סדר בראש

האם את נוהגת לעשות אקרובטיקה כשאת צריכה להדפיס משהו במדפסת? האם את זוכרת לקום כל שעה להתנענע? האם את מעבירה חלק ניכר משעות עבודתך בחיפוש תשובה על השאלה 'איפה שמתי את זה?!' | בואו נדבר ארגונומיה – הקשר בין אדם לסביבה שלו והפעם בגזרת העבודה. איך אנחנו יוצרות לעצמנו סביבת עבודה טובה ומתאימה לגוף ולנפש שלנו? | משרד בהישג יד

מה הקשר בין כיסא, שולחן, טישו, נייד, מטען לנייד, עט דולף, עטיפה ריקה של סוכריית מנטה, קופסה מלאה של דפי ממו ואישה?

אם לא פתרת את החידה, את כנראה עקרת בית מאושרת שלא עבדה אפילו יום אחד בחייה או העובדת הכי מסודרת בעולם, אישה שאנחנו לא רוצות להכיר…

ארגונומיה. בשפה היוקרתית של המילון, פירושה: הנדסת אנוש. בשפה שלנו: הקשר בין אדם לסביבה שלו.

ארגונומיה תקפה בכל מקום, לכל אדם. הפעם בחרנו להדליק את האור על מה שקורה במשרד. איך הקשר בינך ובין המחשב?

מכף רגל עד ראש

טרה פרידמן, פיזיותרפיסטית במרכז 'בשבילך', חושבת שהכתבה מתפרסמת בזמן הנכון. "בעקבות הקורונה הרבה אנשים העבירו את המשרד לבית. איך נראה משרד רגיל? בדרך כלל זה חדר גדול, פשוט. שולחנות צפופים. בכל עמדת עבודה יש מחשב וטלפון, ולפעמים יש גם פקס ומדפסת. גם במשרד מהסוג הזה תיתכן ארגונומיה לקויה, אבל במשרדים הביתיים הסבירות גבוהה יותר, כי בדרך כלל אלה פינות שעשו הסבה חפוזה למשרד, בלי לוודא שהן אכן מתאימות לעבודה".

לפני שנדבר על בריאות, בואי נדבר על ארגונומיה. מה היא, למעשה?

"ארגונומיה נוגעת בנראות ובתכנון של המשרד. יש חברות גדולות ששמות עין על האסתטיקה, דואגות שהמשרד יהיה גם יפה, לא רק יעיל. תמיד נחמד לעבוד במקום נעים לעין, אבל זה רק הבונוס של ארגונומיה. ארגונומיה, מלכתחילה, עוסקת בבטיחות, בנוחות וביעילות של מקום העבודה. המשרד צריך להיות בטוח, נוח, ולאפשר שימוש זמין בכל המתקנים שבו, והוא צריך לעודד עבודה אפקטיבית. קל למצוא קשר בין שלושת הסעיפים. כשאני דואגת לבטיחות המשרד, אני מרוויחה נוחות. וכשעמדת העבודה שלי נוחה, אני עובדת יעילה יותר. הרבה פעמים בטיחות, נוחות ויעילות במשרד מזינות זו את זו ומובילות זו לזו".

עכשיו בואי נדבר על בריאות. איך היא מושפעת מהארגונומיה של המשרד?

"כשאנחנו עובדות, אנחנו מקוות למצוא את עצמנו במקום שלא יפגע בבריאות שלנו. הרבה פעמים, בלי כוונה, אנחנו נקלעות לאזור מועד לפורענות, חלילה, אף שהמשרד מעוצב להפליא. וזה נכון לגבי עבודה במשך שמונה שעות ביום כמו עבודה במשך שעתיים. כמובן, כל התמקמות לאורך זמן במקום לא נכון משפיעה יותר על הגוף, ולא השפעה מהסוג החיובי. איך ארגונומיה משפיעה לטובה על הבריאות?

"ניכנס, לצורך הדוגמה, למשרד של צ'. שולחן העבודה שלה עמוס בניירת, ולמרגלותיה יש ארגזים ובהם קלסרים עם חומר שהיא צריכה, כנראה. כדי להגיע לעכבר, היא צריכה למתוח יד. וכדי להגיע למדפסת, היא ממש נדרשת לעשות אקרובטיקה מסובכת…

"הכלל הראשון של הארגונומיה: לייצר מרווח. כי צפיפות גורמת לעובדת להמציא תנועות מקוריות כדי להצליח לעבוד. פשוט, עליה לפתוח אשפתון, להשליך לתוכו פסולת, לפנות את השולחן מדברים שלא צריכים להיות עליו ולהזיז ארגזים שמפריעים לרגליים.

"האזור שאנחנו עובדות בו צריך להיות נקי מאביזרים מיותרים, וזה נכון לגבי הדברים שעל השולחן כמו לגבי הדברים שתחתיו. זה שלב א'".

מה קורה בשלב ב'?

"בשלב ב' אנחנו צריכות לשים לב איך אנחנו יושבות ועל מה. כדאי להקפיד שכפות הרגליים תגענה לרצפה, הן תומכות בנו ומעודדות ישיבה זקופה. יש כאלה שמשתמשות בשרפרף נמוך לכפות הרגליים. במקרה כזה, מומלץ לוודא שהוא לא גורם ללחצים על הגב.

"הכיסא שבו אנחנו משתמשות צריך להיות בעל מושב ישר או בעל הטיה קדמית. לא נכון לגב התחתון להיות כפוף לאורך זמן, ולכן גם לא טוב לצנוח על ספה רכה, לשקוע פנימה ולעבוד במחשב הנייד, למשל.

"אנחנו שואפות שמפרק האגן יהיה בתשעים מעלות או קצת יותר. אם הכיסא נמוך מדי ביחס לדלפק או לשולחן, הוא עלול לדחוף את האגן לאחור. כדאי להגביה את הכיסא כדי לאפשר ישיבה יעילה ובריאה. במקרה שהכיסא גבוה מדי ביחס לשולחן, כדאי להגביה את השולחן, אולי בעזרת פיסות עץ קטנות שנדחוף תחת רגלי השולחן, אולי בעזרת פטנט אחר".

הנחיות מיוחדות לגבי השולחן?

"הוא צריך להיות בגובה הנכון לנו, כך שלא נצטרך להימתח או להתכופף כשאנחנו עובדות עליו. כדאי לשים לב שהכתפיים נמצאות מעבר למרפקים, והמרפקים נמצאים מעבר לכפות הידיים.

"כשאנחנו עובדות, לא כדאי להניח את המרפקים על השולחן לאורך זמן. מעבר לשפשוף העור, זה עלול לגרום לנזקים עצביים. אנשים שעובדים במקלדת משעינים לפעמים את שורש כף היד מעל השולחן כשהם מקלידים, וזה עלול לגרום לבעיות בשורש כף היד. המצב האידיאלי הוא כאשר מנח היד כלפי מטה, והמרפקים גבוהים יותר משורש כף היד.

"אין מידות קבועות למצב אידיאלי. הוא תלוי בגובה הכיסא, ובגובה השולחן, ובגובה העובד. הכל יחסי".

עלי ועל צווארי

ויש גם גולם במשרד – המחשב. איך מסתדרים איתו?

"כדאי לסדר את עמדת העבודה כך שהדברים שאנחנו משתמשות בהם יהיו נגישים לנו. שלא נצטרך למתוח יד למקלדת או לעכבר. שצג המחשב יהיה מולנו, שלא נצטרך להסיט צוואר ימינה או שמאלה כדי להסתכל בו. שהוא יהיה בגובה העיניים. הכל צריך להיות ישר וקרוב. כדאי גם לוודא שאין קרינת שמש על המסך באופן שגורם לנו למצמץ. כשאנחנו ממצמצים, אנחנו מכווצים את שרירי הפנים, ולרוב גם את שרירי הצוואר, וזה עלול לגרום לנו לעייפות וכאבי ראש.

"לאנשים שמשתמשים הרבה בטלפון, אני מציעה לקנות אוזנייה, כדי שלא ייאלצו להחזיק ביד את הטלפון, או גרוע מזה: להשעין אותו בין האוזן לצוואר. תוך זמן קצר הם עלולים לפתח כאבים בכתף ובצוואר.

"נתתי הרבה מידע, והוא אולי עלול להרתיע, אבל הרעיון הוא לפעול צעד-צעד. לבחון את אזור העבודה, לקחת את כל הנקודות שדיברתי עליהן ולבחון אם הן נכונות גם לגביי. להסתכל על המשרד, איך הוא נראה? מה בו מפריע לי לעבוד באופן תקני ונוח? ואז לבצע את השינויים הנדרשים. אלה לא שינויים גדולים, ולא צריך לבצע אותם כל יום. בסך הכל, המאמץ הוא לא רציני, וזאת עבודה חד פעמית שיש לה תשואה לאורך ימים, אם ירצה השם".

תודה, טרה. המלצות נוספות?

"חשוב מאוד לא לשבת לאורך זמן. בכל מונית שאני נכנסת, אני ממליצה לנהג לכבות את המנוע פעם בשעה, לצאת מהמונית, לתת הפסקה לרגליים.

"יש כאלה שיושבים שבע-שמונה שעות על הכיסא במשך יום העבודה שלהם. גם להם אני מציעה לקום, לעשות סיבוב סביב השולחן שלהם, לחזור. אומנם אמרתי שתנוחת הישיבה המומלצת היא כאשר כפות הרגליים נתמכות ברצפה, אבל גם לתנוחת הישיבה המומלצת לא כדאי להידבק ומוטב לשנות מדי פעם. מכירה את האנשים שישנים יותר מדי בשבת, ואז הם קמים עם כאבי גב, אף שהמזרן איכותי? תמיד טוב להעיר את השרירים, לאפשר לגוף לזוז.

"לפני או אחרי עבודה כדאי לעשות פעילות גופנית באופן קבוע. זה בריא ללב וגם לגוף. ככל שאנחנו מתבגרות, המפרקים חווים שינויים. הדרך לשמור עליהם היא בעזרת הפעלה של השרירים. הבשורה הטובה היא שאין פעילות גופנית אחת נכונה. כל אחת יכולה לבחור את הפעילות המתאימה לה. אישה אחת תעדיף ללכת לשיעור כושר, לקבל הדרכה מקצועית, ואחרת תעדיף לרדת מהאוטובוס תחנה אחת לפני הזמן כדי לייצר לעצמה צורך ללכת. העיקר, לזוז. ואם חלילה מישהי לא מגיעה להפעיל את השרירים בגלל העומס או מסיבות אחרות, גם אם היא עדיין לא בצד החיובי, לפחות שלא תיתקע בצד השלילי. שתוודא שמקום העבודה לא פוגע בגוף, חלילה.

"נשים חרדיות חוות מצבים שונים מטבע היותן אימהות למשפחות ברוכות. חשוב לשמור על הגוף בכלל, ועל רצפת האגן בפרט. כשאנחנו מתקשות לשלב דאגה לגוף במרוץ החיים כדאי לחשוב עליו ככלי. אנחנו חייבות כלי פיזי חזק כדי לקיים תורה ומצוות. הגוף הוא מתנה שקיבלנו לכל החיים. אין החלפות, ואנחנו רוצות לזכות להשתמש בו כל חיינו".

אמן. מה דעתך על מקומות עבודה שמשתמשים בשפה עיצובית מודרנית, כמו שימוש בפופים בחברות הייטק או בכדורי פיזיו במשרדי רו"ח?

"על הכדורים אני דווקא ממליצה. כיוון שהם לא יציבים, הם מעירים את הגוף ומכריחים את השרירים לפעול כל הזמן. פופים עושים את ההפך המוחלט. הם משכנעים את הגוף ללכת לישון, לשקוע בתנוחה מקופלת שלא בריאה לו.

"אבל אני מעדיפה לא להתייחס למוצר כזה או אחר, כי העולם שלנו עובר שינויים בלי סוף. בשנים האחרונות, למשל, מגיעים אלי הרבה מטופלים שמשתמשים במכשירים דיגיטליים במשך שעות ארוכות ביום. הראש שלהם מוטה כלפי למטה כל הזמן, וזה פוגע בצוואר ובגב. להבדיל, יש בחורי ישיבה שמתכופפים שעות ביום מעבר לסטנדר, וגם זה עלול לפגוע בצוואר ובגב.

"אני זוכרת שנעליים בלי סוליה נכנסו לאופנה. אולי נעליים כאלה הן יפות ואופנתיות, אבל הן מזיקות לגוף. אין טעם לנסות להרכיב רשימה מה מזיק לגוף, מה לא, כי העולם שלנו לא מפסיק להתחדש בהמצאות כאלה ואחרות. ההמלצה שלי היא לשים יד על הדופק, לבדוק כל דבר חדש שבחרנו להשתמש בו אם הוא נכון לנו או שאימצנו אותו רק כי הוא פופולרי. פשוט, לשים לב אילו תנועות אנחנו עושים בגללו, איך הן משפיעות עלינו. הגוף מאותת לנו בדרך כלל אם טוב לו כך או אחרת. רק צריך להקשיב לו".

בהישג יד

חני ינקלביץ, עורכת אנימציות ותלת ממד, תומכת במשרד מסודר, מכל הסיבות הטובות: גוף, נפש והאישה ביניהם.

איך נראה משרד מסודר בעינייך?

"לדעתי, סדר במשרד מתחיל בסדר במחשב. תיקיות מסודרות לפי שנים, ובתוך כל תיקייה החומרים ממוינים לפי לקוח, כל לקוח והחומר שלו. כל החומרים שמורים בתיקיות מאורגנות ומרוכזות. והכי חשוב, בעיניי, קובץ אקסל שירכז את כל ההתקשרות עם הלקוחות; הצעות מחיר ששלחנו, תמחור, פרטי התקשרות, הערות ועוד. מסמך חשוב נוסף שאני ממליצה לנהל הוא דו"ח הוצאות-הכנסות ורווח נקי".

הדעה הרווחת היא שמשרד מסודר משפיע לטובה על בריאות הנפש. דעתך?

"אני אשאל שאלה הפוכה – יש בכלל דרך לעבוד במשרד מבולגן ולהישאר שפויה? התשובה שלי היא בעד סדר, חד משמעית. ומטעמי נפש לפני הכל".

טיפ נוסף שיעשה לנו סדר בראש?

"בתחילת דרכי כעצמאית, התנהלתי כמו עצמאית מתחילה. חשבון העו"ש של העסק התנהל, למעשה, בתוך העו"ש האישי שלנו. בחודשי שיא בעבודה הרגשתי עשירת העולם. נהניתי מהכנסות גבוהות, והכסף זרם לחשבון. אבל אז הגיע ערב פסח או אחרי סוכות. בתחום המקצוע שלי אלה עונות 'מתות' יותר, השוק שקט וממילא יש פחות הכנסות. חוויתי חודשים מתסכלים ממש מבחינה כלכלית.

"בתחילת שנה לועזית אחת קמתי ועשיתי מעשה. הלכתי לבנק ופתחתי חשבון עו"ש נפרד לעסק. מאז, כל תחילת חודש אני מעבירה משכורת לחשבון העו"ש האישי. משכורת קבועה ומסודרת. אותו סכום כל חודש. זה היה צעד שאני ממליצה לאמץ. אני רגועה הרבה יותר מאז שעשיתי אותו. עובדת מסודר יותר, ובריאה בנפשי, ברוך השם :)".

נותנת גב

כשאני מספרת לאביגיל קרוואני, יועצת עסקית ומנהלת משרד הפרסום 'פנסיון', שהקונספט של הכתבה הוא 'סדר במשרד', היא שואלת באיזה סדר אני הולכת להתמקד. ככה גיליתי שכל סדר, והחדר שלו.

מה הסדר הראשון שאת מציעה להתמקד בו?

"המיקום. כל עסק צריך כתובת. אם אנחנו מדברות על מישהי שעובדת מהבית, איפה ממוקם חדר העבודה שלה? ואולי בכלל יש לה רק פינה? באיזה מקום שם אותה העסק, תרתי משמע? אני מתכוונת גם למיקום הפיזי, וגם לתחושה שהמיקום הזה מייצר. האם פינת העבודה נמצאת בקרן זווית צדדית ומנותקת מהבית, או שהיא ממש במרכז הבלגן והמשפחה? האם יש אפשרות לגשת אליה במשך היום, גם מחוץ לשעות העבודה? האם זו פינה שמתפקדת רק בתור פינת עבודה או שהיא גם מוקד עלייה לרגל של הכביסה שהוצאנו מהמכונה?

"ומה בקשר לחנות? זה עסק שדורש מיקום אסטרטגי וחשיבה מושכלת עליו. איפה ממוקם הדלפק של המוכרת? האם הוא נוח, נגיש, מתצפת על הלקוחות? האם המדפים מונגשים ללקוחות בכל המידות? האם המוצרים המבוקשים יותר נמצאים ב'פרונט' ובגובה העיניים או שהם דחופים במקום לא נגיש ללקוחות ולצוות? האם הפריטים המשלימים נמצאים במקום הנכון? לדוגמה, חגורה לצד שמלה? ומה לגבי הפריטים שאינם חובה, אבל הם בגדר 'תוספת נחמדה' – השלמה לשעת הצורך או רעיון מזמין? איפה הם נמצאים? בדרך לקופה? לידה? ואולי הם בכלל ליד המראה? ומה לגבי הפרטיות של הלקוחה? האם יש תאי מדידה או רק וילונות? ואם זו חנות אחרת שלא מוכרת בגדים אלא תכשיטים או כל מוצר אחר, האם קיימת הפרדה ברורה בין הלקוחות המשוטטים בחנות לאלה שמבקשים לשאול שאלה אישית את המוכרת?

"על כל השאלות האלה מגיעות תשובות שתעשינה סדר במיקום של העסק".

סידרנו לעסק מיקום מצוין. מה הצעד הבא?

"לעשות סדר בתוך העסק עצמו. לכל פריט יש מקום, וכדאי שנדע איפה כל דבר נמצא. כדי לדעת איפה כל דבר נמצא וכדי שלא תיווצר ערמה בלתי פתירה של דברים על שולחן העבודה שלי, אני מתחילה כל בוקר בשולחן נקי. שמה פח למרגלות השולחן, ומתחילה לנקות שולחן ולארגן. יש היום פתרונות אחסון נהדרים, מגירות ומדפים מותאמים לגודל, לנוחות ולשימוש האישי של כל עסק. ממליצה לקנות אותם, להשתמש בהם כדי לסדר כל פריט במקום הנכון לו.

"הרבה פעמים, כשאנחנו עושות סדר ביום שישי, אנחנו מגלות שהצטברו על השולחן שאריות ופריטים חסרי משמעות מבחינה עסקית (מבחינה אישית, סביר להניח שהם חושפים כמה סודות…) ואז אנחנו נפטרות מהם בתהליך ארוך ומייגע. ההצעה שלי היא להיפטר מהם בתחילת כל יום או בסופו. התהליך יהיה קצר יותר ונעים יותר. ההצעה הנוספת שלי היא לבחור בסדר הגיוני".

מה פירוש סדר הגיוני?

"סדר הגיוני הוא סדר שיש בו מהלך מושכל של מעשים. זה סדר שחוסך תהליכים בעבודה. לדוגמה, לדעת שהיומן נמצא במגירה הראשונה מצד ימין, ולצידו נמצא המחשבון – שני פריטים שאני מוכרחה כדי להתחיל יום עבודה. גם התיקיות במחשב מסודרות בהיגיון. 'שאלון פתיחת תיק' צריך להיות בתיקיית 'לקוח חדש' ולא להתגלגל ב'הורדות' או להישמר באקראיות ב'שולחן העבודה', המקום הכי עמוס והכי מבולגן במחשב.

"וזה נכון גם לגבי עסק שמוכר מוצרים. צריך להיות סדר הגיוני בתהליך הרכישה-מכירה. לקוחה שרוצה למדוד חולצה מסוימת לא צריכה לחפש אותה בערמה מבולגנת של חולצות במידות שונות. תהליך הרכש צריך להיות נעים. והרבה פעמים נעימות היא נגזרת של סדר".

בהנחה שאין לי זמן או יכולת לסדר באופן מיטבי את העסק, על מה אסור לוותר?

"רמת הצורך בסדר משתנה בהתאם למקצוע ולעובדת. כדי להבין מה מידת הסדר שהעסק שלך דורש, אני מציעה לקרוא לעצמך לשיחה כנה על העסק ולשאול את השאלות הבאות:

האם אני שומרת הנחיות חשובות על דף ממו מזדמן או שאני מקפידה להקליד אותן ולשמור?

האם אני משתמשת ביומן שבו אני יכולה לדפדף הלאה ולשכוח את המשימות שעלי לטפל בהן, או שיש 'נודניק' שמזכיר לי שטרם טיפלתי בהן?

האם כשאני פותחת יום, אני יודעת מה עלי לעשות בו, או שאני קופצת ממשימה למשימה?

האם אני מורחת את הבוקר בחוסר מעש ורק לקוח או דד ליין עצבני מפעילים אותי?

האם אני מעבירה חלק ניכר משעות עבודתי בחיפוש תשובה על השאלה 'איפה שמתי את זה?!'

האם אני דואגת לבית בזמן שאני אמורה לעבוד? מסדרת מיטות, מפעילה מכונת כביסה, מפנה את השולחן בסלון רק כדי לא להרגיש שאני עובדת במזבלה?

האם אני מחכה להזדמנות לברוח למיטה ולהתחבא מתחת לשמיכה?

האם אני מרגישה בנוח כשלקוחה נכנסת או שלפני שאפתח את הדלת ללקוחה עלי לסלק את ההוריקן המשתולל בבית?

האם אני מעדיפה לוותר על מכירות, ובלבד שלא אצטרך להתמודד עם הבלגן סביבי?

האם אני לא מצליחה להרגיש בעבודה 'כי הבית קורא לי'?

האם אני רואה מה קורה עם הלקוחות מהמקום שבו אני יושבת?

האם אני יכולה למשש את הדופק של הלקוחות? לזהות מה מוצא חן בעיניהן, מה פחות, או שאני טרודה בבלגן אחר סביבי?

האם אני מוצאת את עצמי מסדרת בסוף יום פריטים שלקוחות הוציאו מהמדפים רק כדי לבדוק?

"מטבע הדברים, לא כל השאלות רלוונטיות לכל בעלות המקצוע, אבל מציעה לעצור ליד השאלות שכן נוגעות בתחום העיסוק שלנו ולענות עליהן בכנות. הן תלמדנה אותנו מה מפריע לנו להתקדם בעבודה.

"שאלת על מה אסור לוותר. ובכן, אסור לוותר על כל סעיף שגורם לבעל העסק או לעסק עצמו להיות לא אפקטיבי, לפגוע לו בביטחון, בתדמית, בהספקים, בתפוקה המתבקשת ובניהול השוטף. כמובן, תמיד אפשר לשדרג יותר את הסדר בעסק, אבל זאת אפשרות, לא חובה".

תני הנחיות לשדרוג.

"אין הנחיות כאלה. כמו שאמרתי קודם, אין מתכון חד פעמי לסדר שיכול להתאים לכולם. שדרוג הוא אופציה שמיועדת לבעלי עסק ששבעי רצון מהמצב ומההתנהלות, אבל הם רוצים להספיק יותר, להרחיב יותר ולמצות יותר. במקרה כזה אנחנו בודקים איפה ואיך אפשר לשדרג. יש עסקים שמוכרחים לצאת מהבית, יש עסקים שמספיק לסגור אותם מאחורי וילון או מחיצה. יש עסקים שחייבים ייעוץ ארגוני מקצועי, ויש עסקים שלא צריכים מעבר למגע האכפתי של בעלי העסק. כל עסק הוא אינדיווידואלי, וכך גם הסדר שהוא צריך".

במו ידיי

מאמינה שסדר במשרד משפיע לטובה על הבריאות הנפשית?

"מאמינה שגם סדר בבית משפיע לטובה על הבריאות הנפשית… סדר הוא אי של ביטחון, הוא מאפשר לנו להפריד בין הכובע של האישה העובדת לכובע של עקרת הבית והאם. כשהוא לא קיים, גם היציבות הפנימית עלולה להתערער.

"אם העבודה לוקחת ממך כוחות, אם היא משאירה אותך בסוף יום עם חמישים אחוז סוללה ופחות, אם אין לך אפשרות גם לארגן את המשרד וגם לדאוג לבית מתפקד, לא יקרה שום דבר אם תיעזרי. קל להגיד לאישה: מה הבעיה לסדר? או: מה הבעיה למצוא מקום לכל דבר? לפעמים זאת בעיה. ואפשר להתכחש לה ולהיות במלחמה תמידית עם הבלגן, ואפשר להכיר במעלות ובחולשות האישיות ולהודות שאת מעדיפה להתמקד בצד היצירתי של העסק, לשכור מישהי אחרת שתהיה אחראית על הסדר. בבית או בעבודה, כל אישה תבחר איפה נכון לה יותר להשקיע. עזרה חיצונית יכולה לעצור את הגלגל.

"אם אישה הולכת לישון מרוקנת וקמה ליום חדש כשהיא עדיין לא מלאה, היא פחות אפקטיבית, וממילא מרוויחה פחות, היא שבה הביתה חסרת אנרגיות ויצירתיות, מתקשה לסגור יום עד אמצע הלילה, וחד גדיא, חד גדיא. לכן, כשאני ממליצה על סדר במשרד, אני לאו דווקא ממליצה שבעלת העסק תעשה אותו. לפעמים נכון יותר שמישהי אחרת תדאג לו. וזאת לא צריכה להיות עובדת במשרה מלאה. אולי יועצת ארגונית שתשכרי לתקופה קצרה. אולי מזכירה ליום-יומיים בשבוע. זאת הוצאה שתתגמל אותך מיידית, גם כלכלית, ובעיקר נפשית".

נשמח למעשה שהיה באמת.

"הייתה לי פעם לקוחה שעבדה מהבית. היא טענה כל הזמן שהבוקר מתבזבז לה, והיא לא מבינה למה. באחת מהפגישות שלנו שבהן נכח גם בעלה, הוא פלט שהיא עובדת בחדר ההורים ואולי המיטה קורצת לה יותר מהעבודה. שאלתי אותה אם היא בורחת למיטה מדי פעם. היא אמרה שלעולם לא. שאלתי אם היא מנקה או מסדרת חדרים אחרים. היא אמרה שגם זה לא קורה. עד שגילינו שהיא אומנם לא עושה שום מטלות בית בזמן שהיא אמורה לעבוד, אבל היא גם לא מצליחה להתנתק מהבית. מחשבתית ורגשית, הוא איתה כל הזמן.

"הרעיון לצאת ולשכור עמדת עבודה היה לא מעשי, מבחינתה. היא לא מסוגלת להתרכז כשיש סביבה אנשים, והעבודה שלה דורשת שקט וריכוז. דיברתי איתה על החשיבות של יצירת סביבת עבודה. היא הקשיבה, קיבלה. השקיעה במחיצה, בכיסא משרדי, בלוח שעם למשימות של העסק, בציוד משרדי בסיסי. צבעה את הקיר שלידו היה המחשב בגוון אחר. התחייבה להתלבש כל בוקר כאילו היא עומדת לצאת מהבית. והלא ייאמן קרה. התפוקה שלה עלתה ביותר ממאתיים אחוז!

"לקוחה, בעלת חנות, סיפרה לי שהיא לא יכולה להביא יותר מבחר למרות הביקוש, כי אין מקום לסחורה נוספת. היא לא יכלה להרשות לעצמה לשכור חנות גדולה יותר. בעצתי היא שכרה יועצת ארגונית, וקיבלה ממנה הוראות מדויקות, הגדרת מקום לכל דבר. ובלי לעבור, ובלי להרחיב, המכירות עלו, כי הלקוחות הכניסו יותר פריטים לסל בעקבות הסדר.

"לקוחה אחרת שניהלה חנות שמכרה בגדים גם לנשים וגם לילדות הבינה שהסדר צריך להיות הפוך. היא העבירה את הסחורה שיועדה לנשים לפנים החנות, ואת הסחורה שיועדה לילדות שמה בחוץ. זה השפיע מייד על הנוחות של הלקוחות, וכפועל יוצא גם על הרכישות.

"הייתה עוד לקוחה שהסתובבה תמיד עמוסה ואבודה בעבודה למרות מצבת הלקוחות הנמוכה שלה, כי היא סחבה את כולם על הלב ועל הראש. יומן לא עזר ודפים נאבדו לה בלי סוף. בסוף העברנו אותה למערכת ניהול לקוחות ממוחשבת. זה הוריד ממנה עול גדול, ואפשר לה להתמקד בעיקר.

"אחת מלקוחותיי הייתה בעלת מכירה ביתית. היא סיפרה, מתוסכלת, שנשים מגיעות אבל לא קונות. עד שזיהינו ביחד שהן נכנסות לבית מבולגן. כיוון שהיא מכרה פריטים יוקרתיים, זה הבריח לקוחות. מוצרי יוקרה ובלגן לא הולכים ביחד. גם דלפק עמוס גורם לאנשים להרגיש לא בנוח וגורם לבעלי העסק להפסיד.

"כל אלה מעשים שהיו באמת, והם מתאגדים תחת מסקנה אחת: יש קשר בין סדר להצלחה בעסק. מוזמנות לנסות. מקסימום, תרוויחו סביבת עבודה נעימה יותר לעין וללב".

רוח גבית

אז נפל לנו האסימון. הרמנו אותו וגם הבנו שסדר במשרד הוא מאסט. הוא חיוני לבריאותנו הגופנית והנפשית, והכל טוב ויפה, למעט העובדה שאנחנו לא באות לעבודה כדי לטפל בבריאות שלנו אלא כדי לטפל בעו"ש. ולמי בכלל יש זמן לסרוק את המשרד, לאתר מוקשים בריאותיים, כשאנחנו מתרוצצות ממקום למקום וממשימה למשימה? (לפחות ככה אנחנו עושות כושר…)

אני מגלגלת את הדילמה לעבר שרה סעמיאטיצקי, מנהלת מרכז 'בשבילך'. היא מזדהה עם העומס. "גם אני, כמו כל אישה חרדית קלאסית, עובדת כל חיי. מניסיון, מכירה את העומס ויודעת כמה קשה לעשות ג'אגלינג בין כל המשימות והאנשים שזקוקים לנו. זאת דרך החיים של אישה חרדית. היא מלהטטת בין כל התפקידים שהיא רוצה וצריכה למלא, שמה את כל הלב והרצון הטוב בכל עבודה, בכל מעשה. ובאמת, נראה שהכי פשוט להשמיט את עצמה מרשימת המשימות המתארכת. והכי קל לומר: 'אני לא רוצה לחשוב על עצמי. אין לי זמן לזה!' או: 'אני לא מסוגלת להעמיס על עצמי עוד משימה'".

אפשר להזדהות… אז מה עושים?

"מבינים שזאת לא משימה", מפתיעה שרה, "והמטרה היא לא להעמיס אלא להפך. אני לומדת את זה מברכת המזון. אנחנו אומרות בברכת המזון: 'הרחמן הוא יברך אותי ואת ביתי וכולי'. אני נוהגת לומר, בבדיחות, שאם נשים היו קובעות שצריך להגיד 'הרחמן', הן היו קובעות את הנוסח הבא: 'הרחמן, הוא יברך את בעלי, את הילדים, את ההורים שלו, את ההורים שלי, את האחים, את השכנים…' ורק בסוף הן היו מוסיפות במהירות, כדי לצאת ידי חובה: 'וגם אותי'.

"אבל הצדיקים שהתוו לנו את הברכה המדויקת לפני אלפי שנים קבעו שהברכה תתחיל בנו. הרחמן הוא יברך אותי, ורק אז יגיע תורם של כל האחרים. הצדיקים הבינו שיהודי לא יכול להיות ברכה לזולתו, אם הוא לא מברך קודם את עצמו. וחשוב לציין, אני לא מחדשת שום דבר שלא כתוב בספרי המוסר. כל ספרי המוסר מדברים על האחריות שלנו כלפי עצמנו. מכל הבחינות. 'ונשמרתם' היא מצווה בדיוק כמו חסד. אנחנו לא גוזלים מהזולת כשאנחנו חושבים על עצמנו. התפיסה שאם ניתן לעצמנו ניקח מאחרים, היא זווית מבט לא נכונה על המציאות".

תודה, שרה. בבקשה, תני לנו תמצית מזוקקת של בינה יתרה שנוכל לתלות על הקיר במשרד.

"כשאת דואגת לעצמך ומשקיעה בבריאות מונעת, זה לא עוד משהו לעשות. זה המפתח לעשות".