מיעד משטרתי למפכ"ל על

יהיו כאלו שידרשו לשבח, אחרים ידרשו לגנאי, אבל כולם יסכימו: איתמר בן גביר הוא מפקדה בפועל של משטרת ישראל | ייבחר מי שייבחר לתפקיד במקומו של קובי שבתאי, את ההחלטות האמיתיות מקבל השר הממונה שמעורב אישית במינוי קצינים, מקיים קשר בלתי אמצעי עם השוטרים בשטח ונותן להם הוראות מעל ראשיהם של המפקדים | קצין בכיר שפרש לאחרונה אומר ל'חדשות משפחה': "המבצעיות לא חשובה כמו לרצות את השר, זה הדבר הכי חשוב" | בלעדי: ציטוטים יוצאי דופן משיחה סגורה שקיים לאחרונה מפקד ימ"ר ש"י (מחוז איו"ש) במשטרה שחושף עד כמה מעורב השר בקבלת ההחלטות בגזרה | וגם: נתוני הגיוסים והפשיעה לשנת 2024 בפרסום ראשון

כמעט עשרים חודשים חלפו מאז שאיתמר בן גביר התיישב בסערה על כיסא השר לביטחון לאומי. האזרח שכל שוטר זוטר במחוז ש"י הכיר מקרוב, במרבית התקופה כיעד הדורש מעקב, הפך לשר הממונה על המשטרה. ולא סתם שר ממונה, כמו אלו שקדמו לו, אלא מפקד העל של הארגון.
563 ימים חלפו מכניסתו לתפקיד, יותר ממחציתם בתקופת מלחמה. זהו פרק זמן משמעותי שבו הוא הספיק לצבור לא מעט מתנגדים וגם לא מעט תומכים. על הגדרה אחת יסכימו כולם, מגדול מתנגדיו ועד אחרון תומכיו: מה שהאיש חולל במשרד בכלל ובמשטרה בפרט, הוא לא פחות ממהפכה. לטוב או למוטב? תלוי את מי שואלים.

מסרב להיות עציץ. בן גביר צילום: פלאש 90

איתמר בן גביר איננו אדם שגרתי, וודאי שלא שר שגרתי. דברים שבמשך שנים כיכבו אצלו במצע, פעמים מחוץ לאחוז החסימה ופעמיים בתוכו, מתממשים בימים אלו הלכה למעשה.

קחו לדוגמה את שירות בתי הסוהר. מייד עם כניסתו לתפקיד הורה בן גביר על שורת שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע לתנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים. כבר בחודשי כהונתו הראשונים שינה את תפריט המחבלים, מנע מהם מותרות שהונהגו עד אז במקלחות, בקנטינה ובביקורים, החמיר את תנאי הכליאה וביטל את האפשרות לשחרור מנהלי של מחבלים.
אבל עם כל הכבוד לכלל הארגונים שבתחום אחריותו, טיפול מיוחד ואישי העניק השר למשטרת ישראל, עד שיש שיאמרו שהוא מכהן כמפכ"ל בפועל. כך למשל, אחד מהשינויים הבולטים שחולל במשטרה, הוא אופן קידום הקצינים. אם עד כה דברים היו נסגרים בדרג הפיקודי, כעת השר עצמו מעורב במינויים באופן אישי, ובמקרים רבים אף מראיין אישית את המועמדים.
"כשבן גביר נכנס למשרד לביטחון פנים והחליט לשנות את שמו למשרד לביטחון לאומי, זה היה הרגע שבו היה צריך ליפול לאנשים האסימון לגבי כוונותיו של האיש", אומר קצין בכיר שעזב לאחרונה את המשטרה. לדבריו, הוא עשה זאת כצעד ראשון בתוכניתו לחולל "הפיכה פוליטית במשטרת ישראל".
בשיחה עם 'חדשות משפחה' הוא מציג שורה ארוכה של טענות על התערבות בוטה של בן גביר בעבודה המשטרתית כהגדרתו. "האיש הזה הגיע עם אג'נדות מאוד מסוימות. תסתכל במצע שלו, תסתכל בראיונות שלו. נושאי הדגל שלו תמיד היו הנושאים הביטחוניים, והוא החליט להתמקד בסוגיה הזו בלבד ולהזניח את כל השאר, ואתה כבר לא יודע מה יותר גרוע: זה שהוא מזניח את שאר הדברים שדורשים טיפול, או זה שבסופו של דבר האידיאולוגיה הביטחונית המסוכנת שלו חלחלה עד לשוטרים הזוטרים ביותר.
"קח לדוגמה את נושא המינויים", הוא מבקש להדגים. "אם מגיע שר, שבסופו של דבר הוא דרג מנחה בלבד, וקובע ראיונות קבלה לתפקיד עם סנ"צים (סגני ניצבים. ק"ב) ואפילו בדרגות זוטרות יותר כמו רפ"קים (רבי פקדים. ק"ב), אתה מבין שיש פה בעיה. שוטרים עכשיו יעשו הכל כדי לרצות אותו כי הם יודעים שרק ככה הם יקודמו. המבצעיות כבר לא חשובה כמו לרצות את השר, ובמקומות מסוימים 'לרצות את השר' ו'מבצעיות' הפכו לדבר אחד.
"לפני מספר חודשים היה סבב מינויים במשטרה", הוא מספר. "יומיים לפני שנקבעו התפקידים כבר רצה בקבוצות של השוטרים רשימה של קצינים שיקודמו. היה ברור את מי הוא הולך לקדם ואיך זה יעבוד, וגם אף אחד לא הופתע שכשרשימת המינויים פורסמה היא הייתה זהה אחד לאחד לרשימת ההימורים שהופצה קודם לכן.
"הוא אפילו לא מנסה להסתיר את זה. הוא היה יושב עם שבתאי (קובי שבתאי המפכ"ל היוצא. ק"ב), לפעמים חנמאל (דורפמן, רל"ש השר. ק"ב) היה מטפל בזה, ואחרי כמה שעות של משא ומתן ביניהם 'היה יוצא עשן לבן' כמו שאומרים והמינויים היו נסגרים. רק ככה אדם כמו נצ"מ רועי ולדמן, שהיה העוזר של המפכ"ל, מונה למפקד מרחב לכיש אף על פי שלא היה לו ניסיון קודם מתאים, ותמורת זאת המפכ"ל התקפל, הסכים לדרישת בן גביר לקדם את גואטה (נצ"מ ניסו גואטה שהואשם בתקיפת מפגינים בבלפור, הורשע ולאחר מכן זוכה, ולאחרונה הועלה בדרגה ומונה למפקד מרחב יהודה במחוז ש"י. ק"ב)".

שר, לא עציץ
הטענות הללו על ההתערבות, שיש שיאמרו בוטה מדי, של השר במינוי הקצינים, הועלו גם בפניו של בן גביר עצמו, והוא מבהיר שלא רק שאינו מתכחש לטענות, אלא אף גאה בהן.

יחסים עכורים. השר הממונה עם המפכ"ל היוצא פלאש 90

כך למשל, בשיחה סגורה שערך בשבועות האחרונים ותוכנה מובא כאן לראשונה, הוא מתייחס לראיונות שהוא מקיים לקצינים טרם כניסתם. לדבריו, מדובר בקצינים שעד היום אף אחד לא דיבר איתם ויש לו כל הסמכות לעשות זאת. "אם אני השר שחתום על כתב המינוי שלהם זה לא סתם", אומר בן גביר. "אני לא חותמת גומי. אני רוצה לדעת מי המועמד ואם הוא אכן מתאים לתפקיד. אם כל השרים שהיו לפניי הסתפקו בקריאת דו"חות מידע על המועמדים ובהנהון ראש לכל בקשה של המפכ"ל, כשבדרך כלל מאה אחוז מהבקשות הללו התקבלו – הבעיה היא בהם, לא בי שאכפת לי".
לעיתים ההתערבות הזו הגיעה לכדי קרב ראש בראש עם המפכ"ל, אולם ידו של בן גביר תמיד הייתה על העליונה.
יעיד על כך סיפורו של מפקד ימ"ר ש"י, סנ"צ אבישי מועלם, קצין מעוטר שקיבל בעבר את עיטור העוז ונחשב לאחד מהקצינים הוותיקים ביותר בארגון עם ותק של יותר מ-35 שנה.
לפני כשנה החליט בן גביר למנות את מועלם למפקד ימ"ר ש"י. הפרטים סוכמו ואושרו גם על ידי המפכ"ל שבתאי, אלא שכפי שנחשוף כאן לראשונה – מספר שעות לאחר מכן התקשר המפכ"ל לשר ובישר לו שאלוף הפיקוד יהודה פוקס והשב"כ לוחצים עליו שלא למנות את מועלם למפקד הימ"ר. בן גביר הבהיר בתגובה שהוא לא מתכוון לוותר על זה ושהוא לא מתכנן להיכנע ללחצי השב"כ ואלוף הפיקוד.
יום לאחר מכן נפגשו בן גביר והמפכ"ל והאחרון הציע פשרה: מועלם ימונה לתפקיד מפקד הימ"ר, אבל כ'תפקיד זמני'. "בן גביר הפך שולחנות כשהוא שמע את זה", מעיד גורם בכיר במשרד לביטחון לאומי שנכח בחדר. "הוא הציב למפכ"ל אולטימטום: אם מועלם לא ממונה לתפקיד אני עוצר את כל המינויים במשטרה. או הכל או כלום. יום אחר כך המפכ"ל התקפל והסכים למינוי.
"בסופו של דבר אנשים באים ואומרים שאיתמר מערב פוליטיקה במשטרה. מה זו ההתערבות של שב"כ והאלוף פוקס אם לא פוליטיקה? למה הם מתערבים במינויים של משטרת ישראל? אם עד היום המינויים היו נסגרים בתוך המשטרה בצורה של חבר מביא חבר ורק המקורבים מקודמים, איתמר עשה סוף לחגיגה.
"אני זוכר שהמפכ"ל ביקש ממנו למנות מישהו 'כי הוא בחור טוב'. מה זה 'בחור טוב'? מי אמר? המפכ"ל זרק מילה טובה אז בגלל זה צריך לקדם? איתמר שינה את זה, אבל במקום למחוא לו כפיים שסוף כל סוף יש שר שאכפת לו, במקום זה תוקפים אותו שהוא מתערב".
נוסף על התערבותו של השר במינויים, גם ההוראות האופרטיביות מגיעות ישירות מהשר, בחלק מהמקרים תוך עקיפת הדרג הפיקודי ופנייה ישירה לשוטרים בשטח. טענות דומות העלה מפקד פיקוד המרכז לשעבר יהודה פוקס, שכפי שנפרסם כעת לראשונה קבל בפני שר הביטחון גלנט – בשיחה שקיימו השניים לקראת סיום תפקידו של פוקס – על שהוראות מבן גביר מופנות ישירות לשוטרים במחוז ש"י.
מפקד ימ"ר ש"י סנ"צ מועלם, התייחס בעצמו לטענות. בשיחה סגורה, שתוכנה מובא כאן לראשונה, מאשר האחרון את הטענה שבן גביר מנחה אותם גם אופרטיבית. "אז תגידו שהשר מתערב במדיניות? נכון. זה תפקידו", אמר סנ"צ מועלם. "אנחנו כמחוז ש"י משימתנו היא להגן על תושבי יהודה ושומרון. קחו לדוגמה את מיידי האבנים והבקת"בים בצירים. לשב"כ אין יכולת ואין זמן להתעסק עם זה, ולכן השר הנחה שאנחנו נתעסק עם זה. אנחנו כל הזמן עוצרים חוליות ומונעים מאות אירועים.
"זה לא סוד שזו המדיניות של השר וההנחיה שלו. הרי לא התעסקנו עם זה לפני שהוא בא לפה. השר הקודם (בר-לב. ק"ב) לא היה מתקשר אלי אישית על כל עץ זית של פלסטיני שיש חשד שנעקר על ידי יהודים? היה מתקשר. אז נכון, עקירת עץ זית היא פגיעה כלכלית חמורה וצריך לטפל בזה, אבל במחוז כמו מחוז ש"י אתה צריך את הבלנס הנכון וזה מה שבן גביר עושה. מישהו לפניו טיפל באנרכיסטים משמאל שבאים לעורר מהומות ביו"ש? מישהו טיפל באנרכיסטים שבאים מחו"ל ופוגעים במתיישבים ובכוחות הביטחון? עד שבן גביר נכנס לפה אף אחד לא התייחס לזה, ואני יכול לומר לכם שאני מקבל פניות מקצינים בצה"ל שמשרתים ביו"ש ואומרים לנו תודה על זה. כי הם, אלו שחיים את השטח, מבינים עד כמה זה היה נחוץ".
מנגד, יש במשטרה מי שטוענים שההתערבות של השר אינה תקנית ופוגעת בעבודה המשטרתית. "אני לא מדבר רק על חקירות שנפתחות או נסגרות באופן תמוה ומעורר מחלוקת, אני לא מדבר על המינויים המופקרים, אני מדבר על השוטר שנמצא עכשיו בשטח. המפקד שלו אומר לו איקס, ואחרי כמה דקות מגיעה מהשר פקודה הפוכה כמו שראינו עם המשאיות (חסימת משאיות הסיוע על ידי גורמי ימין, שלטענת גורמים במשטרה פעילותם לא נעצרה על ידי המשטרה בהוראת השר. ק"ב)", אומר הקצין הבכיר שפרש. "המשטרה היא לא עוד אגף במשרד שלו, אלא גוף שעובד על פי היררכיה פיקודית וכך הוא אמור לעבוד. אם השר רוצה משהו הוא מוזמן לדבר עם המפכ"ל, אבל בשום פנים ואופן אסור לו לפנות ישירות לשוטרים בשטח ובוודאי לא להנחות אותם מבצעית", הוא מסכם.

נתונים מדברים

לשון מאזניים. עם רה"מ נתניהו בכנסת צילום: פלאש 90

שניים אוחזים במציאות. אחד אומר כולה שחורה ואחד אומר כולה לבנה. יבואו המעשים ויכריעו ביניהם.
תחילה לנתונים היבשים: בזמן כהונת בן גביר קיבל המשרד לביטחון לאומי את התקציב הגדול ביותר בהיסטוריה, תקציב שנכון לשנים 2024-2023 עמד על יותר מתשעה מיליארד שקלים, שעליהם נוספו עוד ארבעה וחצי מיליארד שקלים כ'תקציב מלחמה'.
זה שנים שהמשטרה מתמודדת עם משבר כוח אדם אקוטי. כך למשל בשנת 2021, מספר השוטרים הפורשים עבר את מספר המגויסים בשמונים וחמישה שוטרים. בשנת 2022 המגמה הוחרפה ומספר העוזבים עבר ב-178 שוטרים את מספר המגויסים.
בעקבות כך, חלק משמעותי מהתקציב הופנה להעלאת משכורות. תקציב בהיקף של כ-1.5 מיליארד ש"ח הופנה עבור הגדלת שכר ומענקי שכר שונים, והסכמי מענקים תוקצבו ב-140 מיליון שקלים נוספים.
ומה קרה בזמן בן גביר? כבר בשנה הראשונה לתפקידו, בשנת 2023, עבר מספר המגויסים ב-844 את מספר הפורשים. מדובר במהפך אדיר שהתחולל בתוך שנה בלבד. גם מספר השוטרים שחותמים קבע עלה בעשרות אחוזים, ובמשטרה צופים שלפי קצב הגיוס הנוכחי, מספר המגויסים השנה יעלה בעשרות אחוזים אף הוא.
מנתונים שנחשפים כאן לראשונה עולה כי בחציון הראשון של שנת 2024 גויסו למשטרה יותר מ-1,700 שוטרים חדשים, והצפי שעד סוף השנה יגויסו קרוב ל-4,000 שוטרים. גם בגיוסי שוטרים לשירות קבע ישנה עלייה משמעותית. ההיקף גדל בשנת 2023 ב-20% ביחס לגיוסים בשנת 2022, ובמחצית הראשונה של 2024 בשיעור של 59% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2023. נתונים דומים ניתן לראות גם בהיקף גיוסי הסוהרים לשירות קבע – שגדל בשנת 2023 ב-105% ביחס לגיוסים בשנת 2022, ובמחצית הראשונה של 2024 בשיעור של 11% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2023.
מנגד, בקצונה הבכירה במשטרה יש מי שמציג את הנתונים הללו באור אחר. לדברי קצין מכהן בדרגת סנ"צ שכיהן בעברו במספר תפקידי הכשרה והדרכה, הגיוס המסיבי לא נובע רק מהעלאת השכר, אלא גם מהקלה דרמטית בתנאי הסף הנדרשים כדי להתקבל לארגון.
אם עד כה היה נדרש במבחן הקבלה ציון משוקלל של 3.5 נקודות, כיום 2.5 נקודות יספיקו לקבלת התעודה. "כשאני נכנסתי למשטרה עברתי קורס של יותר מחצי שנה, והיום שוטרים עוברים קורס של פחות מחודשיים", קובל אותו סנ"צ בשיחה עם 'חדשות משפחה'.
"קיצצו את זמני ההכשרה, הורידו את הציון (במבחן הקבלה ק"ב) ל-2.5, וכל מיני ארחי פרחי שלא הייתי מקבל לפה אפילו כעבריינים, נכנסים כשוטרים – והנה מנופפים בעלייה במספר המתגייסים. טוב שלא לקחו אסירים והציעו להם קיצור בעונש תמורת שירות. ככה היו יכולים להציג גם 5,000 מתגייסים".
קצין בכיר במכללה לשוטרים מגיב לטענות ואומר כי זמני ההכשרה לא קוצרו, אלא פוצלו. אם עד כה היה נערך קורס אחוד למרבית מהמקצועות, כיום ההכשרה האחודה היא בסיסית יותר, והשוטרים עוברים השלמת הכשרה ביחידות, כך שהטענה על פגיעה בכשירות השוטרים משוללת כל יסוד. לדבריו, גם הירידה בתנאי הקבלה לא פוגעת באיכות השוטרים. "לא מוותרים על סעיף בכל הנוגע לערכיות וכשירות הן בפן הפיזי והן בפן האישי", הוא אומר בשיחה עם 'חדשות משפחה'. "ויתרנו על תנאים מאוד ספציפיים שנוגעים לעבר צבאי וכדומה, דברים שאינם משמעותיים לעבודה המשטרתית, ובכלל".
בן גביר התמקד גם בחיזוק היחידות האופרטיביות של הארגון ובהקמת יחידות חדשות. כך למשל בשנה החולפת קיבל הימ"מ תוספת של 46 תקנים ויותר מ-85 מיליון שקלים תוספת תקציבית. בעקבות העלייה במקרי סחיטת דמי חסות ומקרי הפרוטקשן הוקמו בלהב 433 מחלקים לאכיפת תופעת הפרוטקשן בהיקף של כ-30 תקנים בכל מחלק, ונוספו עשרה תקנים חדשים לטובת הקמת צוות סיגינטי מיוחד.
אחת מהיחידות שהקים בן גביר היא היחידה הטקטית שהוקמה בדרום ובצפון כחלק מהמשמר הלאומי, דבר שעורר ביקורת אדירה בתקופה הראשונה להקמה, הן מצד מתנגדיו הפוליטיים של השר והן מצד חלק מאנשי הארגון הוותיקים.
הלכה למעשה, חודשים ספורים לאחר הקמתה הוכיחה היחידה את עצמה במאורעות השבעה באוקטובר, כשבמהלך אותו יום חיסלו לוחמי היחידה הטקטית יותר מ-500 מחבלים והצילו את חייהם של אלפי אזרחים.
ועם תוספת כל כך הרבה שוטרים, מצופה שגם נתוני הפשיעה ירדו, לא? אז זהו, פה זה קצת מתחיל להסתבך.

שינוי סטטוס קוו. בהר הבית צילום: פלאש 90

ניקח תחילה את שנת כהונתו הראשונה של בן גביר כשר לביטחון לאומי, שנת 2023. מנתונים שפרסמה המשטרה במענה לפניית עמותת 'הצלחה' עולה כי במספר ה'עבירות כלפי הרכוש', קטגוריית עבירות שתחתיה נכנסות עבירות גניבה, הצתה, פריצה, סחיטה ועוד חלה עלייה של 10% לעומת השנה שקדמה לה, 140 אלף עבירות בשנת 2023 לעומת 126 אלף עבירות בשנת 2022. מספר הגניבות מתוך רכבים עלה גם הוא ל-10,198 לעומת 9,880 ב-2022, ואילו גניבות הרכב עצמן זינקו בחדות ל-21,899 בשנת 2023 לעומת 18,311 עבירות דומות ב-2022.
עלייה של 18 אחוזים נרשמה גם במספר עבירות הסדר הציבורי, קטגוריית עבירות שכוללת בין היתר איומים, התקהלות, התאגדות וחסימת כבישים. 120 אלף בשנת 2022 לעומת 143 אלף בשנת 2023.
בתיקי עבירות המרמה נרשם זינוק של כמעט עשרה אחוזים, ובעבירות תקיפה יש עלייה של 17 אחוזים ובסך הכל יותר מ-60 אלף עבירות. בעבירות ביטחון שכוללות עבירות בגידה וריגול, הסתה, הסתננות, הקמת מחסום, השלכת בקבוק תבערה ויידוי אבנים הייתה עלייה מ-14,277 בשנת 2022 לקרוב ל-17 אלף בשנה החולפת.
ואחרי שהבאנו את הנתונים, ננסה להבין אותם יחד. ראשית, נתמקד בנתונים המדאיגים יותר המצביעים על עלייה בעבירות כלפי אדם. בתוך אותה קטגוריה – בשנת 2023 נפתחו בישראל 746 תיקי רצח – 368 מתוכם למחבלי נוח'בה שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר, מה שדי יוצא מהגדרת ה"פלילים". גם העלייה בעבירות "ביטחון" היא בעיקר ברבעון האחרון של 2023, דהיינו – בתקופת המלחמה.
גם את העלייה בעבירות הסדר הציבורי אפשר לזקוף לחובת ההפגנות הסוערות בבלפור וקפלן, הפגנות שלא היו כדוגמתן בתקופת בר לב.
נתון נוסף שצריך לזכור הוא שבן גביר אולי שינה את שם המשרד, אבל הוא לא הקים אותו מאפס, ואם בודקים את נתוני הפשיעה ראוי לבחון גם את השנים שבהן כיהנו קודמיו בתפקיד.
פילוח הנתונים מראה שהעלייה המדאיגה בפשיעה החלה כבר בשנת 2021 והחמירה, בחלק מהקטגוריות בצורה אקספוננציאלית, במהלך שנת 2022.
ומה קורה כעת? שנת 2024 מסתמנת בינתיים כשנת בשורה עם ירידה משמעותית במרבית מקטגוריות הפשיעה. כך למשל, מנתוני הפשיעה לשנה הנוכחית המתפרסמים כעת במלואם לראשונה, עולה כי מתחילת השנה חלה ירידה של 35 אחוזים במספר הפריצות לדירות – 2,564 תיקים לעומת 4,389 מקרים בתקופה המקבילה בשנת 2023. בפריצות לעסקים חלה של ירידה של 16% עם 2,217 מקרים השנה לעומת 2,651 בשנה הקודמת, ירידה של תשעה אחוזים בגנבות מתוך רכבים (4,878 מקרים השנה לעומת 5,220 אשתקד) וירידה מפתיעה של 21 אחוזים בגנבות רכבים.
בעבירות תקיפה חלה ירידה של כעשרה אחוזים, ירידה של שלושה אחוזים נרשמה בעבירות של גרימת נזק לרכוש בזדון, עבירות הקשורות לשימוש, החזקה, סחר וגידול חומרים מסוכנים הופחתו ב-21 אחוזים, וכן נרשמה ירידה של 18 אחוזים בעבירות יידוי אבנים ושל עשרים ושבעה אחוזים בעבירת השלכת בקבוקי תבערה.
כחלק מהמאבק על זהות וצביון המשטרה רתם בן גביר גם את הכלי החקיקתי והעביר שורת חוקים הנוגעים ישירות לתחומי פעילות משרדו ובהם חוק הפרוטקשן, חוק המאבק בכלי הנשק, חוק עין הנץ והתקנות שהותקנו מכוחו, חוק השב"חים שכולל החמרת ענישה, ענישת מינימום, קנסות מינימום ועוד.
נוסף על כך, רק השבוע עברו שני חוקים חשובים מאין כמותם לביטחון הלאומי: "חוק הגנה על בסיסי צה"ל", שמעניק לחיילים סמכויות חיפוש ועיכוב בבסיסים ובשטחי אימונים, וחוק שמחייב את צה"ל לסמן כלי נשק וקובע אחריות פיקודית למפקדים על האמל"ח שברשותם.
וכפי שפתחנו, מה שבן גביר חולל במשרד זו לא פחות ממהפכה. לטוב או למוטב? תשפטו בעצמכם.