בליל חמישי, יומיים אחרי איתורו של החטוף הבדואי פרחאן אל-קאדי, הוצאו להורג באכזריות מפלצתית שישה חטופים ישראלים ששהו במנהרה סמוכה | לפי ההערכות, המחבלים ששמרו עליהם שמעו על חילוצו של אל-קאדי וחששו שכוחות הצבא מתקרבים גם אליהם | קובי בורנשטיין חושף פרטים חדשים ודרמטיים על האסון הנורא, התרעות המודיעין והדיון הסוער בקבינט שהוביל להחלטה על הישארות בציר פילדלפי | פרסום ראשון: המסמך שגובש בפיקוד דרום שמזהיר מפני הוצאת חטופים להורג | וגם: מאחורי הקלעים של השביתה הפוליטית, המקוממת, שהוביל יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד
הפעולה במרחב רפיח בשבת האחרונה נחשבה שגרתית למדי. זה מספר חודשים שכוחות צה"ל פועלים במרחב לאיתור מנהרות ואמל"ח וטיהור הגזרה ממחבלים, מבצע שבו גם אותר וחולץ לפני כשבועיים פרחאן אל-קאדי. הכוחות שפעלו במרחב לא דמיינו לרגע את הדרמה שתיחשף לעיניהם תוך כדי הפעילות.
בסביבות השעה 18:00 בערב, במהלך התמרון במרחב תת-הקרקע העצום, איתרו הכוחות בעומק של עשרים מטרים באדמה שישה מהחטופים, ללא רוח חיים.
מניתוח הממצאים עולה כי החטופים נרצחו ביריות כיממה טרם הגעת הכוחות למתחם וכיומיים אחרי איתורו של פרחאן אל-קאדי, ככל הנראה מתוך הבנה של המחבלים שהחזיקו בהם שהם לא יצליחו להעביר אותם בחשאיות לפני הגעת הכוחות. החטופים אותרו לבדם, ללא המחבלים ששמרו עליהם, ובהפתעה גמורה.
על גופם של חלק מהחטופים אותרו סימני אלימות, ולפחות על אחד מהם נמצאו גם סימני קשירה. כולם היו רזים מאוד, לא התקלחו משך שבועות ואולי אף חודשים, וניכר שעברו בשבי סבל בל יתואר.
בצה"ל ידעו שישנם חטופים במרחב וההוראות האופרטיביות אף הותאמו לכך. הלחימה כולה מתנהלת בזהירות יתרה ולצד טיהור המרחב מתמקדים הכוחות גם באיתור מידע על מקום הימצאם של החטופים. בצה"ל גם ידעו בעבר שחלק מהחטופים שאותרו נמצאים באותו המרחב, אך לא היה מידע קונקרטי עדכני על כך.
"צה"ל ושב"כ איתרו והשיבו את החטופים כרמל גת ז"ל, עדן ירושלמי ז"ל, הירש גולדברג-פולין ז"ל, אלכסנדר לובנוב ז"ל, אלמוג סרוסי ז"ל ורס״ר אורי דנינו ז"ל. הם נחטפו בשבעה באוקטובר ונרצחו על ידי מחבלי חמאס בעזה", פרסמו בצה"ל רק בבוקר שלמחרת ואחרי גל שמועות וספקולציות שפגע במשפחות. אחיו של אורי דנינו למשל סיפר שקיבל את הבשורה ברשת. "לאחר הליך זיהוי שנעשה על ידי המכון הלאומי לרפואה משפטית, משטרת ישראל והרבנות הצבאית, צוות החטופים באגף כוח האדם, אשר אמון על ליווי משפחות החטופים, מסר את ההודעות למשפחות. צה"ל ושב"כ משתתפים בצער המשפחות בשעה קשה זו. צה"ל וכוחות הביטחון פועלים בכל המאמצים להשיב את כל החטופות והחטופים מהר ככל הניתן. לא ניתן לתאר במילים את מה שעובר על החטופים מאז 7.10. הבשורה הזו מטלטלת את כולנו", הוסיפו בצה"ל.
פרסום ראשון: המסמך שגובש בפיקוד דרום
ככל הנראה אין זו הפעם הראשונה שבה חטופים נרצחו בשבי, ובצה"ל מעריכים, על פי הממצאים שבידיהם, שחלק מהחטופים שנרצחו חולצו והושבו ארצה, נרצחו בשבי ולא בשבעה באוקטובר.
גם החשש מפני רצח חטופים אינו חדש, ואף הועלה על ידי צה"ל מספר פעמים בעבר. במסמך שגובש בפיקוד דרום בחודש מאי האחרון ומתבסס על ממצאים מודיעיניים שאותרו במהלך התמרון הקרקעי ברצועה, ועלו גם בחקירות מחבלי נוח'בה ובכירי חמאס שנתפסו בחיים, ותוכנו נחשף כעת לראשונה, נטען שחמאס העמיד את הטרור הפסיכולוגי בראש סל כלי המאבק שברשותו, ואף צוין שבמקרי קיצון הוא עשוי להוציא להורג חטופים כדי להפעיל לחץ על ישראל.
במסמך של ששת העמודים נכתב גם: "חמאס סימן את הציר הפסיכולוגי כחזק ביותר מבין שלל הצירים שבהם פועל הארגון, הן באמצעות דיס-אינפורמציה ותבהלה והן באמצעות יצירת מנופי לחץ באמצעות סוגיית החטופים". לפי הנכתב ומממצאים מודיעיניים שאותרו ברצועה עולה כי בחמאס ניתחו את התגובה הישראלית לפרסום סרטוני החטופים ואף יישמו את המסקנות בסרטונים מאוחרים יותר.
כותבי המסמך, קצינים בפיקוד דרום במילואים ובקבע, יוצאים מנקודת הנחה ש"חמאס חותר לסיום הלחימה, יודע שהיא תבוא רק באמצעות עסקה ונחוש להשיג אחת כזו. סוגיית החטופים אינה שלב נוסף בתוכנית חמאס, אלא היא-היא תוכנית חמאס ולא מן הנמנע שבארגון ינסו ליזום פנייה ישירה לחלק ממשפחות החטופים כאמצעי הפעלת לחץ פסיכולוגי נוסף". נציין כי בחלק מהמסמכים שאותרו ישנה התייחסות ישירה לאירועים החברתיים בישראל ואף לאירועים ספציפיים מתוך ניתוח האירוע והסקת מסקנות פעולה בעקבותיו.
במסמך ישנה גם התייחסות ישירה לאפשרות של רצח חטופים. "כחלק מהגברת הלחץ הפסיכולוגי הן בעד עסקה והן נגד פעולה (צבאית לחילוץ החטופים. ק"ב), חמאס אף עשוי להוציא להורג חטופים, ייתכן אף בצורה מתועדת", הם מציינים.
ניצול לרעה
מייד עם צאת השבת, כשהשמועות הראשוניות החלו לצאת, התעורר מחדש גל המחאה של חלק ממשפחות החטופים שעליו רוכבים מתנגדיו של נתניהו. עשרות אלפים יצאו לרחובות במוצאי השבת בקריאה לעצירת המלחמה והשבת החטופים ארצה. בהפגנות נשמעו אמירות חריגות מאוד נגד נתניהו הן מצד בני משפחות החטופים והן מצד פוליטיקאים מהאופוזיציה ולשעברים למיניהם. בין היתר כונה רה"מ "רוצח קר נפש", "תליין" ונטען שהוא בוחר במודע ברצח חטופים ואף תומך בו.
בתגובה ללחץ הציבורי, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, הכריז על שביתה כללית במשק. השביתה, שהחלה ביום ראשון בשעה 6:00 בבוקר, הקיפה את רוב המגזר הציבורי, כולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בנקים ומוסדות ציבוריים רבים. מערכת החינוך פעלה במתכונת חלקית, עם סגירת גני ילדים ופעילות מצומצמת בבתי ספר יסודיים. רוב האוניברסיטאות והמכללות הצטרפו גם הן לשביתה.
התחבורה הציבורית חוותה שיבושים משמעותיים עם השבתת שירותי אוטובוסים ורכבות קלות בערים הגדולות. נמל התעופה בן גוריון פעל במתכונת מצומצמת, מה שהוביל לעיכובים רבים בטיסות.
הכניעה הפוליטית של בר דוד התבררה לאחר מכן בבית משפט כלא חוקית וכ"שביתה פוליטית", ועוררה זעם אדיר בקרב רבים מהאזרחים. בין השאר נפגעו עשרות אלפי חיילי מילואים שנתקעו בלי מסגרות לילדים, משתמשי התחבורה הציבורית ועוד. חיילים שנפצעו בלחימה לא קיבלו טיפול מאגף השיקום "בשל השביתה". הנזק למשק בעקבותיה נאמד במיליארדים.
שר האוצר סמוטריץ' אף קרא לעובדים להגיע לעבודה וציין שזו שביתה בלתי חוקית, וממילא מי שלא יגיע לעבודה לא יהיה זכאי לתשלום. רשויות מקומיות רבות כמו גם משרדי ממשלה וגופים גדולים במשק הודיעו שלא ישתתפו בשביתה ועובדיהם הגיעו לעבודה כרגיל. במקומות אחרים, שבהם כן שבתו, רבים מהעובדים בחרו שלא לשתף פעולה וכן הגיעו לעבודה.
במקביל למחאה הציבורית התגלעה מחלוקת חריפה בקבינט המדיני-ביטחוני. שר הביטחון יואב גלנט קרא להפוך את ההחלטה שהתקבלה בנוגע לציר פילדלפי, בעוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען שהקבינט לא יאפשר "עסקת כניעה". המתיחות בין גלנט לראש הממשלה נתניהו הגיעה לשיאים חדשים, עם חילופי האשמות חריפים ביניהם.
בדיון הקבינט, שנערך כאמור עוד טרם מציאת החטופים וייתכן אף טרם שנרצחו, הטיח גלנט בנתניהו: "ראש הממשלה יכול לקבל את כל ההחלטות – ויכול גם להחליט להרוג את כל החטופים".
ביום ראשון בערב נערכו מחאות ענק בהשתתפות יותר ממאה אלף איש שקראו לסגת מפילדלפי, לעצור את המלחמה ולהחזיר את החטופים "בכל מחיר". בבוקר למחרת, החל משעות הבוקר המוקדמות החלו עשרות הפגנות בכל רחבי הארץ, תוך חסימת צמתים ועורקי תחבורה ראשיים לסירוגין, ובשעות הצהריים, לאחר סיום השביתה, אף חסמו את תנועת הרכבות בתל אביב והרצליה, מה שגרר עיכובי תחבורה משמעותיים בכל רחבי הארץ.
ציר משלו
ביום שני בערב קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים על רקע חילוץ גופות החטופים מרצועת עזה וגל המחאה האדיר. גם מחוץ למקום ההצהרה הפגינו רבים, ומאות פרצו את המחסומים הסמוכים לביתו של ראש הממשלה. המשטרה דיווחה שנעצרו 15 חשודים בהפרת סדר בהפגנה בירושלים. חמישה מהם ניסו להגיע למתחם הסגור הסמוך למעון רה"מ בדרכים עוקפות, ללא הצלחה. במקביל, אלפים הפגינו מול שער הקריה בתל אביב וקראו לו "בוגד", "ראש ממשלת הטבח" ו"רוצח חטופים".
נתניהו פתח בהתייחסות לטרגדיה של החטופים ואמר כי "אנחנו מצויים בעיצומה של מלחמה קיומית מול ציר הרשע. גילינו את זה ביתר שאת שוב בטבח הנורא בהוצאה להורג בדם קר של שישה מחטופינו.
"אמרתי למשפחות, ואני חוזר ואומר גם הערב, אני מבקש את סליחתכן שלא הצלחנו להביא אותם חזרה בחיים, היינו קרובים אבל לא הצלחנו. ישראל לא תעבור לסדר היום על הטבח הזה, חמאס ישלם על כך מחיר כבד מאוד", הוסיף.
נתניהו התמקד בהגנה על החלטת הקבינט להישאר בשליטה על ציר פילדלפי, גבול רצועת עזה ומצרים. כ-15 דקות הוא ניסה לשכנע בחשיבות השליטה בציר, תוך שימוש במפה: "שלוש מתוך מטרות המלחמה עוברות דרך מקום אחד, ציר פילדלפי. זהו צינור החמצן וההתחמשות של חמאס… היה ברור שאם אין לנו את הציר, תקום מפלצת. ציר הרשע צריך את ציר פילדלפי ומאותה סיבה אנחנו חייבים לשלוט בו".
נתניהו הדגיש את הקשר בין ציר פילדלפי לסוגיית החטופים: "בציר פילדלפי ניתן גם להבריח את החטופים וכך להעביר אותם למדינות עוינות". הוא תקף את הקולות הקוראים לנסיגה מהציר: "אומרים 'תצא ל-42 יום ותחזור'. היינו בסרט הזה. אמרו כשיצאנו מהרצועה 'ברקטה הראשונה נכנסים'. 20 שנה עברו ולא נכנסנו. זה לא קל לעשות, זו לא שאלה טקטית צבאית. אם אנחנו יוצאים לא נחזור".
בתגובה לדרישה לשנות את ההחלטה בעקבות רצח החטופים, נתניהו היה נחרץ: "המסר שאנחנו נשנה החלטה אסטרטגית חיונית, שאנחנו משנים החלטות תחת לחץ של טבח של חטופינו, זה תמריץ לטרור, לכן זה פשוט לא יקרה".
כשנשאל על חזרת תושבי הצפון לבתיהם, נתניהו נמנע מלוח זמנים מדויק: "אני יכול להגיד לוח זמנים, אבל זו תהיה טעות גדולה מאוד. אנחנו במאבק גדול מאוד מול חיזבללה והציר, אנחנו לא יכולים לקבל את המצב הזה".
יממה לאחר מכן התייצבו בני גנץ ושותפו גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי להצהרה משותפת שבה השיבו לטענותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע למו"מ על עסקת חטופים. גנץ פתח באמירה כי הם מתייצבים "כדי לשים סוף למחול השקרים וההפחדות".
הוא האשים את נתניהו בעיכוב סדרתי של עסקאות החטופים ובהתעסקות בשרידות פוליטית. הוא טען כי נתניהו לא אמר את האמת לציבור – שהוא לא יביא את החטופים בחיים, לא יגן על הגבול הדרומי, לא ישיב את תושבי הצפון לבתיהם ולא ימנע מאיראן נשק גרעיני.
לדברי גנץ יש להחזיר את החטופים גם במחיר כבד מאוד, לסגור את עזה מדרום, לחזור לציר פילדלפי כשיידרש, וליצור בריתות אזוריות נגד איראן. הוא הדגיש כי השליטה בציר פילדלפי חשובה, אך טען שנתניהו יודע שמגדלי תצפית לבדם אינם מספיקים, וכי קיימת תוכנית לחסימה תת-קרקעית של המנהרות שנתניהו אינו מקדם.
גנץ סיים באמירה חריפה: "אם הוא לא מספיק חזק לעמוד בלחץ הבין־לאומי – שיניח את המפתחות, וילך הביתה".
איזנקוט הוסיף כי מצבה האסטרטגי של ישראל הוא בשפל החמור ביותר מאז כינונה, וכי טרם הושגה אף אחת ממטרות המלחמה. הוא האשים את נתניהו בהחלטה לא לממש את מתווה החטופים משיקולים אישיים ופוליטיים, וטען כי עסקת החטופים היא חובה מוסרית וצורך אסטרטגי.
בתגובה, לשכת ראש הממשלה טענה כי "המציאות מדברת בעד עצמה", ומנתה הישגים צבאיים מאז פרישת גנץ ומפלגתו מהממשלה. הם הוסיפו: "מי שלא תורם לניצחון ולהשבת חטופינו, מוטב שלא יפריע".
העובדות, כרגיל, לא הובאו בחשבון: גנץ ואיזנקוט פרשו רק אחרי השתלטות צה"ל על ציר פילדלפי, וחיסולם של בכירי חמאס נעשה גם בתקופתם. זאת ועוד: הפרוטוקולים מעידים כי בניגוד לתדמיתם, השניים דחקו בנתניהו להיכנס לרפיח כבר בשלב הראשון של המערכה כשרה"מ עדיין היסס וחשש.
שעת הכרעה
המשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים מידי חמאס נמצא בצומת דרכים קריטי. בעוד שהצהרות רשמיות מארה"ב מציירות תמונה אופטימית של התקדמות לקראת הסכם, מקורות מדיניים מביעים ספקנות רבה באשר לסיכויי ההצלחה של המתווה האמריקני החדש, בעיקר לאחר רצח החטופים.
הממשל האמריקני, בהובלת הנשיא ביידן, מנסה לקדם פתרון שיביא לשחרור החטופים ולסיום הלחימה בעזה, מה שמוכר כ'מתווה האמריקני', אך עם זאת נראה כי קיים פער משמעותי בין העמדות הפומביות לבין הערכות הסיכויים מאחורי הקלעים.
מורכבות המצב התחדדה לאחר חילוץ ששת החטופים הישראלים מרפיח, אירוע שעורר זעזוע עמוק בישראל והעלה שאלות לגבי גורל החטופים הנותרים. התפתחות זו עלולה להשפיע על דינמיקת המשא ומתן ועל נכונות הצדדים להתפשר, בזמן שמקורות מדיניים טוענים שזו "ההזדמנות האחרונה לעסקה. אם לא תיחתם אחת כזו עכשיו, זה כבר לא יקרה לעולם".