חדשות אליהו הירשמן ג' אב התשפ"ב

למעלה מ-40 שנה כיהן השר לשעבר, ח"כ יואב גלנט, בתפקידים בכירים במערכת הביטחון, השבוע, נוכח המשבר המתפתח עם רוסיה, הוא עולה למתקפה: "יאיר לפיד לא מבין בערכו של התפקיד שהוא מחזיק בו", הוא אומר, "התנהלותו פזיזה, ילדותית וחסרת אחריות. הוא מוריד לטמיון פירות שהושגו בהשקעה של שנים"  ] הפגיעה, לדעתו, היא בעיקר באי היכולת למנוע את התבוללותם של יהודי רוסיה: "בלי משרד פעיל של הסוכנות, אנחנו עלולים לאבד דור שלם של יהודים"

 

יואב גלנט מוטרד. ממה שקורה בדרום, ממה שמתרחש בצפון, ובימים האחרונים מהמשבר המתפתח עם מוסקבה.

בראשית השבוע הודיע הקרמלין על סגירתה המתוכננת של שלוחת הסוכנות היהודית במדינה. ההערכות הן, שההודעה הגיעה על רקע הביקורת החריפה שהשמיע יאיר לפיד בתפקידו כשר חוץ, על הפלישה הרוסית לאוקראינה.

בינתיים, גם המשלחת הישראלית שהייתה אמורה לצאת מהארץ בכדי לטפל במשבר, מסורבת כניסה למדינה. "זה מעיד על האיוולת של לפיד ועל קלות הדעת שבה הוא מנהל את המדינה", תוקף יואב גלנט. "הטעות החלה בהיותו של לפיד שר חוץ, והיא ממשיכה כעת, כאשר לא די שהוא איננו מודה בטעותו אלא שהוא ממשיך לעשות טעות אחר טעות, בלי להתייעץ (גם לא עם בנט…) ובלי לבחון כל צעד, והפעם בתפקידו כראש ממשלה. כך הוא מוצא עצמו פתאום בעימות מול המעצמה שהקשרים עימה חשובים לנו מכל היבט".

"הטעות הזו", מסביר גלנט, "נובעת מדבר אחד: מהעדפת האינטרס התקשורתי-פוליטי על פני טובת המדינה. היא נובעת מחוסר ההבנה של עומק האחריות שמוטלת על הממשלה. מדובר באדם לא מנוסה, חובבן, שמתייחס בילדותיות ובקלות דעת לכל הנושא. אז נכון, לפיד התגרה בהם בהיותו שר חוץ, אך אז הרוסים לא הגיבו. הם לא פועלים מהבטן. היום התגובה הרוסית מתחילה להיראות, ואת התוצאות אנו רואים".

עולה למתקפה. ח"כ יואב גלנט בראיון ל'משפחה' (צילום: אלחנן קוטלר)

ומה לדעתך יהיו ההשלכות?

"בשני מישורים עיקריים: ראשית, אנחנו חייבים לשמור על חופש הפעולה שלנו בגזרה הצפונית, במרחב הסורי שבו נוכחים בצורה פעילה הרוסים. ברגע שלא יהיה לנו חופש פעולה בסוריה, רק משום שהרגזנו את הרוסים לחינם, נשלם חלילה מחירים יקרים מאוד.

"שנית, עם ישראל ומדינת ישראל חייבים להיות מסוגלים לסייע לכל יהודי ברוסיה או באוקראינה. כדי לממש זאת, אנחנו חייבים לשמור מכל משמר על יחסים טובים גם עם רוסיה וגם עם אוקראינה. ההתלהמות הזו, של הכרזות ופגיעות בפוטין, לא תרמה לנו דבר בזירה הבינלאומית בעוד שאת הנזקים אנו מתחילים לראות כבר עכשיו. כבר בקרוב נתחיל, להוותי, להתמודד עם בלימה של התקפות ישראליות בסוריה, וזאת במקביל למה שאנו רואים כבר כעת: בלימת הפעילות של הסוכנות היהודית ברוסיה, כשגם לכך יהיו השלכות מרחיקות לכת.

"האיוולת הגדולה היא", הוא אומר, "שגם אחרי שכולם נוכחים בטעות, הילד הקטן שיושב על כיסא ראש הממשלה, ממשיך לפועל בילדותיות ובלי להבין מה הוא מחזיק ביד. אחרי הכל, ראש משלת ישראל אחראי לביטחון מדינת ישראל והוא מחויב לעתיד העם היהודי.

"ההתנהלות הזו סותרת את מהות התפקיד ב-180 מעלות. אני מכיר את הזירה הזו יותר מ-20 שנה, עוד מהימים שבהם הייתי מזכירו הצבאי של שרון, שם פגשתי את פוטין גם במוסקבה וגם בישראל. נוכחתי בעיניי כיצד מתחילה להתהוות מערכת יחסים קרובה בין פוטין למדינת ישראל. תחילה עם שרון ובהמשך עם נתניהו, שהשכיל מצידו לקרב את הרוסים, להזיז אותם מעמדתם המוחלטת שהייתה בעבר אנטי ישראלית, ולשנות אותה למצב של פרו-ישראלית. פוטין היה מספר בפגישותיו עם נתניהו על ילדותו וחיבורו למשפחת יהודיות. והנה, בקלות דעת בלתי מוסברת, הופך לפיד את פוטין מידיד לאויב".

לא היינו אמורים להתערב מול שפך הדם באוקראינה?

"לא ולא. המלחמה הזו מתרחשת באירופה, אין לה קשר לישראל. אנחנו לא שחקן במלחמה הזו, ואיננו אמורים להתערב בה. גם נסיעתו של בנט למשימת ה'תיווך', כביכול, נעשתה בטעות ובחוסר שיקול דעת, כי בתחום הזה אינך יכול שלא לקחת צד, ובכל צד שאתה לוקח אתה משחק משחק מסוכן, שיכול לפגוע במדינה.

"מה שהכי מפתיע בעיניי, היא ההתעלמות של התקשורת. בעוד שמול עינינו אנחנו רואים את מעשי ידינו טובעים בים, את ההישגים האדירים שהשגנו במישור הדיפלומטי מול רוסיה במשך שנים הולכים ומתפוגגים, עדיין התקשורת עסוקה בזוטי זוטות של מה אמר פלוני או אלמוני שממוקם במקום ה-70 ברשימת הליכוד. זה מראה את אי ההבנה של הסיטואציה. רוסיה היא מעצמה, עם כל הסיטואציה שהיא נמצאת בה עכשיו במסגרת המלחמה. היא רבת השפעה ואסור לנו להתעמת איתה".

בסופו של דבר, קובע גלנט, הצמד בנט-לפיד קבר בבת אחת עשרות שנים שבהן נבנו היחסים בין רוסיה לישראל, כשאת המחיר ישלמו מיליוני היהודים שעדיין מתגוררים ברוסיה. "המדינה הזו, בל נשכח, הוקמה כבית לאומי לעם היהודי וכמרכז לקיבוץ גלויות. תפקידה של הסוכנות הוא להביא לכאן יהודים מכל קצווי תבל, ובכך למנוע התבוללות ולחזק את עם ישראל.

"ומה קורה עכשיו? עצם אי היכולת לפעול ברוסיה מטרידה אותי מאוד. אנחנו עומדים לאבד דור של יהודים שכעת יתבוללו, עד שייעלמו לגמרי. גם אני, כאדם חילוני, לומד תנ"ך, והנה, אני מצטט לך מהזיכרון פסוק מנבואת הנשיא ישעיה: 'אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ, אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ'. זהו בעיניי סוד קיומה של מדינת ישראל, שיכולה לקבץ אליה את בניה מכל מקום. והפגיעה הזו, שבה אנו לא יכולים לקבץ אלינו את יהודי רוסיה, כאשר כתוצאה מכך הם ייטמעו באוכלוסייה הרוסית וייעלמו, היא בעיניי פגיעה חמורה, קשה, כואבת ובעיקר מיותרת".

הסכם מסוכן

בימים אלו מנהל גלנט מערכה. כמו כל חבריו, מועמדי הליכוד, הוא עסוק בזירה הפנימית, בפריימריז, שידרגו את מיקומו.

אנו פוגשים אותו בשעת בוקר מוקדמת. המטה, המצומצם אך היעיל, הוקם בתוך חלל עבודה בראשון לציון. כאן יושבים אנשיו הקרובים ומרימים טלפונים לחברי הליכוד; מוודאים כי ביום פקודה יתנו את קולם לגלנט.

ועדיין, עם כל הקושי, הוא סבור כי זו הדרך. "הליכוד", הוא אומר, "היא המפלגה החידה שפועלת כדמוקרטיה. בניגוד ליאיר לפיד, גדעון סער, בני גנץ וליברמן שקובעים מי יהיו חברי המפלגה, אצלנו גם למנהיג אין זכות לבחור את המפלגה ומי שקובע הם חברי המפלגה. זה מה שיפה בליכוד, שבעצם ממשיך את המסורת של המפלגות שאינן מונהגות בידי שליטים, אלא מונהגות בידי העם, ומכך כוחה ועוצמתה".

בעיטה בדלי החלב. גלנט אלוף פיקוד הדרום בימי מבצע 'עופרת יצוקה' (צילום: לע"מ)

גלנט מדבר פוליטיקה ואני מבקש לסחוב אותו לנושאים אחרים. בימים אלו מונחת על שולחנם של שליטי אירן נוסחה סופית של ההסכם שהגישו לה המעצמות. השעון מתקתק, אך נכון לעכשיו האיראנים לא מראים להיטות. הם סוחבים את תשובתם ובינתיים מרוץ ההתגרענות לא פוסק לרגע.

"את נושא איראן", אומר גלנט, "אני מכיר לעומק מזה עשרות שנים. בתפקידי כמזכירו הצבאי של שרון הייתי ממונה על התיק הזה, כשאני הוא זה שהכנתי את עבודת המטה מול אמ"ן והמוסד.

"בזמנו נשלחתי על ידי שרון לפגישה עם הנשיא בוש, שבה הצגתי לו את המודיעין שאספנו על מתקני הגרעין באירן.

"בהמשך, בשנות כהונתם של אובמה וטראמפ, כשר בממשלה ראיתי כיצד הסנקציות מפילות את האיראנים על הברכיים. הפגיעה הכלכלית גרמה להם לבעיות קשות מאוד. גם באופן כללי במדינה וגם מנעה מהם לפתח את תוכנית הגרעין. כעת, הסרת הסנקציות, תשנה לחלוטין את מצבם של האיראנים".

טוענים האמריקאים: הסנקציות לא הועילו. תוכנית הגרעין המשיכה.

"למה הדבר דומה? לאדם שהרופא הורה לו לקחת אנטיביוטיקה במשך 14 יום. הוא לוקח יומיים ומפסיק וטוען: התרופה לא הועילה. הסנקציות בבירור הועילו, אך במידה ולא ימשיכו אותן אכן לא תהיה להן כל השפעה. חייבים למצות את השפעתן של הסנקציות ולהמשיך אותן. לא להסיר את היד מעל צוואר הדרקון האיראני.

"מעבר לכך, ישראל של בנט ולפיד, שגתה טעות כפולה ומכופלת. ראשית, הם הודיעו שישראל תתאם כל מהלך מבצעי ישראלי עם האמריקאים. זו שגיאה חמורה, משום שאנחנו לפעמים תיאמנו, לפעמים עדכנו רק בדיעבד, אך לא הייתה לנו כל מחויבות לעדכן וזאת משום שלישראל ישנם אינטרסים אסטרטגיים שקשורים לביטחונה והם מעל ומעבר ליחסים עם ארה"ב.

"המשגה השני הוא ההתחייבות שלא להעביר ביקורת פומבית על האמריקאים. זו שגיאה כפולה, משום שנתניהו נאם מול בתי הנבחרים, והתוצאה הייתה – שגם אם דבריו לא התקבלו בתקופת אובמה – זמן קצר לאחר מכן הנשיא טראמפ אימץ את המדיניות הזו.

"נכון להיום, ההסכם שמציעים לאיראנים מסוכן. הוא נותן להם לגיטימציה להמשיך בתוכנית הגרעין שמאיימת על העולם, והדבר הבולט ביותר בהסכם הוא שאינך יכול לבקר אותם. אם יש מתקן שפקחי סבא"א ירצו לבקר בו, הם יאלצו לספק התראה מוקדמת. זהו לא פיקוח. זה לא הסכם. זו קניית זמן קצר במחיר גדול. הבעיה העיקרית היא שהסרת הסנקציות פירושה הזרמה של מאות מיליוני דולרים לכיסים איראניים, כשבאמצעות הכסף הזה תתוגבר הפעילות הטרוריסטית ברחבי העולם".

לרסן את השופטים

יעד נוסף שעומד בראש מעייניו של גלנט, הוא הגבלת כוחה של מערכת המשפט. גלנט עצמו חש את נחת זרועה של המערכת המשפטית, כששופטי הבג"ץ היו אלו שמנעו ממנו לשמש כרמטכ"ל, זאת, למרות שהייתה אז תמימות דעים הן במערכת הביטחונית והן במדינית שהוא האדם הראוי לעמוד בראשה של המערכת הצבאית. בדיעבד, כך סבורים מומחים רבים, התערבות הבג"ץ שהביאה לפסילתו של גלנט, נראתה היטב בתוצאותיה של מערכת 'צוק איתן', שכידוע לא הביאה להגברת ההרתעה לאחר שצה"ל לא הפעיל את כל יכולותיו.

מה תוכל לעשות בקדנציה הבאה, אם בקדנציות הקודמות לא ראינו שפעלת לבלימת כוחה של החונטה המשפטית?

"דעתי, שאני חוזר ואומר אותה בכל הזדמנות, היא שמערכת המשפט חצתה ברגל גסה את קו הגבול שמפריד בין הרשויות. היא חדרה לתחום פעילותה של המערכת המבצעת, קרי הרשות המחוקקת. חייבים לשנות זאת, ולכן נדרש כוח פוליטי שיסכים לאפשר את הפעולה.

"לממשלות ישראל שאני הכרתי, ב-2015 וב-2013, לא הייתה את היכולת להביא לשינוי, הייתה לנו את 'ברית האחים' המפורסמת של לפיד ובנט שמנעה מאיתנו להעביר את 'חוק ההתגברות' ובכך לצמצם את כוחה של מערכת המשפט ולרסנה. בהמשך, נכנסו לממשלה אנשי 'כולנו' של כחלון (גלנט, אגב, היה אז חבר במפלגת כולנו ושר מטעמה –א"ה), כשכחלון עמד איתן בסירובו לפגוע במערכת המשפט.

בימיו העליזים של פורום החווה. גלנט עם שר הבטחון מופז ורה"מ שרון (צילום: לע"מ)

"אני, אגב, הייתי היחיד מתוך חברי 'כולנו' שטען כי יש להגביל את מערכת המשפט, ואף התנגדתי בוועדת השרים לחקיקה לעמדת הסיעה כאשר תמכתי בעמדת הליכוד. הייתי מהמובילים בקידום פסקת ההתגברות, אך לצערי לא היו לנו אז די הצבעות. היום, לדעתי, אנחנו נמצאים בשעת כושר. ברור לכולם כי בית המשפט העליון חצה את הגבול, כאשר במקום לפרש את הכתוב בחוק הוא מפרש את כוונת המחוקק. זהו עיסוק בפסיכולוגיה ולא במשפטים. הסיטואציה שבה כל דבר שפיט והסמכות נמצאת אצל השופט ולא בחוק הכתוב, מביאה לכאוס. בכדי לשנות זאת, נצטרך כוח פוליטי ואני מקווה שהפעם יהיה לנו את הכוח הזה".

אל תכתיבו לנו

נעבור לפוליטיקה. מה קורה אם נתניהו לא משיג 61. אינך סבור שהגיע זמנו לפנות את מקומו?

"השאלה הזו איננה במקומה. אין זכות לאיש, מלבד לחברי הליכוד, לקבוע מי יעמוד בראשם. כפי שאיני מבקש שיאיר לפיד לא יעמוד בראש 'יש עתיד' ויפנה את מקומו למיקי לוי ושגנץ יפנה את מקומו לשוסטר, כך שלא יתערבו אצלנו.

"זו עזות מצח לקבוע למפלגה היחידה שקובעת באופן דמוקרטי מי יעמוד בראשה. הרי ליברמן ולפיד, גנץ וסער, מכתיבים את הרשימה ומי שמעז להשמיע עמדה שונה ראשו נערף, עיין ערך עופר שלח או האוזר והנדל. כך שמהם אני מצפה שישבו בצד ולא יתערבו אצלנו ברשימה.

"ולגופו של עניין, מי שהביא את מדינת ישראל לתסבוכת הפוליטית שהיא מצויה בה, אלו דווקא האנשים שמחרימים את האחרים. כי אם אתה מחרים את הצד השני, קורים שני דברים: מאחר וחייבים להשיג 61 אז כל אחד מעלה את המחיר, ומצד שני אי אפשר ליצור חיבורים. לכן, הדיון לא רלוונטי, וזו גדולתה של הליכוד, שעמדה מאחורי נבחריה ולא בגדה בהם, כשכתוצאה מכך לנו היו מאז יסודה של תנועת חירות 5 מנהיגים ומאז הקמת המדינה ארבעה, כשכולם אנשים בעלי שיעור קומה, בעלי עקרונות ודרך, ולעומתה קח את מפלגת העבודה ותאמר לי מה הקשר בין מירב מיכאלי לאבי גבאי, עמיר פריץ ובן גוריון, פרס ויצחק רבין. המנהיגות הנוכחית היא מוטציה שאין לה כל קשר למנהיגות בעבר, והיא נובעת ממדיניות עריפת הראשים שאומצה שם.

"אנחנו, בליכוד, לא פועלים כך, ואני מבקש להזכיר שבגין היה 39 שנים באופוזיציה, מ-44' ועד 87'. הלכנו אחריו פעם אחר פעם כאשר בכל פעם המספרים עלו עד שהגיע המהפך שאני הייתי בין מחולליו, בכך שהצבעתי אז לראשונה כנער בן 18 עבור בגין. אז לי אין בעיה לעבור שנים נוספות באופוזיציה, ולא אחשוב לרגע לתת לאנשים מבחוץ להחליט עבורי מי יהיה זה שיעמוד בראש מפלגתי".