ממקום מושבו המסווג, מכריז השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על רפורמת הנשק בשכונות החרדיות בירושלים: "החלום שלי שבכל בית כנסת יהיו כמה אוחזי נשק" | בריאיון ל'משפחה' מספר חבר הקבינט המצומצם על רגעי ההכרעה לקראת התקיפה באיראן, על ההיערכות המוקדמת, על שיחות האמונה בקבינט ועל המטרה הסופית: "משטר שמכניס אותנו לסכנה קיומית, צריך להימחק" | וגם: הקרב עם היועמ"שית שדורשת לפטרו: "הזדמנות לשינוי היחסים עם הרשות השופטת" | בלעדי
צילום: פלאש 90
בליל שבת קודש,
קצת אחרי השעה שתיים בלילה, צלצל הטלפון האדום של השר לביטחון לאומי. על הקו היה מזכיר הממשלה. "בכוונת מכוון היינו בבית", משחזר השר איתמר בן גביר את השעות הדרמטיות שקדמו לתקיפה, בריאיון בלעדי ל'משפחה'. "ההנחיה שניתנה לנו הייתה לא לשנות כלום מסדר היום הרגיל, כי אנחנו מבינים שהאיראנים מנסים לנטר כל צעד ושעל שלנו.
"בין שתיים לחמש לפנות בוקר התקיימו שיחות אישור של הקבינט המורחב. אז התקבלה ההחלטה להוציא לפועל את המבצע ההיסטורי הזה. מובן שלא אמרתי כלום לאף אחד עד לרגע שבו נשמעה האזעקה. גם רעייתי לא ידעה כלום. רק כאשר החלה האזעקה, אמרתי לרעייתי: 'התחלנו, תארזי תיק. יוצאים'".
בן גביר, כמו שאר חברי הקבינט, התפנו מבתיהם לדירות במיקומים מסווגים. כאשר אני פוגש אותו באמצע השבוע במיקום המסווג שבו הוא נמצא, בן גביר נראה עייף. שעות ארוכות של דיונים ממושכים לא מאפשרות לו לישון. "התחושות הן נפלאות, מרגישים את ההיסטוריה", הוא אומר. "אני מודה להשם שיש לי הזכות להיות חלק מהדבר הגדול הזה.
"בינתיים הבן שלי סיים הכשרה כלוחם בסיירת מובחרת. עכשיו כאשר אני יושב בקבינט ומקבל החלטות שמשפיעות על כולם, אני גם חושב עליו ועל המשמעויות של ההחלטות שאנחנו מקבלים. אני מרגיש זכות גדולה להיות חלק מתקופה היסטורית בעם ישראל".
ההרתעה עובדת. בן גביר בזירת נפילת טילים איראנים בתל אביב, השבוע
להחלטה על יציאה למלחמה עם איראן קדמו מאות שעות של דיונים ממושכים בקבינט הרחב ובמצומצם, שבן גביר חבר גם בו. "בחודשים האחרונים ישבנו מאות שעות בחדרים הסגורים. אני כמובן לא יכול לדבר על מה שהתנהל באותם הדיונים, אבל רק אומר שהיה לנו ברור שחייבים לצאת למהלך כזה.
"קיבלנו אינדיקציות מבוססות מאוד שהאיראנים מתקדמים בקצב מהיר, ויש הכרח לפעול. בחסדי שמיים, אנחנו רואים עכשיו איך כל הפאזל מתחבר. אנחנו עדיין באמצע המערכה, ועוד מוקדם לסכם ועדיין יש הרבה מאוד מה לעשות, אבל אנחנו רואים את יד השם בכל צעד ושעל שלנו".
אמונה בקבינט
ימים אחרי פרוץ מלחמת 'עם כלביא' – המערכה הראשונה באיראן, סיפר בן גביר באריכות בריאיון ל'משפחה' על התחושות בקבינט. עכשיו, הוא אומר, ההתרגשות וההודיה להשם, רק גוברת. "הקבינט מורכב מאנשים מאמינים", הוא אומר, "אם זה ראש השב"כ דוד זיני, מזכיר הממשלה יוסי פוקס, המזכיר הצבאי רומן גופמן שהוא אדם מאמין מאוד, השר סמוטריץ', ח"כ דרעי ואנוכי, וגם השרים כץ וגדעון סער, שקרובים מאוד ליהדות. על כן התחושות הן של הודיה להשם יתברך על הזכות שיש לנו לפעול למען עם ישראל, בסיטואציה היסטורית".
בן גביר, כאמור, מנוע מלדבר על ההתרחשויות בקבינט עצמו, על ההחלטות הדרמטיות ועל התנהלות המלחמה. הוא מבקש לומר רק משפט אחד בהקשר הזה. "בפעם הקודמת שניצחנו את המן, לפני כ-2,500 שנה, זו הייתה תחילת ההליך לקראת בניית בית המקדש. גם הפעם אנחנו צריכים להסתכל על זה כך.. הניצחון כאן הוא פתח להמון דברים חיוביים שאנחנו יכולים להשיג למען עם ישראל.
"התודה נתונה לכל העוסקים במלאכה, מראש הממשלה, שאתה ממש מרגיש שהוא מתנהל אחרת, חושב אחרת, ועד לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולכל השותפים. ומעל לכל, לקב"ה, אלוקי ישראל, שאנו מכירים כל יום בניסים שהוא עושה כאן.
"לא יהיה אחראי מצידי לנקוב בלוחות זמנים ובמטרות שלנו, אבל אני יכול לומר דבר אחד: את משטר הטרור האיראני שהכניס את עם ישראל לסכנה קיומית, לא פחות – צריך למחוק. מי שהכניס אותנו לסכנה קיומית – חייב להימחק, וכרגע יש לנו הזדמנות היסטורית לעשות את זה".
רמדאן שקט
המשטרה, שעליה מופקד בן גביר, נדרשת במהלך המלחמה לטפל בזירות הנפילות השונות, לרבות אירועים שבהם נפגעו אזרחים בנפש. "התנהלות המשטרה יוצאת מן הכלל", הוא אומר. "הקפדתי להגיע לכל זירה, מעבר לפעילות שלי בקבינט, ואני רואה את פעילות המשטרה, הכבאות וההצלה, בשילוב עם פיקוד העורף, וגאה מאוד בכך שכולם ממש מוסרים את הנפש למען עם ישראל.
"יש רגעים קשים מאוד במלחמה הזו. הייתי השבוע בניחום אבלים אצל משפחת ביטון, שאיבדה שלושה ילדים במלחמה. זה קורע את הלב. אבל אנחנו חייבים לזכור שאנחנו עושים את הדבר הנכון לעם ישראל. הכאב הוא עצום, אבל הגרעין האיראני, חלילה, אם יושג, יהיה כואב הרבה יותר".
לבן גביר יש זירה נוספת להתמודד בה במלחמה המתקיימת: ערביי ישראל. "אנחנו בשיאו של חודש רמדאן, וב"ה השטח שקט מאוד", הוא אומר. "עוד לפני המלחמה, נשמר השקט. זה לא רק ברמדאן הזה אלא גם ברמדאן הקודם וזה שקדם לו. אני זוכר חודשי רמדאן שבהם היו פה עשרות נרצחים, פיגועים ואסונות.
"אנחנו למדים מהשקט הזה שההרתעה עובדת. בכל המישורים. הקשיחות של השוטרים, היוזמה והמסירות שלהם, עושות את ההבדל. זו מדיניות שאני מוביל ואני גאה בה מאוד. אילו ליושבים באולפנים היה מינימום של הגינות, הם היו מדברים על זה, אבל לצערי הם לא ישבחו את המציאות הזו, כי זה 'בן גביר'.
"אבל הציבור יודע ומרגיש את ההבדל. הציבור רואה שיש כאן מהפכה. זה מתבטא בשקט ברמדאן, בטיפול בגנבות רכבים ואפילו ברעש מהמסגדים – תופעה שאף אחד לא טיפל בה בעבר. זה מתבטא בעבירות פרוטקשן ועוד שורת צעדים שאנחנו עושים כדי לשפר את הביטחון של אזרחי ישראל".
השבוע חתם בן גביר על התקנות שמאפשרות לתושבי עשרות שכונות בירושלים להתחמש בכלי נשק קצרים. המהפכה הזו שמוביל בן גביר בתחום הנשק האישי, עתידה עכשיו להפוך לנחלת רבים נוספים שלא היו זכאים עד כה לאחוז בנשק. "כשנכנסתי לתפקידי הצבתי יעדים בשלושה מעגלים", הוא אומר, "המעגל הראשון הוא המשטרה והמשמר הלאומי, השני – כיתות הכוננות, והשלישי – נושא הנשק האישי.
"כשאני נכנסתי לתפקידי היו 150 אלף נושאי נשק אישי במדינת ישראל. היום יש קרוב ל 370 אלף איש שאוחזים בנשק. בשלוש שנים עשיתי מה שעשו פה בשלושים שנה, אבל אני לא עוצר. ההחלטה שהעברנו השבוע היא להכניס עוד עשרות שכונות בירושלים, רובן שכונות חרדיות, לרשימה שהתושבים בהן יהיו זכאים להוציא רישיון נשק. ההחלטה הזו היא פוטנציאל לעוד שלוש מאות אלף איש שיוכלו להחזיק בנשק, מתוכם לפחות מאה אלף חרדים, שיוכלו לשאת נשק.
"יש אירוע אחד מתחילת הקדנציה שלי שנצרב אצלי באופן משמעותי מאוד: הפיגוע בליל שבת בשכונת נווה יעקב בירושלים. אלו היו הימים הראשונים של הקדנציה שלי. מחבל הגיע לשכונה, עבר בין התושבים וירה ללא שום הפרעה. שבעה יהודים נרצחו בפיגוע הנוראי הזה.
"חשבתי אז מה היה קורה אילו היו שם בעלי נשק. הרי ברור שהיו עוצרים אותו הרבה קודם. היום, יש לתושבים היכולת להוציא רישיון נשק ולהגן על עצמם. בארבעים ואחת שכונות בירושלים יוכלו התושבים להוציא רישיון נשק. השכונות הללו מתווספות לשכונות כמו גבעת שאול שכבר קיבלו את האישור לפני כמה חודשים. עכשיו יוכלו גם תושבי קריית משה והר נוף להוציא את הרישיון לנשק".
חרדים לנשק
"לא מרתיעים אותי". בן גביר בריאיון ל'משפחה' ממקום מושבו המסווג
מבקריו של בן גביר מעלים כמה טענות נגד חלוקת הנשק הרוחבית. בין היתר נטען כי הנשק עלול לסכן חיים, וכן מצוינת העובדה שבן גביר מעניק את הזכאות רק לתושבי השכונות היהודיות. הוא מצידו דוחה על הסף את הביקורות האלה. "לגבי הזכאות בשכונות מסוימות, אני אתן את הזכאות רק בשכונות שאני יודע שהנשק לא עלול לזלוג למקומות לא רצויים", הוא אומר. "אני גאה מאוד שאני נותן לציבור החרדי את האפשרות להתחמש. החרדים הם אחים שלי, ואני מכיר ויודע את הצורך להתחמש.
"אספר לך על אירוע שנצרב בזיכרוני. לפני תקופה, יצאתי עם רעייתי לטייל באשדוד. טיילנו בפארק ועשרות חרדים שבילו בפארק פנו אלי בבקשה אחת: אנחנו רוצים להוציא אישור לנשיאת נשק אישי. למחרת הנחיתי את ממ"ז דרום ניצב אמיר כהן, להקים כיתת כוננות חרדית באשדוד. לימים הפכנו את כל העיר לזכאית להוצאת רישיון נשק אישי.
"באשר לטענה השנייה, שנשק מביא גם סכנה, אומר זאת באופן הברור ביותר: נשק אישי מציל חיים! יוכיח על כך הפיגוע האחרון בצומת רמות, שבו שני אברכים הצילו את החיים של עשרות אנשים שם. בלי הנשק האישי, בלי הרפורמה שהובלנו, לא יהיה מי שיעמוד מול המרצחים.
"מעבר לזה, אני שומע את התגובות מהציבור החרדי. רבים מרגישים שסוף סוף המדינה דואגת להם, מסתכלת עליהם בגובה העיניים. זה לא חסד שאני עושה לציבור החרדי אלא חובה שלי לדאוג לציבור הזה, כמו כל הציבורים במדינה. אני רוצה שכולם יקבלו, שכולם יוכלו להגן על עצמם. גם לציבור החרדי ישנה הזכות להגן על עצמו. החלום שלי הוא שבכל בית כנסת יהיו כמה אוחזים בנשק קצר, וזה יהיה, בעזרת השם".
מלחמת היועמ"שית
מי שפחות התחברה לפועלו המבורך של בן גביר היא היועצת המשפטית לממשלה הגב' גלי בהרב מיארה. זו עסוקה בבן גביר מאז החל לכהן בתפקידו כשר לביטחון לאומי. השבוע, בעיצומה של מלחמה היסטורית עם איראן, הגישה היועצת לבג"ץ את עמדתה על העתירות שהוגשו נגד כהונת השר, כשהיא תומכת בהן וקובעת שעל ראש הממשלה להדיח את בן גביר מתפקידו.
בן גביר לא הופתע. "אתחיל מהסוף. העמדה שהגישה היועצת לבג"ץ היא תעודת כבוד. היא קובעת שם שבן גביר מתערב במינויים. נו, בוודאי. בשביל מה אני שר? מה חשבת, שאהיה עציץ במשרד? אני מכהן כשר בין היתר כדי לעסוק במינויים. החוק מסמיך אותי לזה.
"הגברת הזו הייתה רגילה לשר הקודם. אותו לא עניין שום דבר. אמרו לי במשטרה שהוא היה חותם על מה שהגישו לו. אצלי זה לא עובד ככה. אני בודק, מתעניין, משקיע בזה. כך צריך להיות, ואם זו הטענה נגדי, זו כאמור תעודת כבוד.
"עוד היא טוענת שאני נותן גיבוי לשוטרים וללוחמי מג"ב. בוודאי, אני גאה בכך מאוד. היא טוענת שזה עלול להשפיע על החקירה שלהם. קשקוש מוח. החקירות האלה מתנהלות במח"ש ששם אין לי שום שליטה.
"והשיא מגיע בטענה שלה שאני נכנסתי לחפ"קים או לדיונים כדי לדאוג שהמשטרה תפעל בשוויון. בוודאי! אמרתי ואני חוזר ואומר: דין החרדים כדין קפלן. אני דורש יחס שווה לכולם. זה הרי עקרון השוויון. כל הזמן אומריםשוויון, שוויון. אז הנה, אני דורש שוויון.
"אני לא אתן למצב הזה של חוסר השוויון להימשך. לא ייתכן שירסקו לחרדים את העצמות, ובד בבד, בקפלן יכולים לחסום ללא הפסקה את הכבישים. אין לי בעיה עם ההפגנות, זה חופש הביטוי בדמוקרטיה, אבל חייב להיות דין אחד באכיפה לכולם.
"אתן לך דוגמה. אנחנו מעבירים עכשיו בכנסת החלטה שהמשטרה לא תוכל להשפריץ בואש על מפגינים. למה? כי כאשר ראיתי את הנתונים גיליתי שתשעים אחוז מהמקרים הם בשכונות החרדיות. אבל בקפלן או ברמת אביב, זה לא הופעל כמעט. אם זה המצב, אני דורש שוויון. שלא יהיה בכלל".
היועמ"שית מנסה לקבוע תקדים משפטי היסטורי: נגד בן גביר לא נפתחה חקירה, לא הוגש כתב אישום ועדיין היא דורשת מבג"ץ להורות על הדחתו. "זה הזוי לחלוטין", הוא אומר וחושף: "היא ניסתה בכל כוחה להביא לפתיחה בחקירה נגדי. ביקשה מהמשטרה למצוא דברים, הסתובבה סביב האנשים הקרובים שלי. אבל שום–כלום.
"אגב, גם העובדה שבג"ץ החליט ששר שיש נגדו כתב אישום לא יכול לכהן, היא לא חוקית. לאריה דרעי נעשה עוול. החוק קובע מפורשות שהחלטה כזו יכולה להתקבל רק אחרי הרשעה חלוטה ולא בשלב של כתב אישום. ראינו גם שהיו מקרים שבהם שרים יצאו זכאים, אבל בינתיים פוטרו. זה לא תקין. כאן היא אפילו לא צריכה כתב אישום או חקירה. כלום. פשוט כי אני לא מסתדר עם האג'נדה שלה".
ראש הממשלה נתניהו, אמרתי לבן גביר, התייצב להגנתך והודיע שלא יפטר אותך בשום מצב. איך אתה רואה את האירוע הזה מסתיים?
"אם היא רוצה משבר חוקתי – יכול להיות שהאירוע הזה הוא ההזדמנות לשנות את היחסים עם הרשות השופטת. זה תיק הזוי לחלוטין. חצי מיליון איש בחרו בי. אני בקואליציה שבחרו אותה שני מיליון אנשים – ואישה אחת מחליטה שזה לא מתאים לה.
"הטרלול הזה קורה תוך כדי מלחמה, כי מבחינתה, זה הדבר הכי חשוב בעולם. אני מעריך את נתניהו על התמיכה, כמו גם את מזכיר הממשלה שקבע שזו פקודה בלתי חוקית בעליל. כל שרי הממשלה רואים את הטירוף שלה. הגברת הזו היא עבריינית, תופרת תיקים כמו במאפיה".
המסלול ההפוך
בן גביר, כאמור, לא מתרגש ואולי בסתר ליבו מצפה ליום שבו יינתן פסק דין של בג"ץ שיקבע כי יש לפטרו, בעוד ראש הממשלה יסרב לקיים את הצו. "במובן האישי אני רואה את כמחמאה גדולה את העובדה שהיא רודפת אותי", הוא אומר. "עם המסמך שלה אני לא רק אלך אל הבוחר ואסביר מה עשיתי כאן בקדנציה הזו – אלא גם אגיע איתו לפני בורא עולם אחרי מאה ועשרים. כשישאלו אותי בשמיים מה עשיתי, אשלוף את המסמך שהיא כתבה.
"אגיד יותר מזה: לפני כמה חודשים הועברו לי מסרים שאם אני לא אמנה את קצינת המשטרה רינת סבן לתפקיד סנ"צ, הם ידאגו להדיח אותי. הקצינה הזו, למי שלא מכיר, אין לי שום דבר אישי נגדה, אבל היא פעלה שלא על פי חוק, בעשרות מקרים. את זה אמר בית המשפט העליון, לא אני.
"בין היתר חיטטה בטלפונים של יועצי נתניהו, אבל זה לא העניין. אני לא אקדם קצינה שפעלה בניגוד לחוק, ולא משנה מי הוא הנפגע במקרה הזה. היא גם קיבלה ציון נמוך מאוד במרכז ההערכה. אז מה בדיוק מצפים? שאני אקדם אותה רק כי היא פעלה מול יועצי נתניהו? איזה מין מציאות מטורללת זו?"
את מה שאתה מבין, המפכ"ל דני לוי לא מבין?
"תראה, בסופו של דבר המפכ"ל מיישם את המדיניות שלי בהרבה מאוד דברים. להגיד לך שהוא מושלם? לא. להגיד לך שאין לי לפעמים ביקורת על מהלך כזה או אחר? יש לי בהחלט. ועדיין, לעומת גורמים בכירים במערכת שפעלו פה בעבר, המינוי של לוי הוא מוצלח.
"כאשר אני מסתכל על התמונה הגדולה, דני בהחלט מינוי ראוי שמיישם את מדיניות השר. קח למשל את שילוב החרדים במשטרה. אני הנחיתי מדיניות ודני מיישם אותה. יש לו הרבה זכויות. במקרה של סבן, אנחנו לא רואים את המקרה עין בעין. טבעי שהמפקד יחשוב משהו והשר יחשוב אחרת. בסוף העמדה שלי היא שקובעת כי אני הוא שצריך לחתום על המינוי".
שיטות הפעולה של המערכת המשפטית שאותן מתאר בן גביר, לא מפתיעות אותו. "הכוונה של היועצת, לפחות בתחילת הדרך, הייתה להרתיע אותי. להפחיד אותי. צריך להודות שבמשך שנים הם הצליחו באופן הזה להשפיע על המון פוליטיקאים.
"פוליטיקאי ממוצע אומר לעצמו: 'למה אני צריך את המריבות והרדיפות האלה. אשב בשקט והעיקר שאעביר את הקדנציה שלי'. וזה עבד. ככה הפחידו פה פוליטיקאים במשך שנים. לי יש יתרון אחד על פני הפוליטיקאים האלה: אני עשיתי את המסלול ההפוך.
"הייתי עשרות פעמים בחקירות, הגישו נגדי כתבי אישום, יצאתי 46 פעמים זכאי, הייתי עורך דין ואני מכיר את כל השיטות שלהם. אותי אי אפשר לסחוט. ויש לי עוד יתרון אחד: אני מאמין גדול מאוד במה שאני עושה. אני קם כל בוקר ומודה להקב"ה שאני בתפקיד הזה. לא באתי להיות סטטיסט. לא באתי לגזור סרטים ולקבל כבוד באולפנים שלהם. באתי לעבוד".
לקראת ריצה עצמאית
לפני שאנו נפרדים ביקשתי מבן גביר את התייחסותו לרציחות במגזר הערבי, שמתקיימות שם על בסיס יומיומי. "יש בהחלט דברים שצריכים להיעשות. אני שוב אומר: הכל יושב לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה. זו האישה שלקחה מהמשטרה את הרוגלות, ומונעת מהמשטרה להאזין לשיחות בווצאפ של עבריינים. למה? כי היא דורשת שהמשטרה תוכל גם להאזין לאישי ציבור.
"איפה נשמע דבר כזה? אין משטרה בעולם שלא יכולה להאזין לשיחות של עבריינים. אבל אצלה, כל עוד היא לא יכולה להאזין לנבחרי הציבור, היא לא נותנת להאזין לעבריינים. ואחר כך מתפלאים שבלי כלים המשטרה לא יכולה לעבוד באופן תקין ולמגר את הפשיעה והרצח ברחוב הערבי.
"לפני שנתיים אמרתי לראש הממשלה: תפטר אותה, היא תוקעת את כל המדינה. הוא אמר לי אז: 'אתה שר צעיר, אתה עוד תלמד שלא ככה הדברים עובדים'. היום, אני בטוח, הוא מסכים איתי בזה במאה אחוז. חבל שלא פוטרה אז, אבל טוב מאוחר מלעולם לא".
מילה לסיום: אומנם המלחמה העבירה להמתנה את העיסוק במערכת הבחירות המתקרבת, אבל זו אמורה להתקיים בקיץ הקרוב. בן גביר כזכור רץ בעבר עם הציונות הדתית של סמוטריץ' במתכונת של ריץ' רץ'. היום, ברור לכל, זה לא צפוי לקרות, ודאי כשבן גביר מביא ברוב הסקרים מספר דו–ספרתי של מנדטים בעוד סמוטריץ' בקושי עובר את אחוז החסימה.
הניסיון לחבר את בן גביר וסמוטריץ' לריצה משותפת, לא עשוי לעלות יפה. מה שמדובר כרגע במערכת הפוליטית הוא הניסיון לחבר בין סמוטריץ' לעופר וינטר, ויחד השניים יצליחו להעביר את 'הציונות הדתית' את אחוז החסימה.
בן גביר עצמו מסרב להתייחס לנושא, וכששאלתי הגיב כדלהלן: "אני לא מתעסק בבחירות, בטח לא בימים כאלה. אני אומר דבר אחד: אנחנו נדע למקסם את כוחנו בבחירות, בכל זמן שיהיו".
