"הצלנו חיי אזרחים בשביל שיכנו אותנו רוצחים?!" שני ישראלים אמיצים דוהרים בבוקר שמחת תורה ליישובי העוטף. הם נכנסים לתוך האש, צולחים מארבים, חותרים למגע ומחסלים עשרות מחבלים | ', חייל חרדי, גילה בשבעה באוקטובר תושייה כשהציל את משפחתו מטבח והשתתף בקרבות על העיר אופקים | שלושתם נמצאים עכשיו בהליכים פליליים. שניים חשודים ברצח מחבלים לאחר שנתפסו בחיים; האחד מואשם בהכאת חיית נוחב'ה במתקן המעצר שבו הוא מתנדב כמאבטח | בראיונות בלעדיים ל'חדשות משפחה' הם מציגים את גרסתם לאירועים ומתקשים להבין את היחס המחפיר שניתן להם | בכיר בפרקליטות הצבאית: "הם אמורים לקבל פרס ישראל, לא כתבי אישום"
כבר כששמע את האזעקה הראשונה בבוקר שמחת תורה, הבין ישראל ביטון, מתנדב 'איחוד הצלה' ותושב בני ברק, שמשהו חריג קורה. אזעקות במרכז הארץ מרמזות בדרך כלל על אירוע משמעותי. תוך כדי מחשבה הוא קיבל קריאה על נפילת טיל בתל אביב ומיהר לצאת לזירה. "הגעתי לשם בתוך דקות, ראיתי שאין נפגעים ברוך השם ותכננתי לחזור הביתה", הוא מספר בריאיון ל'חדשות משפחה'. כמה סקרנים שהגיעו לזירה סיפרו לו שיש דיווחים על חדירות של מחבלים והרבה נפגעים, והוא החליט שהוא יורד לדרום לסייע. "חבשתי קסדה, לקחתי איתי אפוד קרמי ומחסנית נוספת לאקדח שאני נושא ברישיון ויחד עם שלושה מתנדבים נוספים דהרתי דרומה".
בסביבות השעה 10:15 בבוקר הוא כבר הגיע לעוטף. "בצומת גברעם ראינו לוחם מעברים פצוע קשה, הענקנו לו טיפול מציל חיים ומסרתי אותו לצוות נט"ן להמשך טיפול. אחרי כמה דקות נסיעה ראינו נערות שנפגעו מירי. טיפלנו גם בהן והעברנו אותן להמשך טיפול".
ישראל המשיך בנסיעה כשהוא מנסה לאתר אזרחים או חיילים שזקוקים לסיוע, ולפתע הבחין בצד הדרך בניידות מג"ב עם צמיגים קרועים. "אלו היו ניידות של מג"ב-ירושלים שירדו דרומה כדי לסייע בלחימה. כמה דקות לפני כן נסעו טנקים על הכביש והם ריסקו ושיטחו את מחזירי האור שיש על הכביש. זה הפך את הפלסטיק לחד כמו סכין והם פשוט קרעו את הצמיגים. עצרנו שם, אבטחנו את הציר, עזרנו להם להחליף צמיגים ואפשרנו להם להמשיך בלחימה".
מצוד אחר מחבלים. חיילים עוצרים מחבל בשמחת תורה ברעים צילום: פלאש 90
משם הוא המשיך לשדרות, וכבר בכניסה לעיר נתקל באזרח פצוע קשה. "טיפלנו גם בו, העברתי אותו אחרי עזרה ראשונה להמשך טיפול ע"י נט"ן ופינוי לבית החולים ומשם המשכתי לצומת שער הנגב. היה שם סדום ועמורה. דם, הרוגים, פצועים, והכל בערמות. הרבה מאוד הרוגים במקום אחד. התחלתי לטפל במי שרק יכולתי, ואחרי כמה דקות הגיעו למקום שני ג'יפים צבאיים שפרקו מחבל שהיה אזוק רק בידיים. 'אנחנו צריכים עזרה בפינוי וחבירה לשב"כ בצומת גברעם', הם אמרו לי. אמרתי להם שברור שאעשה את זה ואסייע בכל דבר שיכול לעזור ללחימה. תפסתי אותו ושמתי אותו על הרצפה של הטנדר תוך שאני עומד על הטרומבון עם רגל אחת, רגל שנייה מונחת לידו והידיים אוחזות בגג הרכב. שמרתי שלא יברח לנו".
החיילים הזהירו את ביטון שהציר מסוכן לנסיעה הן מבחינת מחבלים והן מבחינת כינון ישיר של טילים מעזה, אבל זה לא הרתיע אותו. "אמרתי להם שאני אעשה כל מה שצריך", הוא משחזר. "במהלך הנסיעה המחבל, שכאמור היה אזוק רק בידיים, התחיל לזוז בצורה מאיימת ולהשתולל, אז ריתקתי אותו עם הרגל לרצפה".
אחרי נסיעה של כשמונה קילומטרים בציר הקטלני, הם הגיעו לצומת גברעם. "נעמדתי במרכז הכביש, לא היה לי מה להסתיר, הוצאתי את המחבל כשהוא עומד על הרגליים, ביקשתי משוטר שיעביר לי אזיקים, כבלתי את המחבל, השארתי אותו אצל השוטרים והמשכתי במתן סיוע לנפגעים". חמישה ימים ברצף הוא פעל בזירות הקשות ביותר והציל את חייהם של עשרות מהנפגעים.
לפני כשבוע וחצי הגיעו אליו שוטרים הביתה. "לא הבנתי מה הם רוצים אבל לא נלחצתי. אני אדם שומר חוק. הם הכניסו אותי לחדר, עשו לי חיפוש משפיל ביותר, שמו עלי אזיקי ידיים ורגליים והכניסו אותי לניידת. רק בפנים אמרו לי שאני 'חשוד ברצח בשל עוינות או גזענות'. חשבתי שהם צוחקים עלי. אפילו לא קישרתי את זה לאירועי שמחת תורה. הייתי בטוח שזו טעות בזיהוי ועוד רגע משחררים אותי. בכניסה לתחנה היומנאית שאלה את השוטר שהוביל אותי מה הסיפור אז הוא אמר לה 'מקרה רצח'. זה היה הרגע שבו קיבלתי את הכאפה. אי אפשר להסביר את ההשפלה. מושיבים אותי מול חוקר שאומר לי שאני חשוד ברצח של המחבל שלקחתי".
אחרי תשע שעות חקירה מתישות ומשפילות, חקירה שבה ישראל שיתף פעולה באופן מלא ומסר את גרסתו שוב ושוב לחוקרים, הוא נלקח למגרש הרוסים למעצר. "זרקו אותי לתא של שני מטר על ארבעה, מצחין ומטונף, תחושה נוראית".
יום לאחר מכן הוא הובא בפני שופטת, ולאחר מאבק קצר של עורכי דינו יהודה פריד וטל גבאי, הורתה השופטת על שחרורו באופן מיידי. "למעלה מעשרים שנה שאני עורך דין, ליוויתי וייצגתי עשרות חשודים ברצח, ומעולם לא ראיתי חשוד ברצח שמשוחרר כבר בבקשת הארכת המעצר הראשונה. בית המשפט פשוט ראה את העוול והחליט על שחרור מיידי", אומר עו"ד פריד.
המשטרה והפרקליטות החליטו לערער ולבקש עיכוב ביצוע, והדיון נקבע ליום המחרת. גם בית המשפט המחוזי לא התרשם מטענות הפרקליטות והורה על שחרור מיידי. נוסף על כך, הפרקליטות שהחלה להבין את הטעות שנעשתה, ביקשה מבית המשפט צו איסור פרסום מלא. עורכי דינו של ביטון דרשו דווקא לפרסם את הפרשייה, ובית המשפט קיבל את דרישתם.
הפרקליטות ניסתה להיאחז בקש האחרון וביקשה לערער לעליון, אולם בסופו של דבר, לאחר דיון נוסף עם עורכי דינו של ביטון היא חזרה בה. "התיק הזה היה מחורר לגמרי וגם השופט שם לב לזה. כבר בדיון הראשון החוקר נשאל שאלה ראשונה והשיב שהוא לא יודע. שאלה שנייה ולא ענה. שאלה שלישית ביקש לדלג וכן הלאה. לקחו כמה סיפורים וחיברו ביניהם בניסיון נואש להפליל מישהו ופשוט לא הצליחו. לקחו גיבור והפכו לפושע. אני מבטיח לך שאני לא אנוח עד שהתיק הזה ייסגר ושישראל יקבל את ההתנצלות והפיצוי המגיעים לו", מסכם עו"ד פריד.
מציל שהפך לחשוד
סיפורו של אופיר סער, חייל משוחרר בן 22 מהיישוב אלקנה, אבסורדי ומקומם לא פחות. קפקאי ככל שזה נשמע – אופיר חשוד גם הוא באותו המקרה, אף על פי שלא פגש את ישראל מעולם וכל שכן שלא היה איתו ביום שמחת תורה.
בבוקר שמחת תורה, כשבבור בקריה עדיין לא הדליקו את האורות, הוא כבר יצא עם חבר נוסף להילחם בדרום. אף אחד לא קרא לו, אבל הוא הרגיש שהוא לא יכול לשבת בבית בזמן שאחיו נטבחים בלי מושיע. כשהם עלו על ציר 34 לכיוון שדרות נפתחה לעברם מכת אש. "ירי מטורף לגמרי. מקלעים, רימונים, מרגמות, כוח אש מטורף. אנחנו מבינים שזה מגיע מצומת שער הנגב ושכנראה יש שם ריכוז גבוה של מחבלים ומחליטים לצאת לשם", מספר אופיר.
הם מתחמשים בנשק שנלקח מחיילים שנפלו וממחבלים הרוגים וכן משוטרי סיור שהיו במקום – ויוצאים לכיוון צומת שער הנגב. הנסיעה הקצרה בדרך לשם תיחרט לאופיר בזיכרון. "כל הכביש פשוט מלא בשובלים של הרוגים ודם. אנשים מבוגרים, נערות צעירות, ילדים, מחזה נורא", הוא מספר. "בדרך לשם המחבלים קלטו אותנו, ריססו אותנו בכדורים ואפילו שיגרו לעברנו טיל אר-פי-ג'י. הוא נחת מטרים מאיתנו ובנס לא התפוצץ".
במשך זמן ארוך הם ניהלו קרב גבורה עם המחבלים עד שהם חוסלו, במהלכו חיסל אופיר באמצעות רימון רסס מחבל שהסתתר במיגונית. אחרים הוא חיסל בירי מדויק. "היו המון מחבלים. המון. הם צצו מכל מקום כמו עכברים. מהתעלות, מהמיגוניות, מרכבים, משיחים, בעשרות". ארבעה מהלוחמים שהיו איתו נהרגו בקרבות.
כשהגיעו לצומת שדרות אופיר שמע שיש היתקלות בתוך המרכז המסחרי הסמוך. "שמעתי יריות והבנתי שיש היתקלות של שוטרי יס"מ בתוך ה'ביג'. החלטתי שאני נכנס פנימה, זיהיתי את המחבלים בתוך חנות וזרקתי פנימה רימון. בחיים לא חשבתי שאי פעם אזרוק רימון בתוך חנות בישראל".
במהלך הלחימה, שתועדה כמעט כולה במצלמת גו פרו שאופיר נשא על גופו, זיהה שני מחבלים בחיים מאחורי גבעה. "הם היו ללא נשק, נראים די מבוהלים וברגע שראו אותנו הרימו ידיים", הוא משחזר. "צעקתי להם להתקדם עם ידיים למעלה, תפסנו אותם, אזקתי באזיקונים שהיו לנו ברכב, כיסיתי להם את העיניים עם פלנלית, הכנסתי אותם לרכב ומסרתי אותם לחפ"ק של המשטרה בצומת שדרות".
במשך שלושה שבועות נלחם בעוטף. במהלך הלחימה, כאמור, נפלו ארבעה מהלוחמים שנלחמו לצידו. חברו, שירד איתו דרומה, קיבל כדור בכתף והוא עצמו חילץ שוטרים פצועים ולוחמי ימ"מ שנורו בהיתקלויות. באחד מהמקרים הוא נשכב פיזית על לוחמי ימ"מ שנפלו, כדי למנוע מהמחבלים לחטוף את ההרוגים לרצועה.
מספר שבועות לאחר מכן הגיעו שוטרים לביתו של אופיר ולקחו אותו לחקירה בחשד לגנבת אמל"ח. עורך דינו חיים שרייבנהד ביצע חקירה, ובסיומה הוא הצליח להפליל את החשוד בגנבה – אותו חשוד שניסה להפיל את התיק על אופיר. אגב, גם על מעצרו של הראשון המשטרה לקחה קרדיט שלא מגיע לה. מספר שבועות לאחר מכן הוא נלקח לעוד חקירה. ועוד אחת. מכולן הוציא אותו עורך דינו.
בשבוע שעבר הוא נעצר שוב, הפעם "בחשד לרצח מחבל נוח'בה". לא פחות. "הרגשתי נבגד", הוא משתף. "סיכנתי את החיים שלי, הצלתי חיים של אזרחים, של חיילים וגם של שוטרים. לא עשיתי את זה בשביל שיקראו לי בוגד, אבל לקרוא לי רוצח?! אחד מהחוקרים הטיח בי ש'אני יותר גרוע מהמחבלים'. אני, שהצלתי חיים רבים כל כך, שכל כך הרבה שוטרים חייבים לי את חייהם, אני יותר גרוע מהמחבלים?!"
אופיר סיפק למשטרה את כל החומר שברשותו. מצלמות גוף, מכשיר הטלפון שלו, מיקומים מדויקים ואפילו את שמות השוטרים והלוחמים שהיו איתו. באופן תמוה מאוד, עד לרגע זה הם לא נקראו למסור עדות.
החקירה הייתה כל כך מחוררת והסימוכין כל כך דלים, שגם במקרה הזה, בשתי ערכאות שונות הורו השופטים למשטרה לשחררו ללא הגבלות. "עשרות שנים אני במקצוע, כעו"ד וכאיש משטרה", מספר עורך דינו חיים שרייבנהד, "ומעולם לא נתקלתי בתיק רצח שהשופט משחרר בו חשוד כבר בדיון הראשון. זה רק מראה שהתיק הזה מומצא מראשיתו ועד סופו, ואני מבטיח שהמילה האחרונה עדיין לא נאמרה. אנחנו לא נשתוק לעוול הזה".
המקרים הללו מצטרפים לשורת מקרים נוספת של מעצר חיילים שהשתתפו בלחימה מול המחבלים ומעוררים זעם וחשש בקרב החיילים שהם עלולים להיות הבאים בתור. "היום זה אנחנו, מחר זה יכול להיות כל לוחם או פרמדיק אחר", מסכם ביטון. "אם המדינה לא תתעשת מייד, אי אפשר לדעת מי יהיה הבא בתור".
החשד: הכאת חיית נוח'בה
כשחיילי המשטרה הצבאית נכנסו למחנה הצבאי 'שדה תימן', אף אחד מהחיילים השומרים על מחבלי הנוח'בה הכלואים בו לא הניד עפעף. בשל סיווגו של המקום כמתקן כליאה, אנשי המשטרה הצבאית מסתובבים בו יום וליל. גם כשהם ניגשו לאחד מהחיילים המשרתים במקום, אף אחד לא חנן אותם במבט. כשהוא הובל משם כשהוא כבול באזיקים כאחרון הפושעים, מחבלי הנוח'בה שחררו חיוך.
החיילים הזהירו אותו שהציר מסוכן אבל זה לא הרתיע אותו. ביטון
זה יותר מחודש י', לוחם חרדי בן 25, בן למשפחה חרדית מוכרת מהעיר אופקים, עצור בכלא 10 ללא צפי שחרור בחשד שהכה מחבלי נוח'בה.
בבוקר שמחת תורה הוא שהה בבית הוריו שבאופקים כשהחלו האזעקות. אחרי מספר דקות הם החלו לשמוע קולות ירי. י' הבין שמחבלים הצליחו לחדור לארץ ולהגיע עד לאופקים ובתושייה מדהימה חילץ את בני משפחתו לעבר הגג, שם הם הסתתרו מהמחבלים שהסתובבו מטרים ספורים מהם.
מאותו הגג הם ראו את הכל. איך שכנם נורה ונרצח בדם קר ואיך הכוחות שבאו לחלץ אותו חוטפים מכות אש קטלניות. הם ראו את הדם, את הרצח, את הזוועות ואת הטבח. שעות ארוכות הם הסתתרו שם עד שהגיעו כוחות הביטחון לחלץ אותם.
שעות ספורות לאחר מכן, י', שרק תקופה קצרה קודם לכן שוחרר משירות כלוחם בחטיבת כפיר, כבר נקרא למילואים. שלושה שבועות הוא השתתף בפעולות החילוץ וטיהור העוטף ממחבלים, ולאחר מכן נכנס לעזה עם חבריו ליחידה, שם הוא פעל כארבעה חודשים ברציפות. שבועות ארוכים שבהם הוא ראה את המוות מול העיניים מדי יום, חירף את נפשו ואיבד חברים.
לאחר מספר חודשי לחימה הגדוד שלו שוחרר וי' התנדב להמשיך במילואים, הפעם כמאבטח במתקן הכליאה 'שדה תימן' שבו כלואים מחבלי הנוח'בה. "השירות בשדה תימן זה שירות קשה. מאוד קשה להביא לשם חיילים", מספר אחד ממפקדיו של י'. "התנאים גרועים, המשימה שוחקת, סיזיפית ומסוכנת, ועד כמה שזה נשמע אבסורדי – הנוח'בות לא באמת ממושמעים גם שם ועושים הכל כדי למרר את חייהם של המילואימניקים ששומרים עליהם. אבל י' שמע שצריך שם חיילים והוא מייד התייצב. לא שאל שאלות. אמרתי לו שכדאי שינוח כי עוד מעט אנחנו מגויסים שוב, והוא הזדעזע שהצעתי בכלל דבר כזה".
מספר שבועות שירת י' במחנה 'שדה תימן', ובוקר אחד, במהלך משמרת, הגיעו אליו אנשי המשטרה הצבאית, גררו אותו משם כשהוא כבול באזיקים וזרקו אותו למעצר. הסיבה: חשד שהוא הכה מחבלי נוח'בה.
מתברר כי על גופם של מספר מחבלים התגלו סימנים מחשידים, במצ"ח פתחו בחקירה ובמהלכה עלה שמו של י'. לאחר שנעצר איתרו חוקרי מצ"ח במכשיר הטלפון שלו סרטון ובו הוא מתועד כשהוא בועט במחבל. מאז י' שוהה במעצר יותר מחודש, כשלא מאפשרים לו לראות אור יום או אפילו לשוחח עם בני משפחתו.
"גם אנחנו, המפקדים והחברים שלו שמשרתים איתו יחד, לא ידענו כלום", מספר קצין בפלוגה של י'. "הוא פשוט נעלם פתאום. אפילו למשפחה שלו לא נתנו לדבר איתו, ודאי שלא לנו. הוא כבר יותר מחודש במעצר, ועל מה? על זה שהוא הכה מחבל שרצח את חברים שלו? שהוא בעט בחיית האדם שרצחה את השכנים שלו? הצבא בפשיטת רגל".
אחד ממפקדיו של י' הוא שפנה השבוע ל'חדשות משפחה' לאחר שלדבריו "כלו כל הקיצין" ולא נותרה להם ברירה אלא לפנות לתקשורת. "השירות בשדה תימן נוראי", הוא אומר. "הנוח'בות מזהים את זה שכובלים אותנו משפטית כמעט בכל דבר ומנצלים את זה. לא פעם הם משתוללים, מטרידים ואף מנסים לפגוע בחיילים – אף שהם עצורים. גם אם אכן היו אירועים של הכאת מחבלים, זה הגיע כחלק מהטיפול בהם. כשמחבל משתולל מה תעשה? תיתן לו לפרוק מרץ? תיתן לו להשתולל? תיתן לו לנסות לפגוע בחיילים? לא. אתה תצמיד אותו לרצפה עד שהוא יבין שלא חוזרים על זה שוב. זה בדיוק מה שי' עשה. שום דבר לא חריג. שום דבר שלא נעשה פה אלף פעם ביום. על זה לעצור אותו?
"ומילא עצרתם אותו", הוא ממשיך. "חודש ברצף במעצר בלי פסק דין? בלי לראות אור יום? בלי לדבר אפילו עם המשפחה? איפה נשמע דבר כזה? זה חייל שראה איך הנוח'בות רוצחים את השכנים שלו, זה חייל שנלחם בחמאס בסמטאות ג'באליה, זה חייל שסיכן את החיים שלו פעם אחר פעם למען אזרחי המדינה. מה אני אמור לומר לחיילים שלי שבאים אלי אחרי שהם רואים את זה ואומרים לי שהם חוששים להמשיך לשרת ככה? מה אני אומר להם, שהם צודקים וגם אני חושש? לספר להם שהמדינה תפקיר גם אותם?"
כאמור, י' עצור כבר יותר מחודש ללא אפשרות להיפגש או לשוחח עם בני משפחתו, ומעצרו הוארך לא פחות משבע (!) פעמים.
והוא לא היחיד. מלבד הלוחם והפרמדיק שנעצרו בחשד לרצח מחבל נוח'בה, כפי שנפרסם כעת לראשונה – השבוע נעצר חייל נוסף, חייל בודד שיצא להפוגה מהלחימה ברצועה, בחשד לגנבת אמל"ח. בכיר בפרקליטות הצבאית אומר ל'חדשות משפחה' ש"מדובר בהוראות מלמעלה". לדבריו, "קיבלנו הוראה להיכנס בכל הכוח בנושא הזה. לא יודע אם בגלל שפוחדים מהאג, לא יודע אם בגלל התחקיר (התחקיר הצבאי הפנימי שאמור להתפרסם בקרוב. ק"ב), אבל מישהו שם למעלה עובד קשה כדי להביא לכתבי אישום בנושאים האלה. החיילים האלו היו אמורים לקבל פרס ישראל, לא כתבי אישום".
