חשיפה: מי מתווה לשר הדתות מתן כהנא את מדיניותו בנושאי דת ומדינה?
השינויים שמבקש שר הדתות מתן כהנא לבצע במערכת הרבנות המסורתית נמשכת ללא הפסקה • על הפרק: בחינות לנשים לתפקידי רבנות, מינוי נשים כמסדרות קידושין וכמוהלות, עד ל"ביטול המונופול" של הרבנות הראשית בנושאי גירושין ונישואין • הכירו את 'מרכז רקמן' שמשפיע על ההתנהלות של שר הדתות
זה היה עוד דיון שגרתי לכאורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אבל בממשלה הזו כל דיון הופך פתאום לנפיץ ומתלהם. כל שכן כאשר מדובר בנושא הקשור בצורה כלשהי ליהדות ולהלכה.
הנושא שעל הפרק היה הקניית סמכויות לבתי הדין הרבניים לפעול בעניינן של עגונות שלא מתגוררות בארץ. יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב מסיעת "העבודה", הזמין לדיון הזה את ארגוני הנשים וארגונים נוספים שפועלים בצורה שיטתית נגד בתי הדין הרבניים. למרבה האבסורד הם ביקשו לצמצם את סמכויות הדיינים, כאשר מולם עמדו אנשי הרבנות הראשית וחברי הכנסת החרדים שהציגו נתונים עד כמה סייעו בתי הדין הרבניים לעשרות נשים לצאת מכבלי עגינותן.
"הופתעתי לראות ארגונים שונים שמדברים השכם והערב למען זכויות נשים, וכעת הם מעדיפים להשאיר עשרות עגונות ובלבד שלא יהיה כוח וסמכות בידי בתי הדין הרבניים", הטיח בהם חבר הוועדה ח"כ אורי מקלב. אבל שימו לב לתשובתו של יו"ר הוועדה. הוא טען כי מדובר ב'חוק חריג' ובכוונתו לשנותו, תוך שהוא מציין כי שר הדתות מתן כהנא עומד לצידו בשינויים אלה.
המשפט הזה אומר הכל. רוח המפקד, שר הדתות, עוברת כחוט השני בין הרבה מאוד רפורמות בתחומים שונים, כאשר אחד המכנים המשותפים שבהם הוא מתן ייצוג לארגוני הנשים הפלורליסטיות.
הדוגמאות נמצאות בכל פינה ובכל נושא שנמצא באחריות משרד הדתות: רפורמת הכשרות של כהנא מאפשרת לנשים לשמש משגיחות כשרות. שר הדתות אף הצהיר שהוא מעוניין לאפשר לנשים לכהן כרבני ערים וכראשי מועצות דתיות. הוא אף הגדיל לעשות והקצה סכום של מיליון שקלים כדי לתקצב אגף חדש שהוקם במשרד הדתות ויאפשר גם לנשים להיבחן בבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית.
בהתאם לתוכנית, ועדה שמורכבת מרבנים ו'רבניות' תכין את המבחנים לנשים, כך שיהיו ברמה שווה למבחנים שעוברים הגברים. לא ברור מדוע צריך מבחנים שונים ומותאמים לנשים אם התפקיד שהן ימלאו זהה לתפקיד הגברים. בכל מקרה, אישה שתצליח במבחן הזה תוכל להתמודד על כל תפקיד שמחייב תעודת הסמכה – בין אם מדובר בתפקיד של רב שכונה, רב עיר או אפילו הרב הראשי לישראל. מתן כהנא גם החליט על שינויים בגוף הבוחר של הדיינים, כך שיהיה ייצוג הולם למגזר הנשי.
גם מתווה הכותל החדש, שיאפשר לנשים וגברים להתפלל בצורה מעורבת ברחבת התפילה, נועד לשרת את אותה אג'נדה, בהתאם לרצונן של 'נשות הכותל' והתנועה הרפורמית.
ועדיין היד נטויה: ל'משפחה' נודע כי בכוונתו של השר כהנא לאפשר בהמשך גם לנשים לערוך חופה וקידושין ולשמש 'מוהלות'. כדוגמה להצדקת הצעד הזה הוא מציין את ציפורה אשת משה רבנו. ככל הידוע, לפני השר לא הוצגו נתונים על מספר הנשים המעוניינות לשמש בתפקיד מוהלת, כמו גם ביתר התפקידים המוצעים להן. את השר כהנא זה לא מעניין במיוחד. נראה שיש בינו לבין השרה מרב מיכאלי, העומדת בראש מפלגת 'העבודה' , תחרות סמויה מי ידחף יותר נשים לתפקידים הגבריים. את הגברים, אגב, אף אחד מהם לא הציע לשבץ בתפקידים נשיים מובהקים. השוויון, ככל הנראה, הוא חד סטרי.
בשם השוויון
את האג'נדה הפמיניסטית הזו לא הביא מתן כהנא מכותלי ישיבת מרכז הרב, שם למד בצעירותו. ברפורמות הללו הוא מאמץ הלכה למעשה את תפיסת העולם של 'מרכז רקמן', על שם עמנואל ורות רקמן ע"ה, שהוא חלק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.
המטרה המוצהרת של פעילות המרכז היא לקדם את מעמד האישה בתחום דיני המשפחה ולשים קץ לאפליה המגדרית ולאי-השוויון בחברה הישראלית. "כמרכז משפטי-חברתי הפועל במסגרת אקדמית ועוסק בקידום צדק מגדרי בתחום דיני המשפחה בישראל, אנחנו מחויבות לערכי היהדות ולערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", כותבות העומדות בראשו.
לדברי העומדים בראשו, דרך הפעולה הייחודית של המרכז, המשלבת ידע ומחקר אקדמי עם הבנה פרקטית בעולם המשפט ועיצוב מדיניות, הובילה להובלת שורה של שינויים חקיקתיים וחברתיים בדיני המשפחה עבור נשים בישראל, תוך עשייה מתמדת לקידום מעמדן בדיני משפחה בכלל ובהלכה היהודית בפרט.
ברמת הפרט, המרכז מעניק מענה פרטני של ייעוץ וייצוג נשים בתיקים בדיני משפחה. המטרה שלהן, כך נאמר במפורש, היא "לייצר מציאות של שוויון מהותי לנשים בכל תחומי החיים ובכלל זה גם בחיים הדתיים, מרכז רקמן פועל לקידום ייצוג הולם של נשים בממסד הדתי ובכלל. לנשים הזכות להיות חלק מהחיים הדתיים ולקחת חלק בעיצובם. שילובן של נשים בתפקדי מפתח בחיים הדתיים יסייע לביעור תפישות מפלות כלפי נשים".
במילים אחרות: ניתן להניח כי זה הבסיס לרפורמה של השר מתן כהנא, שמבקש לראות נשים מסדרות קידושין, מוהלות ורבניות.
שילוב נשים במוסד הרבנות הוא מטרה נוספת של המרכז. 'האספה הבוחרת' ברבנות הראשית לישראל היא הגוף המוסמך לבחור את הרבנים הראשיים לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית. כיום גוף זה מורכב ברובו מגברים, מכיוון שרוב החברים באספה הם מי שמכהנים במשרות רבנים ובשלטון המקומי.
כדי לשנות מצב זה ולשלב יותר נשים באספה הבוחרת, הגישו פעילות ממרכז רקמן עתירה לבג"ץ יחד עם ארגון 'נאמני תורה ועבודה' לפני הבחירות למועצת הרבנות הראשית ב-2018. בעתירה ביקשו העותרות להורות לרבנים הראשיים לישראל למנות נשים "העוסקות בדת ובהלכה" כחברות באספה הבוחרת, במסגרת מכסת המינויים האישיים של רבנים שאינם מכהנים בתפקיד רשמי הנתונה להם בחוק. "החברוּת באספה הבוחרת אינה תפקיד דתי כי אם תפקיד ציבורי, ולכן אין כל מניעה הלכתית שנשים ייקחו חלק משמעותי בבחירת הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנים הראשית".
בחודש אוגוסט 2018 דחה בג"ץ את העתירה בטענה של שיהוי בשל הקרבה למועד הבחירות. עם זאת, השופט ניל הנדל שהיה חלק מהרכב השופטים קבע כי אכן אין ייצוג הולם לנשים באספה הבוחרת, והוסיף כי "העתירה מעוררת סוגיה משמעותית, חשובה וראויה לבירור מעמיק".
עוד קבע השופט כי זכויות העותרים שמורות להם, וביכולתם לעתור שוב בנושא כשנה לפני הבחירות הבאות. השופטת דפנה ברק-ארז חותמת את פסק דינה במילים "הנשים החפצות בשירותי דת ובלימוד תורה הן חלק מהנס של התחדשות עם ישראל בארצו. ראוי שיינתן לכך ביטוי גם באספה הבוחרת של הרבנות הראשית". כאמור, עוד בטרם הביע בג"ץ את דעתו מיהר השר כהנא לאמץ את הרעיון.
מותקפים השכם וערב. מועצת הרבנות הראשית. צילום: פלאש 90
חופש בחירה
תחום נוסף שבו הצליחו נשות מרכז רקמן לערוך רפורמות הוא בתי הדין הרבניים. עד לאחרונה נמנעה מנשים האפשרות לכהן כעוזרות משפטיות בגופי שיפוט רבניים. במהלך חודש אוגוסט 2018 נפל דבר בישראל כאשר הנהלת בתי הדין הרבניים ונציבות שירות המדינה הודיעו לראשונה על מינויה של אישה לתפקיד עוזרת משפטית בבתי הדין הרבניים.
ההחלטה הגיעה בעקבות בקשה לצו מניעה שהגישו משפטניות מרכז רקמן בשנת 2015 לבית הדין לעבודה בשם עו"ד מוריה דיין יחד עם עמותת 'עתים', על רקע הדרת נשים מתפקיד עוזרת משפטית בבתי הדין. בבקשה דרשו העותרות קיומם של מכרזים ייעודיים לנשים לאחר שנשים שניגשו למכרזים נדחו שוב ושוב. גם בנושא הזה הן חגגו את הצלחתן.
ויתרה מזו: על פי עמדת מרכז רקמן, הם פועלים לקידום חופש בחירה בנישואין כך שניתן יהיה להתחתן ולהתגרש מחוץ לבתי הדין הרבניים; לשינוי המציאות שבה נכפה על נשים להתדיין בבתי הדין, ולהגדלת הייצוג של נשים במערכת בתי הדין בתפקידי מפתח – מתוך תפיסה כי השתלבות נשים במערכת תביא לשינוי ביחס להפעלת הדין כלפי נשים. כלומר: בשם ערך השוויון המגדרי ובשם ה'יהדות' מוכנות נשות המרכז לוותר על ערכי היהדות הבסיסיים ביותר, לגרום לנישואי תערובת ולנישואין עם פסולי חיתון.
גם בעניינים הקשורים להסדרי מזונות יש להן מה לומר. "הן בתי הדין והן בתי המשפט הפוסקים ביחס למזונות כפופים לדין הדתי בהתאם לפרשנות שתינתן לדין זה. מתוך כך, פעילותנו מרוכזת בניסיון להסדיר את התחום ולוודא כי גובה המזונות והרציפות יתקיימו בצורה מיטבית כהגנה על הצד החלש כלכלית". כלומר גם במקרה הזה, לא על פי דין תורה. קבוצת הרפורמיסטיות הזו טוענת גם שהיא מבקשת לחייב את בתי הדין הרבניים לפעול בענייני חלוקת הרכוש בין בני הזוג בהתאם לפסיקת הדין האזרחי.
אם חשבנו שכל האג'נדה של קבוצת הנשים הזו נועדה להיטיב עם אלו שלא בדיוק רוצים לחיות כיהודים, הפעילות שלהן בעניין תקנוני המפלגות החרדיות מוכיחה שהן מבקשות לכפות את תפיסת עולמן גם על אנשים שבכלל לא מעוניינים בה.
בגישה פטרונית ומתנשאת הן בדקו ומצאו שתקנוני המפלגות החרדיות – שס ויהדות התורה – הכילו סעיף שמנע חברות של נשים במפלגה. בעקבות כך עתרה עו"ד תמר בן פורת לבג"ץ בבקשה לגרום למפלגה לשנות את הסעיף. לעתירה הצטרפו שורה של ארגוני נשים, בהם מרכז רקמן. קרוב לוודאי שאף אחת מהנשים הללו לא הצביעה ליהדות התורה, ושום אישה חרדית לא ביקשה ממרכז רקמן לסייע לה להיבחר כחברת כנסת חרדית.
פיל בחנות חרסינה. השר מתן כהנא. צילום: פלאש 90
ומה קרה בסוף? בתום הליך ארוך שהתנהל על פני כמה שנים הודיעה המפלגה כי תסיר את החסם הפורמלי המצוי בתקנונה לקבלת נשים לחברות במפלגה. למותר לציין כי מאז ועד היום לא הגיעה אף אישה אחת לרשת את התפקיד, אבל כאמור – את מי זה מעניין?
במקביל הגיש מרכז רקמן עתירה דומה באשר לסיעת שס. בדיון לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הצהירה מפלגת שס כי אינה מפלה נשים בקבלה לחברות במפלגה ובכך הביאה לסיום העתירה.
"העתירות הביאו להסרה של חסמים פורמליים, וכעת יש להמשיך ולפעול למען חברות של נשים במפלגות חרדיות ואף מינויין של חברות כנסת מטעם מפלגות חרדיות", קובעות נשות מרכז רקמן.
ובינתיים, עד שהמשאלה שלהן תתגשם, הן לא יושבות בחיבוק ידיים. רק לפני כשבועיים הן עתרו לבג"ץ בדרישה מהרבנות הראשית להסביר מדוע נשים אינן ממלאות תפקיד 'רב רושם נישואין'. כלומר – מדוע נשים לא עורכות טקסי חופה וקידושין לזוגות שבוחרים להתחתן באמצעות הרבנות.
"כמו בהרבה דברים, המונופול ההיסטורי הגברי מסמא את עינינו. מבחינה הלכתית נשים יכולות לסדר קידושין. וגם עם מי שאומר שיש אתגרים הלכתיים – ניתן למצוא פתרונות", מסבירה ה'רבנית' ענת שרבט שהצטרפה לעתירה בטור דעה שכתבה על הנושא ופורסם ב'הארץ'.
אם הדעות הללו מעצבות את מדיניותו של מתן כהנא, מפלגת 'הבית היהודי' ששר הדתות הגיע משורותיה תצטרך להחליף בקרוב את שמה למשהו פלורליסטי יותר. אולי בהתאם להגדרה שהעניק לה לפני שנים רבות מרן הגר"ע יוסף זצ"ל: בית של גויים.
