פיצוץ בלב ים

אחרי שורה ארוכה של 'תקלות' מסתוריות במתקנים ימיים של צבא האייתולות האיראני, הסטטוס-קוו הימי משתנה >> מה קורה בים האיראני? מי שולט על מצרי הורמוז? ומדוע האמריקאים זקוקים לסיוע ישראלי? >> רונן סולומון מצליח לזהות את הפרטים הקטנים שהדו"חות הצבאיים מסתירים והוא משרטט שדה קרב ימי הרחק מעבר לגבולות הישראליים >> חשיפה

כללי המשחק משתנים.

כבר שנים שהמלחמה הזאת מתנהלת בחשאיות. אי שם במרחבים הסוערים של האוקיינוס, מתחת לפני המים, או מקסימום מטר מעל. איראן מנהלת מלחמה קשוחה. לרוב זה מסוג מבצעי הקומנדו של הצמדת מוקש עלוקה לספינה. כזה שיגרום חבלה, אבל לא יטביע. כזה שיעביר מסר למעצמות הרחוקות.

אבל בחודשים האחרונים, משהו קרה. איראן החליטה לשנות את כללי המשחק ולהשתמש גם במזל"טים מתאבדים, שעד כה שימשו את זרועותיה בתימן בעיקר לתקיפה מדויקת מטרות סטטיות בסעודיה. מדובר בעליית מדרגה מבחינת הסיכון. הצד התוקף החליט לעלות שלב.

במקרה האחרון, זה היה מזל"ט איראני שנשא ראש חומר נפץ מסוג RDX במשקל עשרות קילוגרמים. הוא נשלח אל הספינה 'מרסר סטריט' ופגע בה בצורה נואשת שלא הותירה שום סיכוי.

האמת, שהפיצוץ הזה התחיל שעתיים קודם. שני מל"טים מתאבדים נשלחו לכיוון הספינה, אבל הם החטיאו ופגעו במים. הקברניט הרומני והמאבטח הבריטי שהו באותן שעות בקומת הפיקוד, ניסו להימלט ולהגן על הספינה. הם החלו לפעול לפי נהלי החירום שעודכנו לאחרונה, הם שיגרו אות מצוקה בינלאומי. לסיפון הוזעק גם קצין הבטיחות, בריטי במוצאו, שהיה אמור לנהל את מצב הכוננות. אף אחד מהם לא חשב שהאיראנים מתכננים מתקפה שלישית וקטלנית. אבל זה בדיוק מה שקרה, לקראת השעה שתיים לפנות בוקר.

ה'מרסר סטריט' היא מכלית שמיועדת להובלת תוצרי דלק. המכלית יצאה ריקה מנמל דאר א-סלאם והייתה אמורה לעגון במסוף הדלקים של נמל פוג'יירה שבאיחוד האמירויות. אבל המסלול נעצר, אחרי שהמל"ט האיראני השלישי פגע בגשר הפיקוד ופער בו חור בקוטר של שני מטרים. הוא חדר היישר אל חדר המנוחה שבו שהו הקברניט והקב"ט.

למזלם, כל זה קרה אחרי שהם שיגרו את אות המצוקה. בשלב זה, כבר עשו את דרכם לאזור מטוסי סיור אמריקאיים שמוצבים בעומאן, לצד ספינות של הצי האמריקאי הפרושׂות באזור.

כשהגיעו כוחות החילוץ לאזור, לא נותר להם אלא לנהל חקירה וניתוח שלאחר מעשה. את החקירה הראשונית ניהלו מומחי החבלה של נושאת המטוסים 'רונלד רייגן', שהגיעו לאזור. מומחי החבלה אספו את חלקי המל"ט והעבירו לבחינה מעמיקה במטה הצי החמישי בבחריין. ממצאים אלו שותפו באופן וירטואלי גם עם מומחי חבלה ממדינת ישראל ומבריטניה. כל המומחים שותפים לקביעה: יש כאן טביעת אצבע איראנית.

הלוחמים החשאים נוקמים

צוות המחקר האמריקאי גילה גם, שהפסולת שנותרה מהתקפת המל"טים הכילה רכיב זהה לאלו שנמצאו בזירות תקיפה של מל"טים המיוצרים על ידי איראן. הראיה העיקרית הייתה קטע של הסרטה שפרסמה איראן בחודש אייר (מאי) השנה, ובה מדגימים את אחד המל"טים הללו (הם מתאפיינים במייצב אנכי של כנף דלתא דומה ל'שאהד- 136' שזוהה גם בקרבות בצפון תימן).

בצבא האמריקאי לא שוללים את האפשרות שהמתקפה בוצעה מהחוף האיראני, היות וטווח התקיפה מצוי בטווח המבצעי של כלי הטיס שזוהה.

לעומת המודיעין האמריקאי, במדינת ישראל מעדיפים לטשטש כל מידע מתחקור התקיפות האיראניות. המטרה כאן היא לגבש בחשאי שורה של צעדי תיאום ונהלי ביטחון, שבמרכזם המלצה לחברות הנמצאות ב'קבוצת הסיכון', לכבות את מכשיר ה־AIS, המאפשר לאיראנים לעקוב אחר הספינות ולדייק את פגיעתם בעת שהספינות חוצות את מרחבי האיום סמוך לחופי עומאן ותימן. בנוסף, הוגדרו גם נהלי תמרון במקרה של תקיפה, נהלי דיווח וחבירה לכוחות שכנים.

התקיפה האחרונה מלמדת, שאיראן למדה להתאים טכנולוגיה התקפית, שפותחה על ידי חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה לצורך תקיפת מטרות קרקעיות, כדי שתשמש גם לתקיפת ספינות. מדובר ביכולת המאפשרת לאיראנים לפגוע במטרה ניידת בים ובתנאי חשכה ומזג אוויר לא ברורים.

במשרד הביטחון הצביעו בשבוע החולף על שתי דמויות מפתח בפיקוד על המבצע: הראשון הוא מפקד הזרוע, הגנרל אמיר עלי ח'אג'יזאדה, שעליו הצביע שר הביטחון בני גנץ כאחראי למתקפה האחרונה על הספינה. זו לא פעם ראשונה ששמו של הגנרל האיראני עולה בתדרוכים של מערכת הביטחון. בשנים האחרונות מוביל ח'אג'יזאדה את פיתוח הטילים ארוכי הטווח של איראן, לצד בניית מפעלי הטילים המדויקים ויכולת הייצור העצמאית של כלי טיס בלתי מאוישים על ידי חיזבללה בלבנון והחותים בתימן.

בשנה שעברה, פיקד ח'אג'יזאדה על מתקפת הטילים על בסיסי צבא ארה"ב בעיראק, כנקמה על הריגתו של מפקד 'כוח קודס', קאסם סולימני. בתחילה עסק ח'אג'יזאדה בניסיונות של משמרות המהפכה לפרושׂ מערכות אוויריות בסוריה. הוא גם לקח אחריות על הפלת מטוס אוקראיני שהתרסק בבוקר י"א בטבת תש"פ (8 בינואר 2020), דקות לאחר המראתו מנמל התעופה בטהרן, כשעל סיפונו 176 נוסעים ואנשי צוות. כולם נספו כתוצאה מפגיעת טיל קרקע-אוויר איראני, ששוגר בטעות, כאשר ח'אג'יזאדה לוקח אחריות.

הדמות השנייה היא סעיד ארג'אני, מפקד יחידת המל"טים של משמרות המהפכה האיראניים ומי שפיקד באופן ישיר על התקיפה. ארג'אני הוא למעשה איש צללים שמוביל – דרך מפקדת זרוע האוויר של משמרות המהפכה – את כל פעילות הכלים הבלתי מאוישים ובתוכה גם מערכים הפועלים תחת זרועות היבשה והים.

ה'תורמים' של הספינות

לאחרונה נרשמה שורת תקיפות על ספינות המזוהות עם בעלים ישראלים, כפעולות תגמול על פעולות חשאיות שעושים הישראלים נגד מטרות איראניות. טבען של פעולות חשאיות, שכל עוד הן לא מייצרות הד, הן ידועות רק לתוקף ולעיתים גם לנתקף, בהנחה שהוא יודע מה חשיבות הנכס שהותקף ולמי יש עניין לפגוע בו.

בתקשורת נוטים לייחס את התקיפות האיראניות כחלק ממלחמת מהלומות הקשורה למערכה שמנהלת מדינת ישראל, כדי לסכל הברחות נפט וטכנולוגיה מאיראן לסוריה. אולם בבדיקה שערכנו, נמצא קשר ישיר בין יעדי התקיפות האיראניות לחברות ספנות שהאיראנים חיפשו ומצאו בהן לא רק קשר ישראלי, אלא גם קשר לראשי המוסד הישראלי – זאת כדי להעביר מסר נקמה אישי יותר. לא בכדי התמקדו האיראנים בחודשים האחרונים דווקא בארבע ספינות שנקשרו באופן מלא או חלקי לאנשי עסקים ישראלים.

במקרה האחרון זוהי מכלית של תוצרי דלק בשם MERCER STREET השייכת לחברת Zodiac Maritime הבריטית, שנמצאה עד לאחרונה בבעלותו של איש העסקים הישראלי אייל עופר. כבר בעבר נרמז, שספינות סחר ישראליות הרשומות בחו"ל ופועלות לשינוע בינלאומי – נוצלו על ידי קהילת המודיעין לצורך הוצאת מבצעים באיראן. בתחקירים שפורסמו נחשף, שלפחות שמונה ספינות של חברת 'זודיאק' עגנו בנמלי איראן במהלך 2010/11.

בעקבות החשיפה טענו גורמים ישראליים ובראשם מאיר דגן, ראש המוסד היוצא באותם ימים, שהאחים עופר תרמו לא מעט למדינה במהלך השנים. באותן שנים ניהלה מדינת ישראל, על פי פרסומים זרים, קמפיין לחיסול מדעני גרעין ותקיפות בסייבר כנגד מתקני הגרעין. עתה, כנראה הגיעה הנקמה על אותן 'תרומות' של משפחת עופר.

לפני תקיפת המכלית של 'זודיאק', הותקפה גם הספינה LORI השייכת לחברת XT אחזקות שבבעלות אודי אנג'ל, גם היא קשורה בעקיפין לקבוצת עופר. אנג'ל היה מנכ"ל חברת עופר ספנות. שמו של אנג'ל עלה לאחרונה גם בהקשר של טיסות המנהלים של משרד ראש הממשלה במסגרת גיבוש הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ. בין השאר נטען גם שמטוס בבעלותו של אנג'ל שימש את ראש הממשלה וראש המוסד יוסי כהן, כדי להיפגש עם יורש העצר הסעודי בעיר החוף ניאום שבסעודיה.

גם שתי ספינות משא (MV HELIOS RAY ו-HYPERION RAY) השייכות לחברת RAY SHIPPING, הנמצאת בבעלות חלקית של איש העסקים הישראלי רמי אונגר, הותקפו לאחרונה. במקרה של רמי אונגר, נמצא גם החיבור לאיראן ולראשי המוסד הישראלי. אונגר ייצא בעבר מערכות אוורור לאיראן. משנת תשמ"ט (1989) נכנס לעסקי ההובלה הימית, באמצעות חברת 'ריי שיפינג' המפעילה ספינות ענק המשמשות להובלת כלי רכב.

מסתבר שיש קשר הדוק בין אונגר למי שהיה ראש המוסד במדינת ישראל. בתשע"ג (2013) התערב יוסי כהן, שכיהן אז כסגן ראש המוסד, בסכסוך עסקי בין אונגר ומיכאל לוי על הזיכיון להפצת רכבי 'קיה' בארץ. בתשע"ז (2017) נחשף, שאונגר ואיש העסקים מתי כוכבי תרמו כמיליון שקל לבית הכנסת מול ביתו של יוסי כהן. מתי כוכבי לא מחזיק אמנם בספינות, אך הוא הבעלים של חברת AGT, שעמדה מאחורי שורה של עסקאות ביטחוניות עבור איחוד האמירויות.

האיראנים, כך מסתבר, יודעים לכוון את התקיפות שלהם דווקא לבעלי 'קשרים'.

גיבורים על החוף

מסתבר שלאיראן יש נטייה לאמץ שיטות לחימה חדשניות. אחת מהן היא הניסיון לבנות יכולות לחימה חדשניות מול הזירה הימית, באמצעות שילוב יכולות ממערך הסייבר והמל"ט.

בשנה האחרונה פיתחה איראן כלי טיס בלתי מאוישים למשימות סיור ותקיפה בעומק. הכלים מותאמים לבצע המראה ונחיתה אנכית ממנחתי ספינות גדולות יותר, כדוגמת ספינת החארג' שטבעה לאחרונה. עכשיו הם משתמשים ב'השאהיד רודאקי', ספינת משא ישנה שעברה הסבה במספנות הצי האיראני, כדי שתשמש בסיס צף לנשיאת מערכי הגנה אוויריים, מסוקים ומל"טים מתאבדים.

בחודש שעבר הדליף גורם מודיעיני לרשת 'סקיי ניוז' הבריטית מסמכים המעידים שאיראן עסקה בחורף שעבר בבניית תיק מטרות לתקיפת סייבר על ספינות. בתקיפה כזו הם משתלטים מרחוק על מערכת הספינה באופן שגורם לה לאבד שליטה על מערכות השיוט והאיזון. אותו גורם זיהה את 'צוות מודיעין 13', שפועל בתוך 'יחידת שהאיד קאווה' של משמרות המהפכה ועוסק בבניית בנק מטרות ובחינת מתקפות שיכולות לגרום לספינות מטען לשקוע ולטבוע.

כך למשל בשבוע שעבר ניסו באיראן להסביר מה גרם לכמה ספינות סוחר שעגנו מול נמלי איחוד האמירויות לאבד שליטה. וכמו תמיד, ההגנה הכי טובה היא התקפה. לטענת האיראנים לא מדובר בפעולה איראנית, אלא בכלל בפעילות של המוסד הישראלי, שמנצל את הנוכחות של מספר חברות סייבר ישראליות במדינות המפרץ, כדי ליזום מבצעים בסייבר כנגד מתקנים איראניים.

לא בכדי משקיעים האיראנים כוח בים. איראן רואה במרחב הימי את מקור הכוח שלה. זה טבעי, בהתחשב בגבול הימי הארוך של איראן. כדי להגן על עצמה היא חייבת לשלוט על מצרי הורמוז ולהגן על גבולה הדרומי לאורך המפרץ הפרסי. את חולשתה מבחינת עליונות אווירית מפצה איראן באמצעות מערך צפוף של טילי חוף-ים וכלי טיס בלתי מאוישים בסביבת החוף.

על אלו מתווספות יכולות תקיפה זעירה באמצעות הקומנדו הימי, מערך צוללות זעירות, ספינות תקיפה מהירות ויכולות הפעלת משטים בעומק לצורך אבטחת נתיבי השַׁיִט של ספינות הסוחר האיראניות.

לצורך כך מנהלת איראן נתיב מבצעי שמתחיל בנמל בנדר עבאס, חולף דרך בסיס הקומנדו הימי של משמרות המהפכה בנמל ג'אסק הממוקם באזור מפרץ עומאן, ומסתיים בבסיס הצף של איראן בלב הים האדום. השיטה המסתמנת היא של צוותי קומנדו איראניים העולים על סיפון אניות סחר איראניות שעושות את דרכן לכיוון מפרץ עדן ופורקות לפי תחנות משימה. על הדרך, מסתייעים האיראנים ברשת של ספינות דיג התומכות במבצעי מודיעין, חבלה ותמיכה במבצעי חוף להברחת אמל"ח.

מדי כמה ימים חוברות אל הבסיס הצף בים האדום ספינות הסוחר, ופורקות פעילים ואנשי קומנדו יחד עם המטענים שעימם. ההערכה היא, שבין אותם מטענים יש גם אמצעי לחימה וטכנולוגיות שמוברחים בחשאי אל חופי עומאן ותימן.

את ספינות הסוחר והמכליות האיראניות מלוות גם ספינות מלחמה. אחת מהן היא ספינה לוגיסטית ותיקה בשם 'חארג", שמלווה את המשטים האיראניים למפרץ עדן. מדובר בספינת צובר שהאיראנים בנו מחדש במספנה בבנדר עבאס. לספינת יכולת עצמאית לתדלוק ומנופים לפריקת מטענים. על גבי הסיפון הוקמו שני האנגרים ומנחת עילי לאירוח מסוקי סיור, ואולי גם כלי טיס בלתי מאוישים.

בסביבות השעה 02:25 בלילה שבין שלישי לרביעי, י' בסיוון (2 ביוני) השנה, פרצה אש מסתורית באזור ההאנגרים של הספינה, בשעה שחלפה סמוך לנמל ג'אסק. הניסיונות להתגבר על האש כשלו והספינה טבעה, כשהיא מותירה סימני שאלה לגבי האפשרות שלא מדובר בתאונה, אלא בחבלה.

זהו לא מקרה ראשון שבו ספינה איראנית חווה פגיעה שמשביתה אותה. בי"ב בניסן (6 באפריל) הותקפה ספינת הצובר SAVIZ, המשמשת את חיל הים של משמרות המהפכה של איראן בים האדום. בהמשך דווח ב'ניו יורק טיימס' שמדינת ישראל הודיעה לארה"ב כי היא זו שפגעה בספינה, כנקמה על התקיפות האיראניות בכלי שיט המזוהים עם מדינת ישראל.

הספינה SAVIZ מהווה מעין חדר מבצעים צף בים האדום, ומוכרת לגורמי ביון במערב ככלי שיט המשמש את משמרות המהפכה לריגול ומעקב אלקטרוני. בימים האחרונים דיווחה רשת CNN, תוך שהיא נסמכת על גורמים בפנטגון וצילומי לוויין, שאיראן החלה לגרור (באמצעות שתי גוררות שהגיעו מדובאי) את הספינה ומיקמה במקומה, בלב מצרי באב אל-מנדב, ספינה תואמת בשם BEHSHAD MMSI. שתי הספינות מתופעלות על ידי חברת ספנות איראנית בשם RAHBARAN OMID DARYA הפועלת מטהרן. החברה נמצאת ברשימת הסנקציות כמי שכפופה למשמרות המהפכה.

הישראלים באים לאמריקה

והמלחמה הזאת עתיקה למדי. כבר שנים שמדינת ישראל מנהלת מלחמה עיקשת לסיכול הברחות אמצעי לחימה מאיראן לארגוני הטרור בעזה ולבנון. במסגרת זו, פעל חיל הים ישירות ולעיתים גם באופן גלוי מול ספינות נשק איראניות.

בשנים האחרונות, כשמערך ההברחות של איראן עבר למבצעי שינוע אוויריים, התגבשה במדינת ישראל אסטרטגיה, שנועדה להימנע מפעולה צבאית מורכבת בנתיבים אזרחיים ומעבר לתקיפת המטענים לאחר פריקתם, בין אם זה ממטוס מטען איראני שנוחת בשדה התעופה של דמשק או קונטיינרים שנפרקים מספינת סחור בנמל לטקיה. אסטרטגיה זו נועדה לייתר אפשרות של פעולות תגמול כנגד אניות או מטוסים ישראליים.

אולם הסטטוס קוו השתנה כשאיראן החלה לשנע מכליות נפט לסוריה באמצעות תשתיות לוגיסטיות שנבנו על ידי מנגנוני ההברחה של 'כוח קודס' והחיזבללה, במטרה להלבין כספים ממכירת נפט לצורך מימון חיזבללה וההתבססות בסוריה.

כאן החלה שורה של מבצעי חבלה שהוביל הקומנדו הימי של איראן. זה התחיל בתשע"ט (2019) נגד מכליות המזוהות עם תעשיית הנפט של סעודיה, כאשר רוב פעולות החבלה האיראניות – בהן כאלו שתועדו – נעשו עד לאחרונה באמצעות התגנבות של סירות מהירות והצמדה של מוקשי עלוקה.

הספינה MV HELIOS RAY שבבעלות איש העסקים הישראלי רמי אונגר, הותקפה בקרבת מפרץ עומאן. גורמים אמריקאיים ידעו לדווח, שהספינה סבלה משני חורים בצד העגינה ושניים בצד הימני מעל לקו המים, מסוג הפגיעות שמאפיינות הצמדה של מוקשי עלוקה. בהמשך חשף ערוץ החדשות הלבנוני 'אל מיאדין', המזוהה עם החיזבללה, תיעוד ממל"ט איראני של נזקי הפיצוץ בספינה 'הליוס ריי'.

במדינת ישראל, לעומת זאת, אין שום תיעוד על פעילות הקומנדו הימי בשנתיים האחרונות. אך מי שיודע לקרוא בין השורות, יבחין בדיווחים שמהם ניתן להקיש על הפעילות החשאית הזו. אפשר לראות זאת למשל בנתונים שמפרסם צה"ל על היקף הפעילות המבצעית של חיל הים. המתבונן יבחין בנקל שיש כל מיני פעולות עלומות 'בזירות שונות'. כך גם אפשר להתבונן בדיווח של ה'וול סטריט ז'ורנל', מחודש אדר (מרץ), על כך שהחל משנת תשע"ט (2019) תקפה מדינת ישראל למעלה מ-12 ספינות נפט איראניות שהיו בדרכן לסוריה, במטרה לשבש את הלבנת התמורה על הנפט למימון פעילות החיזבללה.

באותו חודש דיווחה איראן על שרפה שפרצה במספר קונטיינרים שהועמסו על גבי סיפון הספינה האיראנית SHAHR E KORD בעת ששייטה בים התיכון. אופי הפיצוץ הצביע על חבלה או תקיפה מהממד האווירי. בהמשך דיווחה סוכנות רויטרס, שגורם בכיר בצוות החקירה האיראני סיפר, שקיימת 'סבירות גבוהה' שמדינת ישראל עומדת מאחורי הפיצוץ.

גם השימוש בצוללות עלה השנה לכותרות כשערוץ 'כאן 11' דיווח בחודש כסלו (דצמבר) שצוללת דולפין ישראלית חצתה את תעלת סואץ והתקרבה לכיוון המפרץ הפרסי. בהמשך כבר תועדה הצוללת בדרכה חזרה להצטיידות בנמל חיל הים במפרץ אילת. ייעודה של הצוללת הוא בעיקר בפעילות חשאית וסמויה מן העין בעורף האויב, כמו גם איסוף מודיעין, העברת יחידות מיוחדות לנקודות מרוחקות, ביצוע התקפות על האויב בים וביבשה ועוד.

והנה למשל עוד נתון מעניין: בב' בשבט (15 בינואר) האחרון הודיע הפנטגון האמריקאי, שהוא מעביר את מדינת ישראל מאחריותו של פיקוד אירופה (EUCOM – יוקום) לאחריות פיקוד המרכז (CENTCOM – סנטקום), כדי "לצמצם סיכונים ולהגן על האינטרסים של ארצות הברית ועל שותפיה".

זו לא סתם החלטה מנהלית. פיקוד המרכז של ארה"ב עוסק מזה זמן בפיתוח יכולות אפקטיביות למעקב והגנה מפני טילי שיוט ומל"טים מתאבדים. הוא עושה זאת עם בעלות בריתו במרחב האווירי והימי של האזור ובהן גם עומאן, סעודיה ומדינת ישראל. בארה"ב מבינים שכל איום איראני עלול להיות מופנה אל הצי האמריקאי. האמריקאים זוכרים היטב את ההחלטה האיראנית לתקוף את בסיסי צבא ארה"ב במרחב חצי האי ערב והמזרח התיכון כנקמה על חיסולו של קאסם סולימני, מפקד 'כוח קודס'.

מדובר בפיקוד שבעיקרו כולל כוחות אמריקאיים, אבל יש בו גם שיתופי פעולה עם חילות אוויר נוספים במסגרת כוחות הקואליציה. זה כולל משימות חוף-ים, טיסות מודיעין, כוננויות יירוט של טייסות קרב וכמובן לוחמה אלקטרונית לשיבוש כלי טיס בלתי מאוישים באמצעות מטוסי EC-130H.

ארה"ב תומכת בחיל האוויר הסעודי המלכותי שכבר צבר ניסיון רב בביצוע משימות יירוט של מתקפות מזל"טים המשוגרות מתימן. הצי האמריקאי נוכח אף הוא בין הים האדום למפרץ הפרסי ומפעיל כלים ומערכות משלו.

עכשיו, כך מסתבר, האמריקאים גם זקוקים לתגבורת ישראלית.

ראש בראש

הקומנדו הישראלי מול הקומנדו האיראני: