התמונות המטושטשות חושפות: כך מתנהלים מבצעי הפשיטה של 'גוף הביון המערבי' בשכונות היוקרה של דמשק. חשיפה
שלושה חודשים חלפו מאותו לילה מסתורי בשכונת 'כפר-סוסה' היוקרתית שבדמשק. שלושה לוחמים אלמוניים מתפרצים אל הדירה בקומה השישית, עוצרים את המאבטח, חושפים את פרטיו ומחרימים מסמכים יקרים ● ובכל הזמן הזה, יושב לוחם אנונימי בבית הקפה, מצלם את האירוע ומפרסם את התיעוד ● פרטים מרתקים על מלחמת הצללים בין מדינת ישראל לאיראן
זה התחיל כמו עוד לילה חורפי אפל, בשכונת 'כפר-סוסה' שבמרכז דמשק. תושבי הבניינים הצפופים, כבר מזמן עלו על יצועיהם. רבים מהם לא חולמים אפילו על הדרמה שתתחולל ממש מאחורי החלונות שלהם.
ההטעיה הגדולה מצויה בדירת מגורים רגילה, בקומה השישית של בניין 170 ברחוב עבדאללה בן חוספה, המצוי בפינת רחוב חסן סמארה. כמה שכנים ערניים שמים לב שמשהו שם לא שגרתי. יותר מדי אנשים מסתוריים נכנסים ויוצאים.
רק לוחמים בודדים, יודעים שהבית הזה נבחר בחורף הקודם, תשע"ט (2019), לשמש כמפקדה, או בשם ברור יותר: 'תחנת יחידת הפיגועים 840' של 'כוח קודס'.
שום דבר אינו מקרי. כל פרט נבחר בקפידה. דבר ראשון זאת השכונה, אחת המאובטחות שבדמשק. גם הרחובות המרכזיים, משמשים מסתור. שלא לדבר על השכנים. שלושה קילומטרים מכאן, שוכן ארמון הנשיא. חצי קילומטר לצד השני – עומד הבניין החדש של שגרירות איראן בדמשק.
רק דבר אחד לא לקחו הלוחמים בחשבון:
אם תצאו מקומת הלובי של הבניין אל הצומת, תוכלו לזהות מימין את המרכז הערבי לתרבות, או להתפנק בבית בקפה המודרני שלצידו, שלפי הפרסומים שלו, הוא פועל עד שעה מאוחרת ומושך צעירים רבים מבני המקום וגם כאלה שפוקדים את דמשק.
אתם לא חייבים לאהוב קפה כדי להיכנס אל בית הקפה. הוא משמש גם למטרות נוספות. לפני הכל יש בו נקודת תצפית מצוינת על הבניין שבו הקים 'כוח קודס' את שלוחת המודיעין והפיגועים. בבית הקפה ניתן גם לצפות על כל המבקרים, הרכבים החונים ואפילו על המרפסת וחלונות החדרים שבקומה השישית, שמשמשים את האיראנים כמשרדים וכמקום אירוח לבכירים.
וזה מה שקרה באותו ליל אוקטובר מסתורי. מישהו, או 'גוף מודיעין מערבי', כמו שהוא מסכים לזהות את עצמו, צבר לא מעט שעות בגלריה של המרכז התרבותי הערבי בשכונה ובבית הקפה, מה שכנראה סייע לו לאסוף נתונים על הדירה התמימה שבקומה השישית.
עכשיו, באישון לילה, הגיע זמן התשלום. חוליה של אותו 'גוף מודיעין' עלום נכנסה לפעולה מבריקה. עובדה: כבר שלושה חודשים חלפו ואתם לא שמעתם אודותיה.
המבצע הזה לא נוהל כמבצע פשיטה צבאי, אלא כמבצע חדירה לילי שנותר חשאי גם לאחר ביצועו על ידי צוות לוחמים מסוערבים לצד סוכנים מקומיים. משימתם, כך ניתן להתרשם מההדלפה שאותו גורם הוציא, הייתה להשיג שתי מטרות: איסוף מסמכים וציוד אלקטרוני אחר, וגם, בעצם נועזותו, הייתה כאן מטרה להעביר מסר תודעתי, שנועד להרתיע את אנשי 'כוח קודס' מהמשך פעילות הטרור שהם מנהלים מעל אדמת סוריה.
ואם מחבלי 'קודס' לא הבינו, מגיעות התמונות המודלפות וחושפות את המהלך המורכב.
שו מוחמד?
במקום לנסות לשער מה בדיוק אירע שם באותו לילה, אפשר פשוט להתבונן בהסרטות שצולמו – באמצעות מצלמת גוף משוכללת – מתוככי הבניין. כי התמונות והתיעודים הללו, לא צולמו באקראי, הם חלק מן המבצע. אותו גורם מודיעיני מערבי אף טרח לפרסם ולהנגיש אותם לכל בשפה הפרסית, האנגלית והערבית.
עכשיו כל שנותר לנו, הוא לנסות לנתח את ההסרטה – שנערכה בכוונה במעברים מהירים ובאיכות נמוכה – לעבור פריים אחר פריים ולשחזר את הפעולה. לפני הכל נוכל להבחין שאת הפשיטה על הדירה ביצעה חוליה שהורכבה לפחות משלושה גברים. את זה ניתן ללמוד ממספר זוגות הרגליים שמופיעים לשבריר שנייה בשלב הפריצה אל הדירה. הביצוע היה בשעת לילה מאוחרת, כשהאורות הדירה היו כבויים.
אלא, שאז, בשלב הפריצה לדירה, מתגלית תקלה ראשונה. הפורצים נתקלים בחייל מכוחות ההגנה הלאומית, שמוצב כנראה כמאבטח בדירה. הפשיטה המתועדת מתנהלת כך:
פיצוץ של פריצה.
השומר: "אסכרי, אסכרי" (-אני חייל).
השומר מנסה לחמוק אל המרפסת הפתוחה של הדירה, אולם הוא נתפס ומרותק לרצפה. מצלמת הגוף של הפורצים עוד מספיקה לקלוט את הנוף הנשקף ממרומי המרפסת על קו הרקיע של השכונה.
התוקף סורק את החדרים ואת תוכן המגירות בשולחנות המשרדיים. החיפוש מניב עשרות מסמכים חסויים של התחנה, כולל מידע על אתרים, יעדים ופעילויות.
וכאן מתחיל שלב התשאול:
התוקף: "מי בעל הבית? של מי הבית?"
השומר: מגמגם…
התוקף: "מה השם שלך?"
השומר: "מוחמד".
התוקף: "מוחמד מה (מוחמד שו)?"
התוקף שולף את תעודת הזהות הסורית של החייל ומציג למצלמה את פרטיו, כהוכחה לנוכחותו של חיל סורי ולאמינות התיעוד.
למי שרוצה אולי ללמוד משהו על זהותו של התוקף, כדאי לשים לב לשפת התשאול. הוא נעשה בערבית עם ניב פלסטיני, הדומה לניב הנהוג בלבנון ובסוריה. אלא, שיש שוני בביטויים שנהוג להגות אחרת. כך למשל, בשאלה: "איזה מוחמד?"
שגרירי סולימאני
לפני שנמשיך, הנה כמה פרטים חשובים הידועים על הפעילות החבלנית של יחידה 840 מסוריה:
יחידה '840' היא יחידה חדשה יחסית. היא הוקמה במסגרת מערך פיגועי החוץ של זרוע 'קודס' במשמרות המהפכה. היחידה החלה לפעול לצד יחידה מוכרת ומנוסה בשם יחידה '400', שגם היא נחשפה בעקבות קמפיין הטרור שניהל 'כוח קודס' בשנים תשע"א-תשע"ב (2011-2012) לצורך נקמה על חיסוליהם של מדעני הגרעין באיראן ורמטכ"ל החיזבללה, עימאד מורנייה, חיסולים שיוחסו למוסד הישראלי ולארה"ב.
ההבדל בין שתי היחידות המתמחות במבצעי פיגועים הוא בעיקר באיכות ה'קצה המבצעי': אם מטה יחידה 400 יושב בטהרן ונשען על מומחי חבלה ולוחמי חוד איראניים שעברו הכשרה צבאית, הרי שיחידת 840 מנוהלת מתחנות גיאוגרפיות אזוריות, הנשענות בעיקר על צוותי משימה המורכבים ממפעילים וממכוויני פעילויות מנוסים של 'כוח קודס' האיראני.
הפעילים הללו נשלחים לתחנה האזורית לצורך ניהול משימות יעד באמצעות איתור וגיוס פעילים זרים, מהגרים, או קבלני ביצוע פליליים, שמקבלים תשלום לצורך פיגועי חבלה והתנקשות בגורמי אופוזיציה. הפעילים גם מתעסקים באיסוף מודיעין על יעדים ישראליים, מודיעין שישמש ליום פקודה.
במשך כמה שנים נהנתה היחידה משקט יחסי. אלא שאז, לפני כשלוש שנים, מישהו במדינת ישראל החל לעקוב אחרי התשתיות לפיגועים שהחלה היחידה החדשה להקים במספר מדינות ברחבי העולם. מי שהופקד על המעקב הם אנשי מנהלת המבצעים של המוסד הישראלי.
תוצרי המעקב אפשרו לייצר מודיעין שסייע, על פי פרסומים בארץ ובעולם, לגופי מודיעין מערביים לסכל מספר התארגנויות לפיגועים כנגד גורמים באופוזיציה האיראנית, ובהם ניסיונות לפגע ביעדים בטורקיה, באלבניה, בצרפת, בדנמרק ואפילו על אדמת ארה"ב.
הנחת היסוד של לוחמי המוסד הישראלי המופקדים על הפעילות החשאית בחו"ל היא שכל תשתית שנבנית כעת לצורך פיגועים בגורמים לא ישראליים, תופנה ביום פקודה גם לפגיעה ביעדים ישראליים או יהודיים. ההנחה הזו כבר התבררה כצודקת. כך היה בשנת תשע"ח (2018), כשהחלה להתגבש תמונת מודיעין ולפיה הורה מפקד 'כוח קודס', קאסם סולימאני (לפני שחוסל) למפקד יחידה 840, סרדר בגרי, להקים בדמשק תחנה של היחידה שתוכפף ל'גיס אל קודס' בסוריה, ותפעל לתכנן מבצעי גבול לצורך פיגועים ביעדים ישראליים.
בצה"ל ידעו לזהות שג'ואד ע'פארי, מפקד בכיר בכוח קודס, הוצב לפקד על הכוח בסוריה, והוא זה שלמעשה אחראי על מבצעי יחידה 840 מאדמת סוריה. ומשכך, הייתה הבנה מודיעינית בארץ, שמדובר בהתארגנות טרור חדשה הבנויה על שכירי חרב שיעים ומקומיים המופעלים על ידי 'כוח קודס' האיראני. מסתבר, שלצורך הפעולות הללו, נעזרת איראן בתשתיות של הצבא הסורי.
מי שהופקד על תיאום הפעולות בין הכוח האיראני לצבא סוריה, הוא מוחמד רזה פלאחזאדה ('אבו באע'ר'). במסגרת אחריותו, עוסק אבו באע'ר בקליטת ביקורי הבכירים האיראנים ובגיוס לוחמים זרים ממיליציות 'פטמיון', 'זינאביון' ו'כוחות ההגנה הלאומית של סוריה' – כוח מתנדבים מיליציוני.
המבצע הראשון שהובילה היחידה האיראנית היה ניסיון מתקפת הרחפנים שסוכל בכ"ד באב תשע"ט (25 באוגוסט 2019). הניסיון הזה נשען על ארבעה פעילים שיעים, ובהם שני צעירים לבנונים, שקיבלו ידע ואמצעים מן המיליציות בעיראק.
שני חברי הכוח הלבנונים – שהוכשרו באיראן ובעיראק – הספיקו לתעד את עצמם על גבי טיסות איראניות, כשהם יוצאים לאיראן ועיראק וחוזרים לדמשק עם "מתנות איראניות" בצורת רחפנים. בהמשך התמקמו השניים, עם שני פעילים זרים נוספים, בווילה שנרכשה על ידי היחידה באזור הכפר ערנה, כדי שישמש כבסיס קדמי לתקיפה אל מול חזית הגולן.
הפיגוע הזה סוכל, כזכור. כבר באותם ימים, באותה עת, ידע ראש הממשלה נתניהו לציין בפומבי, שסיכול פיגוע הרחפנים נשען על החלטה נועזת ופעילות מבצעית ומודיעינית של צה"ל, המאפשרת להקדים מכה לאיום שתוכנן בסוריה על ידי איראן ובכך לסכל את הפיגועים בזמן.
זו לא הייתה תעמולת בחירות של הליכוד, אלא אמת מבצעית משמחת.
מבצע חד וחלק
המבצע השני שהובילה היחידה האיראנית, התנהל ממש בשנה שעברה. יש אפילו תאריך מדויק, י"ג באב תש"פ (3 באוגוסט 2020). הוא נוהל מבסיס קדמי, השייך ל'מנגנון הביטחון הלאומי של סוריה', שנמצא באזור הכפר נג'ה, על הדרך בין כביש 110 לבסיסי המיליציות במרחב העיר אל-כיסווה.
חוליית מחבלים שהוכוונה על ידי היחידה, ניסתה להניח מטען בקרבת גדר הגבול, סמוך למוצב 116. למרבה הנס, כוח מיוחד של יחידת מגלן, שביצע מארב באזור דרום רמת הגולן, זיהה את החוליה ובסיוע כלי טיס של צה"ל ביצע ירי וחיסל אותה.
זאת לא הייתה פעולה אחרונה. בג' במרחשוון תשפ"א (21 באוקטובר 2020), דיווחו 'מקורות זרים' על הרוגים סורים בעקבות תקיפה של חיל האוויר הישראלי על מתחם תצפית הנמצא בשליטת צבא סוריה באזור קוניטרה, הסמוך לרמת הגולן.
בראש חודש כסלו תשפ"א (17 בנובמבר 2020) חשף צה"ל שדרת מטענים שנייה סמוך לגדר הגבול בדרום רמת הגולן, לאחר שבמערכת הביטחון עקבו בחודשים האחרונים אחר הניסיונות להניח מטענים במרחב הגדר. בעקבות כך, הגיב חיל האוויר בתקיפת מטרות של צבא סוריה בדרום המדינה. המטרות שהותקפו כללו שורה של עמדות תצפית ואיסוף מודיעין מדרום לדמשק.
לא מן הנמנע שחלק מהתקיפות הללו היו תוצאה של פשיטות עומק, שמאפשרות לאסוף מודיעין ולהשיג את אפקט ההרתעה הרצוי.
הרעיון לבצע פשיטות עומק לצורך איסוף מודיעין, אינו חדש. דוגמה לכך ראינו ב'מבצע חד וחלק', במהלך מלחמת לבנון השנייה. היה זה כשכוח משולב של סיירת מטכ"ל ויחידת 'שלדג' פשט על בית החולים דר אל־חיכמה בעומק שטח לבנון, בבעל בק, כחלק מרעיון שהגו בחטיבת המחקר באגף המודיעין.
למבצע 'חד וחלק' הוגדרו שתי מטרות: הראשונה, לקיחת שבויים לצורך חקירה ובהמשך כערובה לצורכי משא ומתן לשחרור חטופי צה"ל, והשנייה, איסוף מסמכים, כחלק מייצור בנק מטרות שהלך ונשחק.
במסגרת אותו מבצע הונחת גם כוח פשיטה מתנייד של סיירת מטכ"ל, בהובלת סא"ל עמנואל מוֹרֶנוֹ הי"ד, כשהוא מסוערב. בדרך חזרה נתקל הסיור הישראלי במארב של החיזבללה, ומורנו, שישב בג'יפ, נפגע ונפטר מפצעיו זמן קצר לאחר מכן. על פעילותו הביטחונית, כולל הפעולה שבה נהרג, הוטל עד היום איפול כבד ותמונתו עדיין אסורה לפרסום.
המחסל חזר שנית
אחד הגילויים המעניינים והמפתיעים בסיפור הבניין שבו התמקמה התחנה של יחידת 840, הוא מיקומו, בסמוך לבניין בית הספר האיראני, אותו מבנה שאירח בליל ו' באדר תשס"ח (12 בפברואר 2008), פגישה שבה נכחו מפקד 'כוח קודס', קאסם סולימאני, ורמטכ"ל החיזבללה עימאד מורנייה. בתום אותה פגישה חוסל מורנייה בפיצוץ מכונית תופת, בשעה שפסע אל רכבו שחנה בחניה הסמוכה.
חיסולו של מורנייה, כך נלמד מתחקיר שערך החיזבללה ובהמשך גם עיתון ה'וושינגטון פוסט', בוצע לאחר ששנה קודם לכן זיהה ה-CIA האמריקאי את מקום מגוריו. בהמשך, הציעה מדינת ישראל לארה"ב לנהל מבצע משותף בדמשק, שבסופו חוסל מורנייה.
פרישת התשתית בתוך סוריה במקרה של 'תיק חיסול' מורנייה, ארכה מספר חודשים וכללה איסוף מודיעין חזותי על דרכי הגישה לשכונת 'כפר-סוסה', האזור שבו נערכו הפגישות ודרך המילוט שבה תשתמש החוליה המבצעית.
ברגע שזוהו נקודות התורפה, נכנס המבצע לשלב הביצוע והחיסול נוהל באמצעות שלוש חוליות: חוליית תצפית, חוליית מיקום הרכב עם הפצצה וחוליית מילוט. החקירה העלתה שהמוסד הישראלי הפעיל מקומיים שדיווחו על הימצאות פרויקט מגדלי דירות, שהיה אז בשלבי בנייה, ובו נמצאו עדיין דירות שבנייתן לא הושלמה. הדירות הללו אפשרו לחוליה להתמקם ולצפות מהקומה השישית על החניה ועל בניין בית הספר האיראני, שממנו עתיד היה מורנייה לצאת.
לאחר שמורנייה יצא מהבניין ופסע לבדו אל עבר החנייה, הופעל מטען הנפץ, ולאחר שהמחסלים וידאו את הערכת הנזק, וכנראה הבינו שהיעד חוסל, הם נמלטו מהמקום במכונית המילוט שחיכתה להם.
כעת, קשה יהיה שלא לחבר בין תזמון פרסום המבצע, לעובדה שהוא הקדים בשבועיים את יום השנה לחיסולו של רמטכ"ל החיזבללה שמוזכר על ידי איראן והחיזבללה ממש בימים אלו. קשה שבעתיים להתעלם מן העובדה ששוב מעז גורם מודיעיני מערבי לפעול בזירה המרוחקת רק עשרות מטרים מאותה זירת חיסול שבה פעל בשנת תשס"ח (2008). מה שאולי מרמז, שהשכונה משמשת זה שנים בסיס לאירוח מפקדות איראניות, כמו גם שההחלטה על חשיפת הפעולה נועדה להעביר מסר, לאור האיומים האחרונים מאיראן המבקשת לנקום את מות ראשיה.
התיעוד המוסרט המטושטש ותמונות הסטילס המפוקסלות, מזהירים ומספרים שאותו גורם שפעל בנחישות ובתעוזה בשנת תשס"ח בלב השכונה המאובטחת בדמשק כדי לחסל את ראש הנחש של ארגון החיזבללה – עדיין נמצא באזור. הוא יכול לחזור פעמיים לאותה זירה, ולפגוע גם באלו שנכנסו לנעלי ראשי מנגנוני הפיגועים של החיזבללה ומתכננים לפגוע באנשיו של אותו גורם מדיני כעת.
נקמה בניו דלהי
אז מיהו אותו 'גוף מודיעין מערבי' עלום? תשובות ברורות כנראה שלא נקבל. אבל השערות וחישובים, אפשר תמיד לעשות.
שימו לב לעיתוי: הפרסום אודות הפריצה לתחנת היחידה בדמשק, מתפרסם בתאריך י"ד בשבט (27 בינואר). להסרטה נילווה גם נ.צ. (-נקודת ציון) של הבניין, מיקום בסיס היציאה הקדמי של הכוח אל מול חזית הגולן ופרטים מזהים של אנשים העובדים בתחנה ובהם מוג'טבה האשמי ומוחסן מוחמד, פעילים ותיקים ביחידה הנעים לעיתים קרובות על הציר שבין טהרן לדמשק.
הראשון שחשף את קיום היחידה האיראנית החדשה, הוא אותו גורם שחושף כעת סיפור הפשיטה. האחרונים שהעלו לתודעה, באופן רשמי, את שם היחידה ופעילותה החבלנית בסוריה כנגד מדינת ישראל – הם גורמי המודיעין של המדינה.
יומיים לאחר מכן, וקצת יותר משלושה חודשים אחרי הפריצה, מופעל מטען קטן בסמוך לשגרירות ישראל בניו דלהי. המטען שהורכב באופן מאולתר, הוטמן על ידי שני בני אדם שירדו למספר שניות מרכב חולף במטרה להניחו בצמוד למדרכה, כאשר מיד הם נמלטו מן המקום – לא לפני שהותירו כרוז המשייך את המטען, לרצון לנקום את מותם של קאסם סולימאני, מי שעמד בראש זרוע 'קודס' המופקדת על יחידה 840 ומוחסן פחריזאדה, ראש פרויקט הגרעין של איראן, אך גם ראש המנהל לפיתוח אמצעי לחימה של משרד ההגנה האיראני.
שני החיסולים הללו, מיוחסים לארה"ב ולמוסד הישראלי.
ניתוח המטען בניו דלהי הצביע על כך, שמדובר בפעולה בנוהל זריז, שנועדה בעיקר להעברת מסר בזו הלשון: "לנציג ישראל, ד"ר רון מלכא; זה רק הקדימון – אנחנו צופים בך ובמה שאתה אוכל. תתכונן לנקמת הגיבורים, קאסם סולימאני, אבו מהדי אלמוהנדס ומוחסין פח'ריזאדה. כל שנותר לך הוא לספור את הימים".
הבחירה לחזור שוב לזירה בניו דלהי, שבה כבר פעלה יחידת הפיגועים 400 של 'כוח קודס' נתפסת אולי כמענה איראני לפעולת הפשיטה המיוחסת למדינת ישראל כנגד שלוחת יחידת הפיגועים 840 של 'כוח קודס' בדמשק. כאמור, פעולה שנייה באותה שכונה מאובטחת בניו דלהי בדומה לפעולה השנייה של אותו ארגון מדינתי בשכונה המאובטחת בדמשק.
האם זו שפת סימנים מסתורית של ארגוני ביון?
מה שברור הוא, שהביצוע בניו דלהי פחות מתאים ליחידה 400 ויותר מתאים ליחידה 840 שעליה פשטו בדמשק. 840 משמשת כאמור גם לפיגועים בחו"ל באמצעות 'תאים רדומים' ו'נכסים' מקומיים או פליליים לצורך ביצוע חבלה או התנקשות, מבלי לעבוד בנוהל ארוך ומסודר, אלא בנוהל קצר גם במחיר חשיפת הזרים עצמם.
אפשר לפחות להתרשם, שלפחות במישור הזה ידו של 'גוף המודיעין המערבי' על העליונה.
לנו לא נותר אלא להתפלל לשומר ישראל – שישמור שארית ישראל ויגן עלינו מפני החורשים עלינו רעות. כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
