כתב 'משפחה' עשה את הלילה הדרמטי בכנסת במחיצתו של עמיחי שיקלי, הח"כ המורד מסיעת 'ימינה'. ריאיון סוער
"בנט עשה טעות גורלית. עתיד הממשלה הזו לא מזהיר"
"לא אני התבלבלתי – זה נפתלי בנט שהתברבר בניווט", אומר עמיחי שיקלי, חבר הכנסת ממפלגת 'ימינה' שהחליט להפגין עצמאות ו"להישאר נאמן לבוחרים ולערכים שבשמם הלכנו לבחירות" >>> את הלילה המתוח והדרמטי שבו המערכת הפוליטית כולה נשאה את עיניה לעברו של מי שהפך ללשון המאזניים והדמות הכי מסקרנת בכנסת – עשה יונתן בירנבוים במחיצתו של שיקלי, שחשף את ה'אני מאמין' שלו, דיבר על יחסיו עם חברי הכנסת החרדים והציג את היסודות היהודיים שמנחים את צעדיו העצמאיים >>> מסמך דרמטי
ושוב הוא הפך ללשון המאזניים. הכל היה תלוי באצבע שלו. בניין הכנסת כולו, על 120 נבחריו, מאות העוזרים הפרלמנטריים, גדודי היועצים הפוליטיים, חבורות הפרשנים והכתבים, כולם עסקו כל הלילה בשאלה אחת – כיצד יצביע עמיחי שיקלי.
והוא החליט להיות היחיד מבין חברי 'ימינה', מפלגתו של מי שנושא בתואר ראש הממשלה – שנשאר נאמן להבטחות. צמוד לערכים שבשמם רצה המפלגה בבחירות.
חבר הכנסת עמיחי שיקלי, האיש שהובא לפוליטיקה על ידי נפתלי בנט, אבל הוכיח שנאמנותו לימין ולמצביעיו גדולה על נאמנותו ליו"ר מפלגה שהעדיף, לדבריו, את הטובה האישית – הוא החבר היחיד מבין סיעות הימין בממשלה שהלך בעקבות המצפון שלו. הוא העדיף את הערכים על פני הכיסא, לא הסתנוור מהצעות לתפקידים יוקרתיים ושמר באדיקות על הבטחתו לבוחר.
כשראה את הפניית העורף של בנט לבוחריו תוך הפרת כל ההבטחות – החליט באומץ שהוא נשאר במחנה הימין. גם אם טכנית הוא נמנה כחלק מסיעת 'ימינה', משתתף בחלק מישיבותיה, ואף שומר על קשר טוב עם ראשי המפלגה – שיקלי הפך לגיבור של סיעות הימין.
היה לו הרבה מה להפסיד. למעשה, עדיין יש לו הרבה מה להפסיד. ביום שלישי השבוע, לאחר שבחר ללכת עם המצפון ולהצביע נגד הצעת הפשרה שנרקחה בין 'ימינה' לרע"מ ומרצ, צעד שהכשיל את ההצבעה – גברו הקולות ב'ימינה' להכריז עליו כפורש, ובכך לנטרל את יכולתו לרוץ בבחירות הבאות באמצעות אחת הסיעות הקיימות בכנסת. הליכוד, למשל. מנגד, הצעות קורצות שוגרו אליו, אם רק היה מסכים ליישר קו.
ושיקלי הפתיע. גם בתום הלילה הארוך השבוע בכנסת, כאשר בחר להצביע עם סיעות הימין מהאופוזיציה ולהתנגד להארכתה של הוראת השעה שהציעה שרת הפנים, איילת שקד, לאחר ההסכמות שהושגו מול רע"מ ומרצ.
את הלילה הזה – על תהפוכותיו, התחבטויותיו וכסיסות הציפורניים הרבות שליוו אותו – עשינו לצידו של שיקלי. היינו עדים ללחצים מימין ומשמאל, וראינו אותו בשעות שבהן הבין כי כל החלטה שלו יכולה לחזק את יסודות הקואליציה או להרעיד את יסודותיה הרעועים גם כך.
…
תחילה, מעט רקע:
חוק האזרחות, שמוגדר כ'הוראת שעה' הזקוקה להארכה נוספת מדי שנה, חוסם את כניסתם של אלפי פלסטינים למדינת ישראל והפיכתם לישראלים במסגרת 'איחוד משפחות' על רקע נישואין.
אין חשוב כחוק האזרחות עבור ביטחון המדינה. על זה אין חולק. השאלה שהבעירה את הלילה הזה בכנסת היא אחת – האם על האופוזיציה לפרוש רשת ביטחון לקואליציה שטוענת שהיא "עשר מעלות ימינה" ולהציל אותה מעצמה, בעקבות הברית שכרתה עם מפלגות אנטי ציוניות, או ש"ביטחון המדינה נמצא מעל לכל שיקול פוליטי", כפי שח"כי הקואליציה דאגו לדקלם ליד כל מיקרופון ודוכן.
מנגד, האופוזיציה הימנית הגישה את הצעת 'חוק יסוד: ההגירה' – שאמורה לחסום הרמטית את התאזרחותם של פלסטינים, לא כהוראת שעה וללא חריגויות וחורים כמו בחוק הנוכחי. "אם ביטחון המדינה חשוב להם, שיתמכו בחוק. לראשונה אי פעם יש רוב ימני בכנסת. אפשר להעביר את זה", אמרו סיעות הליכוד, שס, יהדות התורה והציונות הדתית. באופוזיציה אף הציעו לתמוך בחוק הזמני למשך חודשיים, ובזמן הזה לגבש תמיכה בחוק היסוד שהוגש מימין. בקואליציית בנט-לפיד-עבאס בחרו שלא להגיב.
לחצים מכל כיוון
את הלילה הארוך והמותח הזה אנו עושים לצידו של שיקלי. בין הצבעה לזו שאחריה, הוא פורשׂ לראשונה באוזני 'משפחה' את ה'אני מאמין' שלו, מסביר מה הביא אותו להיות קול בודד נגד המפלגה שאליה הוא משתייך ומה היסודות שמחזיקים אותו.
בינתיים מוזעקים חברי הקואליציה לדבר במליאה כמה שיותר, על מנת 'למרוח זמן'. 34 חברי קואליציה נרשמו לדבר, כולל ראש הממשלה עצמו, נפתלי בנט. מריחת הזמן, אם תהיתם, נועדה לסייע לקואליציה להמשיך בדיאלוג עם סיעות מרצ ורע"מ, כדי לחפש פשרות ולהגיע להבנות.
במזנון הח"כים הסמוך למליאה יושבים חלקים נכבדים מנבחרי הציבור סביב שולחנות מרובעים, מתייעצים בלחש עם היועצים, מצחקקים בקול עם הדוברים או מנצלים את הרגעים הפנויים – שילכו ויתארכו במהלך הלילה – עד להצבעה, בשביל לדרוש בשלום בני הבית שאת חלקם ראו רק בשבת האחרונה.
ח"כים משני צידי המפה הפוליטית מוצאים רגעים של הפוגה בין הנאומים הבלתי נגמרים המתקיימים במליאה. בצד החדר, כמעט בפינה, יושב האיש שמרכז אליו את כל המבטים, כמו גם את כל המתיחות של הלילה הזה ושל המערכת הפוליטית בכלל – יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, שנכנס למזנון "רק לטעום משהו קטן". בין הסתודדות אחת לרעותה, הוא נענה לבקשות הרבות, מניח את הסכו"ם על השולחן, מסדר את העניבה ומצטלם שוב ושוב עם אורחים מזדמנים.
ואז הוא נכנס. קשה היה שלא לזהות מבעד למסכה השחורה את פניו של חבר הכנסת שנמצא לאחרונה, אולי יותר מכולם, במוקד העניינים – וככל שיתקדם הלילה הזה, הפוקוס לעברו רק ילך ויגבר, עמיחי שיקלי. יש שיאמרו שהוא פוסח על שתי הסעיפים, אבל בסופו של הלילה הזה התברר, כי השיוך שלו לצד הימני של המפה – חזק יותר מהשיקול הפוליטי הרגעי.
שיקלי מחוזר על ידי כל הצדדים וזוכה לאהדה גדולה בציבור. בשעות שעשינו איתו, למדנו כי מדובר בדמות מסורתית מאוד ובעלת זיקה חמה לדברים שבקדושה. הוא מקפיד ללמוד תורה, לשמוע שיעורים, ולא מוותר על החברותות ללימוד תורת החסידות. חברי הכנסת החרדים לא מסתירים את הערכתם אליו ורואים בו שותף מלא למלחמותיהם לשמירת הדת במדינה. גם נתניהו מעלה אותו על נס בכל הזדמנות.
מהצד השני – הצד הטכני של שיקלי – נרשמת מבוכה רבה, גם על פניו של ראש הממשלה עצמו, כאשר ח"כ שיקלי מציב מולם שוב ושוב את המראה – זו שמשקפת להם בלי סנטימנט אחד לרפואה את ההבטחות הרבות שהפרו לבוחריהם, כמו גם את לקיחת מושכות השלטון שלא ביושרה.
הלילה רק התחיל, וח"כ שיקלי נראה עדיין ערני ומלא אנרגיות כתמיד. לאורך כל הריאיון עימו הוא משדר נינוחות וכושר נדיר לעמידה בלחצים. לכל שאלה יש לו תשובה, ומאחורי כל תשובה יש משנה סדורה, אותה גיבש הרבה לפני שחשב להצטרף לפוליטיקה. עכשיו, כשהוא בפוליטיקה, הוא בסך הכולל מיישם, תוך כדי הליכה.
'נשארתי נאמן לבוחרים'
מתוך הבנה הדדית כי הוא עלול לגדוע את הריאיון פעם ופעמיים לענייני השעה וההצבעה, אנחנו מתאמצים להישאר ממוקדים – מה שלא תמיד עולה בהצלחה.
מה הביא אותך לצאת נגד האיש שהביא אותך לפוליטיקה?
"אענה בשלושה חלקים: הראשון, ואומר את זה באופן הכי ברור שאפשר – לא יצאתי נגד איש, אלא נגד השיטה של הפניית העורף לציבור הבוחרים, שהוא בסופו של דבר קרוב אלינו בעמדותיו הלאומיות.
"הדבר השני שיצאתי נגדו, זו התפיסה המעוותת שבאמצעות שישה מנדטים אפשר לטעון לכתר ראש הממשלה. כשמערכת בנויה בצורה כזו – היא מייצרת חולשה לראש הממשלה, ומציגה אותו נטול כוח אמיתי לנווט בהתאם לחזון ולדרך בהם הוא מאמין.
"והחלק השלישי – יצאתי נגד העובדה, שברגע גורלי כמו זה שלפני הבחירות, מצהירים וחותמים שלא יקימו ממשלה עם השמאל, לא ייתנו ללפיד את ראשות הממשלה בשום צורה, ולא יֵשבו עם מפלגות אנטי ציוניות או תומכות טרור, כשלמעשה, למרות שחזרו על כך עשרות פעמים בכתב ובעל-פה, הפרו הבטחות מפורשות בכמות סיטונאית. זה לא הגיוני, ולא מתכתב עם שום אתיקה בסיסית.
"מעבר לזה, חשוב לי לחזור ולהדגיש: אין לי דבר נגד בנט עצמו. אין לי ספק שהוא רוצה את טובת המדינה ושאף למנוע בחירות חמישיות. מהטעמים שלי בחרתי לצאת נגד הדרך, אבל לא נגד האיש. מה שמאפשר לי, אגב, להיות איתו ועם שאר חבריי לסיעה בדיאלוג תמידי".
אתה מדבר על ראשות ממשלה עם שישה מנדטים כמשהו לא ראוי, כשלמעשה, גם 'הליכוד' הציע לבנט רוטציה בראשות הממשלה עם אותו מספר מנדטים.
"נכון, וזה באמת תקדים לא בריא למערכת הפוליטית. צריך להבין, שאמנם רצנו בבחירות כדי להביא את נפתלי בנט לראשות הממשלה, אבל רק במידה והיה מצליח להשיג לפחות עשרה מנדטים. פחות מזה זה כלום. בנט עצמו אמר את זה. פשוט לא הגיוני שמי שהפך ללשון מאזניים בהקמת ממשלה – יקבל לידיו כוח לא פרופורציונלי בעליל. ראש ממשלה צריך ליהנות מתמיכה לאומית מסיבית. הוא נושא דברים בקונגרס האמריקאי, באו"ם, או אפילו בכנסת – בשם כל העם, ומן ההכרח שתהיה מאחוריו תמיכה רחבה מהעם. נכון שכללי המשחק מאפשרים טכנית את האנומליה הזאת, אבל זה לא הופך את האנומלי לנורמלי".
באיזה יחס נתקלת בתוך מפלגת 'ימינה' מהרגע שהתברר שאתה לא חלק מההליכה עם השמאל ורע"מ?
"יצוין לזכות 'ימינה', שעם כל המצב המורכב – שבוודאי שם אותנו במתח מסוים – לא חוויתי עוינות מאף אחד מחברי הסיעה בשום שלב. גם מצידי, השתדלתי שמעבר לדברים החשובים שצריכים להיאמר, לא לחטוא בלשון הרע ולא לפגוע בשום אדם" (הערה: הדברים נאמרו כמה שעות לפני הצבעתו נגד הקואליציה. מאז, הזמירות ב'ימינה' השתנו מעט. י"ב).
'בחרתי באמת'
מעבר להיותו אחת הדמויות המסקרנות במערכת הפוליטית – עקב העמדה העצמאית שבה בחר מטעמים אידיאולוגיים – שיקלי אינו טורח להסתיר בכל הזדמנות את זיקתו היהודית העמוקה, שלדבריו, היא הדבר היחיד שמנחה אותו בכל צעדיו הפוליטיים.
איזה מטען אתה מביא איתך מהבית?
"אני לא מביא שום דבר מעצמי", הוא אומר ל'משפחה'. "כל מה שיש לי נמצא כבר בתוכי מדורות קודמים. הכל נטוע בי עמוק מינקות. אבי ואימי, שיחיו לאורך ימים טובים, עלו לבדם מצרפת לארץ ישראל והתחתנו פה. אני רואה בהם דמויות שהלכו בעקבות אברהם אבינו. הם קיימו בעצמם 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך', הגיעו לארץ ישראל חסרי כל, ועברו – כמו עולים רבים – את הסאגה של קשיי הקליטה ואת החיים בשולי החברה, לפחות בראשית דרכם.
"אני עצמי נולדתי בירושלים וזה מרגש אותי כל פעם מחדש לחשוב על זה. המחשבה הזו שזכיתי להיוולד בארץ ישראל, בירושלים, מלווה אותי תמיד. גם השם שלי – עמיחי, הוא נוטריקון 'עם ישראל חי'. אבל שום דבר לא מעצמי. כל מה שיש לי ולך ולכל יהודי – זה מה שהוא קיבל בשורשים מאבותיו.
"התפיסה הפוסט-מודרנית, שהיא התפיסה הדומיננטית שרווחת כיום בעולם, רואה את האדם שנולד כמו דף חלק. אבל התפיסה היהודית אומרת שכל תינוק יהודי שנולד קשור לדפים שקדמו לו, לשורשים. אלו המחשבות שתופסות אותי ומכוונות את דרכי. אני חלק משרשרת הדורות של אבא ואמא, סבא וסבתא, שחלמו על ארץ ישראל ועלו אליה, ושל הדורות הקודמים יותר שאמנם חלמו על ארץ ישראל אך לא זכו לעלות אליה".
לדבריו, השלב שבו נולדה אצלו ההכרה העמוקה בצורך לעסוק בשורשים היהודיים ולהפוך אותם לגורם הדומיננטי בכל שלבי החיים – נולדה מתוך העולם החינוכי. "שימשתי כמחנך לנערים חילונים. בשלב מסוים, לאחר חשיבה מרובה, הצלחתי לבנות את השולחן היהודי שלי על ארבע רגליים יציבות, מעבר לעשרת הדיברות ולי"ג עיקרים שהם כמובן הבסיס. רגל אחת היא ההתנהלות שלנו כבני אדם אחד לשני, וכמו שלמדנו מהלל הזקן ומרבי עקיבא – 'מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך'.
"אבל הבנתי שלערכים כאלה אי אפשר להגיע ללא לימוד התורה. לא לחינם אמרו חז"ל ש'תלמוד תורה כנגד כולם', כי בלי לימוד תורה אין יהדות. זה הבסיס האיתן, היסוד המרכזי, ולכן יש לי שיעורים וחברותות בתורה ובחסידות.
"הרגל השלישית, היא השבת. כשמדברים על שבת במרחב הציבורי מיד חושבים על תחבורה ציבורית. נו באמת? כל השבת הגדולה והנפלאה הזו מסתכמת בשאלה של תחבורה ציבורית, כן או לא? השבת היא רעיון הרבה יותר עמוק מזה. על קדושת השבת נלחמנו כל הדורות ועמדנו מול אימפריות כמו רומא ויוון. השבת מלמדת אותנו על עליונותה של הרוח על פני החומר. וכמובן, החיבור שלי לארץ ישראל משלים את כל זה".
כשאנו שואלים על הקשר שלו עם גדולי תורה, שיקלי מספר: "יש לי קשר עם מספר רבנים מכל גווני הקשת ביהדות. אני משוחח איתם מעת לעת, מקשיב לשיעורים שהם מוסרים, ולפעמים אף משתתף בהם פיזית. עם יד על הלב אני יכול לומר שבלי לימוד התורה, לא היה בי את הכוח לעשות את הצעד הזה ולהתנגד לזרם.
"הרבה מזה אני תולה בזכות תורת הרבי מקוצק, שמשפיעה עלי מאוד לטובה בכל תחומי החיים. לדוגמה, הפסוק אומר 'האמת והשלום אהבו'. במבט ראשון נראה שיש כאן שילוב מקסים של שני דברים טובים, אבל האמת היא, שתורת קוצק מלמדת אותנו שאמת ושלום הם שני דברים שמתנגשים. ביום שהצבעתי נגד הממשלה, הייתי צריך להזיז את השלום ולבחור באמת".
'בנט טעה בניווט'
הריאיון, כפי שניתן היה לצפות מראש – מופסק בשלב הזה. עמיחי שיקלי נקרא בבהילות למליאה. גם שאר הח"כים עוזבים את המזנון וממהרים לממש את זכותם הדמוקרטית. הרגעים המכריעים של הלילה הארוך הזה מתקרבים, וההמולה במסדרונות הכנסת בהתאם. ח"כ שיקלי מוציא את הטלפון מכיסו תוך כדי הליכה מהירה ומבצע התייעצות נוספת, אולי אחרונה, לפני שישמיע את הצבעתו בהצבעה השמית.
האם יגיד 'בעד' ויציל את קואליציית השעטנז, או שילך עם גוש הימין שבאופוזיציה ויגיד 'נגד'? לשאלה הזו מרותקת בלילה הזה הכנסת כולה, לצד אינספור אזרחים שעוקבים מביתם אחר הדרמה במליאה.
האמת היא, שבתחילת הערב הוא גילה לנו כממתיק סוד שהוא נוטה להצביע בעד. "אם החוק יעלה כלשונו", הוא דאג לסייג.
אלא, שאז, בשעת לילה מאוחרת מאוד, קרתה תפנית.
"יש פשרה", הוא מפטיר לעברי כשהוא מתנשף ונסער. "שקד מושכת את הנוסח הנוכחי. בממשלה מביאים להצבעה צו מתוקן להארכת הוראת השעה לחצי שנה בלבד, עם התחשבות במה שמכונה 'מקרים הומניטריים'. מרצ יצביעו בעד וברע"מ יימנעו, חוץ משניים". כבר בשלב הזה, יכולנו להבין שדעתו מתחילה להשתנות.
בבניין הכנסת נרשמת נוכחות מדהימה של 120 ח"כים. עשר דקות לאחר מכן אנחנו מדווחים כי חברי הממשלה אישרו את קיצור תוקפו של חוק איחוד משפחות משנה לחצי שנה בלבד. הדרמה בעיצומה.
הקולות במזנון הלכו וגברו. אמירות בנוסח "הם שוב מכרו את המדינה" מתערבבות בהאשמות על "אופוזיציה שעושה פוליטיקה קטנה במקום לדאוג לביטחון ישראל". ח"כ שיקלי מתעלם מרעשי הרקע וחוזר לשולחן. ריאיון זה ריאיון.
עיניו אדומות, קולו מותש ואיטי, ונראה שהעבודה הפרלמנטרית, לצד הלחצים שהוא נתון אליהם מכל כיוון, סחטה ממנו ביממה האחרונה את שאריות המרץ. "טירוף של לילה מצאתם לכם", הוא רוטן בחיוך על המועד שבו בחרה מערכת 'משפחה' לתזמן את הריאיון. יש סיבה, כמובן, לתזמון הזה.
מה טיב יחסיך עם ראשי המפלגות החרדיות?
"האמת, אני לא ממש מכיר אותם ואין בינינו איזו אינטראקציה ביום יום. אבל יש לי הערכה רבה אליהם. אני לא רואה סיבה לפערים האידיאולוגיים שנוצרו".
לדעתך בנט איבד את המצפן הימני?
"אני באמת מעדיף להימנע מניסוחים לגופו של אדם. אני בהחלט חושב שהוא טעה בניווט טעות גורלית ובחר במה שאני רואה כקיצור דרך, כמו שכתוב בדברי חז"ל שיש דרך קצרה שהיא ארוכה. מהמבט שלי, זו בדיוק הדרך שהוא בחר בה".
…
היו ימים שבהם נפתלי בנט היה גאה מאוד בחבר סיעתו, עמיחי שיקלי. כשליהק אותו לרשימת 'ימינה' (שנקראה אז 'הימין החדש' ולא עברה את אחוז החסימה), בנט כתב עליו: "עמיחי הוא מטובי בניה של הארץ הזאת. לוחם, מפקד פלוגה ביחידת אגוז, ומחנך שפועל בכל כוחו לחיזוק החברה הישראלית ועשיית טוב בעם ישראל. אני מאמין שאת הרוח הגדולה שסחפה מאות רבות של בני נוער הוא יביא איתו גם לכנסת. עם עמיחי לצידנו, אין ספק שמדינת ישראל תחזור לנצח", סיים בנט. לא בטוח שגם השבוע היה חותם אף על אחת מהמילים הללו.
לפני שנכנס לכנסת שימש שיקלי כמחנך, יזם חברתי וחינוכי, ומייסד 'תבור – המדרשה למנהיגות ציונית'. הוא נולד לד"ר איתן שיקלי, מומחה לחינוך יהודי ונשיא האוני' היהודית במקסיקו סיטי. בתפקידיו הצבאיים לקח חלק בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה. לאחר מכן התמחה בדיפלומטיה וביטחון. הוא מרצה בפני מפקדים, ארגונים חברתיים ומוסדות חינוך, בנושאים של זהות יהודית ומורשת עם ישראל.
שיחותיי עם נתניהו
הגישה העצמאית ששיקלי החל להפגין מהרגע שבנט פנה בחדות לעבר הצד השמאלי של המפה – הופכת אותו לאהוד הימין. בצלאל סמוטריץ' אמר עליו: "יש קונה עולמו בשעה אחת. שיקלי משמיע שיח ערכי וישר שכל כך חסר לנו בפוליטיקה". גם ראש האופוזיציה נתניהו מרעיף תשבחות על הח"כ שמרד במפלגתו (או שמפלגתו מרדה בערכיה), ומכנה אותו בכל הזדמנות כ'איש אמיץ'.
תוכל לספר לנו על שיחותיך עם נתניהו בימים אלה?
"אנחנו מנהלים שיחות מפעם לפעם על עניינים שעומדים על הפרק. שיחה אחת ארוכה במיוחד נסובה סביב המציאות המדינית הביטחונית והפוליטית, כמו גם הכושר של הממשלה הנוכחית להתמודד עם המציאות הזו.
"דיברנו על ממשל ביידן. על זה שהגם שהנשיא האמריקאי עצמו נחשב לדמוקרט פרו-ישראלי – הרי שהוא מוקף ב'נערי אובמה', בעלי עמדות פרוגרסיביות, חלקם עם זיקה אידיאולוגית לתנועת החרם BDS ולאחים המוסלמים. נוסיף לזה את הנשיא החדש של איראן שהוא עוד יותר קיצוני מקודמו, ואת האיחוד האירופי שנחוש לנשל את מדינת ישראל משטחי C.
"ובכל זה הממשלה הנוכחית החליטה לא לטפל. היא בחרה לדחות בעיות מדיניות כבדות משקל, וזה מתכון בעייתי לאתגרים גדולים ומורכבים עבור מדינת ישראל. במציאות עולמית כזו, נכון שתהיה ממשלה יציבה שמאחוריה מאסה ציונית לאומית – שתעמוד כחזית אחידה אל מול האתגרים".
אם הבחירות לראשות הממשלה היו מתקיימות מחר, למי היית מצביע – לנתניהו או לבנט?
שיקלי מטיל פצצה: "אצביע לנתניהו. למרבה הצער, ההחלטה של בנט להקים ממשלה עם מפלגות כמו מרצ ו'העבודה', תוך הפניית עורף ל'ליכוד' ול'ציונות הדתית' – מעידה על היעדר מחויבות מצידו למחנה הלאומי כולו. זה מדאיג מאוד וזה מחייב חשיבה מחדש של המסלול".
אתה חושב שהמפלגות החרדיות נהגו נכון בסירובן להיכנס לממשלה?
"בהחלט. זה רק מחזק את מה שאמרתי מקודם על כך שיש למפלגות החרדיות בסיס טוב, חיבור עמוק לציבור המסורתי, וזה לא סותר את החרדיות שלהן".
מה דעתך על כך שראש ההמשלה בנט והשרה שקד מטיחים בפני האופוזיציה – 'אתם נגד המדינה', בעוד הם עצמם לא הצליחו לגבש תמיכה מלאה מתוך הקואליציה שלהם?
"אנחנו נגד המדינה? הרי הם אלה שבנו קואליציה לא ציונית. איך אפשר לגלגל את הכדור אלינו ולבוא אלינו בטענות? זה מופרך לחלוטין".
השותפות של רע"מ בממשלה מסוכנת לדעתך לביטחון המדינה?
"ברע"מ עצמה יש מספר דמויות. יש את היו"ר מנסור עבאס שמוביל קו אחד, ויש את ח"כ וואליד טאהא שמוביל קו שונה. אני בהחלט לא שולל על הסף שיתוף פעולה איתם, אבל בעיניי אסור שהם יהיו לשון המאזניים".
איפה אתה רואה את עצמך לאחר הבחירות הבאות?
"יש שתי אפשרויות: או ברשימה חדשה שתקום – או במסגרת 'הליכוד'.
'זה בנט שהתבלבל'
השעה קרובה לעלות השחר, וח"כ שיקלי ממהר להצבעה. הפעם באמת. בדרכנו החוצה, אני מנסה לברר איתו מה הוא מתכוון להצביע. שיקלי לא ממהר לענות, ונראה כי יותר משהוא מתלבט – הוא פשוט מחכה לראות עד לאן הגיעה הקואליציה עם הסכמיה מול מפלגות השמאל השותפות בממשלה. אנו מניחים לו בקשר להצבעה ומבקשים לברר מהי תוחלת החיים של ייצור הכלאיים המוזר הזה – ממשלת בנט-מרצ-לפיד-עבאס.
שיקלי עוצר את פסיעותיו המהירות כמי שמסכים לחשיבותה של השאלה. "ממה שאני רואה עכשיו – בחמש בבוקר של יום שלישי אור לכ"ו בתמוז – עתיד הממשלה הזו לא נראה מזהיר בכלל".
בשעה הקרובה יתברר שהוא צדק. ליל השימורים מגיע לסיומו, ובמליאת הכנסת מתקרבים להצבעה. השר אלעזר שטרן מסכם את החוק, ואז – בהפתעה גמורה או שלא – דרמה במליאה: החוק הופך להצעת אי אמון בממשלה.
לבקשת הקואליציה, ההצבעה היא שֵׁמִית. מזכירת הכנסת, גב' ירדנה מלר-הורוביץ, מקריאה את שמות הח"כים, אחד אחד. ארוכה הדרך לאות שי"ן. עיניים רבות נשואות לח"כ שיקלי, מימין ומשמאל. בשלב הזה, ב'ימינה' עדיין תולים בו תקוות שיכשיר את המהלך.
ואז זה קורה. שמו של שיקלי מוקרא מדוכן המזכירות, והוא עונה בקול איתן ובוטח: "נגד". את הבעות ההלם בשורות הקואליציה קשה היה להחמיץ – ואלו מהוות תמונת מראה הפוכה לחיוכים וללחיצות הידיים שנראה בסיעות האופוזיציה.
החוק נפל. המבחן המשמעותי הראשון של ממשלת הכלאיים הנתמכת ונסמכת על תומכי טרור – נכשל, לא מעט בזכות ח"כ שיקלי עצמו, שהחליט להצביע נגד החוק שהוסכם לגביו עם רע"מ ומרצ, ובעצם הצביע בעד הצעת אי-אמון בממשלה.
אחרי הדרמה אנו שואלים לתגובתו, ושיקלי משגר לנו את מה שבדקות הקרובות יפרסם כהודעה רשמית: "הלילה קיבלנו הוכחה לבעייתיות של ממשלה שאין בה רוב ציוני מובהק. כזו שמתחילה את הלילה עם הארכת חוק לשנה ומסיימת אותו עם הארכה לחצי שנה, שמתחילה עם 1,500 היתרים ומסיימת עם למעלה מ-3,000. מדינת ישראל צריכה ממשלה ציונית מתפקדת, ולא שעטנז שתלוי על בלימה בקולותיהם של רע"מ ומרצ". עוד הוסיף: "שיהיה ברור – אם החוק היה מגיע ככתבו כלשונו בלי כניעה למרצ ורע"מ – הייתי מצביע בעדו".
כמובן, הרוחות בקואליציה סערו, ועיקר האש מכוונת לעבר הח"כ שפעל לפי צו מצפונו. "שיקלי ביביסט", הטיחו ב'ימינה'. השרה שקד דרשה מבנט להכריז עליו כפורש. בנט עצמו, בנאום שנשא למחרת הלילה שבו נכשלה ממשלתו בהצבעה – לא הסתיר את אכזבתו מחבר המפלגה שלו: "שעה לפני ההצבעה שיקלי אמר שלא יצביע בעד פתיחת השערים לפלסטינים", אמר בנט, ורק לא התייחס לחלק השני: ברגע האחרון – הצעת החוק שונתה ו'רוככה', לדרישתם של החברים ממרצ ורע"מ.
בנט הוסיף לבקר את חבר סיעתו: "שיקלי נקלע לבלבול, ליבי איתו. כמו בחלילן מהמלין, שכפר שלם הולך בעיוורון אחר קוסם, נתניהו גרר אחריו אנשים שלא יזכרו לטובה את הלילה הזה". ועדיין, בנט סירב לומר האם בכוונתו להכריז על ח"כ שיקלי כפורש מסיעתו. יש לכך סיבה: למרות הכל, בנט עדיין זקוק לשיקלי בהצבעות עתידיות, למשל תקציב המדינה.
אלא שבניגוד להאשמה של בנט – שיקלי דווקא לא התבלבל. שעה קלה לאחר ההאשמה של בנט, הגיב חבר הכנסת מסיעתו: "נפתלי יקר, אתה מבורבר בניווט. עוד לא מאוחר לעשות את המעשה הנכון ולהקים ממשלה לאומית, בדיוק כפי שהתחייבת".
…
בצהרי יום שלישי, אחרי כל הדרמה, חזרנו אליו.
את הלילה שעבר הוא מגדיר "לא פשוט בכלל מבחינתי", וזה מחזיר אותו לערב הקמת הממשלה "כשאתה לשון מאזניים – אתה פשוט צריך להתמודד שוב ושוב עם השאלה האם אתה בעד או נגד הממשלה. אבל הדעה שלי לא השתנתה".
