פגיעה ישירה

מכה קשה לעולם התורה: המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גיל לימון, הודיע במכתב דרמטי ששיגר לשר העבודה יואב בן צור כי על משרדו להפסיק לממן את הסבסוד על מעונות יום עבור ילדים לאברכים מחויבי בגיוס | ההורים זועקים: "פוגעים ישירות בילדים. נצטרך להפסיק לעבוד או לצמצם את היקף המשרה" | וגם: כיצד אפשר לפעול לעקוף את ההוראה הדרקונית? כל הדרכים שעומדות בפני הנציגות החרדית

הטלפון השולחני בלשכתו של השר יואב בן צור הבהב באדום וטרטר קלות בבוקרו של יום ראשון השבוע. אף על פי שהיה בעיצומה של פגישה עם גורמים בכירים במשרדו, הבין שאיש מהצוות הסובב אותו לא היה מפריע לו באמצעה, אילו לא היה מדובר במשהו שמצדיק זאת.
בן צור ביקש את סליחת הנוכחים והרים את השפופרת. מעברו השני של הקו עדכן אותו אחד מיועציו על מייל חשוב, שהתקבל זה עתה מלשכת היועצת המשפטית לממשלה. במכתב ששיגרה באמצעות המשנה לה, עו"ד ד"ר גיל לימון, הורתה לשר העבודה, במצוות החוק, להפסיק את הסבסוד למעונות יום הנמצאים בפיקוח משרד העבודה, עבור תינוקות לאבות השוקדים על תלמודם בהיכלי התורה.

התרעות מוקדמות היו על הצפוי לבוא, אולם העיתוי הדהים את השר. המכתב שנשלח אליו השבוע הנחית את ההוראה בעיצומה של הישורת האחרונה לפני פתיחת שנת הלימודים הקרובה. עד כה, היה בן צור בטוח כי העיכוב בהחלטת היועמ"שית, הוא פרי עמלו זה חודשים ארוכים, שבהם קיים דיונים עם אנשי לשכתה, במטרה להעביר את רוע הגזרה.
הפגישה שהייתה אמורה לעסוק בנושאים אחרים, הפכה מייד לדיון חירום שאליו זומנו היועצים המשפטיים של המשרד וכל הפקידות הבכירה ביותר. הללו איתרו נחמה פורתא שהסתתרה בין השורות. בקטע האחד שלפני חתימת המכתב, אפשר היה למצוא פתח משפטי לדחייה בת מספר חודשים של החלת ההוראה. ומשם החל המרוץ נגד הזמן.
בן צור ידע היטב כי זו שעת המבחן שלו. מדובר במכה הכואבת ביותר שיכולה המדינה להנחית על אברכי הכוללים הצעירים. סכום הסבסוד יכול להגיע עד לכ-3,000 שקלים בחודש למשפחות רבות, וגם למי שיש רק ילד אחד במעון, הזכאות יכולה לסבסד לו עד 1,700 שקלים מדי חודש. זהו סכום הגבוה ממלגות אברכי הכוללים שהופסקו.
את החלטת היועצת המשפטית לממשלה, יכול היה גם סומא בארובה לצפות. צופרי האזעקה על מה שעומד להתחולל התריעו ללא הרף, כולל באכסנייה המכובדת של 'משפחה' על מדוריה השונים. אבל את התוצאה המרה, ישלמו ההורים בסופו של דבר מכיסם.

המכה הפוגענית ביותר. נתניהו וגולדקנופף

פרשנות נרחבת
שרשרת האירועים האחרונה נעוצה בפסיקת בג"ץ, במענה לעתירות הצפויות שהוגשו בעקבות פקיעתו הסופית של חוק הגיוס ביולי 2023, אחרי ארכות שונות כשהחקיקה לא קודמה.
בשנת 2018 ניתנה הוראת שעה שהקפיאה את המצב הקיים עד חודש יולי בקיץ שעבר. זמן קצר לפני כן, כשהיה ברור שהחוק עומד לפקוע, נוסחה ועברה החלטת ממשלה (החלטה 682, למיטיבי לכת) שאפשרה לממשלה ארכה לחוקק חוק חדש בתוך חצי שנה.
איתרע מזלה של הנציגות החרדית, והרפורמה המשפטית שיזם השר יריב לוין העלתה את סף הרתיחה של החברה הישראלית למקסימום. התוצאה: גם בששת חודשי הארכה הללו לא נחקק חוק המסדיר את מעמד בני הישיבות. במקביל, פרצה המלחמה, וכך, במועד שפג תוקפה של הארכה, בראשית אפריל השנה, נותרו בני הישיבות ללא חוק וללא החלטת ממשלה שתאריך את מעמדם. גם ניסיון להחיל בממשלה דין רציפות לחוק הגיוס שהציג בעבר גנץ, נגנז, והוא עבר למליאה למסלול ארוך ומייגע. משכך, 'חוק שירות הביטחון' היבש העביר את תלמידי הישיבות והכוללים בגילי 26-18 להגדרה חדשה: חייבי גיוס.
אלא שבאותה עת, לא רק גיוס בני הישיבות עמד על הפרק. העתירות לבג"ץ מצד גופים אנטי חרדיים במוצהר הציבו בפרונט את סוגיית התמיכות בישיבות. זאת, משום שבחוק שירות הביטחון שפקע (בפרק ג1 לחוק, שאליו מתייחסת גם סוגיית המעונות שעל הפרק) נקבעה זיקה ישירה בין דחיית השירות הצבאי לבין קבלת התמיכה בלומדי התורה. מדוע נוסח כך החוק? אין לדעת את הסיבה המדויקת שהובילה את מנסחיו אי אז בשנת תשע"ד (ותיקוניו בשנת תשע"ו) לעשות זאת. סביר מאוד שהייתה לכך סיבה טובה והגיונית לשעתה. אך היא גם זו שהתהפכה לרועץ, בשעה שהחוק איבד את תוקפו.
הסעיף המדובר בפרק ג1, יש לומר, היה נתון לפרשנות נרחבת במיוחד על ידי שופטי בג"ץ. במקור, הוא עוסק בהקמת צוות בין משרדי שיפעל לריכוך 'חובת ההסתגלות' של הציבור החרדי לחוק הגיוס, וקובע כי החברים לצוות יהיו, בין השאר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד החינוך, נציג צה"ל, נציג השירות הלאומי-אזרחי ונציג היועמ"ש לממשלה.
בין היתר, הזיקה האמורה, שעליה נשען בג"ץ מאוחר יותר בהתליית תקציבי דחויי השירות, חבויה במילים הבאות: "הצוות יגבש תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה… לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ"מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות".
המשמעות הפרשנית שניתנה לסעיף זה, ובעיקר למילים האחרונות בו, הייתה, כי כבר מראשית יולי 2023, בעת שפרק זה פג, מנועה המדינה, לפי הפרשנות שהוענקה ללשון החוק, לתקצב את לומדי התורה בגיל הגיוס. בג"ץ, שנדרש לנושא באדיבותן של שורת עותרות ושל היועצת המשפטית לממשלה, קבע זאת – כמה בלתי מפתיע – כהלכה למעשה: אכן, אמרו השופטים, מרגע שבטלה האפשרות החוקית להעניק לבני הישיבות דחיית שירות, גם אי אפשר להעביר עוד את תקציב הישיבות. שהרי הא בהא תליא.
רק בנס החליטו שופטי בג"ץ כי די בהקפאת התקציבים שהחלה לפי צו הביניים מאפריל, ולא דרשו מהישיבות ומהכוללים להשיב לקופת המדינה את הכספים שהועברו כבר מיולי 2023. אילו נגזרה הגזרה, מסע גיוס הכספים האדיר של גדולי התורה בחו"ל עלול היה לבוא לשימוש הישיבות בחלקו הגדול רק כדי לכסות חור עצום הרבה יותר בקופתן.
גורם משפטי בכיר שעימו שוחחנו הזכיר, כי הייעוץ המשפטי לממשלה הכין מסמך שהיה אמור להיות מוצג בפני בג"ץ, שבו נאמר כי יש להעניק לישיבות תקופת היערכות ארוכה יותר לשם התארגנות כלכלית, ולא לבלום את תקציביהן באפריל השנה. אך באורח פלא, מציין הגורם, "שעות ספורות בלבד לפני שהוגשה עמדת היועמ"שית לבית המשפט, הורה בג"ץ בצו ביניים שניתן ב-28 למרס, יומיים לפני ה-1 לאפריל, שבו פקעה החלטת הממשלה 682, כי יש לעצור את התמיכה בישיבות באופן מיידי. בפסיקה הסופית שניתנה מאוחר יותר, ב-25 ביוני, נקבע כי המדינה אינה מוסמכת חוקית לממן פעולה שתומכת בהפרת החוק". במילים פשוטות: לימוד התורה בישיבות, שהוא הסיבה לדחיית השירות, הוא אפוא פעולה שתומכת, אליבא דבג"ץ, בהפרת חוק, ועל כן, נאסר על המדינה לתקצב אותה.
"יתרה מכך", מציין הגורם המשפטי הבכיר, "בג"ץ קבע בפסיקתו, כי גם החלטת ממשלה 682 (שהאריכה מיולי 2023 ועד אפריל 2024 את חוק דחיית השירות), הייתה בלתי חוקית". הווי אומר: כבר מיולי 2023 חלה בפועל החובה לגייס את בני הישיבות בהיעדר חוק המסדיר את דחייתם ובמקביל היה על המדינה להפסיק את התמיכה בישיבות. היות שלכל נס יש אחיזה בדרך הטבע, לדברי הגורם המשפטי, "העובדה שמשרד החינוך, שהעביר את תקציבי ה'דתות' לישיבות ולכוללים, פעל לפי הנחיית הייעוץ המשפטי במשרד, הייתה אחד הגורמים המשמעותיים לכך שמוסדות התורה לא נדרשו להחזיר את הכספים שכבר הועברו".
וכאן אנו מגיעים למעונות היום, המכה הכלכלית הכבדה ביותר שנחתה על האברכים עד כה.

הגזרות הבאות

הוכה בתדהמה. שר העבודה יואב בן צור

כבר בשלהי חודש מרס השנה, מייד לאחר שבג"ץ קבע בצו הביניים כי יש לעצור את תקציבי עולם התורה, בשל הפרשנות המרחיבה הקובעת כי התמיכה במפירי חוק שירות הביטחון היא עבירה על החוק, התקבלה בלשכת היועצת המשפטית לממשלה, הגב' בהרב מיארה, פנייה מהיועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, שבה הוא מבקש לבחון אם מעבר להפסקת התמיכה בישיבות, יש להוסיף גם את שורת התמיכות הבאות, שניתנות ללומדי התורה.
הראשונה הייתה תמיכה בסבסוד מעונות היום להורים עובדים. במקרה של הורים שאחד מהם לומד תורה, הדבר אינו נחשב כאי מיצוי כושר ההשתכרות של שני ההורים, ודי בעבודת האישה כדי לקבל זכאות לסבסוד במעונות היום. "אלא שעו"ד אסי מסינג התחבט בשאלה עד כמה הזיקה בין התשלום שמועבר מהאוצר למשרד העבודה ומשם להורים שאחד מהם לומד, היא בגדר תמיכה בהפרת חוק שירות הביטחון", מסביר הגורם המשפטי הבכיר.
לפני שניגש להחלטה עצמה, זה המקום לחשוף את הגזרה הבאה, שתהיה קלה יותר, יחסית, לכיס האברך והבחור החרדי, וגם היא הוצגה בבקשת חוות הדעת שהגיש היועץ המשפטי של משרד האוצר לייעוץ המשפטי לממשלה. "עו"ד מסינג הציג שאלה נוספת, מלבד סבסוד המעונות, בדבר התשלום החודשי המופחת בדמי ביטוח לאומי ללומדי תורה, שעומד כיום על 29 שקלים (בדומה לקבוצת זכאים המורכבת ממשרתי שירות לאומי וכדומה), במקום 87 שקל שמשלם כל אזרח אחר שאינו עובד". אם תשמעו על העלאת תשלום דמי הביטוח הלאומי החודשיים לבני 18 ומעלה מקרב לומדי התורה, אל תתפלאו.
אגב, שאלה אחרת של יועמ"ש האוצר עסקה בתקציבי נוער חרדי מתמודד (נח"ם), שעובר דרך משרד הרווחה לתקצוב מוסדות לנוער נושר, ששירותם הצבאי גם הוא נדחה. אלא שהיועמ"ש במשרד הרווחה עמד בתוקף על ייעוד משרדו וקבע כי התמיכה במוסדות אלה נעשית משיקולי רווחה נטו, ואין חלילה בתמיכה במוסדות אלה 'חשש' של תמיכה בדחויי שירות לשעבר, שדיחויים פג. תהייה נוספת עסקה בעמותות שמסייעות לתלמידי ישיבות לקבל דחיית שירות. סביר להניח שתקצובן של עמותות אלה יופסק באופן ישיר בקרוב ממש.

טהרנות על פני תמרוץ
ובחזרה למעונות היום. מבחן התמיכה שלפיו מוענק הסבסוד להורים, נועד במקורו לתמרץ את תעסוקתם של הורים, שאינם מרוויחים סכומים גבוהים בחודש. וכאן אנו מגיעים שוב לתיקון שבוצע בחוק ויצר את השינוי שלא לטובה. "בעבר", מסביר לנו הגורם המשפטי הבכיר, "חוק סבסוד המעונות נועד לעודד תעסוקת נשים. אלא שבהמשך הוא תוקן, וכיום מטרתו היא לתמרץ את שני ההורים לצאת לעבודה. התבחינים שנקבעו, היו ברורים: משפחה שהכנסתה הכוללת נמוכה מרף מסוים ושני ההורים עובדים, או שהורה אחד עובד והשני בלימודים שיכשירו את ההורה בעתיד לתעסוקה או ישדרגו את שכרו והיקף משרתו, הורים שמשרתים בצה"ל או בשירות לאומי, והורים שאחד מהם לומד בכולל.
"למעשה", מסביר הגורם המשפטי הבכיר, "התמיכה הממשלתית נועדה לממן את העלות הגבוהה של המעונות, כדי שההורים יוכלו לבצע את עבודתם או את הלימודים שאושרו בחוק. אלא שמאז שנאסר משפטית לתמוך בלומדי התורה, המשמעות הייתה, לפי ההבנה של היועץ המשפטי של משרד האוצר, כי תמרוץ של בני זוג שאחד עובד והשני לומד תורה וחייב עתה בשירות צבאי בהיעדר חוק המסדיר את דחיית שירותו, אינו חוקי".
הפנייה של יועמ"ש האוצר הייתה בשלהי חודש מרס. העיכוב עד אוגוסט, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, לא בא בחלל ריק. קדמו לו ישיבות רבות שקיים שר העבודה יואב בן צור, שמשרדו אמון על סבסוד המעונות, עם הייעוץ המשפטי לממשלה, וארך זמן רב עד שגובשה חוות הדעת המשפטית שחוללה השבוע סערה עצומה. במשרד העבודה הסבירו ליועמ"שית לממשלה, כי מדובר בפגיעה בתעסוקת נשים חרדיות עובדות.
בלשכתו של בן צור גם עשו שימוש נרחב בטיעון כי אינה דומה פגיעה בתמיכה במוסדות, אף שזו עוברת בחלקה ללומדי התורה (במקרה של אברכי הכוללים. י"פ) לפגיעה ישירה בכיסו של הפרט. זו טענה שגם יועצים משפטיים שרוממות החוק בלשונם ופסיקת בג"ץ בוקעת מגרונם, מסוגלים להבין את מורכבותה.

פלפולים לחומרא

ממשלה ללא סייעתא דישמיא. יו"ר שס אריה דרעי

משיכת הזמן בדיונים הועילה, אך רק מעט, והשבוע הודיעה היועצת המשפטית לממשלה במכתב לשר העבודה כי המדינה "אינה מוסמכת" עוד לסבסד מעונות יום למשפחות שבהן האב מוגדר כחייב גיוס. "במצב החוקי הקיים, בהתאם לפסק הדין ונוכח פקיעת פרק ג',1 המדינה אינה מוסמכת עוד לעודד באמצעות מימון ממשלתי לפי מבחני מעונות היום, לימודים תורניים של מלש"בים" (מועמדים לשירות ביטחון), כתבה היועצת המשפטית לממשלה. "כלומר, היעדר הסמכות אינו מאפשר עוד מימון המבוסס על כך שאחד מבני המשפחה לומד במוסד תורני בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון".
המכתב היה המשך לפגישות שהתקיימו כאמור בין שר העבודה יואב בן צור לסגן היועמ"שית גיל לימון בנושא, שגם חתם על המכתב הרשמי. לימון הוסיף עוד וכתב, כי "קיימת זיקה בין דחיית השירות לבני הציבור החרדי ובין לימודיהם התורניים. זיקה זו יסודה בהיותם של הלימודים התורניים התכלית הבסיסית להימנעות מגיוס, והפעילות הבלעדית שבה אמור המלש"ב החרדי לעסוק. כתוצאה מכך, עם פקיעת מקור הסמכות החוקי לדחיית השירות הגורפת, נשמט אף הבסיס החוקי למימון הממשלתי המיועד לעידוד לימודיהם של המלש"בים החרדים.
"שנית, היותם של מבחני התמיכה במעונות היום כלי בידי המדינה לעודד את שילובם של הורים בשוק העבודה, כאשר אחת הפעילויות שהמבחנים ראו בהם שווי ערך לעבודה או ללימודים מכווני תעסוקה, בצד שירות צבאי סדיר ושירות לאומי, הם לימודים תורניים של מלש"בים, אלא שהיעדר בסיס חוקי מביא לכך שאין עוד סמכות לעודד במסגרת מבחני מעונות היום את לימודיהם התורנים של מי שמיועדים לשירות ביטחון, אך לא התייצבו וגויסו לשירות".
במכתב, נדחתה גם טענתו של שר העבודה יואב בן צור שביקש לדחות את ההחלטה לשנת הלימודים הבאה, תשפ"ו, והיועמ"שית קובעת כי "ככל שתוצג במהלך הימים הקרובים תשתית מקצועית התומכת בקביעתה של הוראת מעבר קצרה, במסגרת גיבוש מבחני התמיכה לשנת הלימודים הבאה, הדברים ייבחנו כמקובל".

נוטשים את שוק העבודה
הבשורה התקבלה ברחוב החרדי בזעם רב. "אני עובדת במשרה שמכניסה לי פחות מ-6,000 שקל. אם אצטרך להפריש 1,700 שקל נוספים למעון, כבר לא ישתלם לי לצאת לעבוד", אמרה ל'חדשות משפחה' הגב' רות ו' מבני ברק. "יצאתי לעבוד מתוך ידיעה שלילדים יש מעון בהנחה גדולה, וכך בעלי, שהוא אברך, יכול היה להמשיך בלימוד התורה שלו. התוצאה של הפסקת הסבסוד תביא אותי לשקול שוב מה לעשות ואיך להמשיך לעבוד. אולי נמצא משפחתון או מטפלת זולה יותר לפחות שעות ואצטרך לצמצם את המשרה שלי. אין לי מושג. זה ברור שהמעון שהיה לנו לילד עד שעת אחה"צ כל יום, לא יימשך בלי הסבסוד הממשלתי".

גפני עם רה"מ במליאת הכנסת

יהודה, אברך מבית שמש, סיפר לנו כי יש לו שני ילדים מתחת גיל שש, ואשתו עובדת במשרה מלאה. הוא אברך כולל, והם מקבלים את הסבסוד המקסימלי. הם משלמים 1,600 שקל בחודש לשני הילדים והיתר מסובסד על ידי המדינה. "זה יוצא בערך 3,000 שקל בחודש שנצטרף להוסיף. אם נצטרך לשלם עוד 3,000 שקל בחודש, זאת תהיה מכה קשה מאוד עבורנו. זה כמו לשלם עוד משכנתה".
סך התקציב הממשלתי של מעונות היום עומד על כ-1.7 מיליארד שקלים בשנה, כשהציבור החרדי מוערך על ידי תנועת 'ישראל חופשית' כמי שמקבל כ-900 מיליון שקלים מסבסוד זה. מתוכם, משוער כי האברכים בגיל חובת הגיוס, 26-18, מקבלים כ-300 מיליון שקלים בשנה. גורמים אחרים, כמו ד"ר גלעד מלאך, העריכו את המספרים כנמוכים בכמחצית. לדבריו, מדובר בכ-7,000 משפחות הזוכות לתקצוב של כ-160 מיליון שקל בשנה.
כך או כך, מדובר במכה קשה מאוד. התשלום שיוצא כיום בפועל (בממוצע) בכל חודש מכיסו של אברך, עומד על כ-665 שקלים. הסבסוד הממשלתי הגיע עד 1,700 שקלים לילד אחד לבעלי זכאות מלאה, ועד כ-3,000 שקלים לשני ילדים.
המנוי אינו זמין
כאמור, עם קבלת מכתבה של היועמ"שית, קיימו בלשכת השר בן צור דיוני חירום והתייעצות עם גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי במשרד העבודה כדי לבחון את נושא ביטול הסבסוד למעונות יום. "לצערנו, נימוקים משפטיים כבדי משקל שהשר הגיש בפני הייעוץ המשפטי לממשלה לא קיבלו התייחסות מקצועית ועניינית במכתב כפי שפורסם בתקשורת", אמר שר העבודה.
מלשכתו מסרו עוד כי "השר רואה באופן חמור את הפגיעה הקשה והישירה נגד אותם פעוטות חסרי ישע שיישארו ללא מסגרות חינוכיות מפוקחות. השר רואה בגזרת הפעוטות פגיעה קשה בכלכלת המשפחות שכן אלפי אימהות יעזבו את מעגל העבודה ויהפכו ממשפחות נורמטיביות למשפחות נתמכות. השר ימשיך במאבק הצודק והמוסרי למען אותם פעוטות בכלל הכלים המשפטיים ולא יעצור את המאבק עד שהצדק עבורן יצא לאור".
בינתיים, חוות דעת מקצועית שהוגשה לייעוץ המשפטי לממשלה, טענה כי התאריך שבו יצאה ההוראה, באוגוסט, מזקיקה תקופת מעבר של מספר חודשים לפחות, ושבה על כך שמלכתחילה היה לתת להורים שהות להתארגן להוראה החדשה עד לשנת הלימודים הבאה, תשפ"ו, ולא לשנת הלימודים הקרובה שנפתחת בעוד פחות משלשה שבועות.

הפתרון: חקיקה מהירה
בינתיים בסיעות החרדיות מנסים להתגבר על הנחיית הייעוץ המשפטי. בשס הודיעו כי יבחנו את הכלים המשפטיים להתמודדות עם המצב, ואילו יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר זימן את חברי הוועדה לישיבה דחופה בנושא.
אייכלר מבקש לדון בהצעת חוק שתעקוף את ההחלטה, ולפיה, מדרג ההנחה והסבסוד למעון ייקבע לפי עבודת האם בלבד, לא קשר לעיסוקו או מעמדו של האב. כך גם טען סגן השר ח"כ אורי מקלב, שאמר כי "אין כל היגיון, לא אנושי, ולא כלכלי בהחלטת היועמ"שית. לצערנו אנחנו רואים נשות מחבלים שזכאיות לכל ההטבות, כולל סבסוד המעונות, וכאן מדקדקים בניסוחים ביהירות ובריצת רגליים להרע. אם הם חושבים שבכך יפרקו את הקואליציה הרי שאנחנו לא ניתן שכר לאותם אלו המנסים לפעול כנגדנו".
בישיבת הממשלה שהקדישה דקות ארוכות לדיון בנושא, פנה מקלב לסגן היועמ"שית עו"ד גיל לימון ואמר: לסגן היועמ"שית עו"ד גיל לימון: "פסיקת בית המשפט אינה חדשה. כאשר מביאים חוות דעת יש מקום לתקופת ביניים להחלת הפסיקה. יש כאן החלטה לא סבירה, ועליך היה לבוא ולהגיד מה יש לעשות בתקופת הביניים, שכן יש כאן ציבור שלם שלא עשה דבר שהמדינה לא הורתה לו. הם נמצאים במעמד ובהסדר, ולהחיל עליהם את הפסקת הסבסוד היא החלטה אשר מראה על נגיעות מחשבתיות של הכותב". גם הוא דרש להעביר כבר בישיבות הממשלה הקרובות החלטה המפרידה את תלות הזכאות מבני הזוג כך שתחול על נשים עובדות כפי שהיה מלכתחילה.
בפועל, הפתרון האמיתי והמעשי יותר שבידי הח"כים החרדים בכנסת, הוא בהעברתו ללא שיהוי של התיקון לחוק שירות הביטחון שיסדיר את דיחוי הגיוס של בני הישיבות כחוק. "כרגע, המצב המשפטי והחוקי לא מוסדר. מחד גיסא, האברכים, שהם ההורה הלומד במקרה של המעונות, חייבים בגיוס, ומאידך גיסא, אין בסיס חוקי לתמיכה של המדינה בסבסוד המעונות עבורם", מדגיש הגורם המשפטי הבכיר שעימו שוחחנו.
"חשבנו שהחלת דין הרציפות על חוק גנץ מ-2022 תעבור בכנסת בצורה קלה יותר", מודה אחד הח"כים החרדים בשיחה גלוית לב עם 'חדשות משפחה'. "לא צפינו את התנגדות היועצת המשפטית לממשלה שטענה שהחוק, לדבריה, לא מתאים לאתגרים שהמדינה מתמודדת איתם היום. למעשה, כרגע החוק נמצא בוועדת חוץ וביטחון, והתארכות הדיונים אינה בידינו. הנס שלנו הוא שכרגע הייעוץ המשפטי לממשלה כבר לא יכול לעכב את החקיקה. מצד שני, מזכיר הממשלה הצהיר בבג"ץ שהחוק יעבור עד סוף מושב הקיץ של הכנסת. זה לא קרה, כי הדיונים בוועדה לא בשליטתו. אבל ברור שחוות הדעת שאסרה את התקצוב למעונות היום לא הייתה באה לעולם אם חוק הגיוס כבר היה נחקק".
הוא מעריך, כי "בסופו של דבר תהיה הוראת מעבר שתאפשר דחייה של אי הסבסוד בכמה חודשים. אני מקווה שבינתיים תזורז חקיקת חוק הגיוס, ואז כבר לא נזדקק להוראות המעבר".