אחרי יותר משנה של לך ושוב, מרנן ורבנן גדולי ישראל מורים לנציגיהם בכנסת להיערך לפרישה מיידית ואף לפיזור הכנסת, כל עוד לא יימצא פתרון מיידי לשאלת גיוס בחורי הישיבות | בסביבת נתניהו התרגלו לזלזל באיומים, אך הפעם כבר מבינים שההכרעה נפלה | כך מתגלגלים הדברים
בסוף זה כנראה יקרה.
ידוע המשל המפורסם על הילד שזעק 'זאב זאב' בכל פעם שרצה להציק לתושבי הכפר. בפעם ההיא שבאמת הגיע הזאב, קרא הילד לעזרה אך איש לא האמין לו. להבדיל כמובן, זה מה שקרה בשבוע האחרון למפלגות החרדיות, כאשר הנציגים הבכירים היו עסוקים בתדרוכים על פרישה מהממשלה.
כבר בערב החג החלו הקולות להישמע, בדומה לקולות דומים שנשמעו לאורך כל השנה האחרונה. הפעם אלו היו פגישות שקיים בנו של כ"ק מרן אדמו"ר מגור, הרה"צ רבי נחמיה אלתר, שהגיע למעונם של מרנן ורבנן, הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש, כדי לבקשם לאחד את היהדות החרדית סביב הדרישה לפרוש מהממשלה נוכח אי–קידום חוק הגיוס.
נתניהו שכבר הורגל לצעקות 'זאב זאב', התייחס בהתאם. אלא שמייד לאחר החג גילה נתניהו שהפעם, כך נראה, זה רציני מתמיד. עם צאת חג שבועות הבין נתניהו שהוא כפסע מנפילת הממשלה, ואולי הוא החמיץ את ההזדמנות להציל את הקואליציה שלו.
מכאן החל כדור השלג להתגלגל. הגישה הרווחת בקרב גדולי ישראל היא שיש להיערך לפרישה או להוביל את הכנסת לפיזורה. מי שמוביל את הקו הוא כ"ק מרן אדמו"ר מגור, ולעמדה זו שותף מרן הגר"ד לנדו. לעומת זאת היו מי שעד החג הסתפקו באפקטיביות של המהלך – מרנן רה"י הגרמ"ה הירש וגם אדמו"רים נוספים בראשם כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא.
אלא שבערב חג השבועות החלה המטוטלת לנוע. רה"י הגרמ"ה הירש החל לנטות לתמוך באפשרות של פרישה מהממשלה. לאורך כל השנה הגרמ"ה הירש הוא שצידד בקו שאומר שפרישה מהממשלה לא בהכרח תועיל וכי יש למצות את כל המאמצים מול ראש הממשלה נתניהו כדי שיביא את החוק.
לקראת פיצוץ. נתניהו לצד יולי אדלשטיין במליאת הכנסת
"בערב שבועות התקבלה אצל ראש הישיבה ההחלטה שכלו כל הקיצים", הסביר לי השבוע אחד מבני ביתו של מרן רה"י, "נתניהו לא עשה כלום כדי לפתור את הבעיה. משכך, אין באמת ברירה אלא לפעול בהתאם".
בשס המציאות מורכבת יותר. ההנהגה הרבנית תומכת בפרישה ופירוק הקואליציה, לעומת ההנהגה הפוליטית שעדיין מנסה להציל את הקואליציה של נתניהו.
נחדד: ישנה הסכמה רוחבית בין כלל הנציגות החרדית, לרבות בתיהם של גדולי ישראל, שהפעולה חייבת להיות אחידה. חזית אחת, בכל הנוגע לחוק הגיוס. גם מרנן ורבנן, ראשי הציבור הליטאי, משתפים פעולה באופן מוחלט בנושא זה ועשויים לגבש את הקו באופן מאוחד.
לחץ על אדלשטיין
ביום שלישי הבין נתניהו כי אשר יגור בא לו. המפלגות החרדיות, כגוש אחד, העבירו לו הצעה מרוככת יחסית לעוצמות הזעם שלהם: לא פרישה מיידית אבל תמיכה בחוק לפיזור הכנסת באופן מיידי, ואם תהיה התקדמת בקידום חוק הגיוס, ייעצר המהלך ונתניהו יציל את עורו.
נתניהו, בניסיון נואש להציל את הבית, החל להפעיל לחץ, בעיקר על שס. אחד הצירים החזקים והמשמעותיים בממשלה שלו הוא יו"ר שס אריה דרעי, ועיקר הלחץ מופעל עליו, אבל לא רק. גם על הנציגות הליטאית הפעיל נתניהו את הלחצים כשהוא מבקש לדחות את הקץ, לתת לו עוד כמה ימים של חסד כשהוא מבטיח שיצליח לגבש איזה–שהוא חוק שיהיה מקובל על הנציגות החרדית.
נתניהו גילה, אולי מאוחר מדי, שהנציגות החרדית שבעה מהבטחות. לכן הוא החל להפעיל לחץ מסיבי על יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין בדרישה שיתפשר, שיבוא לקראת הנציגות החרדית ויקדם באופן מיידי את טיוטת החוק.
ביום שלישי קיים אדלשטיין שורת פגישות עם הנציגות החרדית הבכירה. היו שם ח"כ אורי מקלב, השר לשעבר אריאל אטיאס שמייצג את שס בכל הנוגע לחוק הגיוס וגם ח"כ ינון אזולאי, חבר ועדת חוץ וביטחון.
הפגישות האלו נמשכו שעות, ולכל הצדדים התבררו הפערים שספק אם ניתנים לגישור: אדלשטיין הבהיר שלא יוכל להתפשר בנושא המכסות והסנקציות, וגם לא יוכל להכניס את השירות הלאומי והאזרחי כחלק מהמכסות. הנציגות החרדיות לעומת זאת הבהירה שהחוק כפי שנראה שהוא מתגבש לא יקבל את אישורם של גדולי ישראל, ומשכך, חבל על המאמץ.
בסיעה המרכזית, שמובילה את הקו הניצי ביותר ודורשת את פיזור הכנסת באופן מיידי, לא ששו לראות את הפגישות בין הנציגות החרדית לאדלשטיין, אך כדי שלא לפגוע בחזית החרדית המאוחדת, המתינו עד שתתקבל ההכרעה הסופית אצל גדולי הדור הליטאיים.
בכיר מאוד בסיעה המרכזית אמר לי השבוע: "לכולם ברור שאין חוק. נתניהו שיגר את אדלשטיין כדי להרוויח עוד זמן. חבל שמשתפים פעולה עם זה. אבל אנחנו נמתין עד שכל השותפים יבינו שזה עוד תרגיל.
"בפועל, אנחנו דורשים את פיזור הכנסת. במציאות שנכפתה עלינו, כאשר נתניהו לא עושה דבר כדי לעמוד בהתחייבויות הכי ברורות שלו – זו הברירה היחידה העדיפה. במקרה כזה, גם השרים וסגני השרים החרדים נשארים בתפקידיהם עד להקמת ממשלה חדשה – שזה לכל הפחות שבעה–שמונה חודשים.
"פיזור הכנסת גם נותן לנתניהו את האפשרות למצוא פתרונות – אם הוא מסוגל. אנחנו לא מאמינים שהוא מסוגל, אבל הלוואי שנתבדה. הוא כבר הצליח פעם להציל את עצמו אחרי שהוגש חוק לפיזור הכנסת בשנת 2012, אז צירף את מופז לקואליציה ומנע בחירות.
"אם נתניהו יצליח למצוא פה פתרון – מה טוב, ואנחנו לא נתמוך בהצבעות הבאות לפיזור הכנסת. אנחנו לא מאמינים שזה אפשרי. בסביבתו מתדרכים ששמונים אחוז מהחוק מוסכם. גם אם זה נכון – עשרים האחוזים הנוספים הם משהו שלא נוכל להסכים עליו בשום אופן. הסנקציות, גובה היעדים ועוד".
הדילמה והאין–ברירה
כשהרוחות בכנסת סערו, החלו הספינים סביב כל פגישה, דיבור או ציטוט של מאן–דהוא. כך למשל, בשיא הפגישות ביום שלישי, נועד מוטי בבצ'יק איש הסיעה המרכזית ועוזרו של השר גולדקנופף עם בני גנץ. מטרת הפגישה הזו הייתה אחת: בבצ'יק ביקש מגנץ להניח הצעה לפיזור הכנסת, כבר בשבוע הבא.
באופוזיציה מחזיקים בשישה עשר חוקים לפיזור הכנסת, שעד כה אף אחד לא הובא למליאה מסיבה אחת: על פי תקנון הכנסת, אם החוק מוגש ולא מאושר במליאה – יש להמתין חצי שנה עד לפעם הבאה שבה אפשר יהיה להגיש את הצעת החוק.
בבצ'יק ביקש מגנץ לעלות את החוק רק בשבוע הבא – לאחר שתתקבל ההכרעה הסופית גם אצל גדולי ישראל הליטאיים, מתוך מטרת העל לשמור על חזית אחידה בכל הגזרות. עד לסגירת הגיליון שבידיכם טרם התקיימה הפגישה המכריעה של חברי הכנסת הליטאיים עם מרנן ורבנן ראשי הישיבה הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש, שרק לאחריה, תתקבל ההכרעה הסופית.
פגישת בבצ'יק עם גנץ הפכה כצפוי לשיחת היום. קיום הפגישה הודלף כמובן במהירות, ובסביבת נתניהו מיהרו לתקוף את המהלך – לרבות מתקפה אישית על בבצ'יק. ח"כים מימין ומשמאל מיהרו לתקוף, כל אחד מצידו. ח"כ משה סעדה, חבר במפלגת הליכוד ומהקולות הבולטים נגד פשרות בחוק הגיוס, כתב בצהרי היום: "כל מי שמאיים להפיל ממשלת ימין בעיצומה של מלחמת קיום – רק כדי להימנע מהשתתפות באותה מלחמה, ייזכר לדיראון עולם".
המסר ברור. גורם חרדי בכיר שאיתו שוחחתי במסדרונות הכנסת ביום שלישי אמר לי את הדברים הבאים: "יש פה דילמה אמיתית. הציונות הדתית לא תשכח לנו את הפלת ממשלת הימין. גם ככה הם רותחים מזעם על מה שהם מגדירים 'ההשתמטות החרדית', בזמן המלחמה, בעוד הם קוברים את מתיהם.
"אם נפיל את הממשלה – תהיה להם לגיטימציה מוחלטת לתמוך בהשארתנו בחוץ, בכל ממשלה שתוקם בעתיד. זה קו פרשת מים מבחינתם, וזה בהחלט שיקול שאנחנו נביא בפני גדולי ישראל".
אבל גם הקולות המתונים ביותר שלא רואים בעין יפה פרישה מהממשלה או פיזור הכנסת – מתקשים שלא להסכים שאין באמת ברירה אחרת. "שנתיים וחצי נתניהו מבטיח הבטחות, כאשר בינתיים יוצאים צווים, נעצרים בחורי ישיבות ולכולם ברור לאן זה הולך. איזו הצדקה יש לנו לשבת בקואליציה ובממשלה אם השותף הבכיר שלנו לא עושה כלום כדי למנוע את המציאות הזו?" אמר לי הגורם החרדי הבכיר.
"הלוואי שנתניהו ימצא פתרון. אבל אנחנו כבר מיואשים. ההתלבטות שקיימת אצל גדולי הדור הליטאיים היא אם לתמוך בפיזור – שזה צעד קיצוני – או בפרישה מהממשלה, שזה צעד פחות דרמטי אבל יש בו אמירה משמעותית.
"היתרון בפיזור הוא שהשרים נשארים במשרדים שלהם למשך חודשים ארוכים ויוכלו להמשיך ולהשפיע מבפנים. במקרה של פרישה, הקואליציה ממשיכה לתפקד, אבל הנציגות החרדית בממשלה תאבד מכוחה. כל השיקולים האלה יובאו בפני גדולי ישראל, ושם יתקבלו ההכרעות הסופיות".
ההכרעה קרבה
נכון לשעת כתיבת השורות, המגמה ברורה לכל הצדדים: החרדים הולכים לדרך חדשה וקשוחה יותר.
מבית מרנן ורבנן מנהיגי 'דגל התורה' נשמעת קריאה ברורה לפרישה מהקואליציה, אם כי עדיין לא הוכרע באיזה אופן.
ב'אגודת ישראל' הדברים הרבה יותר ברורים. הציר שמוביל מרן האדמו"ר מגור נחרץ במיוחד. כפי המסתמן, עוד לפני השבת הקרובה תתקיים אספה נדירה של מועצת גדולי התורה של אגו"י שתכריע בשאלות ובדרכים.
ייתכן שעידן חדש לפנינו.
לפיד פונה לרבנים
גם באופוזיציה מזהים היטב את ההתרחשויות וממהרים לקפוץ לעגלה. כך למשל, יאיר לפיד שעדיין מכהן כיו"ר האופוזיציה חרף העובדה שהסקרים מלמדים כי מפלגתו היא הקטנה ביותר בגוש המרכז–שמאל, פנה השבוע לרבנים החרדיים בתואנה שנתניהו מרמה אותם. "נתניהו לא יכול ולא יודע להעביר את החוק שאתם רוצים. הוא מוכר לכם הבטחות ריקות", טען לפיד.
אבל באותו המשפט החל לפיד להציל את שאריות המנדטים הנמלטים ממנו והבהיר כי "ההשתמטות הסתיימה", וכי "אני לא אכנס עם הממשלה הזו לתחרות של שוחד עם החרדים. אנחנו לא מציעים – וגם לא נציע".
יאיר גולן, מי שמסתמן כדמות שתוביל את גוש המרכז–שמאל בבחירות הבאות, בחר לשתוק. גם הוא מבין שיש רגעים שבהם עדיף להצניע את האידיאולוגיה ולהשאיר את כל האפשרויות הפוליטיות על השולחן. "עוד מוקדם לדבר על היום שאחרי", סיכם בפני גורם חרדי בכיר בכנסת, "אבל ברור שהגיע הזמן לחשוב על חלופות לנתניהו.
"לו השכלנו לבוא ולדרוש עסקת חטופים – היה כאן רווח כפול לכל הצדדים: גם היינו משיבים את החטופים הנמקים בשבי, גם היינו מובילים לסיום המלחמה – מה שהיה מאפשר להביא חוק גיוס מרוכך יותר, וגם היינו נצרבים בתודעה כמי שסייעו להחזרת השלווה לאזרחי המדינה.
"ועדיין זה לא מאוחר. תמכנו בכל עסקאות החטופים בעבר ונמשיך לתמוך, בגלל הציווי המוסרי של פדיון שבויים. דווקא הציונות הדתית, שמקדשת את המלחמה ומונעת את השבת החטופים – הופכת עכשיו לקול הכי קולני נגדנו בגלל חוק הגיוס. ייתכן שבקואליציה אחרת, בהובלת המרכז–שמאל, אנו מסוגלים למצוא פרטנרים יעילים יותר מנתניהו ומפלגות הציונות הדתית".
הבלגה, פרישה או פיזור הכנסת?
האפשרויות של המפלגות החרדיות:
–פרישה מיידית של השרים וסגני השרים החרדיים מהממשלה:
המשמעות: מהלך כזה לא יפיל את הממשלה, אלא ייתן הערת אזהרה חמורה במיוחד לנתניהו.
בעבר, עשו זאת שרי 'עוצמה יהודית', שפרשו מהממשלה אך לא מהקואליציה. בעבר הסיעה המרכזית תמכה בקו זה. כיום הסיעה מובילה את הקו הקיצוני יותר הדורש לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. חלק מחברי 'דגל התורה' תומכים בעמדה זו.
–תמיכה בהצעת חוק לפיזור הכנסת:
המשמעות: פירוק הממשלה והליכה לבחירות. אם כי חשוב לזכור כי התהליך אינו מיידי. מדובר בהצבעה בארבע קריאות, שעלולה לארוך זמן.
אם יש תאריך מוסכם, אפשר לקיים את ההצבעות על פי המועד המוסכם. מצב כזה מותיר לנתניהו זמן כדי לנסות ולהציל את הקואליציה שלו – בין ההצבעה הראשונה לשנייה, וכן הלאה. בהצעה הזו תומכים חלקים מ'אגודת ישראל' ומ'דגל התורה', וגם בשס.
–הבלגה והישארות בקואליציה:
המשמעות: המשך הלחץ על נתניהו מתוך הממשלה והקואליציה.
מאחורי הקלעים יש לא מעט גורמים פוליטיים–חרדיים שטוענים שההליכה לבחירות לא תועיל לאיש. גם אם הכנסת תפוזר ויתקיימו בחירות – הממשלה שתוקם לאחריהן תהיה – בסבירות גבוהה – בלי נציגות חרדית, מה שיאפשר לה לחוקק חוק גיוס דרקוני במיוחד.
נכון להיום הצעה זו, שנאמרת בחדרי חדרים, לא נתמכת באופן רשמי על ידי אף אחת מהסיעות החרדיות.
