בריאיון ראשון לעיתונות החרדית >> מנכ"ל הרשות לניירות ערך בשיחה ל'משפחה':
"בקרנות נאמנות הפונות לקהל יעד חרדי בפיקוח גופי כשרות יש השקעות בסך 7.5 מיליארד שקל" >> "בתקופת הקורונה נוספו למעלה מ-140,000 חשבונות חדשים שעוסקים בניירות ערך" >> "משווק השקעות חייב להיות עם רישיון. מי שאיננו מורשה עלול לגנוב את הכסף" <<< "רמאים יודעים שבמגזר החרדי לא ימהרו להתלונן עליהם" >> וגם: איך הפך היתר עסקה כלי לפיתוי משקיעים פוטנציאליים? >> מיוחד
כמעט תמיד זאת מודעה קטנה שנתקלים בה. היא יכולה להופיע בעיתון, בלוח המודעות השכונתי או בבית הכנסת. מציעים בה השקעה כדאית מאוד. מקרקעות חקלאיות ועד טכנולוגיה חדשה שמאפשרת תשואה גבוהה בהשקעה כספית מינימלית.
המודעות הללו פונות בדיוק למה שכל אחד היה רוצה: לחתן ילדים בכבוד בלי לעבוד קשה בדרך לשם. כדי להשלים את המלאכה הן גם יודעות לעשות שימוש בשכנועים פסיכולוגיים מתוחכמים או דמויות שמציתות את הדמיון. המטרה היא לגרום לקורא את המודעה לשלוח את ידו לכיס כדי להבטיח את עתידו הכלכלי. הבטחות "מוכחות" על אנשים שהתעשרו, התחייבות לתשואה מינימלית על הקרן ומצגות מנקרות עיניים. בסופו של דבר רבים מוצאים את עצמם בלי כספי הקרן ורחוקים מאוד מהאפשרות לממש את הבטחות.
"יש כמה כללים חשובים המהווים מעין 'סימני אזהרה למשקיעים', אומר ל'משפחה' עו"ד עודד שפירר, המכהן כמנכ"ל הרשות לניירות ערך, בראשה עומדת יושבת הראש, ענת גואטה. רשות ניירות ערך היא הגוף האחראי על האסדרה והפיקוח של תחום ההשקעות בניירות ערך בשוק ההון בישראל. "ראשית, יש כלל שאומר 'אם זה טוב מדי – זה לא אמיתי'. אם מציעים לכם ריבית גבוהה עם תשואה בטוחה, מדובר בהשקעה שכדאי מאוד לברוח ממנה".
בהבטחה כזאת יש שתי בעיות: תשואה מובטחת אינה מציאותית משום שלצד כל תשואה ישנו סיכון, ותשואה גבוהה בצורה משמעותית מעלה חשד מיידי להונאה. "בחקירות שאנו מנהלים ברשות לניירות ערך", אומר שפירר, "נתקלנו במקרים רבים שבהם הובטחה תשואה בטוחה של 12%-15% על ההשקעה. אם הייתה השקעה כזאת, הייתי שמח להיות חלק ממנה. במציאות, צריך להיזהר מזה מאוד".
למה אתה לא מדבר באופן ברור: זאת הונאה.
"כדי להגיד שזאת הונאה עלי להוכיח זאת בכל אחד מהמקרים. לכן אני מדבר בזהירות".
יש 'סימני אזהרה'?
"בהחלט. אם מדובר במדיניות שיווק אגרסיבית העושה שימוש גם באמצעים פסיכולוגיים, זה סימן אזהרה. סימפוזיונים גדולים עם משקיעים מחייבים גם הם זהירות. לפעמים נותנים למשקיעים להרוויח בהתחלה, כדי ליצור אפקט של השקעה מוצלחת ובטוחה, וכאשר מצליחים לגייס סכומים משמעותיים הם נעלמים".
אתה מדבר על שיווק אגרסיבי כסימן אזהרה. מדובר בגוף פיננסי שזקוק לכסף שלי כדי להתקדם. הוא יעשה כל מאמץ לשכנע אותי.
"אני לא מדבר על גוף פיננסי מוכר שמפוקח על ידי הרשות אלא על מי שלא מוכר. התנהגות נוספת שמעוררת חשד, אם כי לא תמיד, היא מיקומה הפיזי של החברה. חברה שפועלת בישראל וממוקמת בחו"ל, יכולה להיות כזאת שמנסה להסתיר את פעילותה ולהתנהל הרחק מהפיקוח בישראל. בחו"ל יותר מורכב להתחקות אחר נתיבי העברת הכספים ובעלי החברה במידה והם נמלטים עם כספי ההשקעות שהופקדו בידיהם. מיקומה הפיזי של החברה מאוד חשוב בבחינת ההשקעה, וכמובן שגם חשוב לוודא מי הפנים של החברה והאם יש דרך לתקשר איתו בצורה נאותה. צריך לשים לב שאלו רק חלק מסימני האזהרה ופנים מוכרות אינן בהכרח מבטיחות כלום. לעיתים המצב יכול להיות דווקא הפוך – אדם מוכר עלול לנצל את הציבור".
הסיבה לכך היא שלעיתים מדובר בנוכלים לכל דבר שמנסים לשכנע את הציבור להשקיע אצלם כדי להימלט עם הכסף, אבל לא גרוע מכך הם אנשים תמימים שמנסים את מזלם בעולם ההשקעות ומפזרים הבטחות כדי למשוך אנשים להשקיע אצלם. בשני המקרים התוצאה זהה – המשקיעים נשארים בלי הכסף וללא התמורה שהובטחה להם. במקרה של 'הונאת פירמידה' – בה כל אחד מגייס משקיעים נוספים כדי לצבור יותר כסף – נוצר מצב נוסף שאנשים נורמטיביים לחלוטין הופכים ללא ידיעתם לסוכני הונאה. ובדיוק את ההשקעות המפוקפקות הללו מגיעה הרשות לניירות ערך למנוע.
המטרה: הגינות
את עודד שפירר, עורך דין בהכשרתו ומי שמשמש מאז שנת 2019 כמנכ"ל הרשות לניירות ערך, אנו פוגשים במטרה להבין את עולם ההשקעות ולספק הצצה לאחד הענפים הזוהרים ביותר. אם יש תובנה אחת חשובה יותר מהאחרות שעולה במהלך השיחה, זו התובנה שמעבר לזוהר ואפשרויות הרווח הנוצצות, מסתתר עולם ריאלי לחלוטין, עם כללים נוקשים שחריגה מהם משמעותה עבירה פלילית וענישה נוקשה. המטרה היא להבטיח ששוק ההון בישראל יתנהל בהגינות ולא יספק פתח להונאות ומעשי נוכלות.
בהיותו חלק מהרגולטור שתפקידו לפקח ולאכוף את הפעילות הפיננסית בתחום ניירות ערך במשך כשני עשורים, שפירר מכיר היטב את נבכי הפעילות של שוק ההון. "התפקיד הקלאסי של ההגנה הוא לבצע הסדרה כדי שהחוקים יתאימו לרוח התקופה, לפקח על החברות ולקיים אכיפה על אלה שלא עומדות בכללי הפיקוח. בנוסף, ראינו לנכון ברשות להוסיף נדבך משמעותי נוסף שנקרא פיתוח שוק. לא להסתפק רק בתפקידים הקלאסיים של מניעת עבירות בשוק ההון ופיקוח, אלא גם יצירת כלים שיאפשרו לשוק לתפקד ולהתאים למגמות בארץ ובעולם, בייחוד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שמייצרות הזדמנויות חדשות ולהגביר את התחרות בשוק ההון לטובת ציבור המשקיעים. למשקיע צריכים להיות כל הכלים כדי להשקיע ועלינו להבטיח שהשוק יהיה מפותח עד כמה שניתן. כיום אנו מפקחים על קרוב ל-600 חברות ציבוריות וכ-2,000 קרנות נאמנות, בהן גם קרנות כשרות".
מבחינת המבנה של הרשות לניירות ערך, היא מונה כ-270 עובדים שכמעט כולם עורכי דין ורואי חשבון בהכשרתם. "אנו מעסיקים כלכלנים, מנתחי מערכות מידע ואנשי מקצוע נוספים מתחומים שונים הנוגעים לעבודתנו. יו"ר ועדת הכספים לשעבר ח"כ משה גפני שאל אותי תמיד כמה חרדים עובדים אצלנו. עניתי לו שיש ברשות 15 עובדים הנמנים על המגזר החרדי. הם עובדים מסורים מאוד ואנחנו תמיד אוהבים לגייס לשורותינו אנשי מקצוע מהמגזר".
אם אמירות כאלה נאמרות במקומות רבים, מעטים המקומות שגם עומדים מאחורי האמירות הללו. עובדי הרשות החרדים נהנים מהתאמה של כשרות, כלים נפרדים, קוד לבוש צנוע ואפילו זמני תפילות. "כל מה שצריך לקיום הרלוונטי של אורח החיים", אומר שפירר. רשמנו לפנינו.
החרדים מושקעים במיליארדים. עו"ד עודד שפירר. צילום: איציק בליניצקי
תכירו: מניות ואגרות חוב
תפקידה של הרשות לניירות ערך הוא להגן על המשקיעים, אבל מהי בכלל השקעה? מהן מניות? מה ההבדל בין מניות לאגרות חוב? ובכלל, האם כדאי להשקיע בניירות ערך?
"כל שוק ההון מתחיל למעשה בחברות שמעוניינות לקבל מימון לפעילותן", מסביר שפירר. "חברות שרוצות להתממן כי חסר להן מימון יכולות לבחור בין מספר אלטרנטיבות מימוניות קיימות – הלוואה מהבנק, משקיעים פרטיים ושוק ההון. אחד הכלים לגייס מימון הוא להפוך לחברה ציבורית. המשמעות היא שהציבור קונה את מניות החברה בהנפקה ולאחריה, וכך מזרים כספים ובתמורה הופך לשותף בחברה".
כדוגמה לכך, משתמש שפירר בעיתון שרוצה להתפתח למדינות נוספות וזקוק לשם כך למימון. "נניח שבבנק הריבית לא טובה בשבילו וגם גופים פרטיים אינם מתאימים. העיתון יכול להנפיק את החברה, מתבצעת הערכת שווי שלה באמצעים שונים ולאחר מכן מפרסמים את כל הפרטים בספר תשקיף עם כל הפרטים הרלוונטיים – תחום העיסוק, קהלי יעד, פעילות קיימת וכו'. כל ספר כזה יכול להגיע לאלף עמודים ויותר. בהתחלה מגיעים לגופים מוסדיים כדי לגייס, ולאחר מכן לציבור שמחליט אם כדאי לקנות את המניות של העיתון או לא. הציבור הופך לשותף בחברה על כל המשתמע מכך.
"כך, אם המניה שווה מאה שקלים בעת ההנפקה ובשלב מסוים העיתון סוגר עסקה גדולה במדינה אחרת, שווי המניה יעלה כתוצאה מהעלייה בערך החברה. בהתאם לכך, אם למשל מדינה מסוימת מודיעה על איסור לרכוש את העיתון בשטחה, המשמעות היא שערכה נפגע וגם שווי המניה יורד".
דרך נוספת לקבל מימון לעסק היא לקחת חוב מהציבור. "זה מה שנקרא אגרות חוב. אג"ח מאפשר לגייס את ההון הדרוש בלי הפיכת הציבור לשותפים. בדרך זו פונים לציבור ומציעים לו להזרים כסף לחברה בתמורה להחזר לפי מועדים שנקבעים בחוזה האג"ח. בסוף התקופה הציבור מקבל את הקרן של החוב והריבית הנגזרת ממנו על התקופה. זה למעשה הבסיס למסחר בשוק ההון.
"התפקיד של הרשות לניירות ערך הוא לוודא שיש שוק הוגן והחברות ש'משחקות' במגרש הזה מדווחות על כל אירוע משמעותי שמתרחש בהן. אם חברת טכנולוגיה עתידה להכניס הרבה כסף לאחר עסקת מכירה מוצלחת, היא חייבת לדווח על זה. אם נגרע מהחברה רווח מסוים היא חייבת לדווח מיד. הציבור צריך לדעת את המידע המהותי על החברה כחלק מהשקיפות המתחייבת מחברה ציבורית. זה תפקידנו".
העובדה שמשקיעים מסתמכים על הערכת שווי של החברה לא יכולה להיות פתח למניפולציה? חברה יכולה לספק הערכת שווי מנופחת ולגייס בהתאם לכך סכומי כסף שאינם במידותיה האמיתיות".
"אם חברה מעלה טענה שאנחנו מעריכים שיש לה משמעות, אנחנו בודקים סמוך למועד את האמת מאחורי הדברים. חברת נפט לדוגמה, מעדכנת, שהיא צפויה להפיק מיליארד חביות בשנה, הרשות תבדוק את הבסיס לנתונים. אם זה על סמך השערה בלבד לא ניתן להתחיל לגייס כספים מהציבור. אם נמצא שמדובר במניפולציה, יש לנו זרוע של חקירות מנהלתיות ופליליות ונפתח בחקירה שתבדוק אם מדובר בהונאת משקיעים או שבעת האמירה היה בה היגיון מוצק".
אז במה אתם שונים מהבורסה לניירות ערך?
"הבורסה היא הפלטפורמה שבה מתבצע המסחר בפועל. זאת מערכת ענקית שמנפיקה ומבצעת מסחר משני הצדדים. היא מחפשת התאמות בין קנייה ומכירה ומתווכת ביניהן. זו מערכת דיגיטלית לחלוטין שעושה רק בדיקה דיגיטלית של שני צדדים אנונימיים ומתאימה בין צדדים שמציעים רכישה ומכירה. התפקיד שלנו הוא לפקח על הפעילות של הבורסה ולוודא שכל המשתתפים במשחק הבורסאי פועלים בהגינות ובהתאם לחוק".
זהירות: יועצי השקעות
אחד הנגעים הבולטים ביותר בתחום ההשקעות הוא משווקי השקעות שאינם מורשים לעסוק בכך. לפי החוק, כל אדם שעוסק במתן ייעוץ השקעות ליותר מחמישה אנשים – מחויב לקבל לכך היתר רשמי של הרשות לניירות ערך. אדם שמספק שירותי ייעוץ השקעות ללא רישיון ליותר מחמישה אנשים, גם אם עצותיו הוכיחו את עצמן, עובר עבירה פלילית על כל המשתמע מכך.
במקרה הזה יש להפריד בין אנשים הפועלים בתום לב מתוך כוונה להציע השקעות איכותיות, לבין אנשים הפועלים במודע כדי להוציא כספים במרמה. את שני המקרים הללו בא למנוע החוק האוסר על מתן שירותי ייעוץ השקעות ללא רישוי מתאים.
במקרה הראשון מדובר באנשים שאולי הצליחו בחלק מהמקרים ליצור רווחים למשקיעים דרכם, אך קשה לדעת אם זו תוצאה של מזל ששיחק לידיהם. בנוסף, הם עלולים להיות לא אובייקטיביים מבחינת בחירת ההשקעות ולפעול מאינטרסים אישיים. בניגוד ליועצים מורשים המחויבים לאתיקה מקצועית, יועצים שאינם מפוקחים עלולים להיות מעין 'סוכנים' של חברה מסוימת המניבה להם רווחים.
אבל אם המקרה הראשון עוד יכול להתבצע מתוך חוסר מודעות, על אף שמבחינת התוצאות לא תמיד יש הבדל, במקרה השני כבר מדובר בהונאה לכל דבר. במקרה הזה, יועצים שאינם מורשים יכולים לעשות שימוש בכסף למטרותיהם האישיות מבלי לנסות אפילו להשקיע אותו.
"עולם ההשקעות הלא-מפוקחות", מסביר שפירר, "התפתח מאוד בשנים האחרונות, בין היתר, הודות לסביבת הריבית הנמוכה. בעולם שיש בו אינפלציה קטנה, עם השנים ערך הכסף נשחק. בבנק הריבית על הכסף מאוד נמוכה בגלל סביבת הריבית, ואילו האינפלציה שוחקת את ערך הכסף. היא גורמת להפסד. לכן, קמו כל מיני גופים שמציעים אלטרנטיבות לבנקים בדמות השקעות שמניבות תשואה גבוהה יותר".
לדבריו, חלקם לא מודעים שאסור להם על פי החוק לעסוק בייעוץ השקעות והרשות מזהירה אותם, ואילו חלקם מלכתחילה משקרים את הציבור במטרה להוליכו שולל. "אחרי אנשים כאלה אנו עוקבים באמצעות יחידה שתפקידה לנטר את כל הפעילויות האלה ברשת המקוונת, וכן באמצעות חריש עמוק שנעשה בשטח באמצעות חקירות ובדיקות. בנוסף, אנו פועלים גם לפי תלונות של אנשים כדי להגיע אליהם ולנקוט בהליכים מכוח החוק".
קיימים נתונים על היקף הפשיעה בהשקעות לא מפוקחות?
"על דברים חוקיים ניתן לאסוף נתונים כי הכל מתועד ומפוקח. קשה מאוד לאמוד פעילות שמתבצעת מתחת לפני השטח באופן לא חוקי. לפני כמה שנים הרשות הקימה פלטפורמה מקוונת שהציעה כביכול השקעה בטוחה עם תשואה, ורק לאחר שאנשים לחצו על שלב מתקדם כדי להשקיע הם הגיעו לדף שהזהיר אותם מהשקעות כאלה. זה הראה לנו כמה קל ליפול להשקעות שאפילו לא קיימות. אנשים מחפשים להרוויח ועלולים לעשות טעויות בדרך".
ציינת את העובדה שעיסוק בתחום ההשקעות מחייב רישוי מתאים. בסופו של דבר יועץ פרטי בלי רישיון יכול לפעול לטובת הלקוח שלו כי הוא רוצה להצליח, כאשר דווקא יועצי ההשקעות של הבנקים הם עובדי הבנק שיכולים להציע השקעות המשתלמות למקום שהם עובדים בו. יש דרך לוודא שהיועצים בבנק אינם פועלים מהאינטרס של מקום עבודתם?
"ראשית, אנשים שלא יודעים להתנהל עם כספם, וזו לא בושה להיות כאלה, מומלץ שיתייעצו עם אנשים שיודעים. יש יועצים פיננסיים עם רישיון מתאים שזה בדיוק תפקידם. יועצי השקעות שמקבלים רישיון מאיתנו, עוברים בחינות כדי לוודא שהם יודעים את המקצוע. כמו כן, אנחנו ממשיכים ומפקחים עליהם גם בעבודתם בבנקים, על אף שהבנקים מפוקחים על ידי רגולטור אחר.
"אנחנו בודקים לא רק אם הם יודעים את המקצוע, אלא גם את האתיקה הנלווית. אנו בוחנים את האובייקטיביות שלהם ובודקים אם יודעים להתאים את הצורך המשתנה בין המשקיעים השונים, שכן יש הבדל גדול בין משקיע צעיר לאדם בפנסיה. היועץ חייב לבחון את צורכי הלקוח ולהתאים להם את ההשקעה. הוא מחויב לכך וגם קנסנו גופים שהיועצים שלהם לא פעלו לפי הכללים הללו. בדקנו בתיקים האם היועצים ייעצו נכון. אם למשל לקוח רצה השקעה סולידית והיועץ השקיע לו באפיק מסוכן זה בעייתי ואנו נפעל בהתאם".
לדברי שפירר, ברשות עוקבים אחרי הפעילות ומוודאים שהדברים מתבצעים בהוגנות המתבקשת. "אם אדם מתלבט לגבי מישהו אם להתייעץ איתו, אפשר להיעזר באמצעים המקוונים שלנו ולגלות בחיפוש קל האם היועץ מורשה ואפשר להסתמך עליו. זה אמנם לא מעניק תעודת ביטוח, אבל כן מפוקח ומופחת סיכונים. אם היועץ לא נמצא שם, זה אחד מסימני האזהרה".
צילום: פלאש 90
ההון החרדי והקורונה
בשנה וחצי האחרונות, מאז פרוץ נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי שהתלווה אליו, תחום ההשקעות חווה התפתחות דרמטית. אנשים רבים שלא הכירו את ענף ההשקעות ומעולם לא פעלו בו, החלו במהלך השנה האחרונה להתעניין בשוק ההון ולהשקיע את כספם. הסיבות לכך מגוונות – כספי מענקים שנכנסו ואנשים החליטו להשקיע אותם, חוסר הוודאות בשוק התעסוקה שהביא אנשים להשליך את יהבם הכלכלי על שוק ההון, התפתחות הכלים הדיגיטליים המאפשרים הנגשה מקסימלית להשקעות ואפילו תוספת זמן בשל הישיבה הממושכת בבית.
מהבחינה הזאת מדובר בשינוי מבורך שאינו פוסח על הציבור החרדי. "בשנה-שנתיים האחרונות היו שינויים משמעותיים", אומר שפירר. "הקורונה יצרה שינוי בשוק ההון הישראלי. בהיבט המשקיעים – נוספו בתקופת הקורונה למעלה מ-140,000 חשבונות חדשים שעוסקים בניירות ערך שלא היו לפני כן. זו עלייה מאוד משמעותית שהתרחשה בכל העולם וגם בישראל. אין פילוח מדויק מה היקף החרדים שנכנסו, אבל ההנחה שלי היא שגם בציבור החרדי נוספו חשבונות שסוחרים בני"ע".
השינוי הדרמטי אינו מגיע רק מצד המשקיעים. לצד ריבוי המשקיעים החדשים שהצטרפו לשוק ההון ורואים בו אפיק ראוי לשימור כספם ואף לתשואה נאה, גם הצד של החברות המגייסות עבר שינויים מרחיקי לכת בתקופה האחרונה. "קיימת התרחבות של חברות שמגייסות את כספן בת"א. ברבעון האחרון של שנת 2020 ובשנת 2021 כולה נוספו כמעט מאה חברות חדשות לשוק ההון הישראלי, בדגש על הרבה חברות טכנולוגיה. לא היה פה כזה גל גדול מאז שנת 2005. המון שנים לא קרה דבר כזה. זו הייתה השנה הכי טובה בתחום ההצטרפות של חברות ציבוריות חדשות. לשם השוואה, שנה מאוד טובה הייתה 2017 ובה הצטרפו 17 חברות חדשות לבורסה בתל אביב.
"זה קרה כי הקורונה היא גם הזדמנות ולא רק משבר. אנשים רואים אותה כהזדמנות לפרויקטים חדשים, להמון טכנולוגיה ודברים שלא היו קודם. הרבה חברות ישראליות שבעבר היו חושבות רק על גיוס הון בחו"ל, היום מגייסות בת"א. יחד עם השינויים הסביבתיים שהיו קרקע פורייה לכך, אין ספק שזה גם בגלל שזרענו את הזרעים של הדבר הזה הרבה שנים לאחור. חיברנו בין ההייטק הישראלי לשוק ההון הישראלי. המטרה הייתה ששוק ההייטק יצמח ויקבל את המימון בבית".
ישנם תחומים בשוק ההון שיש להם משמעות גדולה יותר כלפי הציבור החרדי?
"ככלל, אין במגזר החרדי תופעה שאנחנו יודעים עליה שהיא יותר חזקה אצלו מהמגזר הכללי. עם זאת, יש דברים שדורשים במגזר תשומת לב מיוחדת. דווקא בגלל אורח החיים החרדי שמטבעו מתבדל יותר, יכולים לקרות דברים רעים שלא נדע עליהם ואנשים לא יתלוננו. קורה הרבה שמישהו מנצל את היכרותו עם המגזר כדי לפתות אותו עם השקעות. אנשים כאלה מנצלים גם העובדה שקיים כסף שאינו מדווח, ולכן הם יודעים שלא ימהרו להתלונן עליהם. אנחנו כן רואים שאין הרבה תלונות שמגיעות מהמגזר".
שיטה נוספת שעובדת בציבור החרדי היא שימוש בהיתר עסקה ככלי לפיתוי משקיעים פוטנציאליים. "בגלל שהלוואה בריבית אסורה, נוטים לראות ב'היתר עסקה' מעין תעודת כשרות של הרב. הרמאים משתמשים בהיתר כאילו ניתנה חוות דעת רבנית המכשירה את העסקה עצמה. רבים ניצלו את הציבור החרדי בעניין הזה. הם פשוט הציגו את כל ההשקעה כמשהו כשר שרבנים נתנו עליה את דעתם.
"כשהייתי במחלקת חקירות היה מקרה של אדם שקיבל היתר עסקה של רב ופנה למשקיעים ואמר להם שהכל כשר בעסקאות שלו. הוא אסף הרבה כסף ולא עשה שום עסקה איתו. זו הייתה סוג של הונאת פונזי. בהתחלה הוא שילם להם ריביות ובסוף לא היה לו מאיפה להחזיר כי לא הייתה לו השקעה אמיתית. לשאלתכם, יש פרשיות שחקרנו שקשורות למגזר החרדי במהלך השנים. זו תופעה קיימת".
יש דרך לאמוד את היקף הפעילות של הציבור החרדי בשוק ההון הישראלי?
"כיום ישנן קרנות נאמנות כשרות הפונות לקהל יעד חרדי בפיקוח גופי כשרות. יש בקרנות הללו 7.5 מיליארד שקלים, מה שאומר שהחרדים נמצאים בעולם המסחר של השקעות בשוק ההון. על פניו נראה שגם יש עלייה בהיקפי הכספים המושקעים. הציבור החרדי מבין את הצורך בהשקעה וחיסכון ורוצה להשתתף בשוק ההון. 7.5 מיליארד שקל זה הרבה מאוד כסף ואומר לא מעט על השותפות החרדית בעולם ההשקעות בניירות ערך".
העלית את העובדה שקיימת כיום מודעות רחבה יותר לתחום ההשקעות. אנשים נמצאים יותר בשוק ההון וגם קל יותר לסחור כיום. ישנן גם פלטפורמות המאפשרות להשקיע סכומים קטנים בחלקיקי מניות, וכך כל אדם יכול להפוך לסוג של משקיע. לצד זה, עושה רושם שדווקא שוק הקריפטו – המטבעות הדיגיטליים – נותר פרוץ וכר פורה להון בלתי מפוקח. מה עמדתכם בנוגע לעולם המטבעות הווירטואליים?
"יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, הורתה לפני כמה חודשים על הקמת שתי ועדות שיעסקו בתחום בתוך הרשות. ועדה אחת מרכזת תחתיה את כל הנכסים הדיגיטליים, הכוללים גם את המטבעות, ותבדוק את הכללתם במוצרי השקעה קיימים – האם יכולים להיסחר בקרנות נאמנות וכדומה. ועדה שנייה בוחנת את מערכות הרישום והסליקה של ניירות ערך המבוססות על טכנולוגיית רישום מבוזר (DLT) שיעניקו שירותים למערכות מסחר מסוגים שונים. בחודשים הקרובים הוועדות צפויות להגיש את מסקנותיהן. במידת הצורך נתאים את הרגולציה הישראלית לכך ונוודא שהפעילות תקינה. בכל העולם מתלבטים בזה וכרגע אין רגולציה ברורה של התחום. כשתהיה, נדבר בצורה ברורה ונסביר לציבור".
סיכונים וסיכויים
כשמדברים על השקעות, למרבית האנשים ישנן דעות קדומות בנושא. חלקם יודעים לומר שכדאי להתרחק מכל מה שמדיף ניחוח של השקעה, אחרים מספרים על תשואות גבוהות שהצליחו להרוויח ויש הרואים סיכון אחד גדול בכל מה שקשור לשוק ההון. האמת, אם לשפוט לפי השיחה עם מנכ"ל הרשות לניירות ערך, נכונה בכל המקרים. כל השקעה טומנת בתוכה גם סיכונים, אך גם פוטנציאל לתשואה ושימור ערך הכסף. אנשים שמנהלים את כספם בתבונה ומתוך מודעות לסיכונים ולסיכויים יכולים ליהנות מהשקעה איכותית לטווח ארוך, ואילו אנשים שפועלים בפזיזות ואינם מודעים לסימני האזהרה יכולים ליפול ברשתות ההונאה שנטוו על ידי נוכלים מנוסים.
בשורה התחתונה, השוק בישראל מפוקח ומציע פעילות הוגנת לאנשי שוק ההון. "אפילו ביחס לעולם יש לנו סמכויות רחבות. בארה"ב למשל מעבירים את הטיפול בעבירות שוק ההון ל'אף בי איי', ואילו בארץ אנחנו גם גוף אכיפה. לכן הרשות פה מאוד מרתיעה. גם העונשים יחסית כבדים. אני לא חושב שיש דברים שנסתרים מעינינו לזמן ארוך. אנו פועלים הן במישור האנושי והן במישור הטכנולוגי, וניתן לומר שב-99% השוק פועל בהגינות. באחוז הנותר אנחנו מטפלים בכל הכלים העומדים לרשותנו".
