השפעת מכה ומחלקות הקורונה מתחילות להתמלא •מנהלי בתי החולים במונולוגים מהשטח
התקציבים שהגיעו בחלקם, התקנים החסרים, השחיקה של הצוות וחולי השפעת שממלאים את המחלקות • מנהלי בתי החולים מספרים על המצב במחלקות ומתריעים: אם נגיע לחוסר ספיקה, כבר יהיה מאוחר מדי
מנהל בית החולים 'הדסה' עין כרם, ד"ר ינון בודה
הצוותים עייפים
"בית החולים עמוס מאוד בימים אלו. העומס נוצר בעקבות העלייה בתחלואת החורף הרגילה, אבל במקביל כבר רואים מאושפזים חדשים שנדבקו באומיקרון.
"נכון ליום שלישי מאושפזים אצלנו 20 חולי קורונה, ומספרם עולה מדי יום. חלק מהם מאושפזים זמן רב. מקרה נוגע ללב במיוחד הוא של פג שנדבק בנגיף רק בשבוע שעבר.
"את העלייה בתחלואה ניתן להרגיש גם במצבת העובדים. כעת מעל 110 רופאים ואנשי צוות חולים ומבודדים. מדובר בירידה משמעותית בכוח האדם שנעדר מהעבודה. לצערי, אני צופה עלייה של המספר הזה כבר בימים הקרובים. אנחנו נערכים לכך באמצעות חיסון רביעי לכל העובדים במערך הבריאות כולל המתנדבים, שיתחיל כבר בסוף השבוע".
מניסיון העבר, הצוות רוצה להתחסן?
"כשמונים אחוזים קיבלו את המנה השלישית. אני מעריך שההתחסנות הפעם תהיה בשיעור מעט נמוך יותר, אבל הרוב ירצו לקבל אותו.
"הבעיה המרכזית של בית החולים 'הדסה' הוא בנושא התקציב. כמו בתי חולים אחרים, גם 'הדסה' קיבל הנחיה ממשרד הבריאות להכשיר ולגייס עובדים מקצועיים, בעיקר צוותי סיעוד, למחלקות הקורונה. אבל לצד הבקשה, משרד הבריאות לא קיבל את התקציב לפרויקט.
"בתי החולים הממשלתיים קיבלו את התקציב הזה, אבל אנחנו, בתי החולים הירושלמיים, נותרנו מאחור אף על פי שהכשרנו את העובדים. היה לנו מספיק זמן להיערך לגל הזה, אבל משרד הבריאות לא קיבל את ההחלטה על הקצאת תקנים נוספים".
כמה תקנים חסרים לכם בסך הכל?
"מחלקות הקורונה דורשות רק שלושים תקני אחיות, ושישה רופאים. אם בצוק העיתים מפעילים רופא תורן לכל המחלקה אפשר לחסוך כסף. אם מגייסים עשרה רופאים, אפשר להפוך את היחידה למחלקה בפני עצמה.
"הבעיה המרכזית היא הטיפול בחולי האקמו. כל אחד מהחולים הללו זקוק לאחות צמודה, עשרים וארבע שבע. בנושא הזה אי אפשר לעגל פינות. מספר מכשירי האקמו בארץ יחסית לאוכלוסייה גבוה למדי, ובין המובילים בעולם. הבעיה היא לא מספר המכשירים, אלא המחסור באלו שיכולים לתפעל אותם.
"חוץ מהתקינה החסרה, מתמודד המרכז הרפואי 'הדסה' עם צוות שחוק ועייף שהגיע לגל החמישי לאחר שנתיים של לחימה סביב השעון. הרבה מכוח האדם במחלקות הקורונה עזבו את התפקיד, או צמצמו את המשרה לחצי. במצב שנוצר, אי אפשר להפיל על אנשים כאלו משרה מלאה או תורנויות ארוכות. כאשר יש פחות אנשי צוות, יש פגיעה באיכות הטיפול".
מחסור בכח אדם בבתי החולים. מחלקת קורונה (צילום: פלאש 90)
מנגד, יש כיום יותר מתנדבים ובני משפחה ששוהים ליד החולים, מה שלא היה בעבר.
"זה נכון, ו'הדסה' היה בין החלוצים שהכניסו את המתנדבים. אבל בסופו של דבר הם לא יכולים לבצע פעולות שדרושות ידע מקצועי. הם יכולים להאכיל חולים, לדאוג להביא להם מה שהם מבקשים ואפילו לקרוא לאחיות, אבל לא לחלק להם תרופות או לעשות פעולות רפואיות אחרות".
מה היית מבקש היום ממשרד הבריאות?
"אין ספק שדרוש כאן שיפוי כספי שיאפשר לנו לתת את המרב והמיטב לכל המאושפזים, וכמובן לחולי הקורונה.
"אנחנו מנסים למצוא פתרון יצירתי למצב, לגייס כוח אדם מן הגורן ומן היקב. אבל אם באמת יהיה גל קורונה כמו שהמדינה חוזה שיהיה, נצטרך לצמצם פעילויות אחרות, מה שיביא לפגיעה במאושפזים שאינם חולי קורונה או לצמצום פעולות אלקטיביות לא דחופות.
"אנחנו נעשה הכל כדי לא להגיע לשלב הזה, אבל כרגע אף אחד לא יודע לומר אם נגיע לאי ספיקה. אנחנו לא רוצים להיות שם, מכיוון שכאשר נגיע לשלב הזה יהיה מאוחר מדי. אם המדינה תתעשת רק כאשר משרד הבריאות יניף את הדגל האדום של אי ספיקה, ההחלטות שיתקבלו יגיעו מאוחר מדי. הניסיון מוכיח שבכל הגלים הקודמים ההשפעה של ניסיונות הבלימה של הממשלה נראו בשטח רק אחרי שבועיים, כך שכבר כעת צריך להתחיל. התפקיד של הממשלה הוא לקבל את ההחלטה על ההגבלות כאן, עכשיו ומייד".
ד"ר ערן רוטמן, מנהל קמפוס 'בילינסון' מקבוצת 'כללית'
אין מנדט לדגל אדום
"מה שמאפיין את הגל הזה ואת האומיקרון הזה, זה שהוא בא מהר והתפשט מהר, כך שאין זמן להכנות ארוכות טווח. הוא מאופיין בהדבקה מהירה, וקרוב לוודאי בתחלואה קלה יותר. אבל אליה וקוץ בה: תחלואה, גם כשהיא קלה, לא פוסחת על אנשים שמתאשפזים בבית חולים מסיבות אחרות שלא קשורות לקורונה, ולא על צוות רפואי וסיעודי. ולכן קרוב לוודאי שעוד מעט נמצא את עצמנו עם עודף מאומתים שאושפזו אולי מסיבות אחרות, אבל כאשר הם התגלו כחולים בנגיף הם ייאלצו לשהות בבידוד. במקביל, התחלואה הצפויה של הצוות תוביל בהכרח לצמצום פעילות אלקטיבית לא דחופה.
"כבר היום יש לנו 45 עובדים חולים ועוד 15 מבודדים, אבל המספר הזה הולך וגדל מיום ליום".
איך מתפקד בית חולים כשצוות חיוני חסר?
"בגלים הקודמים ביקשנו סיוע של חיילים שהחליפו בעלי תפקידים שחלו. הם שינעו מטופלים במקום סניטרים, סייעו לעובדי המעבדות, המכבסות ויתר המחלקות. אני צופה שאם הגל יחריף, לא יהיה מנוס מחזרה על הפעולה הזו. אין ספק שצריך להיערך לתרחיש כזה, אף על פי שקרן האור בקצה מנהרת האומיקרון מבשרת לנו שקרוב לוודאי התקופה הקשה של העלייה בתחלואה תהיה דווקא קצרה יותר מבגלים הקודמים.
"אנשי מערכת הבריאות עושים ויעשו הכל כדי לתת את הטיפול המיטבי לכל מאושפז. אבל במקביל להתגייסות שלנו, כל אזרח צריך לקבל אחריות אישית בעת הזו: להקפיד על עטיית מסכות, לא להימצא בקרבת חולים, לשמור על ריחוק חברתי, ואם חלית – הישאר בבית עד להחלמה המלאה. זה חשוב בצורה קריטית כדי למנוע ככל האפשר את הפיזור של המחלה".
מבחינת תקנים ותקציבים, אתם מסודרים?
"אין ספק שכל הפעילות הארגונית הנדרשת לטיפול במגפה, ובמיוחד תוספת כוח האדם הנדרשת, דורשות תקציבים רבים. לזכותו של משרד הבריאות ייאמר שהמדינה לא חסכה כסף מבתי החולים. הוסיפו לנו מעל מאה אחיות ועשרות רופאים. מהבחינה הזאת המצב טוב יותר מהמצב לפני המגפה, אך עדיין יש מצוקת מיטות בטיפול נמרץ, חווינו אותה בעיקר בגל השלישי ובגל הרביעי. תוספת של מיטות והכשרת צוות הן דבר שלא קורה מהרגע להרגע. יש צורך בתקופה שבין שנה לשנתיים כדי לעשות זאת, ובינתיים יש מה לעשות".
מה קורה מבחינת המאושפזים?
"נכון לעכשיו יש לנו 12 חולים, חלקם מחוסנים וחלקם לא, ואנו רואים בצורה ברורה שהלא מחוסנים חולים באופן הרבה יותר קשה. בין החולים הללו ישנה יולדת שמאושפזת כבר מעל חודש. היא מחוברת לאקמו ומצבה קשה. האישה הזו לא מחוסנת בכלל.
"בית החולים קיבל ממשרד הבריאות חיסונים עבור הצוות הרפואי, ומבצע החיסון הרביעי יתחיל ביום רביעי. קשה לדעת כמה עובדים יסכימו להתחסן, אך נתוני ההתחסנות בבוסטר מגלים שמעל 85% מהעובדים קיבלו את החיסון".
מה אתה חושב על מדיניות הממשלה בטיפול במגפה?
"אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו. אני לא בטוח שסגר יכול למנוע הדבקה בנגיף כל כך מידבק, מכיוון שבסופו של דבר ההדבקה מתרחשת בראש ובראשונה בתא המשפחתי ולכן הסגר פחות אפקטיבי.
"ברור שסגר מונע הדבקה במוסדות החינוך. אבל גם לסגר יש מחיר נפשי קשה, במיוחד אצל ילדים. לא ברור שכדאי לשלם את המחיר הזה שוב, מעבר למה ששילמנו בשנת הקורונה הראשונה".
ייתכן מצב שתאמרו למשרד הבריאות שאתם לא יכולים להמשיך יותר ללא הגבלות?
"מוסד רפואי לא יכול להרים ידיים, אבל אין ספק שנגיע למצב שנבטל פעילות לא דחופה, חלק לא קטן מהפעילות שמתבצעת באופן שגרתי בבית החולים. מרפאות החוץ יעבדו פחות, ניתוחים מתוכננים שאינם דחופים יבוטלו, כדי לרכז את כל כוח האדם שלנו לטיפול במקרים הדחופים ובחולי הקורונה במטרה שכל אחד שיגיע לבית החולים יקבל את הטיפול הטוב ביותר".
פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי 'שערי צדק'
לא צפויה קטסטרופה
"האגף הפנימי של המרכז הרפואי 'שערי צדק' נמצא כרגע בתפוסת אשפוז מלאה. לא בגלל תריסר חולי הקורונה שמאושפזים אצלנו, אלא בשל תחלואת השפעת. אשתקד כמעט לא ראינו חולי שפעת בבתי החולים, ואם משווים זאת לחורף שלפני האחרון, של שנת 20-19, שאז הייתה תחלואה גבוהה יחסית, אנחנו נמצאים כרגע בממוצע. כעת החולים הללו ממלאים את המחלקות.
"חולי הקורונה שלנו הם בעיקר לא מחוסנים, מבוגרים מאוד בחלקם ובעלי מחלות רקע קשות. אין לנו שום מאושפז במצב קשה שהוא מוגן באופן מלא, מה שאומר שכולם חייבים לשים דגש חזק יותר על החיסונים. מספר החולים הקשים עולה לאט, וכבר הספקנו ללמוד שזה מה שמאפיין את האומיקרון. אבל אם הציבור יקפיד על מסכות וריחוק חברתי כמתבקש, אנחנו מצפים שהדבר יציל אותנו לא רק מתפוסה גבוהה במחלקות הקורונה אלא גם מתחלואת השפעת".
איך מתמודד בית החולים מבחינה תקציבית בעומסים שנוצרו?
"בשונה מבתי החולים הממשלתיים ואלו ששייכים לשירותי בריאות 'כללית', בתי החולים הירושלמיים, 'הדסה' ו'שערי צדק', נמצאים בקיפוח אדיר. שר האוצר הקודם ומשרד האוצר אמנם הבטיחו להפסיק את קיפוח בתי החולים הציבוריים שאינם בבעלות המדינה או קופות החולים, והדבר יבוצע החל מ-2022. ב-2021 הועבר רק חלק מהכסף שהובטח.
"אבל המצב הכלכלי לא משפיע על הטיפול בחולים. ב'שערי צדק' עושים הכל למענם, לא חוסכים בתרופות, לא בבדיקות ולא בציוד. הקושי הכלכלי בא לידי ביטוי בתשלום לספקים, והוא משולם באיחור ניכר".
איך עומס העבודה משפיע על הצוותים במחלקות הקורונה?
"מטבע הדברים, אחרי שנתיים של עבודה כמעט אינטנסיבית, בהפוגות קצרות בין הגלים, הקושי על הצוותים רב והם ראויים לכל שבח. אנחנו מצידנו דואגים לצ'פר את העובדים כל הזמן, הענקנו להם ימי חופש בין הגלים, אבל זה לא משמעותי מספיק כשיש לחץ עבודה קבוע ותנאי עבודה לא סבירים זה תקופה ארוכה כל כך.
"צריך להבין שכדי לטפל בחולה קורונה צריך צוות ייעודי שמוכשר לכך. כעת יש לנו קומץ של רופאים ואחיות, רובם פנימאים, גריאטריים, אנשי טפול נמרץ ומומחים לזיהומים, לצד עובדי ניקיון ומשק. על הקומץ הזה נופל כל הנטל".
מה היית מבקש היום ממשרד הבריאות?
"משרד הבריאות נלחם איתנו כתף אל כתף על תקציבים מול משרד האוצר. היינו מצפים מהממשלה להפסיק את האפליה של בתי החולים הירושלמיים ולהשוות את התמיכה בנו לבתי החולים הממשלתיים. תקני הקורונה שניתנו לנו נשארו בינתיים לא מספיקים כדי לצלוח את היום יום".
מה הצפי שלך מבחינת המגפה?
"אני סומך על משרד הבריאות שיניף דגל אדום הרבה לפני שיהיה איום על יכולת הקיבול של בתי החולים. אבל אני אישית לא חושב שבגל הזה אנחנו נגיע למצב של קריסת מערכות".
