פרסום ראשון: מה חושב נתניהו בשיחות סגורות על החוקים החרדיים? | מה קורה בין בבצ'יק לדרעי ואיך גפני מצליח להישמר בתווך? | והפרֵדה הנרגשת של כנסת ישראל מדמותו של יעקב מרגי האגדי
מנדטים מדממים
שתי גרסאות של החוק צילום: פלאש 90
עכשיו זה רשמי. הבחירות לכנסת ה-26 הותנעו, והישורת הראשונה נפתחה בטעם מר.
זה קרה בסיומו של שבוע חקיקה ארוך, רווי יצרים ומלא הסתה נגד הציבור החרדי, שנבע מבליץ החקיקה החרדי שבמרכזו חוק הקפאת המעצרים לעריקים וחוק יסוד לימוד תורה. השניים הללו תלויים וממתינים כעת למוצא פיו של בג"ץ, אף על פי שבנוגע לחוק הקפאת המעצרים אין למישהו באמת אשליות לגבי פסיקת השופטים.
את המחיר האלקטורלי על הדיל הזה, שילמו הליכוד וגוש הימין במזומן ובאופן מיידי: דימום מנדטים ברור בסקרים. בשיחות סגורות, היו שרים וחברי כנסת, בעיקר מהליכוד ומהציונות הדתית, שזיהו את נזקי החקיקה בזמן אמת. הם התריעו והמליצו לקפל את האירוע, גם במחיר של עימות חזיתי עם המפלגות החרדיות.
מי שעמד איתן מול הלחצים, היה ראש הממשלה נתניהו. עבורו, יציבות הגוש היא קודש הקודשים. הוא זה שקפץ ראש אל הבריכה הפוליטית המלוכלכת ונתן אור ירוק לחקיקה, כשהמחיר הציבורי והאלקטורלי נהיר לו לחלוטין.
אלא שנתניהו לא מתחרט על עצם החקיקה; בשיחות סגורות בימים האחרונים הוא מכה על חטא ועורך חשבון נפש דווקא על מה שקדם לה. "הטעות הראשונה שלנו", הוא מודה, "היא העובדה שלא הצלחנו להעביר את חוק הגיוס".
לשיטתו, מאז שפורסם בשעתו מתווה ביסמוט, היו חלונות הזדמנות שבהם אפשר היה להעביר את חוק הגיוס המקורי, חוק יסודי שבפעם הראשונה כלל יעדי גיוס גבוהים וסנקציות בהסכמת הרבנים ובתמיכת החרדים. אלא שכל פעם, רגע לפני קו הסיום, צצה אבן נגף: התנגדות של רב כזה, הסתייגות של יועץ משפטי אחר או המלחמה עם איראן שטרפה את הקלפים. נתניהו משוכנע שעל חוק הגיוס המקורי הוא היה משלם מחיר ציבורי נמוך בהרבה מאשר על חוק המעצרים וחוק יסוד לימוד תורה, חוקים שנולדו כפלסטרים דחופים לאחר כישלון אישור החוק.
לצד חשבון הנפש, וההבנה שהוא נאלץ לספק לחרדים רשת ביטחון, ראש הממשלה משוכנע ששני החוקים שאושרו בשבוע שעבר, סבלו מכשל שיווקי חמור. התקשורת, מבחינתו, הצליחה בקלות לצבוע אותם כ'חוקי השתמטות'.
בשבוע שעבר הוא עוד ניסה להעיר את השרים וחברי הכנסת שלו בנזיפה: "תילחמו! אנחנו צריכים להדוף את התעמולה השקרית הזאת. החוק הזה לא גורם שום נזק. לקחת לומדי תורה? עשו את זה ברוסיה וצעקנו על זה!" גם על חוק יסוד לימוד תורה תהה: "החוק סך הכל קובע שלימוד תורה הוא ערך יסוד. מה קרה?"
אלא שהסבריו נפלו על אוזניים ערלות. מכונת התעמולה של השמאל עבדה ביעילות, והסדקים בגוש הימין סביב לגיטימיות החוקים, גרמו לכל מי שרק יכול לתפוס מחסה, לברוח מהפרונט ולהשאיר את המגרש ריק לחלוטין עבור המבקרים והמסיתים.
פחות ממאה ימים לבחירות, נתניהו מהמר על כך שהסוגיה החרדית תדעך ותידחק לשוליים. הנוסחה שלו פשוטה: מה שיניע בסופו של דבר את מצביעי הליכוד והימין אל הקלפי הוא האיום שלגדי איזנקוט אין ממשלה בלי המפלגות הערביות.
כעת, נתניהו יצטרך לקוות, ואולי גם לעבוד קשה מאחורי הקלעים, כדי שחברי כנסת חרדים לא יספקו אמירות קיצוניות שכאלו, מבחינת נתניהו, מחזירות את הנושא לכותרות. בתקופת משבר שכזו בתוך המגזר, מדובר באתגר לא קטן בכלל.
הכנסת נפרדת ממרגי
פרידה לאחר 24 שנות עשיה ציבורית. ח"כ יעקב מרגי צילום: דוברות הכנסת
דווקא בתשעת הימים, תקופה המזמינה חשבון נפש על מחלוקות פנימיות ועל הצורך אחדות, נפרדה הכנסת מאחד מחבריה הוותיקים והמוערכים יותר, השר לשעבר יעקב מרגי, לאחר 24 שנות עשייה ציבורית.
ברגע נדיר בנוף הפוליטי של השנים האחרונות, קמו חברי כנסת מכל קצוות הבית, מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, ומחאו לו כפיים ממושכות. את דברי הפרדה מעל הדוכן נשא ח"כ ינון אזולאי, אך התחושה הייתה של פרדה מדמות שחצתה מחנות.
בעידן שבו השיח הציבורי הולך ונעשה מקוטב, ובתקופה שבה הציבור החרדי נתון להסתה בלתי פוסקת וביקורת חריפה, הצליח מרגי לעשות את מה שלא רבים מצליחים לעשות בפוליטיקה הישראלית: לאחד סביבו את המשכן מקצה לקצה.
כפוליטיקאי, הוא היה איש עבודה יסודי וענייני, ידע לעמוד על עמדותיו בנחישות, אך במקביל שמר תמיד על יכולת להקשיב, לכבד ולנהל ויכוח נוקב בלי להפוך אותו למאבק אישי.
אולי זהו השיעור הגדול שמותיר אחריו יעקב מרגי: אפשר לחלוק על הדרך, להתווכח על מדיניות ולהיאבק על עקרונות ועדיין לזכור שמאחורי כל מחלוקת עומדים בני אדם.
מרגי יחסר לא רק לשס ולמפלגות החרדיות, אלא לכנסת כולה. עבור חברי הכנסת שימשיכו לכנסת הבאה, הפרדה ממנו הייתה שיעור בפוליטיקה של פעם, כזו שמבינה שהאדם חשוב לא פחות מהוויכוח.
שבעים פנים לפילוג
משבר חוק הגיוס גרם לרעידת אדמה בתוך המפלגות החרדיות וקרע מבפנים את היהדות החרדית. הוא העניק פרשנות כואבת במיוחד לאמרה הידועה "שבעים פנים לתורה". על פני השטח, הוויכוח היה אידאולוגי: ב'אגודת ישראל' דרשו חוק בלי סנקציות על לומדי התורה, בעוד ב'דגל התורה' ובשס גילו נכונות להתגמש. לא מתוך רצון לפגוע בבני הישיבות, חלילה, אלא מתוך ניסיון ריאלי להביא נוסח שישרוד בכור ההיתוך של הייעוץ המשפטי לממשלה והבג"ץ.
אגב, הניסיון הזה התרסק אל קרקע המציאות. ככל שהנציגות החרדית התקפלה והתפשרה, כך הייעוץ המשפטי נסוג עוד אחורה והציב דרישות חדשות. ומנגד, ברור לכל שגם חוק גיוס כפי שדרשה 'אגודת ישראל' היה נפסל מייד ולא היה מביא לפתרון עבור עולם התורה.
בזירה הפוליטית יודעים בדרך כלל להפריד בין מלחמה על עקרונות לבין סכסוך אישי. לא הפעם. בשנתיים האחרונות, המחלוקות המהותיות בין ראשי המפלגות החרדיות חצו את הקווים וגלשו לפסים אישיים ומזעזעים. גולת הכותרת של השבר הזה היא החתול השחור שעבר בין אריה דרעי לבין מוטי בבצ'יק, האיש החזק באגודת ישראל.
בבצ'יק, שעד לפני שנתיים נחשב למקורב ביותר לראש הממשלה נתניהו ולדרעי, הצליח להסתכסך עם שניהם. הוא לא השכיל, או לא רצה, להפריד בין הדרישה החד–משמעית והבלתי מתפשרת של מרן האדמו"ר מגור לחוק ללא סנקציות, לבין היחסים האישיים עם דרעי ונתניהו שסברו אחרת. זה התחיל בעימות חזיתי עם לשכת ראש הממשלה, עד כדי הובלת מהלכים אקטיביים להפלתם, ונמשך בקטטה פוליטית חריפה עם יו"ר שס.
כבר לא חברים. נתניה ובבצ'יק
השיא הגיע במהלך חקיקת חוקי המגזר האחרונים, חוק יסוד לימוד תורה וחוק הקפאת המעצרים. בשס האשימו את בבצ'יק בלא פחות מאשר "בגידה מבפנים", וטענו כי הוא פועל מאחורי הקלעים מול האופוזיציה כדי לטרפד את החקיקה ולהקשות עליהם. דרעי זעם ורתח, ובשיחות פתוחות וסגורות הגדיר אותו במילים קשות: "הוא גרוע מהאופוזיציה, הוא פועל נגד עולם התורה. אסור לשתף פעולה או לדבר איתו בכלל".
בבצ'יק לא נשאר חייב; הוא ניסה לאגף את דרעי מימין ולערום עליו קשיים דרך בתי הרבנים של שס, תוך שגם הוא מטיח ביו"ר שס ביקורת אישית נוקבת מעל כל במה.
בתווך, בין הפטיש לסדן, ניצב ח"כ משה גפני, אולי השחקן האלגנטי ביותר באירוע. גפני תמרן בין השניים באופן מורכב: בנושא הגיוס הוא החזיק בעמדה הפרגמטית של דרעי והסכים, בהוראת רבותיו, לחוק הכולל סנקציות. מנגד, הוא חלק לחלוטין על היחס המכיל והסלחני של דרעי כלפי נתניהו. התוצאה? גפני מדבר אומנם עם כולם, אך אף אחד מהצדדים לא רואה בו בעל ברית אמיתי.
כך, חבולות, מסוכסכות ומפולגות, צועדות המפלגות החרדיות אל מערכת הבחירות. אבל אל תטעו: בעולם הפוליטי הגלגל עוד עשוי להתהפך, והיחסים האלה, כנגד כל הסיכויים, עוד עשויים לעלות יפה ולהתעדכן.
ובתוך כך השבוע יצא לדרך באופן רשמי קמפיין הקהילות החרדיות, הדורש שילוב נציגים מוסכמים ברשימות 'יהדות התורה' ושס עבור אלפי משפחות החשות שאינן מיוצגות. הקהילות התאחדו תחת סיעה חדשה בשם 'הציבור החרדי'.
