סיפורו של הנער שעלה מרומניה לבדו בגיל 17, למד בישיבת כפר הרא"ה ואז, בהוראה מיוחדת, עבר לישיבת סלבודקה ונעשה למשגיח הרוחני של הישיבה למשך 70 שנה | פרידה מהמשגיח הגה"צ רבי אברהם פולק זצ"ל, זקן המשגיחים בדורנו | דיין האמת
הרביץ תורה ויראה לאורך עשרות שנים. המשגיח זצ"ל בהיכלה של ישיבת סלבודקה צילום: שוקי לרר
אבל כבד ירד על עולם התורה והמוסר בערבו של יום ראשון, עם הסתלקותו לשמי רום של זקן המשגיחים בדורנו הגאון הצדיק רבי אברהם פולק זצ"ל, משגיח ישיבת 'כנסת ישראל – סלבודקה' שהלך לעולמו בשיבה טובה בגיל 95. המשגיח הרביץ תורה ויראה לאורך עשרות שנים בהיכלה של ישיבת סלבודקה המעטירה, והעמיד אלפי תלמידים.
בחודשים האחרונים אושפז המשגיח במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'מעייני הישועה' שבבני ברק, שם הידרדר מצבו עד שהשיב את נשמתו הטהורה ליוצרה כשסביב מיטתו מניין יהודים.
עם הסתלקותו, אבל כבד ירד על עולם התורה והמוסר בכלל ועל ישיבת סלבודקה בפרט, שם הוסטה הפרוכת ונערך מסע הלוויה בהשתתפות המונים.
רבי אברהם זצ"ל נולד ברומניה, בכ"ב אייר תרפ"ט, לאביו רבי חיים שאול ז"ל ולאימו מרת טילה ע"ה. בגיל 17 עזב את רומניה לבדו אחרי שהשיג אשרת כניסה דרך תנועת השומר הצעיר. בראש השנה תש"ז עלה על סירת דייגים בחופי בולגריה ובחג הסוכות הגיע לחופי ארץ הקודש, לנמל חיפה. הבריטים הפנו את הסירה לקפריסין, שם שהה שלושה חודשים, בין גדרות התיל, ושם פגש את הגאון הרב משה צבי נריה, ראש ישיבת כפר הרא"ה, שהגיע כדי לחזק יהודים ולהעביר שיעורים בגמרא ובהלכה. מהבודדים שנמשכו לאורו היה הנער המבקש אברהם פולק. משקיבל את האישור המיוחל ועלה ארצה, שם פעמיו לישיבתו של הרב נריה בכפר הרא"ה.
כפי המקובל בישיבת כפר הרא"ה, מרבית הבחורים התגייסו לפעילות צבאית בקרבות שקדמו להקמת המדינה. "הרב נריה אמר לי", סיפר הרב פולק, "אתה לא מתאים לצבא, אתה צריך ללמוד כל היום, זה לא בשבילך". ידידו שאל את מרן החזון איש כיצד ינהג הנער המשתוקק לעבוד את בוראו בתמימות. על אתר ענה החזון איש: "הוקמה עכשיו ישיבה קטנה בבני ברק, ישיבת סלבודקה, ראוי שילך לשם, ובטוח שיגדל בתורה ומוסר".
בערב ראש השנה תש"ח עמד הנער אברהם פולק למרגלות גבעת רוקח שבבני ברק, בדרכו אל המקום שיעצב את דמותו לנצח. מייד בהגיעו לישיבה הבין הנער כי מצא את אשר ביקשה נפשו. מוחו נשבה בקסמי הגיונותיו הבהירים של מחזיק תורת גדלות האדם בארץ ישראל, ראש הישיבה רבי אייזיק שר זצ"ל, שמצידו חיבב את תלמידו בחיבה יתרה. תורת המוסר שבתה את ליבו של הבחור המתמיד. לצד לימודי גמרא בעיון מעמיק שבהם השקיע עצמו, לא פסח על לימודים קבועים בספרי המוסר.
רגעים מיוחדים עשה רבי אברהם במחיצת מרן החזון איש זצ"ל. הוא ניצל היטב את הקרבה הפיזית, וכל אימת שעלתה שאלה מוסרית או הלכתית במוחו פנה אל שביל העפר המוביל אל ביתו המט ליפול של החזון איש. במהלך השנים צבר 'שעות חזון איש' רבות, ואת חלקן העלה על גבי הכתב, למשמרת לימים. באחת ההערות נכתב כי קיבל מהחזון איש לדבר עם כל אחד מלבד בעלי חוצפה ושקרנים. איתם אין מה לעשות. וכך אכן נהג עם הבחורים, בעשרות שנות הנהגתו בישיבה.
בהגיעו לפרקו כבר דיברו בו רבותיו נכבדות כמי שעתיד להרביץ תורה ולחנך תלמידים "להיות יהודיים". הוא נלקח לחתן על ידי רבי אהרן צבי ספראי – שולמן זצ"ל, אחיו הגדול של ראש הישיבה רבי מרדכי שולמן זצ"ל. מכיוון שהמתין לבוא הוריו מרומניה להשתתפות באירועי החתונה – התעכבה החתונה משך שנה שלמה. לאחר נישואיו עם הרבנית תמר ע"ה המשיך ללמוד בכולל שעל ידי הישיבה, כשרבני הישיבה נותנים בו עיניהם כמי עתיד להוביל את הישיבה בדרכו החינוכית בשנים הבאות.
לאחר כמה שנים של לימוד מוסר עיוני, התבלט כבר סמכא בתורת המוסר בכלל ובתורתו של רבו ראש הישיבה רבי אייזיק שר בפרט. ממשיך דרכו של רבי אייזיק בנהגת הישיבה, חתנו הגאון רבי מרדכי שולמן, חיפש אברך בעל שיעור קומה שיעמוד כעזר לצידו של המשגיח הגאון הצדיק רבי משה טיקוצ'ינסקי. היה ברור כי תלמידו המובהק של רבי אייזיק, הלא הוא אחיינו של רבי מרדכי, יהיה מועמד ראוי, אך משהגיעה ההצעה לפתחו הוא סירב.
לאחר שעברו כמה שנים מנישואיו וטרם נפקד בזרע של קיימא, נכנס רבי אברהם לדודו ראש הישיבה ובפיו שאלה: המומחים מציעים להם לנסוע לפולין, אולי משם תבוא הישועה. האם יברך ראש הישיבה על הצעד הקשה, שירחיק אותו מבית המוסר? רבי מרדכי שמע, חשב מעט, ואז שאל: "ניסיתם כבר הכל, רבי אברהם?"
"כן", השיב.
"האם אתה בטוח שניסיתם הכל?" התעקש רבי מרדכי.
"למה מתכוון הראש ישיבה?" ביקש רבי אברהם להבין את דבריו הסתומים של דודו הגדול.
"זיכוי הרבים, רבי אברהם", הסביר ראש הישיבה את דבריו, "זיכוי הרבים כבר ניסיתם?" משהתמהמה רבי אברהם בתשובתו, המשיך הראש ישיבה והציע הצעה מעשית: הן המשגיח רבי משה נאלץ לצאת לחוץ לארץ, והישיבה תישאר ללא משגיח רוחני שינווט את הבחורים בעולם המוסר והיראה. ומי ימסור להם שיחות וועדים וירד לנבכי נשמותיהם? "הואל נא לקחת על עצמך את התפקיד", ביקש רבי מרדכי, "ובזכות כך תזכה לזרע של קיימא".
על אתר נענה רבי אברהם להצעה, ובזכות זו זכה לפרי בטן ולרבבות תלמידים שהתחנכו על ידו כיצד להיות יהודים, לאורך קרוב לשבעים שנה, החל משנת תשי"ט. כשלושים שנה כיהן כמשגיח לצידו של רבי משה, ולאחר פטירתו של רבי משה, בכ"ד בטבת תשמ"ח, מונה רבי אברהם למלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה. למרות היותו זקן המשגיחים בדורנו הוא השתדל תמיד להיצמד לצידי דרכים ולברוח מן הכבוד.
התבטלות לראשי הישיבה
התבטלותו של רבי אברהם לרעיו ראשי הישיבה הייתה מופלאה. למרות היותו ממונה על סדרי הישיבה והנהגותיה הרוחניות, מתוקף תפקידו כמנהל הרוחני, הוא לא הביע דעתו כלל באשר להנהגות ושאלות בסדרי הישיבה.
אחד התלמידים מספר ל'משפחה': "רבי אברהם מעולם לא הרים את הקול. גם כשהוא רצה להעיר לתלמיד, או אפילו לגעור בו, הוא עשה זאת בנחת, בשלווה, דיבורו מדוד".
שיחתו השבועית לבני הישיבה נמסרה על ידו כבר עשרות שנים ברציפות, והייתה מקבצת אליה גם בוגרים המתגוררים בבני ברק, ולעיתים אף כאלה שבאים מחוץ לעיר. רבי אברהם לא היה מחדש בשיחותיו, ולא מנגן ניגוני התעוררות. ההפך, הוא חתר אל הפשטות שבפשטות, וגם אותה היה מנפה בשבע נפות, עד שתסתלק ממנה כל הנהגה שאינה אמיתית באופן מוחלט.
בחודש אלול תשע"ד התפשט זיהום חמור ברגלו ואיים ליטול את נפשו. אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש, ולבסוף שאגות התלמידים וסייעתא דשמיא מופלאה הצילו אותו כשכבר היה עם רגל אחת בעולם האמת. באותם ימים נקראו בני המשפחה מספר פעמים לחדרו כדי להיפרד ממנו, אך המשגיח התאושש, חזר לכוחותיו והמשיך בשגרת יומו.
סדר יומו של המשגיח היה קפדני מאוד ועמוס חברותות לרוב: לימודי הלכה, עיון ומוסר. את שעות הבוקר היה מנצל רבי אברהם לעריכת כתביו הרבים. בשעה 12 היו נכנסים מספר מצומצם של אברכים בני עלייה, ללימוד משותף שמתקיים בקביעות כבר כמה שנים. עד מחלתו היה נוהג ללמוד בסדר שני בהיכל הישיבה. מדי פעם היה קם ממקומו ועושה סיבוב בין הטורים, לדרוש בשלום תלמידיו. לאחר שנחלה וגופו נחלש היה לומד גם את הסדר השני בביתו. בימי ראשון ושלישי היו מתקיימים הוועדים לחתנים, מ-17:30 עד 18:45. עד כמה היה מקפיד על הוועד לחתנים אפשר ללמוד מהסיפור הבא: פעם נקבע כינוס ציבורי חשוב בביתו של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, ורבי אברהם כבר אישר את השתתפותו. לקראת ערב נודע לו כי נקבע ועד חתנים למחר, בשעה המדוברת, ותכף ומייד ביטל את השתתפותו בכינוס הציבורי, כשהוא מנמק: "קבלה היא בידי מרבי אייזיק שלא לבטל ועד חתנים לשום עניין ציבורי". לקראת סדר מוסר היה עולה שוב לישיבה, ובימי רביעי היה מוסר את שיחתו הקבועה, הנאמרת ברציפות (מלבד הפסקה של שנתיים בשל מחלתו) כבר עשרות שנים.
זכה המשגיח לראות דור ישרים מבורך ולהעמיד אלפי תלמידים המבכים מרה את הסתלקותו. התלמידים שמעו בלוויה את צוואתו ואף קראו אותה בכתב ידו: 'הנני מבקש מבני הישיבה שיחי' ומכל ידידיי המלווים אותי, לעשות איתי חסד של אמת לחשוב ולהתבונן ולצייר בנפשם את החוויה שעוברת עליי זה עתה, ההתעוררות הזאת תעמוד לי לזכות'. ובהמשך תיאר מתוך הקדמת הספר דברי אמת את צוואתו של הגרא"מ לפידות זצוק"ל, על המעבר לעולם שכולו טוב. תנצב"ה.
