פלא יועץ

הכל החל במקרה של חבר שלקה באירוע מוחי מורכב. הרב שמעון רגובי, אז אברך כולל באופקים, נכנס לעובי הקורה והצליח להביא להצלת החבר החולה. ומאז, הכל היסטוריה | אחרי שלושים שנות פעילות, היועץ הרפואי הבכיר מדבר בריאיון ל'משפחה' על שגרת יומו בעזרה לאלפי חולים, זועק על הפִרצה בתחום שמאפשרת לכל אדם להכריז על עצמו כיועץ ויש לו תוכנית מהפכנית: לערוך הכשרה מסודרת, כולל סטאז', כדי להכניס עוד מאות יועצים חרדים לתחום | וגם: למה בכלל אנחנו זקוקים ליועצים רפואיים, ואיך אפשר לנצח את הסטיגמות בשידוכים עם רקע רפואי

צילום: אריאל אוחנה

מתבונן מן הצד יהיה קשה להבחין שמדובר בממלכה. הכל נראה פשוט מאוד. משרד קטן, שולחן רגיל שמעליו מחשב וטלפון, וכמה כיסאות פזורים סביב. בלי תפאורה מהסוג המקובל במקומות עם קשרים חובקי זרועות וטלפונים שלא מפסיקים לצלצל.

מאחורי השולחן יושב האיש שאליו נשואות עיניים של המוני חולים ובני משפחותיהם. מבחינתם, הוא המלאך המושיע, השליח משמיים לחבר את הקצוות ולטוות את הקשרים לקראת הישועה בס"ד. והוא לא נח. עונה לעוד שיחה, מחייג לעוד רופא, מרגיע ומעודד, מרעיף מזור. בדיוק כמו השם שבחר לארגונו – 'מזור'.

כעת אנחנו כאן, יושבים לפני האיש ואגדת הרפואה, הרב שמעון רגובי, שחותר לסיים שיחה טלפונית כדי לקדם את פנינו. "אני מתנצל, זו הייתה שיחה חשובה", הוא אומר בהתנצלות משהו וחיוך קל. כנכד של קרדיולוג, הסיטואציה אינה זרה עבורי. אנשים לא מחליטים מתי להיות חולים. עבור הרב רגובי, שנמצא כאן עבור החולים – חופשה אינה באה בחשבון. "כשאתה מקדיש את חייך למשהו, אי אפשר להתנתק מזה, ביום ובלילה", הוא אומר.

בטרם יתחיל הריאיון, הוא זורק מספר הוראות למנכ"ל הארגון ר' נחום פראנק: להתקשר לרופא פלוני בעניינה של מטופלת פלונית, לקבוע תור עבור חולה אלמוני ולבדוק אם התקבל המייל המיוחל מהפרופסור מגרמניה, כי אחד החולים צריך לטוס לטיפול בשבועות הקרובים. כעת, משחולקו המשימות, הרב רגובי מקווה למצוא שעה רגועה לשיחה עם 'משפחה'. גילוי מקדים: הוא לא ימצא. השיחה תופרע שוב ושוב. אבל בין לבין שאלנו שאלות וקיבלנו תשובות. במוקד: אחד הנושאים הרגישים ביותר במארג החברתי של הציבור החרדי.

במהלך השיחה הוא יסביר לנו מהו בעצם יועץ רפואי, וידבר על כמה נושאים שהם טאבו בשיח החרדי, כמו למשל העובדה שכל אחד יכול להכריז על עצמו כ'יועץ רפואי' ללא כל הכשרה. נוסף על כך, הוא יציג את פתרונותיו באחד הנושאים הטעונים שזוכים על שולחנו למענה – נושא השידוכים לבעלי רקע רפואי בציבור החרדי, כיצד אפשר לפעול ומה צריך לעשות כדי להחיש את ישועתם.

התחלנו.

ייעוץ 'בין הסדרים'

אבל קודם כל, מעט פרטי רקע על האיש שבמחיצתו אנו יושבים.

הוא נולד בארה"ב. "מאז שאני זוכר את עצמי נמשכתי לתחום הרפואי". כילד צעיר, לאחר מספר שנים בלוס-אנג'לס ובניו-יורק, עלה ארצה עם הוריו. בבחרותו למד בישיבת אופקים ואז נישא והיה לאברך כולל מן המניין. בהמשך הקים את הישיבה הקטנה 'אופקים' ושימש בה ר"מ מספר שנים.

חסד. הכי מקצועי שיש. יו"ר ארגון 'מזורי' הרב שמעון רגובי

אבל כמו שהוא מעיד על עצמו, עולם הרפואה תמיד הצית את סקרנותו. "אחד מחבריו הטובים של אבי היה רופא. וכבר בגיל שש הוא לימד אותי כיצד להוציא קוץ בעזרת מחט. בהמשך התעניינתי וחקרתי בתחום הרפואה האלטרנטיבית. גם הוריי לחצו עלי שאלך ללמוד רפואה".

מבחינת ההורים, המסלול היה נעול וחתום. הם רק התלבטו אם עליו להיות מנתח לב או מנתח מוח. אבל נפשו של שמעון הצעיר חשקה להמשיך ללמוד תורה. "רציתי ללמוד בישיבה. למרות הלחצים של הוריי, החלטתי שאת השנים הללו אני מעוניין להקדיש ללימוד. בסופו של דבר, כשאני מסתכל אחורה, אני שמח שכך בחרתי. רפואה היא סוג אחר של חסד. אני מרגיש שכרופא אומנם היה יוצא לי לעשות חסד, אבל ברמה פחות מסועפת ובהיקפים פחותים מכפי שאני זוכה לעשות כיום. כרופא אתה בדרך כלל ממוקד בתחום מסוים, עם קהילת פציינטים מסוימת. לעומת זאת, במה שאני עושה היום אני זוכה לעזור לעשרות אנשים בעלי צרכים שונים ומגוונים בכל יום. למעשה, אני עוזר למאות ואלפי רופאים לעשות חסד – בדיוק כפי שאני עוזר ברוך השם למאות ואלפי המטופלים שלהם לקבל את הטיפול הנכון, היעיל והממוקד אשר יציל את חייהם בס"ד".

גם בתור אברך צעיר ור"מ בישיבה, הסקרנות לידע הרפואי גרמה לו להתעניין בכל פרסום שקיים בנושא. הוא הניח את ידו על כתבי עת, ז'ורנלים רפואיים, ספרות רפואית וכדומה. בטרום עידן המידע הממוחשב, המידע היה אצור בספרים וכתבי עת מודפסים, ור' שמעון השיג אלפים מהם, בדרכים שונות.

ועדיין, הוא לא חשב שיתעסק בתחום באופן מעשי. התפנית הגיעה בפתאומיות.

"יום אחד קיבלתי בשורה מדאיגה: חבר טוב מהישיבה עבר אירוע מוחי חמור כתוצאה מפיצוץ של כלי דם במוח השם ירחם. באופן טבעי, בלי איזושהי הכוונה מיוחדת, יצא שנכנסתי לאירוע כדי לעזור בהצלת חייו של החבר. באותם ימים, היה בארץ יועץ רפואי בכיר בשם הרב יאיר ישראלי ז"ל. יצרתי איתו קשר מייד. הוא סידר עבורנו טיסה לחו"ל ותור חירום אצל רופא בכיר. בסייעתא דשמיא הטיפול הצליח ואותו חבר יקר יצא מהמצר והמשיך לחיות, ברוך השם. המקרה הזה גרר עוד מקרה, ואחריו הגיע עוד אחד ועוד אחד. הרי אנחנו יודעים ש'מצווה גוררת מצווה'. וכך, בתוך תקופה קצרה מצאתי את עצמי מקדיש זמן ניכר לסיוע רפואי. בהתחלה זה היה עיסוק מהצד, עד שהבנתי שזה כנראה התפקיד שלי בעולם".

לא עבר זמן רב והוא גויס לארגון 'עזר מציון', שם הקים במו ידיו את המערך לייעוץ רפואי, שאותו ניהל יותר משני עשורים תחת יו"ר הארגון, הרב חנניה צ'ולק. "הרב צ'ולק עסק תמיד בייעוץ רפואי, אבל עד שהגעתי – זה היה ספונטני, לא היה לכך מערך מאורגן. זכיתי להקים מערך מסודר, עם צוות אפקטיבי שאִפשר להתמקד ולייעל את התהליכים ולעזור לכל מי שנצרך באופן המיטבי".

ברבות השנים יצא הרב רגובי לדרך באופן עצמאי, כשהוא מקים את ארגון 'מזור', ומנהל אותו ביד רמה עד היום.

תיקים באשמורת

אם נחשפתם פעם לסדר יום של יועץ רפואי חרדי, מן הסתם גיליתם מייד שהחיים של אנשים מהסוג הזה אינם רגועים כלל ועיקר, כמעט כמו מבקשי המזור שמתרסקים לסיטואציות רפואיות בלתי אפשריות ומידפקים על דלתו של היועץ כדי לבקש עצה דחופה. אצל היועצים המיומנים תמצאו קצת יותר קור רוח ורוגע שבלעדיהם בלתי אפשרי לקבל החלטות שקולות.

"סיגלתי לעצמי שיטת עבודה שמאפשרת לי להיות פנוי לכל מקרה במלוא תשומת הלב", אומר הרב רגובי. "על כל תיק שמגיע אלי אני עובד בצורה מדוקדקת. זה לא רק טלפון בהול והפניה לכאן או לשם. אני סבור שיש לנקוט גישה מעמיקה יותר. כבר בתחילת הדרך סיגלתי לעצמי נוהל עבודה: העסקתי מזכירות שמקבלות את התיקים, את הטלפונים והמסמכים. משם זה היה עובר תיוק מוקפד ומגיע לידיי.

"באשמורת הבוקר, בערך מהשעה ארבע-חמש, הייתי מתחיל את סדר יומי כשאני עובר על התיקים שהגיעו אתמול, תיק אחרי תיק. מדובר בחיים של אנשים, אסור להתייחס לזה כלאחר יד. וכך, בדקתי את כל הנתונים הרלוונטיים, איפה הם גרים, באיזו קופת חולים הם רשומים, היכן עומד התהליך, וכמובן אם יש צורך בהשלמה של מסמכים נוספים. את הכל הייתי רושם ומעביר למזכירות. חלק מהאנשים התבקשו ליצור קשר טלפוני, אחרים להגיע לפגישה, כך כל אדם ומקרה לגופו.

"בשמונה בבוקר הייתי מגיע לתפילת שחרית ומייד לאחר מכן מתחיל סדר לימוד. גם למי שמתעסק בהצלת חיים של אנשים אין פריווילגיה לוותר על העיקר – לימוד התורה. בשעות הבוקר המאוחרות הייתי נפנה ונוסע מאופקים שבה אני מתגורר, לכיוון המרכז. בין אם זה היה למשרד, לבתי החולים, לפגישות עם רופאים וכל מה שעומד על הפרק".

את אותו סדר יום מנהל הרב רגובי כבר שלושה עשורים, עד היום.

הצוות שלצידו מספר כי בכל יום עוברים תחת ידיו יותר ממאה תיקים. עשרות מהם מטופלים באופן מעשי כבר ביום הפנִייה. תשובות, הוראות, השלמות מסמכים, הפנָיות, כל מה שצריך בשביל הפתרון המושלם לאדם העומד בצידו השני של המתרס ומייחל לישועה.

"צריך להבין שאנשים במקרה הזה יכולים במהירות להיכנס לסחרחורת. לכאוס. לא תמיד הם יודעים מה לשאול את הרופא, למי צריך לפנות, מה השלבים הבאים בתהליך, להיכן להפנות אנרגיות וכן הלאה. בשביל זה אנחנו צריכים להיות שם בשבילם. עם כל הידע והניסיון שהצטבר בסייעתא דשמיא עם השנים. לדעת פשוט מה להגיד וללוות את התהליכים שקורים כל הזמן עם החולה. יש חשיבות לעבור על כל תיק באופן מעמיק ולוודא שאנחנו עושים את כל הדרוש למען הפתרון האולטימטיבי. רק באופן הזה אפשר לוודא שאנחנו מצמצמים את הסיכוי לתקלה. כשמדובר בחיים של אנשים, יש חשיבות קריטית בצורך לא לתת מקום ולו לטעות הקלה ביותר".

המודעוּת לגוף בריא

איך בעצם נולד המקצוע הזה של ייעוץ רפואי? וביתר שאת, מדוע המקצוע הזה משגשג בעיקר בציבור החרדי? במה אנחנו שונים מהשאר?

"בציבור הכללי זה אכן פחות מקובל, בוודאי לא באופן רשמי ומסודר כפי שאנחנו מכירים בציבור החרדי. יש לשים לב לשני דברים עיקריים שהביאו לכך: הראשון הוא היחס של חרדים רבים לממסד. אצל רבים בציבור החרדי טבועה בדנ"א מעין הכרה שאנחנו מיעוט נרדף שזקוק להתגונן. אינני בא לקבוע אם זה נכון או לא, אבל זו המציאות הקיימת. חרדים רבים רוצים 'מישהו מאנ"ש' שיהיה מעורב כדי שיהיה אפשר לסמוך עליו.

"עוברים בדקדקנות על כל תיק, זה חיים של אנשים". בסקירת תוצאות שהגיעו למשרדו

"דבר שני, בתור ציבור שומרי מצוות, אנחנו רואים חשיבות יתרה בשמירה על החיים עד כדי ערך מקודש ורוחני, וגם במקרים קשים וסבוכים מאוד – האופציה להרים ידיים איננה קיימת. אפילו ה'חזון איש' היה עוסק רבות בייעוץ רפואי, ללמדך עד כמה יקר היה העניין בעיניו".

אתה אומר ששמירת הבריאות היא בראש מעיינינו ובשל כך יועצים רפואיים מקבלים כר פורה לפעילותם. אבל יש צד שני בציבור שלנו בכל מה שקשור לשמירת הבריאות באופן שוטף: החל מעישון ותזונה לקויה וכלה בהיעדר פעילות גופנית וכמובן כל מה שביניהם. בתחום הזה הציבור החרדי נמצא למצער במקום הנמוך ביותר בטבלאות הנתונים.

"אכן, כאן אני שם לב לדיסוננס מטורף בין מצבי שגרה לבין מצבי חירום כשזה מגיע לציבור שלנו. בתקופת הקורונה דיברתי רבות על הנושא. טענתי שזה באמת לא הגיוני שדווקא בציבור שלנו – כשזקוקים למאות אלפי דולרים עבור ניתוח חירום בחו"ל, אנחנו נהיה הראשונים לגייס את הסכום תוך ימים בודדים, אבל להתפלל במרפסות בחוץ ולשמור על הנחיות בסיסיות – זה כבר גדול על רבים אצלנו.

"מדובר בסופו של דבר בעניין של חינוך. ציבור היראים ידוע בערכים רבים הקשורים ללימוד תורה, מידות טובות ויראת שמיים, שהם הדברים שמדברים עליהם רבות בישיבות. מודעות בריאותית – לא. יש בהחלט מה להשתפר בעניין הזה, ואנחנו מנסים לעודד ולקדם יוזמות שונות בעניין. עם זאת, כאשר קורה משהו, כאשר חס ושלום בן משפחה נקלע למצב רפואי קשה, הציבור החרדי ידוע ככזה שיעשה את הכל כדי להביא מזור ברמה הגבוהה ביותר שאפשר, וכאן נכנס לתמונה היועץ הרפואי".

כשמדברים על נושא המודעות הבריאותית בציבור החרדי, קל להבחין שמדובר בנושא כאוב במיוחד מבחינת הרב רגובי. "אנחנו מנסים לקדם מיזמים שונים להעלאת המודעות. בכל פעם שאני מוזמן לפאנלים שונים, ראיונות, פגישות עם אנשי ממשל, אני מעלה את הנושא ומתחנן לשיתוף פעולה. לצערי הרב, קשה לומר שאנחנו רואים שינוי בנושא, מה גם שהקשב של הפקידים האמונים לקידום יוזמות כאלה נמצא במקומות אחרים בדרך כלל.

"לא אחמיץ את ההזדמנות, ואנצל גם את הבמה הזו כדי לפנות לכל אחד ואחד מהקוראים: נסו לראות כיצד אתם יכולים לשמר את בריאותכם. אכילה מושכלת ומזינה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון, וביקורים קבועים מדי תקופה אצל רופא המשפחה לבדיקות שגרתיות. 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' זו איננה המלצה – זו מצווה מדאורייתא".

להסדיר את הייעוץ

לדעת הרב רגובי, לצד מעלותיו הרבות של הייעוץ הרפואי שנפוץ בציבור החרדי – התחום חייב לעבור הסדרה, שכן התופעות שבהן הוא נתקל מעוררות דאגה. "הגיע הזמן לומר די לתרבות המאכערים בייעוץ הרפואי", הוא מכריז.

למה הכוונה?

"אני סבור שתחום הייעוץ הרפואי חייב לעבור שינוי מהותי בכל הנוגע להתמקצעות. יש שינוי מגמה מבורך מאוד בתחומים רבים בנוגע לעניין הזה, וצריך להרחיב את היריעה ככל הניתן. אני יכול להביא שתי דוגמאות פשוטות שממחישות את השינוי שמתחולל, כמו גם את הצורך הגדול בהרחבתו.

"בדור שלי, לא היה 'מלמד' או 'רב'ה' בחיידר שעברו איזושהי הכשרה. נכון, רובם הגדול היו אנשים יקרים ופיקחים שמסרו את עצמם למען חינוך ילדי ישראל והוציאו תחת ידיהם פירות מפוארים, אבל התרבות הארגונית שלנו באותם שנים לא הכירה בצורך של הכשרה מקצועית למי שאמון על נפשם הרכה של ילדינו. היום, אין כמעט דבר כזה. יש מכונים שונים שמעניקים הכשרה, ואין כמעט מאן דהו מקרב העוסקים בחינוך שלא דואג לקבל את ההכשרה המתאימה ואת הכלים המקצועיים שמגיעים עימה.

"תחום נוסף שהתחולל בו שינוי בהקשר הזה הוא תחום ייעוץ המשכנתאות. פעם, כל מאכער מתחיל ידע לערבב עם פלוני ואלמוני ו'לסדר' משכנתה. כשהסכומים היו מאה ומאתיים אלף שקלים זה עוד שרד, אך בימינו כשזוג מתחיל את חייו עם משכנתה ממוצעת של מיליון שקל (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ש"ק), אף אחד כבר לא ילך למישהו שלא עבר הכשרה מקצועית בנושא.

"משום מה, תחום הייעוץ הרפואי נשאר בקרן זווית מהבחינה הזו. כל הרוצה יבוא וייטול, ייתן את ידו ויערבל בקלחת. מדובר בחיים של אנשים, פשוטו כמשמעו, ולמרות זאת, אין שום מקום שמעניק הכשרה מקצועית לכל אותם אנשים יקרים שמעוניינים להירתם למען הזולת. כאן אנחנו מגיעים למה שמיוחד אצלנו ב'מזור'. החזון שעל פיו אנחנו פועלים – הוא לדאוג להכשרה מסודרת עבור כל יועץ רפואי בציבור החרדי".

מצד שני, גם כבודו רכש את מעמדו המוערך כיועץ הרפואי בעשר אצבעות לבדו וללא הכשרה רשמית.

"נכון, אמת הדבר. אך עם זאת, בטרם התחלתי להתעסק בנושאים הללו, דאגתי לרכוש כמה שיותר ידע רפואי מכל ספר אפשרי. שפת האם שלי היא אנגלית – מה שפתח בפניי את אפשרויות יניקת המידע מכלל הספרות וכתבי העת הרפואיים בארץ ובעולם. באופן כללי זה לא היה רק כוונות טובות או רצון טוב, עם כל החשיבות העצומה שבדבר.

"אין ספק שכל מי שנכנס לתחום הזה – עושה זאת מתשוקה עזה לתרום לזולת. הציבור שלנו אוהב לתת, אוהב לתרום, אוהב להירתם. יעידו על כך כאלף עדים רבבות ארגוני החסד שפועלים בציבור החרדי. זה משהו שאין לו אח ורע. ועם זאת, באמת יש צורך הולך וגובר ביועצים רפואיים מקצועיים. אנחנו חייבים לתת את היכולת למי שחשקה נפשו לעשות חסד שיקבל את הכלים המקצועיים לכך.

"צריך גם לזכור שהידע הרפואי שקיים היום הוא רחב מני ים. התקדמות הטכנולוגיה בפן הרפואי היא מטאורית. אני מדבר איתך בתור אדם שלפני 25 שנה היה עומד בשדה התעופה עם ארגזי מסמכים ומתחנן לאנשים שייקחו את זה איתם לניו יורק. היום? הכל מגיע תוך שניות, ובמקביל בכל 32 שניות יוצא בעולם מאמר רפואי חדש. חייבים להתמודד עם נחשולי הידע האלו. להיות בעניינים עמוק וחד".

"אנחנו עובדים עם כולם ללא יוצא מן הכלל" בפגישה עם פרופסור שלזינגר מנכ"ל בי"ח ע"ש וולף בשערי צדק יחד עם ר' נחום פראנק מנכ"ל 'מזור'

אז מה הפתרון שאתם מציעים?

"טוב ששאלת. בדיוק לשם כך טווינו בארגון 'מזור' תוכנית הכשרה ייחודית של מספר חודשים הכוללת לימודים תאורטיים של הנושאים הכללים, ולאחר מכן התמחות נוספת בתחום ספציפי, לפי התאמה והדרכה אישית שהיועץ מקבל, מתוך הניסיון שזכיתי בסייעתא דשמיא לרכוש במשך יותר משלושה עשורים של פעילות.

"נוסף על כך, התלמיד יקיים סטאז' בפרק זמן של כשנה נוספת. החזון שלנו הוא להעמיד באופן הזה קאדר שלם של יועצים רפואיים מקצועיים שיידעו להעניק את הייעוץ האולטימטיבי לכל דורש. תאמינו לי, ידיו של כל יועץ כזה, שאמון על תחום אחד או שניים באופן מעמיק ויסודי – יהיו מלאות בעבודה והוא יוכל לתת את המענה הטוב ביותר בפער ניכר".

מתרחקים מאינטרסים

הזכרת את הצורך ההולך וגובר ביועצים רפואיים, וזה מחזיר אותנו לשאלה: כיצד ייתכן שהביקוש בציבור החרדי עולה ועולה, בעוד שבכל מגזר אחר, ובעצם בכל העולם, מסתדרים היטב ללא התיווך של הייעוץ הרפואי?

"התשובה מעט מורכבת. ישנו למשל הבדל גדול בין תפקיד רופא המשפחה בעולם המערבי הקלאסי כמו באירופה וארה"ב, שם למעשה רופא המשפחה עושה את תפקיד היועץ הרפואי שאנחנו עושים בעצמנו והוא רוכש ידע מקיף גם על בתי חולים שונים וטיפולים שונים למחלות כאלה ואחרות – לרופא משפחה כאן בארץ שברוב הפעמים אינו מחזיק במידע הזה. שם מקובל שזה חלק מהתפקיד, כאן לא.

"בסופו של דבר ההבדל הוא שיועץ רפואי רואה את הדברים ממעוף הציפור בעוד הרופא רואה את הדברים מבפנים, ומכיר את הסובבים אותו בעיקר, לצורך העניין, את המרכז הרפואי שבו הוא עובד. הוא יוכל בהחלט להמליץ על אחד הקולגות שלו, להפנות למחלקה כזו או למחלקה אחרת, אבל הוא לא יכיר את הפרופסור בפנמה למשל, שבדיוק פיתח שיטה ייחודית לניתוח מסוג כזה וכזה שייתן בעצם פתרון הולם יותר לבעיה שקיימת אצל הפציינט שלו.

"סביר להניח שסבא שלך ד"ר קופרמן, שהוא קרדיולוג, מכיר היטב את תחום הקרדיולוגיה ויכול להמליץ לחולי לב על אופן הטיפול ואצל מי כדאי להם לקבל אותו. בתחום הפיזיותרפיה עם זאת, אין שום סיבה שהוא יכיר, מלבד אולי הקולגות שלו ב'איכילוב' שנמצאים בקומה מתחתיו. אבל את הפיזיותרפיסט המומחה בחיפה, סביר להניח שהוא לא יכיר, כי זה פשוט לא התחום שהוא מתעסק בו וזה לגיטימי לחלוטין. אנחנו בעצמנו מפנים פעמים רבות לא רק לטיפולים, אלא גם להתייעצויות. צריך לתת את הדעת גם על השאלה עם מי להתייעץ. כל מטופל צריך לקבל הפניה לרופא הנכון שאיתו יוכל להתייעץ. זה למעשה חלק מתפקידו של היועץ הרפואי.

"כאן למעשה נעוץ ההבדל בין רופא ליועץ. אנחנו לא מסוגלים להעניק טיפול רפואי בשום פנים ואופן, כי התפקיד שלנו הוא להכיר את כל הנושאים מלמעלה על התתי-נושאים והדברים החדשים ששייכים לכל תחום, לעומת רופא שרוכש ידע עצום בתחום שהוא מופקד עליו כדי שיוכל להעניק את הטיפול המעשי לפציינט. אלו שני דברים שונים בתכלית".

ואין פוליטיקה בתחום הזה? קידומים לפי קשרים אישיים, הפניה לרופאים מקושרים, הכוונות לפי אינטרסים?

"על עצמי אני יכול להעיד: מעולם לא הפניתי אדם לטיפול או רופא על פי אינטרסים אישיים. זה לא קיים בשום פנים ואופן".

אתה בוודאי מכיר את הטענות של הרופאים מהצד השני על אודות הסוגיה הזו. לא פעם הם תולשים את שערותיהם בתסכול נוכח פציינטים שמחליטים ללכת לטיפולים או לרופאים פחות מתאימים בעקבות 'המלצה' של אויבער-חוכעם פלוני ואלמוני. הטענה בדבר אינטרסים שמשתרבבים למערכת השיקולים בנושאים הללו נשמעת לעיתים קרובות.

"לצערי אני מודע לכך שקיימים דברים כאלה, הגם שזה לא נובע חלילה מרוע לב אלא מחוסר מקצועיות. לשם כך אנחנו מעוניינים לפתח דור של יועצים ששם דגש על מקצועיות שתהא ראשונה במעלה, אם תרצה, להפוך את התחום מ'עסקנות' רפואית, ל'ייעוץ' רפואי. יותר נכון אולי לומר – להפריד בין השניים. אינני מבטל את חומרת הדברים, ולהפך, לשם כך אנחנו פועלים לחולל שינוי רחב היקף בנושא הזה. אנחנו באים לפתור את הנושא הזה. ממש לא לברוח ממנו.

"כך או כך", הוא מדגיש, "חייבים לזכור שהדברים הללו רחוקים מלהיות מדע מדויק. לכל סיפור יש שני צדדים, ואי אפשר לקבוע במסמרות מה הטיפול או הרופא המתאים ביותר במאת האחוזים. זו השתדלות, שחייבת לבוא מתוך גישה מקצועית ככל האפשר כמובן. מלבד זאת, לא תמיד מדובר במלחמת אינטרסים.

פעמים רבות מדובר בהסתכלות שונה על משהו שתלוי בזוויות רבות מאוד. בעוד רופא אחד רואה חשיבות בנקודות מסוימות, רעהו רואה חשיבות בנקודות אחרות, והיועץ המדובר מצביע על נקודות נוספות שקיימות גם כן. בסופו של דבר החולה ומשפחתו צריכים לקבל את ההחלטה".

בכיות בלשכת היועץ

אי אפשר לסיים בלי סיפור מאחורי הפרגוד.

כל עבודה מכבדת את בעליה, אבל ייעוץ רפואי הוא מהמקצועות שהסיפוק האישי נוכח ודומיננטי כמעט בכל יום, לרבות לא מעט פעמים של דמעות רותחות בעיניים מרוב התרגשות. זהו חסד שנוגע בחיים של אנשים, כהגדרת הרב רגובי: "באיזשהו מקום אנחנו זוכים להיות שותפים של הבורא יתברך בהמצאת מזור לחולים, שלא לומר שליחים נאמנים להפנות לטיפול שיציל את החיים. קשה למסגר את הרגעים המדהימים הללו בריאיון", הוא אומר.

ניסינו בכל זאת. הן אומנם כמות הסיפורים היא בלתי נדלית, אולם ביקשנו דוגמה מייצגת. בתגובה, הרב רגובי הסכים לחשוף מקרה מדהים שאירע ממש לאחרונה.

זה התחיל בפנייה רגילה. משפחה ירושלמית מחוגי היישוב הישן שפנתה בנוגע לבת – נערה בגיל שידוכים. ההורים סיפרו שבמהלך חמש השנים האחרונות היו לה שני אירועים שונים, מוזרים ביותר, שבהם איבדה לפתע את יכולת ההליכה. היא לא יכלה לזוז ממקומה דקות ארוכות. הוריה כמובן לקחו אותה לרופאים, שפתחו בסדרת בדיקות, אך העלו חרס בידם. הרופאים לא הצליחו להבין מה קרה לנערה ומכוח מה קרו האירועים הללו. העבירו אותם מכאן לשם ומשם לכאן. בינתיים התופעה לא חזרה על עצמה. אין כלום אז אין כלום. לכאורה. המשיכו בשגרה.

ויהי היום, והבת הגיעה לגיל שידוכים. ההורים מעברו השני של הקו ביקשו להיוועץ עם הרב רגובי מה עליהם לומר למשודכים שעולים על הפרק. שאלה הכי לגיטימית בעולם. מפה לשם, הם שלחו את המסמכים הרלוונטיים, ומה שראה הרב רגובי לנגד עיניו הותיר אותו פעור פה.

"מתברר שהיה לה מום נדיר בכלי הדם של עמוד השדרה. ביום שהיא תלד, היא תהפוך נכה ומשותקת לחלוטין בפלג גופה התחתון למשך כל חייה. לא פחות ולא יותר. המערכת מבחינתי ממש פשעה בהם. הם פשוט נפלו בין הכיסאות. יהודים צדיקים, אנשי צורה, שלא כל כך מבינים במערכות הללו, ולולא שסובבה ההשגחה שאביט במסמכים, בלי כל ידיעה הם היו מגיעים לאסון".

הרב רגובי מתאר את המקרה וניכרת ההתרגשות שאוחזת בו תוך כדי שהוא חוזר אל התחושות. "בתחילה חשבתי שאפשר יהיה לפתור את הבעיה בפרוצדורה של צנתור על ידי נוירורדיולוג מומחה, מהמומחים בתחומו בארץ, שיוכל לתת את המענה למקרה הנדיר והספציפי הזה. שלחתי לו את המקרה והוריתי להם לקבוע תור בדחיפות לדוקטור המדובר. לא עבר שבוע והוא החזיר לי תשובה במכתב. ממש חשכו עיניי. מתברר שזה הרבה יותר חמור ממה שהערכתי. אין שום אפשרות לעשות את זה בצנתור אלא רק בניתוח, וכאן בארץ אין מישהו שמסוגל לערוך ניתוח סבוך כל כך. עד כדי כך היו פני הדברים, סכנת חיים כפשוטו.

"הרופא הזה אמר שהפתרון היחיד בעבורה הוא שתלך לרופא הטוב ביותר בעולם. לא פחות. יחיד ואין בלתו".

הרב רגובי כבר הבין למי התכוון הדוקטור. הרופא הטוב בעולם למקרה הזה נמצא במרכז רפואי בעיר הנובר שבגרמניה. "יצרתי איתו קשר באופן מיידי ושלחתי לו את המסמכים. עברו מספר חודשים נוספים, היא עברה את הניתוח בידיו של אותו פרופסור וחזרה לארץ הקודש, בסייעתא דשמיא, בריאה ושלמה כאחד האדם ממש. לא יאומן כי יסופר.

"לא עובר חודש ואני מקבל טלפון. יש שידוך על הפרק. הם רוצים לשמוע ממני מה היה ולוודא שהכל בסדר. מובן שדיברתי, הבהרתי והסברתי. באותו הערב נשברה הצלחת, וסהדי במרומים שבכיתי מהתרגשות. היום היא כבר נשואה בסייעתא דשמיא".

לשבור את הסטיגמה

הסיפור ששמענו זה עתה – פותח צוהר לנושא שעליו ראוי לייחד כתבה בפני עצמה: נושא השידוכים הרפואיים.

זו הנקודה שבה נכנס לשיחה מנכ"ל הארגון ר' נחום פראנק, שהקים עם חברו ר' משה מייזליש את המיזם המהפכני 'שמחם' שמטרתו לסייע למיועדים ומיועדות בעלי רקע רפואי כלשהו למצוא את זיווגם בתהליך מסודר, קפדני ויעיל לטובת כל הצדדים, תוך התגברות על סטיגמות רווחות שבמקרים רבים אין בינן ובין המציאות דבר. ר' נחום ור' משה הם בוגרי ישיבת 'בית מתתיהו' הפועלים בהשראת רבם הגדול, הגאון רבי ברוך וייסבקר זצוק"ל. שניהם עברו על בשרם את תהליך מציאת הזיווג בצל רקע רפואי, ויחד גמלה בליבם ההחלטה להקים את המיזם החדשני שמהיכרות אישית של כותב השורות, כבר נוחל הצלחה מסחררת.

ר' נחום מתאר בגילוי לב: "כשהייתי ב'ועד שישי' גילו אצלי גידול סרטני. זה היה ממש בטרם נכנסתי לשידוכים. ברוך השם הטיפולים עברו בהצלחה ובחסדי שמיים יצאתי מזה לחלוטין. כשסיימתי את התהליכים הרפואיים ונפניתי סוף סוף לפנות למציאת זיווג הגון, הבנתי באיזה 'ברוך' רציני אני נמצא. מלבד הקושי למציאת הזיווג עצמו, נוכח הענן הכבד שמרחף מעליך – אתה מתמודד עם המון שאלות שאינן מגיעות לידי ביטוי באופן רגיל. מה לספר, איך לספר, מי אמור לספר, איך לאמת, למי להפנות. זו רכבת הרים שלא נגמרת. אף אחד לא נתן לזה מענה, ואין שום מאגר של משודכים כאלו. אתה ממש מרגיש כסומא בארובה".

ר' נחום והשותף לדרך פנו אל הרב רגובי, והוא עזר להם להקים את המיזם על הרגליים. כיום ישנו מאגר מסודר, עם פלטפורמה דיגיטלית יעילה שבה אפשר למלא את הפרטים ולהעלות את המסמכים. החומר הרפואי מגיע אל שולחנו של הרב רגובי שעובר על הדברים בדקדוק ויחד עם חברי הארגון טווה את התיק לכל אחד ואחד, תוך הגדרת ההתמודדות הרפואית בצורה מדויקת ותיחומה הנכון. משם זה ממשיך אל השדכנים והשדכניות המנוסים שמחברים בין הקצוות לאחר שקיבלו את המצב הרפואי בלשון מדוברת מהרב רגובי עצמו. מכאן, בס"ד, קצרה הדרך לשידוך.

אנחנו מסיימים את המפגש נפעמים. לא כל יום פוגשים מכונה של חסד מסביב לשעון. "אנחנו תמיד נשאף לעשות את המרב למען כלל ישראל, לכל נצרך ודורש. זו השליחות שלנו", אומר הרב רגובי.