כיצד התקבלה ההחלטה למנות את ח"כ אייכלר לתפקיד סגן שר, בניגוד להוראת המועצת? האם הצעד הזה עשוי להשיב את בעלזא לחיקה של 'דגל התורה'? | כל הפרטים מאחורי הקלעים על הדרמה שמסעירה את הפוליטיקה החרדית, וגם איש 'הסיעה המרכזית', מוטי בבצ'יק, עולה למתקפה
צילום: שוקי לרר, פלאש 90,
השבוע האחרון היה סוער במיוחד ב'אגודת ישראל'.
ימים מורכבים מאוד עוברים על התנועה הקדושה שידעה ימים טובים יותר ופחות לאורך יותר ממאה שנות קיום. אבל מה שקורה הפעם מאיים שוב ליצור קרע שאולי גם ישנה את עתיד המפלגה.
הסיעות המרכיבות את המפלגה השורשית הזו, ידועות ומוכרות. חילוקי דעות היו שם מאז ומעולם, אבל מאז תשמ"ט לא נראה צעד כפי זה שנראה בסוף השבוע האחרון עם מינויו של ח"כ ישראל אייכלר, איש חסידות בלעזא, לסגן שר בממשלה. הסיפור הזה, שמייד נביא את מאחורי הקלעים שלו, הוא סממן מובהק לשינויי הכוחות במפלגה, כאלו שמזעזעים את הספינה החסידית באופן שלא נראה עד כה.
לצעד הזה יש השלכות דרמטיות בשורה ארוכה של תחומים: תקציב המדינה, חוק הגיוס וגם הריצה העתידית בבחירות לכנסת. ב'אגודת ישראל', להלן 'אגודה', כבר יודעים היום שמה שהיה לא יהיה עוד. יחסי הכוחות שנשמרו באופן מאוזן יחסית בשנים האחרונות, עשויים להשתנות בעקבות ההתפתחויות הדרמטיות של השבועות האחרונים.
אז איך הגיעה מפלגת האם של היהדות החרדית לפיצול משמעותי כל–כך, שמאיים, ללא הגזמה, להחריב אותה מבפנים? האם ראש הממשלה נתניהו הוא שזיהה את ההזדמנות לתמרן בתוך המפלגה תוך הצלת הקואליציה, או שמא זו הייתה יוזמה שנולדה מחוסר ברירה של חסידות בעלזא? וגם: מה יעשו השותפים הליטאיים שמעורבים עד מעל לראש במתרחש בתוך המפלגה החסידית?
לפני הכל, כדי להבין את ההתרחשויות האחרונות יש לחזור ולהבין את השתלשלות האירועים, בציר הזמן: הממשלה האחרונה הוקמה כזכור בחורף של שנת 2022. מערכות בחירות בזו אחר זו הסתיימו בשעה טובה ומוצלחת כאשר בנימין נתניהו הצליח סוף סוף ליצור את התשתית להקמת הקואליציה שלו. ימין על מלא, קראו לזה אז.
נתניהו היה מבושם מההצלחה הפנומנלית בבחירות הארציות. השותפים הטבעיים, לרבות כאלו שהתחייב לא לשבת איתם, ניגשו לאכול מבר הסלטים באופן חופשי. הבטחות ניתנו לכל דורש, והיו לא מעט דורשים. בן גביר וסמוטריץ' קיבלו יותר מחצי המלכות. נבחרי הליכוד, בראשם יריב לוין, דרשו לקדם את היוזמות שעליהן חלמו מהיום שבו נכנסו לחיים הפוליטיים. נתניהו היה נדיב בהבטחות וההתחייבויות שפיזר לכל עבר.
המפלגות החרדיות הגיעו עם סל הדרישות הקבוע, לרבות דרישה אחת חשובה מאין כמותה: הסדרת מעמדם של לומדי התורה. גם כאן ניתנה ההתחייבות הברורה: שבועות לאחר הקמת הממשלה אמורה הייתה הקואליציה להעביר חוק גיוס שיהיה מקובל על המפלגות החרדיות.
משם, אם נהיה עדינים, הכל הלך והסתבך.
ימין ריק–ריק
"אנחנו מחוייבים להחלטת המועצת". בבצ'יק לצד כ"ק מרן האדמו"ר מגור ביציאה מישיבת מועצת גדולי התורה
יומיים לפני סוף שנת 2022, הושבעה ממשלת נתניהו השישית. היא באה לעולם אחרי חמש מערכות בחירות בארבע שנים, ובמילים פשוטות: אחרי תקופה ממושכת של כאוס פוליטי שכמותו לא נראה מקום המדינה. שישים וארבעה חברי כנסת תמכו בהקמת הממשלה, שהוגדרה כ'ממשלת ימין מלא–מלא'.
פחות משבוע ימים לאחר הקמת הממשלה, הופיע שר המשפטים החדש יריב לוין והודיע על הרפורמה המשפטית שאותה הגה ובכוונתו לקדמה בכל הכוח. זו הייתה אצבע בעין לחברי האופוזיציה החדשים, שזה עתה נפרדו ממשרדי הממשלה שבהם שלטו שנה וחצי. לוין הפליג בתיאוריו על הרפורמה שעשויה לחסל את מעמדו של בית המשפט העליון והוביל לגל מחאה שכמותו לא נראה בתולדות מדינת ישראל.
האופוזיציה הבינה שפניה של הקואליציה לשינויים מרחיקי לכת, מה שהוביל למלחמה בכל הגזרות. עתירות הוגשו לבג"ץ נגד שרי הממשלה, ובמקרה אחד לפחות הצליחה האופוזיציה לגרום לפיטוריו של אחד השרים הבכירים ביותר בממשלה ובורג מרכזי ביצירת גוש הימין: יו"ר שס אריה דרעי.
כבר בחודש הראשון לכינונה של הממשלה הודיע בג"ץ כי דרעי לא יכול לשמש בתפקיד שר. נתניהו כיבד את פסק הדין ופיטר את דרעי, וכך הוא הפך לח"כ מן המניין. התיקים שבהם החזיק דרעי חולקו בלית ברירה בין חברי הכנסת של שס. ההבטחות הבומבסטיות של ערב הקמת הממשלה, התנפצו במהירות מול שלטון בג"ץ.
השותפים מ'יהדות התורה' גילו גם הם שההבטחות שניתנו, רחוקות מלהתקיים. לתפקידי שרים מונו חברי הכנסת יצחק גולדקנופף ומאיר פרוש (שבתחילה ביקש להתמנות לסגן שר אך בקשתו נדחתה) ותפקידי סגני שרים נוספים ניתנו לחברים ב'אגודת ישראל' ו'דגל התורה'. יו"ר דגל התורה שב לכיסאו כיו"ר ועדת הכספים, ובמישור הזה לא נרשמו בעיות חריגות.
אלא שכאשר הגיעו השותפים החרדים של נתניהו לתבוע את שסוכם איתם ערב הקמת הממשלה, החל מסע התירוצים, מסע שנמשך עד עצם היום הזה, שלוש שנים ויותר.
בתחילה זו הייתה הרפורמה המשפטית. נתניהו הסביר שבשיח הציבורי שנוצר, בלתי אפשרי לקיים את ההבטחה לקידום חוק גיוס מוסדר.
"בנוסח ההסכם הקואליציוני של הממשלה הייתה דרישה ברורה של העברת חוק גיוס תוך מאה ועשרים יום", אמר לי השבוע מוטי בבצ'יק, שהיה ממנסחי ההסכם ערב הקמת הממשלה. "בא יריב לוין ואמר חייבים בשביל זה את פסקת ההתגברות. אבל זה יארך זמן.
"הוא הציע שכדי שהקואליציה תהיה באמת מחויבת למהלך, נתלה את קידום חוק הגיוס בתקציב. תוך 120 יום מהקמת הממשלה היו צריכים לאשר תקציב, ואנחנו עשינו כדבריו ותלינו זה בזה.
"ואז התייצב לוין והודיע על הרפורמה שלו. הטריף את המדינה כולה. אף אחד לא ידע על זה, הוא לא התייעץ עם אף אחד. עד היום מי שסובל מהרפורמה הזו הוא רק הציבור החרדי. בכל דבר. הוא מנע בצעד שלו כל יוזמה שיכולנו להעביר".
ההפגנות העצומות של קיץ 2023 שהובילו בסופו של דבר לעצירת הרפורמה המשפטית, לא נתנו לנציגים החרדים את היכולת לבוא ולעסוק בדבר החשוב ביותר שלשמו נשלחו אל הכנסת: חקיקת חוק גיוס. הם היו עסוקים במגוון דברים: משיווק דירות ועד להילולת מירון. את הדבר החשוב ביותר, כך ביקשו להאמין, יעבירו בהמשך, כשיירגעו הרוחות בכל הקשור לרפורמה המשפטית.
אחר כך פרצה המלחמה וטרפה סופית את הקלפים. בכיר ביהדות התורה אמר לי השבוע: "ראשית הכישלון של כולנו היא אי–ההתעקשות מול נתניהו לעמוד בהתחייבות שלו, בחודשים הראשונים להקמת הממשלה. הוא נתן ליריב לוין לעשות כל שעולה על רוחו וזה הוביל את המדינה כולה לסחרור טוטלי.
"אף אחד לא חלם שתפרוץ מלחמה איומה כמו שהתרגשה עלינו בשמחת תורה תשפ"ד. אחריה ברור היה שהמציאות השתנתה. אבל זה לא תירוץ. היינו חייבים להעביר את החוק בחודשים הראשונים של הממשלה. במישור הזה, צריך לומר ביושר, כשלנו".
בעלזא פינת דגל
בשנתיים של מלחמה, הנציגות החרדית הבינה שהקרב כמעט ואבוד. ניסו מכאן, ניסו משם, אבל לנתניהו היה תמיד תירוץ מוכן. פעם זה היה גלנט, אחר כך יולי אדלשטיין. הח"כים החרדיים עמדו אובדי עצות מול הנהלת הקואליציה שפעם אחר פעם הונתה אותם בתירוצים שונים.
כ"ק מרן אדמו"ר מגור הוביל את הקו הניצי יותר, מהרגע הראשון שהחלה הקואליציה להפר את הסיכומים. בגור ניסו לגייס את השותפים הליטאיים למאבק משותף, ובין היתר הרבי עצמו גם נפגש עם גדולי הדור הליטאיים וגם שיגר את בנו לשיחות ממושכות עם ההנהגה הליטאית.
בסופו של דבר, ב'אגודת ישראל' הרגישו שאין ברירה. ערב התקיפה באיראן ביקשו לפזר את הכנסת. דגל התורה ושס הצליחו להגיע להבנות וסיכומים ברורים עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון דאז יולי אדלשטיין, אבל ל'אגודה' זה לא הספיק. מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל קבעה שעל שרי המפלגה להתפטר.
חודש לאחר מכן, הבינו בדגל התורה ובשס את ההונאה שנרשמה באותו הלילה והתפטרו גם כן. מבחוץ, ניסו השחקנים כולם להביא את הקואליציה לקידום החוק, מה שבסופו של דבר אכן קרה, אלא שמבחינת 'אגודה' זה היה מאוחר מדי.
בתווך שבין מינוי יו"ר חדש לוועדת חוץ וביטחון להצעת חוק שאמורה להיות מוגשת בשבועיים הקרובים לאישור מליאת הכנסת, התפתח קרב של ממש בין אגודה ודגל, כזה שיוביל לדרמה אמיתית ששיאה השבוע: בהסכם בין אגודת ישראל לדגל התורה ערב הריצה המשותפת לבחירות לכנסת נקבעה הרוטציה בין החברים, כולל התייחסות פרטנית למקרה של כניסה לממשלה והפיכת חלק מהחברים לשרים וסגני שרים, מה שמכונה 'החוק הנורווגי'.
עם פרישת החברים מהממשלה שבו הנורווגים אל הכנסת, ומי שמצא עצמו בחוץ היה ח"כ יצחק פינדרוס. ההסכם הראשוני קבע שעל ח"כ אייכלר לפנות את מקומו לטובת כניסתו מחדש של פינדרוס, אבל בבעלזא סירבו לקיים את ההסכם בתואנות שונות. מן הון להון הגיע הדבר לדיון בבוררות בבית הדין, והפסק הסופי ניתן השבוע: על אייכלר לפנות את מקומו לטובת פינדרוס.
ניתן גילוי נאות: בחודשים האחרונים נמנענו כמעט מלעסוק בנושא הזה, בעיקר כי חשבנו שהמאבק על ג'וב של ח"כ כזה או אחר לא מצדיק התעניינות ציבורית, ודאי כאשר באוויר מרחפת גזרה אמיתית על עולם התורה. עם זאת, ההתפתחויות שנולדו בשבוע הזה עשויות להשפיע באופן דרמטי על שתי המפלגות החרדיות.
כאמור, פסק הדין ניתן ואייכלר מצא עצמו בדרך החוצה מהכנסת. כאן נולדה יוזמה מעניינת שאמורה לתת פתרון אחד לכמה בעיות: אייכלר הציע שישוב לממשלה, יתפטר מהכנסת ובכך ימלא את תביעת דגל התורה ופינדרוס ישוב לכנסת. במקביל, היוזמה הזו אמורה להבטיח שחוק הגיוס יאושר בכנסת, שכן אייכלר, שמחויב להחלטות מועצת גדולי התורה ולא יוכל להצביע בעד חוק הגיוס, יימנע מהצבעה בשל העובדה שהפך לחבר ממשלה ואינו ח"כ מכהן. פינדרוס לעומתו עשוי להיות האצבע החסרה להעברת החוק בקריאה שנייה ושלישית.
למהלך הזה היו שותפים רבים. עכשיו אנו יכולים לחשוף את שהתרחש בליל יום רביעי של השבוע שעבר ובישיבת הממשלה ביום חמישי, זו שבה אושר המהלך: בסביבת אייכלר קיבלו את אישור מרן אדמו"ר מבלעזא למהלך. הרבי רואה עין בעין עם ההנהגה הליטאית את קידום חוק הגיוס, בניגוד לרוב חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
אייכלר ביקש את הסכמת גדולי התורה הליטאים למהלך. בליל יום רביעי הועלתה ההצעה על שולחנם של מרנן ורבנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש. נדגיש: מעבר לעניין הפרסונלי יש כאן שאלה עקרונית: חזרה של ח"כ חרדי לממשלה היא אמירה פומבית שמעמידה בסימן שאלה את הימצאותם של שאר החברים מחוץ לשולחן הממשלה.
הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש הכריעו בעד. בסביבת הגר"ד לנדו הסבירו לנו השבוע: "מרן ראש הישיבה חושב שיש הכרח להעביר חוק. יש לו הסתייגויות רבות (כפי שתיארנו בשבוע שעבר. ש"ג) אך מציאות שבה אין חוק היא אסון. משכך, גם מהלך לא נוח של חזרה של ח"כ לממשלה הוא הכרחי, כדי לאפשר את התמיכה העתידית של ח"כ מדגל התורה בחוק המתגבש".
דעה דומה השמיע מרן הגרמ"ה הירש. אחרי שקיבל את אישורם למהלך, יצא אייכלר למסע מול הנהלת הקואליציה. שם יצאו במחולות של שמחה כששמעו על הפתרון המסתמן. ראש הממשלה נתניהו נדרש לסוגיה בשעות הלילה המאוחרות של יום רביעי. הוא אישר מייד להתקדם, תוך שהוא מבקש לדעת אם ראשי שס ודגל התורה תומכים. כשהובהר לו שכן, ביקש להתקדם באופן מיידי.
הפיצול קרוב מתמיד
בבוקר יום חמישי נדרש נתניהו להכריע לאיזה תפקיד ייכנס אייכלר. ההצעה הראשונה דיברה על סגן במשרד ראש הממשלה. כאן התייצבו המושכים בחוטים והעלו בעיה: במשרד ראש הממשלה יכולים לכהן שני סגנים. אחד מהם הוא ח"כ אלמוג כהן שפרש מ'עוצמה יהודית' והשני היה ח"כ אורי מקלב שפרש עם שאר הנציגים החרדים. לכאורה את מקומו של מקלב יכול היה אייכלר לתפוס, אלא שביהדות התורה טענו שעדיף להשאיר את המקום פנוי, כאופציה לשובם של שאר הח"כים החרדים לממשלה.
ההצעה השנייה הייתה למנות את אייכלר לסגן שר השיכון. השר חיים כץ שהחליף את גולדקנופף במשרד, הסכים מייד. אלא שאייכלר סירב. מבחינתו זה היה צעד אחד יותר מדי בעימות הפומבי מול גור – מובילי הפרישה מהממשלה.
ואז הגיעה ההצעה למנות את אייכלר לסגנו של שר התקשורת שלמה קרעי. בין השניים שוררים יחסים מעולים. קרעי הסכים מייד והמינוי הושלם. חברי הממשלה הצביעו בעד, ונתניהו מיהר להציג את האירוע כולו כיוזמה פוליטית גאונית שלו.
בסביבת אייכלר אמרו לנו השבוע: "ח"כ אייכלר קיבל את הסכמתו של מורו ורבו מרן אדמו"ר מבעלזא, למהלך. המהלך הזה נבע מרצון לשמור על המסגרת החרדית וגם כדי לקיים את הקואליציה מתוך תקווה שבסופו של דבר יגיע חוק שיעשה סוף לסאגה שמטלטלת את עולם התורה בשנים האחרונות".
לטענות הליטאים על הפרת ההסכם מצידו של אייכלר, סירבו להגיב. "זו היסטוריה. היו המון פרסומים שקריים בעניין. כרגע פינדרוס שב לכנסת, ובשעה טובה תם העניין".
ומה בדבר הטענה שמגיעה מצד אנשי הסיעה החסידית על העובדה שחרף החלטת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ח"כ חסידי שב לשולחן הממשלה? בסביבת אייכלר אמרו לי את הדברים הבאים: "החלטת המועצת הייתה בשעתו על פרישה מהממשלה. כלל החברים פרשו. כעת כשהתברר שח"כ אייכלר צריך לעזוב את הכנסת החליט מרן אדמו"ר מבעלזא שעליו להמשיך לפעול למען ציבור שולחיו, והאפשרות שנותרה היא חזרה שלו לממשלה.
"אגב, לכל המבקרים שקפצו השבוע נזכיר שאומנם החלטת המועצת הייתה על התפטרותם של חברי הכנסת ממשרדי הממשלה, אבל בפועל, בשיכון נותר המנכ"ל, חרף ההחלטה שלא לשתף פעולה עם הממשלה. מעניין למי יש יותר השפעה: למנכ"ל משרד השיכון או לסגן שר במשרד התקשורת. התשובה ברורה לכל. כך שמי שמעז לבקר את גדולי ישראל על החלטתם שיבדוק האם ואיך הוא עצמו קיים את החלטותיהם".
הערת אגב: באגודת ישראל יש מי שרואים בצעד של בעלזא כאל–חזור. ולא רק שם. גם בדגל היו השבוע מי שכבר החלו לראות בעיני רוחם את הבחירות ההיסטוריות בתשמ"ט, אז חברה בעלזא לדגל התורה בריצה לכנסת. "החיבור של בעלזא עם דגל הוא טבעי", אמר לי גורם בכיר בדגל. "גם העובדה שבבעלזא ביקשו את תמיכת גדולי הדור הליטאים במהלך של אייכלר, אומרת הכל. עוד מוקדם לקבוע מסמרות, אבל ייתכן מאוד שבבחירות הקרובות נראה מציאות שונה לחלוטין בכל הקשור לקשר של בעלזא עם אגודת ישראל".
האדמו"רים עולים לתאם
מי שיצאו נפסדים הם אנשי הסיעה המרכזית. האירוע הזה גדול הרבה יותר ממינויו של ח"כ כזה או אחר לתפקיד כלשהו. יש באגודת ישראל מי שבטוחים שהאירוע הזה מסמן את חילופי הדורות, שלא לומר השליטה, במפלגה. אנשי הסיעה המרכזית ובראשם מוטי בבצ'יק הובילו את הקו הניצי, זה שפעל להפיל את הממשלה כל עוד אין חוק גיוס שמוסכם על גדולי ישראל. הניסיון הזה הצליח לפרקים, אבל השבוע התברר שלפחות חלקים מאגודת ישראל תמימי דעים עם אנשי דגל התורה בכל הקשור להכרח להעביר חוק.
בבצ'יק מצידו מתקשה להבין את הדרמה. "פינדרוס בכל מקרה היה צריך לחזור לכנסת", אמר לי השבוע, "כולנו ראינו את ההחלטה של הבוררות. למיטב הבנתי בבעלזא ביקשו ארבעים ושמונה שעות עם פרסום ההחלטה ושבועיים עד לביצוע שלה. בזמן הזה הם פעלו למנות את אייכלר לסגן שר. לבריאות. אם מורו ורבו אמר לו לפעול כך, מי אנחנו שנערער כל כך".
המועצת החסידית הכריעה בדבר פרישה מהממשלה. כעת יש ח"כ ששב לממשלה. תסביר לנו.
"מועצת גדולי התורה קבעה שחברי הכנסת עוזבים את התפקידים. אגב, לא רק המועצת החסידית אלא שלוש מועצות גדולי וחכמי התורה. אבל אם מורו ורבו של אייכלר הורה לנו לעשות משהו אחר, אין לנו אלא לברכו על קיום מצוות רבו".
בבצ'יק רחוק מלהיות נאיבי או תמים. הוא מודע היטב לאצבע הליטאית הנוספת שנכנסה לכנסת, ועשויה להביא להעברת חוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית. "מועצת גדולי התורה הודיעה שחוק שיש בו סנקציות נגד לומדי התורה, לא יעבור באצבעות שלנו. כל חברי מועצת גדולי התורה תמכו בהחלטה הזו. היות שהאדמו"רים מבעלזא ומצאנז ביקשו לפעול בשיתוף פעולה עם חברי מועצת גדולי התורה הליטאים, ההודעה על החלטה נדחתה עד לאחר הפגישה עם הגר"ד לנדו.
"חברי המועצת האדמו"רים מצאנז וממודזיץ' עלו בשבוע שעבר לגר"ד לנדו, והסבירו את החלטת המועצת. בסופו של דבר אחרי שלא הייתה תמימות דעים הוחלט לפרסם את החלטת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כאשר כל חברי מועצת גדולי התורה עומדים מאחוריה".
בסופו של דבר, שאלתי, הסיעה המרכזית נאבקה כדי שהחוק, במתכונת הנוכחית, לא יעבור. כעת, עם האצבע של ח"כ פינדרוס, ייתכן מאוד שהוא יעבור.
"אני לא רואה את החוק עובר. שלושה חברי הכנסת של אגודה יצביעו נגד, בהוראת המועצת. גם חברים מסיעות אחרות, כמו דן אילוז, יולי אדלשטיין, משה סעדה, אלי דלל, שרן השכל, אופיר סופר, אבי מעוז ועוד, צפויים להצביע נגד. בניגוד לרושם שיש כאלו שמנסים ליצור, אני לא רואה את החוק הזה עובר".
תקציב בסימן שאלה
ובינתיים, לוח הזמנים דוחק. התקציב חייב לעלות לאישור בקריאה ראשונה בשבוע הבא. עכשיו יידרשו הח"כים החרדים להכריע אם ייתנו את חבל ההצלה הנדרש לקואליציה ויתמכו בקריאה ראשונה בחוק, או שמא יעמדו במילתם, שלא יתמכו בחוק כל עוד אין חוק גיוס.
נזכיר: בשבוע שעבר הצהיר יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני כי הסיעה לא תצביע בעד חוק התקציב, גם לא בקריאה ראשונה, כל עוד אין חוק גיוס מאושר. בפועל, במהלך השבוע כבר נשמעו מהחברים בדגל, קולות אחרים.
"אנחנו עדיין לא קיבלנו הוראה מגדולי ישראל מה לעשות בעניין ההצבעה על התקציב", אומר בבצ'יק, "לכאורה, נצביע נגד. אבל את ההחלטה יודיעו לנו חברי המועצת לפני ההצבעה.
"אגב, שמעתי את גפני אומר שהוא יצביע נגד, גם בקריאה ראשונה. אז אני מתקשה להבין מה נשתנה בימים האחרונים שאנחנו שומעים שהם מתכננים להצביע בעד. בכלל, ההתנהלות שם לא ברורה לי. לפני שבועיים בישיבת הסיעה הוחלט על תמיכה בכל החוקים שהם נגד בג"ץ, היועמ"שית ומערכת המשפט.
"השבוע ביום שני הקואליציה רצתה להביא לאישור המליאה הצבעה, הצהרתית בעיקרה, שקובעת שבג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד. ואז אני שומע שהקואליציה מורידה את ההצבעה הזו מסדר היום כי דגל התורה לא תתמוך. כששאלתי למה, נאמר לי שבדגל חוששים שאם יצביעו בעד הצעה כזו, זה יתנקם בהם בבג"ץ אם וכאשר יאושר חוק הגיוס ויגיע לבג"ץ.
"אם אתם חוששים מבג"ץ, למה לפני שבועיים הודעתם שהסיעה תתמוך בכל ההחלטות נגד בג"ץ? מה נשתנה בשבועיים האלה? אם אמרתם שלא תתמכו בתקציב גם לא בקריאה ראשונה, מדוע אתם חושבים עכשיו כן להצביע? נתניהו שוב מצליח לספר לכם סיפורים שהנה, עוד רגע מגיע החוק המיוחל, ואתם עדיין מאמינים לו?"
גורם בכיר ב׳דגל התורה׳ מגיב לטענות הללו ואומר: ״שקר וכזב מתחילתו ועד סופו. מי שאמר את זה לא היה בישיבת הסיעה. אין שום שינוי בהחלטת הסיעה שהתקבלה פה אחד.
״הליכוד הוא זה שהוריד את ההצעה כי היה חשוב לו להביא רוב של 61 חברי כנסת להצבעה הזו, אך הקואליציה לא נערכה כראוי לכך והיו חברי כנסת מהקואליציה, מהליכוד ומפלגות נוספות שהתקזזו ולכן ירדה ההצעה.
״מדובר בתדרוכים נוספים של הגורמים הידועים שלא רוצים שיהיה חוק גיוס אלא אנרכיה שתביא להפלת הממשלה. אין הבדל בין גולדקנופף ללפיד בנושא הפלת הממשלה. שניהם פועלים אותו דבר, זה בגלוי וזה בסתר״. שאלת השאלות היא מה רוצה הסיעה המרכזית, או במילים פשוטות: בהנחה שחוק גיוס לא יעבור והממשלה תיפול, מה צופן בחובו העתיד? לבבצ'יק אין תשובה ברורה על השאלה הזו, אבל ברור לו דבר אחד: "מועצת גדולי התורה הציבה קו עקרוני: ח"כ חרדי לא יכול להצביע בעד חוק שיש בו סנקציות על לומדי תורה. מה יהיה ביום שאחרי? אנחנו יהודים מאמינים. והולכים אחרי רבותינו, גם שאומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". ]
***
אינפוגרפיקה:
ה' בטבת תשפ"ג – 29.12.2022
השבעת ממשלת נתניהו השישית – לשותפים החרדיים ניתנת ההבטחה להעביר חוק גיוס תוך 120 יום
י"א בטבת תשפ"ג – 04.01.2023
שר המשפטים יריב לוין מודיע על הרפורמה המשפטית – הליך שמעכב את חקיקת חוק הגיוס
ה' בניסן תשפ"ג – 27.03.2023
ליל גלנט – מחאות ענק ברחבי ישראל שבעקבותיהן מודיע נתניהו על עצירת הרפורמה המשפטית – נתניהו אומר לשותפיו הקואלציונים שבטמפרטורה הנוכחית בלתי אפשרי להעביר את חוק הגיוס
כ"ב בתשרי תשפ"ד – 07.10.2023
פרוץ מלחמת חרבות ברזל – קידום חוק הגיוס נדחה בחודשים ארוכים
ט״ו בסיוון תשפ"ה – 11.06.2025
ערב המתקפה באיראן – החרדים מניחים הצעה לפיזור הכנסת. יו״ר וועדת חו״ב ח״כ יולי אדלשטיין מתחייב בפני החרדים על ריכוך וקידום חוק הגיוס, ומונע את פרישת רוב החברים החרדיים מהממשלה
ט״ז בסיוון תשפ״ה – 12.06.2025
השר גולדקנופף מתפטר מהממשלה
י"ט בתמוז תשפ"ה – 15.07.2025
חברי המפלגות החרדיות פורשים מהממשלה ומהקואליציה
י' באב תשפ"ה – 04.08.2025
ח״כ בועז ביסמוט מתמנה ליו״ר ועדת חו״ב במקומו של יולי אדלשטיין המודח
ז' בכסלו תשפ"ו – 27.11.2025
טיוטת חוק הגיוס שגיבש ח״כ ביסמוט עולה לדיון בוועדת חוץ וביטחון
מה צפוי לנו?
ח׳ בשבט תשפ״ו – 26.01.2026
הממשלה חייבת להעביר את התקציב בקריאה ראשונה בכנסת. קולות החרדים נדרשים כדי לאפשר את תחילת אישור תקציב המדינה בכנסת
י״ג בניסן תשפ״ו 31.03.2026
המועד האחרון להעברת תקציב המדינה. אם לא יעבור, הממשלה נופלת
