הציבור הישראלי צריך להבין שלומדי התורה הם גיבורי התרבות של החברה החרדית, והיא חוששת בכל ליבה מפגיעה באורח חייה. הפתרונות יימצאו מחוץ לבית המשפט | הוא חובש כיפה סרוגה, בניו ובני משפחתו נלחמים בעזה, אבל עו"ד דורון טאובמן, שנחלץ לימין עולם התורה בבג"ץ חוק הגיוס, סבור שהדרך לפתרון רחוקה מכותלי בית המשפט העליון | עכשיו הוא מספר על מה שקורה מאחורי הקלעים של הסערה הציבורית, מבחין בין מצוקה אמיתית לפוליטיקה, חושף איזו תפילה הוא נושא בטרם כניסתו לאולם הדיונים ואומר: "אני חושש, באמת ובתמים, ממלחמת אחים" | ריאיון מסעיר
"הציבור הישראלי צריך להבין דבר מרכזי מאוד: לצד מתן מענה אמיתי לצורכי הצבא ועידוד התגייסות של הציבור החרדי, החברה החרדית היא חברה מתבדלת ואין לה בעולמה אלא ארבע אמות של הלכה. גדולי התורה הם המנהיגים של הציבור החרדי ולומדי התורה הם גיבורי התרבות שלו. החברה הזו, שהתורה משאת חייה, חוששת בכל ליבה מפגיעה באורח חייה וזה לגיטימי לחלוטין ומוערך מאוד.
"כל אותם פוליטיקאים שרוכבים על הגל – פועלים באופן שלא הולם את התפיסה ה'פלורליסטית' שהם, כביכול, אמונים עליה. כבר שבענו ממגמות קולקטיביסטיות ומרצון לחנך את האחר. דווקא מדינה דמוקרטית ופלורליסטית חייבת לקחת בחשבון את תפיסת החיים החרדית ולמצוא את הדרך לחיות חיים משותפים. אני חושב שאותם אנשים שרוממות הפלורליזם בפיהם צריכים לתת לו ביטוי גם בפועל. לצורך יישום העקרונות החשובים של ערבות הדדית ושל שוויון בנטל – יש להתחשב בכך ולמצוא את הדרך הנכונה".
בחוד החנית מול בג"ץ. עו"ד טאובמן צילום: אריאל אוחנה
הדברים הללו לא נשמעים מפיו של חבר כנסת חרדי, ואף לא נכתבו בידי פובליציסט ביומון חרדי. הדובר הינו עורך הדין דורון טאובמן חובש הכיפה הסרוגה, הנמנה על צמרת הפרקליטים במדינת ישראל. בשבועות האחרונים מהדהדים דבריו בכל מקום, במסגרת 'בג"ץ חוק הגיוס'.
את הקריאה לייצג את ממשלת ישראל בבג"ץ, קיבל עורך הדין דורון טאובמן באמצע פגישה רבת משתתפים, בניסיון לסיים סכסוך מסחרי מורכב. הראש שלו היה נתון בעולם אחר. ואז הטלפון צלצל, ועל הקו היה מזכיר הממשלה, יוסי פוקס. "ראש הממשלה רוצה להביא פתרון חוקי לסוגיית בני הישיבות", אמר לו פוקס. "אנחנו זקוקים לך".
זו לא הפעם הראשונה שבה נקרא טאובמן לדגל לסייע בנושאים רגישים של דת ומדינה. כבר בעבר הוא ייצג נתבעים בהליכים שונים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, בהם את המרכז הרפואי 'לניאדו' בעתירות שהוגשו נגדו בנוגע למדיניותו שלא לאפשר הכנסת חמץ בפסח, וכן את הרבנות הראשית ב'בג"ץ מתווה הכותל'. אבל הפעם, כאשר הוזעק לייצג את ממשלת ישראל בעניין מציאת פתרון לסוגיית בני הישיבות, טאובמן הרגיש משהו שונה מכל דיון אחר שבו השתתף.
"ראיתי זכות גדולה לייצג את הממשלה, במיוחד בתקופה קשה זו של מלחמה, כאשר נושא הגיוס בחברה הישראלית תופס את הכותרות וסודק את המדינה. חשבתי שעכשיו, בעת מלחמה, יותר מתמיד, לא נכון להרחיב את הסדק הזה ולקרוע את החברה הישראלית תוך עשיית שימוש בנושא כקרדום פוליטי ולא באמת. הגיע הזמן למצוא פתרון אמיתי ונכון לסוגיה.
"הבנתי מהר מאוד", מוסיף טאובמן, "שיש בציבור הרחב חוסר הבנה למורכבות של הנושא ובוודאי ביחס למצב המשפטי. לרבים מאיתנו אין את הקשב והיכולת ללמוד נושאים לעומק, כי אנחנו חיים בעולם של סיסמאות מגמתיות. הפער בין העובדות לבין איך שהן מוצגות בתקשורת, גורם לכך שהציבור חושב את מה שהוא חושב לא בהכרח על פי דעתו האישית, אלא יותר בהתאם למסרים שהוא שמע בחדשות".
טאובמן עצמו, יש לציין, גדל במוסדות הציונות הדתית. הוא למד ב'ישיבת הדרום' ("הרב שך שימש שם משך תקופה מסוימת כראש ישיבה", הוא מציין) ובישיבת קרני שומרון, אבל יש לו היכרות עמוקה עם הציבור החרדי ואורחותיו, ועם לקוחותיו הרבים נמנים אישים חרדיים בולטים.
בלי קשר לכך, טאובמן הוא בעל רקע תורני. תוך כדי שיחה הוא שולף ציטוטים מרחבי הש"ס ונוקב במיקומם המדויק, והרושם הוא שמדובר באיש ספר. לאורך השנה הוא משמש כבעל תפילה בקהילה שייסד בעיר מודיעין, ובעבר אף מסר שיעור מרכזי קבוע בתנ"ך. "הספקנו לעבור על כל התנ"ך בעיון כמעט פעמיים, עד שבתקופת הקורונה נאלצנו להפסיק. מאז אני ממשיך למסור שיעורים, אבל לא באופן קבוע".
הפעילות המשפטית של טאובמן התחילה בגיל צעיר יחסית, וכיום הוא שותף מנהל במשרד כספי ושות', ממשרדי עורכי הדין הבולטים בארץ. כבר חצי יובל שהוא וצוותו מייצגים בהליכים מסחריים מורכבים בכל הערכאות, לרבות בבית המשפט העליון. לזכותם נזקפות לא מעט החלטות שיפוטיות מעצבות. טאובמן ידוע ביכולות משפטיות יצירתיות, זאת כנראה הסיבה שבגינה ראתה בו הממשלה את האיש המתאים לייצוגה בדיון המשמעותי הזה, במקום היועמ"שית הלעומתית.
כעת, בזמן שבג"ץ מתכונן לנפק את פסק הדין שלו בנושא, שלבטח יסעיר את המדינה – טאובמן מתיישב לשיחה ראשונה עם התקשורת.
בג"ץ אינו הפתרון
קודם שנקרא עו"ד טאובמן לדגל, הוא אולי הכיר את הנושא, שבשנים האחרונות עלה לכותרות אין-ספור פעמים, אך לא הבין אותו לעומקו.
קריאה ממזכיר הממשלה. עו"ד טאובמן עם מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, בדיון בבג"ץ צילום: פלאש 90
"בשנים האחרונות סוגיית גיוס בני הישיבות צפה ועלתה שוב ושוב על סדר היום הציבורי. כאשר למדתי את הנושא לאורכו ולרוחבו, על כל מורכבותו, התחדדה לי ההבנה שמדובר בנושא חברתי-פוליטי שהדרך לפתרון שלו לא עוברת בבית המשפט. הפתרון עצמו רחוק ת"ק פרסה מדיסרטציות משפטיות, פיוטיות ככל שיהיו".
כיצד אתה רואה את הפתרון לנושא הזה?
"נתחיל בכך שיש לצמצם ככל שניתן את מה שמוגדר כאי שוויון ולחזק את הערבות ההדדית ואת ההשתתפות בנטל לצד חשיבות לימוד התורה. אבל חשוב שיהיה ברור: מהלך כוחני של גיוס בכפייה לא יקדם את המטרות הללו. אין ספק שיש כאן סוגיה רגישה מאוד ונפיצה מאוד, אבל דווקא בגלל זה – לא רק שכפייה לא תועיל, אלא שהיא גם תזיק. היא תחזיר כל קהילה להסתגר בעמדתה שלפני המלחמה. היא לא תביא לאחדות ואף לא לצמצום הפערים.
"יש צורך ממשי להגדיל באופן משמעותי את יעדי הגיוס ואנחנו נמצאים בשעת רצון שבה צה"ל מבין שהוא חייב לעשות שינוי והוא מבצע התאמות לאורח החיים של הציבור החרדי במערך הגיוס, המיון והשירות, ובו בזמן החברה החרדית פועלת להגדיל באופן משמעותי את יעדי הגיוס מחוץ לעולם הישיבות, בלי לפגוע בעולם התורה.
"'דו"ח שקדי' שהופיע ממש לאחרונה מתאר שתהליך הגיוס והמיון של צה"ל לא מתאים לציבור החרדי. הצבא באמת פועל לשנות זאת, עם לוחות זמנים מאוד מהירים. הדו"ח יותר מרומז על כך שעד עתה הצבא לא עמד בהתחייבויות שנתן, וכדי ליצור אמון יש לתת מענה אמיתי לכל הצרכים הרוחניים".
רק לפני מספר ימים הכריז סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר העבודה בהווה, יאיר גולן: "נגייס את החרדים ונחנך אותם מחדש". מה אתה אומר על דבריו?
"עם כל הכבוד, תל אביב לא צריכה לחנך את ירושלים וירושלים לא באה לחנך את תל אביב. שכל אחד ישמור על הצופן הגנטי שלו".
לא לכפייה
אם בבית המשפט יאמרו לך: 'המציאות הנוכחית מחייבת כפייה' – מה תענה?
"מדינת ישראל נמצאת בשעתה הקשה והיא זקוקה לחיילים, ואני מבין את הכעס הציבורי שיש סביב הנושא. כולנו תחת איום ולראיה הגיוס האחרון של החרדים היה הגדול ביותר בשלוש השנים האחרונות. אבל אני גם יודע שגיוס בכפייה לא יצליח. אני רואה שגם בציבור החרדי מבינים את הצרכים. צריך להגיע להסכמות ולהתאזר באורך רוח.
"לתפיסתי, הניסיון מורה שדווקא ללא כפייה, ללא מהלכים דרקוניים, הציבור החרדי מוצא את הדרכים הטבעיות להשתלב בחברה בלי לוותר על ערכיו ובלי שהדבר נכפה עליו. בלי לפגוע באורח החיים החרדי ובלי לפגוע בלימוד התורה, שהם נכסי צאן הברזל שעומדים בבסיס הקיום של הציבור החרדי".
ההירתמות של עו"ד טאובמן למען עולם התורה מעניינת עוד יותר דווקא בשל העובדה שבנו משרת כעת כחייל במילואים. לעיתים ליבו נודד לאזורי המלחמה, אבל עכשיו הוא חדור מטרה בשליחות החשובה שאותה נקרא למלא.
"אנחנו נמצאים בזמן מלחמה והרגשות מבעבעים", משתף טאובמן. "מסביבי בני משפחה ובני קהילה שמשרתים חודשים ארוכים במילואים ומסכנים את נפשם. הבן שלי, שלמד שמונה שנים בירוחם, שירת כבר קרוב לארבעה חודשים במילואים בהנדסה בעזה ובצפון, וכעת הוא נקרא לשרת חודש נוסף במסדרון נצרים. השם ישמור אותו ואת כל החיילים וישלח רפואה שלמה לפצועים. אני יודע היטב מה חשות אימהות לחיילים קרביים, ואני יודע טוב מאוד מה זה לא לישון בלילה כשהבן שלך לוחם בסמטאות עזה.
"אין ספק, מלחמת המצווה שפרצה בשמחת תורה טרפה את הקלפים. בשונה ממה שהיה בשישה באוקטובר, עכשיו כולם מבינים שדוקטרינת 'צבא קטן וחכם' נכשלה ועל כל הציבורים בחברה הישראלית לשאת בעול הביטחוני שנכפה עלינו. הזוגות הצעירים והמשפחות נקרעים מקושי. אבל בעוד הצורך בחיילים נוספים הוא אמיתי לגמרי, יש בחוץ לא מעט גורמים שעושים אותו קרדום עבור אינטרסים פוליטיים. המדינה נמצאת באחת מהתקופות הקשות שלה, חיילים נהרגים בשדה הקרב, נפצעים בפציעות שילוו אותם כל חייהם, לא מעט משפחות מתייתמות. שבעה אחוזים בלבד מכלל המתגייסים משרתים ביחידות השדה. עולם התורה לא עומד מנגד ולא יעמוד מנגד. מאידך גיסא, אסור לבצע מהלכים כה דרמטיים בלי חשיבה ועל ידי כפייה".
עצירת התמיכה? אבסורד!
"קיבלתי נאצות על עצם הייצוג של הממשלה". מפגיני 'אחים לנשק' נגד לומדי התורה צילום: פלאש 90
במהלך הדיון הקריאו השופטים את עמדת מערכת הביטחון, שלפיה ניתן לגייס 3,000 חרדים בשנה זו.
נשאלת בדיון מספר פעמים אם הממשלה מסכימה לגייס 3,000 חרדים וענית שהממשלה איננה רלוונטית לנושא. אתה יכול להסביר מדוע?
"יעדי הגיוס כשלעצמם ייקבעו בחוק, 3,000, 4,000 או כל מספר אחר. אני הדגשתי שהממשלה תומכת תמיכה מלאה בהתארגנות של המערכת הצבאית, ובין היתר ביישום 'דו"ח שקדי', שנועד למנוע פגיעה באורח החיים החרדי. הממשלה לא מונעת, לא מתנגדת ולא מתערבת בהפעלת שיקול הדעת של רשויות הצבא, 'הפוקד' בלשון החוק, ובהיערכותו לגיוס. הממשלה לא יכולה לקבל החלטות כמה יגויסו, כי אז יטענו שהיא מגבילה את שיקול הדעת של הצבא. התשובה שהשבתי היא משפטית ולא משאלת לב.
"להבדיל, בני מיעוטים מקבלים פטור גורף משירות צבאי בדיוק מאותו סעיף חוקי, וזו בדיוק הסיבה לכך שהדיון היה אמור להיערך במינימום התבטאויות (של העותרים) שמתסיסות את האווירה, אבל הדיון היה מצולם ומשודר".
במהלך הדיון שאלה השופטת ברק-ארז את עו"ד טאובמן אם אין משמעות לכך שאין חוק בקשר לתמיכות הניתנות לישיבות. טאובמן השיב: "חד משמעית, לא" – וציין כי הפסקת התמיכות בלומדי התורה תהיה בבחינת "דיני נפשות עבור עשרות אלפי אברכים". ברק-ארז העירה כי אלה "לא דיני נפשות רק של אברכים, אלא של אזרחים אחרים". מאוחר יותר, לאחר התחדשות הדיון, תיקן טאובמן את הרושם שעשו דבריו והבהיר כי שגה בלשונו.
מדוע חזרת בך? הרי באמת מדובר עבור רבים ממשפחות האברכים בדיני נפשות של ממש?
"לא דיברתי על הגיוס, אלא על התמיכות הכספיות. לא חזרתי בי מכך שהתמיכות הללו נחוצות לאותן משפחות של אברכים כאוויר לנשימה, אלא הבהרתי שלא נכון להשתמש בביטוי כזה ביחס לתמיכות כספיות. פיקוח נפש הוא במלחמה, ודיני נפשות הם בשדה הקרב. במהלך שעה וחצי של טיעון, אמרתי ששלילת התמיכות משפיעה על עשרות אלפי ילדים ומדובר בסכומים לא מבוטלים עבורם. התקשורת ציטטה את הביטוי כאילו זו עמדת הממשלה וזה לב הטיעון. מדובר היה בניסוח לא מדויק שנאמר בלהט הדברים בעניין אחד, ולא בליבת הטיעון שלי. את התקשורת, כמובן, זה לא מענין. עלמא דשיקרא".
אפרופו התמיכות, טאובמן מציג את הבסיס המשפטי לכך שגם לבחור ישיבה ללא דחיית שירות יש זכאות לתקציב מהמדינה: "מדינת ישראל מתקצבת מוסדות תרבות וחינוך, מתחמי ספורט ומה לא, וגם (להבדיל – א.ב.) מוסדות תורניים. חלוקת התמיכות נעשית בהתאם למבחני תמיכות שקבע משרד החינוך. לפי המבחנים הללו, זה לא משנה אם לתלמיד ישיבה יש או אין דחיית שירות, כל עוד הוא לא קיבל צו גיוס והשתמט מלהתייצב במועד שנקבע לו, המוסד זכאי לקבל בגינו תמיכה".
אז מדוע דרשה היועמ"שית להתערב ולמנוע את התמיכה החשובה הזו?
"מבחינה משפטית, צריך לעשות 'דאבל צוקהרה' (תרגיל קפיצה. א"ב) ועוד 'סלטה וחצי' ופלפול משפטי מורכב במיוחד, בעזרת אצבע האגודל – כדי למנוע את מתן התמיכות ממוסד תורני בגין תלמיד ישיבה שלא קיבל צו גיוס ו'השתמט'. אני בטוח שאתה מכיר הסברים שאתה מסתכל עליהם ואומר שהם עקומים. ובכן, זה בדיוק המצב ביחס לתמיכה בישיבות".
ובכל זאת, מההיכרות עם הרוח שנושבת מבג"ץ כלפי עולם התורה, כפי שהדברים אף באו לידי ביטוי לאורך כל הדיון הפומבי – יש להניח שבג"ץ אכן יעשה את הפלפול הדחוק כדי לעצור תקדימית את התמיכה בעולם התורה.
"הסנטימנט הציבורי שרווח כעת גורס שחרדים צריכים להתגייס לצבא, ודרך הכיס יהיה אפשר לגרום לזה לקרות. מכאן הכל מתחיל. ואני אומר, שאם רוצים לשנות את מבחני התמיכות – אהלן וסהלן, אבל בחור ישיבה שבאמת יושב ולומד שלושה סדרים ולא קיבל צו גיוס, לא יכול להיות בן לילה פורע חוק שצריך למנוע קבלת תמיכה בגינו".
'קיבלתי איומים'
היית מעדיף שהיועצת המשפטית לממשלה תייצג את הממשלה במקומך, כפי שאמור היה לקרות במצב תקין?
הגיע הזמן לשופט חרדי? שופט העליון החרדי היחיד מאז קום המדינה, ר' יצחק קיסטר ע"ה
"ברור. היועצת המשפטית לממשלה צריכה להילחם על עמדת הממשלה ולייצג אותה בערכאות. הממשלה פועלת על פי חוק ויש להגן על עמדתה. לעניין הגיוס, בהעדר חקיקה פרטנית לבני ישיבות, הצבא נוקט בפעולות הנדרשות כדי לאפשר מימוש של החוק תוך שמירה על אורח חיים דתי. הממשלה סבורה שבנסיבות כאלה בית המשפט לא צריך להתערב ולתת צו. לדעתי, היועמ"שית צריכה להיאבק בכל כוחה על עמדת הממשלה.
"כך גם לעניין התמיכות: מבחני התמיכות ברורים, ואין קשר בין דחיית שירות לבין קבלת תמיכה, ויש לעמוד על כך במלוא התוקף. בית המשפט קיבל צו ביניים שמנע את התמיכות בשל כך שעמדת היועמ"שית תמכה בעמדת העותרים. עמדת הממשלה היא עמדה חוקית ויש לגבות אותה".
מה הפתרון שהממשלה מציעה?
"הממשלה קבעה לוחות זמנים מהירים לחקיקת חוק שהעיקרון שלו הוא הגדלה משמעותית של יעדי הגיוס, לצד סנקציות כלכליות שכורכות לראשונה את יעדי הגיוס עם התמיכות הכספיות. אי עמידה ביעדי גיוס תביא להפחתה של התמיכות הכספיות. יש היתכנות של סיעות הקואליציה לחוקק את החוק הזה, שיביא להסדרה חוקית של דחיות השירות של מי שתורתם אומנותם לצד עמידה ביעדי גיוס מבלי לפגוע באורח החיים של אלה שמתגייסים. אני חושב שבית המשפט צריך לאפשר למערכת הפוליטית להסדיר את הנושא".
במהלך הדיון סיפרת שקיבלת הטרדות ואיומים כשנודע שאתה מייצג את הממשלה.
"המדינה נמצאת בתקופת משבר גדולה מאוד. ההשתלחות הבין מגזרית היא קיצונית מאוד. אני חושש שאנחנו על סף מלחמת אחים. החיילים שבחזית מאוחדים כנגד החמאס, ואִילו קבוצות שונות בעורף משלחות חיצים איש באחיו. קיבלתי מאות הודעות נאצה על עצם העובדה שאני מייצג את הממשלה. זו לא דמוקרטיה וזה לא פלורליזם. ניסו להטיל עליי מורא, אבל מי שמכיר אותי יודע שאני נלחם כדי שעמדת הלקוח שלי תשמע במלואה ולא מרתיעים אותי מלבצע את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר. אני רק יכול לנסות ולהבין מה עובר על אישי ציבור שלא מאפשרים בידם לשרת את הציבור ומנסים לְמַשְׁטֵר את הדעות שלהם".
מן הסתם ידעת מראש לאן אתה נכנס, ושמדובר בסוגיה נפיצה פוליטית…
"האמנתי ואני עדיין מאמין, שכמי שדוגל גם בנשיאה בנטל הצבאי וגם בחשיבותה של התורה לחיי העם, אוכל להוביל את הייצוג באופן הראוי והממותן ביותר. כבר אמרתי, שחשבתי שנכון היה לדיון להיערך באנדרסטייטמנט, במתינות ובשיקול דעת".
תפילת הפרקליט
לחרדי הממוצע אין הרבה אמון בבג"ץ. החרדי הממוצע מניח שפסק הדין כבר כתוב. אתה מבין את התחושות הללו?
"אני בטוח שפסק הדין לא כתוב ולא מתחיל להיכתב לפני שמלוא הטיעונים נשמעו בפני ההרכב. יחד עם זאת, התחושות ברורות. לצערי, בשנים האחרונות יש מגמה ציבורית של איבוד אמון במערכת המשפט וזאת בשל העובדה שיותר ויותר סוגיות ציבוריות ערכיות מוצאות את דרכן להכרעה שיפוטית ולא להכרעה חברתית. בג"ץ נהפך להיות שחקן בזירה הציבורית.
"לא שוכח מי נותן לי את הכוח לעשות חיל". עו"ד טאובמן בראיון למשפחה צילום: אריאל אוחנה
"הכרעות שיפוטיות רבות מבוססות על השקפת עולם, כמו שבארצות הברית, לדוגמה, דווקא הדמוקרטים מקלסים (במובן השלילי של המילה) את בית המשפט העליון, ובארץ ציבורים שונים מקלסים את בית המשפט העליון בהתאם להחלטות ערכיות שהוא מתערב בהן".
בין כל השופטים היושבים לדון בנושא, אין גם אחד שמגיע מתוך החברה החרדית ומכיר את עולמה, וזאת משום שאין שופט חרדי אחד בעליון. האם זו מציאות נכונה מבחינתך?
"עצם השאלה מניחה שהדיון מושפע מתפיסת עולם ולא רק מעומק משפטי, וכנראה שלא ניתן להימנע מכך בדיון מסוג זה. המערכת הציבורית עסוקה שנים רבות בשאלת הגיוון של שופטי בית המשפט העליון. מאז השופט ר' יצחק קיסטר ע"ה, לא היה שופט אחד בעל רקע חרדי בגבעת רם, אבל אני בטוח שחברי הוועדה לבחירת שופטים מנסים לאתר שופטים נוספים עם רקע תורני משמעותי שיתרמו את חלקם. אני רואה בזה חשיבות. זה יכול לתת זווית חדשה שלא קיימת כעת במגוון נושאים העומדים לדיון לפני בג"ץ".
אתה מספיק מנוסה בכל הקשור לייצוג משפטי, ובכל זאת: כיצד אתה מתכונן לדיון כה חשוב?
"כל דיון הוא חשוב עבורי, אבל בדיון הזה היה ברור לי שמדובר בפרויקט של ממש. ישבתי ימים ולילות, פשוטו ומשמעו, כדי ללמוד את הסוגייה לעומקה, ואני מתפלל שתהיה לי סייעתא דשמיא.
"מלבד זאת, בכל פעם שאני נכנס לאולם בית המשפט", מגלה טאובמן, "אני אומר בדרכי את הפסוק בתהלים פרק נ"א פסוק י"ד: 'השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני'. זוהי תפילה אישית ובקשה להצלחה שאני אומר באופן קבוע. גם בסיום תפילת העמידה, לאחר אמירת המילים 'ולמקללי נפשי תידום' בתפילת 'אלוקי נצור', אני אומר לקדוש ברוך הוא: 'ריבונו של עולם, זכני למידת הענווה והכניעה, ושאהיה שמח בייסורים המבזים והמכעיסים אותי'. אלו בקשות שאני אומר מאז שהייתי נער בגיל 11 ועד היום.
"אני נלחם עבור הלקוחות שלי בכל דיון ובכל משא ומתן כמיטב יכולתי, אבל בסוף זקוקים לסייעתא דשמיא גם בעצם הייעוץ והייצוג וגם בתוצאה הסופית. אני משתדל תמיד שלא לשכוח מי נותן לי כוח לעשות חיל".
הערכה שלך: איך זה יסתיים?
"אתה יודע למי ניתנה נבואה. אני מקווה ומאמין שבסופו של דבר יגובש פתרון בהסכמה".
