איום רחפני הנפץ הפך למציאות יום–יומית בשדה הקרב, אך מתברר שהיו מי שהתריעו מפניו כבר בשנת 2014 | חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה בריאיון מטלטל ומעורר מחשבה על שדה הקרב הרובוטי, הפתרונות המפתיעים ומה שמחכה לנו בעוד עשר שנים
בתקופה האחרונה פוגשת מדינת ישראל את אחד האיומים המאתגרים ביותר בשדה הקרב המודרני: רחפני הנפץ הקטנים. מה שנתפס בעבר הרחוק כמדע בדיוני, הפך למציאות קשוחה שהולכת ומתעצמת מיום ליום.
השיטה בשטח יעילה ומחרידה כאחת: רחפן קטן וזול משוגר מהחזית, חומק בגובה נמוך במיוחד בין ואדיות ומבנים כדי לעקוף את המכ"מים של מערכות ההגנה האוויריות, ומנווט על ידי מפעיל מרוחק ישירות אל המטרה. למרבה הצער, האיום הזה כבר גבה מחיר דמים כבד של חיילים ואזרחים, ואף גרם לפציעתם של לוחמים בשדה הקרב.
אך התרחיש הזה לא הפתיע את כולם. יש מי שחזה את איום הרחפנים מבעוד מועד. תכירו את ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוני' תל אביב. כבר בשנת 2014 פרסם ד"ר צזנה מחקר משותף עם ד"ר לירן ענתבי מאוני' תל אביב, במסגרת עבודתם המשותפת עם המכון למחקרים לאומיים, במטרה להבין ולמפות כיצד ייראה עתידם של הרובוטים בשדה הקרב המודרני.
"התייעצנו עם הרבה מאוד מומחים", מספר ד"ר צזנה, "והתשובות שקיבלנו היו שבאמת בעשור הקרוב נתחיל לראות רובוטים בעלי יכולות מתקדמות ומרשימות בשדה הקרב. משם המשכנו לעקוב, והנה זה קרה. בתחילה ברוסיה ובאוקראינה, וכעת אצלנו".
רובוטים בשמיים
כשדיברתם בזמנו על הסיכון, אנשים האמינו שזה באמת הולך לקרות?
"אני חושב שהאמינו, אך היה קשה לקבל את היקף התופעה", משיב ד"ר צזנה. "כלומר היה ברור שרובוטים ישתלבו בצבא. הציפיות היו שלכל יחידה יהיה רובוט שמסוגל לסחוב פצועים אחורנית, או רובוט שיעזור לה לסחוב ציוד קדימה, או אפילו רובוט שיורה. אבל הדבר שהיה קשה לאנשים לקבל, זה שהמלחמה תהיה מבוססת בחלקה הגדול על רובוטים. היה קשה להבין איך יהיו רובוטים שנמצאים בשדה הקרב, בשמיים, מחכים לבן אדם שיופיע, ויכולים מייד לעוט עליו.
"נכון להיום, הרחפנים שיש לאויבינו בשדה הקרב אינם אוטונומיים, כלומר הם לא שולטים בעצמם, אלא הם מסתמכים על כך שמישהו שולט בהם מרחוק. אבל בסופו של דבר – לחייל שבשטח אין שום דרך להילחם בהם. מעבר לזה, גם אם אותו חייל יורה על הרחפן ומשבית אותו – תוך עשר שניות מי שהפעיל את הרחפן יכול לעבור לרחפן אחר סמוך ולהתנקם בזה שהרג את הרובוט שלו, שהרי הוא לא נפגע בשום צורה. זוהי מלחמה רובוטית לכל דבר".
מה היו מסקנות המחקר?
"המסקנות שצירפנו היו שעלינו להיערך בהתאם, אך אני לא יודע כמה היערכות באמת נעשתה מאז במערכת הביטחון. על פניו, נראה שלא מספיק. אבל חשוב גם להגיד שקשה מאוד להיערך לעתיד שאתה לא יודע איך הוא ייראה בדיוק.
"הרי אם אתה רוצה להיערך למצבים כמו שתיארנו, אתה צריך להשקיע בכך משאבים אדירים, ואם אתה נערך לדבר הלא נכון – בזבזת הרבה מאוד כסף, משאבים ותשומת לב. נוסף על כך, אנו רואים כיום שברגע שהרובוטים התחילו להגיע לשדה הקרב באוקראינה וברוסיה, ההתפתחות שלהם הייתה כה מהירה, שלא בטוח שהיערכות מבעוד מועד הייתה יכולה להועיל. התפתחות דומה אנו רואים גם אצל חיזבאללה: לפני כמה חודשים לא היו להם רחפנים עם אמצעי ראיית לילה, ועכשיו הם כן יכולים לעבוד בלילה. כנראה תהיה אצלם התפתחות מואצת בדיוק כמו באוקראינה וברוסיה.
"המסקנה היא שרק ברגע שהכלים האלו מגיעים לשדה הקרב, ואתה רואה פיזית איך הם נראים, אפשר להתחיל להתכונן ולהבין נגד מה נלחמים. אבל כל עוד אתה עובד במודלים הקודמים – זה כנראה איטי מכדי להתמודד עם ההתפתחויות הדינמיות בשטח".
מרוץ החימוש החדש
נשמע מדבריך שתמיד נהיה צעד אחד מאחורי האויב…
"לא בהכרח", סבור ד"ר צזנה. "יהיה כפי הנראה מרוץ חימוש, וזה דבר מוכר מאוד בהיסטוריה של המלחמות: כאשר צד אחד מציע שריון טוב יותר, הצד האחר מציע פטיש קרב שמפצח אותו; כשמפתחים ספינות ממוגנות, מפתחים נגדן תותחים; וכשמפתחים צוללות, מפתחים מוקשים תת–ימיים, וכן הלאה. מרוץ החימוש הזה כנראה יקרה כעת בנושא של רובוטים ורחפנים.
"עלינו לדאוג לכך שנזוז קדימה באותו הקצב שהתוקפים שלנו מתקדמים. עלינו להשקיע במחקר ובפיתוח רציניים. חברות גדולות כמו אלביט, רפאל והתעשייה האווירית משקיעות בכיוון הזה, וטוב שכך. במקביל, עלינו לעודד את הציבור הרחב לפתח בעצמו טכנולוגיות שיוכלו להתמודד עם איומים חדשים. אנו צריכים כמה שיותר סטארט–אפים שיקומו וינסו לפתור את הבעיות האלו".
אתה באמת מאמין שיזם פרטי יכול לקום בבוקר ולהמציא פתרון לאיום כזה גדול?
"אני מאמין בזה לחלוטין. לא מדובר כמובן במענה יחיד, אלא בכוחו של ההמון: כאשר עשרות יזמים עצמאיים מציעים מגוון רעיונות, חלק מהם מורכבים וחלק פשוטים, המערכת בוחנת אותם בשטח ומפתחת אותם. בהינתן מסה קריטית של מוחות יצירתיים, נצליח לפצח את האתגרים הללו בקצב מהיר בהרבה. זה המפתח לעמידה במרוץ הפיתוח מול עולם הרחפנים והרובוטיקה. הגנה הרמטית לעולם לא תהיה כאן, אבל נוכל לשמור על יתרון, וזה חשוב".
המענה לאיום חייב להיות רובוטי וטכנולוגי, או שכלי מלחמה רגילים יוכלו גם כן להועיל?
"ייתכנו בהחלט פתרונות 'לואו–טק' – פתרונות פיזיים פשוטים שיעצרו חלק מהאיומים. רק לאחרונה פרסם פרופסור מישראל סרטון שמראה לאנשים איך הם יכולים לשבור פיזית את הסיב האופטי שמחבר את הרחפנים למפעיל שלהם, וכך לנתק את הקשר של הכלי עם המפעיל – מה שגורם להם להתרסק מייד. אלו דברים שכל אדם יכול לעשות בשטח. יהיו בוודאי גם פתרונות של מיגון נכון, שימוש ברשתות מיוחדות ואבזור סביב הרכב. יש בשדה הקרב הזה מקום מוצדק גם ללואו–טק וגם להייטק".
המלחמה הרובוטית
זה הזמן לשאול על העתיד: איפה נמצא את עצמנו בעוד עשור? האם יש דברים נוספים שעלינו להיערך לקראתם?
"אנחנו אפילו לא קרובים לסוף הדרך", מבהיר ד"ר צזנה. "אם יש דבר אחד שאפשר להבטיח בוודאות, הוא שהרובוטים יהיו יעילים בהרבה ובעלי יכולות משודרגות. חלק מהם יהיו קטנים יותר וחלק גדולים. אנחנו צפויים לראות בשדה הקרב רובוטים הומנואידיים – דמויי אדם, ונראה רובוטים בני ארבע רגליים שנראים כמו כלבים. לכל אחד מהרובוטים האלו יהיו יכולות ייחודיות משלו. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אך אי אפשר להתעלם ממגמות ההתפתחות בתחום הרובוטיקה.
"מעבר לזה, כבר בשנים הקרובות נראה רחפנים אוטונומיים לחלוטין ובעלי יכולת שליטה עצמאית. לא יהיה צורך במפעיל אנושי, אלא די בכך שתהיה משפחה שתרכיב את הכלי במרתף שלה, ותשגר את הרחפן בצירוף הוראה: 'אתה טס, מוצא חייל ומתרסק עליו'.
"בתרחישי האימים, אפשר לתכנן מתקפה של מאות ואלפי רחפנים כאלו במקביל, או אפילו מתקפה שבה רחפנים יתחקו אחר תווי פנים דיגיטליים בניסיון לאתר ולחסל אנשים מסוימים, או בתרחיש קיצוני ומחריד במיוחד – רחפנים שמתמקדים בפגיעה בילדים".
זה נשמע נורא!
"נכון, אלו אכן תרחישי אימים שלא בטוח שיתרחשו, אך תפקידנו לחזות אותם כדי להציף את המודעות הציבורית והביטחונית אליהם, במטרה לפתח מבעוד מועד את המגננות הראויות להם".
יחד עם התמונה המורכבת, ד"ר צזנה מבקש להרגיע: "כל עוד מדינת ישראל תמשיך להיות חזקה, תמשיך להשקיע במדע ובטכנולוגיה, ותדע לעודד יזמים פרטיים למצוא פתרונות לטכנולוגיה של הצד השני – כנראה לא יתרחש אסון גדול. אבל בשביל שזה יקרה, אנחנו צריכים לעבוד קשה מאוד, ולהמשיך להיות דרוכים ומוכנים תמיד".
האם ייתכן שיבוא יום שבו הצבא האנושי יהיה מיותר בשטח?
"הלוואי שיבוא יום ולא נצטרך יותר לשלוח חיילים בשר ודם אל שדה הקרב", משיב ד"ר צזנה. "הלוואי שהרובוטים יוכלו להחליף לחלוטין את החיילים, והמלחמה תהפוך למלחמה כלכלית, שבה הצד שיכול לפתח ולשגר יותר רובוטים הוא המנצח. אבל לא נראה את זה קורה בעשור הקרוב, וגם לא בשני העשורים הקרובים.
"אולי בהמשך, כאשר עלות הייצור של רובוט תהיה נמוכה משמעותית מעלות האימון, ההשקעה והתמיכה בחייל אנושי, לצד הנזק הכלכלי והלאומי האדיר שהמוות או הפגיעה של חייל מסיבים לחברה – נראה עוד ועוד חיילים בשטח מוחלפים לחלוטין במכונות וברובוטים. אני לגמרי מעודד זאת". ]
