מי יחקור את החוקרים

תחקיר 'משפחה' • בכירים בעבר ובהווה ששירתו במחלקה לחקירת שוטרים, חושפים את הטיוחים השיטתיים. מזעזע

 בעקבות עוד אירוע אלימות חמור שבו פגעו שוטרים בעוברי אורח חרדים, יצאנו לבדוק מה קורה במחלקה שאמורה לבדוק את התנהלות השוטרים, מדוע עוד ועוד גורמים מתוך המחלקה עוזבים ומספרים על שיטות עבודה פסולות, ואיך מערכת משפטית מאפשרת אנרכיה וטרור >>

שוב זה קורה. על הנושא כבר כתבתי כמה פעמים, אך בכל פעם זה חוזר על עצמו בעוצמות קשות יותר, ודומה שאין איש במשטרת ישראל שיכול להפסיק את הבריונות של אנשי משטרה שנוטלים לידיהם את החוק.

זה קרה ביום רביעי שעבר במרכז שכונת גאולה, ברחוב מלכי ישראל. כמה מפגינים עמדו ומחו נגד חנות טלפונים. חיים מזרחי, צעיר חרדי מירושלים שעמד בסמוך הבחין ברכב נושא רישוי אזרחי שנוסע בכביש ושורט רכב שעמד בחניה. כאזרח אכפתי הוא ניגש לרכב שהתנהל לאיטו בגלל צפיפות התנועה והסב את תשומת ליבו של הנהג לשריטה שעשה ברכב השני. נהג הרכב המשיך בנסיעה איטית, ומזרחי שחשב שהנהג לא שמע אותו ניגש שוב ואמר כי שרט רכב אחר. לתדהמתו הנהג עצר את הרכב ויצא ממנו עם עוד אנשים, והם החלו להרביץ לו בחוזקה. כעבור רגע הוא נאזק בידי החובטים שחבשו על ראשיהם כובעי משטרה. הוא נעצר בכוחנות תוך שהשוטרים מטיחים בו "כלב" וממשיכים להכות אותו.

ביום חמישי הובא מזרחי לדיון בהארכת מעצרו. שופטת בית המשפט עדי בר-טל קבעה כי יש לשחררו באופן מיידי ללא תנאים ואף מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה באירוע. בתגובה הגישה המשטרה ערר לבית המשפט על הוראתה של השופטת. עוד לפני הדיון המשטרה חזרה בה והעבירה פנייה לבית המשפט שבה היא מבקשת למחוק את הערר. מייד לאחר השחרור פונה מזרחי לבית חולים לטיפול רפואי. תיעודים מהאירוע האלים פורסמו בכלי התקשורת תוך שהם מותחים ביקורת נוקבת על המשטרה. ביום ראשון השבוע בשעות הערב הודיעה המחלקה לחקירות שוטרים כי השוטרים שתקפו ביום רביעי בשבוע שעבר בירושלים את הצעיר חיים מזרחי, הורחקו מתחנת המשטרה.

בהודעה מטעם מח"ש נאמר: "הרינו לעדכן כי המחלקה לחקירות שוטרים חקרה היום באזהרה שלושה שוטרים, ביניהם קצין, בחשד לתקיפה של אזרח בעת מעצרו בשכונת גאולה בירושלים בשבוע שעבר. השוטרים נחקרו גם בחשד לשיבוש מהלכי משפט. בסיום החקירה הורחקו השלושה לארבעה ימים מתחנות המשטרה ונאסר עליהם ליצור קשר עם המעורבים בנוגע לחקירה. החקירה עודנה נמשכת", לשון ההודעה.

את ההודעה הזאת אני מקריא לרב פקד  (בדימוס) דובי שרצר, מי שהיה עד לא מזמן ראש זרוע חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, זרוע שבעבר הייתה עוסקת באיסוף מודיעין ובפיתוחו לחקירות יזומות ומופקדת על החקירות החמורות ביותר. הוא מאזין בעניין אך לא מתרשם.

"מח"ש כיום היא לא אותו גוף חקירה שהיה לפני שלוש-ארבע שנים. בעבר יצרנו קשר עם כל מי שהיה מתעד הפגנות ואירועים. עבדנו על זה בצורה יסודית ומהותית במטרה שאם יתלוננו על שוטרים שעברו על החוק יוגשו נגדם כתבי אישום לבית המשפט. במקרים פחות חמורים היה נפתח נגדם תיק משמעתי. היינו בודקים מה המשטרה עשתה או לא עושה. כיום המגמה אינה כזאת".

מה הסיבה לכך?

"בראש מח"ש עומדת מאז שנת 2018 עו"ד  קרן בר מנחם שיש לה שיטות עבודה אחרות. אם לא היו תיעודים רבים כל כך של האירוע וההד התקשורתי לא היה גדול, אני בספק אם הייתה נפתחת חקירה. כיום אין במח"ש נכונות לעבוד קשה. הדבר מתבטא בירידה משמעותית בהגשת כתבי אישום נגד שוטרים שהתנהגו בניגוד לחוק".

כמי שעמד בעבר בראש זרוע חשיפה במח"ש, מה היה צריך לעשות בעקבות האירוע של חיים מזרחי?

"הזמן הוא גורם מכריע באירוע כזה", מסביר דובי שרצר. "כבר ביום רביעי עם היוודע האירוע, אנשי מח"ש היו צריכים מייד להביא את השוטרים לחקירה. יש סיבה שאנשי המשטרה שונאים אותי. אני חתרתי למגע. חקרתי תלונות והבאתי תיעודים. בשנה אחת הוגשו 20 כתבי אישום נגד שוטרים שפעלו באלימות נגד אזרחים הנמנים עם הציבור החרדי. זה לא היה נעים לשוטרים. מצאתי את עצמי כל הזמן בעימות עם הגוף שחקרנו, משטרת ישראל. אם אתה לא מוכן להתעמת אלא מלכתחילה בא לתת שירות, זה נראה ככה".

השוטרים אמרו שמזרחי תקף אותם?

"אני לא יודע מה הם אמרו וכיצד הסבירו, אדבר איתך בכלליות. באופן עקרוני יש נהלים ברורים מתי לשוטר מותר להפעיל כוח כמו גם באיזו עצמה. ברגע שאדם מתנגד לעיכוב או מעצר אסור להכות אותו באגרופים בראש. מותר לשוטר להפעיל כוח סביר, והיו לא מעט פסקי דין ואמירות של בתי המשפט מה ההגדרה של 'כוח סביר'. אדם שמקלל שוטר או מצלם אותו אין שום היתר להרביץ לו. הפעלת כוח מותרת רק ביחס להתנגדות. צריך סיבה טובה ששוטר יפעיל כוח".

אז איך מפזרים הפגנה?

יש מדרג של הפעלת כוח. החוק לא מתיר להכות רק כי אתה שוטר. זאת באמת לא עבודה קלה, וצריך ללמוד היטב את החוק ולהתאפק לא מעט. יש גם שכל ישר".

בעיצומו של פיזור הפגנה סוערת אתה מצפה ששוטר לא יפעל באגרסיביות?

"ברור שאני מצפה שלא יפעל באגרסיביות. החוק מאוד ברור בנושא. נכון שמבחוץ קל יותר לדבר, אבל כאיש המשטרה האחרון שהיה חוקר מח"ש אגיד לך שאני מכיר היטב את הדברים. שוטר נדרש לא אחת לכוח איפוק רב ויכולת ספיגה. מי שלא יכול לעמוד בזה, אין מקומו במשטרה".

גל של עזיבות

המחלקה לחקירות שוטרים, זו שאמורה הייתה להעמיד לדין שוטרים שניצלו את הכוח שבידיהם שלא כחוק, איבדה לא מעט מכוחה. ב'הארץ' נחשף לאחרונה כי כ-20% מחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) עזבו את המחלקה בתוך חצי שנה, וחוקרים נוספים אמרו כי ברצונם לעזוב.

בחצי השנה האחרונה עזבו עשרה חוקרים מתוך כ-45 המאיישים את המחלקה כולה, וטרם מונו להם מחליפים. במקביל, חברי הצוות האמון על חקירות רגישות, ובהן חקירות של בכירים במשטרה, קיבלו הודעה כי הוחלט לפזרם בין שאר הצוותים. בשלב זה לא ברור אם הצוות יאויש מחדש.

לדברי מספר מקורות, גל העזיבות מתרחש על רקע אי שביעות רצונם של החוקרים מהירידה במספר החקירות שמנהלת מח"ש ומיחסם של ראשי המחלקה לחוקרים. על פי פרסום ב'הארץ', חלק מהעזיבות התרחשו גם על רקע מינויו של ראש אגף החקירות והמודיעין של המחלקה, ירון וילנאי, באפריל. וילנאי, שמונה לתפקיד בגיל 56, עבד בתפקיד בכיר בשב"כ טרם הגעתו למח"ש, בדרגה המקבילה לתת אלוף. עם זאת, בשב"כ עבד וילנאי בעיקר בתפקידי שטח כרכז ולא צבר ניסיון ממשי בחקירות.

חוקרי הצוות האמון על חקירות של שוטרים בכירים ועל תיקים רגישים, דוגמת תיקים שהתפתחו כתוצאה ממידע מודיעיני או מהאזנות סתר ולא מתלונות של אזרחים, יפוזרו בין הצוותים הארציים בשל הירידה במספר החקירות הרגישות ומספר החקירות של בכירי המשטרה.

לדברי חוקר לשעבר במחלקה שעזב את תפקידו באחרונה, "בכל פעם ששם של קצין בכיר עולה, ממש מחפשים דרך להימנע מהחקירה. מבקשים עוד פעולות חקירה, מחפשים את האפשרות להעביר את זה למחלקת משמעת, אולי ליחידת ביטחון המידע של המשטרה – העיקר לא לחקור ולא להביך את המשטרה".

מתוך 19 כתבי אישום שהגישה מח"ש בחציון הראשון של 2021, רק אחד היה תוצר של עבודת צוות 'חשיפה', שלא דרש עבודה מודיעינית מקדימה. מתוך 64 כתבי אישום שהגישה המחלקה ב-2020, חמישה היו תוצאה של עבודת 'חשיפה'. גם ב-2019, מתוך 66 כתבי אישום שהגישה מח"ש, חמישה היו תוצאה של עבודת 'חשיפה'. גם מספר האזנות הסתר שעשתה מח"ש ירד משמעותית, נתון המעיד על החקירות הרגישות שמנוהלות במחלקה. ב-2017 הגישה מח"ש 28 בקשות להאזנות סתר לשוטרים, וכך גם ב-2018. ב-2019 המספר ירד לתשע, ב-2020 הוגשו 14 בקשות והשנה עד לאוגוסט הוגשו ארבע בקשות. ממח"ש נמסר בתגובה על פירוק צוות 'חשיפה' כי "הטענה אינה נכונה".

טענות העוזבים על הירידה במספר החקירות שמנהלת מח"ש מגובות במספרים. מאז כניסת בר מנחם לתפקידה בפברואר 2018 ירד מספר כתבי האישום שהגישה המחלקה דרמטית. בחציון הראשון של 2021 הגישה המחלקה 19 כתבי אישום נגד שוטרים, בשנת 2020 הגישה המחלקה 64 כתבי אישום, ב-2019 הגישה המחלקה 66 כתבי אישום וב-2018 הגישה 69 כתבי אישום. זאת, לעומת 124 כתבי אישום שהוגשו ב-2017, טרם כניסת קרן בר מנחם לתפקיד. 2017 נחשבת אמנם שנת שיא מבחינת הגשת כתבי אישום נגד שוטרים, אך גם ב-2016 וב-2015 הוגשו יותר מ-100 כתבי אישום בכל שנה.

אחת הדוגמאות הבולטות היא התנהלות המחלקה בפרשת מות פעיל הימין הנער אהוביה סנדק בן ה-16 בעת מרדף של בלשי משטרה אחרי חשודים ביידוי אבנים לעבר פלסטינים. ראשת מח"ש, קרן בר מנחם, סירבה לחקור את החשד ששוטרים פגעו במכוון ברכב שסנדק נסע בו עם ארבעה מחבריו. בר מנחם אסרה על חוקריה לזמן לחקירה ארבעה שוטרים למרות ההנחה כי ייתכן שהיו מעורבים באירוע. רק כעבור כמה ימים ובעקבות פרסומים בתקשורת ולחצים פוליטיים זומנו הארבעה לחקירה. בהמשך החליטה בר מנחם, בתיאום עם המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר, להקים בצעד חריג צוות חקירה משותף למח"ש ולמשטרה – מה שהעצים את חוסר האמון הקיים ממילא כלפי שני הגופים הללו.

זאת ועוד, בצעד חריג הוחלט לחקור את אחד השוטרים החשודים, בחשד לשיבוש החקירה. השיבוש אינו קשור לתאונה ולא לעיכוב בחקירתו ובחקירת חבריו, אלא לחשד ששוחח עם העיתונאי קלמן ליבסקינד והציג את גרסתו, והיא פורסמה בעיתון 'מעריב'. בר מנחם החליטה גם לעצור את השוטר למשך לילה מכיוון שדיבר עם עיתונאי.

סנדק אינו דוגמה יחידה. לפני כשנה בחודש שבט תשפ"א, פשטו שוטרים על בני ברק תוך שהם משליכים רימוני הלם ומכים באלות עוברים ושבים שנקלעו לאזור. הם עצרו שישה אנשים בטענה שהם חשודים בהפרת הסדר. העימותים החלו בשעות הערב בעקבות תקיפה של מכונית ללא סמלי משטרה ובה שוטרים. בתקיפה נפצעה שוטרת באורח קל. השוטרים טענו כי המון רגם באבנים את המכונית שבה נסעו וניפץ את שמשותיה.

אירוע אחר שעורר הדים היה מעצרו האלים של הנער יענקי רוזנברג בל"ג בעומר לפני כשנתיים. תיעודים קשים פורסמו מהמעצר של הנער חסר האונים. בחלק מהם נראה רוזנברג נגרר על ידי השוטרים כשהוא פצוע ומדמם תוך שהוא צועק "מאמי, רוצה הביתה".

המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בחקירה מייד אחרי המקרה, בעקבות תלונה שהגישו ההורים. אלא, ששלושה חודשים לאחר מכן, הודיעה מח"ש על סגירת התיק נגד השוטרים המעורבים למרות התיעוד הברור מהזירה. במח"ש הסבירו כי לאחר חקירת התיק, לרבות חקירת השוטרים המעורבים ובחינת חומר הראיות, הוחלט להעביר את התיק לבחינת מחלקת משמעת במשטרה, לצורך הפקת לקחים בכל הנוגע לטיפול המשטרה במפגש עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים.

במקרה אחר תועדו שוטרים דוחפים ומטיחים לעבר הכביש את עו"ד יששכר דב פרנקל שצעד סמוך לבית המדרש של חסידות תולדות אהרן ברחוב מאה שערים. בתיעוד שפורסם פרנקל נראה עף ומשתטח על הכביש. "אני לא יודע למה תקפו אותי. אחד מהשוטרים אמר לי לרוץ הביתה ואחרי שנייה חבטו והפילו אותי", סיפר עו"ד פרנקל לתקשורת.

ואלה רק שלושה דוגמאות מתוך רבות אחרות שבהן מתועדים שוטרים פועלים באלימות נגד אזרחים.

החרדים משתפים פעולה

באופן כללי המתרחש בתוך מח"ש אינו חשוף לציבור. אלא שלאחרונה נחשפו כמה פרטים על המתרחש במסדרונות המחלקה בעקבות סכסוך שפרץ בין בר מנחם לסגנה עו"ד משה סעדה. סעדה, שעובד במח"ש למעלה מ-20 שנה, שימש במשך שנה ממלא מקומו של עו"ד אורי כרמל שעמד בראש המחלקה ונאלץ מסיבות שונות להיעדר ממנה.

לקראת פרישתו של כרמל מהתפקיד, הכל היו בטוחים שסעדה יקבל את ראשות המחלקה, במיוחד שבמהלך השנה שבה כיהן כמ"מ זכה לשבחים רבים, אלא שבפברואר 2018 החליט פרקליט המדינה דאז שי ניצן להנחית לתפקיד את קרן בר מנחם, מנהלת מחלקה במחוז מרכז של הפרקליטות. על פי פרסומים בתקשורת סעדה העלה טענות כי בר מנחם מונתה לתפקיד כיוון שניצן רצה שיתוף פעולה מלא עם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך בחקירות נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, וידע שהחלשת מח"ש היא צעד בונה אמון מבחינתו.

למרות האכזבה האישית סעדה נשאר בתפקידו כסגן, אבל פרט לכך דבר לא נותר כשהיה. לטענתו הוא הודר ממידע ומקבלת החלטות, סומן כגורם עוין וסבל מהתעמרות של ממש. לפני מספר חודשים ההתכתשויות ההדדיות בינו ובין בר מנחם הסתיימו בזימונו של סעדה לשימוע לפני פיטורין. בתגובה לכוונה לפטרו צוטט סעדה בתקשורת: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. זו זכותה של המערכת לעשות, זכותי להילחם בזה ויהיה מה שיהיה. זה שטויות, זה ממש שטויות. יש עכשיו משחק פתוח והכל יֵצא בעיתו ובזמנו".

סעדה מימש את דבריו. יוני רוטנברג מ'בשבע' פרסם כי ימים ספורים לאחר קבלת ההודעה הגיש סעדה לבית הדין לעבודה כתב תביעה ארוך על התעמרות בעבודה, ובו הוא דורש מפרקליטות המדינה פיצויים בסך חצי מיליון שקלים. במסגרת כתב התביעה חשף סעדה כיצד נראית מבפנים התנהלות מח"ש והפרקליטות בתיקים שהרעישו את הציבוריות הישראלית. נספח י"ד לכתב התביעה, שבו מופיע תיעוד מהימים הראשונים לחקירת מותו של אהוביה סנדק ז"ל, מלמד על היחס של בר מנחם לאירועים שבהם שוטרים מעורבים במוות של אזרח עם כיפה גדולה ופאות.

גורם המצוי במתרחש במח"ש אומר ל'משפחה': "אם אין אכיפה משמעותית ומח"ש לא מתפקדת באופן מיידי ומהיר, אז ברור שהשוטרים מרשים לעצמם לעשות פעולות שהן לא כדין. כאשר קרן בר מנחם מונתה לתפקיד היא הצהירה שבאה במטרה לתת שירות למשטרה. מי שבא על דעת זאת קשה לו להיכנס לעימות עם המשטרה כאשר יש צורך בכך".

הציבור החרדי משתף פעולה עם מח"ש?

"באופן כללי בציבור החרדי יש הרבה נכונות לשתף פעולה עם אנשי מח"ש, ויש להם תיעודים של ארועים שונים, אבל החקירות נמשכות זמן רב והדבר בא לביטוי בהתנהגות השוטרים. שיהיה לך ברור, התיעוד שבו מכת"זית של המשטרה משפריצה זרנוק מים חזק על אזרח חרדי ומטיחה אותו ברצפה דורש עימות עם המשטרה וחקירה מיידית וברורה. מנהלת מח"ש הנוכחית לא עשתה זאת".

יש קשר בין אנשי מח"ש לאנשי קהילות חרדיות?

"בעבר היו קשרים ביניהם ואנשי מח"ש קיבלו תיעוד של אירועים שבעקבותיהם הועמדו לדין שוטרים. כיום מח"ש פחות משקיעה בנושא. צוות חשיפה שבראשו עמד בעבר דובי שרצר, שעזב את מח"ש, קיים היום על הנייר בלבד. למעשה הוא פורק. בגלל החשש מביקורת ציבורית לא אומרים זאת".

גורם משפטי אומר: "בעבר המגמה במח"ש הייתה לחקור כמה שיותר תיקים. כיום המטרה היא לסגור כמה שיותר מהר. בזה הם עוסקים בדיונים שונים שנעשים שם בימים אלה. אם בעבר מח"ש הייתה מובלת על ידי החוקרים, כיום היא מובלת על ידי הפרקליטות. אלה שני גופים שונים. אין דור חדש של חוקרים במח"ש, אין מי שיעשה את העבודה".

הביקורת הציבורית משפיעה

בקרב חברי הכנסת האמורים בין שאר תפקידיהם לפקח על פעילות המשטרה, יש ביקורת נוקבת בכל הקשור למח"ש. בשיחה עם 'משפחה" אומר ח"כ משה ארבל מ'שס': "רשות אכיפה הפועלת בניגוד לחוק זה צלם בהיכל. העובדה שבמח"ש חוקרים מושאלים ע"י המשטרה כראשי צוותים ואמורים לחקור את חבריהם מביאה לכך שמח"ש הופכת למחלקה לחיבוק שוטרים.

"האמירות שיוחסו בעבר לראשת מח"ש קרן בר מנחם ולא הוכחשו, לפיהן על מח"ש לפעול בשיתוף פעולה עם המשטרה ולהימנע ככל האפשר ממעצר של שוטרים, הן אמירות שמדברות בעד עצמן. גם במקרה של השוטרים שעצרו בשבוע שעבר את חיים מזרחי, אם זה היה אזרח מן השורה שחשוד בעבירות של שיבוש הליכי משפט ואלימות קשה כל כך, הוא היה עצור עד תום ההליכים. שלא יהיה לך ספק. למה השוטרים לא עצורים? מה זאת הבדיחה הזאת של הרחקה מתחנת המשטרה? עילות המעצר קיימות במיוחד שהם חשודים בשיבוש.

"יש מגמה מדאיגה, כפי שנחשפה ה'הארץ', שראשת מח"ש מבקשת לקדם אדם מקורב לה בשם רפ"ק רותם גיל. בין השתיים קיימת היכרות מוקדמת מהתקופה שבה שימשה בן מנחם פרקליטה במחוז המרכז בעשור הקודם וגיל שימש חוקר במח"ש. כיום הוא משרת במחוז המרכז של המשטרה. היא עומדת בראש גוף שאמור לקבל תלונות על שוטרים ולא לבקש מהם טובות. על פי הפרסום התקבלו תלונות נגד רפ"ק גיל והתיקים בעניינו נסגרו.

"זה המקום לציין כי גם שעון מקולקל מראה פעמיים ביום את השעה הנכונה, ובמקרים שהעובדות מאוד ברורות והנתונים מגובים בתיעודים, אין למח"ש ברירה אלא להגיש כתבי אישום. השאלה המרכזית היא אם פעולות החקירה שמבוצעות על ידי אנשי מח"ש הן המשימה שהם הופקדו עליה.

"הבעיה או האתגר המרכזי בנושא הוא שלמשטרה מותר להפעיל כוח. המחוקק מחייב אותה לעשות זאת במקרים מסוימים. אבל הם חייבים לעשות זאת בכפוף להוראות החוק. ברגע שהם עוברים את הגבול ופועלים באופן שהמחוקק לא הסמיך אותם הם הופכים לעבריינים. הגבול דק, אך זאת משימתו של שוטר לדעת מתי הוא פועל כחוק ומתי לא. להרביץ נמרצות לאדם שהעיר לך ששרטת את הרכב או להכניס עצור לתא מעצר זה ולא לאפשר לו ללכת לשירותים במשך שש-שבע שעות, זה פשע בל יתואר. על דברים כאלה במח"ש ממליצים כיום להעמיד לדין משמעתי.

"ויש גם נושא התביעות. תובע במשטרה מבקש עבור חבר שלו הארכת מעצר. נכון היה שלא יהיה שום קשר בין גופי התביעה למשטרה. בשביל זה יש פרקליטות. הבעיה היא שכולם עובדים יחד ורואים עצמם כרשות אכיפה, ופעמים רבות אחד מחפה על השני. ככל שיהיו תיעודים קל יהיה יותר לטפל, וכאשר אין תיעוד הדברים נמשכים".

דברים דומים אומר גם ח"כ יצחק פינדרוס: "הבעיה המרכזית היא שזאת מערכת ללא בקרה שבה שוטרים חוקרים את עצמם ועושים כרצונם. אתה רואה את זה לכל אורך הדרך. לכן בלוד כאשר שרפו בתים ורכבים הם לא טיפלו או אמרו שזה לא קשור אליהם ושהתושבים ישכרו חברת אבטחה פרטית, בעיר העתיקה בירושלים הם לא מצליחים לטפל באירועים וכך גם במגזר החרדי הם עושים הפגנת כוח שזוכה לביקורת רבה. איש לא רוצה שתהיה אנרכיה. צריך משטרה שפועלת בשכל. לכן דרשנו ועדת חקירה פרלמנטרית. צריך מערכת בקרה אמיתית למשטרה".

משהו השתנה במח"ש בשנים האחרונות?

"הם עובדים בהתאם לביקורת ציבורית. כאשר הודעתי השבוע שנגיע להארכת המעצר של חיים מזרחי, המשטרה הודיעה שהיא מסירה את הבקשה וביטלה את הדיון. לכן יש לנו מחויבות לבקר אותם. הם לא עובדים באופן ענייני ושוויוני. היה תקופה של הפגנות שהחליטו ששוטרים לא ייכנסו כלל למאה שערים ולא הסכימו שאוטובוסים ייכנסו. זאת הייתה החלטה שרירותית שהסבה סבל לתושבים. לכן הצעתי ועדת חקירה ממשלתית או פרלמנטרית ולעשות סדר איך החלטות מתקבלות ואיך דברים נעשים. לא ייתכן שיהודי שמתגורר באזור שמעון הצדיק ומתקשר לדווח ששורפים לו את הבית נענה כי זה לא קשור למשטרה. אם הייתה מערכת בקרה ראויה לשמה דברים היו שונים. מח"ש לא עושה את מלאכתה. הסרטונים מראים שזה לא עובד".