'? הקשיבו לדבריהם של אלו ש'צהר' מתפארת בשמם ומתיימרת להתחשב בדעתם.
ממוססים את הרבנות. משרדי ארגון צוהר בלוד.
'אצטרך לצאת מהארגון'
הראשון שבאנשי שיחנו הוא הרב יהושע ויצמן, ראש 'ישיבת מעלות' וסגן יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא, דמות רבנית בכירה בציונות הדתית. הרב אמנם מצהיר בשיחה עם 'משפחה' כי הוא חבר מועצה ב'צהר'. "אני ב'צהר', כי ביקשו ממני בשעתו להצטרף, משתדל להאיר פנים לכולם, אבל הייתי בישיבה אחת, בגלל המרחק".
באשר לתמיכה הנטענת בחוק הגיור של כהנא – מתברר שהרב וייצמן כלל וכלל לא תומך, ו'החלטת המועצה' שהתפרסמה אינה על דעתו. "לא אגיד שתמכתי בעניין והייתי חלק מהחלטה כזו. אם אני ברבני 'צהר', זה לא קשור. אני מעריך שלא כל מי שנמצא, מסכים על כל מה שאומרים".
אבל ב'צהר' הודיעו על תמיכה 'פה אחד'!
הרב וייצמן: "אם זה ככה, אצטרך לצאת מהמועצה. אני לא הייתי בשום ישיבה שבה דנו בזה וזה לא על דעתי".
הרב וייצמן מנמק את דעתו: "באופן כללי, אני לא מתעסק בעניינים שבפוליטיקה. כללית, אני חושב שצריך לחזק את הרבנות הראשית. יש לנו רבנות ראשית, ולעניות דעתי – צריך לחזק את המוסד הזה. אם חס וחלילה נחליש אותו – יכולים להיכנס בו הרבה גורמים שליליים. בעמל רב הוקם המוסד הזה בשעתו על ידי הרב קוק וצריך לשמר אותו מכל משמר".
הרב ש' – ראש ישיבת הסדר, דמות רבנית מוכרת בציונות הדתית וחבר מועצה ב'צהר' – מתנגד אף הוא נחרצות לרפורמת הגיור שעליה הביעה 'צהר' הרשמית את תמיכתה. "אני לא תומך בחוק הגיור, וגם לא הייתי בדיון הזה", הוא אומר נחרצות ל'משפחה'. "חוק הגיור המוצע הוא בעייתי. כל דבר שהוא לא עם הרבנות הראשית, הוא בעייתי. אני באופן רשמי חבר מועצת 'צהר', אבל זה לא אומר שאני מסכים לכל החלטה שהתקבלה שם. במקרה הזה אני לא מסכים. ולא רק אני, אלא גם אחרים. יש ויכוח בעניין הזה, באופן טכני, אני גם לא הייתי בדיון".
האם רבנים אלו הם דוגמאות בודדות ואילו כל השאר תומכים במהלכי כהנא בגיור ובכשרות? התשובה החד משמעית היא – לא. הרב גדעון פרל זצ"ל, רב היישוב אלון שבות ודיין גיור ברבנות הראשית שהלך לעולמו לפני חודשיים, ויבלחט"א הרב אהרן כ"ץ, לשעבר ממלא מקום רב העיר רמת גן – הביעו התנגדות ציבורית לרפורמת הכשרות של השר כהנא, זאת חרף היותם חברי 'מועצת רבני צהר'.
במכתב שהתפרסם בכלי התקשורת בג' באלול תשפ"א, ועליו חתמו הרבנים פרל וכ"ץ, לצד עשרות רבני ערים, רבני יישובים ורבנים אזוריים המפעילים מערכי כשרות בכל רחבי הארץ – כולם מהציונות הדתית, נכתב: "לעצור ולפתוח בדיון מעמיק עם הרבנות הראשית ושלוחיה החפצים בייעול ובשיפור הצרכים במערך הכשרות של הרבנות הראשית".
החותמים על המכתב העידו, כי לא התקיים כל שיח עימם מצד שר הדתות או מי מאנשיו בטרם גיבוש התוכנית ולא נעשה מאמץ ללמוד על האתגרים והפתרונות המיושמים בשטח. המכתב בולט גם ברשימה המגוונת של החתומים עליו, בהם רבנים המזוהים עם ארגון 'צהר', כגון הרב משה ביגל, רב היישוב מיתר, ולשעבר חבר ב'ועדת הכשרות' של הארגון.
'פרשתי, והותירו את שמי'
מתברר, שההתנגדות של הרב פרל הייתה לא רק לרפורמת הכשרות – אלא גם לרפורמת הגיור. בכ"ב בכסלו תשפ"ב, מעט יותר מחודש לפני פטירתו, התקשר אל הרב פרל כתב כלי התקשורת 'סרוגים' אמיר אטינגר וביקש לראיין אותו אודות רפורמת הגיור. הרב פרל התראיין, אולם לבסוף, דבריו לא פורסמו.
לאחד ממכריו כתב באותו יום בהאי לישנא, דברים שמתפרסמים כאן לראשונה: "הרבנות צריכה להכריז, שכל כשרות ללא הסכמתה היא הונאה, אפילו שיש לה גיבוי מ(…) – כמו שהיא לא מכירה בנישואין של 'כתות' אחרות. אמיר אטינגר צלצל אלי ואמרתי לו את עמדתי בעניין 'צהר'. לא יודע אם פרסם".
אחד ממכריו של הרב פרל מרחיב: "זה מה שכתב לי הרב גדעון פרל זצ"ל. הוא כעס על כך שיצא פרסום בשם ארגון 'צהר' על תמיכה כביכול של רבני הארגון ברפורמת הכשרות, זאת בשעה שלא התקיים כל דיון בנושא כה כבד. בדיעבד הסתבר, שעוד מרבני המועצה התנגדו בחריפות לחוק".
הרב אהרן כ"ץ חתם במפורש נגד רפורמת הכשרות של כהנא. מה הוא חושב על חוק הגיור שעומד על הפרק? ובכן, אלו הדברים שאמר השבוע ל'משפחה': "אני לא חתמתי על שום דבר. לא השתתפתי בשום דיון ואני לא תומך בשום דבר. לא הבעתי את דעתי בעניין חוק הגיור, לכאן ולכאן. אין לי עניין להביע דעה. המועצה החליטה – אני יכול לעצור את המועצה?!"
הם אומרים שהרב הוא חלק מהמועצה.
"אני חלק ממנה. אז מה? לא חתמתי על שום דבר. לא השתתפתי בשום דיון, ואין לי שום עניין לפרסם שום דבר. לא תראה את שמי לא כאן ולא כאן". אם כן, חרף היותו של הרב כ"ץ במועצה, אין באמור שום תמיכה בחוק הגיור, ויותר מכך – הרב כ"ץ כלל לא השתתף בדיון.
בפלטפורמה הדיגיטלית של 'צהר' מתנוססים שמותיהם של 'חברי מועצת רבני צהר'. כמו כן, בכל הפרסומים שלהם מתנוססים, מצד שמאל של לוגו הארגון – שמותיהם של חברי המועצה. לצידם מפרסם 'צהר' הודעות תמיכה שונות בחוק הגיור של כהנא. אלא, שבבדיקה מקיפה מול השמות שמופיעים – מתברר ששמם של הרבנים אמנם מופיע בכל הפרסומים, אך חלקם פרשו מהארגון בשנים האחרונות, לעיתים עקב חילוקי דעות, והם אינם חפצים עוד בהשארת שמם בפרסומים.
ההשלכה של השארת שמות של רבנים שפרשו בפועל מהארגון – היא ברורה: ככל שישנם יותר ראשי ישיבות ורבנים בכירים, התפיסה הציבורית והלגיטימציה של המועצה בקרב קהלים בציונות הדתית – היא גדולה יותר. לא מדובר רק בשמות הקבועים והידועים של 'צהר' במרחב הציבורי, כמו הרב דוד סתיו, הרב יובל שרלו והרב רפי פוירשטיין, הנמצאים לצד שמות נוספים במועצה. מתברר שהרבנים ביקשו במפורש מארגון 'צהר' להסיר את שמותיהם מהפרסומים, אך התעלמו מבקשתם.
זהו, למשל, סיפורו של הרב יצחק שילת, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית. בשיחה ל'משפחה' הוא אומר: "הייתי חבר מועצה ב'צהר', אבל מזה שנתיים אני לא חבר שם. ביקשתי כבר אז שיסירו את שמי מהרשימה, וכנראה שזה עדיין לא נעשה".
מדוע הרב פרש?
"זה סיפור ארוך. כתבתי בזמנו מכתב לכל החברים. בגדול, מפני שלא אהבתי שהם לעומתיים לרבנות הראשית בתקופה האחרונה. מעין 'ממשלת צללים' של רבנות, שאין לה סמכות ציבורית ומתנגשת עם הרבנות בכל מיני דברים. זהו אחד הדברים העיקריים, והיו עוד דברים".
הרבנים הראשיים לישראל והגאונים הרב מיכה הלוי והרב צבי ישראל טאו בהפגנה השבוע
'אין לי מושג מה נעשה'
הרב שילת אינו לבד. גם עמיתו לישיבה, הרב אלישע אבינר, ראש כולל ההלכה בישיבת מעלה אדומים, נמצא במקרה דומה. "אני לא שותף בפועל כבר זמן רב לכל הפעילות, אז אין לי מושג במה תמכו ובמה לא תמכו", מקדים הרב אבינר בפתח דבריו ל'משפחה'.
"אני ביקשתי לפני כמה חודשים, שמכיוון שאני לא משתתף – שיסירו את שמי. כנראה שלא הסירו את שמי. אבל בפועל אני לא יודע מה נעשה. אני לא משתתף בפגישות, כבר שנה וחצי-שנתיים לפחות. ביקשתי שיסירו את שמי, כי אני נאלץ מדי פעם לענות לשאלות כמו שלך וזה לא נעים, כי אני לא יודע וזה לא נראה אמין שאני מופיע שם".
הרב אבינר מוסיף: "אין לי מושג בכל הנושא הזה, ממש אין לי מושג. לא רק שאין לי מושג מה שהם עושים – אין לי מושג מה שאחרים אומרים ועושים. כמה פעמים פנו אלי כל מיני אנשים, לאו דווקא מ'צהר'. אני לא עוסק בגיור, אז אין לי מה לדבר על זה. אין מה להביע עמדה בנושא שאני לא מתמצא בו, זה לא רציני ולא מכובד. שאבוא לכנס? בשביל מה אבוא לכנס? לשמוע צד אחד? אני לא בא, גם לצד הזה וגם לצד הזה. אני לא חושב שזה רציני להתבטא במה שאני לא מתעסק בו".
דמות רבנית בולטת שפרשה מהארגון, אף שעסקה בענייני חינוך בלבד ומעולם לא עסקה בתחום הרבני בארגון – הוא הרב יוסי שטרן, ראש ישיבת ההסדר בעכו, המונה מאות תלמידים. "עוד לא גיבשתי עמדה בנושא חוק הגיור", מספר הרב שטרן ל'משפחה'. "אני לא שם, לא יודע למה מציינים את שמי. פעם הייתי. זה היה מזמן, לפני כמה שנים.
"באופן כללי אני איש חינוך ולא ברבנות בכלל. גם כשהייתי ב'צהר', הובלתי פרויקטים חינוכיים. אני לא ברבנות, לא עוסק בתחומים של גיור וכשרות, לא תחום שאני עסוק בו. תמיד הייתי ר"מ, ראש ישיבה, מחנך… אני לא קשור לתחומי הרבנות, לא הייתי גם אף פעם בכינוס של רבני 'צהר' ודברים כאלו".
העזיבות הללו ב'צהר' – הן חלק ממגמה כללית. כבר בשנת תשע"ט פנתה שורה של רבנים מהציונות הדתית שהיו שותפים ב'מיזם החתונות' של 'צהר' במכתב פומבי שהתפרסם בכלי התקשורת, על רקע הפעולות של הארגון בשנים האחרונות, בעיקר בתחום הכשרות והגיור. פעולות אלה גרמו להם לחוש כי אינם יכולים עוד לשתף פעולה עם ארגון, שיוצא באופן בוטה נגד הרבנות הראשית, כפי שעולה ממכתבם.
הרבנים, בהם גם הרב דני סטיסקין, רב היישוב מעון לשעבר, הרב אליאב מאיר – רב אזורי חבל מודיעין, הרב שלמה אזואלוס – ראש המכינה במשכיות, הרב יצחק כהן – רב היישוב מורשת ורבנים נוספים, קבלו על צורת ההתנהלות בארגון, אותה הובילו ראשי הארגון ללא היוועצות עם שאר הרבנים. "בשמם של כלל הרבנים המחתנים נעשו במהלך השנים פעולות רבות שאינן מקובלות על רוב מניין ובניין של רבני ישראל, כל זאת גם ללא דיון פנימי בין הרבנים שבארגון, וללא הליך של קבלת החלטות על פי הרוב.
"מצב זה נמשך זמן רב ועורר תסכול אצל הרבנים, וביקורת פנימית עזה. אותן פעולות הן אלו שהביאו למצב שבו אותם הרבנים מזקני הציונות הדתית, ובראשם נשיא הארגון הגאון הרב יעקב אריאל, פרשו מהארגון וחלקם אף מתחו עליו ביקורת קשה", התבטאו הרבנים.
'חותרים לפירוק הרבנות'
העזיבה הבולטת ב'צהר' הייתה לפני כשמונה שנים, כאשר הרב יעקב אריאל, מגדולי הרבנים בציונות הדתית, לשעבר רב העיר רמת גן ונשיא ארגון 'צהר' במשך כעשרים שנה, פרש מהארגון בצעד של מחאה מהדהדת.
השבוע, לצורך התחקיר ב'משפחה', שוחחנו עם הרב אריאל. "פרשתי מ'צהר' ברגע ש'צהר' התחילו להתעמת עם הרבנות", נזכר הרב בשיחתו עימנו.
לגבי התמיכה של ארגון 'צהר' ברפורמות הכשרות והגיור, אומר הרב אריאל דברים נחרצים: "התמיכה שלהם בכשרות ובגיור – הכל מגמה אחת: לפרק את הרבנות הראשית. אני לא מכיר חוק אחר – רק גוף אחד יכול לקבוע לגייר וזו הרבנות הראשית. לא ייתכן שאתה תפרק את הצבא כי יש לך ויכוח עם הרמטכ"ל אם הוא שמאלני או ימני. אתה אחד ושמך אחד. יש תורה אחת, סמכות אחת.
"גם לגבי חו"ל – זה לא נכון שכל רב מקומי יכול לגייר. רק מרכזים גדולים של בתי דין יכולים. באירופה יש אולי ארבעה או חמישה מרכזים כאלו, מספר קטן. רק גוף ציבורי שציבור רחב מאוד נשמע לו – יכול לגייר. עקרונית, הבנות של המתגיירות הללו יכולות להתחתן עם הנכד שלי, וזה יהיה אסון. נותנים למתגיירים פיסת גיור, ואחר כך אומרים להם פיסת הגיור לא שווה כלום. זו אונאת הגר! מה שלא יאושר על ידי הרבנות הראשית – בטל ומבוטל. לא נשמע כדבר הזה, לא היה ולא יהיה".
אחד השמות הרבניים הבולטים שפרשו מהארגון ומתפקידו כחבר 'מועצת רבני צהר' לפני כשלוש שנים וחצי, הוא הרב ראובן הילר, המכהן בפועל כרב העיר הוד השרון. הסיבה לפרישתו, הייתה הקמת 'מערך הכשרות' של 'צהר', העוקף את הרבנות הראשית ומנסה להתחרות בה.
גם כאן חוזר דפוס הפעולה – של שימוש בשמות רבנים חרף פרישתם והתנגדותם למהלכי הארגון: מבדיקה שערכנו עלה, כי למרות הפרישה וההתנערות המהדהדת אז – עדיין היה ניתן השבוע לראות את שמו של הרב מתנוסס באתר 'צהר', וכן ב"החלטות 'מועצת רבני צהר' בעניין הגיור" – מסמך שנכתב לפני כמה שנים טובות, שלצידו שמות חברי מועצת רבני 'צהר'. במכתב נאמר שם, בין השאר, "'מועצת רבני צהר' תומכת בהענקת סמכות לרבני הערים לעסוק בגיור". הרב הילר, כאמור, לא היה קשור לכך כלל וכלל. השבוע, כאשר סיפרנו לרב הילר על כך – הוא נדהם.
"אני לא תומך בחוק הגיור", מצהיר הרב הילר בפתח דבריו. "אני ממש לא רשום כחבר מועצת רבני 'צהר', זה לא נכון. אם זה רשום, זה חמור מאוד. אני יצאתי כבר לפני יותר משלוש שנים, והודעתי להם למחוק אותי מכל הרשימות. זה חמור מאוד, תודה רבה שאתה אומר לי את זה".
הרב הילר נזכר השבוע בהחלטתו לפרוש מהארגון. "הייתי חבר מועצת 'צהר', וכיהנתי בוועדה המצומצמת לענייני כשרות. התנגדתי בחריפות לפתיחת כשרות נפרדת ל'צהר' והגענו להסכמה. שכנעתי את שלושת החברים האחרים שאנחנו הולכים על הרגולציה של הכשרות, אבל עם פיקוח של רב מקומי בכל מקום. זוהי הצעה מצוינת שהצעתי לרב לאו ולשר כהנא.
"ההצעה שלי עברה בשעתו ב'צהר', אבל היו למעלה התנגדויות. בשלב שבו עברה ההחלטה להקים מחלקה לכשרות – אני לא הייתי בארץ. היינו בביקור אצל סבא של אשתי בחו"ל למשך שלושה שבועות, והם העבירו את ההחלטה הזאת. אמרו לי וניסו לשכנע אותי: 'תישאר, תישאר, לא בטוח שזה יצֵא לביצוע'. בסופו של דבר זה יצא לביצוע. הייתה אספה של מועצת 'צהר' וכבר הציגו את הדבר החדש הזה. בעקבות כך, הודעתי על פרישה".
מיד לאחר שיחתנו, יצא הרב הילר לברר כיצד ייתכן ששמו עדיין מופיע בפרסומי הארגון. לאחר יממה, המסקנה בפיו: "נאמר לי שזוהי מודעה מלפני הרבה שנים. אמר לי הרב מרגלית שחתום שם שזה ישן מאוד, מלפני חמש שנים לפחות, וכלל לא רלוונטי למתווה הגיור. בכל אופן, דאגתי ששמי יוסר מהלוגו של מועצת 'צהר'".
אג'נדה ברורה ודורסנית. בנט והרב סתיו
חוק ללא תועלת
אבל ב'צהר' לא עוצרים.
חרף הפרישות הרבות, עדיין נותרו רבנים במועצת 'צהר'. כאמור, חלק מהרבנים שרשמית עדיין מכהנים בארגון – מתנגדים נחרצות למתווה הגיור שהארגון מקדם ומגבה באופן רשמי בכל הכוח. אחרים לא מביעים דעה. וישנו חלק שתומך.
בשיחות נוספות שקיימנו עם חברי מועצת 'צהר', ניכר שיש מהרבנים שמעדיפים פשוט להימנע מתמיכה בנושא סבוך כמו הגיור. "אני לא כל כך התעסקתי בזה. עקרונית אני לא יודע. באמת, בעניין הזה אני לא יודע", אומר ל'משפחה' הרב זאב ויטמן, רב חברת 'תנובה' ורב היישוב אלון שבות.
"השתתפתי בישיבה על חוק הגיור, אך לא הבעתי דעתי בעניין הזה. אישית חשבתי שאין טעם לטפל בעניין הזה, כי זה לא מה שיקדם את החוק או לא יקדם. דיברתי עם אנשים שמתמחים בזה, וחלקם חושבים שהחוק טוב, אבל אני לא מצוי בפרטים כדי שאוכל לחוות דעה. לא הבעתי אישית את עמדתי בעניין הזה, כיוון שאני לא מרגיש שאני שולט בחומר באופן שאוכל להביע דעה. חוץ מזה, אני לא חושב שרבנים צריכים לפרסם חוות דעת ושהם אומרים כך וכך. אני לא אוהב את כל הגישה הזו".
הרב ויטמן מוסיף ומסביר: "בעניין שאני לא מתמצא בו – אני לא חושב שהעמדה שלי יותר משמעותית משלך או מזו של מישהו אחר. אני כמו כל אחד מעם ישראל – קורא ושומע. מה שאני מאוד לא אוהב ומתנגד אליו – זו האמירה לפיה הכוונה היא לעקור את היהדות ולפגוע… אני לא יכול לחוות דעה אם החוק טוב או לא טוב. אני יודע שיש ארבעה או חמישה נוסחים. אני לא מכיר אותם לפרטיהם, ולכן אני לא מביע עמדה".
גם הרב אליעזר שנקולבסקי, רב קהילת נופי אביב בבית שמש ואב"ד בבית הדין 'גזית-ארץ חמדה', שאף שמו נמנה עם מועצת הרבנים של 'צהר' – לא שש לתמוך בחוק הגיור ולא ממש רואה בכך תועלת מיוחדת. "אני לא ראיתי את ההצעה הסופית הספציפית. אם זו ההצעה של ח"כ מלינובסקי – אני נגד. אם יתקיימו כל ההסתייגויות וההצעות שהועלו על ידי רבנים, אני לא רואה בזה נזק – אבל אני גם לא רואה בזה תועלת".
הרב שנקולבסקי מדגים כיצד לא תצמח ישועה מחוק הגיור הנוכחי: "בוא נגיד שהחוק עובר ונגיד שרבני ערים יוכלו לגייר. אני מכיר את בתי הדין לגיור היטב. הם מגיירים בערך אלפיים אנשים בשנה. אם עכשיו יוקמו בתי דין אחרים לגיור ונגיד שהם 'יקלו', מתוך הנחה שלא יוקמו בתי דין כאלו שיוותרו על קבלת תורה ומצוות; כמה עוד יבואו להתגייר? זה לא יפתור את הבעיה. גם אם החוק עובר – לא נראה פה שינוי דרמטי", סבור הרב שנקולבסקי.
'עזבתי לפני הסוף'
למרות היותו חבר מועצת רבני 'צהר', וחרף העובדה שהוא נמנה על אלה שכן השתתפו בישיבה המכרעת – הרב שנקולבסקי מצהיר כי הוא עצמו לא נכח בסוף הישיבה המדוברת בנושא הגיור, בשלב שבו התקבלו ההחלטות. "אני לא הייתי בשלב קבלת ההחלטות. יצאתי קודם. אני ספציפית השתתפתי – אבל נאלצתי לעזוב לפני הסוף, ואני מאמין שאם זה התקבל פה אחד, אז זה פה אחד… אבל לא כולם השתתפו. כמובן שלא כולם משתתפים בכל ישיבה".
מי כן השתתפו?
"מי שכן השתתפו הם יהודים כמו הרב חיים אירם, הרב יעקב ורהפטיג והרב אליהו בירנבוים, שהם דייני גיור שעוסקים היום בבתי הדין לגיור. גם הרב בניהו ברונר, שמונה עכשיו (על ידי כהנא. ד"ע) לראש מערך הגיור ונאלץ לעזוב את מועצת רבני 'צהר'. הוא עד היום דיין בבית הדין לגיור, כך שיש אנשים בתוך המערכת של דייני הגיור שלא רואים בזה נזק… אני חושב שבסופו של דבר, גם אם זה לא יביא נזק – זה לא יביא שום תועלת"…
בקואליציה רוצים להפקיע את כוחה של הרבנות הראשית…
"באמת נכון. מי שחותם על תעודת ההמרה, אלה הרבנים הראשיים, גם בעבר וגם היום. לעומת זאת, הגברת מלינובסקי רוצה להוציא את זה מהרבנות הראשית לגמרי – שרב עיר יגייר והגיור שלו יהיה מוכר ותקף, והוא יחתום על תעודת ההמרה כאשר אין שום קשר לרבנות הראשית. אם זה יקרה – זה מאוד רע, ולכן אני מתנגד. למה אני חושב שזה רע? אי שם, מכל רבני הערים הקיימות – יימצא רב עיר, מועצה אזורית או רק בעל תעודה, או רב עיר בדימוס, שיגיד: 'עלי!' והוא יכניס פנימה הרבה מאוד, ולזה אני מתנגד".
ממה החשש האמיתי של המתנגדים לחוק?
"עכשיו מפחדים שהרב סתיו יגיד: אני אעשה ההפך מהרבנות. למתנגדים לא אכפת מרבני הערים, אלא הם מפחדים שזה יגיע לידיים של הרב סתיו. זה הכל. לגבי התומכים – הם רוצים שהגיור לא יהיה בשליטתם של האחרים. אני מכיר את הרב סתיו ובעניין של קבלת מצוות, הוא נחרץ לא פחות מדייני הגיור של היום. גם אם הוא יעשה מה שהוא מבין, זה לא ישנה את התמונה".
גישה נוספת, שאינה תומכת בחוק של כהנא, מציע אחד החברים ב'מועצת רבני צהר' המכהן כרב יישוב בהתיישבות ביו"ש, ומבקש לדבר ללא חשיפת שמו. הרב גורס כי אין תפקידם של רבנים לתמוך בחוקים. "לא 'תמכתי' ולא 'לא תמכתי', כי אני לא חושב שתפקידם של רבנים הוא לתמוך בחוק", הוא אומר ל'משפחה'.
"רבנים צריכים להגיד מה צריך להיות, לא אם חוק מסוים מנוסח טוב או לא מנוסח טוב. העיקרון הגדול שרבני ערים יכולים לגייר – יכול אולי להיות דבר טוב, וכך היה במשך כל השנים, אבל אני לא מתעסק עם ניסוחים. אינני שותף להודעה, כי לא הייתי בישיבה. אני חושב שצריכים לעשות שינוי בחוק. אבל האם הנוסח הזה או הכללים האלה? אני לא פוליטיקאי, אני לא עוסק בדברים האלה. בכל מקרה, אני לא עוסק בזה בפועל".
'מי שלא מסכים, שיתפטר'
כאמור, רבנים חשובים כלל לא השתתפו בישיבה שבה הוחלט להביע תמיכה בחוק הגיור של כהנא, ורבנים כמו הרב שנקולבסקי היו ועזבו לפני הסוף. אך האם הייתה הצבעה? את זאת ביקשנו לברר בשיחה עם אחד הרבנים שהשתתף בישיבה.
הרב ש', לשעבר רב יישוב ביהודה ושומרון, אומר ל'משפחה': "מועצת 'צהר' ישבה ושמעה עדויות של אנשים מאוד מאוד מקורבים לעולם הגיור, שאמרו שההצעה היא טובה, ואז הוציאה את המסקנות שלה. השתתפתי בוועדה דרך ה'זום', אבל אני לא יודע כמה היו בזום ואני לא ראיתי כמה משתתפים".
הייתה הצבעה בסוף?
"אני לא זוכר איך זה נעשה", עונה הרב.
מי שכן זוכר, הוא הרב יהושע בן מאיר, לשעבר ראש ישיבת שבות ישראל, ולדבריו – כלל לא הייתה הצבעה. "לא הייתה אפילו הצבעה, כי כולם היו בעד. לא היה מישהו נגד", אומר הרב. "אני ישבתי בישיבה. אף אחד לא אמר מילה נגד. יכול להיות שאנשים לא השתתפו או לא נעים להם להגיד את דעתם"…
אחרי שציינתי בפני הרב בן מאיר את שמותיהם של של רבנים החברים במועצה ומתנגדים לחוק הגיור, ענה לי הרב כי הוא לא זוכר שרבנים אלו השתתפו בישיבה. "אם הרב ש' נגד, אז הוא יכול להתפטר. מי שחושב שהדבר הוא אסון נורא – שיתפטר. ובקיצור: מועצת רבני 'צהר' פרסמה הודעה. אני הייתי שותף להחלטה ולדיון, ומייצג גם את דעתי כחבר בה. אם הייתי חושב אחרת, הייתי מתפטר. אבל אני לא חושב אחרת. מי שחושב שהדבר הוא אסון נורא, שיתפטר. מה רוצים? זה הדרך שיש בדבר".
יותר חריף מהרב בן מאיר, היה הרב רפי פוירשטיין, יו"ר עמית של ארגון רבני 'צהר' והדמות המזוהה ביותר עם הארגון לצד הרב סתיו, שטוען כי הייתה הסכמה של כלל המשתתפים. "ההודעה לתקשורת יצאה אחרי התשאול של כולם. יש תמיכה עקרונית במהלך, יש המון היבטים שצריכים זיקוק, ליבון ושינוי ועל זה דיברנו, עם כל תמיכתנו בהצעת החוק ברפורמה הזו".
האם כולם תמכו במהלך שישנה את פני הגיור בארץ ישראל ומדיר שינה מעיניהם של גדולי ישראל, הרבנים הראשיים ורוב מניין רבני ישראל? התחקיר הנוכחי מעיד קצת אחרת.
תגובת ארגון 'צהר':
שמותיהם של הרבנים המוזכרים כ'חברי מועצת צהר' אך פרשו מהארגון – לא מופיעים על אף מסמך רשמי מרגע פרישתם. באתר 'צהר' מתעדכנת רשימת חברי המועצה לפי הצורך.
בנוגע להודעת התמיכה בחוק הגיור מלפני שבועיים, מדובר בהחלטה שהתקבלה פה אחד וללא הסתייגות ב'מועצת רבני צהר'. לפני מספר שנים התקבלו החלטות נוספות בנושא הגיור, שאינן קשורות להודעת התמיכה האחרונה.
