חוק הגיוס של בני גנץ הוגש בניגוד לסיכום עם משרד הביטחון
שבר את הכלים: שר הביטחון גנץ הציג מתווה גיוס לכל בני הציבור החרדי • ההצעה: לשלב את המתנדבים החרדים בארגוני ההצלה במסגרת יעדי הגיוס • הממשלה פנתה לבג"ץ לבקשת ארכה נוספת עד לאחר הבחירות • ומה הסיכוי של המתווה לשרוד בממשלה הבאה?
זה היה בלתי צפוי בעליל, גם על רקע היריבות הפוליטית ששוברת מדי יום את השיאים של עצמה. מסיבת העיתונאים שכינס שר הביטחון בני גנץ בסוף השבוע שעבר, בה הודיע על מתווה חדש לגיוס בני הציבור החרדי לצה"ל, הייתה הפתעה מוחצת אפילו לבכירי מערכת הביטחון שמכירים את האיש ואת עמדותיו, ובעיקר את מה שמתבשל בחדרי היועצים המשפטיים של המשרד במהלך השנה האחרונה.
את ההצהרה פתח גנץ בסקירה על הטיפול בחוק הגיוס בתקופה האחרונה. "פעמיים הסכמתי לבקש דחייה בחוק הגיוס ולמעלה מעשור שנתניהו בשלטון והמצב רק הלך והחריף.
"צה"ל הפך מצבא העם לצבא חצי העם, יש שמשרתים ויש שמשתמטים", המשיך גנץ לרכוב על גלי השטנה והשנאה. למעלה מ-50% מצעירי ישראל אינם מתגייסים לצה"ל, אלו בדיוק אותם הצעירים שביישובים שלהם מוסדות הלימוד נשארים פתוחים בקורונה, אלו בדיוק אותם הצעירים הערבים שביישוביהם אין תשתיות. עדכנתי את היועץ המשפטי לממשלה שאין בכוונתי לבקש ארכה בעתירה על חוק הגיוס מבלי שיאושר מתווה השירות בממשלה".
גנץ אף הקדים והסביר כי לא מדובר בגחמת בחירות אלא המשכו של תהליך סדור. "תוך שנה תוקם מנהלת שירות משותפת אזרחית וצבאית, וצורכי צה"ל יקבלו את הבכורה. שאר המשרתים יופנו לשירות חליפי שיופעלו ע"י גורמים אזרחיים בלבד. כך חרדים יוכלו לתרום בארגוני החסד. גיל הפטור לחרדים יֵרד ל-22 כך שעשרות אלפים יוכלו לצאת ולעבוד.
"אחרי מספר שנים נגיע לשירות לכולם, גם לומדי תורה. הכל תחת מכסות שנתקין במשותף, כך נתחיל באיחוי הקרעים שנפערו פה ומאיימים על החוסן שלנו, אם המתווה לא יקודם, עמדתי לבג"ץ תהיה נגד מתן דחייה במימוש חוק הגיוס". סיכם שר הביטחון.
כצפוי, הדברים זכו לגינוי מקיר לקיר. "בני גנץ שקרן פתולוגי", האשים ח"כ גפני. "הוא חתום על הסכם מפורש בו התחייב להעביר את חוק הגיוס, ובמקום לעמוד במילתו, הוא מביא כל מיני תוכניות הזויות כדי לנסות לקושש עוד כמה קולות בשביל לעבור את אחוז החסימה".
אפילו עופר שלח, יו"ר מפלגת 'תנופה', עקץ את גנץ וטען שההצעה שלו היא העתק דהוי של הצעתו מלפני חמש שנים, והאשים אותו בכך שתשעה חודשים הוא שר ביטחון ורק כעת הוא מגיע עם הצעה, כאשר ברור שהוא המתין למערכת בחירות כדי להעלותה.
ואילו סגן שר התחבורה אורי מקלב, שניהל בשנה האחרונה את המגעים מול משרד הביטחון בנוגע לחוק, הזכיר וציין כי דווקא גנץ היה זה שהביא בעבר פעמיים את בקשת הדחייה לחוק, בניגוד לעמדת הקואליציה, תוך הפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני.
"אם לא הדחיות שלו היינו היום לאחר אישור החוק. הכל מכוון לצרכים פוליטיים ואישיים במטרה לקדש את הרוטציה שלו. אסור לשכוח כי מי ששם בלמים ועיכב את התקנות וההחלטות על ההגבלות היו 'כחול לבן'. אבל לשמחתנו גנץ כבר אינו רלוונטי, אין לו השפעה וכדי לבקש דחייה אין לנו צורך בו. סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת מקנה דחייה אוטומטית לשלושה חודשים לאחר הבחירות. או אז, ראש ממשלה או שר ביטחון הוא כבר לא יהיה".
בני גנץ. צילום: פלאש 90
מתנדבי זק"א ישלימו?
כאמור, ההצהרה של גנץ והמתווה החדש והלא מוכר שהביא, עומדים בסתירה גמורה להתנהלות שלו ושל המשרד שבראשו הוא עומד בכל החודשים האחרונים ולמעשה מאז נכנס לתפקידו כשר הביטחון.
"במהלך הדיונים עלו רעיונות שונים, אבל מעולם גנץ, או אי מי ממשרד הביטחון, לא דרש גיוס חובה לכולם", אומר לנו גורם בכיר המעורב בפרטי הדיונים. "ההצעה לשלב את החרדים המתנדבים לאיחוד הצלה, לזק"א או לארגונים אחרים עלתה, אבל במסגרת יעדי הגיוס, ולא כשירות חובה לכולם. מה גם, שבמתווה שלו הוא הלך רחוק אפילו יותר מיאיר לפיד ש"הסכים בטובו" להותיר בעולם התורה 1,800 'עילויים'. גנץ לא מאפשר אפילו לבחור ישיבה אחד להישאר ליד הגמרא".
לדברי הגורם הבכיר, במהלך הישיבות המשותפות בני גנץ דיבר בצורה שונה לחלוטין.
"הפגישה האחרונה בנושא הייתה לפני כחודש, בשבוע שבו הממשלה נפלה", ממשיך הגורם. "הגענו עם הצוות במשרד הביטחון לשלב של סיכום העניינים האחרונים, כאשר היה ברור שניתן להגיע להגשת הצעת החוק תוך שבוע בלבד".
נותרו רק שני הנושאים האחרונים: מכסת יעדי הגיוס והסנקציות על חלק מהישיבות במקרה שלא יגיעו ליעדים בעוד תשע שנים מיום חקיקת החוק. הנושאים הללו היו אמורים להיפתר בשיחה של נתניהו עם ראשי הסיעות החרדיות בערב ההצבעה על החוק. איש לא העלה בדעתו שתוך פחות מחודש גנץ ישבור את הכלים ויציע מתווה שונה לחלוטין מכל מה שהוצע וסוכם במשך חודשים ארוכים עם היועצים המשפטים של משרד הביטחון. זו פוליטיקה מכוערת ושקופה שטרם נראתה כמותה".
הארכה אוטומטית
מעבר לשאלה הפוליטית נוצרה השבוע דילמה משפטית מכיוון שהארכה הקודמת שהעניק בג"ץ לממשלה לחקיקת חוק גיוס חדש – פקעה ביום שני השבוע. במהלך הדיונים שנערכו בנושא בלשכתו של סגן השר מקלב ובהשתתפות היועצים המשפטיים של מספר משרדי ממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה צחי ברוורמן, התברר כי למעשה אין צורך בבקשת ארכה נוספת, מכיוון שסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת מעניק דחייה אוטומטית של שלושה חודשים לכל חוק שמועד תחילתו פקע בתקופת הבחירות. ישנם חילוקי דעות משפטיים מתי יפוגו שלושת החודשים הללו: האם מיום כינון הכנסת החדשה, מיום השבעת הממשלה או מיום הבחירות, אבל בכל מקרה מדובר בחודשים של שקט משפטי.
למרות הסעיף המפורש, החליט בסופו של דבר ברוורמן לפנות לבג"ץ ולבקש ארכה נוספת בשל הבחירות. הבקשה הוגשה ביום שני השבוע ולמרות שעד שעת כתיבת השורות אין עדיין תשובה מבית המשפט העליון, לא צפויה כנראה התנגדות עקרונית לבקשה. במערכת הפוליטית מסבירים שלא מדובר בחוק היחיד שעונה להגדרה הזו. גם חוק האיכון הסלולרי פקע למעשה לפני כשבועיים, ולמרות שאף אחד לא נקט שום עמדה בנושא הוא מוארך אוטומטית, באין פוצה פה.
גם מבחינה פוליטית ב'דגל התורה' וב'שס' לא מודאגים מההתפתחויות בנושא. "המתווה שגנץ הציג מסייע לצרכים הפוליטיים שלו, אבל אף אחד לא חושב שהוא יהיה הבסיס לחקיקת חוק הגיוס הבא, כפי שהיה עם החוק שהגישה ועדת שקד, ועם החוק שהגיש ליברמן. ברגע שנשב איתו בממשלה הבאה אפילו גנץ לא ייצמד למתווה הזה, אלא לעבודה היסודית שנעשתה במשרד הביטחון בחודשים האחרונים, מה גם, שאנחנו בכלל לא בטוחים שגנץ יהיה בכלל בכנסת הבאה, שלא לדבר על הסיכוי הקלוש עד אפסי שהוא יכהן כשר הביטחון".
