מחבל על קורקינט

המעצר, המזימה והגילויים | תוכנית ההתנקשות בישראלים בקפריסין היא קצה החוט של רשת שכירי חרב שמפעילים האיראנים בשורת מדינות. חשיפה

הוא היה נראה בסך הכל 'תייר תמים' שיצא ממוסקבה כדי לנפוש באי הקפריסאי וליהנות מבריזת ים נעימה כשהוא רכוב על קורקינט • אבל משהו בתנועות שלו ובפעמים הרבות שבהן חצה את הגבול – החל להיראות חשוד • ה'מוסד' העביר מידע, והרשויות בקפריסין עצרו את האיש שחשוד כחלק מרשת טרור שמפעיל 'כוח קודס' האיראני, במטרה לבצע התנקשויות וחטיפות נגד ישראלים • רונן סולומון פורם את הקשרים וחושף את רשת שכירי החרב של 'כוח קודס' מחוץ לגבולות איראן • אזהרת מסע

זו הייתה עוד טיסת נופש יומית של חברת תעופה רוסית שהמריאה, שבוע לפני ראש השנה, מנמל התעופה שרמטייבו במוסקבה. היעד: שדה התעופה בעיר לרנקה שבקפריסין.

בין הנוסעים שירדו מהמטוס ועשו את דרכם לעמדת ביקורת הדרכונים בלרנקה, היה גם אזרח בן 38, ממוצא אזרי, שמחזיק גם בדרכון רוסי. לא מדובר באירוע חריג. ישנם כמה אלפי אנשים עם דרכון רוסי שהגיעו לקפריסין החל משנות התשעים, ועסקיהם התבססו בשורה של ערים באי. חלקם השיגו אזרחות קפריסאית, נוסף על אזרחותם הרוסית.

בדיעבד ניתן היה להסיק, שתנועותיו של התייר ממוסקבה הן לגמרי חריגות. מאז שנחת בקפריסין הִרבה 'התייר עם הדרכון הרוסי' לחצות את מעבר הגבול 'באגיוס דומטיוס', החוצה את ניקוסיה הקפריסאית לזו הטורקית. אם שאלתם באיזה כלי תחבורה השתמש לצורך חציות הגבול התכופות שלו – נספר לכם שמדובר בקורקינט חשמלי ששכר. זהו כלי תחבורה די נפוץ באי, כך שהעניין הזה כשלעצמו לא היה אמור לעורר חשד מיותר.

מטרת הקורקינט הייתה כנראה לחצות את מעבר הגבול ללא חשד ושאלות מיותרות – כפי שאכן עלה בידו.

 בצד הטורקי, התארח 'התייר' מספר לילות באזור פמגוסטה, עיר נמל טורקית בחוף הצפון-מזרחי של האי קפריסין, מה שיתברר בהמשך כצעד שנעשה לצורך פגישות והתארגנות לוגיסטית הכוללת הצטיידות באקדח, רכישת טלפונים מקומיים והשכרת רכב דרך חברה מקומית, לקראת הוצאה לפועל של מבצע התנקשויות או חטיפה.

הקורקינט החשמלי שאיתו התנייד התייר המעניין, התברר ככלי תחבורה לא-רע להשגת מטרותיו הנסתרות.

באמצעות הקורקינט חזר התייר לשטח הקפריסאי ליד אנגומי, שכונה השוכנת כשלושה קילומטרים דרומית-מערבית לבירה ניקוסיה. במרכז השכונה שוכן מלון הילטון פארק, כמו גם בית חב"ד החדש שהוקם בשכונה על ידי שליח חב"ד. בשכונה חיכתה לו המכונית השכורה, שבתוכה גם נעצר בהמשך, באמצע חול המועד סוכות, בעת שחנה סמוך למרכז עסקי המשמש את משרדי 'אסטרו בנק', כאשר באותו מתחם ממוקמת גם חברה שבבעלות איש עסקים ישראלי.

בדיווחים הראשונים נטען, כי מדובר בחברה ששייכת לאיש העסקים טדי שגיא, ישראלי המתגורר בקפריסין ובבריטניה. על פי הפרסומים הישראליים, שהוכחשו בהמשך, גורמי ביטחון הספיקו להעביר לשגיא ואנשיו התרעה על כך שקיימת מזימה להתנקש בחייו ובחייהם של מספר אנשי עסקים ישראלים ששוהים באי, מה שהביא לעזיבתו הבהולה את קפריסין באמצעות מטוסו הפרטי. במוצאי שבת חול המועד (25 בספטמבר), זוהה מטוסו האישי של שגיא ממריא מקפריסין, בשל ההתרעה שקיבל מגורמי הביטחון.

יומיים לאחר מכן נעצר החשוד במזימת ההתנקשות.

רשימת חיסול

ברשותו של 'התייר ממוסקבה' נמצאה רשימת חיסול, שהורכבה משמות של חמישה אנשי עסקים ישראלים, לצד שלושה מכשירי טלפון ניידים ואקדח עם משתיק קול. כל הציוד שנתפס הועבר לבדיקות פורנזיות, במטרה להפיק מידע על אופי התקשורת והרקורד הפלילי של האקדח. בנוסף, החוקרים מקווים ללמוד יותר על מטרות התייר וזהות הגורמים ששלחו אותו, בעזרת מצלמות המעקב שמותקנות באזור.

ביום שמחת תורה של גלויות (29 בספטמבר) הובא החשוד להארכת מעצר בבית המשפט בניקוסיה, כשהדיון מתקיים בדלתיים סגורות ותחת אבטחה כבדה. בהמשך התברר, כי החשוד היה כבר תחת תוכנית מעקב של רשויות הביטחון המקומיות, זאת בעקבות מידע מודיעיני שהגיע מה'מוסד' הישראלי.

הגילוי של ה'מוסד' על תוכנית ההתנקשות בקפריסין, התרחש חודש ימים בלבד לאחר שבאותו ארגון הצליחו לחשוף בקולומביה מזימת טרור של 'כוח קודס' האיראני, להתנקש בשני אנשי עסקים יהודים וישראלים, שהתגוררו בבוגוטה, בירת קולומביה. אלה שאמורים היו להוציא לפועל את תוכנית ההתנקשות בשליחות האיראנים – היו גורמי פשיעה מקומיים שמבצעים 'עבודות' בתשלום.

אחד מפעילי הרשת, כך התברר, זוהה בשם רחמט אסאדי, איש מודיעין איראני בן 40, שישב בעבר בכלא בדובאי על חלקו בחטיפתו ורציחתו בשנת תשע"ג (2013) של עבאס יזדאן פנה, גולה איראני שהחזיק בדרכון בריטי. אסאדי, כך מתברר, המשיך לשמור על קשר עם שני האסירים הקולומביאניים שחלקו איתו את אותו תא בכלא בדובאי. כשהשתחררו השניים, הציע אסאדי כי ישלם להם 100,000 דולר באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים שזמינים בפלטפורמות דיגיטליות. מטרת התשלום הווירטואלי 'לא להשאיר שום רישום או הוכחה' לחוזה החיסול שהיה אמור להתבצע בבוגוטה.

עוד הבטיח אסאדי, כי במידה ויצליחו, יספק להם חוזי חיסול נוספים במדינות נוספות כדוגמת אזרבייג'ן, ארצות הברית ובולגריה ואפילו במספר מדינות באפריקה שבהן פועלים אנשי עסקים ישראלים.

האם המידע שנחשף במסגרת אותו מאמץ בקולומביה שבו היו שותפים, על פי הפרסומים, עוד ארגוני ביון – יאפשר לסכל לחלוטין את התארגנות הטרור של איראן בקפריסין? על פי מידע שנחשף באותה עת, פרטי הרשת האיראנית ושלוחותיה בעולם נחשפו, והיו ידועים למספר גורמי ביטחון ומודיעין במספר מדינות יעד ברחבי העולם.

אלא, שעד לחשיפת תוכנית ההתנקשות בשגיא ובאנשי עסקים ישראלים נוספים – המעקב הזה התנהל מתחת לרדאר. פרשת מעצרו של התייר ממוסקבה, חיברה את הקצוות שהתאגדו לכדי גילויָה של רשת טרור איראנית שמתכננת התנקשויות ביעדים שונים בעולם, דרך שכירי חרב מקומיים, או באמצעות תיירים 'תמימים' שנשלחים למדינות שונות.

ההערכה שמצטיירת בארץ היא, שהאיראנים ביקשו להוציא לפועל סדרה של התנקשויות ובהן גם התנקשויות במספר אנשי עסקים ישראלים המתגוררים בקפריסין וזוהו בשנים האחרונות עם עסקאות ביטחוניות, כולל גם מול מדינות במפרץ.

תוכנית חטיפה

מה הסיבה לבחירה בקפריסין כיעד להתנקשויות? ובכן, קפריסין שימשה במשך שנים תחנת בסיס לפעילותן של מספר חברות ישראליות בתחום הסייבר ההתקפי. מדובר בחברות המנוהלות גם על ידי יוצאי היחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין. בין השאר, אירחה קפריסין שלוחה של חברת הסייבר 'NSO', שעלתה לכותרות בחודשים האחרונים על רקע מכירת מערכות ריגול למספר מדינות ערביות במפרץ, בהן גם סעודיה. באיראן טענו, כי אותן מערכות משמשות את מדינת ישראל, עד היום, לצורך מבצעי סייבר ומודיעין שנערכות עבור הביון הישראלי משטחן של מדינות במפרץ.

העובדה כי ברשותו של החשוד שנתפס בקפריסין נמצאו שלושה מכשירי טלפון, מעידה כי כנראה הוא לא פעל עצמאית. התייר המוסקבאי התמים היה חלק ממעטפת לוגיסטית תומכת. לכן, למרות שהפרשה שנחשפה לראשונה בקפריסין הוצגה בתחילה כאירוע על רקע פלילי – במדינת ישראל הוטלה צנזורה על חלק מפרטיה, כדי לאפשר לגורמים ישראליים למצות את החקירה.

ב'מוסד' עוקבים באדיקות אחר חקירת החשוד, שמתנהלת בימים אלה בקפריסין – חקירה שמדינת ישראל שותפה כנראה לקיומה בדרכים עקיפות. במדינת ישראל לא שוללים עדיין כי ייתכן שבמסגרת המזימה, תכננו האיראנים אף לחטוף בכיר ישראלי ולהבריחו, באמצעות כלי שיט, דרך נמל פמגוסטה, שבו ביקר החשוד, ליעד ימי אחר או אפילו לאחת מהשלוחות של 'כוח קודס' בסוריה או לבנון, כפי שכבר ביצעו לאחרונה כשפיתו איש אופוזיציה איראני להגיע לדובאי. לאחר שהאופוזיציונר האיראני 'נפל במלכודת' והגיע לדובאי – הוא הוברח דרך נמל ימי בעומאן אל שטח איראן, שם נעצר על ידי משמרות המהפכה.

גורמי מודיעין וטרור איראניים אוהבים לפעול משטחים שנמצאים תחת ריבונות טורקית. באזורי הריבונות הטורקית רואים האיראנים זירה נוחה לרוב פעילותם. טורקיה עצמה משמשת צומת דרכים מרכזי בין איראן לסוריה ולמדינות המערב, בשל מערכת התעופה הטורקית הענפה, שמשמשת כיעד ביניים לטיסות המשך רבות למאות יעדים בעולם. האיראנים משתמשים בטיסות המשך הממריאות משדות התעופה של אנקרה ואיסטנבול, אך לעיתים גם דרך 'טיסות נופש' תמימות הנוחתות בנמלי התעופה של אנטליה הטורקית וקפריסין. משם, הדרך לאירופה נוחה ופתוחה עבור האיראנים.

גיבוי מארדואן

מעצרו של 'התייר ממוסקבה' שהתגלה בקפריסין כשליחם האפשרי של זרועות איראניים לביצוע התנקשויות או חטיפות – אינו הראשון שנקשר לאיראן. לפני כשנתיים הודיעו הרשויות בקפריסין על מעצרם של שלושה אזרחים איראנים צעירים בנמל התעופה הבינלאומי בעיר פאפוס. החשד: השתייכות ל'כוח קודס' האיראני. בחקירתם סיפרו העצורים כי רכשו או קיבלו את הדרכונים המזויפים בחלק הטורקי של קפריסין. הסיבה, לדבריהם, הייתה הגירה לצורכי עבודה ברחבי אירופה.

אלא שלרשויות בקפריסין היו חשדות – לא בלתי מבוססים – כי כוונתם של שלושת האיראנים לא הייתה כל כך תמימה. אולי מדובר ב'עבודה', אבל לגמרי לא מהסוג הרגיל.

בשנים האחרונות, בולט שיתוף הפעולה בין זרועות הפיגועים הבינלאומיים של איראן, לארגוני פשיעה מקומיים הפועלים על הציר שבין איראן לטורקיה. שיתוף הפעולה הזה מתנהל על רקע היכרויות הקשורות להברחות בינלאומיות של אנשים, חומרים ממכרים, טכנולוגיות אסורות ואמצעי לחימה. ארגונים אלו, כדוגמת המאפיה הטורקית, האזרית והרוסית – מנוצלים על ידי איראן גם כ'קבלני ביצוע' למשימות חטיפה והתנקשות בגורמי אופוזיציה איראניים השוהים בטורקיה או פועלים מאחת המדינות השכנות, כמו אלבניה ומדינות נוספות שחולקות שכנות עם טורקיה.

בתחילת שנת תש"פ (ספטמבר 2019), חשף העיתון הטורקי 'נורד מוניטור' מסמך מודיעיני טורקי מסווג, שחושף כיצד ממשלתו הפרו-איראנית של הנשיא ארדואן דאגה לגנוז 'תיק חקירה' שנוהל על ידי צוות חקירה משפטי כנגד פעילים ונכסים של 'כוח קודס' הפועל בטורקיה.

במסגרת תיק החקירה, נחשף תיעוד של מפגשים שערכו אנשי 'כוח קודס' עם 'נכסים טורקיים'. בצילומים ניתן לזהות את הגנרל נאסר ג'פרי, בכיר ב'יחידה 400' של 'כוח קודס' האיראני. ג'פרי משמש כראש מרחב ב'כוח קודס', והוא מופקד בין היתר על גזרת טורקיה בארגון והטרור האיראני. עוד נצפה בתיעוד: בהנאם שהרירי (תחת שם הכיסוי), המשמש כמפקד 'יחידה 190' – יחידת ההברחות של 'כוח קודס'. היחידה מופקדת על משלוחים של אמצעי לחימה ותמיכה לוגיסטית במבצעי יחידת הפיגועים של קודס באמצעות רשת של חברות קש שהוקמו בתחומי הריבונות הטורקית.

שהרירי היה מעורב בין השנים תשס"ט ותשע"ב (2009-2012) גם בהעברת חומרי הנפץ ששימשו את המזימות של איראן לפגוע ביעדים ישראליים באיסטנבול ובבאקו שבאזרבייג'ן.

במסמכי החקירה הורכבה גם רשימה של סוכנים איראנים ומגויסים טורקים שנחשדו בקשרי טרור עם איראן. חלק מאותם פעילים קיבל הכשרה באיראן ועסק במבצעי מעקב אחר השגרירויות והקונסוליות של ארצות הברית ומדינת ישראל, לצד איסוף מידע על גולים איראנים ומתקנים צבאיים של נאט"ו.

ממסמכי החקירה עלה, כי בכ"א בטבת תשע"ג (3 בינואר 2013), הועברה על ידי ה'מוסד' הישראלי התרעה חמה על אודות פיגועים שמתוכננים נגד יעדים ישראליים ויהודים. מהמודיעין עלה, כי עלי חודאדי, סוכן איראני שהיה מעורב כשנה קודם לכן בתכנון פיגוע תופת שכוון נגד שגרירות ישראל בגיאורגיה, ביקר גם בטורקיה לצורך איסוף מודיעין והקמת מעבדת חבלה.

המידע שהועבר על ידי ה'מוסד' הזהיר, כי אזרחית ממוצא גרוזיני בשם לילה שטיראשווילי נמצאת באיסטנבול ופועלת לבסס את רשת הטרור שחודאדי פרשׂ בטורקיה. ה'מוסד', על פי הדו"ח, סיפק גם את מספרי הטלפון הניידים ששימשו את תשתית הטרור בטורקיה.

מאוחר יותר, בחודש ניסן אותה שנה, זוהה על ידי ה'מוסד' אזרח אפגני שהופעל על ידי 'כוח קודס' במטרה לסייע בהברחתם של פעילי טרור מגבול טורקיה ליוון, וממנה אל מדינות יעד באירופה כחלק מקמפיין טרור שתכננה איראן. מי שזוהה כעומד בראש התשתית הוא מוחסן בקיטארי, איראני המתגורר באיסטנבול.

אחד מאותם גולים שחוסל לאחרונה על ידי האיראנים הוא מסעוד מולאבי ורדנג'אני, בכיר לשעבר במערך הסייבר של משרד הביטחון האיראני. הלה נמלט מאיראן, ובט"ז בחשוון תש"פ (14 בנובמבר 2019) הוא נורה למוות ברחובות איסטנבול בידי מתנקש שהיה מצויד באקדח מושתק.

עלילות 'איש הדת'

פעילות החיסולים של כוח הטרור האיראני מחוץ לגבולות איראן – לא נעצרת לרגע. לפני שנתיים הודיעה משטרת אלבניה על חשיפת תשתית טרור שפרשׂה 'יחידה 840' של 'כוח קודס' באלבניה. מדובר ביחידה חשאית חדשה הפועלת מטהרן, דמשק ואנטליה. בניגוד ליחידת האם '400' – יחידה 840 עושה שימוש בפעילים זרים ושכירי חרב מארגוני פשיעה מקומיים.

במקרה של אלבניה, נעשה שימוש בארגון טורקי הנשלט על ידי עבדאלסם תורגוט, המתמחה בהברחות של בני אדם, נשק וחומרים מסוכנים. הרשת הטורקית הקימה מסלול הברחות, שהחל במדינות הקווקז והסתיים בגרמניה שבמערב אירופה, כשהוא חוצה בדרך מעברי גבול דוגמת טורקיה ובולגריה. במעברי הגבול הללו נעצרו ונחקרו בשנים האחרונות שורה של אזרחים איראנים עם דרכונים מזויפים.

את הקשרים עם ארגון הפשע הטורקי בנה סוכן איראני בשם עבדול קהלג-מלק זדה, שהוצב באנטליה שבטורקיה ורקם משם את שיתוף הפעולה לצרכי טרור. לצורך פעילותו, הקים הסוכן חברת סחר בינלאומית בשם 'מלק פטרול', שנועדה לתמוך בהעברת אמצעים, מימון פעילויות, שירותי השכרה ומכירת רכבים ועד ניהול בתים בטוחים לפעילים.

• • •

טורקיה אינה המדינה היחידה שחביבה על האיראנים. אזרבייג'ן, הגובלת עם איראן, מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם שכנתה, ואיראן פועלת כל העת כדי לגייס נכסים מקרב הקהילה השיעית הגדולה והמשפיעה באזרבייג'ן, לצורכי משימות ריגול וחבלה (כתבת-מסע נרחבת בנושא פורסמה בגיליון חג הסוכות של מגזין 'משפחה').

חלק מהמפעילים האיראנים מוכרים גם לגורמי מודיעין מערביים, המנהלים סוג של 'אינדקס שחור'. באמצעות הרשימה הזו, ובסיועם של גורמי ביטחון מקומיים, ניתן לזהות את תנועותיהם של המפעילים בעת שהם נכנסים, גם תחת זהות שאולה, למדינות יעד שבהן הם מתכננים לפעול.

קחו לדוגמה את חסן שעבאני גלווני. הבחור מציג את עצמו כאיש דת איראני. כמי ששולט בשפה הטורקית והאזרית – לאיש גם רקורד דיפלומטי עשיר: הוא שימש בעברו כנספח התרבות בשגרירות האיראנית בטורקיה.

אבל מתברר שדת ודיפלומטיה לחוד – ועיסוק בטרור מטעם משמרות המהפכה לחוד. במהלך השנים האחרונות זוהה איש הדת והדיפלומט הנכבד כמגייס ומפעיל מרכזי מטעם 'כוח קודס'. תפקידו לאתר ולגייס פעילים לפעילות טרור איראנית. את פעילותו ה'ענפה' הוא מבצע דרך מוסד בעיר האזרית תבריז, בשם 'החזית התרבותית של המהפכה האסלאמית של מחוז מזרח אזרבייג'ן'. המוסד ה'תרבותי' משמש את גלווני גם ככיסוי להבאת מועמדים שישמשו כ'נכסים מודיעיניים' במדינות דוגמת טורקיה ואזרבייג'ן. אלו מוזמנים על ידי גלווני לאיראן, בחסות אותה פעילות 'דתית' ועוברים תהליך של בדיקה וגיוס.

האם התייר התמים שנעצר לאחרונה בקפריסין אינו אלא קצה חוט של רשת ענפה שפרשׂו האיראנים במדינות תיירותיות במטרה לבצע משימות של התנקשות וחטיפה? ב'מוסד' הישראלי, כמו גם בארגוני ביון מערביים נחשבים – משוכנעים שהתשובה חיובית. הצורך לפקוח שבע עיניים ולשקול היטב כל גיחה תמימה למדינה כזו – מעולם לא היה מוחשי יותר.