על רקע הקיטוב הפוליטי והסכסוכים הפנימיים בקואליציה; 'חוק תקנות יו"ש' נפל, ואיתו הסיכוי האחרון להישרדות הממשלה
כתבנו דביר עמר עשה יומיים אינטנסיביים בכנסת ובשטחי יו"ש, וחזר עם תמונת מצב על הדרמה הפוליטית שמסרבת לדעוך ועל התושבים ביהודה ושומרון שחלוקים בעמדותיהם
צילום: פלאש 90
בוקר יום שני, כנסת ישראל. בעוד שעות ספורות תיפתח מליאת הכנסת ושר המשפטים גדעון סער יניח על שולחנה את הצעתו להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום באזור יהודה ושומרון.
המתח מורגש במסדרונות. עסקנים ופעילים מתרוצצים מפה לשם, נכנסים ויוצאים מלשכות הח"כים. שני הצדדים מרכזים מאמצים אחרונים לגייס את הרוב לצידם.
מחזה סוריאליסטי כזה טרם נראה במחוזותינו: בעוד שחברי מרצ שוקדים על שכנועה של ח"כ רינאוי זועבי ממפלגתם לתמוך בחוק, חברי הליכוד לוחצים על חברת הכנסת עידית סילמן להתנגד לו. עולם הפוך בחסות הקיטוב הפוליטי.
קבוצת צעירים, המכנה עצמה 'נוער ימינה', נכנסת ללשכתו של ח"כ ניר אורבך. בשלב הזה האופטימיות של חברי הקואליציה גבוהה. אורבך משוחח עם הפעילים ומבטיח לעשות הכל כדי שהחוק יעבור. אם לא, הוא חוזר ואומר, זה יהיה סימן לכך שהניסוי עם רע"מ נכשל. מה יעשה במקרה שהמאמצים ייכשלו? זאת הוא מסרב לומר.
על פניי חולף יו"ר הקואליציה בפועל ח"כ בועז טופורובסקי. הוא נשמע בטוח אך זהיר: "החוק יעבור", הוא אומר לי, "הוא חשוב מאוד ולכן אני מקווה שההיגיון יגבר".
לעומתו וכדרכו ח"כ אלי אבידר נשמע נחרץ: "החוק יעבור בלי למצמץ בכלל. אם הליכוד לא יצביע בעד, הוא גמר עם יהודה ושומרון, מה יש לדבר בכלל".
בשעות הערב המאוחרות תתבהר התמונה. החוק ייפול ואיתו תתקרב הקואליציה לסוף דרכה. אבל כעת התקווה חונה דווקא אצל חבריה. האופוזיציה לעומתה משדרת פסימיות. "מחכים לערב, נקווה שאיכשהו נצליח להפיל את החוק", מפטיר לעברי ח"כ יעקב אשר. לשאלתי האם נעשים מהלכים מאחורי הקלעים הוא חתך מייד: "לא עושים כלום מאחורי הקלעים".
אולי ביהדות התורה לא עושים כלום, אבל נראה שבשס המקיימת קשרים ענפים עם חלק מהח"כים הערבים, עושים גם עושים: "אנחנו פועלים לשכנע ח"כים ערבים מהקואליציה להתנגד", אומרת לי דמות בכירה במפלגה, "עקרונית אנחנו בעד החוק, מה השאלה, אבל בשביל להפיל את הממשלה אנחנו נעשה הכל".
מסיבת פרידה. לפיד ובנט השבוע בכנסת
מי שאומר זאת בקולו ולציטוט – הוא ח"כ משה ארבל. "ההתנגדות שלנו לממשלה הנוכחית גם בחוקים שעקרונית אנחנו תומכים בהם, נובעת מכך שהממשלה הזאת פוגעת באוכלוסיות המוחלשות ובכל הקדוש והיקר למסורת ישראל", הוא אומר. "לא ראוי שנעשה מכונת הנשמה מלאכותית לממשלה הרעה הזאת שנשענת על יסודות שקר ותומכי טרור. היא צריכה ליפול כמה שיותר מהר ויפה שעת אחת קודם. אנחנו נצביע נגד כי אצלנו לא משחקים בניצחונות טקטיים".
באשר לגורלם של תושבי יהודה ושומרון ארבל לא חושש. "חוק יסוד הכנסת קובע באופן חד משמעי שחוק שפקע חודשיים לפני פיזורה של הכנסת, נשאר בתוקפו עד להקמת הכנסת הבאה. בהנחה שהכנסת תתפזר במהלך החודשיים הבאים, התקנות לא יופקעו. אם הבלתי צפוי יתרחש והממשלה תמשיך לכהן, החוק אכן יפקע הלכה למעשה, אבל אני מעריך שלא נגיע לשם".
סרבנות אסטרטגית
יותר מכולם, מי שפועלים להפלת החוק אלו חברי הליכוד. מבחינתם אסור לתת פרס לממשלה, לא משנה מהו ומיהו קהל היעד הנהנה ממנו. גורם בכיר בליכוד מתאר לי את הדברים באופן הבא: "אני מכיר את נפתלי ואיילת ואת שיטת העבודה שלהם: אם נתת להם יד, תשלם על זה בריבית. אם ניכנע במקרה הזה, הם ישתמשו בך בכל חוק ציוני. כך הם יסכלו את הפלת הממשלה. היכן שרע"מ וזועבי מתנגדים יגייסו את התמיכה שלנו ואף פעם לא יתאפשר לנו להפיל את הממשלה. זאת האסטרטגיה שלהם מהיום הראשון.
"לכן, בליכוד התקבלה החלטה עקרונית: לא תומכים בשום חוק שלהם ויהי מה. אין לקואליציה רוב, אז הם יסחבו עוד שבוע עוד שבועיים, בסוף זה ייגמר.
"אחרי הסיפור של 'ממדים ללימודים', שהחתרנים בליכוד קיבלו נוק-אאוט לצד ביקורות חזקות בתקשורת, העסק סגור. כולם מגויסים להפיל את הממשלה".
המוקד המרכזי שעליו מדברים כולם זו שוברת השוויון – ח"כ עידית סילמן. בערב פסח האחרון נטשה את הקואליציה ואת תפקיד היו"ר וחזרה לשורות הימין. "השאלה המעניינת היא מה תעשה סילמן", מסביר לי ח"כ אופיר סופר ממפלגת 'הציונות הדתית'. "אם היא הולכת ראש בראש נגד הסיעה שלה, 'ימינה', אז גמרנו. זה יהיה המעבר בפועל שיקריס את הקואליציה. עד עכשיו היא הצליחה לחמוק מהצבעה אקטיבית נגד. אם הפעם תצביע נגד, המשמעות תהיה מימוש הפרישה שלה בפועל והחזרה הביתה".
מוקד נוסף הוא ח"כ מאזן גנאים מרע"מ. "לא יודע מה שווים כל המאמצים מאחורי הקלעים, הרי המשותפת בוודאי יצביעו נגד, ואת השיקול של מאזן גנאים כל מדינת ישראל יודעת, הוא חי על מי יהיה ראש העיר של סכנין, כך שלא משנים המאמצים", מנתח ח"כ סופר.
השעות חולפות, השיחות נמשכות ואיתן מתבהרת תמונת המצב: גנאים מצהיר כי יצביע נגד תקנות החירום ביו"ש וכך גם ח״כ ג׳ידא רינאוי זועבי ממרצ. האחרונה כבר הודיעה על פרישתה מהקואליציה אבל אז חזרה בה. והנה היא שוב מזגזגת לאחור ומצהירה כי לא תצביע בעד תקנות שמנציחות את "הכיבוש". דקות ספורות אחרי פרסום החלטתה אני מבחין ביו"ר רע"מ מנסור עבאס מנהל איתה שיחה ערנית. לא צריך להבין ערבית כדי לדעת מה נאמר בה.
בין הגרוע יותר
לגרוע פחות
לאורך כל היום מתזזים במסדרונות הכנסת אנשי ההתיישבות וראשי המועצות ביהודה ושומרון. הם עוברים מלשכה ללשכה; מח"כ באופוזיציה לעמיתו בקואליציה; משיחות מסדרון למפגשים בארבע עיניים.
ההתמודדות שלהם אינה פשוטה. עבורם מדובר בקונפליקט מאתגר: התנגדות לממשלה מחד ודאגה לתושבי יו"ש מאידך. אולי זאת הסיבה שכשאני פוגש את ראש מועצת השומרון יוסי דגן הוא משוכנע כי בסופו של דבר החוק לא יעלה להצבעה. "לדעתי זה לא יעלה היום", הוא אומר. "אין לזה רוב". דגן לא סגור לגמרי על הערכתו. "אני שומע שהם מאיימים על מאזן גנאים שהוא לא יקבל את ראשות העיר סכנין אם יתנגד. יש גם דיבורים על כך שהקואליציה תרצה להביך את האופוזיציה ולהראות שהיא מתנהלת באופן לא אחראי", הוא אומר.
דעות חלוקות. כתבנו דביר עמר השבוע בשטחי יו"ש
באשר לסילמן – לדגן אין ספק. "היא תלך נגד החוק בוודאות". הוא יושב באי נוחות על אחת הספות בכנסת ומסביר לנו את הדילמה המורכבת שבה הוא נמצא ועל הצורך שלו לשחק בכמה מגרשים. "החוק הזה מטריד אותי, אין לי ברירה, אני יורה לכולם, לכל הכיוונים, יש לי אחריות שיהיה לתושבים שלי ביטוח בריאות, אני לא רוצה כאוס עוד שבוע, ומצד שני רוצה שהממשלה תיפול". תוך כדי שיחתנו מפרסמת סיעת 'ימינה' הודעה לעיתונות תחת הכותרת: "מי שארץ ישראל חשובה לו, לא שורף אותה". בהודעה מצוטט דגן האומר כי "הצבעה נגד יהודה ושומרון לא תפיל את הממשלה, אך היא תפגע קשות במתיישבים".
מי שכן הוביל קו תקיף במיוחד, גם במחיר פקיעת התקנות בכל מחיר, היה ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין, המועצה הגדולה בהתיישבות ביו"ש. בשבוע האחרון הוא שוחח עם כמה וכמה ח"כים מהאופוזיציה ודחף לכך שצעד טקטי של התנגדות יביא לשינוי הרכב הממשלה או לבחירות.
גנץ הסביר כי כמעט בכל תרחיש החוק יעבור לבסוף, כי הממשלה איננה יכולה להרשות לעצמה להתנהל בלי חוק כזה. לא מאהבה למתיישבים אלא כי מדינה ריבונית לא יכולה לחיות עם חלל חוקי שכזה. לדבריו, זה כאב ראש של המדינה ולכן היא תפתור אותו. הפתרון לתפיסתו עובר בהחלפת הממשלה הזו.
גנץ הביע דאגה גדולה מהמשך מדיניות הממשלה בנוגע ליו"ש. הוא הצביע על אובדן השטח בשל ההשתלטות האסטרטגית של הערבים והאשים את הממשלה שמאפשרת את המציאות הזאת בחסות השותפות עם רע"מ. "אני יכול לבקש תמיכה ושיעברו התקנות שגם ככה יעברו", הוא אומר, "אבל אני מעדיף להסתכל על המפה הרחבה יותר.
"האיומים הגדולים על ההתיישבות לא נמצאים בעניין התקנות", מוסיף ישראל גנץ, "הם עולים מכיבוש השטח, מחניקת יישובים וכבישים, מהקפאה והצמדת אישורי בנייה יהודית לבנייה ערבית ועוד".
נבואות זעם
שעת צהריים בכנסת. סיעות הבית ממהרות לחדרים להתכנסות השבועית. אני פונה לחדרה של 'ישראל ביתנו', מסתקרן לשמוע מה יש לשר האוצר לומר על הדרמה הפוליטית. ליברמן מגיב בביטול למשבר וטוען שמדובר ב'קשיי לידה'. "גם אם נחכה שבוע או עשרה ימים בתוך יולי עדיין ניתן להעביר את החקיקה", הוא אומר. "צריכים להיות חכמים ובסופו של דבר נעביר את התקנות".
משם אני ממשיך לחדר סיעת 'הציונות הדתית'. די צפוי מראש. "מהלך מחושב" קרא לו סמוטריץ' וקרא להקמת ממשלה ימנית בכנסת הנוכחית. "יש לנו גב מלא מההתיישבות להתנגדות הערכית שלנו לממשלה הלא ציונית הזו", הוא טוען.
כשגנץ פוגש את גנץ. שר הביטחון גנץ עם ראש מועצת בנימין ישראל גנץ (צילום: דביר עמר)
אני עובר מחדר לחדר. הנאומים צפויים. ניתנים מהפוזיציה. עכשיו הדרמה עוברת למליאה. על הדוכן ניצב שר המשפטים גדעון סער ומציג את החוק. "באחד ביולי יצאו תלמידי בתי וגני הילדים לחופשת הקיץ, האם יחד איתם יצאו לחופשי גם 3,500 אסירים ביטחוניים אשר שוהים כיום במתקני השב"ס בשטח מדינת ישראל?" הוא שואל רטורית וממהר להשיב: "התשובה לכך תלויה במידה רבה בשאלה האם הצעת החוק שעליה תצביע הכנסת הערב תעבור. אין מדובר בעוד חוק, אלא במערכת ההפעלה של שלטון החוק ביהודה ושומרון".
סער מזהיר מתוהו ובוהו. מאנרכיה. הנוכחים לא מתרגשים יתר על המידה. הזעקות אותן זעקות, הניצים אותם ניצים. מי וולגרי יותר ומי פחות.
במשך שעות ארוכות האזנו בקשב רב לעשרות נאומים של ח"כים. בעד ונגד, כל אחד ונימוקו עימו. בסיום הדיון דחתה מליאת הכנסת בקריאה הראשונה את ההצעה להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום באזור יהודה ושומרון בחמש שנים נוספות. 52 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 58 שהתנגדו, בהם חברי הכנסת גנאים וזועבי מהקואליציה. סילמן, שראתה שמאזן גנאים וזועבי הצביעו נגד (ג' וז' לפני ס'), יכלה בקלות להיעדר, ובכך להימנע מהכרזתה כפורשת אילו הייתה מצביעה נגד. את הצעקות על נפילת החוק הפנה ניר אורבך לרע"מ: "אתם לא רוצים להיות שותפים, הניסוי איתכם נכשל".
עולם הפוך
"הימנעות רע"מ והצבעת מרצ בעד תקנות יו״ש והמשך מפעל ההתיישבות הן אמירה ברורה ומנצחת מול כל העולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ההצבעה זו התאפשרה רק בזכות היותנו אופוזיציה מגובשת", אומר ל'משפחה' ח"כ משה ארבל.
מי שהיה מרוצה במיוחד הוא יו"ר 'עוצמה יהודית' ח"כ איתמר בן גביר. "ממשלת ישראל, שנשענת על תומכי טרור, מסוכנת פי כמה מתקנות יו"ש. מתפלל שההצבעה הערב מקרבת את סוף הניסוי שערכו בנט ולפיד באזרחי ישראל ותוקם כאן ממשלת ימין מלא מלא", אמר לי.
בן גביר מסביר ל'משפחה' כי הוא אינו נח על זרי הדפנה. "אנחנו צריכים להמשיך להתפלל כי זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. מספיק היה לראות את הפנים של חברי הממשלה כדי להבין שהיא קיבלה מכה קשה ברוך השם. אף אחד לא קנה את הספין שגבי לסקי ומוסי רז באמת דואגים ליו"ש, אלא רק לשרידות הממשלה עם מעודדי טרור ותומכי רצח חיילים.
"יש קונצנזוס נגד הממשלה בקרב חילונים, דתיים וחרדים, ושום הצבעה לא תשנה זאת. אסור לנו להיות זחוחים. זה עדיין לא בכיס שלנו וצריך המשך עבודה נגד הממשלה הגרועה הזו. תקנות יו"ש חשובות, אבל הרבה יותר חשוב להפיל את הממשלה הזו".
בשעת לילה מאוחרת אני נתקל בראש מועצת בנימין ישראל גנץ ובחברו שי אלון, ראש מועצת בית אל. "הקואליציה הזו שלא יודעת להעביר חוק ציוני בסיסי מובילה אותנו לאבדון. זאת תמונת מראה של הקואליציה המסוכנת הזאת", הם אומרים לי.
ומבנימין אמר
עם ישראל גנץ אני נפגש למחרת ביישוב עמיחי בבנימין. אליו מצטרף גם יו"ר ועד היישוב, עו"ד אביחי בוארון, הנחשב לאחד מפעילי ההתיישבות הבולטים. הוא לא לחוץ במיוחד מהמצב החדש שאליו נקלעה ההתיישבות. "חד משמעית טוב שהאופוזיציה התנגדה לחוק ובפרט כאשר יש סיכוי שהממשלה תיפול בעקבות כך. הקולות אני שומע מעלים אמירה ברורה ואותנטית של עשרות מנהלי וראשי ועדי יישובים ביו"ש, שלפיה גם אם לטווח הקצר ניפגע סוציאלית, זה הרבה פחות חשוב מהפגיעה שעלולה להיווצ
על כל הקופה. ח"כ אופיר סופר בשיחה עם כתבנו
ר כמה שנים קדימה.
"הממשלה היא ממשלה הרסנית. לא רק להתיישבות אלא גם לעם ישראל, ובמיוחד בנושא הזהות היהודית, זה דבר שחשוב לרוב תושבי יו"ש. מעבר לכך, כמשפטן אני טוען שיש מספיק כלים לתפור את המצב המשפטי, זאת בהחלת חוקים קונקרטיים שכן יכולים לתת מענה לדברים חיוניים, ואני אגיד יותר מזה: אילו מה שהיה עומד לנגד עיניהם של בנט וגדעון סער זה יו"ש, יש להם פתרון, החלת החוק הישראלי ביו"ש, ואני מתחייב שהאופוזיציה הייתה תומכת. יותר חשוב להם לקיים את הממשלה הזו מאשר להקים ממשלה עם הימין ולהחיל את החוק הישראלי".
בוארון אינו לבד. בסיור בהתיישבות נחשפות תמימות דעים ותמיכה גורפת באשר למהלכי האופוזיציה. "אני תומך בהתנגדות של האופוזיציה, מהסיבה הפשוטה שהדבר הכי חמור שנעשה פה הוא החבירה לרע"מ וההסתמכות על שונאי ישראל ששוללים את הקיום שלנו הן בדיבור והן במעשה", אומר רפאל ליבור (33), אב לתשעה מהיישוב יצהר.
גם כשאנחנו מדברים עם אליהו רגב (19), תושב היישוב פדואל, נשמעים מסרים דומים אך קצת יותר זהירים ולא מתחייבים בכל מצב. "כרגע אני תומך באופוזיציה מכיוון שהם עושים דבר חכם שעלול להוביל לקריסת הממשלה. בסופו של דבר, כרגע זה בגדר משחק על המגרש הפוליטי. בשבוע הבא יש הצבעה נוספת וצריך לראות איך האופוזיציה תפעל. אם תמשיך כך, מובן שלא אמשיך לתמוך בה בנושא הזה. אני גם מעריך שבסוף האופוזיציה תתמוך. היא לא תיקח סיכון לטווח ארוך כל כך על המצביעים הפוטנציאלים שלה מיו"ש".
אתם לא חוששים לעתידכם?
ליבור: "אני לא חושש כי אני מעריך שמה שיקרה בפועל זה שהמדינה תמשיך להחיל פה את החוקים שלה כמו שהיה עד עכשיו. לטוב ולמוטב. אני לא צופה שינוי".
רגב: "בסופו של דבר זה החוק שמאריך את התקנות בשעת חירום, אבל צריך להבין שיש תקנות לשעת חירום מכיוון שאין ריבונות ביהודה ושומרון. זו בעיה לא רק של הממשלה הזאת, אלא גם של ממשלות אחרות. בסופו של דבר, כאשר יכילו את חוק הריבונות ויתחילו להכיר לפחות בשטחי C כשטחים ישראליים לא יצטרכו תקנות לשעת חירום".
בהתיישבות יש גם אגף שמאלי, הוא אמנם לא גדול, אך יש לו נוכחות מסוימת בשטח. אחד מהם הוא ח"כ משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד), תושב כפר עציון. "בימים אלו מתקיים קטיף הדובדבנים בכפר עציון. האם מדידתו של מודד הקרקע, כלומר תושב הגוש, תהיה תקפה לאחר ביטול התקנות? האם אפרים, רכז הביטחון השוטף שתקנות השמירה נדרשות לגביו, יוכל להמשיך בעבודתו ללא מגבלות?" תוהה טור פז בריאיון ל'משפחה'. "לצערי, חברי האופוזיציה לא התעלו על הרגע, ובמחיר הצבעתם החל מסוף החודש – לחייהם של תושבי יהודה ושומרון יתווספו בעיות בירוקרטיות והתנהלותיות רבות. חוק תקנות איו"ש מאושר בשוטף בכנסת מדי חמש שנים. אין שום הצדקה לכך שבשנה הזו הוא יוחרג ויהיה חלק מהמשחק הפוליטי שבין הקואליציה לאופוזיציה".
איך ייגמר המשחק הפוליטי בין הקואליציה לאופוזיציה? טרם ברור, אך עקרונית החוק יכול לעלות בקריאה ראשונה כמה פעמים שתחפוץ הקואליציה, ללא הגבלה, כאשר תאריך התפוגה של התקנות יגיע ב-30 ביוני, קרי – עד סוף החודש.
מה יקרה עד אז? ימים יגידו.
