שיריו של הרב הלל פלאי הפכו בשנים האחרונות למרכיב בולט מאוד בפס הקול של עולם הישיבות. למותר לציין כי במהלך חודשי אלול ותחילת תשרי שעברו עלינו לטובה – רבים מאיתנו האזינו והתרגשו מהשיר 'אוחילה לק-ל', בלחנו המעורר של רבי הלל.
אחד השירים הידועים שהלחין הרב הלל פלאי – הוא 'שירו למלך', שאותו ביצע יידל ורדיגר. בקשר לשיר הזה – תמיד הייתה לי תמיהה: הרי משפחת פלאי מתפללת בנוסח אשכנז, שבו אין נוהגים לומר את ה'יוצרות' בשלושת הרגלים. ואם כן, היכן נתקל ר' הלל פלאי במילים 'ועתה בנים שירו למלך' – שמקורן ב'יוצרות' לחג השבועות?
בתשובה לתמיהתי, מספר לי הרב פלאי: "את המילים 'ועתה בנים שירו למלך' שמעתי מראש הישיבה הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל, ראש ישיבת 'באר יעקב', שבעצמו היה מלחין בחסד עליון. לגרמ"ש שפירא הייתה ידידות קרובה מאוד עם אבי (הרה"ח ר' יודק'ה פלאי ז"ל), שסייע מאוד לישיבה בשעותיה הקשות ביותר והעמיד לרשותה דירות לכמה שנים.
כשנישאתי, הישיבה ערכה לכבודי שמחת שבע ברכות, כהוקרה לפועלו של אבי למען הישיבה. ושם שורר הגרמ"ש לחן ליטאי, בניחוח עתיק, על המילים הללו, 'ועתה בנים שירו למלך'.
"אם אני זוכר נכון, אף על פי שרבי משה שמואל היה מלחין בעצמו, מקור הניגון שהוא שר בשבע הברכות, הוא בעולם הנגינה של רבי ברוך בער (לייבוביץ') זצ"ל, שחיבר את הלחן על המילים 'צור ישראל'. אולם מורו ורבו, רבי חיים (סולובייצ'יק, מבריסק) זצ"ל לא הביע שביעות רצון מהניגון.
"חשוב לציין", מדגיש הרב פלאי, "שאף על פי שרבי חיים לא היה בעל מנגן – הוא נחשב ל'מבין' בנגינה.
"ורבי משה שמואל סיפר לנו בשמחת השבע-ברכות: 'משההסכמה של רבי חיים לניגון לא ניתנה – התאמתי את הלחן למילים הללו.
ולדעתי, אם רבי חיים היה שומע את הניגון הזה על 'שירו למלך' – גם הוא היה מקבל אותו'… "כך הגעתי אל המילים הללו, בלחן אחר, שונה וקצבי הרבה יותר".
ובמנגינה הקסומה הזו זוכה יידל ורדיגר.
"האמת היא, שדווקא אז חל בו שינוי שביצע דווקא אביו, ר' מרדכי ורדיגר", אומר הרב פלאי, אך קודם לכן מבקש להציג את המילים המלאות, מתוך הפיוט המקורי:
וְעַתָּה בָּנִים שִׁירוּ לַמֶּלֶךְ בְּתִפְאֶרֶת מְפֹאָר,
בְּרָקְמִי שִׁיר מְעֻטָּף וּמְעֻטָּר וּמְתֹאָר,
בְּהוֹד וְהָדָר וְשֶׁבַח מְבֹאָר,
בַּעֲטֶרֶת גֵּאוּת וְכֶתֶר נוֹרָא יִתְפָּאָר.
וְאַשְׁרֵי עֲבָדָיו הַמַּשְׁמִיעִים בְּקוֹל שִׁבְחוֹ,
כִּי עֲרֵבִים לְפָנָיו וּמְקֻבָּלִים נִכְחוֹ,
שַׁמְעִיאֵ-ל הַשַּׂר מַשְׁמִיעֵם בְּכוֹחוֹ,
לְשַׁתֵּק הַמוֹן מַעְלָה בְּרוֹן אֶזְרָחוֹ.
"חיברתי את הניגון עם המילים שכללו את השורה 'ברוקמי שיר מעוטף ומעוטר ומתואר'.
כששלחתי את הלחן לאביו של יידל, ר' מרדכי – הוא החל לפקפק אם יהיה ניתן להכניס את המילים הללו ללחן שיכבוש את הקהל. לכן הוא הוסיף מראש הקטע הבא את המילים 'ואשרי עבדיו המשמיעים בקול שבחו', שהחליפו את המילים הקשות והבלתי מובנות".
עושה רושם, שאתם אוהבים לקחת מילים פחות ידועות, כמו 'והתענג על השם', או 'אם היו בני אדם מרגישים'. לקחתם מילים לא שגרתיות, מילים שעדיין לא הולחנו עליהן שירים.
"אכן, אני תמיד מעדיף לקחת מילים שעדיין לא חובר עליהן שיר, או שלא חובר עליהן שיר שבעיניי הוא 'פירוש המילות'. לא הייתי מלחין היום שיר ל'רחם בחסדך', כיוון שיש עליו מספיק פירושים… אם אמצא מילים שחלילה קיבלו פירוש לא נכון, אולי אמצא בקעה להתגדר בה. אבל לרוב, אחפש להלחין ממקום נקי, על מילים שלא חובר עליהן כל לחן".
אם אפשר לנצל את ההזדמנות ולשאול, איך הגעתם להלחין שיר על מילותיו האחרונות של הרב משה צבי נריה זצ"ל, 'קדושה אני מבקש'?
"ראה, שאלת המיליון של כל מלחין היא אם הלחן יתפוס או לא. לפעמים אחרי כל הטצדקי, זה לא הולך. קשה להיכנס לרפרטואר של העם היהודי. בסופו של דבר יש קסם מיוחד לניגונים שמצליחים לכבוש את לב האנשים. ב'קדושה אני מבקש', זה קרה. ואספר לך כיצד. פנה אלי נכדו של הרב נריה, ואמר שהמשפחה מבקשת לחן למילים שנשמעו ממש על ערש דווי, מפי הסב".
אכן, נשמע על הלחן כי הוא מגיע ממקום של קרבה עצומה, ומשקף היטב את בקשתו האחרונה של יהודי עובד השם, אני מעיר – וזוכה לסיפור נוסף.
"הבסיס ללחן הזה נכתב על מילים אחרות, ששיקפו הרבה כאב ואובדן. אך הלחן בסופו של דבר לא אימץ את המילים ההן, וכשהגיעה הבקשה מהמשפחה, נאמר לי שהלחן ישמש אותם בלבד, ואין כל כוונה להוציא אותו לציבור. "לאחר שבוצע לו העיבוד, והוא הושר, מטבעם של דברים ההקלטה עשתה לה כנפיים. מבחינתי, לא פרסמתי שהלחן הזה הוא שלי, כדי שלא לעורר שאלות מיותרות… אך יום אחד הגעתי לבקר בחור חולה מישיבת פוניבז', והנה, החברים שלצידו שרים את השיר הזה ברגש רב… מעניין, כי השיר הזה נכנס חזק בקרב בני הישיבות, והמוטיב של בקשת הקדושה מושך בו מאוד. אגב, אף על פי שהתאמתי בהמשך את הלחן למילים של 'ק-ה ריבון עלם', רבים ממשיכים את המילים 'קדושה אני מבקש'"…
ובחזרה ל'ועתה בנים': את השיר עיבד ברוב כישרון ר' משה לאופר, ואף הביא לעולם את ההקדמה המרגשת שכמעט ולא ניתן לשיר את 'שירו למלך' בלעדיה.
תחת איזו קטגוריה אפשר לתייג את שיריו של ר' הלל? אני שואל את ידידי כאח-לי, ר' שלמה ידידיה מאיר, ידיד אישי של הרב פלאי ומי שהנחיל לעולם הרחב את לחניו ושירתו.
מאיר: "כמי שמייצג גם את הרב פלאי וגם את הרב עקיבא המניק – אני יכול לומר על שניהם ששיריהם מתאפיינים בסגנון של שירים מבית המדרש. יש להם סגנון ייחודי. אמנם, לא פעם אמן הזמר או המעבד לוקח את השיר למקצב שונה. זה קרה ב'שירו למלך', שהולחן כשיר יותר שמח. אבל המקצב שר' משה לאופר לקח אליו את השיר – הפך אותו להמנון של מסיבות סידור, שירת 'ק-ל אדון', בשבתות או 'שיר המעלות' לפני ברכת המזון – וכמובן השיר הפך ל'מלך של הקומזיצים'. אותו דבר קרה עם 'שלום עליכם' של הרב המניק; הלחן היה במקצב שונה ומונה רוזנבלום הפך אותו לשלאגר".
אפשר להבין מתוך דבריו של ידידי ר' ידידיה, כי כשם שיש שלושה שותפים באדם – כך בדיוק יש שלושה שותפים בלחן. המלחין, הבעל מנגן והמעבד