שובר שתיקה

"נקראתי לקודש פנימה. הרבי הורה לי לשבת על הכיסא ואמר: 'אני ממנה אותך כנציג של היהדות החרדית ונציג חסידי גור, ואני מאחל לך שתצליח'. השבתי במילה אחת: 'הנני'"

ר' יצחק גולדקנופף, הנציג החדש של אגודת ישראל שייכנס לנעלי ליצמן, שובר שתיקה ועונה לכל השאלות הקשות

"אתה יכול לשאול כל מה שאתה רוצה", אומר לי יצחק גולדקנופף, הנציג המיועד של הסיעה המרכזית (חסידות גור) בכנסת, מי שיחליף את יעקב ליצמן אחרי 23 שנה בתפקיד.

בו במקום אני מחליט לבחון את הדברים.

יש עננה סביבך שרשת הגנים שבראשותך מנצלת פרצות בחוק וכך הגננות שעובדות אצלך ברשת נפגעות כלכלית. הסייעות מקבלות שכר מינימום, כחוק, אבל לא מוכרות כעובדות בתחום החינוך, מה שמאפשר לפטר אותן כל שנה בסיום שנת הלימודים, ולא בהכרח להעסיק אותן מחדש בתחילת השנה הבאה. אלו טענות קשות.

"דורשים שוויון, גם בחינוך". ר' יצחק גולדקנופף בשיחה ל'משפחה' (צילום: אלחנן קוטלר)

בחדר משתררת דממה לרגע. שניים מהעוזרים שלו מביטים בי בתדהמה. על פניו של השלישי אני מבחין בחיוך דק. גולדקנופף עצמו נשאר שלֵו ורגוע: "לפני שאתייחס לגופן של הטענות, חשוב שתכיר את היקף הפעילות של רשת גני בית יעקב. בכל חודש אנחנו נותנים למעלה מ-10,000 משכורות. אני יכול להעיד על עצמי – אם כי אתה גם מוזמן לשאול ולברר זאת – מעולם לא איחרתי את המשכורת לעובדות אפילו ביום אחד. אני מקווה שהבנים שלי, שיחליפו אותי בהנהלת המוסדות, ימשיכו במורשת שלי ושל אבי מורי ז"ל, הסבא שלהם, לשלם בדיוק ביום שנקבע. בניגוד לשמועות, שאין להן כל בסיס, לא תמצא תביעה של גננות על קיפוח זכויות, ואני מציע לך לבדוק זאת".

בדיקה במאגרי המשפט לא העלתה כתבי תביעה בבית המשפט של גננת או סייעת ברשת גני בית יעקב, שזו תעודת כבוד לגוף כה גדול, אבל עדיין, יש המספרים שחלק מהגננות והסייעות נשלחות לחתום אבטלה בחודשי הקיץ ומקבלות שכר רק עבור חלק מהשנה. מה יש לך להגיב על כך?

"מערבבים דברים. עד שנפתחת שנת הלימודים, למעשה, אנחנו לא יודעים באופן מוחלט אם צריך סייעת אחת בגן או שתי סייעות. אם יש למעלה מ-30 ילדות – אנחנו צריכים שתי סייעות. על פי החוק, פיטורין של עובד הוראה בחינוך יסודי צריכים להתבצע עד לתאריך ה-31 במאי. במועד הזה עדיין אינני יודע אם הגן ייפתח וכמה אנשי צוות יידרשו בו, ולכן הסייעת תקבל הודעה על סיום ההעסקה שלה. מייד כשנדע שיש בה צורך בתחילת שנת הלימודים – היא מוזמנת לחזור לעבודה. אנחנו לוקחים טווח ביטחון כמו כל מוסד. היכן הבעיה?!

"אגב, גם בחינוך הכללי עושים את אותו הדבר. ההבדל הוא שבחינוך הכללי, כל גן מתנהל ישירות מול משרד החינוך, לכן זה פחות בולט. בגני בית יעקב, שזו רשת גנים – מטבע הדברים זה בולט יותר. בכל מקרה, כל התנאים הסוציאליים נשמרים לגננת".

והן לא מפסידות את צבירת הוותק?

"ברור שלא. חוקית אין בכלל יכולת לפגוע בזכויות האלו. אנחנו מצויים תחת פיקוח הדוק של משרדי הממשלה".

'אתקן את העוולות'

גדולי ישראל מכירים אותך ואת המפעלים שאתה מנהל. יש לך שעות ארוכות במחיצתם, בין השאר מתוקף היותך מזכיר 'הוועדה למען השבת'. בהיותך אדם שעסק בחינוך, אתה מכיר היטב את הבעיות השונות בציבור החרדי. לצד זאת, הטענות לגבי תנאי ההעסקה של הגננות הן 'קלא דלא פסיק'. אתה לא חושש שיש אנשים שלא יצביעו ל'אגודת ישראל' בגלל שאתה מוצב בראש הרשימה?

"אתה מטיח בי דברים והאשמות שאין בינם ובין המציאות דבר. הצעתי לך לבדוק, ואני חוזר על כך: לא היו דברים מעולם, ייתכן שאתה מתבלבל עם רשתות אחרות. העובדות הן שמעולם לא נתבענו בדין תורה או בבית משפט על הלנת שכר או הימנעות מתשלום שכר לגננות שעבדו אצלנו. עשרות אלפי עובדות במשך שנים מעידות על המצב האמיתי – הכל שולם כחוק. היציבות הכלכלית של רשתות בית יעקב ו'פתחיה' היא מן המפורסמות. אם תבדוק תלושי שכר של גננות אצלי מול תלושי שכר ברשתות חינוך אחרות – תמצא שהפער הוא עשרים אחוזים לטובת הגננות אצלי".

###אתה משלם עשרים אחוז יותר ממה שמשרד החינוך משלם לגננות?

"לגננות לעולם לא ניתן לשלם כמו שמשרד החינוך משלם במגזר הכללי, מפני שהוא לא נותן לנו מאה אחוזי תקציב, בשל העובדה שאני זכיין פרטי. אבל לעומת רשתות חינוך פרטיות אחרות, אני משלם כעשרים אחוז יותר. ושוב, אם מישהו אומר אחרת – שיתכבד ויציג את תלושי השכר. לעומת זאת, סייעות מקבלות מאה אחוזי תקציב והוא כמובן מועבר אליהן.

"אגב, בעבר הייתה בעיה עם סייעות הנמנות עם הציבור החרדי שעיריית ירושלים ביקשה לפטר אותן. ח"כ יעקב מרגי, שכיהן באותו זמן כיו"ר ועדת החינוך בכנסת, ניסה מאוד לסייע, ואני מצהיר בפניך שאם הייתי באותו זמן בכנסת – הן לא היו מפוטרות אלא היו נשארות עד היום עובדות עיריית ירושלים. הבעיה הייתה שמי שטיפלו בנושא לא בקיאים בניואנסים ובסעיפים כמוני. בעזרת השם, בכנסת הבאה אפעל לתקן את העוולות האלו.

"מלבד זאת, קיים עוול נוסף כלפי הגננות. יש רמת תארים מסוימת שמשרד החינוך לא מכיר בה לתשלום בקרב גננות שעובדות אצל זכיין פרטי. הגננת עשתה את התואר – אך לא יכולה לקבל את השכר ההולם את ההכשרה שלה. גם הנושא הזה זקוק לתיקון. משנת תשס"ד (2004) אני לוחם לשינוי מודל התקצוב – רק שעשיתי זאת מבחוץ, נראה שהגיע הזמן שאתקן את זה מבפנים. מבחינתי, זאת השליחות שלי בכנסת.

"שאלת אם אני לא חושש שיהיו מי שלא יצביעו לרשימת 'יהדות התורה' לכנסת בגלל שאני ניצב בראש הרשימה. התשובה שלי היא לא. אני חושב שהורים רבים לילדים עם מוגבלויות, ממגזרים שונים, יצביעו לרשימת יהדות התורה כהכרת טובה על מפעל החיים שלי, 'פתחיה', שבו אני משקיע ללא קבלת תמורה זה למעלה מ-30 שנה. מהתגובות שאני מקבל בשבוע האחרון – יש רבים כאלה. אני מאמין שאני מביא קהלים חדשים".

אינך מקבל שכר מ'פתחיה'?

"אמרתי 'הנני'". גולדקנופף במחיצת כ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א

"מ'פתחיה' אינני נוטל אגורה. אני מקבל שכר כמנכ"ל רשת גני בית יעקב וכמנכ"ל מרכז איגוד הת"תים".

'אף תביעה אחת'

הוא מבקש לחזור לשאלה הקודמת: "אתה יודע שהייתה פעם תביעת שכר כנגדי מצד גננת או סייעת? שמישהו הגיש דין תורה נגדי בנושא כזה? אם כן, אתה מוזמן להראות לי את כתב התביעה ונשוחח. אבל לכל הפחות, תביא לי שם של גננת או סייעת שתבעה אותי. כל עוד אין לך מסמך או שם של תובעת – אני חושב שזה לא ראוי ולא לכבודך להטיח דברים כאלה. מה זה 'קלא דלא פסיק?' אם יש בסיס כלשהו לדברים, אדרבה, תציג אותם. אתה יכול?"

יכול להיות שגננות חוששות לתבוע מחשש לפרנסתן?

"הטענה הזו תלושה מהמציאות. הרי במהלך עשרות שנות קיומנו יש גננות שפרשו, שהתפטרו, שפוטרו, שעשו הסבת מקצוע, שיצאו לפנסיה. אין להן כל סיבה לחשוש מלדבר או לתבוע. אני לא יודע כמה אתה מצוי בנושא הגננות, אבל יש כיום משבר אדיר בתחום. נשים הולכות להייטק ולא מעוניינות לעבוד כגננות. אנחנו הגוף היחיד שיש בו ביקוש רב לעבוד כגננות. אל מול הטענות שהצגת – איך זה ייתכן? הן לא סובלות מתנאי העסקה לא הוגנים?

"מעבר לכך", הוא מציין, "יש שורה של ערים שפנו אלינו בבקשה לפתוח בהן מעון יום שיקומי. אפילו בתל אביב זכינו במכרז להקמת מעון יום שיקומי. זה קצת מפתיע מול הטענות הקשות שאתה מדבר עליהן".

אומרים עליך שאתה מעסיק ברשת את בני משפחתך. הבן שלך ימונה כמנכ"ל הרשת במקומך, ובאופן כללי חלק מבני משפחת גולדקנופף עובדים ברשת הגנים.

"יש חוקים ברורים בנושא ואני מקפיד על קיום החוק. מותר שעד עשרה אחוזים מהעובדים יהיו בני משפחה. אם יש לי 10,000 עובדים – מותר לי להעסיק 1,000 בני משפחה. אני רחוק מאוד מאוד מהמספרים הללו. לעצם הנושא, מדובר במפעל חיים של אבא שלי ז"ל, ואבלח"ט שלי. השקענו בו מחלבנו ודמנו. אני חושב שאם עליי להתפטר – נכון שאעביר את הניהול לידי הילדים שלי, שעל שיקול דעתם אני סומך לחלוטין. אגב, לפני שנה וחצי סיפר לי נכדו של אחד מגדולי ישראל זצ"ל, ששאל את סבו כיצד להתייחס לבני ובנות המשפחה שמבקשים ממנו עבודה. הוא השיב לו שכתוב 'ומבשרך אל תתעלם'. קודם תדאג למשפחה שלך".

בסופו של דבר, אתה צריך שאנשים ילכו לקלפי ויצביעו ל'יהדות התורה'. לאורך דבריך אני מתרשם שהטענות לא מבוססות. אבל בכל זאת, למה לך להיכנס לקלחת הפוליטית ולספוג השמצות?

"ככל הנראה אתה לא יודע, אבל אני אחד המעסיקים הגדולים ביותר במדינה. נערכות אצלנו ביקורות של משרדי ממשלה כמעט כל חודש. פעם באים מהמעונות, יום אחר מהמשפחתונים, וכך הלאה. אנחנו רשת חינוך בהיקף שמעטות יש כמותה במדינת ישראל אם בכלל. אנחנו גדולים יותר מהחינוך העצמאי. הכל נבדק ונמצא תקין לחלוטין. יש כאן תעודות ממס הכנסה ומהביטוח הלאומי שמציינות לשבח את ההתנהלות שלנו זה כ-40 שנה".

נמנע מהשמצות

לאורם נלך. מחוץ לאסיפת מועצת גדולי התורה עם ח"כי אגודת ישראל (צילום: אבי רבינא 'קול חי')

"שאלת קודם אם האמת רלוונטית. היא בהחלט רלוונטית לחלוטין בפוליטיקה, הציבור לא 'קונה' השמצות אנונימיות. הוא ילך בעזרת השם לקלפי ויצביע ליהדות התורה. אני יהודי שעשה כמה דברים בחייו. יש לי שם מצוין ברוך השם, ובעזרת השם נזכה לקדש שם שמים ולהביא לקידוש שמו יתברך בפעילות הציבורית".

אם כן, מהיכן גל ההשמצות והשמועות?

"יש לי כיווני מחשבה מהיכן זה מגיע. ככל הנראה מקנאה. מעולם לא פגעתי באיש. תמיד השתדלתי לסייע, לעזור ולתרום מהניסיון האישי שלי. אין לי עניין לדבר סרה בשום תנועה או אדם, ולכן לא אענה לך על השאלה. אם איאלץ לדבר, אצטרך להגיד מי פעל שלא כדין וכיצד, מדוע הוא חושש וממה הפחד שלו. אני נמנע מכך כי יש לי סולם ערכים בחיים".

הנה ההזדמנות לדבר ולספר.

"זה לא מכובד שאשמיץ אחרים".

אתה מדבר על אנשים או גופים בציבור החרדי?  

"תעזוב את הנושא. בעבר התמודדתי בבית המשפט מול חבר שלך, גור רוזנבלט, מנהל מִנהל רישוי בקרה ואכיפה​ במשרד החינוך. הוא רצה לבטל את עמותות הקצה שהיו תחת איגוד הת"תים. נאבקתי מולו בבית המשפט ודחיתי את הגזירה בארבע שנים. באחת הישיבות בבית המשפט הוא הראה לי כיצד מוסדות ועמותות מקבלים כסף כפול ואף יותר. אמרתי לו: לא תמצא דבר כזה ברשת הגנים של בית יעקב. הוא הודה לי שלא מצא דבר מעין זה בפעילות שלנו", הוא חותם ומציע שאעבור לשאלות הבאות שהכנתי עבורו.

אינני יודע מי הוא 'חבר שלי', גור רוזנבלט.

"לא משנה. מה שחשוב הוא שאינני מסתיר דבר. תעבור בכל המשרד שלי ותמצא שאין ארון או מגירה סגורים. הכל פתוח. גם לחדר שלי אין מפתח. יכולים לבוא בכל שעה ולבדוק את כל הניירת שלי. אין שום מנהל מוסד שאין לו מגירה נעולה. אני היחיד שאין לו. אתה מכיר מנהל מוסד שמעולם לא היה בדואר כדי לראות מה הגיע לפני שאחד העובדים יראה? שמעולם לא היה בבנק? אני לעולם לא הולך להוציא את הדואר, משום שאין לי מה להסתיר. הכל גלוי, על השולחן. זאת האמת".

איש של מספרים

לפני שאתם ממשיכים לקרוא, כמה מילים על האיש. הרב יצחק גולדקנופף, בן 73 לאוי"ט, אב ל-10 ילדים, הוא אדם שלֵו שבטוח מאוד בעצמו. את רשת גני בית יעקב הוא מנהל זה למעלה מ-35 שנה (אחת הבדיחות שמספרים לגביו היא שכאשר הגיעו אליו גננות וביקשו להעלות את שכרן, הייתה תגובתו: מה אתן רוצות, לקבל יותר מהמנהל?).

אנחנו מכירים למעלה מ-20 שנה. שמועות שונות על דרכי העבודה ברשת הגנים שלו 'רודפות' אותו זמן רב. מעולם לא הסכים להתייחס או להגיב. "אז אומרים", הפטיר באוזניי לא פעם. עכשיו, כאיש פוליטי, נאלץ לראשונה להתייחס לדברים. בשום שלב בשיחה, שבהמשך תראו שלא הייתה קלה, לא איבד משלוות רוחו. הוא ענה והתייחס כמעט לכל נושא, בשלוות נפש, מבלי להתקצף או להרים קול.

באופן עקרוני, יש לו 'טריק'. הוא מאריך בדברים ומספר כל דבר עם הפרטים האזוטריים ביותר. הוא מטביע אותך בנתונים ומספרים עד שאינך יכול להתמודד מולו.

בתחילת השבוע נפגשנו, בשעות הערב. ריאיון ראשון לתקשורת מאז הוכרז כנציג הסיעה המרכזית. באותו יום הופיע בפני מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהתכנסה בירושלים וקידמה אותו בתור הנציג הבא של הסיעה.

במסגרת ההכנות לריאיון שוחחתי עם אנשים שונים מתחנות חייו, במטרה ללמוד על האיש. כל אחד תרם את חלקו. אחדים מהם התעניינו מתי הריאיון אמור להתקיים. כאשר אמרתי שהוא יתקיים בשעות הערב, המליצו לי לתפוס תנומה קודם. "זה יהיה ארוך", הזהירו בחיוך.

המשרד שלו שוכן בבניין בן שלוש קומות, ברחוב בליליוס בירושלים, שמרכז את הפעילות של גני ילדים ומעונות יום 'בית יעקב' שפרוסים ב-20 יישובים ברחבי הארץ. ברשת למעלה מ-400 כיתות גן שבהן לומדים כ-15,000 ילדים וילדות. במעונות היום של הרשת כ-200 כיתות שבהן כ-4,000 פעוטות. במקביל הוא ייסד והקים לפני 30 שנה את מוסדות 'פתחיה', רשת מוסדות לחינוך מיוחד, אשר עוסקת בחינוך ושיקום ילדים עם מוגבלויות שונות וצרכים מיוחדים – מפעל חיים מרגש שהוא הצלה למשפחות חרדיות שלהן ילד עם מוגבלות.

על פי דבריו, הוא מעסיק במוסדותיו השונים למעלה מ-10,200 עובדים. מלבד רשת החינוך הוא גם מכהן החל משנת תשמ"א (1981) כמנכ"ל 'מרכז איגוד הת"תים' (על כך בהמשך), והחל משנת תשס"ט (2009) הוא גם משמש כ'מזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת' (גם בנושא זה נרחיב בהמשך).

מינוי בהיסח הדעת

הראשון שבישר לו. עם קודמו בתפקיד יעקב ליצמן

כבר בכניסה למשרד שלו, שהוא רחב ידיים אך לגמרי לא מנקר עיניים, אני מתרשם שהוא במתח מהריאיון. כך גם עוזריו. על השולחן מונחות כמה עוגות אישיות שרכש, והעוזרים שנוכחים בחדר דואגים לעצמם לקפה. לפני שאנחנו פותחים בריאיון הוא מבקש ממוטי בבצ'יק – מי שהיה בעבר מזוהה כאחד האנשים הקרובים לנציג הקודם של הסיעה המרכזית, יעקב ליצמן, ועתה נכנס לשמש באותו תקן אצל גולדקנופף – להראות לי את אחת ממצגות התדמית על מוסדות פתחיה.

הקליפ מרתק. מייד לאחר מכן מתאר גולדקנופף באריכות את המאמץ האדיר שהוא משקיע בימים אלה בבניית מוסד של 'פתחיה' בבית שמש עבור 150 ילדים בעלות של 32 מיליון שקל. בליבי אני מברך את מי שנתן לי את העצה לתפוס שנ"צ לפני שאני מגיע לריאיון. כעבור כמה דקות של תיאור המפעל החינוכי, שבאמת ראוי לכל שבח ויש לו מה להתגאות בו, אני קוטע אותו ומבקש להתחיל בשיחה הפוליטית שעבורה הגעתי, שכן השעון אומר את דברו.

"חשבתי שזה מעניין אותך", הוא אומר בחיוך.

"מעניין", אני אומר בנימוס, "אבל מעניינת אותי גם ההחלטה שלך להיכנס לעולם הפוליטי".

"אני לא החלטתי להיכנס לעולם הפוליטי", הוא ממהר להגיד. "אני הגעתי לשדה הפוליטי בגיל מבוגר מאוד. אני חי בעולם החינוך, אני קצת בעולם הנגינה שקרוב לעולם התשובה. בשדה הפוליטי מעולם לא הייתי. גם לא רציתי להיות בעולם הפוליטי. אני נכנס לעולם הפוליטי כי קיבלתי הוראה. נקראתי לחדרו של כ"ק מרן האדמו"ר מגור. הוא הורה לי לשבת על הכיסא ואמר: 'אני מודיע לך שאני ממנה אותך כנציג של היהדות החרדית, כנציג חסידי גור, כנציג הסיעה המרכזית, ואני מאחל לך שתצליח'. השבתי לו במילה אחת בת ארבע אותיות: 'הנני'".

ככה, פשוט? לא ביקשת? לא שלחת שליחים? לא רמזת שאתה תיענה ברצון אם תוטל עליך המשימה? היו לפחות שישה אנשים שהביעו עניין ורצון בתפקיד הזה. 

"בכלל לא חשבתי על הכיוון הזה. לא ידעתי שיש שיח ער בנושא. אבל אני חסיד, וככזה אני שומע בקול האדמו"ר שלי ולא שואל למה, מה, מתי, איך וכיצד. רק ביקשתי את ברכת הדרך. אני רואה שהברכה עוזרת לי".

זה נפל עליך בהפתעה מוחלטת?

"זאת לא הייתה הפתעה מוחלטת. יום אחד בא אליי ח"כ לשעבר יעקב ליצמן ואמר לי 'אתה תהיה הנציג של הסיעה בכנסת'. אז נחשפתי לאפשרות הזו. אבל עד שלא נקראתי להיכנס אל הקודש פנימה וקיבלתי את ההוראה, זה היה בגדר דיבור בעלמא".

בהמשך השיחה אלמד שגם מבחינת אורח חייו – מדובר בשינוי משמעותי. מי שמכירים אותו מספרים שבכל יום הוא מגיע ב-9 בבוקר לבית המדרש של גור. מתפלל ולומד גמרא ומשניות ואומר תהילים. אל המשרד שלו הוא מגיע אחרי 12 בצהריים. יום העבודה שלו, כמו של הצוות האישי, כולל הפקידות, נמשך עד 12 בלילה לפחות. בעבר, בזמנו של כ"ק מרן האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור זי"ע, היה מתייצב בבית המדרש ללימוד כבר ב-2:30 לפנות בוקר ומשתתף בשיעורים. לאחר מכן ככל שהתבגר ושקע בעבודה ובפיתוח רשתות החינוך שהקים – השתנו זמני הלימוד שלו.

לעולם החינוך נכנס בשנת תשמ"ג (1983), אז הצטרף לאביו, הרב יהודה אריה ז"ל, בניהול ופיתוח רשת החינוך 'בית יעקב' לגיל הרך. לפני 35 שנה, בשנת תשמ"ט (1989), דחק בו אביו, ששימש כסגן ראש עיריית ירושלים וכאחד המלחינים של חסידות גור, להחליף אותו בעבודה העירונית ולהתמודד על מקום במועצת העיר כנציג חסידות גור באגודת ישראל. באותו זמן ביקש להתמודד על אותו מקום אדם אחר, אף הוא מחסידות גור. לאחר דין ודברים הוחלט כי בין השניים ייערכו בחירות בחודש אדר באותה שנה, ומי שיזכה במרב הקולות הוא שיהיה נציג החסידות במועצת העיר.

בחודש טבת תשמ"ט נסתלק ר' יהודה אריה ז"ל לבית עולמו. מייד לאחר ה'שבעה' אמרה לו אימו כי היא מעוניינת שישקיע את כוחו ומרצו בפיתוח מפעל חייו של אביו, רשת גני בית יעקב, וכי היא מתנגדת בנחרצות שיתמודד על מקום במועצת העיר. כך זכה העסקן השני במקום במועצת העיר, ואילו הוא פיתח את רשת הגנים, הרחיב אותה לאפיקים נוספים כמו משפחתונים וצהרונים ברחבי הארץ, לצד הפעלת מעונות יום שיקומיים ומסגרות דיור בקהילה למי שלוקים באוטיזם. רק לאחר שנים, בשנת תשס"ג (2003), נבחר לכהן כחבר מועצת עיריית ירושלים.

תוכניות לנאום הראשון

האם אתה חושב שבגיל שבו רבים בציבור הישראלי נערכים לצאת לפנסיה – זה הזמן להיכנס לעולם הפוליטי הגועש?

"בהחלט. אני חושב שכל מי שנכנס לעולם הפוליטי בגיל צעיר עושה טעות. שיעסקו קודם בחינוך ועבודה ציבורית. בגיל מבוגר, לאחר שצברת ניסיון – אפשר לעסוק בפוליטיקה. אתה כבר לא מתלהם, לא צועק, אתה מיושב. צברת ניסיון".

כבר חשבת על מה ייסוב הנאום הראשון שלך בכנסת?

"האמת היא שחשבתי. אם יאפשרו לי, אבקש לחוקק חוק שיגביל את האוקטבה שבה אפשר לשאת דברים בכנסת. אני חושב שהמצב שקיים היום בכנסת, מריבות וצעקות זה על זה – הוא לא דוגמה טובה לדור הצעיר של עם ישראל. כאשר אנשים יגיעו לכנסת בגיל מבוגר, לא יהיה צורך לתקן את החוק. הם לבד יהיו שקולים יות

מסר מרגיע מראש הישיבה. עם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל

ר. תהיה להם התרבות הנורמטיבית".

אתה בא 'לחנך' את הח"כים?

"אני בא מעולם החינוך. דברי חכמים בנחת נשמעים".

חשבתי שהדבר הראשון שתצא עליו למאבק הוא השוואת שכר הגננות ברשתות הפרטיות לשכר הגננות במשרד החינוך.

"כניסה לקואליציה אינה נתונה לשיקול דעתי, אלא נעשית על פי החלטתה של מועצת גדולי התורה. אבל אני מצהיר שזה יהיה תנאי בסיסי למו"מ הקואליציוני".

יהדות התורה תלך לממשלה רק בראשות בנימין נתניהו?

"כפי שאמרתי, זה נתון להחלטת חברי ה'מועצת'. ברור לי שנלך עם הימין. אם נתניהו ייבחר ויעמוד בראש הימין, נלך לממשלה בראשותו".

לא תלכו לממשלה עם בני גנץ, למשל, אם הוא יצליח לגבש סביבו מספיק ח"כים והאצבעות שלכם יהיו אלה שיכריעו?

"אתה שואל שאלה מסובכת. ההחלטה נתונה בידי מועצת גדולי התורה. באופן רשמי ומעשי אנחנו הולכים עם הימין וזה מה שנאמר. המסר הזה צריך להיות חד וברור לבוחרים שלנו. אם נזגזג, נפסיד בוחרים לטובת סמוטריץ' ובן גביר. זאת תהיה טעות. ציבור הבוחרים החרדי הוא בדרך כלל ימני ולכן אנחנו הולכים עם הימין. זה יחזיר לנו מצביעים שפוזלים לכיוון הציונות הדתית".

אתם חוששים מבן גביר?

"הוא עלול לקחת מאיתנו קולות. הוא נותן לציבור החרדי תקוות שאצלו יהיה כך וכך. הציבור שוכח שהוא מפר את פסק ההלכה שאסור לעלות להר הבית".

לעמיתך ח"כ משה גפני יש דעה שונה במקצת בקשר לנתניהו.

"אינני יודע מה הוא אמר ואם בכלל אמר. אתה שואל אותי לדעתי, אני אומר לך את מה שנאמר לי. כמי שגדל בחסידות גור והסתובב גם בבתי גדולי ישראל מהציבור הליטאי – זו הדרך של היהדות החרדית. הגרא"מ שך זצ"ל דיבר בחריפות רבה נגד השמאל".

מה יהיו הדרישות שלכם בתחום מוסדות החינוך? 

"אם יוחלט להיכנס לממשלה, הנושא בהחלט יהיה אחד המאבקים המרכזיים שלי מול משרד החינוך. אדרוש שינוי של מודל התקצוב והשוואת תנאים מוחלטת למגזר הכללי. הקזתי דם במאבק על הנושא בעבר ולא אניח לו בהווה. כל דבר ייעשה בזמנו. יש סדרי עדיפות. הכל יטופל. נושא השוויון בכל מערכות החינוך יהיה תנאי בסיסי למו"מ הקואליציוני. הן תנאי צוותי ההוראה והן תנאי התלמידים.

"כאשר בעבר, בתפקידי כמנכ"ל איגוד הת"תים, דרשנו השוואת תנאי השכר לאלו שבמגזר הכללי – המדינה התנתה זאת בלימודי ליבה. לא הבנתי את הקשר בין הדברים, אך ידיי היו כבולות. בשנה הזאת שממשלת בנט-לפיד חילקה מיליוני שקלים למערכת החינוך במגזר הערבי, איש לא התנה זאת בלימודי ליבה. חילקו למפלגת רע"מ 53 מיליארדי שקלים, כאשר אנחנו עם שלושה מיליארד שקלים מסדרים את כל מערכת החינוך במגזר החרדי. בכסף הזה יש די לכל צורכי החינוך החרדי בכל הזרמים. סמינרים, ישיבות, תלמודי תורה, גני ילדים. איתי לא יוכלו לשחק. עליי לא יוכלו לעבוד".

חינוך במשרד החקלאות

מנכ"לית משרד החינוך, גב' דלית שטאובר, פרסמה ביום ראשון השבוע שהחל מחודש ספטמבר המדינה מוכנה לממן מאה אחוז מהתקציב של מוסד לימודים שבו ילמדו שלוש מערכות ליבה.

"כל שאלה שתרצה". בשיחה עם אליעזר שולמן (צילום: אלחנן קוטלר)

"זה שהיא מוכנה לממן מאה אחוז מהתקציב, זה דבר מבורך. לגבי לימודי הליבה, כבר אמרתי שאינני רואה קשר בין הדברים. נילחם נגד זה".

החוק מחייב זאת.

"ראיתי שבממשלה בראשות בנט ולפיד – החוקים התאימו את עצמם לצורכי הקואליציה. נדרוש שגם כלפי הציבור החרדי יהיו אותם תנאים. אם לא נצליח לקבל את השוויון, נדרוש שהחינוך החרדי יעבור למשרד החקלאות".

מה הקשר בין החינוך החרדי למשרד החקלאות?

"שם יש שוויון. ירקות כולם מקבלים בסופר באותו מחיר. גם בחינוך אנחנו רוצים שוויון. יש 29 משרדי ממשלה. בכולם יש לנו שוויון, חוץ מהחינוך ומעונות היום. אנחנו דורשים שוויון מוחלט כמו בבריאות".

מלבד העובדה שאתה עומד בראש המערכת של רשת גני ילדים ומעונות יום 'בית יעקב' וייסדת והקמת את מוסדות 'פתחיה' לחינוך מיוחד – הציבור לא יודע עליך הרבה. אתה יכול לתת לי 'כרטיס ביקור' שלך?

"יש עניין שיידעו?!"

אתה איש ציבור, הכל צריך להיות גלוי וחשוף.

"אחרי שנה הציבור ידע מה עשיתי. אציג את פעילותי ואת העשייה שלי. אבא שלי ז"ל היה אומר שבמגילת אסתר כתוב אצל המן הרשע שהוא לא גילה כמה ילדים יש לו. רק 'רוב בניו'. את כל בניו מעולם לא חשף או אמר. אני לא חושב שעליי להגיד כל מה שאני עושה או חושב לעשות ולהתמקד בו. יודעים עליי מעט, די בכך".

למה המסתורין?

"זה לא מסתורין. אדם לא יודע לאיזה תפקיד הוא נשלח לעולם הזה. עד היום ידעתי שהתפקיד שלי הוא לעסוק בחינוך ומתן פרנסה לנשות ישראל ובני תורה. אבא שלי היה אומר שמעונות יום חשובים יותר מכוללים. כאשר פתחנו מעונות יום, בשנות ה-70 וה-80, אף אחד לא היה מעוניין להכניס את הילדים שלו למעון. היינו צריכים לרוץ אחרי אנשים שיסכימו להיות במסגרת הזאת. חשבו שזה טוב למעברות. הייתה אישה, הגב' רות אלתר, שאמרה לאבא שלי: 'אני אשלח את הילדים שלי למעון יום? אני חיה במעברה?' מאז ועד היום היא שלחה את הילדים, הנכדים והנכדות וגם את הנינים והנינות שלה. הבאנו בשורה לציבור.

"למה אני עמל כל כך? אני לא יודע. גדולי ישראל יודעים טוב ממני מה ייעודו של אדם. כעת אני מפנה את מקומי בהנהלת המוסדות לבן שלי ואני הולך לכנסת לשליחות ציבורית. ככל הנראה זה הייעוד שלי. כך הורה לי כ"ק מרן האדמו"ר מגור".

שבת היא מלזעוק

מאז שנת תש"ס (2000) הוא משמש מזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת. לדבריו, הוא מונה לתפקיד על ידי ראשי מועצות גדולי התורה. בוועדה חברים נציגים מחוגי היהדות הדתית והחרדית ובנשיאותה עמדו מרנן הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף והגראי"ל שטיינמן זצ"ל ויבלחט"א כ"ק מרן האדמו"ר מגור, כ"ק מרן האדמו"ר מוויז'ניץ, כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא, כ"ק האדמו"ר מערלוי, חברי בד"ץ העדה החרדית ואישים נוספים. בהיותו מזכיר הוועדה הוא ניצב בחזית מאבקי השבת שנוהלו במהלך השנים מול החברות 'אל על', 'שפע שוק' ומפעלים נוספים.

כאשר אני שואל אותו אם כמזכיר הוועדה היה לו המון כוח ביד, הוא מאשר. "היה לי המון כוח, אבל גם ניסו לתקוע בי המון סכינים, חרבות, חיצים ובליסטראות. לא היה קל להתמודד מול המאבק נגדי. אבל כל פעם אספתי כוחות.

"יום אחד נכנסתי לגראי"ל שטיינמן זצ"ל. זה היה לאחר שורה של איומים והטרדות. הוא שאל איך אני מחזיק מעמד בלחץ הרב שמופעל נגדי. סיפרתי לו על האיומים ועל המלחמה שמתנהלת נגדי מבית ומחוץ. הוא שתק ולאחר מכן השיב: 'כאשר תגיע לעולם העליון, כל החיצים והבליסטראות שהופנו כלפיך – יהפכו למלאכים שילוו אותך ביום פטירתך לגן עדן'. זה 'ווארט' שמתאים לאדמו"ר חסידי, אבל אמר אותו הגראי"ל שטיינמן".

על ההסכם עם חברת התעופה הוא מספר: "רצינו ערבויות ש'אל על' תעמוד בהסכם. סיכמנו על חצי מיליון שקל קנס. ואז ניטש ויכוח עז – למי ילך הכסף? 'עזר מציון'? 'מעיני הישועה'? הרבה ארגוני חסד כבר עמדו בתור. לבסוף, חרץ הרבי מגור: 'הכסף ילך לתרופות שלא נמצאות בסל התרופות', ונחתם הדבר".

שמירת השבת תהיה חלק אינטגרלי מההסכם הקואליציוני?

"לא בהכרח. בעבר אמר לי הגרי"ש אלישיב זצ"ל: 'שבת לא צריך להכניס להסכם הקואליציוני. זה חלק מעשרת הדיברות".

יש מי שמספר שהפקת רווחים מתפקידך כמזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת, וכאשר אתה טס לחו"ל אתה משודרג למחלקה מועדפת.

גולדקנופף צוחק. "לא היו דברים מעולם, כמובן. הפעם הראשונה שטסתי לחו"ל הייתה כשהייתי בן 55. לאן יש לי לטוס? וכי אני אוליגרך שטס מפה לשם? בכל ימי חיי טסתי שלוש פעמים. אחת הטיסות הייתה כדי לעודד בני משפחה שאחד מהם לקה במחלה קשה ורציתי לבקר אותו. ניצלתי הזדמנות שהיה עליי להיות בחו"ל ועודדתי את בני המשפחה".

כדי לבנות מוסדות לא צריך לטוס לבעלי הון שמתגוררים בחו"ל?

"יש לי את אותה סייעתא דשמיא כאן בארץ ישראל. אני בונה מוסדות בלי לנסוע לחו"ל".

אני מניח שאתה מכיר את מתחם 'ביג' באשדוד. עושה רושם שנכשלתם במאבק לסגירת המקום בשבת. חילולי השבת נמשכים ללא הפסקה. למה לא המשכתם להיאבק?

"לא כל מאבק מצליח, ולא כל מאבק שווה את המחיר שנידרש לשלם. במקרה של אשדוד, המאבק נכשל כי היו אנשים שהפריעו. המפריעים לא נמנו עם המגזר החילוני. אפשר להגיד שלא כולם תמכו במאבק הזה וחשבו שצריך להילחם ב'ביג'. המאבק ב'אל על' הצליח כי כולם היו מאוחדים במאבק. המאבק ב'שפע שוק' הצליח והרשת קרסה".

'אל על' לא טסה בשבת, אבל חברת הבת 'סאן דור' טסה.

גולדקנופף דופק על השולחן. "סאן דור טסה גם קודם לכן בשבת. בתשמ"ג (1983) היה כינוס של מועצת גדולי התורה שנכחו בו גם מרנן הגרא"מ שך, הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ. כל גדולי ישראל החליטו שב'סאן דור' לא נוגעים. כשבאתי בתשס"ג (2003) החלטתי לא להיות חכם יותר מגדולי התורה. המשימה שהוצבה לי הייתה לטפל ב'אל על' וזה מה שעשיתי. אני לא תמים. ברור לי שמשרדי 'אל על' עובדים בשבת. אם מטוס ממריא לטיסה שעתיים לאחר ששבת יוצאת, בשעה 21:00, ברור לי שהתחילו לעבוד עליו לפני צאת השבת. זה מה שיכולנו להשיג. אם היינו מתעקשים יותר, גם את ההישג הזה לא היינו משיגים".

הבשורה שהוא מביא איתו לכנסת היא שלווה ורגיעה. ליצמן, כך אומרים, לא נרתע מעימותים וקינא לכבוד רבו. גולדקנופף הוא ידיד טוב של אנשי דגל התורה, כמו גם של מאיר פרוש. "הוא איש של אנשים. יש לו כימיה עם כולם. הוא יכול לשנות את התדמית של המפלגה. הוא צפוי להיות האיש שמגיע להסכמות בנושאים השנויים במחלוקת וזה שסוגר פינות", אמר לי אחד מאנשי דגל התורה.

כאשר אני מספר לגולדקנופף על כך, הוא מוחה: "למה אתה אומר שליצמן היה איש של עימותים? אולי אנשי דגל התורה הם שהתעמתו ולחמו איתו. הוא אדם ששמר על העקרונות שלו. היו לו מתיחויות עם אנשים? מה לעשות? ככה זה בפוליטיקה. ככלל, היו לליצמן המון צדדים חיוביים. כאשר ביקשו ממנו לסייע לאדם מסוים, הוא הקריב את נפשו עבורו. הוא נפל על זה שעזר לאנשים. הוא היה יכול ליצור קשרים עד קצה העולם לשם כך. אם לכל אדם יש צד שלילי וצד חיובי, החיובי אצל ליצמן עלה לאין ערוך על השלילי שבו".

לקראת מערכת הבחירות מתכנן גולדקנופף לצאת למסע משותף ברחבי הארץ, שלושה ימים בשבוע, יחד עם עמיתיו מאיר פרוש, ישראל אייכלר ויעקב טסלר, כדי לעודד ולדרבן את בני הקהילות השונות לתמוך במפלגה ולהתחבר אליה. הוא מודע כדבריו לטענות שיש בקרב בני הקהילות – והוא נערך לעשות מעשה.

"אני בא חדש", הוא אומר. "אני מבין ממך שיש טענות כלפיי. אולי מתקיים בי הנאמר בחז"ל 'אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו'. המשימה שלי היא להוכיח את עצמי. בעזרת השם, נעמוד ביעד".

היה עם פיפיות

בעיניכם הוא נציג 'הסיעה המרכזית', בעינינו הוא 'שליח הציבור' שמעורר לבבות

ישראל א' גרובייס

ברגע שרק נשמע קולו של ר' יצחק גולדקנופף, כל החושים העיתונאיים שלי מתבלבלים. כל השאלות החשובות כאילו מתעופפות. במקומן אני רואה בעל תפילה עם קול טנור מתוק, ניצב על עמוד התפילה הישן בבית המדרש של אדמו"רי גור ברחוב רלב"ח, מותח את קצוות הטלית ומשמיע שאגה אדירה של "בפי י-ש-ר-י-ם תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך".

ליד עמוד התפילה הגוראי הוא ניצב כבר למעלה משישה עשורים. מאז שהוא ילד פלא ב'קאפלע' של ר' יענקל תלמוד האגדי, ועד לימים אלו כשהוא מנהל את שירת הרבבות בהקפות של שמחת תורה. ארבעה דורות של אדמו"רים וחסיד אחד.

"איתך", הוא אומר מייד בהתחלה, "אני לא מדבר פוליטיקה. אתה יודע איזה יום גדול יש לנו השבוע, ז' בתמוז. יארצייט של הרבי הלב שמחה זצ"ל".

עשרות אנשים לטשו עיניים אל התפקיד של ייצוג 'הסיעה המרכזית' בכנסת. "יצחק-לייבל'ס" – כמו שקוראים לו בטיש – לא היה אחד מהם. מספיק לשוחח איתו כמה רגעים כדי לחוש את גור של פעם. הקודים, השתיקה, המינוחים. הכל כמו פעם.

כל סיפור החיים המשפחתי שלו, מתחיל בזכות "מילה של רבי". חודשים ספורים לפני השואה, סבא שלו, ר' אביגדור רוזנפלד, נכנס לרבי ה'אמרי אמת' וסיפר שהוא עולה ארצה. הרבי הורה לו: "קח עימך את הנכד, לייבל". כל משפחת גולדקנופף הענקית נכחדה. רק ילד אחד ניצל. ר' לייבל.

והילד הצעיר 'לייבל-אביגדור'ס', יהפוך בתוך כמה שנים למעצמה של חסד ועסקנות. מייד אחרי פטירת ר' יעקב תלמוד הוא הופך למלחין החצר, במקביל לעסקנות ענפה. והניגון הזה לא פוסק מפי זרעו עד היום.

מעל כולם מתנוסס הבן יצחק. כבר כבחור צעיר הוא מתחיל את פעילות החינוך הראשונה, בשליחותו של מרן ה'בית ישראל' זצ"ל שמקרב אותו בצורה חסרת תקדים. הוא ממנה אותו על חינוכם של ילדי ישראל להתנהגות בקדושה.

ואולם את תחילת הדרך בעסקנות עושה ר' יצחק בימיו של בעל ההילולא, מרן ה'לב שמחה' זצ"ל. "יש הרבה יהודים חרדים", הוא לוחש, "שעד היום לא יודעים עד כמה הם הרוויחו בזכותו".

לפני הכל הוא מציין את היציאה מהגטאות החרדיים. "הרבי היה הראשון ששלח יהודים חרדים לגור בערים מעורבות. אני זוכר שבימים ההם אנשים לא הצליחו לקבל זאת. חשבו שהוא לא מבין. לו רק היו שומעים לו, היום היה קל יותר במצוקת הדיור".

והנה דוגמה נוספת. "באחד הימים הרבי ה'לב שמחה' קורא לי ואומר קצרות: 'יש הורים למשפחות ברוכות ילדים. הם שולחים כמה ילדים לתלמוד התורה. זה עולה הרבה כסף. תראה לסדר להם תחבורה ציבורית'".

נקצר בפרטים ונספר רק פרט אחד: כשיצחק גולדקנופף הגיע עם הדרישה למשרד התחבורה, חשבו לאשפז אותו. "אבל הרבי אמר", הוא מסביר. ולכן, "במשך שנה שלמה התייצבתי במשרד התחבורה כל יום. עד שהם נשברו".

בזכות העקשנות החסידית הזו נולד 'קו הת"תים'. אלפי ילדי ישראל בכל הארץ נסעו ללימודים במחיר של כרטיסיית נוער, מבלי שהיה להם בכלל מושג מי הרבי שחולל זאת.

יש לו עוד כמה סיפורים כאלו. לא פחות משהם מלמדים על מבטו מרחיק הראות של הרבי, הם יכולים לספק הסבר על הבחירה דווקא בו. "כשגדולי ישראל אומרים", הוא אומר והכל יודעים למי כוונתו, "אתה לא עושה חשבונות".

כשאני שואל אותו אם כבר הייתה הזדמנות שחשבו להעניק לו תפקיד רשמי, הוא נזכר בחיוך. "בתחילת ההנהגה של הרבי ה'פני מנחם' זצ"ל. יום אחד הוא קרא לי וביקש שאהיה הנציג שלו ב'חינוך העצמאי'. האמת שלא ממש רציתי, אבל כמובן לא העזתי לסרב. באותו יום דיווחו בתקשורת על פגישה של הרבי מגור ומרן הרב שך זצ"ל. רק אני ידעתי במה המדובר. בסוף, לשמחתי, לא הסתייע הדבר. אבל אני הסכמתי".

רגע לפני שאנו נפרדים באיחול שזכותו של הרבי תגן בעד כל כלל ישראל, ר' יצחק מבקש לספר משהו. "כששאלתי פעם את אבא ז"ל איך להציג אותו לפני חברי העירייה, הוא אמר לי: 'תגיד 'הרב גולדקנופף שנכנס לעירייה בשלום ויצא בשלום' – אני מקווה מאוד שאוכל להגיד זאת גם אני ביציאתי מהכנסת".