סוף הדרך? 

עולם הדרייברים, ענף שבשנים האחרונות ידע פריחה בקרב הציבור החרדי, הפך יעד למאבק ממוקד מצד הרשויות | בעקבות חקירת הענק של מס הכנסה: הסדרנים חוששים, הנהגים מחשבים את צעדיהם ויש גם שורה של נחקרים | טלטלה בעולם הדרייברים

כשלושים וחמישה אלף דרייברים פועלים בישראל,

ויחדיו הם מגלגלים סכומי עתק שנאמדים במיליארדי שקלים בשנה, כך נטען ביום שלישי השבוע בדיון מיוחד שנערך בכנסת ועסק באחד מהנושאים שמאפיינים כל ריכוז חרדי: תופעת הדרייברים, שהם נהגים מהקהילה שעובדים לפרנסתם בהסעות. מאחורי האמירות הללו בכנסת ניצבו בכירי ארגוני המוניות, הרואים עצמם נפגעים ישירים מפעילות הדרייברים.

מנכ"ל ארגון המוניות שבתאי מצליח אמר בדיון בכנסת כי "הבעיה קיימת כבר כ-13 שנים והנהגים לא מפחדים ומפרסמים בגלוי, ברשתות ובתחנות אוטובוס". הוא הוסיף, "יש 25 אלף נהגי מוניות לעומת מספר גבוה בעשרת אלפים של דרייברים".

הדיון בכנסת, שעלול לפגוע עוד יותר בפעילותם של הדרייברים, מגיע בהמשך להודעה של רשות המיסים על פתיחת מבצע ארצי כנגד הדרייברים. כלל משרדי החקירות של מס הכנסה ברחבי הארץ השתתפו במבצע, שהפך לפני כשבוע לגלוי ובמסגרתו בוצעו חיפושים במוקדים שונים בארץ ונחקרים רבים הובאו למשרדי החקירות של מס הכנסה.

במס הכנסה גילו כי מדובר במנגנון "המופעל על ידי מספר לא מבוטל של תחנות, כאשר לכל תחנה ישנו מנהל תחנה, תחתיו עובדים סדרנים ותחתיהם נהגים המספקים שירותי הסעות, משלוחים וכדומה. מדובר במנגנון משומן הפועל במחשכים, ללא אישורים של משרד התחבורה וללא כל דיווח  לרשויות המס", ציינו.

סכנה לענף. תמונת אילוסטרציה (פלאש 90)

בהודעת מס הכנסה נטען כי "האפשרות הזמינה של מערך היסעים באמצעות רכבים פרטיים, לאורך כל שעות היום וללא כל רגולציה, יצרה תעשייה שלמה של כסף שחור המתגלגל מתחת לעין הרשויות.

דרך הפעולה מתבססת בעיקרה על מספרים ייעודיים (מספרי כוכבית), אליהם מתקשרים הלקוחות… כל הפעילות מגובה בתוכנת ניהול ממוחשבת בשם 'דרייבוט' באמצעותה ניתן לעקוב אחר ההזמנות שהתקבלו".

במסגרת מבצע המעצרים הובאו מספר חשודים לדיון בבית משפט. אחד מהם נחקר על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב בחשד שניהל תחנה והעסיק תחתיו סדרנים ונהגים רבים, תוך שהוא גורף לכיסו עשרות אלפי שקלים בכל חודש ומאות אלפי שקלים בשנה. אדם נוסף נחקר לאחר שעברו בחשבון הבנק שלו מאות אלפי שקלים שלא דווחו למס הכנסה.

'משפחה' שוחח עם סדרן של קבוצת דרייברים שנחקר גם כן במשרדי מס הכנסה. "הצלחתי לצאת מזה בשלום", הוא אומר.

כיצד?

"בגלל שאני הקפדתי לדווח על הכנסות בצורה מסודרת. בסוף צריך להבין", הוא אומר, "שרשות המיסים לא מעורבת בנושא החוקי של פעילות הדרייבר, אלא בשאלה אם הנחקר העלים מס, כן או לא. אני הקפדתי לדווח. לדוגמה, בתחום הדרייברים פורח מאוד נושא השליחויות והוא חלק משמעותי מהתחום, ואם מישהו פתח חברת שליחויות רשמית – הוא מסודר מבחינת מס הכנסה.

"אבל ממה שהתרשמתי בשעה שנחקרתי", מוסיף הסדרן, "מס הכנסה בחרו להיאבק בנושא במלוא הכוח. יחד עימי נחקרו נוספים, והם גם שוחחו ביניהם על רשימות מסודרות של דרייברים שהוזמנו להגיע בהמשך אותו היום לחקירה".

בין מלתעות הבירוקרטיה

תופעת הדרייברים צמחה תחת מדיניות הבירוקרטיה הבלתי נגמרת של מדינת ישראל. "היום", אומר ל'משפחה' גורם המעורה בנושא, "כדי לקבל אישור להסעת נוסעים במונית, מלבד המס המשמעותי שיורד בדרך לידי המדינה יש לעבור שורה של חובות שהקשר בינם לבין הסעות נוסעים אינו ברור.

"בין היתר נדרשות 8 שנות לימוד לפחות, תעודת יושר, קורס תיאורטי – בין 148 ל-200 שעות לימוד הכולל דיני תעבורה, עזרה ראשונה, יחסי אנוש, אנגלית (למי שצריך), ידיעת הארץ ועוד. מדובר בפרוצדורה ובירוקרטיה שמייקרות את השוק ופוגעות באנשים שמעוניינים להשתלב בתחום".

גם החובה להזדהות כמונית בצורה מובהקת, עם 'כובע' או 'כיפה' עם מספר, מנעה מרבים במגזר החרדי להצטרף לתחום כנהגי מוניות רשמיים. התוצאה הייתה שוק פורח של דרייברים שמגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה.

"משכורת של דרייבר נעה בין עשרת אלפים לעשרים אלף שקלים", אומר ל'משפחה' אדם שעובד בענף. "מדובר במשכורת נאה לעבודה שאינה מצריכה כל הכשרה מוקדמת. לא מפתיע אם כן שהשוק פורח מאוד בשנים האחרונות".

ועדיין, יש גם קשיים בדרך. "בין הנהגים ישנה תחרות קבועה על נוסעים. כדי להרוויח את הסכומים שברף העליון יש צורך להיות דרוכים לקבל נסיעות שעולות. כמו כן, עבודה כדרייבר נושאת בחובה בלאי טבעי של רכב, תשלומי דלק, רכישת רכב יקר והחזקתו ועוד".

בתחום הדרייברים ישנן קבוצות רבות, כמה מהן פופולריות במיוחד, שעליהן נמנים מאות רבות של נהגים. "יש קבוצות יוקרתיות יותר, שאליהן הסדרנים מפנים תחילה את הנסיעות", אומר לנו דרייבר שעובד בענף זה שלוש שנים.

ואכן, מסביב לדרייברים צמחה תעשייה שלמה של סדרנים וקבוצות שהן פלטפורמה לנהגים שמבקשים לעבוד בתחום. "לרוב הדרייבר משלם לקבוצות סכום שנע סביב עשרה אחוזים מכל נסיעה שהוא מקבל דרכן. ויש גם קבוצות שעובדות באופן שונה, כך שהנהגים החברים בהן משלמים תשלום חודשי תמורת החברות בהן".

האם נרשמת טלטלה בתחום בעקבות פשיטת מס הכנסה והזרקור שמפנה המדינה לתופעה?

"בהחלט", הוא משיב. "ראשית, ישנם נהגים שהורידו פרופיל. באופן כללי נרשם צמצום בהיקף הפרסום של התחום. גם הסינון בקבוצות השונות גבר מאוד. לא פעם מבקשים לוודא בשיחת פנים אל פנים עם מי מדברים.

"ועם זאת, חשוב להבין שיש קושי מובנה לבצע אכיפה בתחום ולהבדיל בין אדם שסתם לוקח חבר או בן משפחה לדרייבר שעושה זאת בתשלום. למעשה, המקום היחיד שניתן לאכוף בו בקלות יחסית הוא נתב"ג. החשש המשמעותי, עם זאת, הוא מפני הצעה שהעלתה שרת התחבורה מירי רגב, לקדם קנסות מִנהליים נגד דרייברים – כלומר, שגם כשאין ראיות שמדובר בדרייבר הרי שהנהג יחטוף קנסות כבדים. כאן כבר מדובר באיום משמעותי יותר על התעשייה".

ובסוף, השוק הזה לא נוצר בחלל ריק, הוא תשובת המשקל לבירוקרטיה הרבה ששוררת בישראל. וכפי שאמרה בדיון בכנסת מנכ"לית תנועת האינטרס שלנו, נטע-לי גרייבר: "זאת התוצאה של אחד מהשווקים הכי מאוסדרים וחנוקים במדינת ישראל (תחום המוניות)". לדבריה, "כל הסיבות שבגינן הטילו את הרגולציה לא טובות, כי אין פיקוח וצריך לפתוח את השוק כדי שהוא ייצר מחירים שווים לכל כיס". ]

כיתוב:

סכנה לענף. תמונת אילוסטרציה. צילום: פלאש 90