גזלה מעבר למרפסת כתב 'משפחה' יצא לדהרה בשטחים האסטרטגיים של הגבול הישראלי, ונדהם לראות את ההזנחה הפושעת שמסכנת את כולנו. סיור מטריד
חבל שבאתם היום", נוהגים אלפי מורי דרך בעולם לאכזב את קהלם. "ביום עם ראות טובה אפשר לראות כאן דברים נפלאים".
בשבוע האחרון, שעות ספורות אחרי שהיורה שטף את המרחב – וימים לפני שבעזרת השם כל האזור יהפוך לביצה טובענית – החלטנו לצאת לדרך. העננים סילקו את עצמם בדומייה, מותירים את השמיים וכל צבאם בהירים ומוכנים לצפיית מרחקים.
זה בדיוק הזמן לטפס אל 'המרפסת'. סוג של 'הר נבו' מודרני. אתה ניצב על קצה הר, ובסקירה מהירה של 180 מעלות צופה על הארץ – החל מאלפי מנשה בצפון־מערב דרך מישור החוף, אזור השרון, גוש דן, נתב"ג, ראשון לציון ואפילו אשדוד, וכלה בעיר מודיעין מדרום־מזרח. אפשר גם לראות את ארובות תחנת הכוח בחדרה, כמו גם את הכדור־פורח המרחף בשלווה מעל גני התערוכה בצפון תל אביב.
ואז מתחילות המחשבות הפוליטיות.
"המרפסת של המדינה" – כפי שקרא לה אריק שרון בהיותו שר השיכון – נמצאת 12 מטר מגדר היישוב פדואל שבמערב השומרון. היא מתנשאת לגובה של כ־350 מטר מעל פני הים וחולשת – ממרחקים קצרים – על אזורים אסטרטגיים רבים..
ננסים ליד ענקים. ההשתלטות הפלסטינית בשטחי C
כשאתה עומד שם, אתה מבין עד כמה כל הקיום שלנו כאן במרחב – שברירי. עד כמה הארץ היפה שלנו היא גם קטנה בגבולות.
בסך הכל כ־25 קילומטר מפרידים בינינו לבין הים התיכון. חצי מהמרחק הזה מפריד בינינו לבין גוש דן. כל הסיפור הזה שעליו מתקוטטים שני עמים ועוד אין ספור מפלגות ודעות – הוא לא יותר מפרבר קטן במונחים עולמיים. שטעטל של עושי צרות.
והנה, מזג האוויר הנעים מתגלה לפתע בהפכפכותו. עננים אפורים שנישאים מהמוקטעה ברמאללה מעיבים על האוויר והאווירה. פסטורליה וקוץ בה. התוכנית הפלסטינית שכבר מזמן לא סודית – מתגלית לנו מול העיניים: השתלטות על שטחי C שבשליטה ישראלית, במטרה להקים את המדינה הפלסטינית הנכספת 'מתחת לאף' – ותוך עצימת עיניים – של ממשלות ישראל, הולכת וקורמת למול עינינו עור וגידים, וליתר דיוק: שלד ומבנים בלתי חוקיים.
כדי להבין את רמת האיום הביטחוני והאסטרטגי על מדינת ישראל, יצאנו אל השטח הפתוח שבמערב השומרון, טיפסנו על גבעות הטרשים, חלפנו על פני מבנים ומסגדים בלתי חוקיים, והתמקמנו בין מגרשי ספורט לשטחי נטיעות מגודרים – בלתי חוקיים אף הם. ממערב לנו, במרחק נגיעה, שכונות הקצה של הערים ראש העין ואלעד.
אם רק תסכימו להתלוות אלינו, ייתכן שהאוויר הסתווי יהפוך פתאום למחניק. ההבנה של מה שמתחולל פה ממש ליד הבית – מעוררת הרבה דאגה.
פיאד מחכה לגנץ
לכל מסע טוב חייבים גם מישהו מקומי שיסביר ויעשה סדר. במסע שלנו זהו משה שמואלי, רכז יהודה ושומרון בתנועת 'רגבים' (שמטרתה לשמור על הקרקעות ועל אוצרות הטבע של מדינת ישראל ביהודה ושומרון). הוא פורס מפה צבעונית על מכסה המנוע של הארבע־על־ארבע ומציג את האזור שבו אנו עומדים.
"הנקודות האדומות שמכסות את רוב המפה", הוא מסביר, "מסמנות מבנים פלסטיניים לא חוקיים. הנקודות הירוקות שלצידן – מסמנות את הבנייה הלא־חוקית רק מהשנה האחרונה, והנקודות הכחולות המעטות שבתווך הן בעצם יישובים יהודיים הנראים לפתע כננסים ליד ענקים".
שמואלי בוחר לפתוח בנתון מבהיל, שלדבריו "חייב להגיע לעיני הממשלה החדשה שנבחרה זה עתה, ובמיוחד לעיניו של שר הביטחון המיועד: מנתוני הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשנת 2022 עולה כי בשנה האחרונה – תחת כהונתו של בני גנץ כשר הביטחון – זינק שיעור הגידול בבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביותר מ־80 אחוז (!) ביחס לשנה שקדמה לה".
לחנוק את היישובים. הכניסה ליישוב פדואל במערב השומרון
ולפני שנמשיך בסקירת הנתונים המאיימים, מילה או שתיים על התוכנית שהגה ויזם בשנת תשס"ט (2009) ראש ממשלת הרשות הפלסטינית סלאם פיאד: 'תוכנית פיאד', או 'תוכנית פלסטין', היא תוכנית עבודה דו־שנתית שנפרסה על פני שישים עמודים. תוכנם מדבר על בניית תשתיות ומוסדות כדי להקים מדינה פלסטינית דה־פקטו, באופן חד צדדי, על כל שטחי יהודה ושומרון, שבירתה תהיה מזרח ירושלים – וכל זה עד שנת תשע"א (2011).
לפי התוכנית, באמצעות רצף בנייה ללא תיאום עם מדינת ישראל, ינתקו את היישובים היהודיים זה מזה וישלטו על המרחב – מה שאמור ליצור מדינה פלסטינית בפועל. "כשפיאד הבין שהפיגועים לא מביאים לרש"פ הישגים, הוא החליט שיעיל יותר להתחיל לבנות מדינה בלי לחכות לשום הסכם כזה או אחר. פשוט לקבוע מציאות בשטח. פיאד הבין שבדיוק כמו שמדינת ישראל לא קמה ב־48 אלא עשרות שנים קודם, עם הקמת הקיבוצים והיישובים החלוציים, כך בדיוק תוקם מדינת פלסטין. כשיהיה הסכם, לא יצטרכו להתחיל לבנות את המדינה שכבר תהיה קיימת".
לפי פיאד, מאחר שהסכמי אוסלו נכשלו ולא הביאו להסכם קבע, הפלסטינים משוחררים מההסדרים שנקבעו ביחס לשטחי C והם רשאים לפעול בשטח באופן חד צדדי. לפני למעלה מעשור נחתם הסכם מסגרת בין הרשות הפלסטינית לבין האיחוד האירופי שהעניק לפיאד גיבוי מבחינה משאבית ומבחינה מדינית ליוזמות שקידם. הרשות הפלסטינית החלה מייד ביישום התוכנית והפגינה ריבונות פלסטינית בשטחי C, שכאמור לפי הסכמי אוסלו אמורים להימצא בשליטת מדינת ישראל. חלקים נרחבים מהבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית נבנו בצמידות לצירי תנועה מרכזיים ולמיקומים אסטרטגיים כמו כביש 1 וכביש 5.
אף שתוכניותיו ושאיפותיו של פיאד מצאו אהדה רבה בקרב הפלסטינים, הן נתקלו בחסמים פנים־פלסטיניים ובגרירת רגליים מצד המנגנון של הרשות הפלסטינית. בסופו של דבר התוכנית לא מומשה במלואה בתקופת פיאד, ולאחר התפטרותו בשנת תשע"ג (2013) היא נזנחה לחלוטין.
המהפך התחולל דווקא במשמרת הבאה. על פי דו"ח של משרד המודיעין הישראלי, בעקבות 'תוכנית טראמפ' הגבירו הפלסטינים את המהלכים החד צדדיים לקראת הקמת מדינה פלסטינית בפועל, מתוך הבנה שכל תוכנית שלום עתידית תהיה מבוססת על מפת ההתיישבות, החקלאות והשליטה בקרקע בפועל. כיום, הבנייה הבלתי חוקית ממשיכה לפי עקרונות אותה שיטה, כאשר עד השנה הנוכחית נבנו מעל 70,000 מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים על פני כ־95,000 דונם.
החצר האחורית של שר הביטחון. שכונתו של בני גנץ בראש העין כפי שנראית מכפר פלסטיני לא חוקי
"למרבה הצער והתדהמה", אומר שמואלי בקול את מה שחושבים המתיישבים היהודים בשקט, "דווקא ממשלות ישראל הן שעוצמות עיניים מול הבנייה הבלתי חוקית המסיבית מצד הפלסטינים, אף שהדבר מהווה איום מוחשי על ערי הארץ, על צירים מרכזיים ועל מיקומים אסטרטגיים. שלא לדבר על שר הביטחון היוצא בני גנץ, שכמדיניות ברורה נותן רוח גבית לפלסטינים בעוד מול היהודים הוא מנהל מדיניות הפוכה לחלוטין.
"ראינו זאת במחווה של גנץ לביידן להכשרת אלפי מבנים בלתי חוקיים בכפרים פלסטיניים ולמסירת שטחים ענקיים להרחבת הכפרים, אף שהדבר יביא לשליטה פלסטינית מוחלטת על צירים אסטרטגיים וחניקת היישובים היהודיים. לעומת זאת, המבצע האחרון להקמת יישובים יהודיים חדשים ביו"ש נתקל באגרוף ברזל של גורמי האכיפה בממשלה ובצבא". על שניהם אגב, על המחווה לביידן ועל מבצע הקמת היישובים שנכשל, כתבנו בעבר במגזין זה.
מלחמת ההתשה נכשלת
לאחר פרסום נתוני 'מלחמת ההתשה' – דו"ח מצב הקרקעות ביהודה ושומרון – בשנת תשע"ט (2019), דו"ח שבו פורסמו היקפי הבנייה הבלתי חוקית בשטחי C וצמיחתה לאורך עשור מאז 'תוכנית פיאד' על בסיס השוואת תצלומי אוויר, המשיכו ב'רגבים' לבחון את מגמות הבנייה ולהשוות אותן לתצלומי אוויר חדשים:
"במשך השנתיים שחלפו מפרסום המחקר, בין מאי 2019 למאי 2021, נוספו 6,153 מבנים פלסטיניים לא חוקיים בשטחי C – כ־3,076 מבנים בשנה. שנה לאחר מכן, בין מאי 2021 לסוף אפריל 2022, הוקמו 5,535 מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים. כלומר, קצב הגידול השנתי גדל כאמור ב־80% בשנה האחרונה! זאת בהשוואה לכלל הבנייה הישראלית הבלתי חוקית ביהודה ושומרון לאורך עשרים שנה, המצויה בתחומי מאחזים ויישובים בלתי מוסדרים, המונה 4,382 מבנים בלבד, מתוכם 406 שנוספו בשנת 2022 – נתון המלמד על קצב גידול שנתי של 10% בלבד. בסך הכל ישנם 81,317 מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים בשטחי C.
"התמורות הגאופוליטיות בשטח שהובילו לזינוק האדיר בשנים הללו, היו 'הצהרת טראמפ' וחוסר היציבות במערכת הפוליטית הישראלית. הגם ש'תוכנית טראמפ' שפורסמה בשנת 2020 ירדה מהשולחן במקביל לקידום 'הסכמי אברהם' והסכמי השלום בין מדינת ישראל למדינות המפרץ, יצאה הרשות הפלסטינית למרוץ בנייה לאחר שקיבלה משוב חיובי ורוח גבית ליעילותה של ההשתלטות הפיזית על שטחי C באופן המאפשר לה למנף לטובתה את נקודות המוצא שלה בעת משא ומתן מדיני".
האם קיים קשר בין הזינוק בטרור לזינוק בבנייה הבלתי חוקית?
"בהחלט. במקביל לזינוק בשיעור הבנייה הבלתי חוקית בשנת 2022, נרשם זינוק דומה בהתגברות הטרור הפלסטיני כנגד אזרחי מדינת ישראל בכלל ותושבי יהודה ושומרון בפרט. על פי דו"חות הטרור של שירות הביטחון הכללי וארגון 'הצלה ללא גבולות', רק במחצית הראשונה של שנת 2022 ביצעו הפלסטינים 3,702 פיגועים שבהם נרצחו 21 יהודים ועוד 316 נפצעו".
'המרפסת של המדינה'. כותב השורות עם משה שמואלי מ'רגבים', והתושבים המתנדבים יאיר גרד ואשר מקלר
ואיך מתבטא כאן חוסר היציבות הפוליטית במדינת ישראל?
"בני גנץ המכהן בתפקיד שר הביטחון מאז מאי 2020 התבטא פעמים רבות כמצדד בהקמתה של מדינה פלסטינית. חוסר היציבות הפוליטית מאז 2019 אפשר לגנץ להתנהל עצמאית בהתוויית מדיניות על פי תפיסת עולמו, תוך שהוא פועל באופן מתואם עם אבו מאזן, ומחזק את יכולתו ומאמציו להקמת מדינה פלסטינית.
"התנהלות זו משתקפת בזינוק העצום שחל בהיקפי הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C, במעקף של גנץ לחוק האוסר תשלום משכורות למחבלים, בהחלטה שקיבל לאחר פגישה משותפת עם אבו מאזן שלפיה יצמצם צה"ל את נוכחותו בשטחי A, ובגל הטרור הקשה שהתרחש מייד לאחר מכן בחודשים האחרונים בערי הארץ. בנוסף, גנץ הטיל וטו על הקמת מנהלת אכיפה עצמאית לשמירת שטחי C, דחף ל'הלבנה' ולחיבורם לחשמל של מאחזי הרש"פ, ואף אישר להם שורת מהלכים המובילים לעצמאות כלכלית של הרש"פ.
"המשמעות הברורה של כלל המהלכים האלו ונוספים היא אחת: גנץ מקדם באופן מודע את הקמת המדינה הפלסטינית במסלול הסיפוח הזוחל שהרשות הפלסטינית מתווה מאז 'תוכנית פיאד' שנכשלה".
גזֵלה בשיא השטח
אנחנו יוצאים מ'המרפסת' ועולים לרכבי השטח שממתינים לנו עם שני נהגים חמושים לכל 'אויב ואורב בדרך' שלא יבוא. היעד: 'שטח אש 203' הסמוך לגדר המערכת שבין השומרון לערי המרכז.
ביציאה מפדואל עוצר לפתע אחד הנהגים, יאיר גרד שמו (נכיר אותו בהמשך), ומצביע על שלט גדול המכריז 'לבן על גבי אדום' על מעבר לשטח A, שטח שהכניסה אליו אסורה לישראלים. אני מציע שנחזור לאחור וניסע בדרכים ישרות, אך הוא ממהר להסביר: "זו לא באמת כניסה לשטח A כמו שמורה השלט. אנחנו ניסע עכשיו אך ורק בשטח המוגדר רשמית כשטח C, שבו יש שליטה אזרחית וצבאית ישראלית. רק מכיוון שאין באזור שום יישוב יהודי, החליט מי שהחליט להעניק את השטח לפלסטינים – והם מבחינתם עושים בו ככל העולה על רוחם".
הדרך ליעד רצופה מכשולים. עולים גבעות ויורדים עמקים והכל בשבילי חצץ מעוקלים וצרים. כבר לא ידעתי ממה לחשוש יותר – מימין תהום עמוקה שביוב ריחני זורם בה בנחת אל עבר הים התיכון, ומשמאל עסוקים פועלים, חקלאים ורועי צאן פלסטינים בהמשך הבנייה וגידור השטח הבלתי חוקיים בעליל. למרבה ההפתעה, כשעצרנו בנקודה שאליה רצינו להגיע ויצאנו מהרכבים, דווקא אז החלו המעיים להתהפך. "היית מאמין שהשטח שעליו נבנית המדינה הפלסטינית באמצעות מבנים לא חוקיים קרוב כל כך לערי המרכז?" מתעניין גרד בעודו חוגר את נשקו האישי סביב מותניו.
'המרפסת של המדינה'. כותב השורות עם משה שמואלי מ'רגבים', והתושבים המתנדבים יאיר גרד ואשר מקלר
לפנינו 'בדואייה'. שם מכובס למבנים לא חוקיים הנמצאים באמצע שום מקום. "הרשות הפלסטינית משתמשת בבדואים כדי לתפוס את השטח", מסביר גרד ומסב את תשומת ליבנו לשטח מגודר שבו נטיעות צעירות. "עכשיו כידוע עונת מסיק הזיתים, והפלסטינים שמגיעים לכאן כדי למסוק זיתים מנצלים את החלל הריק שנוצר כאן, גודרים שטח, נוטעים בו עוד עצים, ובעוד כמה חודשים כבר יגידו: 'זה שלנו וזה היה כאן מזמן'. כך עובדת השיטה בכל מקום. קודם נוטעים עץ קטן, אחר כך גודרים אותו, מקימים אוהל, יוצקים לידו בטון, מוסיפים עוד קרש ושניים, עד שבתוך כמה חודשים עומד כאן שלד מוכן שלצידו עמודי חשמל פיראטיים. כך הם קובעים עובדות בשטח באין מפריע".
מולנו, לצד מערב, קו הבתים הראשון של שכונות המגורים בראש העין. לצד מגדלי מגורים גבוהים נראים בתי קרקע שלראשם גגות רעפים – השכונה שבה מתגוררים 'ביטחוניסטים' רבים בעבר ובהווה, בהם שר הביטחון היוצא ומי שאחראי במידה לא מבוטלת להפקרות המסוכנת הזו – בני גנץ. גדר הביטחון המפרידה בין יו"ש לערי המרכז ממוקמת במרחק שלא עולה על 500 מטרים אוויריים מאיתנו. אזרחי ישראל המתגוררים במרחק נגיעה יכולים להביט מהחלון וליהנות מנוף פסטורלי מרהיב של גבעות השומרון, אך 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם', ובכל עימות עתידי חלילה, לאומני או פלילי, הראשונים שיחטפו יהיו תושבי ראש העין, פתח תקווה ואלעד. מהן לכל גוש דן וערי המרכז והשרון הדרך קצרה. לצלפים פלסטינים לא תהיה שום מניעה לעמוד פה ולירות על בתי אזרחי ישראל, השם ישמור, יציל וירחם.
הנתון המדהים ביותר הוא שבאזור שבו אנו עומדים ישנן כל הסיבות הנכונות לזכות לאכיפה מוגברת על הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית, הן משום שהוא שטח C, הן משום שמדובר באדמות מדינה, והן – וזה הכי מפתיע ומרתיח – משום שמדובר בשטחי אימונים של צה"ל, שכמובן בשל ההשתלטות הפלסטינית כבר לא מגיעים להתאמן כאן. ולהזכירכם, למרות כל הסיבות שמנינו, בכניסה לשטח נתקלנו בשלט המזהיר ישראלים מפני כניסה לשטח A שבשליטה פלסטינית.
"וכל זה קורה בחצר האחורית של מי שרואה את עצמו כ'מר ביטחון'. לא רק שלא אכפת לו, הוא עוד מעניק רוח גבית להקמת המדינה הפלסטינית מתחת לאפם, או על אפם וחמתם, של אזרחי ישראל. אבל זו לא רק בעיה ביטחונית. היכן שהמדינה מזניחה אתה רואה עלייה באחוזי הפשיעה הפלילית, במזבלות שנערמות ללא פיקוח, ובנחלי שפכים הזורמים ללא היתרים ותקנים כנדרש", מסכם יאיר גרד, שהגיע הזמן לערוך היכרות איתו ועם אשר מקלר – המלווה הנוסף שלנו בסיור הטעון.
מבצע חומה וצרֵדה
יאיר גרד מפדואל ואשר מקלר מעלי זהב פועלים תחת ועדת הקרקעות בגוש מערב השומרון. כל אחד מהם הוא 'תושב מתנדב' – שמטרתו לסייע לוועדת הקרקעות של המועצה באיתור וזיהוי בנייה פלסטינית בלתי חוקית. רק כדי לסבר את האוזן, במרחב המכונה 'גוש מערב' יש מעל 1,500 מבנים לא חוקיים, כאשר קצב הבנייה בשנים האחרונות הוא כמאה מבנים בשנה. גרד ומקלר מצביעים על הכפרים הפלסטיניים שסביבנו – דיר בלוט, ראפאת וזאוויה. שלושת הכפרים ממוקמים במקביל לערי המרכז ובסמיכות להן.
"שים לב שלא מדובר בהתפתחות רק בשל גידול טבעי אלא בהתפתחות לשם שליטה על המרחב, כאשר היא נעשית בשני קווים: האחד, בנייה שמטרתה לחבר בין הכפרים וליצור גוש אחד גדול שישלוט על כביש 5 – הציר המרכזי בין ערי המרכז לשומרון. השני, בנייה שמטרתה להשתלט על כמה שיותר שטחים לכיוון מערב בואכה ראש העין וגוש דן".
איך אתם פועלים לעצירת הבנייה וההשתלטות הפלסטינית?
"בשיתוף פעולה מלא בין ראש המועצה יוסי דגן, מחלקת הקרקעות והתושבים שנמצאים בבתים ורואים מול עיניהם בכל רגע את ההשתלטות. למעשה, במחלקת הקרקעות יש שלושה סיירים שתפקידם לסייר בשטחים הפתוחים של המועצה ולדווח לגורמי האכיפה, קרי – הצבא והמנהל האזרחי, על כל דבר חריג. המטרה היא לזהות חריגות כמה שיותר בזמן אמת, ולדווח על כל טרקטור שעולה על השטח ועל כל גדר ואפילו קרש שלא צריכים להיות בשטח. ככל שהדיווח יימסר מוקדם יותר, כך יצליחו לעצור או לפחות לעכב את ההתקדמות.
שת"פ מלא בין כלל הגורמים. ראש המועצה יוסי דגן בראיון ל'משפחה'
"בהמשך, ולנוכח ריבוי המקרים והמקומות, הבינו במועצה שלא ניתן להסתמך רק על הסיירים של מחלקת הקרקעות ויש צורך בעיניים נוספות בשטח. משכך, הוחלט להפוך כל תושב מיישובי השומרון שיחפוץ בכך ל'נאמן קרקעות' שמדווח על כל חריגה שהוא רואה מחלונו או כשהוא בדרכו לביתו. כיום, בגוש מערב השומרון לבד יש 60 מתנדבים בממוצע של שעתיים ליום ועוד 300 'נאמנים' שהם 600 עיניים המתצפתות על השטח. התושבים המתנדבים מצוותים לפי הידע והיכולות האישיים של כל אחד, כגון: צוות פוליטי, צוות תקשורת, צוות טכנולוגיה ומודיעין, צוות רחפנים וצוותי פעולה.
"ואכן, בשנתיים האחרונות רואים מגמה חיובית בהתעוררות התושבים עצמם לשמור על בתיהם, כאשר המועצה משתפת פעולה עם המיזם ואף מסייעת לו באמצעים פיזיים, כגון: הקמת מצפה ביישובים, שבילי הליכה ואופניים, הזרמת נחלים, ומיזמים נוספים שבעצם קיומם מפריעים להשתלטות העוינת".
לדברי גרד ומקלר, המעורבות האזרחית מסייעת גם להעיר את גורמי הממשלה שבדרך כלל עוצמים עין: "אם עד לפני שנתיים יכלו הרשויות לעצום עיניים, הרי שעכשיו – כשכל תושב בשומרון מעורב ורואה את הבנייה הלא חוקית, וההשתלטות הזו מפריעה לו בשגרה – אף אחד לא יכול להתעלם מהתופעה ולהמשיך לשים אותה למטה בסדר העדיפויות".
לדברי השניים, אף על פי שעדיין האכיפה נעשית בעצלתיים, בגוש מערב השומרון לפחות כבר רואים את תוצאות שיתוף הפעולה שבין המועצה לתושבים אכפתיים: "קודם כל הצלחנו להעלות את נושא אכיפת הבנייה הלא חוקית לראש סדר העדיפויות במנהל. מעבר לזה, בכפר א־דיר למשל, הממוקם מזרחית ליישוב פדואל, כבר חל איסור על הכנסה של כלים כבדים. האזור כולו מתוצפת באופן קבוע על ידי ועדת הקרקעות והתושבים 'נאמני הקרקעות' – מה שמספק דיווחים שוטפים למנהל ולצבא שכבר לא יכולים לעצום עין. גם בצְרֵדָה – אזור ארכיאולוגי קדום המוזכר במשניות מסכת אבות – 'יוסי בן יועזר איש צרדה' – ובמקומות נוספים, הצלחנו בסייעתא דשמיא לבלום בנייה בלתי חוקית בין הכפר א־דוך לכפר ברוקין – בנייה שנועדה לנתק בין היישובים היהודיים ברוכין ועלי זהב".
כפרים בתמיכה מערכתית
צללי ערב נטו על גבעות השומרון כשעמדנו בכיכר שבין פדואל לעלי זהב מול צרדה. רכס עצום מתפרס מול עינינו. הרכס נמצא באחריות רשות הטבע והגנים והוא מוגדר כשטח C – ישראלי לכל דבר – אך זה לא מפריע לפלסטינים לבנות עוד ועוד בתים לא חוקיים ולהשתלט באמצעותם על כולו. בספירה מהירה אנו מונים לפחות 25 מבנים לא חוקיים, כולל מסגד. תנועת 'רגבים' כבר שלחה בעבר מכתב למנהל האזרחי על כל אחד מהמבנים הללו ואף הוצאו נגדם צווי הריסה, אך מעבר לזה, כמובן, דבר לא נעשה.
כתושבי המרכז, המרוחקים מעט מההווי של יו"ש, הופתענו עד כמה מה שקורה שם לא נשאר שם, או ליתר דיוק: לא יישאר שם. כל מבנה בלתי חוקי שמהווה פגיעה חמורה בביטחון היישובים היהודיים 'שם' עלול לחזור כבומרנג לתושבים בערי הארץ, כפי שנוכחנו לראות בעינינו ב'שטח אש 203'. "זה לא רק מאבק על ארץ ישראל השלמה", מדגיש יאיר גרד, "זהו מאבק על הבית. הבית שלנו והבית שלכם".
אוזלת יד ישראלית. יוסי דגן נוטל חלק פעיל למען ההתיישבות היהודית בשומרון
יהודה ושומרון אינם מעבר להרי החושך. יהודה ושומרון הם חלקים בלתי נפרדים מארץ ישראל הנמצאים ממש כאן מעבר לבית. תשאלו את תושבי ראש העין, למשל. לא צריך לחכות שתקום מדינה פלסטינית כדי להבין שההשתלטות הפלסטינית מהווה איום על כל גוש דן ואף מעבר לו.
גם ערים חרדיות יש מעבר לקו הירוק, וביום בהיר אחד הן עלולות למצוא את עצמן מתמודדות עם כפרים פלסטיניים שהשתלטו על שטחים ואולי אף גורמים לניתוקן מהצירים המרכזיים. העיר ביתר עילית, למשל, על 64,000 תושביה, או מודיעין עילית על 83,000 תושביה, וכן היישובים תל ציון, גבעת זאב ושכונות חרדיות במזרח ירושלים, עמנואל על 5,000 תושביה, היישובים מיצד ומעלה עמוס שבמזרח גוש עציון ועוד.
ביעד הבא אנחנו פוגשים את יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון זה כשמונה שנים. כמי שגדל בשכונת פרדס כץ בבני ברק, דגן מכיר היטב את שני צידי הקו הירוק, והוא נחשב לדמות מרכזית במחנה הלאומי וגורם משפיע במערכת הפוליטית.
את השטח ראינו, על הבעיות שמענו, עכשיו נשמח להבין מה עושה המועצה בנידון…
דגן – הנחשב לדמות מרכזית במחנה הלאומי ולגורם משפיע במערכת הפוליטית – לא צריך יותר מזה. ארץ ישראל ושלמותה הן נושאים הנמצאים בליבת העשייה אצלו, והוא מוכן לדבר ולהסביר ולחזור ולהשמיע את משנתו בנושא, בתקווה שתגיע לאוזניים ולעיניים הנכונות. בשורה אחת הוא יאמר לכם: "גונבים לנו את המדינה".
"ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי C היא חרפה לאומית רבת שנים", הוא אומר. "לא מדובר בהתארגנות חאפרית, אלא במיזם ברמה הממשלתית של הרשות המופעל ומגובה על ידי משרד ראש הממשלה הפלסטיני עצמו. מתסכל אותנו לראות את הרשויות, שלא רק שלא עושות דבר אלא אף מסייעות להם. נוצר מצב של 'ביצה ותרנגולת'. כלומר, כשמתחילה הבנייה הבלתי חוקית הרשויות מתעלמות ולא עושות דבר, ואחר כך, כאשר הכל כבר בנוי וגמור, הרשויות אומרות 'טוב נו, מה לעשות, זה כבר בנוי, ניתן להם תוכנית מתאר'. אתה מבין? במקום עשרה מבנים לא חוקיים, הם נותנים להם מאה. אזור השומרון לצערי מוצף בדוגמאות מהשטח של השיטה הנכלולית הזו.
"אין ספק שיש כאן אוזלת יד ישראלית ורוח גבית – כפי שאני מכנה זאת – הן במחדל והן במעשה. במחדל של גורמי האכיפה שלא עושים כלום בתחילת הבנייה, ובמעשה – של המשך הבנייה מצד הפלסטינים שרואים בגורמי האכיפה שותפים לבנייה. כך הם גונבים לנו את הארץ.
התפתחות לשם שליטה על המרחב. המפות של תנועת רגבים על ההשתלטות הפלסטינית
"לשאלתך, בשנתיים האחרונות מועצה אזורית שומרון על ועדת הקרקעות שלה, יחד עם 'רגבים' ו'אמנה', משלבים כוחות ומרכזים מאמץ אדיר, מלחמה, קרב של ממש על הקרקעות. עם זאת, אנחנו רואים – ועינינו כלות – את התקציבים והמשאבים שהם מקבלים, ומדובר במיליארדים, לעומת עשרה אחוזי הצלחה של הרס הבתים הלא חוקיים, שבעים אחוזי התעלמות, ועוד עשרים אחוזי עשייה משותפת, כלומר, לאשר להם את הבניות הלא חוקיות.
"אבל כשמדובר בבנייה יהודית, מרפסת או אוהל, ואפילו ארבעה קרשים וברזנט, אתה רואה לפתע איך גורמי האכיפה יודעים לעבוד. מה בסך הכל אנחנו רוצים? לשמור על ארץ ישראל שלנו. מה בני גנץ עשה במקום זה? נתן הוראה להרוס הכל. לא להם. לנו. אני חייב לציין, גם אם הייתי איש שמאל, לא הייתי מסכים שיגנבו לי את השטח. אתה לא חושב?"
כביסה מעבר לגבול
בחסדי שמיים עכשיו יש לנו ממשלה ימנית חזקה. ימין מלא־מלא. איך זה עומד להשפיע?
"אין ספק שזהו אחד המבחנים של הממשלה החדשה, ואנחנו לא נוותר על גרגר חול. לא ניתן להם להירדם בשמירה על ארץ ישראל. אני שם את כל כובד משקלי על הנושא הזה, ביום ובלילה, בימי חול ואף בשבתות ומועדים, כאשר מדובר בבנייה שיש בה פיקוח נפש, לפי מה שהורה לי הרב הראשי של השומרון, הרב אליקים לבנון. בסעודה מפסקת של יום כיפור האחרון קיבלתי דיווח על עבודות של פלסטינים בשטח. הם יודעים לנצל את הזמנים שיש פחות קשב מצידנו ומצד גורמי האכיפה. יצרתי קשר עם כל הגורמים שנאבקים איתנו שיהיו בהיכון. ברוך השם לבסוף הופסקו העבודות".
באמת לאף אחד לא אכפת? איפה הממשלה? איפה משרד הביטחון?
"רוב האנשים במנהל האזרחי מבינים את חשיבות האירוע ועובדים איתנו ומסייעים לנו. הבעיה היא שאין מספיק כלים להתמודד עם ההשתלטות העוינת, אין תקנים ואין כוח אדם. אבל כשתנועת 'נחלה' רצתה להקים יישובים – כל הצבא והמשטרה עמדו על הרגליים והצליחו למנוע יישובים יהודיים. כפיים. כל הכבוד. איפה כל אלה כשמדובר בפלסטינים?
"גם עם בני גנץ היו לי שיחות ארוכות בנושא, והוא מבין שזה לא בסדר. המציאות היא שיש חוסר משאבים לאכיפה מול אין סוף משאבים לפלסטינים. אם להיות כן, זה לא התחיל בשנה האחרונה אלא כבר בממשלות הקודמות של הימין, רק שבשנה האחרונה זה נהיה גרוע יותר. אני מאוד מקווה שהממשלה החדשה תתעשת ותעניק משילות ביו"ש, כמו גם בנגב ובגליל".
מה הציפיות שלכם מהממשלה החדשה?
"כגודל המשבר כך גודל הציפיות. אנחנו אחרי שנה קשה מאוד בהיבט של שמירה על אדמות הלאום. הציפייה שלנו מממשלת הימין היא פשוטה – למשול! בימין לצערי אלופים בדיבורים. עכשיו יש קואליציה ימנית מלאה שצריכה להתגבש ולהבין את גודל השעה. שייקחו את זה כנושא ראשון במעלה, כי בסוף כל המילים הגדולות יש שורה אחת פשוטה: ג־ו־נ־ב־י־ם ל־נ־ו את ארץ ישראל!
"הממשלה צריכה לעבוד בשני מישורים. 'סור מרע' – לאכוף ולהרוס את הבנייה הלא חוקית שכבר קיימת. 'ועשה טוב' – להקים יישובים יהודיים ולאשר מקומות חדשים לחקלאות. זה מה שישמור לנו את הארץ גם לדורות הבאים. חייב לומר בציניות אבל גם לזעוק בכאב – איפה כל אותם שומרי חוק שקוראים לשלטון החוק? איפה כל ה'ממלכתיים' למיניהם? שתיקה. דממה אל מול מהלך של פעילות עבריינית מאורגנת ועוינת בלי דין ובלי דיין. איך זה שלא קיימת שום פעילות מדינית מול אותן מדינות זרות באיחוד האירופי שמזרימות תקציבים ומעניקות לפלסטינים רוח גבית?
"שיהיה ברור, אנחנו לא נוותר לממשלה הזאת, ואם חלילה נצטרך גם נצא למאבקים. לא נוותר על הארץ הזאת. לא נוותר על הארץ שלנו".
הבדיחה מספרת כי 'כאשר לתושב ראש העין נופלת כביסה מהמרפסת – הוא צריך לאסוף אותה מעבר לגבול'. האם זה מצחיק או עצוב – תלוי באיזה צד של גדר המערכת אתם גרים. כך או כך, אין ספק כי ראש העין והערים הסמוכות יושבות ממש על הקו הירוק. או במילים אחרות: על הקצה.
אם הממשלה הבאה לא תתאושש, גם המרפסת תיפול מעבר לגבול.
