הנציגים החרדים בוועדה: "רוב הדברים נסגרים לפני ואחרי, הדיון הוא רק משחק שצריך להתקיים"
אחרי שחוק הגיוס אושר בקריאה ראשונה, מתחילים הדיונים המעשיים בוועדות והנציגים החרדים מנסים להמתיק את הגלולה • החריקות המשפטיות מול הורדת גיל הפטור והסתירות המהותיות שעלולות להיפסל בבג"ץ
אחרי שאושר חוק הגיוס לפני כשבועיים בקריאה ראשונה, הדיונים בחוק הגיוס המתקיימים בוועדת החוק והביטחון עלו השבוע מדרגה והגיעו לישורת מעשית ומהותית.
אם בשבוע שעבר שמעה הוועדה בעיקר נציגי ארגונים חברתיים שהביעו את רצונם לראות 'שוויון בנטל', השבוע התחיל הדיון הרציני בסעיפי החוק, בו נטלו חלק פעיל הנציגים החרדים ח"כ מאיר פרוש שמשמש כחבר בוועדה, ח"כ אורי מקלב המרכז את הוראותיהם של גדולי ישראל בנושא שהשתתף בדיון כמשקיף, כשהוא מדגיש שהגיע לדיון מתוך מטרה לשנות ככל האפשר את החוק, ונציגי תנועת שס – חברי הכנסת יואב בן צור ומשה ארבל.
אגב, הציונות הדתית לא שלחה נציגים לדיוני הוועדה, למרות שהוא נוגע במישרין לישיבות הגבוהות של הציונות הדתית שנמצאות באותו מעמד ובסכנה דומה לכלל הישיבות. זאת בשונה מהקדנציה הקודמת בה נטלו נציגיהם חלק פעיל בדיונים.
כבר בסעיף הראשון הביעו חברי הכנסת החרדים את מורת רוחם מהניסוח המתנשא בנושא מטרת החוק, שנועד מבחינת יוצריו לא להסדיר את מעמדם של בחורי הישיבות, אלא לאפשר לציבור החרדי להשתלב בתעסוקה ובאקדמיה. למעשה, למרבית החוקים אין סעיף מטרה, אבל במקרה הזה הסעיף הועתק מהצעת החוק שהגישה יהדות התורה – חוק יסוד ערך לימוד התורה, עם שינויים מהותיים. מדובר בסעיף הצהרתי, שנתון לפרשנות משפטית ועלול לגרום לכך שהחוק ייפסל בבג"צ אם השופטים יתרשמו שהוא לא פועל בהתאם למטרה שלו.
"הקביעה כי יש אי שוויון בין לומדי התורה לאחרים זו ליבת המחלוקת בינינו", אמר ח"כ מקלב. "לקחת את ערך לימוד התורה ולהפוך אותו כנחות לעומת הפרנסה או לימודי החול זו הבעיה. לא לכל חוק יש מטרה ולכן יש למחוק סעיף זה".
ואילו ח״כ מאיר פרוש טען שהחוק סותר את עצמו. "החוק מדבר על החשיבות של ערך לימוד התורה, אבל מאידך אתם רוצים שאם לא יעמדו ביעדים – חוק הגיוס יחול על כל בחורי הישיבה. כלומר אתם לא באמת מאמינים בערך לימוד התורה", האשים פרוש והעניק חומר למחשבה ליועצת המשפטית של הוועדה.
בסופו של דבר גם יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק מ'יש עתיד', השתכנע שמדובר בסעיף בעייתי שעלול לפסול את החוק בבג"צ והשאיר את הדיון בו לישיבה הבאה.
אבל גם בהמשך התברר שהחוק לא 'חלָק' מבחינה משפטית. היה זה כאשר היועצת המשפטית של הוועדה העבירה לחברי הכנסת חוות דעת משפטית מנומקת היטב, לפיה הורדת גיל הפטור לגיל 21 תגרום לכך שהחוק לא יעבור בבג"צ.
"גיל הפטור הוא אחד הסעיפים המהותיים בהצעת החוק", היא טוענת. "החלופה העומדת על גיל 21 היא חלופה שלא פתוחה בפני יתר האוכלוסייה שם עומד גיל הפטור הכללי על 28. דחיית השירות גורמת לכך שעם השנים היא הופכת לפטור משירות צבאי, מה שמהווה פגיעה בשוויון".
בעיה נוספת נעוצה בכך שגיל הפטור אמור לשקף את האיזון שבחוק. מצד אחד הוא משקף את הגיל שעד אליו קיימת האפשרות לתלמיד הישיבה להשתלב בשירות סדיר, ומצד שני הורדת גיל הפטור אינה משיגה את התכלית של צמצום הפגיעה בשוויון.
היועצת מביאה בהקשר הזה את דבריו של השופט יצחק עמית שאמר בדיון בבג"צ, בעתירה נגד החוק הקודם שהגישה התנועה לאיכות השלטון בשנת 2017, שיש לפסול את החוק משום שהוא מחמיץ את התכלית של השתלבות בשוק התעסוקה בכך שהוא מחזיק את בני הישיבות בישיבה.
גישה עניינית
בהמשך, מציגים במחלקה המשפטית של הוועדה בעיה נוספת בסעיף היעדים של החוק, וטוענים כי החוק אינו ישים, זאת בעוד גיל הפטור יורד (לפי ההגדרה החוקית 'ריקון הבריכה'), עם כמות קטנה יותר של בחורי ישיבה שיתחייבו בגיוס, ומאידך שמירה על אותם יעדים שהיו בחוק הקודם בעוד גיל הפטור עמד על 24, והם חוששים מאי עמידה ביעדי הגיוס.
לדעתם "לגיל הפטור ישנה השפעה גם על האפשרות של עמידה ביעדי הגיוס". ובמילים אחרות, ככל שגיל הפטור נמוך יותר כך עולה הקושי בעמידה ביעדי הגיוס, מכיוון שמי שיכול למלא את היעדים יקבל פטור. יש ויתור של המחוקק על כל אותם מתגייסים פוטנציאליים, ובמצב כזה, בו אין עמידה ביעדים, החוק עתיד להתבטל". וכמו בסעיף המטרה, גם העיסוק בשאלה הזו נדחה לדיונים הבאים.
נושא נוסף שעלה במהלך הדיון נגע בשאלה מי יחתום על הדיחויים לבחורי הישיבות. במשרד הביטחון ביקשו תחילה לאפשר לכל אחד מחברי העמותה או התאגיד שמנהל את הישיבה לחתום על הדיחוי, במטרה לגרום לכל הישיבות להתנהל בצורה מסודרת. אבל מנגד חברי הכנסת החרדים טענו שיש צורך שדווקא ראש הישיבה יחתום על הדיחויים, כדי למנוע מצב בו תלמיד יקבל דיחוי בעוד הוא אינו עומד בקריטריונים מבחינת שעות הלימוד שלו בישיבה. בסופו של דבר גם הדרישה הזו עברה בהסכמה של יו"ר הוועדה והיועצת המשפטית
"בדיונים כאלו אי אפשר להגיע להבנות", אומר לנו גורם חרדי בכיר שהשתתף בדיון. "רוב הדברים נסגרים לפני ואחרי הדיונים, כאשר הדיון הוא מעין משחק שצריך להתקיים. גם אם סוכם על סעיפים מסוימים מראש, אין מנוס מלהביא אותו לוועדה ולהציג אותו בפני החברים.
"בסך הכל, הופתענו לטובה מהאווירה בוועדה. יש התייחסות עניינית לסעיפים, ללא התלהמות. יש לחברי הוועדה מטרה להעביר את החוק בצורה הטובה ביותר שתבטיח שלא ייפסל בבג"צ".
זו גם מטרה של הנציגים החרדים?
"אין ספק שהחוק גרוע יותר מכל גרסה קודמת שהוצגה, אבל ברור שצריך להעביר חוק. אחד מחברי הכנסת החרדים טען שהוא מתפלל שהממשלה תחזיק מעבר עד שהחוק הזה יעבור ולא ייפסל בבג"צ, ואז הממשלה תיפול ויהיה אפשר לתקן אותו, או שהוא יפקע מאליו אחרי מספר שנים ואז שוב הוא יתגלגל לפתחה של הממשלה. כמובן, אף אחד לא יאמר זאת בגלוי אבל אם רוצים להיות פרקטיים אין מנוס מלנסות להשפיע כמה שיותר במהלך הדיונים".
