הרוח הנושבת ברורה: בית המשפט העליון יקבע כי חלה חובת גיוס על כלל תלמידי הישיבות ולפיכך יש לשלול תקציבים ממי שנקרא לבקו"ם ולא התייצב | הנעלם הגדול: האם הצווים יחולו רק על 3,000 חייבי גיוס – כפי שדורשת היועמ"שית – או שבית המשפט ירחיק לכת ויחייב 63,000 לומדי תורה בהתייצבות מחודשת בבסיסי הקליטה?
גם מי שאינו שוטה או נביא יודע מה עומדת להיות שורת ההכרעה שתצא מבית המשפט העליון במענה לעתירות הדורשות לגייס את כלל תלמידי הישיבות אליבא דחלק מהעותרים, או רק 3,000 מהם אליבא דעותרים אחרים הנסמכים על עמדת היועמ"שית וצה"ל.
נסיבות משפטיות יוצאות דופן. אולם בית המשפט העליון (צילום: פלאש 90)
בעוד שמלכתחילה נראה היה כי בג"ץ קשוב לכאורה להליך החקיקה בכנסת, והכינוס שלו השבוע בהרכב מורחב של תשעה שופטים נועד כדי לדון בעתירות בנושא מימוש צו הביניים הנוכחי שנתן, הקובע כי יש לעצור את התמיכות לעולם התורה עד להשלמת החקיקה בנושא, התברר בדיון כי אין כל תוקף או שימת לב מצד בית המשפט להליך חקיקה שמקדמת המדינה בנושא.
בית המשפט התריע כי אם החקיקה בכנסת לא תקודם, צו הביניים שנתן יכול להפוך לצו חלוט ולפסיקה בעלת תוקף חוקי, שתחייב גם אכיפה. אך בדיון השבוע ציין השופט עוזי פוגלמן, שעמד בראש ההרכב כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, כי בג"ץ יאמר את דברו בכל מקרה, בלי להמתין להליכי החקיקה.
המשמעות של הדברים בין השורות היא כי גם אם יחוקק חוק, ואפילו אם תהיה, למשל, הליכה לבחירות ותוקם ממשלה אחרת, בג"ץ מבקש לקבוע עתה בפסיקתו מסמרות שישמשו כתקדים משפטי חלוט עבור מצדדי הגיוס ללומדי התורה, שיבקשו לשלול מהם זכויות, תקצוב ותמיכות, בשנים הבאות. פסיקת בג"ץ עלולה אפוא לשמש כלי לניגוח לומדי התורה, ומכאן שימת הלב הגבוהה לדיון המכריע שהתקיים השבוע.
על קצה המזלג: הדיון כלל שני עקרונות יסודיים שקבע בג"ץ בצו הביניים והוא מבקש להפוך אותם לצווים מוחלטים. האחד הוא כי פטור מגיוס יינתן בחקיקה ראשית בלבד, והעיקרון השני הוא שחקיקה זו תעמוד בכל תנאי חוק 'כבוד האדם וחירותו'. הווי אומר שההפליה של בני הישיבות תהיה רק בתכלית הראויה ולא במינון שעולה על הנדרש (שימור לומדי התורה על פי בג"ץ עשוי לכלול אלפים בודדים בלבד, למשל). עד כה נפסלו הסדרים שלא עמדו, לדעת בית המשפט, בעיקרון השני. הפעם הדיון כלל הרעת מצב נוספת, בשל היעדר החקיקה בכלל.
העותרות – בהן: 'התנועה למען איכות השלטון בישראל', 'אחים לנשק', 'פורום איילון' לזכויות אדם, 'התנועה הדמוקרטית האזרחית', ו'משמר הדמוקרטיה הישראלית' – ביקשו גם להפסיק את המימון לישיבות ולכוללים, שניתן לחייבי גיוס בגילי 26-18. כבר בהחלטת הביניים קבע בג"ץ שמימון זה יופסק לאלתר למוסדות שכל תלמידיהם חייבי גיוס, ובתוך שלושה חודשים לכל יתר המוסדות, דבר שהיה מכה כלכלית לעולם הישיבות והכוללים.
ייצוג נפרד. עו"ד דורון טאובמן בהתייעצות עם מזכיר הממשלה יוסי פוקס (צילום: פלאש 90)
לכל אלה הצטרפו נסיבות משפטיות יוצאות דופן. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שאמורה כביכול לייצג את המדינה והממשלה, הביעה תמיכה גלויה בקבלת העתירות, גם אם לא בשליחה גורפת של 63,000 צווי גיוס לכלל חייבי הגיוס מתוך לומדי התורה, אלא במתווה שישרטט צה"ל, הכולל יעד של 3,000 צווי גיוס מיידיים. היועמ"שית נתלית במצב המלחמתי השורר במדינה ומצוקת כוח האדם בצה"ל, ולדבריה בלי פטור מגיוס כחוק יש להפסיק את תקצוב הישיבות מיידית.
הממשלה, כזכור, דרשה ייצוג נפרד בידי עו"ד דורון טאובמן, שטען בדיון כי הממשלה מבקשת להשלים את הליך החקיקה, שמטרתו להסדיר בטווח הארוך גיוס חלקי של לומדי התורה במתווה שגיבש לפני שנתיים השר בני גנץ. טאובמן פנה לשופטים והציג כשעה את משנתו. הממשלה מבקשת לחוקק את הצעת החוק של גנץ עד סוף מושב הקיץ של הכנסת בשלהי חודש יולי, ואילו נציגות הייעוץ המשפטי לממשלה מצידה טוענת כי המהלך פסול, שכן הצעת החוק מבוססת על צרכים ונתונים שהיו נכונים לשנת 2022 ולא לצרכים הבוערים העכשוויים.
נזכיר עוד כי בפני השופטים גם עמדה השאלה מי מייצג את "המדינה". בשאלה זו נחלקו הייעוץ המשפטי לממשלה והנציג שמינתה הממשלה עצמה. עו"ד דורון טאובמן מייצג, לפי הממשלה, גם את משרדי הממשלה וגם את צה"ל (דהיינו, את "המדינה"), בעוד היועצת המשפטית סבורה כי הייצוג של טאובמן יכול לכלול רק את הממשלה, כגוף, ולא את כלל המשיבים מטעם המדינה, שהיא לדבריה מייצגת אותם.
"למה רק 3,000?"
אל הדיון הדרמטי, שארך יותר משבע שעות והשלכותיו מרחיקות לכת על החברה הישראלית כולה, נכנסו תשעה שופטי בג"ץ, בראשות מ"מ נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, לצידו השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין והשופטת גילה כנפי-שטייניץ.
את הדיון פתח מייצג הממשלה עו"ד טאובמן, בטיעון שלפיו לתפיסת הדרג המדיני את מתן הסמכויות בנושא גיוס בני הישיבות יש להעניק ל'פוקד', קרי: קצין הגיוס בצה"ל. במילים אחרות, אם צה"ל אינו ערוך לקליטת חרדים, לא מוטלת עליו החובה לגייסם.
בדרך לצו חלוט? השופט עופר גרוסקופף (צילום: פלאש 90)
השופטים הקריאו את עמדת מערכת הביטחון, שלפיה ניתן לגייס 3,000 חרדים בשנה זו. עורך הדין טאובמן הבהיר כי אכן הממשלה מכירה בחשיבות הגדולה של גיוס לצבא וב"חשיבות הראשונה במעלה" להגדרת גיוס בני הישיבות, אך עם זאת, היא ערה לקושי העצום שבגיוסם "הן מפני חשש קרדינלי לפגיעה באורח חייהם והן משום החשש לפגיעה בלימוד התורה".
השופטת ברק-ארז ביקשה להבין, אם לשיטת הממשלה ניתן לגייס 3,000 תלמידי ישיבות עוד ב-2024. טאובמן השיב: "לא. בדו"ח 'ועדת שקד' נקבע שיש להיערך, ואנו ניערך כדי לגייס". על דברים אלו העיר השופט נעם סולברג: "עכשיו? בעיצומה של המלחמה אי אפשר לעמוד ביעדים? זה צעד ראשון בסיסי ומינימלי".
סולברג הוסיף בהמשך: "מאוד התאכזבתי מתשובתך על המספר 3,000. בכל העשור האחרון היו מספרים כאלו מדי שנה. אז מה החידוש? הלוואי והיה פי שלושה או ארבעה מהמספר הזה. הממשלה לא מהאו"ם, צריך לבצע את זה. צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה". נציג הממשלה הגיב כי "הממשלה תומכת תמיכה נלהבת, אבל אנחנו לא מתערבים בשיקול הדעת. שיקול הדעת הוא של הפוקד".
השופטת וילנר העירה כי אם אין לממשלה התנגדות לשיקול הדעת של משרד הביטחון ולהיערכותו לגיוס 3,000 בני ישיבות, אם כן "הדרישה היא לקיים את החוק".
לדחיית טיעוניו של נציג הממשלה הצטרף השופט עמית, שטען כי "התזה שלכם היא משחקי מילים כדי לעקוף את 'הלכת רובינשטיין' שפטור גורף צריך להיות בחוק". לדברים השיב עו"ד טאובמן כי "הממשלה לא מתערבת". ראש ההרכב, השופט פוגלמן, העיר בתגובה לדברים אלה: "עכשיו אדוני לא מתחבר רק לדברי היועצת המשפטית לממשלה אלא גם לעותרים, אז אפשר לסיים".
בהמשך שאלה השופטת ברק-ארז את עו"ד טאובמן, בהקשר לתמיכות הניתנות לישיבות, אם אין משמעות לכך שאין חוק בנושא. נציג הממשלה השיב: "חד משמעית, לא", וציין כי הפסקת התקצוב ללומדי התורה תהיה בבחינת "דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים". השופטת ברק-ארז העירה כי אלה "לא דיני נפשות רק של אברכים, אלא של אזרחים אחרים". מאוחר יותר, לאחר התחדשות הדיון, תיקן עו"ד טאובמן את הרושם שעשו דבריו, חזר בו ואמר כי שגה בלשונו כשאמר כי מדובר ב'דיני נפשות' עבור החרדים.
צרכים שונים מ-2022. השופט דוד מינץ (צילום: פלאש 90)
עוד טען נציג הממשלה כי גם אם חוק הגיוס אינו בתוקף, ניתן לתקצב את עולם הישיבות. "עבור תלמיד שלא התייצב לגיוס לאחר שקיבל צו, אין לתקצב את הישיבות. אבל לגבי יתר התלמידים יש לתקצב את הישיבות גם ללא חוק". בתגובה, אמרה השופטת וילנר: "אם יתייצבו 63 אלף, ויביעו רצון להתגייס, יש סיבה לתמיכה. העניין הוא להביע את הרצון ואת הנכונות להתגייס. אז הם זכאים לתמיכה".
את עמדת היועצת המשפטית לממשלה הציג עו"ד אבי מליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שטען כי גיוס של 3,000 בני ישיבות הוא רק מעין פלסטר נקודתי. "נקודת המוצא היא גיוס למקסימום שאפשר. המספר שננקב, 3,000, הוא מספר התחלתי מינימלי שהצבא יכול להתחייב אליו בשנת הגיוס. המספר הזה עדיין לא משקף את ערך השוויון, רחוק מכך, אבל יש מציאות בשטח".
השופט סולברג העיר כי "יש צורך קיומי כאן ועכשיו – יותר מערך השוויון", ומליקובסקי אישר כי אכן "זה צורך, זה צו השעה". הוא טען כי אף קיימת זיקה בין חוק הגיוס לבין אפשרות מתן התמיכות לעולם התורה. "ב-1 באפריל הממשלה עדיין לא קיבלה החלטה, ולכן לא היה מנוס (להפסיק את התמיכות. י"פ). כי בהיעדר בסיס נורמטיבי לאי-גיוס, אין סמכות להעברת כספי לתלמידים מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון. י"פ) בישיבות. הממשלה אינה יכולה ביד אחת להימנע לשלוח צווי גיוס ובידה השנייה להמשיך לממן תלמידי ישיבות".
משחקי 'חתול ועכבר'
כחלוף הפסקה קצרה התחדש הדיון ועו"ד שמואל הורביץ, נציג איחוד בני הישיבות בארץ ישראל (שעימו נמנה הפלג הירושלמי) טען, שאין טעם לכפות גיוס על בני ישיבות כאשר ברור שהדבר לא יעבור בקלות. לדבריו בית המשפט בעצמו קבע שיש להתחשב בשיקולים אלו ואין לנקוט במדיניות של 'ייקוב הדין את ההר'. עוד טען, כי כמו שמחבלי נוחב'ה זכאים לזכויות מכוח החוק, גם תלמידי הישיבות זכאים לכך, "למרות האווירה בחדר". נוכח הדברים הבהירה השופטת ברק-ארז כי הדיון אינו פופוליסטי או ציבורי, אלא משפטי בלבד.
למה רק 3,000? השופט נעם סולברג (צילום: פלאש 90)
את רשות הדיבור קיבל עו"ד דוד שוב, בשם איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים, והתייחס להתרעמותו של השופט סולברג על המספר 3,000. "המציאות היא שהצבא לא יכול לקלוט יותר. אם זו נקודת המוצא, איזו סיבה מוסרית יש לי לקחת מאחרים? יש לנו בחורי ישיבות שרוצים דחיית שירות והם אומרים: אם לא נקבל דחיית שירות, נקיים את החוק. בהנחה שיהיה חוק ולא יהיה הסדר, רוב האנשים יתגייסו. איזו סיבה מוסרית יש לי לאנוס את לשון החוק כדי לשלול מהם קצבה? אני מבין", אמר עו"ד שוב, "שברמה התקשורתית נמאס מ'החרדים האלה' שמשחקים איתנו 'חתול ועכבר' 100 שנה וכל הבג"צים האלה לא עוזרים – אז בואו ניקח מהם את הכסף…"
לדבריו השיב עו"ד הנר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שציין כי צה"ל מסוגל לגייס 3,000 חרדים עד לסוף השנה, נוסף לכאלף שמתגייסים כבר כיום מדי שנה.
בשלב זה הביע השופט יצחק עמית ביקורת על המפלגות החרדיות שלא טרחו להתייצב לדיון ולהציג את עמדתן.
"תנו לנו זמן"
לקראת שעות הצהריים המאוחרות החלה הצגת עמדת העותרות. את רשות הדיבור קיבל עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, שבאופן משונה מרבה לעתור רק בסוגיות נגטיביות לממשלה ולחרדים ומתעלם מלא מעט נושאים הנוגעים למטרות התנועה שהוא עומד בראשה.
שרגא הציג את טענותיו וציין כי "החובה שלכם היא להוריד את רמת הסיכון מכל אחד מהלוחמים שבקרב. קבלו החלטה אמיצה", קרא לשופטים.
משחקי מילים. השופט יצחק עמית (צילום: פלאש 90)
נאומי מייצגי העותרות נמשכו ועו"ד טומס מנור, מייצג 'אחים לנשק', עוד תנועה שכל תכליתה היא הפלת הממשלה, טען כי לפוקד אין סמכות לפטור מגזרי אוכלוסייה שלמים. רק לשר הביטחון. הניסיון לתת לפוקד את הסמכות היא "פגיעה אקוטית" בשוויון, טען.
עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, שמייצגת קבוצת עותרים נוספת, טענה באופן דמגוגי ובלתי מוסמך כי המוטיבציה של ציבור המתגייסים מושפעת מאי גיוס החרדים, וקראה לשופטים: "הציבור מסתכל עליכם ומצפה לראות שזה לא מס שפתיים, שהחוק יקוים". עוד אמרה, בהתייחס לתשובת הממשלה, כי היא מתנערת מכל סמכויותיה ומעבירה אותן לפוקד. "בית המשפט לא יכול להחזיר את עצמו שנות אור אחורנית ולהסכים לדבר כזה".
מייצג 'האגודה לזכויות האזרח', שעתרה לעצירת התמיכות לעולם התורה, עו"ד משה שפירא, טען כי "אנחנו נמצאים במצב שהחרדים לא נמצאים גם במערך המילואים, כיוון שבגיל 26 הם מקבלים פטור מוחלט. הצורך בגיוס הוא אמיתי, כואב ומדמם". בסיכום דבריו ציין כי מייצגיו מצטרפים לעמדת היועמשי"ת בעניין התמיכות. "המדינה לא יכולה לממן מצב שמתוכנן להיות עבירה על החוק", אמר והציג את בקשת האגודה לזכויות האזרח להפוך את צו הביניים לצו מוחלט, וכן שבית המשפט יהיה מעורב בתהליך, "כדי שההחלטה לא תמוסמס".
על מתן התמיכות לישיבות עתרה גם התנועה הדמוקרטית האזרחית ומייצגה, עו"ד גלעד שר, שהצהיר אף הוא על קבלת עמדת היועצת המשפטית לממשלה. "נדרש כיום הסדר חקיקתי מקיף ושוויוני", טען. "הפגיעה בשוויון גדלה באופן דרמטי מאז תחילת המלחמה". בשלב זה הדגיש השופט פוגלמן כי נציגי העותרות יתמקדו בעניין התמיכות בלבד, "למרות שצורכי הצבא הם נושא שמעניין את כולנו".
בראש ההרכב. השופט עוזי פוגלמן (צילום: פלאש 90)
באותם רגעים פרצה מהומה באולם הדיונים כשאדם חרדי, מאנשי 'הפלג הירושלמי', התפרץ לפתע מירכתי האולם וצעק אל השופטים: "לא יעזור לכם כלום. נמות ולא נתגייס". מאבטחי בית המשפט הוציאו אותו מהאולם. קודם לכן יהודי חרדי נוסף, מבוגר, שביקש את זכות הדיבור לדקה, נדחה, אך לא הוצא מהאולם מפאת גילו.
כעבור הפסקה קצרה חידד עו"ד טאובמן בשם הממשלה, כי זו אינה מונעת גיוס באופן גורף מפני שאסור לה לקבל שום החלטה בנושא. "נכון להיום אין וואקום, יש חוק, ולפי החוק, הפוקד רשאי לשקול כל מיני שיקולים, כמו דו"ח 'ועדת שקדי' שמדבר על היערכות וכדומה, כדי למצוא פתרון לשילוב החרדים בצה"ל. נכון להיום, אין אפשרות מבחינת אורח החיים של 63,000 תלמידי הישיבות והכוללים, לשרת בצבא". עו"ד טאובמן ציין עוד כי "הממשלה מעוניינת להגדיל את שיעורי הגיוס ככל שניתן. חוק שירות ביטחון חל על כולם באופן שווה. אין חריגים וגם החרדים כפופים אליו".
על הדברים הוסיף עו"ד דוד שוב בשם עולם התורה: "כולנו ראינו את ההתפרצות בירכתי האולם. היא ממחישה עד כמה הזמן הוא רגיש. אם בתקופה כזאת נהיה יותר מכילים וניתן עוד זמן – נגיע לתוצאות טובות יותר".
הלך רוח קרבי
לא חסך הערות. השופט אלכס שטיין (צילום: פלאש 90)
אם מביטים בעין בלתי משוחדת, את הדיון בבג"ץ ניתן לסכם כהצגה אחת גדולה. רוב הטיעונים הוגשו בכתב לפני זמן רב, והדיון עצמו היה בהלך רוח ברור למדי. לא נופתע אם בשעה ששורות אלה נקראות, צווי הביניים על התמיכות הפכו לקבועים וכי בג"ץ הורה על הוצאת צווי גיוס לחייבי הגיוס מקרב עולם התורה. כל השאלה היא אם היקף הגיוס יעמוד על 3,000 כפי שצה"ל הצהיר כי הוא מסוגל לקלוט, או על כלל חייבי הגיוס, 63,000.
במישור הפוליטי ממשיכים בממשלה ובקואליציה בהחלת הליכי הרציפות לחוק הגיוס של גנץ. אך בעוד בישיבת הממשלה נמנעו השרים החרדים מהרמת אצבעם בעד החוק במליאת הכנסת, שבה צפוי רוב דחוק מאוד לחוק, לא תיוותר להם הפריווילגיה, והם יידרשו לתמוך בהצעה באופן מוצהר. עם זאת, צפוי מאוד שהחוק ייפסל בכל מקרה בידי בג"ץ, כך שהביקורת הציבורית, אם תהיה, מכיוון הרחוב החרדי, תתמסמס במהרה.
במישור המעשי, למרות ההערכות כי פסיקת בג"ץ תוביל לגל של מחאות שיבעיר את הארץ, סביר להניח, וכך גם נודע ל'משפחה' ממקורבים לבתיהם של כמה גדולי הדור, כי בעת שכזאת, כשהארץ בוערת מצפון והחזית מדרום לא שככה, לא יינקטו כל פעולות מלבד המשך התהליך החקיקתי. ולה' הישועה.
* צו ראשון לחייבי גיוס יישלח צו ראשון, ואחריו צו שני הכולל אזהרה. אם תהיה הוראה מגדולי ישראל שלא להתייצב בבקו"ם, המשמעות היא השתמטות
* משתמט אי התייצבות בבקו"ם משמעותה השתמטות (ולא עריקות)
* מעצר השתמטות עלולה לגרור פקודת מעצר ושיתוף פעולה בין המשטרה הצבאית למשטרת ישראל במטרה ללכוד את המשתמט ולהעמידו לדין
* דין משמעתי עמידה לדין משמעתי למשתמט שאותו ינהלו קציני צה"ל, עלולה להוביל לכלא צבאי או למאסר על תנאי. לפעמים יסתפקו הקצינים בנזיפה או בהתראה.
* רישום פלילי רישום העמידה לדין יופיע בתיק הצבאי אך לא בתיק האזרחי, מאחר שההליך אינו רישום פלילי
* בית דין צבאי לעיתים המשפט למשתמט יתנהל בבית דין צבאי מול שופט. הענישה עלולה להיות חמורה יותר, בדרך כלל כליאה בפועל, ולזמן ממושך יותר (עד שלוש שנים)
* עריק עריק נחשב מי שערק משירות צבאי פעיל ביחידתו או אפילו אם ערק מהשירות הצבאי לאחר שהתייצב בבקו"ם
* ענישה לעריק לעומת השתמטות, עריקות נחשבת חמורה יותר, וגזר הדין יכול להיות מאסר על תנאי או בפועל של עד 15 שנים
* מגבלות העריקות או ההשתמטות אינה מונעת הוצאת רישיון נהיגה וכדומה, אך מגבילה יציאה מהארץ
* רישום פלילי בשונה מהשתמטות, רישום פלילי על עריקות נותר שנים רבות אחרי סיום ההליך או העונש מול שלטונות צה"ל, בתיק האזרחי של העריק
* ביטול מעמד כבר בעת הוצאת הצו הראשון וביטול מעמד בן הישיבה תישלל ככל הנראה האפשרות לצאת מהארץ
* סנקציות שלילת זכויות שונות שלא נקבעו כסנקציות בחוק (כמו התמודדות בהגרלות דירה בהנחה, הנחה בארנונה וסבסוד מעונות) אינן עומדות על הפרק עתה
