עולם התורה בארצות הברית תחת מתקפה:
מה שהתחיל כתביעה ממוקדת של קבוצת נושרים, הפך לסערה אדירה שמזעזעת את הרחוב החרדי באמריקה: תחקירים ברשתות השידור המובילות, הלשנות מכוונות ורדיפה מגמתית של מערכת החינוך התורנית מאיימת על אלפי יהודים שבסך הכל מבקשים לשמור על אורחות חייהם והשקפת עולמם אליעזר שולמן בסיקור מיוחד על הטלטלה התורנית וההיערכות לפעולה לפיד השנאה
כמאתיים אלף תלמידים בני הציבור החרדי במדינת ניו יורק נמצאים החל מהשבוע בסכנה מוחשית להתערבות בוטה של הרשויות בחומר הלימודים, וקיים חשש שהמורים יחויבו ללמד תחומי ידע המכילים תכנים בעייתיים.
נכון לעכשיו, כל הניסיונות לבטל את רוע הגזירה נכשלו, וראשי המוסדות החרדיים מנסים לגבש פתרונות להתמודד עם הבעיה.
מה שהתחיל כתביעה ממוקדת של קבוצת נושרים, שביקשו להכניס מעט לימודי חול לתלמודי התורה – התגלגל ככדור שלג והפך למפולת שמאיימת כעת על כל מערכת החינוך היהודית במדינת ניו יורק. "אם חלילה תתקבל הגזירה", אומר משה דוד מוצן בשיחה עם 'משפחה', "תלמודי התורה יחויבו להכניס לתוכניות הלימודים את לימודי הכפירה והתועבה הנלמדים בבתי הספר הציבוריים – חיידר שיסרב לעשות כן יחויב להיסגר".
ואכן, במסיבת עיתונאים שקיימה המפקחת על החינוך במדינת ניו יורק, גב' מאריאלן אליה, היא הבהירה כי מלבד שלילת התקציבים (החלקיים) מבתי הספר הפרטיים שלא יצייתו לחוקים החדשים – הם יוכרזו בלתי חוקיים, וההורים יידרשו להעביר את בניהם לבתי ספר אחרים בתוך שישה שבועות.
לשאלת אחד הכתבים מה יגיבו רשויות החוק אם ההורים יסרבו להוציא את ילדיהם מבתי הספר הללו, השיבה המפקחת כי בתחילה ייקנסו ההורים בקנסות כספיים, ואם זה לא יעזור יוצא נגדם צו מעצר לעשרה ימים בפעם הראשונה, וחודש ימים בפעמים הבאות.
הכל התחיל מקבוצה של צעירים שנשרו ממערכת החינוך החרדית. כאשר נכשלו בניסיונות ההשתלבות בשוק העבודה, החליטו להאשים את מערכת החינוך החרדי שבה למדו, שלא סיפקה להם 'כלים' מתאימים להתמודדות בחיים. העובדה שעשרות אלפי בוגרי החינוך החרדי שמעוניינים בתום לימודיהם להשתלב בשוק העבודה האמריקאי דווקא כן מצליחים בכך, ובאחוזים גבוהים יותר מבוגרי בתי הספר הממשלתיים – לא מעניינת אותם. הם לא ייתנו לעובדות להפריע להם בדרכם.
כישלון משרד החינוך הפדרלי
בתחילה ניסו לפעול באמצעות כלי התקשורת שנרתמו למאבק. הקבוצה הקולנית קיבלה תמיכה ובמה פתוחה. כאשר ראו שהציבור החרדי לא מתרגש ממה שהתקשורת חושבת עליו, החליטו לעבור להילוך גבוה ולפתוח במאבק משפטי.
הם גילו חוק שנחקק במדינת ניו יורק בשנת 1890, לפני למעלה מ-130 שנה, הקובע כי בתי הספר הפרטיים חייבים להשוות את רמת הלימודים לזו שבבתי הספר הציבוריים. על יסוד החוק הזה הגישו תביעה קנטרנית למשרד החינוך של מדינת ניו יורק, בטענה שעליו לאכוף את החוק.
למען הקוראים הישראלים, שאינם מכירים את מערכת החינוך היהודית בארצות הברית, ראוי להקדים: מערכת החינוך של ממשלת ארצות הברית מפעילה את בתי הספר הציבוריים, הפאבליק סקולס, אך במקביל מאפשרת פתיחת בתי ספר פרטיים למעוניינים בכך. למעשה, בתי הספר הציבוריים הם כישלון מהדהד של משרד החינוך האמריקאי. רמת הלימודים ירודה, וכל מי שיש באפשרותו לממן את חינוך ילדיו – משקיע עשרות אלפי דולרים כדי שילדיו יקבלו חינוך נאות, ולא ייכנסו חלילה לבתי הספר הציבוריים.
נוסף על כך, מכיוון שעל פי החוקה האמריקאית קיימת הפרדת דת מהמדינה, ובתי הספר הציבוריים מתנהלים ברוח של כפירה והתעלמות מוחלטת מכל ערך דתי, הקהילות הדתיות בארצות הברית מפעילות בתי ספר פרטיים, שבהם מתחנכים ילדי הקהילה ברוח ישראל סבא.
חלק מבתי הספר הללו בחרו ללמד כמה שעות של לימודי חול, וחלק מהם בחרו להיות על טהרת הקודש, בלי לימודי חול כלל. בכמה מהם אפילו לומדים בשפת האידיש בלבד, ולא לומדים אנגלית.
עד לאחרונה, מערכת החינוך האמריקאית הכירה בכישלונה ולא ניסתה 'לחנך' את בתי הספר האחרים. החוק המחייב להשוות את רמת הלימודים מעולם לא יושם, ויתירה מזו: מעולם לא הוגדרה 'רמת הלימודים' שאליה צריכים להשוות את בתי הספר. וכך נותר החוק הזה ללא שימוש והעלה אבק בספר החוקים של מדינת ניו יורק.
רק לאחרונה, בעקבות הפנייה אליו – שקיבלה רוח גבית מכלי התקשורת – נאלץ משרד החינוך בניו יורק לחשוב על תוכנית עבודה להשוואת רמת הלימודים בבתי הספר הפרטיים לרמת הלימודים בבתי הספר הציבוריים.
לדברי אנשי 'אגודת ישראל' בארה"ב המעורבים בנושא, בתחילה גם פקידי משרד החינוך לא רצו לקבל לידיהם את תפוח האדמה הלוהט הזה, וניסו להתפטר מהעניין באמצעות ועדה שתערוך בדיקה שטחית בכמה בתי ספר פרטיים ותציין בקביעה כללית כי לאחר בדיקה התברר שהכל בסדר.
אלא שאותה קבוצת נושרים לקחה את המאבק שלב אחד קדימה, ופנתה לבית המשפט בבקשה שיורה למשרד החינוך לאכוף את החוק ככתבו וכלשונו. מכיוון שכתב התביעה צריך לכלול רשימה ספציפית של בתי ספר שנגדם מוגשת התביעה, צירפו התובעים רשימה אקראית של 39 תלמודי תורה וישיבות במדינת ניו יורק.
בעקבות התביעה שהגישה קבוצת הנושרים נגד משרד החינוך, ונגד 39 תלמודי התורה – החל מאבק משפטי ארוך, שנמשך למעלה משנתיים.
תלמודי התורה שנכללו בתביעה המשפטית, הקימו ארגון בשם 'pearls' (ראשי תיבות באנגלית של "Parents for Educational and Religious Liberty in Schools" – "הורים למען חירות חינוכית ודתית בבתי הספר"). בראש הארגון עומדים שני עסקנים, הרב חיים דוד צוויבל (סגן נשיא אגודת ישראל בארה"ב) והרב משה דוד נידרמן (יו"ר איחוד הקהילות בוויליאמסבורג).
באספה שקיים הארגון, בהשתתפות כל מנהלי בתי הספר שברשימת התביעה, הציגו העסקנים את עמדתם ולפיה אין ברירה אלא להגיע לפשרה מסוימת. הם הציעו שמומחים מטעם הארגון יגבשו תוכנית לימודים של לימודי חול שמתאימה לציבור החרדי, ותלמודי התורה יתחילו ללמד בהתאם לתוכנית הזאת. הם טענו, שכאשר יגיעו לבית המשפט ויאמרו שהם אכן לומדים לימודי חול, גם אם לא כמספר השעות שבבתי הספר הציבוריים – בית המשפט ידחה את התביעה ויפסוק כי הם עומדים בדרישות החוק. בסיס החשיבה שלהם היה, שאנו אזרחים שומרי חוק, ואיננו יכולים לצאת נגד החוק, ולכן חייבים למצוא את דרך הפשרה.
רוב מנהלי המוסדות הסכימו לגישה זו, מלבד בודדים שביקשו להיאבק נגד החוק. את קולם ביטא אחד ממנהלי תלמודי התורה החב"דיים, שטען כי על היהדות החרדית לפתוח במלחמת חורמה מול הניסיון להתערב בתוכני החינוך החרדי. "הם מתחילים בתביעה לקבוע מספר שעות, ובהמשך יתבעו לקבוע את תוכני הלימודים המדויקים ולקבוע מי מוכשר ללמד ומי לא יכול ללמד".
הוא הוסיף וטען, שקבוצת הנושרים שעומדים מאחורי המהלך לא ישתכנעו מ'תוכנית הלימודים' החרדית, וימשיכו לתבוע השוואה מוחלטת של תוכני הלימודים כמו בבתי הספר הציבוריים, כולל תוכני כפירה ותועבה.
בדבריו ציין כי חסידי חב"ד מורגלים זה דורות בלימוד על טהרת הקודש גם כאשר הדבר כרך במאבק מול השלטון. כך היה בתקופות הקשות ברוסיה, בימי השלטון הסובייטי, כאשר חסידי חב"ד מסרו את נפשם שלא למסור את הילדים ללמוד ב'שקאלע' (בית הספר הממשלתי הרוסי). הוא ציטט את כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש שהביע דעתו בעבר בנחרצות: "כל דבר שיש בו תועלת – נכתב בתורה, ואילו היתה תועלת כלשהי בגשמיות בלימוד חכמות חיצוניות – היה צריך להיות דין בתורה שצריכים ללמוד חכמות חיצוניות. ומכיון שאין בתורה דין שכזה – ואדרבה: מפורש בתורה שהדבר אסור. פירוש הדבר הוא שאין בזה שום תועלת בגשמיות".
בסופו של הדיון הוחלט לנסות ולגבש פשרה בנושא לימודי החול. במקביל לאפיק המשפטי נעשה ניסיון באמצעים פוליטיים לבצע שינויים בחוק עצמו, כך שיתאים לרעיונות הפשרה. מכיוון שכאמור החוק מעולם לא יושם, ואף לא הוגדר בחוק מהם הפרמטרים שבהם ייבחנו ההישגים הלימודיים – סברו העסקנים החרדיים כי אם יגדירו את החוק ויגבילו אותו לארבעה נושאי לימוד עיקריים, שאין בהם רעיונות של כפירה וכדומה – יהיה אפשר איכשהו להשלים עם יישום החוק.
ניצול הזדמנויות
אחד מחברי הסנאט של מדינת ניו יורק, הרב שמחה פעלדר, ניצל את העובדה שהוא לשון מאזניים בין הדמוקרטים והרפובליקאים בסנאט, והתנה את תמיכתו בהעברת התקציב של מדינת ניו יורק בשינוי החוק. בסיומו של המהלך הפוליטי הצליח פעלדר להגביל את החוק לארבעה נושאי לימוד עיקריים בלבד.
אלא שהשמחה הייתה מוקדמת. מנסחי החוק הצליחו להכניס בו פסקה, הקובעת כי דרכי היישום של החוק תיקבענה על ידי המפקחת הארצית של משרד החינוך. המפקחת, גב' מאריאלן אליה, החליטה להעניק פרשנות משלה לחוק, וההוראות החדשות שהוציאה הדהימו את כולם.
בהוראות החדשות פורטה רשימה של שבעה נושאים שחייבים להילמד בכיתות א-ד, ועוד אחד עשר נושאים שחייבים להילמד בכיתות ה-ח. עוד קבעה המפקחת, כי בתי הספר חייבים להקדיש ללימודים אלו שבע שעות ביום.
ארגון 'pearls' עתר לבית המשפט, ובערב פסח השנה קיבל השופט את העתירה, וקבע בהחלטתו כי שינוי התקנות בוצע שלא כדין ולא לפי הפרוצדורה הנדרשת ולכן הן בטלות. הנושא הפך לפומבי, ובכירי מחלקת החינוך בניו יורק התעקשו לתקן את החוק בהתאם לכללים. כל הניסיונות של העסקנים החרדים להסביר את הבעיות בחוק נתקלו באטימות.
בניסיון אחרון פעל הארגון להחתים הורים על עצומה הקוראת לבית המשפט לבטל לגמרי את כל הדרישות להתערבות במערכת החינוך החרדית, ולאפשר את המשך התנהלותה העצמאית כפי שהיה עד עכשיו. על העצומה חתמו 88,511 הורים, המייצגים 166,795 תלמידים. אלא שגם זה לא עזר. כפי שהיה צפוי מראש, ועדה מיוחדת בעיריית ניו יורק התכנסה ביום שני השבוע ואישרה פה אחד תקנות שיאלצו את בתי הספר התורניים ללמוד לימודים כלליים גם כאלו שאינם עולים בקנה אחד עם אמונתם. ביום שלישי השבוע התכנסה מועצת העיר ניו יורק ואישרה סופית את ההחלטה.
ביהדות החרדית בארה"ב החלו בהיערכות חירום כיצד לפעול הן במישור המשפטי והן במישור הציבורי, כשההערכה שהנושא צפוי להגיע לבית משפט העליון, וצפויה מערכה משפטית סבוכה כדי לפעול נגד ההחלטה.
'אגודת ישראל' באמריקה הביעה חשש כבד מההתפתחויות האחרונות בתוכניות הממשלה להתערב בתוכנית הלימודים של בתי ספר פרטיים, הכוללים: ישיבות, תלמודי תורה ובתי ספר של 'בית יעקב' ולפקח עליהם. "התרחיש המאיים, לפיו הממשלה תכפה את רצונה על רצון ההורים ותכתיב לנו כיצד ומה ללמד בבתי הספר הפרטיים, הדתיים שלנו, מעורר פחד של ממש", נמסר בהודעה מיוחדת.
במסמך מיוחד, בן 142 עמודים, שגיבשו אנשי 'אגודת ישראל' בארה"ב צוינו חלק גדול מההערות שהוגשו לשלטונות על ידי 'אגודת ישראל' באמריקה. צוות משפטנים של הארגון מגבש בימים אלה את המענה לתקנות ואת התשובות לשורה של נושאים הכלולים בהם, במטרה להוכיח את השפעתם על קהילות הישיבות ובתי הספר בניו יורק.
במקביל, 'אגודת ישראל' באמריקה הודיעה כי היא בוחנת אפשרויות שונות להכללת מספר מסלולים חלופיים המובאים בתקנות, המעניקים לבתי ספר פרטיים ערוצים שונים שיאפשרו להם להיחשב שווים וימנעו את הצורך בבדיקות סובייקטיביות של הרשות המקומית.
בהודעה שפורסמה השבוע נאמר כי "אגודת ישראל באמריקה הביעה פעמים רבות את התנגדותה להתערבות ממשלתית בבתי הספר החרדיים, ונלחמה בגלגולים קודמים של התקנות בבית המשפט, באולבני, ויחד עם הציבור החרדי וגופים רבים נוספים העבירה את ההערות וההתנגדויות, במסגרת התקופה הראשונה והשנייה שהוקצבו להערות הציבור. נמשיך להילחם למען הציבור שלנו, להגן על האוטונומיה של בתי ספר פרטיים".
גם מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל' באמריקה יחד עם ועד ראשי הישיבות של 'תורה ומסורה' פנו ביום שלישי השבוע למשרד החינוך במדינת ניו יורק וכתבו: "כיהודים דתיים אנחנו מבקשים לגדל את בני המשפחה שלנו לפי מסורת האמונה שלנו. איננו יכולים לוותר על השליטה על הישיבות, איננו יכולים לוותר על השליטה על תוכניות הלימודים שלנו. איננו יכולים להפקיד ביד שרים את בחירת צוות ההוראה שלנו. המנהיגות הרבנית שלנו לא קיבלה את האפשרות להשמיע כראוי את קולה. 300,000 פניות מאנשי הקהילות שלנו לא זכו להתייחסות הראיה להם".
על מוקד התקשורת
במקביל, וללא קשר לכאורה, פרסם העיתון 'ניו יורק טיימס' ביום ראשון השבוע כתבה שבה הוא מתריע כי בתי הספר החרדיים בניו יורק מוציאים דורות של תלמידים ללא השכלה בסיסית באנגלית, מתמטיקה, היסטוריה ומקצועות נוספים.
על פי התחקיר הגיעו תלמידי בתי הספר החרדיים בניו יורק לתוצאות עגומות במיוחד במבחנים לאומיים בקריאה, מתמטיקה ומקצועות אחרים, לעומת תלמידים במוסדות חינוך מקבילים שאינם שייכים למערכת החרדית.
בתגובה לתחקיר טענו ראשי מערכת החינוך החרדית בניו יורק כי מדובר בנתונים שגויים וכי מדובר במערכת חינוך עצמאית המעניקה לתלמידים את החינוך הטוב ביותר האפשרי.
ג'יי אריק קונולי, עורך דין משיקגו המייצג את עמותת 'צדק' הפועלת עם בתי ספר חרדיים, מסר בתגובה ל'ניו יורק טיימס' כי "הקהילה החרדית גאה בחינוך שהיא מספקת לתלמידיה, שכולם מתחנכים לפי בחירת הוריהם בחינוך דתי. יש לה הרבה הרבה בוגרים מוכשרים ומוצלחים".
דובר אחר של בתי הספר החרדיים, ריצ'רד במברגר, הכחיש כי בוגרי בתי הספר אינם מסוגלים לדבר או לכתוב באנגלית ואמר כי "בתי הספר בטוחים ויש בהם מדיניות אפס סובלנות נגד כל אלימות".
