סליחה, מחילה וכפרה | בלעדי ל'משפחה': חמש עשרה שנה אחרי שהכניס אותו לכלא, עד המדינה משה סלע פוגש לראשונה את הרב שלמה בניזרי
"תסלח לי שהרסתי את חייך"
"אתה היית רק השליח"
כבר יותר משני עשורים שהקבלן משה סלע לא מעז להתקרב לבית של משפחת בניזרי, שבגלל עדותו נאלצה להיפרד מאביה, השר לשעבר שלמה בניזרי, שנכנס לכלא לאחר שחתם נגדו על הסכם עד מדינה >>> עכשיו, הוא חוזר בפעם הראשונה. הוא מבקש שוב ושוב סליחה ומתאר בפרוטרוט איך מצליחים פרקליטים להרוס חיים של בנאדם, לגרום לו לבגוד באנשים הכי קרובים אליו ולומר דברים שהוא עצמו לא מאמין בהם • מפגש מרגש
צילומים: ינון פוקס ופלאש 90
גשם שוטף ניתך ברחובות. למשך כמה שעות החורף הירושלמי מופיע במלוא סערתו. מכוניות דוהרות ומתיזות, אנשים ומטריות נחפזים נגד כיוון הרוח, ורק איש אחד עם מעיל צבאי ישן, עומד מתחת לבניין וממתין. כשמתקרבים אפשר להבחין שהוא רועד. לא רק מקור, אלא מהתרגשות. הוא לא מאמין שזה קורה.
את הבניין הזה הוא מכיר היטב. במשך שנים הוא היה כאן בן-בית אהוב. אבל אז קרה מה שקרה. במובן מסוים, הוא כמעט פירק את הבית הזה. כבר חמש עשרה שנה שהוא לא מעז לעבור ברחוב הזה, רק מחשש שלא לפגוש מישהו מבני המשפחה המורחבת, שחייהם הפכו לסיוט.
שוב ושוב הוא מביט בשעון, צובט את עצמו כדי לבדוק שזה לא עוד חלום טוב מדי. ואז מגיע הרגע. הוא מטפס, אנחנו בעקבותיו. מתייצב מול הדלת הכל כך מוכרת, ולרגע מהסס. "תגידו", הוא שואל, "אתם בטוחים?! הרב אמר לכם שאני יכול להיכנס לבית?! הרבנית הסכימה?!"
הוא מעדיף שאנחנו נדפוק. שאנחנו ניכנס ונכשיר את השטח. אלא שאז נפתחת הדלת, ומשקעים של חמש עשרה שנה מתפרצים בחדר המדרגות.
כדי להבין עד כמה דרמטי המפגש הזה שאנחנו יוזמים כאן בבוקרו של יום סגריר, חייבים לחזור חמש עשרה שנה לאחור. שני היהודים שניצבים כאן, היו הרבה יותר צעירים. הזקן של הרב היה שחור כמעט לגמרי. גם הקומה הייתה זקופה יותר.
התמונה של שניהם פורסמה אז בכל כלי התקשורת בארץ וגם בעולם. מצד אחד – הרב שלמה בניזרי, חבר הכנסת הכי ורבלי שידעה הכנסת בשנים ההן. שילוב של רב ועסקן עתיר זכויות, שמוסר שיעורים ברחבי הארץ ובמקביל גם משמש בתפקידי ממשל בכירים, כשהוא מכהן כשר הבריאות וכשר העבודה והרווחה. מהצד השני נראה ה'קבלן', משה סלע. אחד האנשים החזקים במשק, קבלן שפיקד אז על כל תעשיית העובדים הזרים במדינה ונחשב לאדם עשיר ששוויו מוערך במיליונים רבים.
וכמו שקורה בארץ הזו, עוד לפני שמישהו במערכת המשפט הספיק לכתוב אות אחת, התקשורת כבר חרצה את הגורל 'לכאורה' – וסיפרה על פרשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, כאשר לפי הנטען סלע העניק לבניזרי שוחד, והאחרון גמל לו בשורה של מינויים והטבות.
אם לקצר תהליך ארוך וכואב של שנים, בסופו של דבר, משה סלע הפך לעד מדינה שהתייצב על הדוכן, הביט בפניו של רבו-וידידו לשעבר והעיד עדות שבסופו של דבר הובילה את הרב בניזרי לתקופה ארוכה בכלא הישראלי ולסילוק מוחלט מהפוליטיקה הישראלית באשמת ה'קלון' שנספח לעבירת השוחד.
לא פחות מהכאב והדם שנשפך בכל המשפחה, כאבה תחושת הבגידה. כשהידיד הקרוב שלך הופך לעד מדינה שחורץ את דינך, זו תחושה שאי אפשר לעכל. חמש עשרה שנים חלפו. הרבה פרשיות שחיתות צפו במרחב הישראלי. לא מעט עדי מדינה גויסו כדי לבגוד בעצמם ובקרובים אליהם – והקרע הכואב עדיין שותת דם.
עכשיו זה קורה. אחרי שנות נתק שריסקו את אישיותו, משה סלע עולה יחד עימנו אל הדירה שלפי האישומים הוא זה שסייע לקנותה. עכשיו הוא בא לבקש סליחה, לנסות להסביר לכל עם ישראל איך פועלת השיטה. איך המערכת המשפטית מסמנת אדם, מגייסת את הקרובים אליו נגדו, והופכת את חייו לגיהינום.
- • •
הרגע הראשון, קשה במיוחד. אשמה שרובצת על הלב כבר למעלה מעשור, באה בימים ומסייטת את הלילות. סלע תופס את היד המושטת לעברו. "כבוד הרב", הוא רוכן ונושק ליד, "אני הרסתי את חייך. גרמתי לך כל כך הרבה צער ועוגמת נפש. אני אפילו לא יודע איך לבקש ממך שתמחל לי", הוא אומר וכמעט קורס.
ברגעים כאלו כבר אי אפשר לזהות את השר העוצמתי לשעבר. מי שנוכח כאן בסלון, הוא הרב והמרצה, מחבר הספרים והמחזיר בתשובה, שמתחיל לקרוא פסוקים מתוך פרשת השבוע. פסוקים שכמו נכתבו למעמדים כאלו.
"אחרי עשרים ושתיים שנה של ניתוק וקרע משפחתי, אחרי שהוא נפל לתוך בית הסוהר, אחרי שחייו היו בסכנה, יוסף הצדיק מתייצב מול אחיו שבעצם גרמו לו את כל הצער הזה. גם החיים שלו נהרסו. ואז מגיע הרגע שהם נפגשים. 'ולא יכלו אחיו לענות אותו, כי נבהלו מפניו'.
"זה הרגע שבו מתייצב יוסף ואומר להם את המילים המרטיטות: 'ואתם אל תֵּעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה. כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם'.
"אין שום אדם בעולם", מכריז הרב בניזרי, "שיכול 'להרוס' למישהו את החיים. הכל מוחלט וגמור מן השמים. אם נגזר עליך שתשב בכלא, אתה תשב. אלא, כמו שאומרים חז"ל, שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. הפרקליטים וכל אלו שהתיישבו לעשות את זה, ייתנו את הדין. אבל אף אחד לא יכול להרוס לאדם את חייו.
"במקרה שלי, אולי כך רצתה ההשגחה". הרב מצביע על ערמת דפים מודפסים. עוד ספר תורני שעומד לראות אור בקרוב. עוד ספר שיזכה את הרבים ויקרב לבבות. "אז אולי זה מה שההשגחה העליונה רצתה. מי יודע".
סולח ומוחל. הרב בניזרי ומשה סלע
אימה על המרקע
ובכל זאת, חמש עשרה שנים בכלא לא מתאדות ברגע אחד. צער וביזיונות של משפחה מורחבת לא מתפוגגים מול מילה אחת "סליחה". שפת הגוף של הרב בניזרי, הידיים המשולבות והישיבה המתוחה, מעידה משהו על המתחולל בפנים.
זה הרגע שבו משה סלע מנסה להתחיל לשחזר את האירועים מהתחלה. שלב אחר שלב.
הוא זוכר את הרגע הראשון. הוא היה אז אדם אמיד ודי מאושר. המשפחה המורחבת יצאה יחד איתו לחופשה קצרה באילת, כשפתאום הם נחשפים לריאיון עם קרובת משפחה שלהם שמככבת בתקשורת. הם מנסים להבין מה בדיוק קורה, ונחרדים לשמוע שהיא מספרת לעיתונאית איילה חסון משהו על מינוי לא כשר בלשכת בניזרי. לטענתה, היא מונתה למזכירה אצלו רק בגלל שמשה סלע, מסדר טובות הנאה גדולות לשר.
"אני זוכר את ההלם. חשבתי שהאדמה רועדת תחתיי", נזכר סלע. הוא עוד לא חלם לאן כל זה הולך לדרדר.
התמונה הבאה בסיפור שלו, נראית כמו סצנה ממחזה אימה. "השעה חמש בבוקר. אני שומע דפיקות בדלת. אני מזנק מהמיטה. כל הרחוב מלא בניידות משטרה. כמעט מאה שוטרים הגיעו. הם מקיפים את הבניין מכל מקום. ואני, עם קורי השינה על הפנים, עוד לא קולט מה הם רוצים. הדבר היחיד שעלה במוחי, זה שאולי הם מדברים על כסף גדול שיש לי בבית. פתחתי את הכספת, לקחתי מזוודה ובה ארבעה מליון דולרים, וזרקתי מהחלון. מה שלא ידעתי אז, שממש מתחת לחלון המתין שוטר שתפס את המזוודה, וכמובן החרים את כל תכולתה".
גם אחרי שהוא פתח את הדלת, ועשרות שוטרים שעטו פנימה, מעירים את כל בני המשפחה ומחרידים אותם. הוא עוד לא קלט, שאף אחד בכלל לא מעוניין למצוא את הסיפורים שלו. "הם כבר היו ממוקדים בחיסולו של הרב בניזרי".
כשהשוטרים יצאו מהבית, הם לקחו אותו אל חדר החקירה. "וזה הרגע שבו החיים שלי נגמרו", הוא אומר. תהומות של עצב שנשקפות מעיניו מעידות שאין כאן שום גוזמה.
הרב בניזרי עצמו זוכר את כל הדברים בצורה הרבה פחות דרמטית. הוא עשה אז חיל וניהל את משרדי הממשלה. כשפתאום החלו ליפול על ראשו האשמות לא ברורות. אלו היו השנים שאחרי משפט דרעי, והלקח עוד היה טרי. כל שקל שנלקח, נרשם כדת וכדין. התנועה שנכוותה, כבר לא חיפשה צרות.
"אבל אז התחילו הכתבות. העיתונאי גידי וייץ לקח אותי כפרויקט. כל שבוע כתבות ענק על שחיתויות 'לכאורה'. וכל מיני סיפורים. האמת, שבתחילה לא ממש התייחסתי. זה היה לא נעים, אבל לא היו לי ציפיות טובות מעיתון 'ידיעות אחרונות'. ידעתי ששונאים את החרדים. ידעתי ששונאים את תנועת שס. וידעתי, שבאופן אישי אני מטריד מאוד את האליטה הלבנה של מדינת ישראל".
לאלו שזוכרים את הרב בניזרי של השנים ההן, קל יותר להבין. הוא היה הדובר התקשורתי הבלתי מוכתר של המגזר. כבעל תשובה, שהיה מעורה בחברה הישראלית, הוא הכיר את הניואנסים התקשורתיים ובעיקר בורך ב'דע מה שתשיב'. עד היום הוא עושה זאת בשלל תוכניות תקשורת שהוא משדר בהן.
"אני זוכר שבאותה תקופה הסופר מאיר שליו כתב טור ב'ידיעות אחרונות', שבו הוא תיאר את ה'בעיה' שנקראת בניזרי. "אני צופה בערוץ אחד, אני רואה את בניזרי מתראיין. אני מעביר לערוץ השני, גם שם הוא מתראיין. מרוב מצוקה אני מכבה ומדליק את המקלט וגם שם שומעים אותו מתראיין. ברוב ייאוש אני ניגש למקרר כדי להוציא משהו לשתות, ובניזרי קופץ לי גם משם"… זו הייתה רוח הדברים.
לרגע לא עלה על דעתו, שמישהו במערכת המשפט כבר הפך שעון-חול על ראשו, והוא לא ינוח עד שיראה אותו מאחורי סורג ובריח. "זה קצת מזכיר את משפט נתניהו", טוען סלע. "כמו שעכשיו המציאו אשמה של 'סיקור חיובי', אצל הרב בניזרי המציאו האשמה שעד אז איש לא נאשם בה: מינוי של מקורב.
"תבינו, הרי מדובר במשרת אמון. מאז קום המדינה שרים ממנים אנשים שהם סומכים עליהם למשרות אמון, זה בטח לא שוחד. כל שר יכול למנות את האדם שהוא הכי סומך עליו לתפקיד המזכיר והנהג האישי. גם אני בחרתי את האנשים שאכן היו קרובים אלי, ובמקרה זה היו מתאימים ביותר. עד אז איש לא חשב שאפשר לטעון שיש בעיה במינוי כזה, כי מעצם הגדרתה מדובר במשרה שבוחרים בה את האדם שהכי קרוב אליך. אבל כנראה שכשמסמנים את הראש שלך, הכל כשר. או בעצם, הכל לא כשר. וכך, לראשונה מימות עולם הורשעתי בזה כעבירת שוחד".
חוזרים הביתה. במפגש ביוזמת 'משפחה'
חוג בית מתמשך
איך בכלל התחיל הקשר ביניכם? אנחנו שואלים את הרב בניזרי ואת משה סלע.
כאן עלינו לחזור עשרות שנים לאחור. כששלמה בניזרי הוא חוזר בתשובה צעיר, שמסתמן כמטאור בעולם הקירוב. הוא עצמו נכנס לישיבת 'אור החיים' של הגאון רבי ראובן אלבז בגיל 22. תוך ארבע שנים הוא כבר לומד הוראה ורבנות. בצמרת של תנועת שס, שנמצאת אז בשיא כוחה, מזהים אותו. מרן הגר"ע יוסף קורא לו ומציב אותו כנציג התנועה לכנסת, פחות מעשור אחרי שהתקרב ליהדות.
הכל קורה במהירות מסחררת. בניזרי שכבר הופך לרב, מגבש את קהילת החוזרים בתשובה. הוא נכנס לכנסת, מתמנה לסגן שר הבריאות, ולאחר מכן לשר הבריאות ולשר העבודה והרווחה.
את סלע, שגם הוא אז בשיא כוחו כקבלן של עובדים זרים, מכיר הרב בניזרי ממש באותה תקופה. מי שמכיר ביניהם זו דווקא אשתו של סלע. "באחד הימים", משחזר הרב, "הוזמנתי לחוג בית של קירוב. לא הכרתי אף אחד אבל החלטתי להגיע. זו הייתה משפחת סלע שחגגה חנוכת הבית. משה עצמו בכלל לא היה. אני הגעתי, הבית היה מפוצץ באנשים, נתתי הרצאה קצרה ורק לקראת סוף הערב, משה הגיע. הוא כל כך התרגש כשראה אותי, התיישב לידי והתחיל להקשיב".
אחרי שכולם הלכו, נשאר הרב עם שני בני הזוג והחל לשמוע דברים אישיים יותר. "למחרת הגברת צלצלה וביקשה להודות על העזרה הגדולה. בקיצור, ככה הם נהיו קרובים. הבית שלהם הפך למוקד של קירוב. הייתי מגיע למסור שם הרצאות, לאט-לאט הרבה יהודים התקרבו לתשובה. ובעיקר, משה עצמו התקרב אלי. הוא התחיל לבוא איתי להרצאות".
סלע מאשר את הדברים. "הרב היה הכל בשבילנו. הוא היה הסנדק, המדריך, הרב, המייעץ, המחתן והמספיד. גם המשפחות שלנו התקרבו, התחלנו לצאת יחד לטיולים, נהיינו משפחה אחת גדולה".
סלע מסתכל על הסלון שעבר בתקופה האחרונה שיפוץ קל – ומחפש את המזגן. הוא זוכר, שבאחד הימים הוא בא ואמר: "חם פה". הוא לא הבין למה אין מזגן. בניזרי ניסה להסביר שזה מותרות ואין לו כסף מיותר, אבל סלע התעקש. "אני אקנה מזגן".
בניזרי, שכאמור היה תחת טראומת דרעי, חשש לקבל את המתנה. "סיכמנו שזאת תהיה הלוואה". היו עוד כמה הלוואות קטנות כאלו. אחת מהן הייתה לצורך מימון משפט על תביעת דיבה שהוגשה נגדי. "הייתי צריך לשלם, אז הוא הלווה לי". אבל הכל היה הלוואות, מסודרות עם שטרות ועדים, כמו שצריך.
ואז הגיע הפיצוץ עם קרובת משפחתו של סלע, שהחליטה לספר סיפורים על 'טובות הנאה'. בניזרי החליט שהוא לא לוקח סיכונים. עוד באותו יום התיישב והחזיר את כל החובות, כפי שסוכם מראש, וברוב תמימותו היה בטוח שהכל על מקומו יבוא בשלום. לא רק שזו הייתה הלוואה, אלא שהיא כבר שולמה. לימים יתברר לו שהשונאים שלו יכנו את השלב הזה "שיבוש הליכים"…
אויבי איש אנשי ביתו, מצטט בניזרי. באותם ימים שלו כשר עבודה, בא אליו שכן לשעבר ובכה לפניו על מצבו הכלכלי. בניזרי ידע שהוא איש מקצוע והחליט למנות אותו למנכ"ל שירות התעסוקה. בהמשך אותו עובד יאבד את האמון, ובניזרי יפטר אותו. בתגובה תבוא נקמה כואבת.
"באחד הימים בא אלי מנכ"ל המשרד שלי ואמר לי שהעוזר שלי היטה מכרזים. בתגובה הוריתי לעצור ולבדוק. אלא, שלהפתעתי העוזר שלי קם ואמר: 'אני לא עוצר את המכרז. אתה רק השר המפקח שלי, לא השר, ולא תגיד לי מה לעשות'. חשבתי שהוא השתגע. אני הרי הבאתי אותו. הזהרתי אותו שאפטר אותו. והוא אמר לי: 'אם תפטר אותי, אני אקבור אותך'. צחקתי. מה זה יקבור אותי? לא עשיתי שום דבר רע בחיים שלי. אבל מסתבר שהייתי תמים. הוא יצא לתקשורת וסיפר שהוריתי לו להטות מכרז. בית המשפט חייב אותי להחזיר אותו לעבודה, אבל העובד כבר היה מורעל. הוא התחיל להשמיץ אותי בתקשורת ואף פנה למשטרה.
"זו הייתה תקופה לא פשוטה", הוא נזכר, "עבורי, ובוודאי שעבור בני המשפחה. בכל בוקר קמנו עם כותרת חדשה – 'מושחת'. ניסיתי להמשיך לעבוד כרגיל, אבל בסופו של דבר, יש לי נפש. זה היה קשה מנשוא.
"כשאתה נבחר ציבור", מסביר בניזרי, "עצם ההשמצות הללו מחסלות אותך. זה עוד לפני המשפט. העובדה שמיליוני אנשים אומרים לעצמם 'אין עשן בלי אש', כבר גומרת אותך. וזו הציניות הגדולה. אין בכלל צורך במשפט".
מורי ורבי. סלע והרב בניזרי בימים עברו
עינוי פסיכולוגי
השאלה היותר כואבת שמרחפת בשלב זה של הסיפור, היא ההחלטה של סלע לבגוד באדם הקרוב אליו, להתייצב מולו ולהעיד נגדו, כדי להכניס אותו לכלא.
איך עושים דבר כזה?! אנחנו מבקשים להבין.
סלע עוקר אנחה אדירה מתוך הקרביים. הוא לא יודע מאיפה להסביר. "אין לי שום יכולת להסביר לכם מה זה אומר להיות בחקירות במשך כמה שנים רצופות. זה אומר, שהחיים שלך נהרסים לחתיכות. בשלב ראשון אתה לא קולט את זה, אבל תוך תקופה קצרה אתה מבין.
"בסך הכל, במדינה שלנו אין עינויים פיזיים, אז זה נשמע קל. אבל בואו נתחיל מזה שלמעשה אתה עוצר את החיים שלך, מפסיק לעבוד, מפסיק להיות אבא ומתחיל לעבוד בחקירות. אתה מתייצב לחקירה בשעה מוקדמת בבוקר, וחוזר הביתה בשעות מאוחרות בלילה. בכל הזמן הזה, אתה יושב וממתין שמישהו יתייחס אליך. בשלב ראשון זה כמעט לא קורה. אתה חווה ייבוש של שעות ארוכות.
"אין לך אוכל מסודר, אתה אוכל סנדוויצ'ים ולפעמים גם אין לך אפשרות להתפנות מבלי שמישהו יתלווה אליך, והוא בוחר לעשות זאת רק לעיתים מאוד מסוימות. כאשר הגוף שלך במצבי לחץ, אתה זקוק ליותר הפסקות, והחוקר מעדיף לא לאפשר לך בתואנות שונות. וזו אפילו לא התחלה. יש גם לילות שאתה נשאר במעצר עם אנשים מאוד מאוד מפוקפקים. וזה מפחיד.
"במקביל אתה רואה את החיים שלך מתפרקים. דבר ראשון זאת המשפחה. יודעים עליך ה-כ-ל, כולל הכ-ל. היו רגעים מסוימים שהחוקרים ידעו לנקוב בנקודות חן שנמצאות במקומות מסוימים אצל האנשים הקרובים אלי. אתה מתחיל לפתח חשדנות, על גבול הפרנויה. אין לך מושג מי נגדך ומי בעדך. הילדים שעד אתמול ראו בך אבא מפרנס, מתחילים לחטוף בושות. כל בוקר התמונה שלך מרוחה על כל העיתון. אתה 'מושחת' 'משחד' ועוד כל מיני תארים. הם מתביישים ללכת לבתי הספר. הם מתחילים להישבר, ואתה פתאום צריך לממן גם להם עזרה נפשית.
"אלא שבדיוק אז אתה הולך ומאבד את כל הכסף שהיה לך. דבר ראשון מחרימים לך את הכסף. בודקים את הכל. אתה, כאמור, לא יכול לעבוד. אנשים מפסיקים לעשות איתך עסקים. ואתה הופך לבעל חוב. כונסי נכסים מתיישבים על הביזנס שלך ומוכרים בזיל הזול. היו לי שני פנטהאוזים במגדלי אביב. היום כל אחד כזה שווה מעל שלושים מיליוני שקלים, אז זה נמכר במחיר הפסד של שני מיליון שקלים על ידי כונס נכסים. וזו רק דוגמה אחת. היו לי עוד אחת עשרה וילות ברחבי הארץ, וההון שלי היה מוערך במלמעלה מארבעים מיליוני דולרים. כל זה נמחק בדקה אחת.
"במקביל, אתה שומע שהמשפחה שלך כבר מפורקת. כולם מתביישים בך. ובקיצור אתה הופך לאומלל.
"בשלב הזה מתחילה הלוחמה הפסיכולוגית. כל מיני פרקליטים מתיישבים מולך, וכשאתה שבור לרסיסים, הם מתחילים לומר לך משפטים כמו: 'תראה את המצב שלך, אתה הולך ומאבד את הכל, וזה בגלל התמימות שלך. בניזרי ניצל אותך, הוא ראה את התמימות שלך, הוא לקח ממך כספים, ועכשיו הוא זורק אותך'.
"מהרגע הראשון אני כבר מזהה, שבעצם אני רק נקלעתי לסיטואציה. הם מחפשים את הראש של בניזרי. כבר ביום הראשון לחקירה שואלים אותי: 'תגיד, כמה מיליונים יש לבניזרי?' לך תסביר להם, שבקושי יש לו דירה אחת פשוטה. את הדירה השנייה שלצידה, קניתי בשעתו להשקעה, ואז מכרתי לו אותה – בצורה הכי רשמית ומסודרת, הוא הוציא משכנתא בבנק ושילם על הכל.
"אבל החוקרים צוחקים עליך. 'אנחנו יודעים דברים שאתה לא יודע', אומרים לי. 'הוא הרי איש תקשורת מספר אחת בארץ', אמר לי החוקר. 'אין מצב שאין לו כסף'. הם עושים הרבה 'הפרד ומשול'. אומרים לך ש'אתה רק היית צינור להעברת הכספים' ומזהירים אותך שאם אתה לא תודה, אתה תשב שנים בכלא. וכך לאט לאט אתה מתחיל להישבר".
הרב בניזרי נקרא גם הוא לחקירה. במקרה שלו, השיטה היא הדלפות לתקשורת. "זה היה גיהינום. אני מגיע ליאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה), ולהקות של עיתונאים מחכים לי בחוץ", מספר בניזרי. מה שהיה יותר מתסכל, זה שכל יום אחרי שאני חוזר הביתה, אני שומע בתקשורת את כל מה שאמרתי בחקירה. המשטרה מדליפה הכל. לאט-לאט אתה מבין שהכל מכור.
"אחרי שבוע של חקירה, מתפרסמת כתבה גדולה שבה אני מוצא פירוט מדויק של כל השאלות ששאלו אותי בחקירה. ברוב תמימותי פניתי לבית המשפט וביקשתי לעצור את הפרסום. אבל אחרי דיון של עשר דקות, השופט דחה את הבקשה וחייב אותי לשלם עשרים אלף שקלים הוצאות משפט. זו תחושה שאין לך מה לעשות. הם יחסלו אותך ולא משנה מה תעשה.
"כשהתחילו לדבר על 'המיליונים' שיש לי, ביקשו ממני להביא תדפיסי בנק מכל השנים, כמובן שהבאתי ולא היה שם זכר למיליונים. בדקו גם אצל אחי, אצל הוריי, אצל בני-דודיי. לא מצאו שום מיליונים".
תשע מאות שיעורים בתשע מאות ימים. הרב בניזרי בכניסתו לכלא (צילום: פלאש 90)
מיליונר ללא פרוטה
בינתיים החקירה שוקדת על שבירת משה סלע. "עיקלו לי את כל החשבונות. אני במצב שמכרתי דירה ועברתי להתגורר בבת-ים ליד מטה החקירות, כי הנסיעות הללו שיגעו אותי. אתה מוזמן להיחקר יום כן, יום לא, ובעיקר יום כן. וכולם סביבי מעמידים פנים שהם לטובתי ורוצים להציל אותי מבניזרי. כשאני בוכה שאין לי כסף, הם אומרים באמפתיה מזויפת: 'אנחנו נדאג לך לכל מה שצריך'. מלווים לי ששת אלפים שקל כדי לכסות את חשבון החשמל. עד כדי כך הגעתי.
"רוצים דוגמה איך איבדתי כסף? הייתי שותף בבנייה עם חברה ענקית (-סלע נוקב בשמה. יא"ג, א"ק). היה לנו פרויקט בסדר גודל של שבעים מיליון שקלים. אני הייתי שותף, וכמובן שאחרי החקירות הם פשוט העיפו אותי. ניסיתי לתבוע אותם למשפט, אלא שלא היה לי כסף לשלם את האגרה של הגשת תביעה".
בכמה כסף מדובר?
"שלושת אלפים ושמונה מאות שקל".
ובשביל זה הפסדת שבעים מיליון שקל?
"ממש כך. הבעיה הייתה, שכמובן לא היה לי גם לממן עורך דין מספיק טוב שיעמוד מול החברה ההיא. וכך עורכי הדין שלהם פשוט קרעו אותי. הפסדתי הכל".
הוא נוקב בשמות של פרקליטים בכירים ביותר. כולם מוכרים ומפורסמים. "הם קודמו בעיקר אחרי ההצלחה הגדולה שלהם בתיק בניזרי", מסביר סלע. "הייתה להם מוטיבציה מטורפת. הם ידעו שאם הם מביאים אותו לכלא, המשך ההצלחה שלהם סלול. אחת מהן הייתה יושבת איתי ומביאה לי סנדוויצ'ים כדי לרכוש את אמוני. השני היה יושב איתי ומסביר לי עד כמה הוא דואג לי".
בשלב הזה עוד לא עולה על דעתו למכור את רבו וידידו. "עיקר הבעיה הייתה, שידעתי שאין לי באמת מה לספר עליו. מה אגיד? שהוא קנה ממני דירה? הרי כולם רואים את המשכנתא שלו בבנק. משכנתא של מאה אחוז. איך שייך להגיד שנתתי לו?
"ואז מתחילים לנבור לי בתיק הפנימי. סורקים כל קבלה שנתתי בחיים, מתחילים לחפש אצלי פרשיות. וכשלא כל כך מצליחים למצוא, מתחילים להמציא חוקים. הסבירו שלא שילמתי מע"מ על העובדים הזרים. כלומר, חוק חדש קובע רטרואקטיבית שצריכים לשלם מיסים גם בחו"ל וגם בארץ. היו גם רמזים שטענו על כך שחיסלתי שני עדי מדינה.
"ויותר מכל האישומים", הם אומרים, "אתה פשוט מתחיל להתעייף ולהימאס".
סלע נעצר ומביט בבניזרי. "עכשיו אספר לך משהו שאתה לא יודע. יום אחד עשו לי תרגיל. לקחו אותי לבית הדין לעבודה בצלאח א דין. היה לבניזרי שם דיון עם עובדת שטענה טענות שקריות. היא סיפרה שהגיעו לה תשלומים שלא קיבלה. אלא, שההגנה הוכיחה שכשהיא בדתה את הנתונים, היא שכחה לנכות את השעות של שבתות וחגים…
"מכל מקום, לדיון הזה הביאו גם אותי. בחוץ ישב הרב בניזרי בתוך הרכב. רשמית כבר היה אסור לנו לדבר. ואני כמובן מיהרתי לרוץ אליו ולדבר איתו. כשכולי מלא בהקלטות וציתותים. ואחר כך ינסו להאשים אותו ב'שיבוש' הליכים. זה כל כך מרושע, הם הביאו אותי לשם, ואחרי זה כאלו טענות".
ומה שהכי מגוחך, משלים בניזרי, אלו ה'הוכחות' שהושגו אחרי ההקלטות הללו. "פעם אחת הוא הצליח להקליט אותי אומר למורי ורבי הרב אלבז 'אני בא אליך', זה הכל. הכל היה ברמה כזו של הוכחות".
והנה אישום נוסף. באחד הימים החליט סלע להקים מיזם של בית מלון למגזר החרדי. הוא הלך למרן הגר"ע יוסף זצ"ל וביקש לקבל את ברכתו. הרב שלח אותו לבניזרי, שילמד אותו איך מקימים מקום כשר וישר. בניזרי התנדב לשבת עם האדריכל ולהסביר לו איך מכשירים את המטבח ומתאימים את המלון לצרכי הציבור החרדי. "לא ייתכן שתעשה דבר כזה", טענו הפרקליטים, "מבלי שתקבל על כך מיליונים. לך תסביר להם שכשהרב עובדיה שולח אלי, עבורי זאת שליחות".
רדיפה אישית. הרב בניזרי בבית המשפט (צילום: פלאש 90)
חדשות בדרך למעשיהו
אחרי ארבע שנים שלמות, הגיע רגע המשבר.
"הייתי במצב הכי קשה בחיים שלי", מנסה סלע להסביר. "הכל אבד לי. הייתי שבר כלי. הבית שלי התפרק, הילדים סבלו מבעיות קשות, לא היה לי שקל והתחלתי לפתח חרדות. כולי הייתי מוקף במצלמות והקלטות. התחלתי לחשוד בכל מי שזז בסביבתי.
"ואז, הנשמות הטובות במשטרה, אלה ש'דאגו' לי, התנדבו לעזור לי. הציעו לי ללכת לטיפול פסיכולוגי. והאמת שזה היה יכול להיות רעיון מצוין, אלמלי שהפסיכולוג שמולו התיישבתי, היה עובד שלהם. התחלנו תהליך, בכיתי על מצבי המר, והמטפל הרגיש הציע לי כמובן לעשות את הדבר 'הנכון'. להעדיף את החיים שלי ולספר את 'האמת' על בניזרי".
שבור ומותש, מרוסק מנטלית, הוא חתם על ההסכם. "אמרתי להם, לי אין שום סיפור עליו, אבל מה שתגידו אני מסכים". לו רק היו מבקשים, הוא היה מעיד שבניזרי מעורב ברצח ארלוזורוב.
אצל בניזרי הסיפור הזה התקבל בהפתעה. "האמת שלא ציפיתי שהוא יעשה לי את זה. היינו מדי קרובים. אבל אי אפשר לדון אדם עד שלא מגיעים למקומו". המשבר היה עצום. הבגידה הייתה נוראית. המשפט הוכרע. מרוב תסכול, בניזרי בחר ב'זכות השתיקה'.
התחילו העימותים ביניהם, ולאחר מכן המשפט עצמו. המדינה סערה. בניזרי נשבר וסלע הפך ל'מכונה'. "כשהתייצבתי על הדוכן במשפט, הרגשתי שהפכתי למלאך המוות. הפה שלי מדבר דברים הפוכים ממה שהלב שלי מרגיש. אבל שבע שנים (-עוד שלוש שנים של תהליך המשפט) בנו אותי למין חיה טורפת. פעלתי מתוך אינסטינקט להציל את החיים שלי. לא ידעתי אז שבעצם אני קובר את עצמי עוד יותר עמוק".
החרטה הייתה שם בתוך הלב, כל הזמן. עוד באותו יום קשה שבו הובהל הרב בניזרי למעשיהו מלווה במאות פעילי שס שתמכו בו בדרכו הקשה, סלע נשבר. "ברכב שבו נסעתי למעשיהו", מספר בניזרי, "דלקו החדשות. פתאום אני שומע את משה עולה ואומר: 'שתדעו לכם, מכניסים עכשיו לכלא אדם חף מפשע'. האמת, שחשבתי שהוא השתגע. אם אני חף מפשע, למה העדת נגדי?!"
האמת היא, שכבר בהכרעת הדין הרגיש השופט יעקב צבן שמשהו בעדותו של של סלע לא בסדר. במקום להבין את המצוקה ואת הלחץ שהפרקליטות הפעילה – הוא בחר להאשים את סלע וכתב ש"מדובר באדם קולני, כריזמטי, חם ומוחצן, הנוטה להתפארות והפרזה, עד שגם חבריו התקשו לעיתים להאמין לו".
אבל כל זה לא מנע מהשופט לקבל את גרסתו המופרכת. בניזרי זוכה מ-95 אחוזים מהאישומים. נותר רק עניין המינוי של קרובת משפחתו של סלע ועוד עניינים פעוטים, וגם זה ללא שום הוכחה. "בכל הפרשה הזו לא הייתה להם שום הקלטה או ראיה חד משמעית נגדי", אומר בניזרי, "הכל זו מילה של סלע והעוזר מול המילה שלי. גם שופט העליון אדמונד לוי כתב בפסק שמשה סלע הוא עד מרכזי בפרשה, והפרקליטות הגיבה ש'סלע ידוע בהפרזותיו'. אז אם ידוע, למה השתמשתם בו?!" שואל בניזרי בתסכול.
"יתירה מזו, חלק ניכר מעדי התביעה ביקשו להצהיר מיד בתחילת הדיון, שמהרגע שבו נכנסו לחקירה, השוטרים אמרו להם: 'אנחנו לא מחפשים אתכם, רק את הראש של בניזרי, אם תתיישרו – יהיה בסדר'. וזה מדהים, השופט שומע ומבין את רוח הדברים, ובכל זאת מרשיע. אם ביבי נתניהו שומע אותי, אז אין לו מה להתעודד".
העובדות לא הפריעו לאיש. נגזרו עליו שנה וחצי של מאסר. הוא כמובן חשב לערער, אבל מרן הגר"ע יוסף הורה לו שלא. "הם מחפשים אותך, אל תערער". בהתחלה, מספר בניזרי, היה לי ממש קשה עם זה. כי ציבורית, אם אתה לא מערער, זה נתפס כהודאה. אבל תוך כמה שבועות ראיתי עד כמה הוא צדק. "בעוד שאני בחרתי לשתוק, הפרקליטות החליטה לערער. בג"ץ מיהר להחמיר את העונש דרמטית ולהשית עלי עוד כמה שנים בכלא".
התחושה הייתה של התרסקות. מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. עד היום, עיקר הכאב שלו הוא על הסביבה. המשפחה שהתבזתה, ההורים שחוו צער עצום, הרבנים שכבודם חולל. הציבור החרדי, ששוב נבחריו הוכתמו כמושחתים. "זה כאב שאני לא יכול להירגע ממנו", הוא אומר יותר מעשור אחרי.
"לקח לי זמן לצאת מהדיכאון, אבל הבנתי שיש לי כנראה שליחות חדשה לעשות. לזכות את הרבים". הזמן הזה מאחורי הסורגים הפך ליעיל במיוחד. הוא החל לשקוד על חיבורם של עוד כמה ספרים ועל הכנת עוד ועוד הרצאות, דבר שהוא עושה עד עצם היום הזה.
אולי בהשראת פרשת השבוע שעבר, הוא שוב נזכר בפסוקים על יוסף הצדיק. "אני לא מדמה את עצמי חלילה", הוא אומר, "אבל זה בערך מה שקרה. מצאתי חן, ואלוקים הצליח את דרכי בתוך הכלא. כל האסירים והסוהרים התחילו לנשק לי את הידיים. נהגו בי כבוד, ואפשרו לי לשבת וללמוד ולמסור שיעורים. לכולם היה ברור שאני חף מפשע".
כשאנחנו מנסים להבין מה נקרא 'להצליח' בכלא. הרב בניזרי מסביר: "כתשע-מאות(!) שיעורים זכיתי למסור בכלא. בערך כמנין הימים שישבתי שם".
תודה רבה!
נקוה שיתקדש שם שמים.
ציווה עלי שלא לערער. מרן הגר"ע יוסף עם הרב בניזרי
בגדתי, לקיתי ושילמתי
שלב הסליחה לא בא כל כך בקלות. "אני אישית", אומר בניזרי, "לא הרגשתי שאני מסוגל למחול. אבל משה לא הפסיק להתקשר ולנסות לבקש מחילה. הוא עשה זאת עוד כשישבתי בכלא. הוא שלח שליחים, אבל אני חשבתי שזה מוקדם מדי. היה נראה לי שהוא מחפש לנקות את המצפון. בנוסף הרגשתי שאסור לי לסלוח על מה שנעשה לאנשים שסביבי".
מי ששבר את הקרח, היה דווקא משה סלע. "כבר חמש עשרה שנה שאני מסתובב עם כאב לב. כמובן שהחיים שלי נהרסו. כל ה'חברים' מהפרקליטות נעלמו ברגע שבו הכניסו את בניזרי לכלא. הם קיבלו את הקידומים שלהם ואני נותרתי לבד. הבטיחו לי שיסדרו לי עבודה, שידאגו לי, אבל כלום. כשבאתי לפרקליטה שהבטיחה לי (סלע נוקב בשמה. יא"ג, א"ק), היא הזמינה לי משטרה שתעיף אותי.
"בגדתי, לקיתי ושילמתי. זרקו אותי לכלבים. חוץ מכל הכאב שלי, עכשיו היה לי קלון של מושחת ובוגד. עד היום איש לא מוכן להעסיק אותי, כי יש לי שם של בוגד ולא נאמן. בנוסף, הרגשתי שמבחינה רוחנית החיים שלי חסומים. איבדתי את הבריאות, את הכל. החלטתי שאין לי מה להפסיד, עכשיו אני חייב לתקן".
אלו הימים שבהם המדינה סוערת בעקבות פרשת עדי המדינה של משפט נתניהו. משה סלע החליט שאינו יכול עוד, והוא בחר לעלות לשידור בכלי התקשורת.
"בוקר אחד", משחזר בניזרי, "אני חוזר מהתפילה, והטלפון לא מפסיק לצלצל. כולם מספרים לי שסלע התראיין וסיפר את כל האמת".
אבל למרבה האכזבה, העדות של סלע, שהייתה אמורה לחולל רעידת אדמה, התקבלה באדישות. אף אחד מכל אבירי זכויות האדם לא צייץ. כל הגופים שאמורים לחקור את השוטרים והפרקליטים, התעלמו.
ואחרי שהסכר נפרץ. סלע לא מסכים לשתוק. הוא מתראיין לכל כלי תקשורת שרק מסכים. וחוזר ואומר בכל מקום: עד מדינה הוא אדם אומלל שנאלץ למכור את הקרובים אליו. הוא חוזר ואומר: "שיקרתי, הרב בניזרי צדיק".
והרב בניזרי החליט לסלוח. "הרגשתי", מסביר הרב, "שזה לא ראוי שאני כל היום מוסר הרצאות ומדבר עם תלמידיי על מידת הוותרנות, בעוד שאני עצמי לא יכול לסלוח. אך עם כל זה, היה בי גם חשש קל. יש אנשים שיפרשו את המחילה שלי כקומבינה. כאמירה, שבעצם סיכמתי עם סלע את הכל ועכשיו אנחנו חוזרים לדבר. לכן עיכבתי עוד ועוד את ההחלטה".
אבל מידת הוותרנות גוברת על הכל. השבוע כשפנינו מטעם עיתון 'משפחה' והצענו למשה סלע לבוא אל בית הרב בניזרי, הוא פשוט לא האמין למשמע אוזניו. "כבר שנים שאני לא מעז לעבור שם", אמר בהתרגשות. רק לפני כמה שבועות נפטרה אימו והוא חש שחייבים לסגור את המעגל.
"יש כאן אלמנט נוסף", אומר הרב בניזרי תוך כדי שדמעות התרגשות מטשטשות את ראייתו של סלע. "הפסוק אומר 'זכרתי לך חסד נעורייך'. אני לא יכול לשכוח את החסדים הגדולים שמשה סלע עשה לעולם התורה לפני שכל הפרשה החלה. הוא תרם מאות אלפי שקלים לצדקה. על זה לבד מגיעה לו הכרת הטוב".
חוץ מהכל, יש כאן גם מסר גדול. "אחרי שאמרתי בתקשורת שאני מוחל לו", מספר הרב בניזרי, "הגיע אלי יהודי וסיפר לי: 'כבוד הרב, אתה חייב לשמוע. אבא שלי כבר כמה שנים לא מדבר עם האחים שלו. הם הסתכסכו על ירושה והם הפסיקו לדבר. השבוע, אחרי שאבא שמע על המחילה שלך למשה סלע, הוא התקשר לאחים שלו וביקש להתפייס.
"'אם הרב בניזרי מסוגל לסלוח למישהו שריסק אותו, אנחנו חייבים לסלוח אחד לשני', אמר".
הזמן מתקצר. הרב בניזרי ממהר לעוד שיעור המוני שהוא עומד למסור. הוא קם ממקומו. משה סלע שוב מנשק את ידו ושוב שואל: "הרב, אחרי כל מה שעשיתי לך, אתה באמת מוחל לי?!" והרב בניזרי מישיר מבט ולוחש: "לא אתה עשית, אתה רק היית השליח. אני מוחל, בלב שלם".
