מתרחקים מהסגר

הכי קרוב לשיא כל הזמנים במספר החולים | בצעדי ענק >> מבצע חיסונים נרחב במדינה במטרה להימנע מסגר

למרות מספר המתחסנים העולה, מספר המאומתים החדשים אינו צונח >> אך במערכת הבריאות בטוחים שהגענו לשיאו של הגל הרביעי, ומכאן תתרחש רק ירידה בתחלואה>> מתווה הלימודים עדיין לא הושלם, ומעל הכל מערך החיסונים לילדים עדיין נתון בוויכוח

את הנתונים המספריים של הנדבקים החדשים השבוע ניתן לקרוא משני כיוונים. הפסימיים יכולים לציין את העובדה שהגענו בכל אחד מהימים האחרונים לכמעט 10,000 נדבקים חדשים בקורונה – מה שנחשב כמעט לשיא של כל הזמנים. עם זאת אי אפשר להתעלם מכך שישנה התייצבות במספרם של החולים המחוסנים בני ה-60 ומעלה. ביום שני בשבוע שעבר היו 261 חולים קשים מחוסנים בקרב בני 60 ומעלה, ואילו המספר היום עומד על 274, אף שהמספרים האבסולוטיים עלו משמעותית.

למעשה מספר החולים הקשים הוא הנתון שמובא בחשבון כאשר מבקשים לקבל החלטות, כיוון שהחשש מפני חולים קשים שיציפו את בתי החולים הוא העומד בבסיס כל החלטה. כעת, החשש הזה הולך ויורד.

זו גם הסיבה שמומחים כבר הודיעו כי נראה שהשיא של הגל הרביעי כבר עוד מעט מאחורינו, ואף בכירים במשרד הבריאות התבטאו כי האפשרות של סגר בחגי תשרי ככל הנראה יורדת מהפרק.

קיבלו 'שלישי'

אחרי שבועיים שבהם ניתנה מנת החיסון השלישי בעיקר למבוגרים ולצוותי רפואה, נפתחה השבוע האפשרות להתחסן גם לאוכלוסייה בגילי 30 ומעלה. עם זאת דווח כי לא מעט אנשים צעירים חוסנו בשתי המנות הראשונות כבר בשלבים הראשונים, שבהם ניתן החיסון למבוגרים בלבד. מאז חלפו כמעט שישה חודשים, והם לכאורה נמצאים כעת במצב של חשיפה מוגברת לנגיף, בלי שיש באפשרותם להתחסן. בינתיים טרם ניתן להם מענה.

במענה על השאלה אם כבר קיימות עדויות ליעילותה של המנה השלישית אומר ###ד"ר עמיחי פרלמן, רוקח קליני ופרמקואפידמיולוג, חבר עמותת 'מִדַעַת', כי הנתונים עדיין ראשוניים מכדי לקבוע עמדה נחרצת. "אבל כבר כיום אפשר לומר שהם נראים טובים מאוד. על פי פרסומי משרד הבריאות – לאנשים שחוסנו בשתי מנות יש עדיין הגנה ביחס ללא מחוסנים, אך אצל כאלו שקיבלו את המנה השלישית ההגנה ממחלה קשה טובה בערך פי חמישה עד שמונה מאלו שקיבלו שתי מנות בלבד, ואף קיימת אצלם ירידה של כ-75% בסיכון להדבקה ביחס לאנשים המחוסנים, שהם בעצמם כאמור בסכנה פחותה להידבק ביחס ללא מחוסנים. זו הסיבה שבימים האחרונים אנו רואים האטה בקצב ההדבקה, בפרט בגילי 60 ומעלה".

כמה זמן לאחר קבלת המנה השלישית היא מתחילה להשפיע על הגוף?

"איננו יודעים זאת באופן מדויק. ברור לנו שזה לא קורה מייד, אך מהממצאים של משרד הבריאות נראה שזה קורה קצת יותר מהר מאשר בחיסונים הראשונים".

ייתכן שנצטרך בהמשך מנה רביעית, ואולי גם חמישית ושישית?

"גם זה עדיין לא ברור. יש חיסונים כמו חיסון הפטיטיס B, שבהם מספיקות מספר מנות כדי לייצר זיכרון חיסוני הנדרש לאורך זמן, אך יש חיסונים שבהם חייבים לקבל בוסטרים אחת לתקופה. איננו יודעים מה יהיה כאן, בפרט שייתכן שיצוצו וריאנטים נוספים בהמשך".

היו דיבורים השבוע על כך ששוקלים תו ירוק אך ורק לאנשים שקיבלו מנה שלישית, האם זה נשמע לך סביר?

"ברור שלהחלטה שכל אלו שחוסנו רק בשתי מנות לא יהיו זכאים עוד לתו ירוק יהיו השלכות נרחבות על המשק. זו החלטה שלא יכולה להתקבל ממניעים רפואיים בלבד, אלא גם משיקולים נוספים כמו פוליטיקה וכלכלה. אני חושב שיש לשקול היטב את ההחלטה הזו, ובכל מקרה לא בשלב זה, כאשר עדיין מוקדם לדעת נתונים מדויקים על השפעת המנה השלישית".

ומה לגבי חיסוני ילדים צעירים? מתי הם יוכלו להצטרף למתחסנים?

"נראה שהחיסונים לילדים בגילי 12-5 כבר ממש קרובים. החברות נמצאות לקראת סיום המחקרים, זאת לאחר שהעבודה התארכה בגלל דרישת ה-FDA להגדיל את המחקר, מה שדרש גיוס משתתפים נוספים. חברת פייזר עומדת לסיים עם המחקר ממש בחודשים הקרובים, ואם לא יהיו תגליות מרחיקות לכת או ממצאים מפתיעים, אני מאמין שנקבל אישור עד לסוף השנה הלועזית, אם כי כמובן אי אפשר לדעת זאת בוודאות".

 חוששים לילדים

עוד לפני שנגיע לחיסוני הילדים הצעירים, זה המקום לציין שבימים אלו נראית עלייה יפה גם בחיסוני בני הנוער בגילאי 15-12, בפרט לקראת החזרה לבית הספר.

פרופ' יוסף פרס, מומחה לרפואת ילדים, ראומטולוגיה ורפואה דחופה, שניהל את בית החולים 'שניידר' עד לפני עשרה חודשים וכיום הוא נשיא ארגון 'למענכם' שבראשות הרב יוסי ערבליך, מציין כי הוא מקבל בתקופה האחרונה פניות רבות מאוד מאנשים שמתלבטים לגבי חיסון לילדיהם. "אני מבין היטב את השאלות והקשיים של ההורים, בעיקר בשל התחושה שהילדים לא באמת זקוקים לחיסון, כי הם כביכול מוגנים מפני תחלואה קשה ורובם יחוו את המחלה באופן קל או ללא תסמינים.

"באופן אישי אני ממליץ מאוד לחסן, כי ברור לי שזו הדרך היחידה להתגבר על המחלה. צריכים להבין שאם נמשיך לחסן מבוגרים בזמן שהילדים לא יחוסנו, תהפוך הקורונה לסוג של מחלת ילדים, והם יהיו אלו שיסבלו ממנה. נכון שהילדים בדרך כלל חווים את המחלה בצורה קלה, אבל כשהמספרים האבסולוטיים גבוהים – גם כשמדובר באחוז נמוך של ילדים שעלול לפתח סיבוכים, מגיעים למספר לא קטן. רק בסוף השבוע האחרון היו מאושפזים בישראל 39 ילדים חולי קורונה, מתוכם שישה תינוקות, ובארה"ב פרסם איגוד רופאי הילדים כי 2.5% אחוזים מהחולים המאושפזים בבית החולים הם ילדים. אלו מספרים מאוד גבוהים, ואין שום סיבה להגיע אליהם".

פרופ' פרס מדגיש כי לדעתו ברגע שתיפתח האפשרות לחסן ילדים צעירים, יהיה כדאי להכריז על חיסון לילדים כבר מגיל הגן. "לפני שפתחנו את החיסון לגילי 12 ומעלה התמהמהנו, ולדעתי זו הייתה טעות. אני משוכנע שברגע שיתאפשר לנו לחסן קבוצה נוספת של ילדים, חשוב למהר לעשות זאת".

 מתווה החינוך

בשלב זה, עוד לפני שניתן אישור לחסן ילדים מתחת לגיל 12, החלו כיתות רבות ברשתות החרדיות את שנת הלימודים, זאת לאחר שהקדימו אותה בכשבוע. ביום רביעי הבא יצטרפו גם יתר התלמידים, ובכך תיפתח מערכת החינוך בישראל באופן מלא.

בתחילת השבוע גובש במשרד החינוך מתווה החזרה ללימודים הכולל בין היתר בדיקות סרולוגיות לתלמידים בגילי 12-3, חיסון של התלמידים בגילי 12 ומעלה, והקפדה על ביצוע בדיקות מהירות וביתיות פעמיים בשבוע לילדים שטרם חלו או חוסנו. המטרה ברורה: לאתר ילדים חיוביים לנגיף במהירות האפשרית, ובכך למנוע כמה שיותר בידודים וסגירת כיתות.

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות, אומר שהם לא ממש רגועים עם פתיחת השנה. "ברור לנו שכל החלטה שמתקבלת בתקופה זו יש בה סיכונים והרבה סימני שאלה. יחד עם זאת אין ספק שצריכים לפתוח את שנת הלימודים, ואנו מקווים שהמתווה אכן יוכיח את עצמו. ייתכן שאם בהמשך נגלה התפרצויות רבות או שיחולו בעיות אחרות, נצטרך לשנות את דרך הפעולה. לא תהיה ברירה אחרת".

אתה סומך על הורים שיבדקו את הילדים פעמיים בשבוע, או שזה עלול להיות כמו הצהרות הבריאות שלקראת הסוף כמעט אף אחד לא מילא אותן?

"אני מקווה מאוד שהורים יהיו מספיק אחראים כדי לבדוק את ילדיהם כנדרש. עם זאת אני משער שיהיו כאלו שלא יצייתו באופן מלא, אך אין לי דרך לאכוף זאת. לעולם לא אדע אם ילד נבדק באמת או לא, זו אחריות של הוריו".

אולי היה עדיף לבצע את הבדיקות המהירות בתוך בתי הספר, וכך להיות בטוחים?

"אני לא חושב שתפקידנו להתעסק בכך. בתי ספר אמורים להתעסק בפעילות חברתית-חינוכית ולא בבדיקות אנטיגן לקורונה".

נניח שילד יגיע לבית הספר אף שלא נבדק, אתה רשאי להשאירו בחוץ?

"לא, אין לי סמכות להגיד 'לא נבדקת, לא נכנסת', בדיוק כפי שאני לא יכול להשאיר בחוץ תלמידים שלא חוסנו. אבל הגיע הזמן שאנשים יבינו שלא לכל החלטה צריכים סנקציה, אפשר לבצע את הדברים גם בגלל ההיגיון הבריא והאחריות האישית".

ומה עם צוותי ההוראה, מהם כן ניתן לדרוש להתחסן?

"לגבי צוותי הוראה ויתר העובדים שנכנסים לבית הספר יש החלטה ברורה של המדינה על תו ירוק. מי שאינו מעוניין להתחסן, יכול לעבור בדיקות קבועות. כעת מדובר ב-18 אלף מורים שאינם מחוסנים, ובנוסף, כ-14 אלף עובדים במעטפת החינוך שאינם מחוסנים".

כאן חשוב להדגיש כי דווקא במערכת החינוך החרדית פחות חוששים ממצב שבו ילדים או מורים יגיעו ללימודים ללא בדיקות או חיסונים. ###ברשת 'בני יוסף'### ציינו בשיחה ל'משפחה' כי נשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי שלום כהן, עודד מאוד את נושא החיסונים לילדים מעל גיל 12 ואף חתם על מכתב הקורא לצוות להתחסן. כמו כן חתום על המכתב גם הגר"ד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה.

גם במכתב ששלחו בחינוך העצמאי לצוותי ההוראה הודגש: "קיבלנו את הכרעתם של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי ומרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין להמליץ להורים לפעול על ידי חיסונים מגילאי 12 ומעלה, בדיקות סרולוגיות ובדיקות מקדימות".

האכזבה הסרולוגית

דווקא הבדיקות הסרולוגיות, שבהן נמצאו 18.75% מהילדים בריכוזים החרדיים כזכאים לתו ירוק, הוכיחו את עצמן פחות במגזר הכללי, שם התברר כי רק 11.63% מהילדים נושאים נוגדנים לקורונה, ובחלק מהיישובים הגיעו לפחות מ-2%. בעקבות כך החליטו בפיקוד העורף ובמשרדי הבריאות והחינוך על שינוי מתווה מבצע הבדיקות הסרולוגיות לילדים בגיל 12-3 אשר ייערך מעתה רק ביישובים בהם רמת תחלואה של 12% ומעלה.

רס"ן במילואים דני כהן, ראש הדסק הדתי חרדי בענף ההסברה של פיקוד העורף, אומר ל'משפחה', כי המטרה של הבדיקות הייתה מלכתחילה לאפשר לכמה שיותר ילדים להמשיך בשגרת החיים לצד המגפה שמשתוללת. "לרגע לא אמרנו שזו הדרך לעצור את המגפה וגם לא למנוע הידבקות. אבל ברור לנו שככל שייחשפו יותר ילדים שהיו חיוביים לנגיף, יהיו יותר ילדים שימשיכו ללכת לבית הספר, ופחות הורים שייאלצו להישאר בבית. כשמדובר במעגל של עשרות אלפים, המשמעות נרחבת".

עם זאת, הוא מדגיש כי מטבע הדברים אפשר לראות שבערים שבעבר היו אדומות בוהקות, מתגלים יותר ילדים שנמצאים חיוביים בבדיקה, ואילו בערים שבהן היו פחות חולים, מתגלה פחות תחלואה סמויה.

עד כמה תוצאות הבדיקות אמינות?

"האמינות היא גבוהה, ועובדה שמסתמכים על הבדיקות כדי להוציא תו ירוק. אם התשובה שלילית אי אפשר לקבוע בוודאות שהילד לא נחשף בעבר הרחוק לקורונה, אך יכולים להסיק שנכון לעכשיו אין לו רמת נוגדנים מספקת ולכן הוא חשוף להידבקות".

זעקת בתי החולים

דווקא בימים אלו, שבהם מגיעים לשיאו של הגל הרביעי, וראש הממשלה מתבטא כי "כמו שיש מלחמה בגבולות – יש מלחמה בנגיף", הודיעו שבעה בתי חולים ברחבי הארץ על השבתת חלק ניכר משירותי הרפואה שלהם, ואף עדכנו כי אינם מקבלים עוד חולי קורונה חדשים. הסיבה למחאה זו היא העובדה שהם לא קיבלו מהמדינה את הכספים שהובטחו להם עבור השירותים שהעניקו לציבור בחודשים האחרונים.

מדובר בשבעה בתי חולים הנחשבים ל'ציבוריים', כלומר – אינם שייכים למדינה ואף לא לקופות החולים, אלא מנוהלים על ידי עמותות שונות. באופן שאינו ממש מקרי, רובם המוחלט מצויים בריכוזים חרדיים, כמו למשל המרכז הרפואי 'שערי צדק' ובית החולים 'הדסה' בירושלים, 'מעיני הישועה' בבני ברק ו'לניאדו' בנתניה. (שלושת בתי החולים האחרים מצויים בנצרת.)

כבר שנים ששבעת בתי החולים הללו טוענים כי  המדינה מפלה אותם, כאשר היא מתקצבת את בתי החולים האחרים על פי מחירון של משרד הבריאות, ואילו להם היא נותנת תקציב חסר. "כעת הגיעו מים עד נפש", אומר ל'משפחה' נדב חן, מנכ"ל בית החולים 'לניאדו'. "צריכים להבין שבית חולים הוא אף פעם לא גוף רווחי, תמיד יש הפסדים, אלא שהם אמורים להיות מקוזזים על ידי המדינה. בשנה שעברה, בפרט אחרי שהענקנו את הטיפולים לחולי הקורונה, נוצר פער גדול מאוד בתקציב. באותם ימים יצאנו במחאה ואף נפגשנו עם משרדי האוצר והבריאות והם חתמו איתנו על הסכם בו התפשרנו על 960 מיליון. מתוכם היו צריכים להעביר לנו 630 מיליון עד סוף יוני, ועוד 330 מיולי ועד סוף השנה, בכל חודש 55 מיליון".

ומה הבעיה כעת?

"הבעיה היא שהסכום הראשוני לא עבר במלואו, והתשלום שהיה אמור להתחיל מחודש יולי לא הועבר כלל. ממש אפס תקציב. המצב שנוצר כאן הוא הזוי – הבטיחו לנו תקנים לרופאים ואחיות ואף שקל לא הגיע, אין לנו מקורות אחרים שמהם נוכל לשלם את הסכומים האלו, התחושה היא שאין מבוגר אחראי בממשלה. איך ייתכן שלא מבינים שאיננו יכולים להמשיך להעניק שירותי רפואה ללא כסף?"

חן מציין שעוד לפני שפתחו השבוע בשביתה, הם נאלצו להתפשר. "התחלנו להעסיק במחלקות אחות אחת על 13 או על 14 חולים, במקום על 8 או 9 חולים כפי שהיה בעבר. אבל גם זה כבר לא מתאפשר לנו, לכן הודענו השבוע על שביתה חלקית. אין לנו ברירה. הודענו למד"א שלא יפנו אלינו עוד חולי קורונה, וביטלנו גם חלק גדול מהפעילות המרפאתית וניתוחים לא דחופים".

גם פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי 'שערי צדק', מלא בטענות: "סדרי העדיפויות במדינה שלנו לוקים בחסר, לא ייתכן שהממשלה מאשרת הגדלת פנסיות לאנשי צה"ל ולא למערכת הבריאות. נפלא מבינתי להבין מדוע המדינה לא מעבירה את הכספים שהובטחו, ואף יותר מזה – למה בכל פעם מחדש אנו נגרעים וצריכים להיאבק על התקציבים שלנו? מדובר בבתי חולים שהם חיוניים לאוכלוסייה, ובירושלים למשל אנחנו כמעט היחידים. איך אפשר לפגוע בנו כל כך?"

לדבריו גם ב'שערי צדק' הפסיקו לקבל חולי קורונה שאינם קשים ואף צמצמו שירותים נוספים. "בימים רגילים מגיעים למרפאות החוץ שלנו כ-3,000 חולים ביום, וכעת הן לא יפעלו. גם לא נבצע ניתוחים שאינם דחופים".

אז מה יהיה עם המטופלים הירושלמים? מי יעניק להם מענה?

"נפעל במתכונת שבת, וכמו שבשבת אין פגיעה בטיפולי החירום כך יהיה גם כעת, אבל לא נציע שום שירותים מעבר לכך. אני מקווה שהמדינה תתעשת בהקדם ושלא ניאלץ להמשיך בשביתה זמן רב".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות תוקצב בתחילת חודש יולי ב- 630 מיליון ש"ח. עם ההחלטה על מנגנוני השיפוי, משרד הבריאות פרסם את כלל מבחני התמיכה ומעביר את התקציב לבתי החולים בהתאם לעמידה באבני הדרך. יש לציין שחולקו מקדמות בהתאם למבחנים שפורסמו. בנוסף, משרד הבריאות פנה למשרד האוצר על מנת לקבל את התקציב עבור המחצית השנייה של השנה (330 מיליון ש"ח) וטרם נענה בחיוב".

ממשרד האוצר נמסר: "מנכ"ל משרד האוצר  ומנכ"ל משרד הבריאות נפגשו עם דרגי המקצוע הבכירים במשרדי האוצר והבריאות על מנת לוודא את קיום התקציבים שהוגדרו בהסכם עם בתי החולים הציבוריים ולחפש דרכים להאיץ את ניצולם. בפגישה הוסכם כי עד כה תוקצבו הסכומים שלהם התחייבה הממשלה בהסכם ביחס למחצית הראשונה של השנה. כמו כן, סוכם כי המשרדים יפעלו במשותף לצורך קיום ההסכם גם בשארית שנת 2021, תוך זירוז התשלומים לבתי החולים ככל הניתן".

המספרים שמאחורי הנדבקים

• השבוע חצתה ישראל את מיליון הנדבקים בנגיף, והפכה באופן רשמי למדינה ה-35 שחצתה את המיליון
• 6% מהישראלים אובחנו במהלך השנה וחצי האחרונות כחיוביים לקורונה, ובמשך תקופה זו עמד הממוצע היומי על 1,804 מאומתים ליום
• שיא הנדבקים היומי עמד על 10,118 (ב-18 בינואר 2021)
• בירושלים נדבקו יותר מ-100 אלף – כל אדם שביעי נדבק בקורונה
• בבני ברק נדבקו 24.4% מהתושבים – כמעט כל תושב רביעי
• במודיעין עילית היו 25,610 מאומתים לקורונה, בבית שמש 21,189 מאומתים, באלעד 12,445, בביתר עילית 13,099, בנתיבות 7,915 ובאשדוד 31,090
• בגבעתיים שיעור החיוביים הוא 4.9% – הנמוך ביותר מהערים הגדולות
• במספר הנפטרים מדורגות הערים הבאות: ירושלים עם 937 נפטרים, תל אביב יפו עם 326, חיפה עם 267 ופתח תקווה עם 235. מאז תחילת המגפה נפטרו בישראל 6,880 בני אדם