בימים כתיקונם קואליציה הומוגנית, בת שישים וארבעה חברים, הייתה משלימה בבטחה את ימיה. אבל אלו אינם ימים רגילים. המשברים הקואליציוניים, המחאה ברחובות והבידוד המדיני הריצו, מוקדם מהצפוי, את הטוענים לכתר ההנהגה בליכוד לקו הזינוק ] שר הכלכלה ניר ברקת, נחשב למועמד מוביל בפער ניכר על פני מתחריו, לקבל את המפתחות לקוקפיט ביום שאחרי. בריאיון סוער לישראל יוסקוביץ וישראל פלר הוא מחמיא להתנהלות רה"מ נתניהו, מותח ביקורת על יוזמי הרפורמה ומתנגדיה, מבטיח להביא לפירוק רמ"י ומספר על השיחות הקשות עם ראשי הכלכלה העולמית ] קרב חייו
צילומים: אלחנן קוטלר ופלאש 90
מעשה בעקרב שביקש לחצות את הנהר על גבה של הצפרדע. אתה תכיש אותי, אמרה הצפרדע. אם אכיש אותך, טען בהיגיון, אטבע. השתכנעה הצפרדע וניאותה לקחתו על גבה. באמצע הדרך, בעודם חוצים את הנהר, הכיש העקרב את הצפרדע. אבל הבטחת, צעקה לו בדרך למצולות. זה לא אני, השיב לה, זה האופי שלי.
ניר ברקת נמצא בכנסת זמן קצר יחסית. הפופולריות שלו במרכז הליכוד ליהקה אותו, על כורחו, לתפקיד הצפרדע. בלי שתכנן זאת, כניסתו למערכת הפוליטית הגיעה בעיתוי כאוטי: סבבים חוזרים של מערכות בחירות ודד-לוק מתמשך הביאו לדימום מתפרץ בעמודת הליכוד בסקרים. ואז הגיעה הקורונה ואיתה סבב נוסף. נפגעי הסגרים המתמשכים, תושבי הפריפריה, שידרו מורת רוח ממצבם הכלכלי. נתניהו חיפש את הגימיק התורן. ניר ברקת, מיליארדר הייטק, נבחר לקמע המושיע. "ביקשתי מניר ברקת להיות שר האוצר בממשלת הליכוד הבאה", הכריז. כשההחלטה התקבלה, ברקת שהה בארצות הברית. הוא קטע את ביקורו ושב בבהילות לישראל. נדרשו לו שבועות בודדים כדי להבין שגורלו לא שונה מאלו שקדמו לו. "זה לא אני", אומר העוקץ המבטיח, "זה האופי שלי".
"החשש האמיתי שלי הוא שבחסות המחאה ייעשו שטויות וחושש מאוד שהרצח הפוליטי הבא קרוב". ניר ברקת (צילום: אלחנן קוטלר)
מדדי התמיכה טוענים שהוא פועל נכון; שני לנתניהו בכל סקר. זאת כנראה הסיבה, שחרף מעמדו הפנימי בליכוד, למרות ניסיונו העשיר בענייני ביטחון, איתמר בן גביר מכהן כשר לביטחון לאומי וחבר בכיר בקבינט המדיני-ביטחוני, ואילו ברקת מודר משולחן קבלת ההחלטות. באמלוק למשל הצפרדע: העקיצה כואבת, אך איננה ארסית. נכון לעכשיו.
הוא צנחן בנשמתו, מ"פ במילואים, חי ונושם את המציאות הביטחונית. העשור שכיהן כראש העיר ירושלים הפגיש אותו עם הטרור שמרביתו מיוצא מג'נין וסביבותיה.
שני אירועים בולטים זיכו אותו בצל"ש ציבורי. האחד בעת שירותו, כשהסתער על מחבל שהרג את מפקדו, סרן מוקי קנישבך הי"ד; והשני לפני כשמונה שנים. פלסטיני מביר-זית תקף אברך בסכין ופצע אותו בינוני. ראש העירייה ניר ברקת שראה את האירוע מול עיניו השתלט על המחבל. בתיעוד ממצלמות האבטחה, הוא נראה רץ לעבר המחבל ומפילו ארצה. בחלוף כמה שניות מצטרפים עוברי אורח נוספים ומנטרלים אותו. בשלב הזה, ראש העיר מתרומם וניגש לתמוך באברך.
זה מפתיע שאתה לא בקבינט, אמרנו. נתניהו עד כדי כך חושש ממך? "זו חלוקת עבודה", השיב, "הקבינט מאוד מצומצם. אין מקום לכולם וזה בסדר".
הריאיון עם ברקת מתקיים זמן קצר לפני שכוחות צה"ל עוזבים את ג'נין ומשלימים את משימתם. ברקת עוקב מקרוב אחר ההתרחשויות. המזכ"צ מעדכן, גם ראש המל"ל, ומפעם לפעם נתניהו עצמו.
"האתגר הגדול זה מודיעין טוב", הוא אומר, "לדעת להפתיע את האויב. שירתי שנים רבות בצבא, וכראש העיר ירושלים הייתי שותף לדיונים עם ראשי מערכת הביטחון. במבצעים כאלו, המפתח להצלחה נמצא ביכולת התחבולה וביוזמה. החכמה היא לא להגיב כשנוח ליריב. צריך לדעת לתפוס אותו לא מוכן. התהליך מגיע קודם מהאוויר, אחר כך יוצאים, נכנסים, עושים סדרת פעולות.
"בדיוני הממשלה, כשהנושא הביטחוני עולה אני אומר לראש הממשלה: שים דגש על מודיעין. לדעת איפה הטרוריסטים, לבדל אותם משאר האוכלוסייה ולהכות בהם מכה קשה. כטרוריסט, אתה מפחד מהצל של עצמך. תראה מה קרה לג'יהאד בעזה. הם לא יודעים על מי לסמוך כיום, לא יודעים איך אנחנו יודעים עליהם. יש להם סימני שאלה, והם כל הזמן עסוקים במציאת מחבוא, דבר שמכניס אותם למצוקה מאוד גדולה. זה מגיע רק באמצעות מודיעין ברמה מאוד מאוד גבוהה ויכולת ביצוע שתילמד בכל הצבאות בעולם – כיצד צה"ל יודע להגיע בפינצטה ללב מחנה פליטים במינימום נפגעים מסביב ומקסימום פגיעה נקודתית".
המבחן האמיתי ממתין במשרד הכלכלה. שר הכלכלה ניר ברקת בראיון לכותבי השורות (צילום: אלחנן קוטלר)
בשנתיים האחרונות יש קפיצה משמעותית מאוד של טרור באיו"ש. הרשות הפלסטינית פשוט חדלה מלתפקד בצפון השומרון.
"בלתי מתקבל על הדעת שטרוריסטים מקבלים סיוע מהרשות הפלסטינית. זה נטו עידוד טרור. צריך לבוא איתם חשבון. אי אפשר להשאיר את המצב כמות שהוא, שמשפחות של מחבלים ואלה שיושבים בכלא או בקבר, מקבלים כסף. הדבר הזה חייב להיפסק".
שר האוצר סמוטריץ' נקט פעולות לבלימת הכספים הללו.
"לא מספיק. לצערי, זה עדיין קיים. כל עוד משפחות הטרוריסטים מקבלות כסף וכל מי שרוצה להתאבד הולך והורג יהודים בידיעה שידאגו למשפחה שלו – אנחנו ניאלץ להתמודד עם המשך ניסיונות לבצע פיגועי טרור. המשוואה הזאת חייבת להשתנות.
"כשהייתי ראש העיר ירושלים, והיו תושבים שהשתתפו בטרור או באלימות והמשטרה והשב"כ לא ידעו כיצד לפעול מולם – ידענו לעשות ריכוז מאמץ אזרחי. התחלנו לבדוק את הבית שלהם בארנונה, להוציא גבייה מחודשת של מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן הלאה. פעלנו בפן האזרחי בתיאום ובשילוב עם הפן הביטחוני. מתברר שיש לזה אימפקט מאוד גדול. גם את אל-קפונה הגנגסטר הידוע משיקגו, הורידו דווקא באמצעות מס הכנסה.
"כשאנחנו פועלים בצורה משולבת, זה עובד. ישבו אצלי במשרד בכל שבוע ראש מרחב ירושלים בשב"כ, מפקד המחוז במשטרה, אנשי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מחלקת ארנונה והוצאה לפועל, כולם יחד. יצאנו בצוותי עבודה לביקורי בית. בתחילה זה היה קצת קשה, כי השב"כ עובד ב-02:00-03:00 לפנות בוקר וביטוח לאומי – אם עובד, זה רק בין 10:00 בבוקר ל-14:00 בצהריים. לך תשלב אותם ביחד לכוח פעולה. זה ארך קצת זמן, אבל מהר מאוד השילוב הזה יצר אימפקט".
זה אולי לא פוליטיקלי קורקט בתקופה הזאת, אבל מחובתנו לשאול: האם לא התרשלנו קצת בקשר שלנו עם הרשות הפלסטינית? אולי היה צורך לחזק אותה ולתת לה יותר משאבים כדי שתוכל להתמודד עם ארגוני הטרור? מאז מבצע 'חומת מגן' התיאום הביטחוני הניב תוצרים לא רעים במאבק בטרור.
"לצערי הרב, לא נוכל אי פעם לשחרר את הנושא הביטחוני לרשות הפלסטינית, כי הם מתהפכים עלינו. אתה רואה שלפעמים הרש"פ לא מצליחה, בגלל הג'יהאד ובגלל החמאס שהם בקונפליקט פנימי איתם, ואנחנו חייבים לפתח ולשמר את היכולת להיכנס לעשות סדר במקום שהם חלשים בו. עדיין, מערכת היחסים עם הרשות הפלסטינית חשובה. במקום שהם יודעים ויכולים לעשות סדר – ניתן להם לבצע, ובמקום שלא – אנחנו ניכנס. כך גם פעלנו בקן הצרעות הגדול (ג'נין. י"י וי"פ). צה"ל חייב לשמר את היכולות הללו. יש דינמיקה בין צה"ל לבין הרשות הפלסטינית, והדבר הזה מתקיים גם אם יש בו עליות וירידות.
"עם זאת, אני בעד הפרדה אזרחית ובעד שליטה צבאית. אני תומך ודוחף לשיתוף פעולה כלכלי באזורי C ובמקומות אחרים כי זה אינטרס שלנו. אנחנו לא צריכים לנהל את רמאללה ושכם".
בשל המצב המדיני שלנו מול הבית הלבן ואל מול גורמים נוספים במערב, אתה חושב שיעדי המבצע 'בית וגן' היו מוגבלים יותר?
"היקף המבצעים האלה מלכתחילה ממוקד לכניסה ויציאה, לא לשהייה ארוכה ולא לשליטה לאורך זמן. אני לא בקבינט, אבל על פניו לא נראה לי שנצטרך להתחכך עם מדינות העולם בנושא. מה עוד, שאם מסתכלים על העבודה הטובה שצה"ל עושה כשהוא נטו נלחם בטרור, עם מינימום פגיעה באזרחים, מבחינת העולם זה דבר מעורר רושם. אני מדבר עם שרים. היו אצלי לאחרונה לא מעט שרים מקבילים מרחבי העולם, ויש התפעלות ניכרת…"
מי למשל?
"אני לא אתן שמות, אבל שרים שאומרים, איך אתם עושים את זה, אנחנו רוצים להבין. תראה מה קורה באוקראינה, הם מבינים שאנחנו נוהגים אחרת. באוקראינה, לצערנו הרב, הפגיעה באזרחים היא ברמה מאוד מאוד גבוהה. אנחנו יודעים לעשות את זה בפינצטה נקודתית, ויש הערכה גדולה מאוד להתנהלות של מדינת ישראל במלחמה בטרור".
אפרופו אוקראינה: אתה חושב שישראל צריכה לשנות דיסקט ביחס למלחמה? לספק יותר מערכות הגנה, דברים שיכולים להיות שוברי שוויון מבחינת יכולת העמידה של העם האוקראיני והיעדר ההישגים של הצד הרוסי?
"עוד לפני שמוניתי לשר, הייתי חבר הכנסת הראשון שיצא לאוקראינה. חָבַרתי לרב של קייב הרב משה אסמן היקר, והגעתי לשם לדבר עם בכירי אוקראינה. אני טוען – וזו דעתי האישית בלבד – שמדינת ישראל צריכה להיות בצד של העולם המערבי. כמו שאנחנו טוענים כלפי האיראנים שהם מאוד מסוכנים ואגרסיביים ומנסים לפגוע בנו ואנחנו רותמים את העולם אל מול איראן – באנלוגיה, העולם צריך להחליט אם הוא הולך עם מדינה דמוקרטית כמו אוקראינה ומהי ההתייחסות לפלישה הרוסית".
לדעתך לא הייתה החמצה ישראלית אסטרטגית באי מינוף המל"טים האיראניים שעושים בהם שימוש במלחמה באוקראינה?
"היה מינוף. האירופים תפסו פוזיציה נגד הרוסים בעקבות אספקת המל"טים של האיראנים שפגעו באנשים חפים מפשע בתוך אוקראינה. הם הגיבו מאוד מאוד בתקיפות לנושא הזה".
מר כלכלה
הרקע העסקי של ברקת, מעמדו וקשריו ב-Silicon Valley, כפו עליו את תפקיד המתווך. בין הממשלה לראשי הכלכלה בישראל; בין נתניהו לראשי חברות דירוג האשראי; בין שר האוצר המנודה בזירה הבין לאומית לראשי הבנק העולמי.
איש לא תכנן זאת, אבל ברקת הפך לפני הממשלה. הוא מדלג בין יבשות, נועד עם ראשי מדינות, שרים בכירים, ראשי בנקים ומנכ"לים בתאגידי ענק. לכל מקום הוא נושא איתו צֶטָלֶע עם המסר התורן. במסדרונות הוא נפגש עם פעילי המחאה שלא נותנים לו מנוח. דווקא לו. אבל הוא, בשר מבשרם, חלק אינטגרלי מהאליטה הישראלית, מסרב להתרגש.
הנעלם הגדול הוא איך הדינמיקה הזאת עובדת. איך אפשר לרשום הישגים מול מפגינים אלימים שמוציאים את דיבת ישראל סרה.
עד כמה הפעילות הזאת משפיעה על הפרטנרים שלך?
"אני נמצא בכל העולם, כולל בארצות הברית. בנסיעה האחרונה שלי לארה"ב נפגשתי עם אחד מבכירי גולדמן-זאקס. אלה הם אנשים שמנהלים את העולם ברמה כזו או אחרת ויש להם אבחנות מאוד חדות. גולדמן זאקס, ג'יי פי מורגן, ג'פריס, נאסד"ק – כולם מכירים היטב את היתרון היחסי של ישראל. הם יודעים שכל מי שהשקיע בישראל בעבר, בהווה ובעתיד, ירוויח בגדול".
היה דוח של ג'יי פי מורגן נגד הרפורמה והשלכותיה…
"העולם מסתכל במשקפת לטווח בינוני-ארוך", השיב, "ישראל היא מקום מצוין להשקיע בו. אני מדבר איתם על היתרונות שלנו, אגרו-טק, פוד-טק, שזה היתרון היחסי הגדול של מדינת ישראל, וכשאני מסתכל קדימה, היתרון הזה רק יגדל ולא יקטן, אפילו ביחס לעולם, הוא רק יגדל.
"נקודתית יש חשש, שאני לא מסכים איתו, של חלק מראשי ההייטק כאילו מחר בבוקר תקום כאן דיקטטורה. מבחינתי זה הבל הבלים, אבל הם חוששים מזה. אני יודע בתוקף שהחשש שלהם אינו מגיע מהסיבות הנכונות.
"ככל שיעבור הזמן אנשים יבינו שזה לא חשש אמיתי. הרי גם ראש הממשלה וכל הקואליציה העבירו מסר ששינינו כיוון ואנחנו הולכים לרפורמה ככל שניתן בהסכמה. לכן, גם אנשי חו"ל שאני מדבר איתם, מבינים שזה ויכוח לגיטימי שמתנהל כמו בכל דמוקרטיה תוססת. ארצות הברית היא דמוקרטיה תוססת ויש בתוכה מחלוקות גדולות, באנגליה ראינו את המחאות על הברקזיט, ויש גם מחלוקות לא מבוטלות בצרפת. בכל הדמוקרטיות, לעיתים אנשים יוצאים לרחובות – ומבחינתי, זה רק גורם לי להיות יותר גאה בדמוקרטיה שלנו".
ביריונות מחליאה. מפגיני המחאה נגד ברקת (צילום: פלאש 90)
את מרבית האש אתה סופג. אולי בגלל שאתה מגיע מהמיליה של ההייטק. איך אתה מתפקד?
"ברמה האישית זה לא פוגע בי כהוא זה. אני יודע מה אני רוצה, מאמין בדרך, בתפיסת עולמי הלאומית, הליברלית, באמונה באחדות עם ישראל, ואף אחד לא ישנה את תפיסת עולמי. אין לי שום בעיה עם הפגנות. יש בכל יום שישי הפגנות ליד הבית שלי, וזו זכותם של המפגינים. אני מכבד אותם אף שאינני מסכים איתם. גם כשהייתי ראש העיר בירושלים היו הפגנות נגדי מכל הכיוונים, מול הבית, בעירייה וכיוצא בזה. אני שומע את האנשים, מוציא את התוכן של דבריהם מהסגנון, ומתקדם בחיים.
"החשש האמיתי שלי הוא שבסוף יבוא מישהו וייתן פרשנות. אני חושש שבחסות המחאה, אנשים יעשו שטויות. ראיתי אנשים שלא באים להפגין מולי, אלה אנשים שבאים לפעול באלימות ברוטלית. הם מגיעים לטווח אפס. הצורה שהם מדברים, מגבירה את החשש שאוטוטו יכול להתרחש פה משהו שהוא קצת מחוץ לגבול וזה יכול להיגמר אפילו ברצח. אני לא פוחד על עצמי, אך אני חושש מאוד שהרצח הפוליטי הבא קרוב".
אתה חושב שהרפורמה הייתה נחוצה דווקא בעיתוי הזה?
"ברטרוספקטיבה, הדרך שבה הלכנו לא הייתה הכי טובה. איבדנו קהלים שאנחנו זקוקים להם ורוצים אותם בחזרה. כל שעלינו לעשות הוא למצוא את הדרך הנכונה. צדקנו בפרטי הרפורמה, אני יכול להצדיק כל סעיף בה, אך שוב עולה השאלה, איך חיים פה ביחד ולא מפרקים את עם ישראל".
איך הקשר שלך עם יריב לוין?
"יחסים קורקטיים".
לוין טעה בגישה שלו?
"אני לא נכנס לזה. לא נותן ציונים. ראש הממשלה החליט לשנות כיוון ואני חושב שהוא עושה נכון, וכך גם החליטו ראשי הקואליציה".
הדברה בחקיקה
המבחן האמיתי של ברקת ממתין לו במשרדו. אילוצים קואליציוניים נטלו ממנו אגפים חשובים. זרוע העבודה, מה"ט, רשות החדשנות ועוד. ברקת לא נואש. יש לו שיטות משלו לקדם את משנתו. תרשים הזרימה עובר בחקיקה. המלחמה שלו במונופולים, בקרטלים, בעושק היבוא, בהתנהלות המחפירה של אלו שיכולים 'אז למה לא' – תגיע בקרוב לכנסת. הוא יחוקק חוקים ויכפה הר כגיגית על יצרני המזון והיבואנים.
"המפתח לפתרון הוא בפתיחת תחרות בשווקים הישראליים. הצגתי השבוע בפני חברי ועדת הכלכלה של הכנסת ארבעה צעדים שאנחנו מקדמים. הראשון והחשוב שבהם, חוק יבוא חופשי שגורס כי 'מה שטוב באירופה טוב בישראל'. הרגולציה הישראלית מאוד קשוחה והרבה יותר מחמירה. יכולים להיות מוצרים שעומדים ברגולציה האירופית, שתקנותיה שונות, אך היבואנים בכלל לא מנסים לייבא אותם לארץ. מדובר בעשרות אלפי מוצרים זולים בהרבה שאינם מגיעים לשער הנמל בכלל, בגלל התקינה. ואם הם כבר מגיעים – כל קונטיינר נבדק ונבחן ויש עיכובים. התקינה הישראלית גם מאוד יקרה, ולכן רוב היבואנים מוותרים על יבוא מוצרים מאירופה.
"הרעיון שאנחנו מביאים בקרוב לחקיקה – כנראה בתחילת מושב החורף – הוא להשוות את הרגולציה האירופית לתקינה הישראלית. תהיה אפשרות של היבוא במסלול המוכר, ויהיה יבוא לפי חתימה של היבואן שהמוצר עומד בתקן האירופי".
ומי יבדוק את המוצרים?
"הבדיקה תהיה רק על המדף, כדי לקצר את התהליכים. מצד אחד נחמיר ענישה ונגביר אכיפה מול יבואנים סוררים, ומהצד האחר הצרכן הישראלי ירוויח מוצרים שיגיעו אליו בתקן אירופי ובמחיר זול בהרבה".
מכון התקנים הישראלי ייסגר?
"ככל שייובאו יותר מוצרים בתקינה אירופית הוא יעסוק יותר באכיפה, לבדוק את היבואנים לאחר מעשה".
עד כמה המהלך הזה צפוי להצליח?
"אני חסיד של פיילוטים. לומדים בקטן ואחר כך אפשר לפרוץ קדימה. יצאנו לא מזמן במסלול מיוחד לרשתות ענקיות מחו"ל. רשת 'קרפור' למשל, שמוכרת בעולם פי שלושה יותר מכל המכירות בישראל – 300 מיליארד שקל בשנה כשהשוק הישראלי מגלגל כ-100 מיליארד שקל בשנה. אנחנו מאפשרים לה להכניס את המוצרים לישראל ובוחנים את התוצאה. בינתיים, בפיילוט נכנסו 500 מוצרי המותג הפרטי שלהם מתוך 15,000 מוצרים שיש להם בארסנל. התוצאה: בין 25% ל-40% פחות במחיר. למדנו מהפיילוט הזה המון, וזה מסלול שעשינו בתקינה ולא בחקיקה. כעת, אנחנו בטוחים שעלינו לאפשר לכולם מסלול יבוא כזה, בחקיקה. אחרי שנעביר את החקיקה, ייפתח הפתח לעשרות אלפי מוצרים שעד כה לא עלה על דעת היבואנים להביא לישראל, ועכשיו הם יימכרו במחירים שווים לכל נפש".
"אני מכבד את הכללים, ואחד הקודים בליכוד הוא שלא מחליפים הנהגה". מסתודד עם רה"מ נתניהו במליאה (צילום: פלאש 90)
ואילו צעדים נוספים מתוכננים?
"הצעד השני שלנו, הוא הטלת קנס של עד 100 מיליון שקל על מי שימנע יבוא מקביל. ההצעה כבר עברה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת עם אפס מתנגדים. הווי אומר: פירוק המושג 'יבואן בלעדי'.
"היינו בעבר 'בלוק גאוגרפי' (ובעגה המקצועית: 'גאו בלוק'), והיבואנים ניצלו את העובדה שהם בלעדיים ומכרו ביוקר סחורה שמכרו להם היצרנים במחיר יקר יותר ממחירי השוק. כלומר, הם קנו ביוקר ומכרו ביוקר. עכשיו, פתחנו את היבוא המקביל וניתן להכניס מוצרים מתחרים. לא ניתן למנוע את היבוא, בגלל החוק שמטיל קנס על מי שמפריע ליבוא המקביל, והתחרות מתפתחת בהיקפים מאוד גדולים.
"הצעד השלישי הוא בפירוק המונופולים הגדולים והקרטלים. מכיוון שהשוק היה מצומצם, נוצרו מונופולים או קרטלים שאספו לארסנל שלהם עוד ועוד מוצרים. כשהייתה להם מסה גדולה של סחורה שהם שיווקו – חלק שלהם וחלק של יצרנים או יבואנים אחרים – הם דרשו מהקמעונאים שטחי מדף גדולים יותר ודחקו את רגלי היצרנים הקטנים. כך גם יכלו לשלוט במחירים ולייקר אותם. טיוטת חוק שהגשנו, שכבר נמצאת באוויר, לא מאפשרת את החגיגה הזו יותר, על חשבון האזרחים".
עם כל ההערכה לניסיון שלך בעסקים, גם אלה שישבו על הכיסא הזה לפניך רצו לעשות מהלכים. איך אתה חושב להצליח בצעדים הללו במקום שאחרים כשלו?
"חקיקה, חקיקה, חקיקה. היא צריכה להיות מאוד ממוקדת. אם החוק יפרק את יכולת הספקים להפוך לקבוצה גדולה, התחרות תגדל, וכל מי שלא יכול היה עד היום, פתאום יוכל להיכנס למדפים".
דיברת על ארבעה צעדים. מה המהלך הנוסף?
"בשוק הריכוזי שלנו קיימים מונופולים שמחזיקים יותר ממחצית מנתחי השוק בענפים מסוימים, והחקיקה החדשה שאנחנו מגישים, מחייבת מונופולים לחשוף מידע. זכות הציבור לדעת מה קורה בדו"חות השנתיים של החברות הגדולות במשק. לפי הצעת החוק, כל חברה שמחזיקה במחזור מכירות של 300 מיליון שקלים ומעלה תחויב לפרסם את הדוחות לציבור. הגיע הזמן לחשוף לציבור את האמת, לאפשר שקיפות ולסיים את החגיגה על גב הציבור שקורס תחת הנטל.
"במקביל, יש חברות לא גדולות, אבל במסגרת חוק פיקוח מחירים, אנו דורשים מהן לחשוף בפנינו מידע, שאני לא יכול להביא אותו לפני הציבור – כמה הן מרוויחות ממוצר זה או אחר. כך למשל פעלנו מול המאפיות במוצרים מסוימים וכך בעוד מוצרים. חלק נענו לבקשתנו וחלק עתר בעניין נגדנו, אבל אנחנו מובילים מגמה. כשר, אני צריך לדעת שלא מרמים אותי".
זו לא פגיעה בשוק החופשי?
"יש פה חוק כלים שלובים: ככל שתהיה תחרות – לא יהיו מונופולים, אז אין בעיה ואין פגיעה בשוק החופשי. ככל שהמונופולים יהיו שקופים יותר – הבקרה הציבורית תהיה חזקה יותר והמחירים יתאזנו. המטרה היא שחשובה, ויש כאן שילוב של דרכים שכולן מביאות למשפך אחד של הוזלת מחירים".
חרדים לתעסוקה
הממשק הראשון של ברקת עם החרדים התחיל גרוע. כראש אופוזיציה בבירה, נשא את דגל חילונה. או לפחות כך זה נתפס בצד השני. בהמשך הצדדים התפייסו ולמדו לעבוד יחד.
כראש עיר היה מעורב ביוזמות לשילוב חרדים בשוק העבודה. עכשיו, הוא נפגש עם הבעיה ברמה הלאומית. האתגר הגדול מתנקז לאותם ראשי משפחות שנאלצים לעזוב את ספסל הלימודים ולכלכל את בני ביתם. הגיל המאוחר נושא איתו מורכבות: היעדר הכשרה, מקרר ריק ושישה-שבעה פיות שצריכים לאכול.
"ב-2019", אומר ברקת, "בראשית משבר הקורונה, יצאתי נגד האוצר וטענתי שאנחנו בעיצומו של משבר גדול. נדרשו הרבה עימותים עם האוצר כדי לממן הסבת עובדים ממקצועות ישנים למקצועות חדשים. כיום, אנחנו בתפיסה שהמיקוד צריך להיות בטכנולוגיה, זה היתרון של מדינת ישראל בשווקים הבין לאומיים: אנחנו אלפית מהעולם, וככל שנגדיל, נצמח בהתאמה. כבר כיום, כעשרה אחוזים מהעובדים בישראל הם בטכנולוגיה. אנחנו רוצים בכל שנה לצמוח באחוז נוסף, ובתוך חמש עשרה שנה להגיע לעשרים וחמישה אחוזים. אלה היקפים אדירים של עובדים, זו משימה לאומית מאוד מאוד כבדה".
איך עושים את זה?
"קודם כל היום עולם ההכשרות נמצא בכאוס מוחלט. כמות המשרדים שעוסקים בהכשרות בלתי נתפסת, ובתוכם, עשרות רבות של גורמים וזרועות שלא תמיד מתואמים ביניהם. המודל שבאנו איתו ב-2019, עוצב אצלי בבית בלב הקורונה. זה מודל שמתכלל את כל עולם ההכשרות בצורה הבאה: יש לנו כ-1,000 מעסיקים – מהחברות המובילות במשק – שפירטו את הדרישות שלהם מהעובדים שהם מחפשים. לאחר שהאלגוריתם אפיין מצד אחד את כל סוגי העיסוקים, אותה פלטפורמה מקבלת לתוכה את כל הנתונים של מחפשי העבודה. אחרי שעה וחצי של מענה מלא, הוגדרו כל הפרמטרים הרלוונטיים, וכולם נכנסים ל'מכונת המיון' הזאת.
"למעשה, זו מערכת המיון והאבחון הכי מתקדמת בעולם. העובד מקבל רשימה עם הצעות למקומות עבודה המתאימים ביותר עבורו לפי דירוג של אחוזים מדויקים, וכך גם המעסיק מקבל את רשימת העובדים המומלצים עבורו, בסדר יורד. מכאן, הדרך להכשרה קלה יותר, כי המעסיק יודע בדיוק מה הוא רוצה מהעובד.
"עד כאן, עסקנו בהכשרה כשיש מעסיק בקצה. מה קורה כשאין הכשרה מפעלית באחריות המעסיק? מכונת המיון והאבחון מספקת ממצאים על המקצועות המתאימים לעובד, והיא תשלח אותו ללימודים במשרד העבודה, במשרד החינוך, או בכל רשות שמחזיקה בהכשרות שמתאימות לאופי העובד הפוטנציאלי. אחרי ההכשרה, היא תחזיר אותו לחיפוש התאמה למשרה.
"אנחנו במרחק של כמה חודשים בלבד מהשקת האבחונים והמיונים בדרך הזו, וכבר נעשה פיילוט עם הכשרות של 'מִנהלת מעסיקים', כשהדבר היפה הוא שיתוף הפעולה הקלאסי בין המעסיקים למדינה. הפלטפורמה הזאת מתמרצת כניסת חרדים למעגל התעסוקה".
השאלה היא אם זה לא צפוי להיתקע בגלל כל הכפילויות והסרבול של זרועות העבודה.
"יידרשו לנו קצת הבהרות עם משרד העבודה משום שבגלל ההסכם הקואליציוני – דבר שנודעתי אליו באיחור, וקמתי ונזעקתי – עיקרו את זרוע העבודה של משרד הכלכלה והעבירו אותה למשרד העבודה. מבחינתי, זה כמו לחתוך את התינוק לשניים. ביקשתי שכל מה שקשור ל'מִנהלת מעסיקים', כשהמעסיק בקצה, יישאר במשרד הכלכלה.
"אני מחויב טוטלית ליצירת מקורות תעסוקה הולמים לחברה החרדית. זה אינטרס לאומי וגם אישי שלי, לראות איך אנחנו מסייעים לגברים חרדים. נשים כבר משולבות לא רע, אך שילוב של גברים חרדים במקצועות שמתאימים להם עדיין מורכב. מכונת המיון והאבחון שהקמנו תאיץ את המהלך. אנחנו נדרשים אומנם להכשרה ייעודית לאוכלוסייה החרדית, אבל אני לא רואה הבדל בין זה לבין שנת מכינה למוסד להשכלה גבוהה.
"יש לנו בקנה מיזמים להכשרת חרדים, הן בתחומי ההייטק והן בתחומים נוספים, חלק מהם תוך כדי לימודים. אני אוהב מאוד שותפות עם המגזר הפרטי או פילנתרופיה, ויש לנו מיזמים שנתמכים במיליוני שקלים מגורמים כאלה. הצעתי לראשונה לעשות מצ'ינג של המשרד, מול כל השקעה בהכשרת חרדים, דבר שלא היה עד היום".
הרשלנות של רמ"י
מה דעתך על תוכניות הדיור שמוצעות היום למגזר החרדי? שמענו שקראת לפרק את רשות מקרקעי ישראל.
"יש לי חדשות בשבילכם: אין הבדל בין דיור חרדי ללא חרדי. כשיש היצע קצר מהביקוש, לכולם זה עולה יקר יותר, וכשההיצע רב על הביקוש זה מיטיב עם כולם".
למה אין מספיק היצע?
"כרגע, אני חושב שיש כשל מערכתי בכמה רמות. הדבר הראשון הוא רשות מקרקעי ישראל. רמ"י היום הוא גוף מיותר שנמצא בכפילות עם הרבה מאוד משרדי ממשלה. למשל, ברמת התכנון קיים מִנהל התכנון, וברמת השיווק – הם הפכו למונופול כי הם היחידים שמשווקים את חלקיקי הקרקע לציבור, טיפין טיפין. אני רוצה לפתוח את השיווקים לציבור, ויש כמה מודלים כיצד לבצע זאת: למשל, השלטון המקומי, או אפילו חברות במגזר הפרטי, שיתחרו על האדמות שהמדינה תציג היכן הן עומדות ותבקש מהציבור להציע הצעות איך להרחיב את המלאי. כך נגיע למצב שההיצע יורחב. כמו כן, לוועדות המחוזיות צריך להיות יעד תכנון, והן צריכות מעליהן פקיד שמוודא שחלוקת הכסף היא בהתאם לאיזושהי נוסחה".
אולי נסביר לאזרח הפשוט, מדוע רמ"י לא משחררת קרקעות, לא כי הן פרה חולבת של המדינה?
"אענה לכם בדוגמה שתבהיר את המצב. היום יש מחסור בשטחי תעסוקה ותעשייה בפריפריה. זה קורה לא משום שהתכנון לקוי אלא משום שהתכנון במחסור. התוצאה היא שהשווי של הקרקע עולה כי יש הרבה ביקוש. מה התוצאה? המדינה מרוויחה באגורות וטיפשה בשקלים – כי אם לא קיימים מפעלים אין תעסוקה, והמדינה מרוויחה לקרקע עוד שני שקלים אבל הפסדנו בענק. זה פשוט לא חכם, בלשון המעטה. אתה לא יכול לתת לרמ"י לשלוט בקרקע של המדינה כשבפועל הם לא מתפקדים טוב".
איך זה עובד בעולם?
"כל מי שרוצה ניגש למדינה, מציע הצעה ולפעמים זוכה. הגוף התכנוני צריך להיות מקומי. קיימים שלשה גופים: ארצי, מחוזי ומקומי. הגוף המחוזי, לשם משל, אמור לקבל יעד מהגוף הארצי, למיליון וחצי יהודים בנגב והערבה, מיליון וחצי יהודים לגליל ולגולן ומכאן זה יתגלגל לשוק שיתכנן".
שר השיכון יצא עם כל מיני תוכניות בנייה, בקריית גת, בכסיף, והשבוע אנחנו שומעים על יישוב נוסף שבקנה למגזר החרדי, תילה. מה דעתך על התוכניות האלו?
"השאלה היא לא מה עושים, אלא מה לא נעשה. מה שנעשה – הוא טוב. אין לי ביקורת על זה. אנחנו נעזור בתעסוקה, ועבור כל מה שיצטרכו הערים החרדיות, אנחנו עומדים בקשר טוב מאוד עם גולדקנופף ואנשיו. אבל, המחלה היא כשל מערכתי ולא בהקשר חרדי, כולנו סובלים מאותו דבר. כשנפתור את הבעיה – גם החרדים וגם הלא-חרדים ייהנו מהפתרון".
זו הפוליטיקה, אדוני!
ניר ברקת שואף גבוה. לא מהיום. בהתנהלות נבונה, עם סוללת יועצים שגמאה מרחקים בחוות השקמים, פלוס מכפיל כוח בדמותו של האסטרטג החרדי יעקב איזק, הוא מתכנן מתישהו לסלול את הדרך ללשכת רה"מ. על פי תוכניתו, זה אמור היה להתרחש כבר לפני כמה שנים. הוא, כמו מתחרים אחרים בליכוד, לא העלו בדעתם כי נתניהו יתעקש להמשיך ולהמשיך ולהמשיך. עד מתי? אין לדעת.
ברקת רואה את הסקרים המחמיאים, מדמיין בעיני רוחו את הארץ המובטחת, ואליה, עדיין, לא בא. מסקרן לדעת אם בשלב מסוים לא חשב לתחום את הקץ. כלומר: לפעול אקטיבית לקיצור ההמתנה המתישה ליום שאחרי.
ברקת משיב בלאו רבתי. "אני חי במערכת של שותפויות", אמר, "ושותפויות צריך לכבד. אחד הקודים של הליכוד הוא שלא מחליפים הנהגה. כשאתה נמצא בתוך המערכת, אתה מכבד את הכללים. אני לא יכול לשבור את הקודים, את השותפויות, את ההערכה ההדדית ואת החברויות. זה כולל גם את החברות עם הקולגות החרדיים, שאני מאוד אוהב אותם ומסתדר איתם מצוין".
אתה חושב שהקואליציה הזו תשרוד ארבע שנים?
"אני חושב שכן".
אתה לא רואה את החריקות כל יומיים, את המלחמות הפנימיות?
"לאף אחד אין חלופה יותר טובה עם האופוזיציה".
אתה לא חושב שטובת המדינה שתהיה קואליציה יותר מאחדת?
"אני אשמח אם עוד אנשים יצטרפו לקואליציה על בסיס קווי היסוד שלה. היום, הסיבה שלא מצטרפים היא חרמות. פעם החרמות היו בגלל הטענה שראש הממשלה מואשם בשוחד, עכשיו מה?"
אין עדיין פסק דין.
"הם רואים לאן זה הולך".
מה אתה חושב על המשפט של נתניהו?
"אני לא נכנס לזה. אם ראש הממשלה החליט שהוא רוצה ללכת על המשפט עד הסוף, אני מכבד את החלטתו. אני חושב שראש הממשלה נאבק על שמו – ולא על חפותו, כי הוא חף מפשע: אנשים מתבלבלים. על פי כל דין, כל אדם, גם אם הוא מואשם, הוא חף מפשע אלא אם כן בית המשפט החליט אחרת – ואני חושב שזכותו של ראש הממשלה להגן על שמו הטוב, בבית המשפט.
"ככל שהזמן עובר, אנשים מתחילים להבין מה באמת התרחש כאן. שמענו את האמירה של אלשיך, האומללה והמפחידה, שמספרת שהם באמת ציפו שנתניהו יפרוש. זה הזוי בעיניי, זו אמירה אומללה בהרבה מאוד מובנים. בכל מקרה, אם עוד חברי אופוזיציה יצטרפו לקואליציה, זו יכולה להיות ברכה גדולה ובתנאי שזה לא מערער את הקיים".
מיגרנת הגיוס ועבודות השבת
אין לדעת עד מתי תמשיך סאגת הגיוס להעסיק את חיינו. הדיונים נמשכים, הצעות עולות ויורדות, טיוטות מחליפות ידיים, ובית המשפט העליון ישב בקרוב על המדוכה וייתן את הכרעתו בעתירות שהוגשו השבוע ודורשות את גיוס בני הישיבות לאלתר.
"מה שקורה כעת", אומר ברקת, "הוא במסגרת הסטטוס קוו במדינת ישראל. יש בעיה פורמלית מול המערכת המשפטית, אבל על פניו הסדר 'תורתו אומנותו' אינו חדש. זה הסדר שקיים מקום המדינה ועד היום ובעזרת השם גם הלאה. בשתי ישיבות הממשלה האחרונות דנו בנושא, כולל השבוע, ואני טענתי כי אין שום דרך להביא לגיוס בכפייה, כי שום דבר בכפייה לא עובד. לדעתי, בשותפות טובה עם ראשי המגזר אפשר להרחיב את בסיס ההתנדבות בשירות הלאומי והאזרחי בשני תחומים – ובעניין הזה כבר נדברנו עם אחד השרים החרדיים הבכירים להיפגש ולדון במתווה אפשרי".
נשמעות טענות על כך שבעוד הממשלה הקודמת ספגה גינויים רבים נוכח עבודות שנעשו בשבת, בקואליציה הנוכחית הכל עובר בשקט. אתה, כשר הכלכלה, חותם על ההיתרים הללו. איך זה מתבצע?
"כמי שהוביל את העיר ירושלים עשור, אני מכיר את כל הרגישויות הללו. חיפשו מתוך הקואליציה מישהו שיהיה הוגן וישמר את הסטטוס קוו, ואני התנודבתי לעסוק באחת הסוגיות הכי מורכבות שיש ואני שומר מאוד על הסטטוס קוו. היו לנו כמה פעמים שנדרשתי לקרוא חברים לסדר ולהכניס אותם למשמעת כדי לשמור על האיזון בין חלקי הקואליציה". [
