הוא היה יחיד בדורו בעומק העיון ובהתמדה עצומה| אחרי מיטתו של ראש ישיבת 'הר המור'
תלמידיו של ראש ישיבת הר המור הגאון רבי מרדכי שטרנברג זצ"ל מספרים על מסירת שיעורים עמוקים לאורך כל ימות השבוע בסוגיות הש"ס, במוסר ובהשקפה לצד חסד שקיים בגופו, בממונו ובזמנו>> הגאון רבי מיכה הלוי שליט"א רבה של פתח תקווה: השיטה שלו הייתה למצוא את נקודת היסוד בכל דבר. התורה אצלו היא לא דרך החיים אלא החיים עצמם
היה זה יום חם במיוחד, שבו חל צום י"ז בתמוז. בישיבת הר המור סיימו זה עתה את תפילת מנחה, והבחורים נפנו לנוח מעט בשל הצום. גם ראש הישיבה, הגאון רבי מרדכי שטרנברג זצ"ל פנה לצאת. התלמידים היו בטוחים שהוא הולך הביתה כדי לפוש מעט אבל לראש הישיבה היו תוכניות אחרות. הוא נסע במיוחד לבקר נער עם מוגבלות גופנית לא פשוטה שהסתובב הרבה בישיבת הר המור. הנער היה צמא לקשר ולעידוד, אבל ראש הישיבה שהיה טרוד מבוקר ועד ליל במסירת שיעורים בעשרות ישיבות לא מצא את הפנאי להעניק לו תשומת לב אישית. הוא ניצל איפה את יום הצום, שבו לא מתקיימים שיעורים בשעות אחר הצהריים, כדי לשבת בביתו של הנער הבודד במשך שלוש שעות (!) ולהרעיף עליו טל תחיה.
ולא היה זה מקרה בודד. אנשים רבים מתארים כיצד ראש הישיבה שנודע ברבים בגאונותו העצומה, שלהרבצת התורה שלו אין כמעט אח ורע בעולם הישיבות, הקדיש מזמנו היקר לעודד אותם ולתמוך בהם.
בליל שלישי השבוע הסתלק לבית עולמו לאחר שסבל ייסורים רבים בשנה האחרונה.
הוא נולד בכפר פינס לפני כ-74 שנים לאביו, הרב משה שטרנברג זצ"ל, שכיהן כרב היישוב ולאימו רבקה ע"ה שנפטרה לפני שנים ספורות. בגיל צעיר התייתם מאביו, ואימו עקרה לירושלים. הרב מרדכי למד תחילה בישיבת 'נתיב מאיר' ובתקופת מלחמת ששת הימים עבר ללמוד בישיבת 'כנסת חזקיהו' בכפר חסידים. למרות שהיה בן 18 בסך הכל, במשך שנה וחצי למד בחברותא עם ראש הישיבה, הגאון רבי חזקיהו משקובסקי זצ"ל ממנו קנה את דרך הלימוד.
התחנה הבאה בחייו של הרב שטרנברג הייתה ישיבת 'מרכז הרב' – שם למד גם אחיו התאום, הגאון רבי עמיאל שטרנברג שליט"א – וקנה תורה מפיהם של ראשי הישיבה הגאון רבי מרדכי פרום והגאון רבי אברהם שפירא זצ"ל.
הרב שטרנברג נשא לאישה את הרבנית מרים שתחי', בתו של הגאון רבי משה לוין, רבה של נתניה וכבר כשהיה בן 24 שימש כר"מ בישיבת ניר קריית ארבע.
שנה מאוחר יותר נקרא על ידי מורו ורבו הגאון רבי צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל לשמש כר"מ בישיבת 'מרכז הרב'.
בשנת תשנ"ח פרש מישיבת 'מרכז הרב' והקים את ישיבת 'הר המור', כשהוא עומד בראשות הישיבה יחד עם אחיו הרב עמיאל. ב'הר המור' מסר שיעורים יומיים ושבועיים אבל במקביל מסר שיעורים גם בישיבות רבות ביניהן: בית אל, אור עציון, עטרת ירושלים, מעלה אליהו, עטרת נחמיה שבי חברון ועוד.
יסוד אחד
"הוא היה שקדן מופלא ועילוי אמיתי", סופד לראש הישיבה הגאון הרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקווה. "השיטה שלו הייתה זהה לדרך הלימוד של רבי שמעון שקאפ זצ"ל, למרות שהגר"מ שטרנברג זצ"ל כלל לא שמע תורה מפיו. הוא היה יורד לעומק הסוגיה ומסביר את השיטות השונות על פי יסוד אחד ולא כשיטות נפרדות. זו הייתה שיטה מיוחדת שלו בלימוד, שהפכה לשיטת חיים. הוא איחד הרבה דברים שנראים היו מנוגדים וסותרים, ולכן הוא היה קשור מאוד לציבורים רחבים כולל גם כאלו שלא חשבו כמוהו. במסע הלוויה ראו את הקשר הזה במגוון הענק של ציבור המלווים, שכלל רבים שלא היו קשורים כלל לישיבת הר המור".
"אהבת תורה שלו הייתה מיוחדת. ממש. בכל שיחה עם כל אדם הגיע ללימוד התורה. הוא היה דבוק כל כך בלימוד, כך שהוא לא אמר ווארטים אלא דברים עמוקים. התורה הייתה מרכז השיח ומרכז החיים שלו".
הרב הלוי מציין שהגאון רבי מרדכי שטרנברג זצ"ל לימד והעמיד עשרות אלפי תלמידים ששתו מהמעיין הנובע שלו. בישיבת הר המור הוא מסר שני שיעורים יומיים כאשר בשעות אחר הצהריים היה נוסע לישיבות נוספות הפזורות בכל הארץ כדי למסור שיעורים בסוגיות או שיחות בענייני מוסר והשקפה. מאז שהיה בן 25 ועד לשבוע האחרון בחייו העמיד לגיונות של תלמידים בהם ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים.
"עד כמה שהיה ענק בתורה, מצד שני הייתה לו ענווה ופשטות יוצאת דופן", מציין רבה של פתח תקווה. "היו לו מידות נעלות. הוא חי בקדושה, כאשר עבודת השם שלו באה לידי ביטוי בעבודת המידות הנפלאה, הוא היה בעל חסד עצום. כאשר תלמידים או סתם אנשים שעברו מצוקה או משבר הגיעו להתייעץ איתו, הוא עזר להם במאור פנים. בכלל, התורה האירה את פניו. אמרתי בלוויה את הפסוק 'חכמת אדם תאיר פניו' אפשר לפרש שחוכמת התורה מאירה את הפנים. לא לחינם הוא דבק כל חייו בספר 'אורות התורה'. כולו היה תורה. גם ביום חמישי האחרון הוא מסר שיעור בביתו לקבוצה של כמה עשרות תלמידים, שלא כולם היו דווקא מישיבת הר המור. זה היה ראש הישיבה".
לדבריו, גם בחורים שלא ירדו לסוף דעתו של הרב שטרנברג זצ"ל, הבינו שהם לא מבינים הכל אבל כאשר מדובר בשיטה אחת שבנויה על יסוד אחד, גם אם הם הבינו חלק, היה זה חלק מהיסוד. "גם בחורים שלא הצליחו לעמוד בעומק העיון הנדרש נכנסו לשיעורים שלו מכיוון שהבינו שיש כאן מבט מיוחד על הסוגיה. באופן מעשי, אם לשיעורים הקבועים בסוגיות הגמרא נכנסו בעיקר אלו שזכו להבין, בישיבת מרכז הרב או הר המור הוא לימד שיעור יומי. וכמובן, גם אלו שלא ירדו לעומק השיעורים, האזינו לשיחות, ומדובר היה ברבבות תלמידים.
מה הייתה דרכו של ראש הישיבה בהנהגה הציבורית?
"כאב לו מאוד המצב שבו נמצאת הזהות היהודית של המדינה, במיוחד לאחר מה שקרה בשנה וחצי האחרונות. הדבר הפריע לו מאוד אבל הוא מעולם לא שידר ייאוש. הוא תמיד חזר ואמר שהוא מאמין בעם היהודי שהפנימיות שלו חבויה ורק צריך לחשוף אותה כדי לראות את הטוב והיפה שבה".
תורת חיים
הרב אבישי מלכי היה תלמידו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל במשך שנים רבות בישיבת 'הר המור' ולמעשה היה מקורב אליו במשך כעשרים שנה.
"השיעורים של הרב שטרנברג זצ"ל בישיבה היו ארוכים ומורכבים", הוא מתאר בשיחה עם 'משפחה'. "הוא היה יכול למסור שיעור ברצף שעתיים, אבל בסוף הדברים האירו כנתינתם מסיני, וכולם יצאו מהשיעור מלאי סיפוק ואושר אמיתי. הייתה לו דרך ייחודית בעולם הלימוד. הוא תמיד חתר למצוא את הסברה המרכזית בסוגיה אחרי שהוא הקיף אותה מתחילתה ועד סופה".
"כידוע, בעולם הישיבות נוהגים לחזור מדי שבע שנים על המסכתות. ראינו שכאשר הוא מסר את השיעורים באותן סוגיות שמסר לפני שבע שנים הוא זכר היטב את דברי הראשונים והאחרונים בסוגיה. גם בסוף ימיו, כאשר היה חולה וחלש מאוד, הוא לא ויתר על מסירת השיעורים, לבני ישיבת הר המור ולהרבה מאוד ישיבות. הוא היה נוסע בעצמו למסור את השיעור, עם חמצן או עם הליכון. הוא ראה בזה את עיקר שליחותו ותמצית חייו. אפשר בהחלט לומר שבשנה האחרונה לחייו, כשחלה וסבל ייסורים קשים, הלימוד היה זה שהחזיק אותו".
לדבריו, אלפים רבים של תלמידים היו שומעים את השיעורים של ראש ישיבת הר המור, מהם יצאו תלמידים לאלפים ולרבבות. "אפשר בהחלט לומר שהוא היה מרביץ התורה הגדול ביותר בציבור הדתי ציוני. לצד השיעורים הישיבתיים שנודעו בעמקותם הנפלאה היו לו שיחות בנושאי החגים פרשת השבוע ועוד. כששהה בשבתות בישיבה הוא היה מוסר שיחות מוסר שגם בהם באה לידי ביטוי עמקותו הנדירה. הרבה מאוד התעלות ספגנו מהשיחות הללו".
לצד הלימוד ועומק העיון, הגאון רבי מרדכי שטרנברג זצ"ל היה אומן בתורת הנפש. "אלפי אנשים הגיעו אליו לכדי ללבן דברים ולהתייעץ", מספר הרב מלכי. "היו אלו בחורי ישיבות ואברכים שהגיעו ללבן סוגיות שונות בהשקפה ובאורח חיים, ר"מים שהגיעו להתייעץ בנושאי חינוך, פוסקים ודיינים ואפילו קציני צבא שביקשו עצה ותושייה בנושאים שעומדים על הפרק. בעמקותו יוצאת הדופן הוא השכיל לצלול לעומק השאלה, ולהעניק תשובות בהתאם".
2 תורת חסד
היה זה לפני שלוש שנים, בחג הפורים. כמו תמיד, ביתו של הגר"מ שטרנברג זצ"ל היה גדוש בתלמידים שהגיעו לשמוח עם רבם ולהתבשם מתורתו. "ראש הישיבה היה באותה שעה במצב רוח מרומם", משחזר הרב מלכי. "כך שאחד התלמידים הרהיב עוז בנפשו ושאל את ראש הישיבה מה הסוד שהוא תמיד שמח ומאושר".
התשובה של הרב שטרנברג זצ"ל הייתה הרבה יותר רצינית ממה שהתלמידים חשבו. "יש לי בן פגוע ומוגבל, שאני מטפל בו. אני חושב שאם
זכיתי במשהו לעמל תורה ולהרבצת תורה זה בזכות החסד שאני עושה איתו".
ואכן, תושבי שכונת גבעת שאול שבה התגורר הרב שטרברג זוכרים היטב כיצד הוא היה צועד עם בנו לבית הכנסת או למקום בו למד, כשידו האחת אוחזת בבן ובידו השנייה הוא מחזיק גמרא קטנה באמצעותה הוא מקיים את 'ובלכתך בדרך'.
"גם כיבוד ההורים שלו היה יוצא דופן", מספר אחד מתושבי השכונה. "אימו התגוררה בשכנותו, והוא היה מתמסר אליה למרות זמנו העמוס. ראיתי אותו פעם מלווה אותה לקופת חולים. האם נכנסה לבדיקה והגר"מ שטנברג ישב בחוץ כשהוא שקוע בלימודו. גם לאחר שהבדיקה הסתיימה והאם יצאה החוצה היא לא הפריעה לבנה ללמוד. חלפו דקות ארוכות עד שהוא התנער ושם לב שהם כבר יכולים לשוב הביתה".
"ראש הישיבה היה יהודי שקיים בכל רגע את הפסוק "בכל דרכיך דעהו"," מוסיף הרב מלכי. "הרגישו עליו שהוא עומד תמיד דרוך, לפני מלך. כשהוא התפלל הוא היה שרוי בריכוז עצום, בהשתפכות הנפש נפלאה. לא נשכח כיצד התפלל בהיכל הישיבה בימים הנוראים. הוא היה המקריא בתקיעות וכאשר אמר את הפסוקים כולנו שמענו את יראת השמיים שהייתה נסוכה בקולו.
"הענווה והפשטות שלו היו סמל ודוגמה. כשהיה מגיע בבוקר לבית המדרש ומבחין בסטנדרים שהיו על הספסלים לאחר השטיפה הוא לא היסס והיה מוריד אותם בעצמו. כל מה שעשה נבע מהרצון שלו להוריד את הידע שלו לעולם המעשה. הוא חזר ואמר לנו תמיד שהתורה היא לא דרך החיים אלא החיים בעצמם, היא החיות שלנו. כמו ששותים מים כך חושבים בתורה.
לפני כשנה חלה הגאון רבי מרדכי שטרנברג אבל המשיך להרביץ תורה במסירות נפש. "הייתי אצלו בעשרת ימי תשובה", מספר הרב הלל פלאי. "הוא היה חלש מאוד מהטיפולים שעבר ובני המשפחה רצו לעודד את רוחו. הגעתי לביתו, וראיתי אותו כאוב ומיוסר. שרנו מניגוני הימים הנוראים וראש הישיבה התאמץ מאוד להתעודד, ואפילו נשא דברים ודיבר על המושג 'נעשה ונשמע', כיצד צריך להוריד הכל לעולם המעשה".
בתחילת השבוע מצבו של ראש ישיבת הר המור התדרדר מאוד. בהיכלי הישיבות נישאו תפילות רבות לרפואתו והמוני תלמידיו גדשו את רחבת הכותל בתפילה נרגשת, אבל ביום שני בלילה השיב הגאון רבי מרדכי שטרנברג זצ"ל את נשמתו ליוצרה כשהוא מותיר אחריו את רעייתו שתחי', בנים ובנות, נכדים ונינים שהולכים בדרכו, ובעיקר את ספריו על סוגיות הש"ס, פרשת השבוע ונושאים תורניים שונים ואת עשרות אלפי תלמידיו שזכו לקבל ממנו הבנה אמיתית בדרך הלימוד.