האסון הנורא בירושלים הוא גזרה נוראה משמיים. במקום לחפש אשמים, עלינו לחשב חשבונו של עולם כדי להסיר חרון אף
בשבוע שבו הציבור החרדי מתאבל על אובדן חיים של עוללים טהורים, נכנסנו לשיחת חיזוק מיוחדת במעונו של הרב שמשמש כמקור חיזוק להמוני יהודים | המסירות ללימוד התורה שנדרשת מבחורי הישיבה | ההתעוררות הגדולה של בעלי תשובה אחרי המלחמה | הדרכה להורים המתמודדים עם ירידות רוחניות של ילדיהם | והסיפורים על ישועות וניסים בזכות תפילות וקבלות טובות | שיחה מיוחדת בחדרו של הגאון הצדיק רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א, לכתובת לכל דורש עצה וישועה
היחס לצרות הפרט והכלל, הדרך לישועה והאתגר של עולם התורה: הגה"צ רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א בשיחה ל'משפחה'
צילום: אריאל אוחנה, שוקי לרר יהודה פרקוביץ ובאדיבות המשפחה
אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה. יש אויבים מבחוץ שעומדים לכלותנו, יש קשיים ואסונות כמו אלה שקרו בימים האחרונים ובמקביל יש הרבה רדיפות נגד עולם התורה, לא רק מצד שונאי ישראל אלא מתוך עם ישראל עצמו. זה מצב שמחייב אותנו לעצור ולהתבונן".
המילים נשמעות מפי הגאון הצדיק רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א, שאל חדרו אנו נכנסים ביראת כבוד. רצף האירועים שטורדים את הציבור החרדי בתקופה הנוכחית מעורר אצל כל יהודי את הצורך לשאול בדעת גדולים. בלשון חז"ל: "מי שיש לו צרה בתוך ביתו – ילך אצל חכם". וכאשר הצרה היא בבית החרדי המשותף – הצורך ברור שבעתיים.
חדרו של הרב אדלשטיין הוא תל תלפיות. באופן רשמי הוא מכהן כרב שכונת נאות יוסף בבני ברק, אולם תפקידו והשפעתו הציבורית חורגים בהרבה מהשכונה הבני ברקית השוקקת. הוא בנו בכורו של מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, רבה של רמת השרון, וממשיך את דרכו בקבלת קהל של יהודים מכל גוני הקשת. הזרם על דלתו לא פוסק.
חדרו הקטן הפך בשנים האחרונות לכתובת לכל דורש, לכל בעיה, קושי ומצוקה ובמקביל להרבה ישיבות ומוסדות תורה, חינוך וחסד שהוא משמש כנשיאם. אין קופת צדקה שאינה מתהדרת בתפילותיו, ברכותיו וישועותיו כדי לעורר את לב העם למטרות צדקה וחסד.
אנו ממשיכים לשמוע מפי הגרמ"ש דברים שהשעה דורשת להשמיע אותם:
"כולנו מתפללים שכל היהודים ישכילו להבין את החשיבות של ערך התורה שבלעדיה אין קיום לעם ישראל. מי שלא מחובר לתורה – מנותק לגודל הצער מחמצן הנשימה של עם ישראל, סוד קיומנו. אבל כל עוד יש אנשים שלא מבינים את זה – לפחות אנחנו צריכים לדעת שלימוד התורה של בחורי הישיבה והאברכים הוא קו אדום שאסור לעבור אותו".
ומה צריך לומר לבחורים עצמם, העומדים בעין הסערה?
"הבחורים עצמם צריכים לדעת שזה זמן של ניסיון, שהם נדרשים לעמוד בניסיון ולקדש שם שמיים. לצערי אני אומר, שהאסירים שנעצרו בעוון לימוד תורה מזכירים לי את הסיפורים ששמעתי מאבא זצ"ל על בחורי הישיבה שנעצרו ברוסיה הקומוניסטית בגלל שלמדו תורה. אבל בחורי הישיבה לא צריכים לחשוש. גדולי הדור כולם עומדים מאחוריהם. יש לנו הבטחה מבורא עולם: 'כי לא תישכח מפי זרעו'".
מה שלמדתי אצל אבי ודודי. מרן הגרמ"ש בשמחה משפחתית עם אביו ודודו
דווקא למול השוקת השבורה והקושי אפילו לקדם הסדרה חוקית מוסכמת הרב מבקש בשיחתו עם 'משפחה' לחזק ברכיים רפות, לעודד ולנטוע תקווה. בד בבד הוא רואה חשיבות לעורר על הצורך הקריטי שנמשיך בלימוד התורה ללא שום שינויים.
"בתקופתו של מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל הגיעו שליחים מהממשלה לבקש ממנו שבזמן הפסקת הצהריים בישיבה יגיעו קצינים מהצבא ללמד את בחורי הישיבות לאחוז בנשק ולהשתמש בכלי ירייה. היו אלו ימי מלחמה ואנשי הצבא טענו כי צריך שבחורי הישיבה ידעו להחזיק בנשק כדי להגן על עצמם.
"נעמד מרן הגר"י אברמסקי ואמר: דעו לכם, ברגע שייכנס בישיבות לימוד של החזקת נשק בשעות ההפסקה, אני בתור ראש ועד הישיבות אורה לכולם לעזוב את ארץ ישראל. כולם יודעים שאנחנו מוקפים במאות מיליונים של שונאי ישראל שרוצים רק למחוק אותנו מעל פני האדמה. על פי ההלכה אסור לנו להתגורר כאן במצב סכנה כזה, שהרי מחובתנו לשמור על עצמנו מסכנה. אם כן, מה ההיתר שלנו להישאר כאן גם במצב סכנה כל כך גדולה? ההיתר שלנו הוא לסמוך על הנשק שיש למדינה?! וכי נוכל לסמוך על הצבא עם כל האויבים וכל הסיכונים המורכבים שלא נעלמים?
"הרב אברמסקי המשיך ואמר: כל הישיבה שלנו כאן היא רק בגלל שיש כאן תורה, ישיבות וכוללים. לימוד התורה הוא השמירה הכי חזקה שיש לנו, אבל זה רק אם לומדים תורה ללא שום דבר נוסף שנלווה ללימוד התורה. שום מסיח דעת ושום גורם זר. אם יש אפילו משהו קל נוסף בתוך הישיבות שהוא מלבד לימוד התורה, על תורה כזו אין כבר הבטחה ואין לנו שמירה חלילה, ממילא נהיה כולנו חייבים מצד הדין לעזוב את הארץ. כך אורה לכל בני הישיבות והחרדים לדבר השם. כשאנחנו מברכים כל בוקר 'לעסוק בדברי תורה' הכוונה היא שעלינו לעסוק רק בתורה ובעיון התורה, להבין ולהשכיל".
בצל האבא והדוֹד
בית הכנסת 'נאות יוסף' ברחוב יואל בבני ברק הומה אדם. כולם מביטים לעבר החדר הקטן, בצד ימין של בית הכנסת. זהו חדרו של הגאון רבי מרדכי שמואל אדלשטיין, שהוא גם מראשי ישיבת 'חמד' בבני ברק. כתליו של החדר הזה רוויים בדמעות. מרובים צורכי עמך. יהודים רבים נוהרים לחדרו של עמוד התפילה, שעוד בחיי אביו הגדול היה ידוע כבר בכוח ברכותיו.
רבי מרדכי שמואל אדלשטיין נולד בכ"ד במרחשוון תשי"ג לאביו הגדול, הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, ולאימו מרת חיה שולמית בת רבי מרדכי שמואל קרול, שעל שמו הוא קרוי. לשמחת הברית שלו הגיע מרן ה'חזון איש' זי"ע במיוחד והיה הסנדק. הוא ניצל את בואו לרמת השרון כדי לבחון את תלמידי הישיבה.
כשהיה רבי מרדכי שמואל תינוק כבן שנה וחצי נפטרה עליו אימו. תקופה קצרה לאחר מכן נישא אביו לרבנית מינה, אחותה הצעירה של רעייתו הראשונה. דודתו הייתה לאימו החורגת והיא גידלה אותו כבן עד כדי כך שכאשר היא נפטרה הורה לו אביו לשבת עליה שבעה.
רבי מרדכי שמואל למד בישיבה קטנה ברמת השרון וכשהגיע לישיבה גדולה עלה לישיבת פוניבז', שבה כיהן דודו, מרן הגאון הגדול רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל, כאחד מראשי הישיבה. עוד בהיותו בחור שימש הגרמ"ש כשליח ציבור בימים הנוראים בישיבת רמת השרון ובהמשך החל לשמש בתפקיד זה בישיבת פוניבז' ומרן הגרב"ד פוברסקי הגדיר אותו "השליח ציבור שלי".
בהגיעו לפרקו נשא את בת הגאון רבי יצחק וסרמן ובהמשך קבע את משכנו בשכונת רמת אלחנן בני ברק. בתחילה למד בכולל 'אוהל יעקב' בעיר. לפני כשלושים וחמש שנה החל לכהן כראש ישיבה בישיבת 'חמד' לצעירים בבני ברק.
עשרות שנים שקד רבי מרדכי שמואל על התורה ללא הפרעה כמעט. רק כשאביו נפל למשכב הוא החל למלא את מקומו במעמדי התפילה הגדולים בציבור החרדי. אחרי פטירת אביו המשיך להיות בקשר הדוק עם דודו מרן הגרי"ג אדלשטיין, שליווה אותו בכל שלב, עד יומו האחרון.
"מרן הגרי"ג נפטר לבית עולמו כמה ימים אחרי חג השבועות", מציינים מקורביו של הרב . "ימים ספורים לפני שבועות רצה הרב לבקר אותו, למרות שבדרך כלל הוא היה מבקר אותו בחול המועד. הביקור לא יצא לפועל, אבל רבי מרדכי שמואל התקשר לבית דודו ושוחח איתו שיחה ארוכה. בדרך כלל הם לא שוחחו בטלפון אלא נפגשו פנים אל פנים והדבר היה לפלא. כמה ימים מאוחר יותר נפטר מרן הגרי"ג. כאשר הגיע לנחם שאל אותו הנין ר' מוטי פלאי מדוע הוא רצה לדבר בטלפון. 'הרגשתי שצריך להזדרז', ענה רבי מרדכי שמואל בפשטות".
תל תלפיות. במבחן לצעירי הצאן
לימין בחורי חמד
אחרי פטירת אביו, רבי יעקב, מונה רבי מרדכי שמואל כרב שכונת נאות יוסף בבני ברק וכרב הקהילות נאות יוסף ונחלת יעקב. לאחרונה עבר להתגורר בקרבת מקום לבית הכנסת, אחרי שנים רבות שבהן התגורר ברמת אלחנן. בית הכנסת נאות יוסף, מהוותיקים בעיר, הוקם במקום שהיה אז סוף העיר ומכוניות נסעו בו בשבת. מספר אברכים הקימו בית כנסת במקום הזה וחיפשו רב. הם פנו למרן הגראמ"מ שך שהמליץ להם על רבי יעקב אדלשטיין, שהסכים לקבל על עצמו את המינוי למרות טרדותיו כרבה של העיר רמת השרון.
"בתחילה היו דיבורים שרבי יעקב יעבור להתגורר בבני ברק, אבל בסופו של דבר הוא החליט להישאר ברמת השרון והיה מגיע לכאן למסור שיעור שבועי ופעם בחודש לשבת. אבל הקהילה התנהלה בהכוונתו. לפני כשלוש עשרה שנה נפתחה קהילת המשך לנאות יוסף: קהילת נחלת יעקב שהוקמה עבור אברכים צעירים מבני השכונה. רבי מרדכי שמואל מגיע בעצמו ללמוד בכולל הזה בשעות אחר הצהריים ואחת לשלוש שבתות מחלק את תפילותיו בין שני בתי הכנסת.
סדר יומו של הגרמ"ש אדלשטיין מוקדש כמעט כולו למען הציבור. עוד לפני שהוא מתחיל את תפילת שחרית מונחים על הסטנדר שלו עשרות דפים של אנשים שביקשו ברכה בלילה בנושאים שונים כמו רפואה, הלכה ועוד. אחרי התפילה הוא נכנס לחדר שליד בית הכנסת שם הוא עונה על השאלות.
רק אחרי שעתיים פונה הרב לביתו לפת שחרית, שאחריה הוא הולך לבריתות ואירועים שהוזמנו מבעוד מועד. לאחריהם יתייצב בישיבת 'חמד' למסירת השיעור היומי. אחרי תפילת מנחה פונה רבי מרדכי שמואל שוב לחדרו שליד בית הכנסת, שם הוא מקבל קהל לברכות, מעמדי חלאק'ה ושאלות קצרות. הקהל שמשחר לפתחו של הרב מגוון מאוד: ילד שמניח תפילין ומבקש ברכה, משפחה שמבקשת ברכה לזיווג, בחור מתחזק שרוצה עצה היכן ללמוד, שותפים מחו"ל שמבקשים ברכה בעסקים וכיוצא בהם.
השעון מורה על ארבע וחצי כשהרב פונה למשימה הבאה: שיעור יומי בגמרא בשכונת רמת אלחנן. מדובר בשיעור שהרב התחיל למסור לפני כשלוש עשרה שנה ולמרות שעזב את השכונה ביקש להמשיך איתו. השיעור נמשך עד השעה רבע לשש, אז חוזר הגרמ"ש לנאות יוסף לשעה של לימוד בחברותא בכולל שהוא עומד בראשו.
גם שעות הערב מוקדשות לקבלת קהל. שעות ארוכות יושב רבי מרדכי שמואל, שומע את צרותיהם ומצוקותיהם של המונים ומעניק להם עצה טובה וכמובן ברכה שיוצאת מעומק הלב. לעיתים מגיעים ראשי מוסדות חינוך בנשיאותו של הרב. פעמים רבות מגיעות בנות סמינרים לקבלת ברכה מרוכזת לזיווג הגון והרב מברך כל שם ושם בסבלנות אין קץ. פעם בשבוע הרב מגיע לשיעור קבוע ברמת השרון בבית הכנסת של אביו זצ"ל ושם הוא גם מקבל קהל עד שעות הלילה המאוחרות.
כל הש"ס בגיל 18
כעת הזמן שלנו לשוחח עם הגאון שהמונים משחרים לפתחו.
דמותו ההדורה של רבי מרדכי שמואל נראית בפתח ואת יראת הכבוד ניתן לחוש בחלל החדר. הרב פונה למקומו בראש השולחן ומפנה את מבטו לערמת דפים כתובים בכתב יד צפוף. אלו השמות שהצטברו כאן מאז שעות הצהריים, שמות של אנשים שמבקשים ברכה. כל שורה וכל שם נלחשים בכוונה ובריכוז והברכה ניתנת מעומק הלב.
זכינו להיות נוכחים בשעת רצון. הרב החל לתאר הנהגות הוד וסיפורים ששמע מאביו הגדול, והרחיב על הקשר הנפלא ביניהם, מוסיף ומלבן את הסוגיות האקטואליות שעימן מתמודד הציבור החרדי בתקופה זו.
זימנה ההשגחה הפרטית והכתבה מתפרסמת בשבוע שבו הציבור החרדי מתאבל על אובדן חייהם הטהורים של תינוקות טהורים ע"ה – ליה ציפורה גולובנציץ ע"ה ואהרן כץ ע"ה – ודברי החיזוק מקבלים משנה תוקף וחשיבות.
אביכם זצ"ל היה ידוע בכוח תפילותיו שרבים נושעו מהן ובעיקר בסדר התפילה למעוכבי שידוכים וחשוכי ילדים.
להתחזק בתשובה ואמונה. זירת האסון ליד הפעוטון ברוממה
"אבא זצ"ל, מלבד היותו אבי, היה גם מורי ורבי. זכיתי ברוך השם ללמוד ממנו הרבה תורה והליכות חיים. את כל החינוך לתורה ויראת שמיים ספגתי ממנו. הייתה לנו גם דמות של ראש ישיבה, דודי מרן הגרי"ג זצוק"ל, שהיינו בקשר קרוב איתו ולמדנו ממנו רבות. היחס שלו אלינו היה מיוחד ממש. בכל דבר ובכל נושא התייעצנו איתו ובפרט אחרי פטירתו של אבא זצ"ל. את כל החינוך לתורה ולמצוות קיבלתי מאבי ומדודי, זיכרונם לברכה.
"אבא זצ"ל תמיד היה מספר לנו על מסירות הנפש ללימוד תורה שהייתה מנת חלקם ברוסיה, בזמן הקומוניסטים. הקומוניסטים סגרו את כל החדרים והישיבות, ומתלמוד תורה שבו למדו 400 ילדים נשארו שבעה ילדים שומרי מצוות בלבד. אבא היה מספר לנו בזעזוע כיצד ילד שהיה עם פאות וציצית בתוך זמן קצר פרק עול מצוות עד שאפילו אכל בשר דבר אחר, ר"ל. סבא ועוד אנשים בעיירה היו מתחבאים ולומדים בסתר והילדים היו משחקים בפתח החדר.
"כשהם הגיעו ארצה, לפני בר המצווה של אבא, הם החלו להתגורר בדירת מחסן ברמת השרון, שהפכה אחר כך לחנות צעצועים. דירת חדר. לא היו מיטות, שולחנות או כיסאות. סבא לקח שני ארגזים וחיבר אותם וכך הייתה מיטה, שני ארגזים נוספים היו השולחן ועוד ארגז הפוך היה הכיסא.
"הדבר הראשון שסבא עשה בארץ היה להביא מבית הכנסת גמרא בבא קמא, הגמרא שאותה הם למדו בזמן ההפלגה באונייה. סבא לא רצה שיהיה שום הפסק בלימוד וכך הם למדו מדי יום במסירות נפש.
"למעשה, עד גיל 18 אבא ורבי גרשון למדו אצל הסבא. לפעמים הצטרף ללימוד גם קרוב משפחה. הבית היה ישיבה לכל דבר ואבא היה מספר בגעגועים על התקופה הזו, שבה זכו לסיים את הש"ס. הוא תמיד אמר לנו שכל יהודי צריך לשאוף לדעת ש"ס ולסיים אותו שוב ושוב. זה היה החינוך, זה היה המוטו".
גם בדור שלנו כדאי שבחורים יגמרו ש"ס עד גיל 18?
"מי שיכול שיעשה זאת. זה כדאי מאוד. נותן המון סיפוק. אבל כמובן לא על חשבון סדרי הישיבה. מי שירצה יוכל להספיק לסיים ש"ס בין הסדרים. אבא זצ"ל היה מחשיב מאוד את הסיומים הללו. הוא היה מקפיד ללכת לסיומים הללו, לא רק סיום של כל הש"ס אלא גם לסיום של מסכת בודדת. הוא היה נוסע למקומות רחוקים ואפילו נסע לירושלים כדי להשתתף בסיום מסכת של בחור. גם ר' גרשון היה טורח להגיע לסיומים של בחורים מהישיבה".
לשמור על הילדים
שנים רבות התגוררתם ברמת השרון ליד ציבור לא חרדי. איך נראית השכנוּת הזו?
"שמעתי כמה פעמים מאבא זצ"ל ששמע מרבותיו, ובייחוד מהמשגיח הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, שפעמים רבות דווקא כאשר מתגוררים בסביבה רחוקה מתורה ומצוות מקבלים עוז ותעצומות לעמוד על המשמר ולהתרחק מהשפעות זרות. אני זוכר שכילד נסענו ללמוד בתלמוד תורה בהרצליה ואחר כך בבני ברק, כי ברמת השרון לא היה משהו מתאים. הייתה זו טרחה גדולה לשלוח את הילדים בבוקר מוקדם לתלמוד תורה, אבל כך הרווחנו השפעה רוחנית שלא תסולא בפז".
הרבה אברכים שואלים האם מומלץ לצאת לקירוב רחוקים כאשר גרים במקומות כאלו או דווקא להסתגר?
"אצל אבא אנשים ראו אותו ומעצמם נמשכו אליו, בלי שהוא נדרש לנקוט שום פעולה מעצמו. הוא תמיד אמר שלכל יהודי יש נשמה אלוקית והתפקיד שלנו הוא להראות לו את האור שביהדות. כשאבא ראה ניצוץ כזה אצל יהודי הוא שם לב אליו ואז קירב אותו. אני זוכר שהיה מישהו ברמת השרון שהיה רחוק מאוד מיהדות. פעם בשנה הוא הגיע לבית הכנסת ואז אבא הזמין אותו לסעודת שבת בביתנו, וכך התחיל להתקרב ונעשה שומר תורה ומצוות. והוא לא היה היחיד.
"למעשה הדבר תלוי מאוד בסגנון של האדם והמשפחה. בוודאי שאדם מבוגר צריך מאוד לקרב ולהשתדל להטעים את היהדות אצל אחינו הרחוקים. בוודאי מי שגר בערים כאלו – עליו לדעת שזה בהשגחה פרטית ויש לו זכות וחובה לקרב יהודים, להעביר שיעורי תורה ולחזק את אחינו התועים. עם זאת צריך לשמור מאוד שהילדים לא יתחברו לילדים מבתים שאינם מתאימים. זה מסוכן ביותר. כשגרים במקום מעורב צריכים מאוד לשמור על הילדים שלא יושפעו לרעה, וגם להראות ולהסביר להם שאנחנו אוהבים כל יהודי, שאנחנו שואפים ומתפללים לכך שכל יהודי יזכה לשמור תורה ומצוות.
"ברוך השם אנחנו רואים בתקופה האחרונה אלפים ורבבות מישראל החשים צימאון אדיר להכיר את היהדות", מוסיף הגרמ"ש בהתרגשות. "אחרי המלחמה רואים התעוררות גדולה בעם ישראל. סיפר לי מישהו שעוסק עם בעלי תשובה שהפניות מצד יהודים שאינם שומרי מצוות שרוצים להתקרב ליהדות הן פי שלושה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. אנחנו רואים את ההתגשמות של דברי הנבואה שלפני הגאולה לא יהיה רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי השם".
קשר עד היום האחרון. עם דודו מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל ראש ישיבת פוניבז'
היחס לנשירה
בחורי הישיבה עוברים תקופה מסובכת שכמותה לא הייתה מאז קום המדינה. בחורים רבים נחשבים עריקים ויש כאלו שנמצאים בחרדה ממעצרים. מה אומרים להם?
"אין מה לפחד בכלל. עולם התורה פורח ונמצא באופן שמקום המדינה לא היה כמותו. אם לפני שבעים שנה היו כאן כמה ישיבות בודדות, זכינו וכיום מאות אלפי בחורים לומדים תורה. זה כוח חזק מאוד, כי לא דומים מעטים העושים את המצווה למרובים העושים את המצווה. אם כולנו נתאחד להתמסר לתורה, אין מה לחשוש. ראשי הישיבות עושים את המוטל עליהם ומחזקים את הבחורים.
"יתרה מכך", מוסיף הגרמ"ש, "גם ההורים של הבחורים שנמצאים בסכנת מעצר בשל היותם עריקים לא צריכים לחשוש. הם צריכים להיות מאושרים שהילדים שלנו זכו ללמוד בישיבה. בפרקי אבות נאמר שכל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. גם בתקופה של ה'חפץ חיים' רצו לגייס בחורי ישיבה וה'חפץ חיים' היה מעודד את ההורים שמי שבאמת יקבל עליו עול מצוות יעבירו ממנו עול מלכות וכך באמת היה. גם כיום, בחור שמקבל בצורה אמיתית עול מצוות ועול תורה, בוודאי שיתקיים בו 'מעבירין ממנו עול מלכות'".
בהקשר הזה מבקש רבי מרדכי שמואל להדגיש נקודה חשובה נוספת. "התורה היא לא נחלתם של בחורי הישיבה בלבד. גם מי שלא זכה לשבת כל היום וללמוד תורה חייב שיהיה לו קשר וחיבור לתורה, לתמוך בתלמידי חכמים, כי זה הדבר היחיד שנשאר לעם ישראל. בספרים הקדושים מובא שהסטרא אחרא עושה הכל כדי לפגוע בתומכי התורה.
"כתוב שהמלאך שנאבק עם יעקב נגע בכף רגל ירכו והכוונה היא שהוא פגע בכוח התורה של יעקב. דווקא בדורות האחרונים הסטרא אחרא הצליח להחליש את כוח התורה גם מצד תומכי התורה וגם מהצד של הפיתויים והניסיונות. בחורי הישיבה צריכים להיזהר מאוד מחיפוש דברים אחרים מחוץ לישיבה ולתורה. כי מה שמחזיק את עם ישראל הוא רק התורה בטהרתה – הישיבות והכוללים".
הורים רבים מתמודדים עם ילדים שלא הולכים בדרכם. מה העצה למקרים כאלו? האם להעיר לילדים או להתנהג איתם רק בדרך של חום ואהבה?
"בדורנו הדרך לחנך ילדים היא רק על ידי חום ואהבה, עידוד ותמיכה, לכל ילד לפי התכונות שלו, אם בפרסים או מחמאות ושבחים וכדומה".
יש בחורים שמרגישים חוסר חשק והיעדר טעם בלימוד. איך מצליחים להאהיב עליהם את התורה?
"דבר זה מסור בדרך כלל לרבני הישיבות וכמובן שגם ההורים צריכים לתת את חלקם על ידי תמיכה והתעניינות. כמה שפחות ביקורת והרבה תפילות, כי התפילות של ההורים מאוד מועילות".
ניסים מחוץ לטבע
בשעה ששורות אלו נכתבות שוב נשמעים איומים מצידה של איראן. העם היושב בציון מקבל תזכורת כואבת לאיום הטילים שריחף מעלינו בשנתיים האחרונות. כדרכו בקודש, הגאון רבי שמואל מרדכי אדלשטיין מצביע תמיד על הנשק הכי עוצמתי של כלל ישראל: כוח התפילה.
"כוח התפילה הוא עצום ונורא", אומר לנו הגאון רבי מרדכי שמואל. "אדם מתאמץ בתפילה וכך מושך ישועה. ה'חזון איש' כותב באיגרתו הידועה שהתפילה היא מטה עוז ביד האדם וביד כל אחד להטות אותו לאשר יחפוץ. כמו משה רבנו שעשה את כל האותות והמופתים של יציאת מצרים בכוח המטה, התפילה יכולה להביא את כל הישועות.
"הייתה לנו פעם במשפחה שאלה של פיקוח נפש והיינו צריכים את ההכרעה של מרן ה'חזון איש' זי"ע. ניגשו אליו והוא היה באמצע התפילה ונראה שהוא לא שמע את השאלה. השואל חזר על השאלה והפעם יותר בקול. הפעם שמע מרן ה'חזון איש' ואמר שלא ענה מייד כי הוא לא שמע מרוב שקיעתו בתפילה. התפילה היא מהדברים שעומדים ברומו של עולם. הסבא מקלם זצ"ל ביאר שהתפילה מרוממת את האדם, שנקרא עולם.
"באחד ממעמדי התפילה שהיו כאן בבית המדרש הגיע המשגיח הגאון רבי דוב יפה זצוק"ל. ביקשו ממנו שישמיע לפני הציבור דברי התעוררות והוא אמר את המשפט הבא: אומר לכם דבר אחד: התפילה יכולה לפעול גם לא כדרך הטבע. לפעמים אדם חושב שהוא עושה את כל הפעולות והתפילה היא רק תוספת לסיוע, אבל צריך לדעת את האמת – התפילה היא הכל. אפשר לפעול בה גם מחוץ לדרך הטבע וגם כשהאדם חושב שאין לו שום סיכוי ואפסה כל תפילה.
"היה סיפור אצל אחד מגדולי האדמו"רים בדורנו שהמתין זמן רב להיפקד בזרע של קיימא. אחרי ריבוי תפילות הוא זכה לשתי בנות שנולדו שנים רבות אחרי נישואיו. כולנו זוכרים היטב כיצד רעש כל העולם היהודי עם פרסום הנס הגדול שאירע לגאון רבי צבי קושלבסקי שליט"א, ראש ישיבת 'היכל התורה', שלא התייאש מתפילה וזכה לבן אחרי שנות גבורות. הכל בכוח התפילה".
מיזם פורץ דרך בעולם התורה. בוועידה השנתית לעידוד לימוד הלכות שמירת הלשון
השעון מתקדם במהירות, מראה שזמננו תם. בחור צעיר נכנס לחדר, רעמת תלתלים על ראשו ובתוכה כיפה קטנה. העיניים שלו בורקות כשהוא ניגש לרב, שמזהה אותו מייד, ומגיש לו הזמנה לחתונה.
"הבחור הזה התקרב ליהדות בזכות רבי מרדכי שמואל", מספרים תלמידי הרב. "הוא התחיל להגיע לשיעור הקבוע שמוסר הרב ברמת השרון אחת לשבוע במשך מספר שנים ומאז התחזק מאוד. גם לפני השידוך הוא הגיע להתייעץ וכעת הגיע להודות על העצה והברכה וכמובן להזמין את הרב לסדר חופה וקידושין".
"הישועה של כלל ישראל קרובה מאוד", אומר הרב לסיום ודוחק בנו להעביר את המסר באופן הנרחב ביותר: "התפילה יכולה לשנות הכל".
תודה מיוחדת לתלמיד ר' שלמה שיטרית, על חלקו ועזרתו בהכנת הכתבה.
***
מילים של נחמה
עם הישמע דבר האסון בשכונת רוממה בירושלים, שבו נספו למוות התינוקות אהרן כץ ע"ה וליה ציפורה גולובנציץ ע"ה, חזרנו אל הגרמ"ש אדלשטיין. ביקשנו שיוסיף וירעיף על הציבור מילים של חיזוק ונחמה אחרי הזעזוע הנורא.
"כמובן שדבר ראשון שכל יהודי מאמין צריך לדעת זה שמדובר בגזרת שמיים ואי אפשר להטיל אצבע מאשימה על אף אחד מהקשורים למקרה. איננו יודעים כמובן חשבונות שמיים ועל מה בדיוק צריך להתחזק בעת אסון כזה, אבל באופן כללי מחויבים להאמין שהכל מאת הקב"ה ועלינו להתחזק יותר בתשובה ובאמונה. אין מקום להאשמות.
"בגמרא מסופר שהיו שני תינוקות שנטרפו על ידי זאבים באשקלון וחכמים גזרו תענית על כלל ישראל כדי שכולם יתחזקו בתשובה. לצערנו, כולנו יודעים שיש דברים רבים שצריכים להתחזק בהם ובפרט בעניינים שבין אדם לחברו, אהבת חינם וכמובן שמירת הלשון. ה'חפץ חיים' מאריך הרבה בעניין הזה של שמירת הלשון וכותב שזו הסיבה שגרמה לגלות ולחורבן. אין ספק שאם נתחזק יותר ויותר בדברים שבין אדם לחברו, נשתדל לעשות חסד זה עם זה בוודאי שההתחזקות הזו תסיר מאיתנו חרון אף וכעס ונזכה רק לבשורות טובות.
"אנחנו משתתפים בצערן הכבד של המשפחות ורוצים לחזק אותן. הקב"ה ינחם אותם ומכאן ואילך יהיו רק שמחות ובשורות טובות עד לגאולה".
***
כותרת: קווים לדמותו של 'האדמו"ר הליטאי'
את הגאון רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א מכנים מקורביו 'רבן של פרט ישראל', בשל הנהגתו יוצאת הדופן להקדיש חלק ניכר מזמנו לקבלת קהל.
"הציבור החרדי גדל והתעצם ברוך השם ולרבים יש בעיות, לבטים ושאלות. ייחודיותו של הרב מתבטאת בכך שהוא אבן שואבת לכל יהודי באשר הוא", מעיד הרב שמשון יהודה אנגל, איש אמונו ומקורבו של הגרמ"ש אדלשטיין. הרב אנגל עוד זכה לשרת את אביו, הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, ואחרי פטירתו היה יד ימינו של בנו וממשיך דרכו.
למעשה עוד בחיי אביו שימש רבי מרדכי שמואל כאבן שואבת ורבים ביקשו ממנו ברכה ועצה. "במשך כל השנים היה אביו ממליץ לאנשים לבקש מבנו הגדול שיתפלל עליהם ואמר שיש לו כוח לברך. הוא היה מכנה אותו: 'בני הצדיק'. היה פעם מקרה שבו אי מי הגיע אליו ביום הפורים כדי לקבל ברכה. רבי יעקב השתומם ואמר: 'אתה גר בבני ברק, מדוע באת אליי במקום ללכת לבני רבי מרדכי שמואל?'"
השידוך הכפול
"כידוע רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל היה מייעץ לרבים שזקוקים לישועה לקיים מעמדי תפילה על קברו של מרנא ה'חזון איש' לפי סדר תפילה מיוחד שהוא ייסד", מוסיף אחד מגדולי תלמידיו. "בזמן התפילה היה רבי יעקב מתפלל בעצמו על הזקוקים לישועה. כשחלה הגר"י, בשנה האחרונה לחייו, ולא יכול היה לדבר ולהתפלל, שאלו אותו מי ימלא את מקומו והוא הורה להעביר את השמות לבנו בכורו. הייתה זו מעין סמיכה לתפקיד הגדול שעתיד רבי מרדכי שמואל למלא בשנים הבאות".
"קבלת הקהל של הרב היא דבר שאין לו אח ורע בשום מקום אחר", מספרים מקורבים. "קבלת הקהל שלו מתנהלת מדי יום במשך שעות ארוכות, בדיוק כפי שהיה אצל אביו הגדול, שהיה יחיד בדורו. בנוהרים ניתן לראות יהודים מכל החוגים והמעמדות שמבקשים לקבל עצה ותושייה ולהתברך מפיו".
אחד הסיפורים המרגשים שידע חדרו של הרב אירע עם הורים שבביתם שתי בנות שזה זמן רב שהגיעו לפרקן ושידוכים אין. ההורים הכאובים, שהגיעו עם הבנות, שאלו את הרב: "האם ניתן לשמוע הצעות עבור הבת השנייה לפני שהגדולה תתארס?" הרב שמע את הדברים, כאב את המצב והשתתף בצער ופנה לבת הגדולה: "האם את מוכנה שאחותך הקטנה תעקוף אותך?" הבת השיבה בחיוב.
"אם כן", הורה הרב, "יכולה הבת השנייה לשמוע שידוכים כעת". הוא הוסיף ובירך שתזכה לבוא בברית האירוסין בקרוב. ואז התבטא הרב: "הבת השנייה תתארס אומנם ראשונה, אך אחותה הגדולה תזכה להתארס מייד אחר כך, עוד לפני שתיערך שמחת הנישואין של השנייה". הברכה התקיימה ויום לפני החתונה ביקש אבי הכלה בדחיפות להגיע שוב לרב. הוא סיפר: "השידוך התקדם והבת הגדולה מעוניינת לסגור וורט כבר היום. האם נכון לסגור את השידוך כעת, יום לפני החתונה עם כל הטרדות, ואולי יש לחשוש ל'אין מערבים שמחה בשמחה' מחשש לעין הרע?"
רבי מרדכי שמואל הורה שניתן לקיים את מעמד ה'לחיים' באותו יום בנוכחות מצומצמת של המשודכים והוריהם, בלי לתת פומביות לדבר אך גם בלי צורך להסתיר – מי שישמע יוכל לשמוח אל ליבו והאירוסין ייערכו בהמשך.
המעגל נסגר בצורה מושלמת: מעמד ה'לחיים' לאחות הגדולה ולחתן הטרי, יום לפני נישואי האחות השנייה, נערך בהשתתפות ההורים והאחים בלבד בחדרו של רבי מרדכי שמואל.
הכל תלוי בכוח התפילה
המקורבים מוסיפים ומדגישים כי הגרמ"ש תולה הכל בתפילה. הוא לא רק אומר לאנשים להתפלל אלא מכוון ומדריך אותם איך להתפלל, מה לבקש ומה לקבל על עצמם כדי שיהיו ראויים לישועה ולברכה. אחת לחודש מתקיימת בבית מדרשו תפילה לזוגות חשוכי ילדים, לצד מעמדי תפילה למעוכבי זיווג ולחולים, והוא בעצמו עובר לפני התיבה בהתאם לסדר התפילה שקבע אביו הגדול רבי יעקב.
"לפני זמן מה הגיע לכאן יהודי מניו יורק וסיפר לרב על ראש העיר החדש שנבחר, שחוששים ממנו שיתנכל ליהודים. הוא שאל אם צריך להתפלל שהוא ייפול. הרב ענה לו שכל עוד שאותו אדם לא נבחר לתפקיד היה אפשר להתפלל שלא ייבחר אבל אחרי שהוא כבר נבחר אין צורך לפחד כי 'לב מלכים ושרים ביד השם'.
"לעומת זאת, כשמישהו מגיע עם בקשה לזיווג, לזרע של קיימא או לרפואה, הרב מדריך אותו אילו פרקי תהילים לומר, איזה לימוד חדש להתחיל. פעמים רבות הוא מורה לאנשים מעוכבי זיווג לקבל על עצמם לכבד את השבת שהיא מקור הברכה ונמשלה לכלה: לקבל שבת מוקדם, ללמוד הלכות שבת או להקפיד על סעודה רביעית".
ויש המיזם ללימוד הלכות לשון הרע בעיון. "זה התחיל בעקבות אסון מירון", מספרים המקורבים. "שני אברכים שהאסון נגע לליבם חשבו על הלימוד הזה לעילוי נשמת הקדושים. רבי מרדכי שמואל שמע על הרעיון ועודד אותם מאוד. הם הקימו רשת כוללים בשם 'חפץ חיים בעיון'. במסגרת המיזם מתקיים לימוד שעתיים בשבוע של הלכות לשון הרע.
"כיום יש חמישים סניפים ברחבי הארץ עם אלפי אברכים ובחורים. עד היום יצאו יותר מחמישים קונטרסים של ראשי הכוללים שכתבו חבורות בהלכות הללו ולולא הדחיפה והעידוד של הרב הם לא היו יוצאים לפועל. מדי פעם האברכים עורכים סיום על הספר 'חפץ חיים', כאשר ובכל שבוע כמעט הגרמ"ש מכתת רגליו כדי לחזק את אחד הסניפים ברחבי הארץ".
