חדשות אליעזר שולמן כ' אייר התשפ"א

הוועדה הקרואה >> מה קורה ב'ועדת הרבנים לענייני תקשורת' אחרי פסיקת בית המשפט על פירוקה?

בית המשפט המחוזי בירושלים החליט על פירוק עמותת 'ועדת הרבנים לענייני תקשורת' וממנה את עו"ד רונן מטרי לעשות סדר וארגון, לתועלת כלל משתמשי הקווים >> מי יפקח על הצד הרוחני? ומי ישמור על הקומות הכשרות וידאג להוזלת הקווים למשתמשים? >> כל הפרטים

"העמותה תפורק אך תמשיך לפעול". שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אביגדור דורות הורה על פירוק העמותה של 'ועדת הרבנים לענייני תקשורת'. עילת הפירוק: "פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה".

לצד זאת מינה בית המשפט את עו"ד רונן מטרי לתפקיד המנהל המיוחד של העמותה, אף שבפועל רוב פעילות העמותה כבר יצאה לידיים פרטיות. למרות זאת, עו"ד מטרי יוכל לפעול מול חברות התקשורת והסלולר, שעימן חתומה הוועדה על הסכמי הכשרות, ולבחון לאן מועברים הכספים שמשלמות חברות התקשורת עבור הכשרות ועבור פעילות המוקד וכן לבצע 'הרמת מסך' שתאפשר לתעל את הכספים שנגבים מהמנויים ומהחברות – לטובת משתמשי הקצה של המסלולים הכשרים – האזרחים החרדים.

בפסק הדין ציין השופט דורות כי "מטרת המהלך איננה חיסול העמותה והפסקת פעילותה, אלא המשך הפעילות כפי שנעשה במקרים אחרים של עמותות שהגיעו להליך של חדלות פירעון, שסופו ניהול עצמאי של העמותה לאחר מינוי מוסדות חדשים בפיקוח הרשם ובית המשפט".

המנהל הזמני שמונה לעמותה, עו"ד רונן מטרי, העומד בראש פירמת עורכי הדין מטרי מאירי ושות', נחשב לאחד המומחים בישראל בתחום חדלות הפירעון. הוא ניהל הליכי ענק בתחום הפירוק וההבראה, ובין השאר היה מעורב בפרשת איש העסקים אליעזר פישמן, מגה הריבוע הכחול ויורוקום. מרטי אף מונה לשמש כמנהל המיוחד של עמותת 'עץ חיים' המיתולוגית, זאת בהליך מורכב שבו מסתמן הסדר שגיבש עו"ד אורי קידר בשליחות גדולי ישראל.

עו"ד מטרי נחשב כמי שמנהל את הליכי הפירוק בקשיחות אך בהגינות. בסביבתם של גדולי ישראל שעימם היה מטרי בקשר בנוגע לפירוק עמותות חינוך וצדקה, הביעו תקווה כי המנהל הזמני יעשה סדר וארגון בנושא. הם מקווים שיתאפשר להבא להעביר את תזרים הכספים הנכנסים מהמשתמשים בקומות הכשרות לתועלת כלל משתמשי הקווים, ולא כרווחים צבורים, וכל זאת בפיקוח רבני קפדני, תוך שימת דגש על שימור הקומות הכשרות והוזלת הקווים למשתמשים.

בגוף ההליך, קיבל השופט את בקשת רשם העמותות שהגיש את הבקשה לפירוק העמותה בגין אי סדר כספי, ואִפשר את המשך הפעילות שסופו ניהול עצמאי של העמותה, לאחר מינוי מוסדות חדשים בפיקוח בית המשפט. ההערכה היא שההחלטה תשפיע על ענף הסלולר הכשר, הנשלט בידי הוועדה מאז שהוקמה ב-2005.

בפני עו"ד מטרי עומדת משימה לא קלה לביצוע: לשמור על הקווים הכשרים שיישארו כמתכונתם, כך שהפעילות תהיה מקובלת על החוגים השונים במגזר החרדי, ולהבטיח קריטריונים הוגנים של פעילות כמו גם חסימת קווים ושחרורם כאשר מדובר בטעות.

משימה נוספת היא להוזיל את העלויות בשוק הסלולר החרדי. טענות רבות נשמעו בעבר בסוגיה זאת של מחירי המכשירים ועלות הקווים, אך לא ברור אם יש צדק בטענות. הבטחת מחירים הוגנים ומניעת הסדרים כובלים מונחות גם הן, לכאורה, לפתחו של עו"ד מטרי. הוא יידרש לעשות סדר ולספק תשובות וגם פתרונות – כשרים וזולים.

חוזים עם חברות הסלולר

בבקשת הרשם נכתב כי "בדיקה שנערכה על ידי הרשם בעניינה של העמותה הצביעה על חשש לליקויים משמעותיים שנפלו בהתנהלות העמותה. חשש זה נסמך הן על תלונות שהתקבלו אודות העמותה, הן מעיון בנתונים המופיעים בדיווחים השנתיים שהגישה העמותה והן מתשובות שהשיבה לשאלות הרשם". כדי להבין את הפרטים, נעזרנו בפרסומים של אביאור אבו מ'כלכליסט'.

בשנת 2005 התחוללה אחת המהפכות הגדולות ביותר שידע שוק התקשורת, תיקון לחוק התקשורת בנושא ניידות המספרים. התיקון אפשר לצרכן לשמור על מספר הטלפון שלו במעבר בין חברת סלולר אחת לשנייה, ובכך הגביר משמעותית את התחרות בין החברות. במקביל, התרחשה מהפכה לא פחות גדולה בציבור החרדי, עם הקמתה של עמותה בשם 'ועדת הרבנים לענייני תקשורת'. מטרת העמותה הוגדרה כך: מציאת פתרונות לתקשורת "כשרה" ו"מוסרית".

בפועל, כך על פי 'כלכליסט', מתכתובות של מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא ופרוטוקולים פנימיים של משרד התקשורת עולה כי משרד התקשורת ידע כי 'ועדת הרבנים לענייני תקשורת' חתמה מול חברות הסלולר חוזים המונעים מהצרכן החרדי לנייד את מספרו באופן חופשי ומאפשרים לה לחסום מספרים באופן שרירותי כראות עיני אנשי הוועדה.

מאחורי ההחלטה עמד הסבר פשוט. לחברות הסלולר השונות היו "קומות כשרות" עם מספרים ייחודיים לבעלי טלפון כשר במחירים זולים מאוד. ברגע שניתן לנייד מספרי טלפון, לא ניתן להבחין בין בעל טלפון כשר למי שאינו מחזיק מכשיר כזה.

הסבר קצר: עם התפתחות הטכנולוגיה בטלפונים הסלולריים, משתמשים החלו להיחשף לשירותי תוכן שהציבור החרדי ביקש להימנע מהם. ועדת הרבנים לענייני תקשורת הגדירה לעצמה שתי דרכי פעולה עיקריות על מנת למנוע את הבעיות הנלוות לשירותי התוכן. האחת, שימוש במכשירים "טיפשים" שלא מחוברים לאינטרנט ואשר מוטבעת עליהם חותמת הוועדה כאישור. השנייה, להקים מוקד טלפוני שיאתר מספרי טלפון לא ראויים, שייחסמו לשימוש עבור המנויים הכשרים. העמותה הדגישה כי מטרתה לספק תקשורת ראויה למחזיקי טלפונים כשרים.

עבור זאת חתמה הוועדה חוזים עם רבות מחברות הסלולר. עיקרי ההסכם קבעו: החברות יעניקו לוועדה מספרים עם קידומות ייחודיות. מספרים אלה נועדו להתחבר למכשירים ולכרטיסי SIM כשרים בלבד; יוקצו כרטיסי SIM שיוכלו להתחבר למכשירים כשרים בלבד אשר יסומנו בחותמת כשרות; לא יופצו מכשירים ואביזרים בעלי נופך דתי יהודי החורג מתנאי כשרות הוועדה; קווים כשרים יהיו חסומים מחיוג אל מספרים שתעדכן הוועדה על ידי ממשק ממוחשב; מנוי בקומה הכשרה לא יוכל לנייד מספרו אלא לקומה כשרה אחרת; תוכניות ייעודיות למנויי המספר הכשר יהיו זולות יותר מהתוכניות לציבור הרחב, בגין צמצום השירותים.

 "לא ניתן להשלים את השיחה"

בתחילה, הכל נראה כמה שעונה לדרישות הציבור החרדי. אלא שאז החלו להישמע טענות על כך שלמנוי המעוניין בקו כשר אין חלופה אחרת. זאת, מכיוון שבהסכם הוועדה מול החברות ישנו סעיף האוסר עליהן לחתום הסכמים מול גוף כשר שאינו ועדת הרבנים, מה שמשמר את היותה של העמותה מונופול. "נוהל זה אינו מתיישב לכאורה עם חובת הניידות הקבועה בחוק התקשורת", כתבו אנשי מבקר המדינה במכתב ששלחו לחברות התקשורת וראשי הוועדה. "גם ההסכמים עליהם מוחתמים הלקוחות סותרים את הוראות החוק. הנוהל מונע תחרות חופשית בין החברות, פוגע בלקוחות המעוניינים בשירות במסלול הכשר ומפלה אותם מול לקוחות במסלולים הרגילים", הוסיפו.

המכתבים של אנשי מבקר המדינה לא זכו למענה ענייני ומספק. אל משרד התקשורת ומבקר המדינה הגיעו תלונות על מה שהגדירו המתלוננים כ"ניצול אותם הסכמים בין הוועדה לחברות הסלולר" בכל הקשור למספרים שאותם הוועדה החליטה לחסום באופן שרירותי.

"לא ניתן להשלים את השיחה. מנוי הטלפון שברשותך משויך לקומה הכשרה הכולל שירות סינון שיחות בפיקוח ועדת הרבנים לענייני תקשורת, שמספרה 02-5381858". הודעה זו חיכתה לכ־350 משפחות נזקקות בערב חג סוכות לפני מספר שנים, כאשר ניסו לחייג למספר שאליו הן רגילות לחייג מדי יום. קו זה, ששייך לעמותת 'יד עזרא ושולמית' ומשמש לחלוקת מוצרי מזון לנזקקים במשך שנים רבות, נחסם בפתאומיות.

מלבד הקו של עמותת 'יד עזרא ושולמית', קווים רבים נוספים נחסמו – כך על פי הטענות – באופן גורף, ללא הנמקה, ללא התראה מראש, ללא מתן זכות טיעון ושימוע וללא הסדרה בדין. "כל יום חוסמים עשרות אלפי מספרים, וכשמגיעות תלונות הם פותחים בצורה נקודתית", חזרו על עצמן התלונות. "קו הטלפון שלי בבית נחסם. אשתי לא יכולה לחייג ולבדוק מה שלום הילדים. לקוחות לא יכולים לחייג אליה. מדובר בנזק אדיר ואין עם מי לדבר", נשמעו תלונות שוב ושוב.

כך, למשל, חסמה הוועדה אפשרות חיוג מטלפונים כשרים אל מספרי הטלפון של משרד התקשורת עצמו, דואר ישראל, הבנק הבינלאומי, משרדי עורכי דין, מרפאות, פעוטונים, בתי כנסת ועוד אין ספור עסקים ואנשים פרטיים. כל מספר שנחשד בוועדה כלא מוסרי, נחסם באופן אוטומטי. כדי לקבל אישור לפתיחתו, החברה או האדם הפרטי צריכים למלא טופס ייעודי, שעלול עלול לנוח במשרדי הוועדה זמן ממושך עד שיקבל התייחסות. על הדרך, חוסמת הוועדה בלוק רחב של מספרים הסמוכים למספר החשוד, ואורך זמן עד לפתיחתם מחדש.

 

הפעילות עברה לחברות פרטיות

במשרד התקשורת העדיפו במשך שנים לא להתערב בנושא, ולתת לאנשי הוועדה להסתדר מול הציבור החרדי. המטרה הייתה לאפשר תקשורת שמקובלת על הציבור החרדי. ארך זמן רב עד שבמשרד התקשורת החלו לבדוק לעומק את הטענות וביקשו תשובות. גם אנשי רשם העמותות החלו באיחור בבדיקת מידע שהגיע אליהם. בספטמבר 2016 נשלח לאנשי ועדת הרבנים דו"ח תוצאות בדיקה. עיקרי הממצאים הראו כי במהלך שנות פעילותה קיבלה העמותה כספים בהיקף משמעותי מחברות הסלולר שעימן התקשרה בהסכמים לצורך מימון פעילות מוקד טלפוני ללקוחות המעוניינים בטלפונים כשרים.

בבדיקה נמצא כי ב-2007 העבירה העמותה פעילות זו לחברות פרטיות שונות, כאשר היא אינה מקבלת תמורה בשל העברת הפעילות, ותוך שהיא מאפשרת לגורמים פרטיים לעשות שימוש בשמה של העמותה במטרה לגרוף רווחים. עלה גם חשש כי הפעילות הועברה לגורמים פרטיים הקשורים לבעלי תפקיד בעמותה, דבר שעשוי לעלות לכדי חלוקת רווחים.

בנוסף, עלה בבדיקה חשש כי העמותה אינה מקדמת את מטרותיה, כי מוסדות העמותה אינם מתפקדים וכי היא אינה מגישה דיווחים שנתיים תקינים. כמו כן, בדיקת הדיווחים שמסרה העמותה לרשם העמותות העלתה חשש כי אלה אינם משקפים את פעילותה.

בעקבות הממצאים, הודיע הרשם לעמותה כי עניינה יועבר ליחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים כדי לשקול הגשת בקשה לפירוק. בינואר 2017 ובמרץ 2019 נשלחו לעמותה התראות לפני פירוק והיא נדרשה לתקן את הליקויים לפני הגשת בקשת פירוק לבית משפט.

בפברואר האחרון נשלח לעמותה מכתב התראה משלים אשר פירט את העניינים שהעמותה נמנעה מלהשיב לגביהם או שהשיבה באופן שאינו מניח את הדעת כי היא מתנהלת כדין. "תשובות העמותה נעשו באופן מתחמק ולקוני ומבלי שהוצגו פרוטוקולים המתעדים את החלטות מוסדות העמותה", נכתב בבקשה שהוגשה לבית המשפט לפירוק העמותה. בראשית אוגוסט הודיע הרשם לעמותה כי בכוונתו להגיש את בקשת הפירוק.

בוועדת הרבנים אומרים: השופט דורות ציין בהחלטתו לפני כשלושה שבועות: "בנסיבות אלה אכן עולה חשש כי החלטה מרכזית בעלת השלכה מהותית על פעילות העמותה נעשתה מבלי שהעניין נבחן כראוי על ידי מוסדות העמותה ומבלי שאלה נתנו את דעתם להשלכות שיש לצעד זה על פעילותה ולחלופות אפשריות".

כאמור, מעבר להתנהלות הפנימית, עלו לאורך השנים טענות ציבוריות ומשפטיות כלפי חסימות המספרים שביצעה הוועדה וכן על היותה מונופול בשוק הסלולר הכשר. אף מבקר המדינה העיר בעבר על ליקויים בהסכמים שחתמה מול חברות הסלולר ועל חוסר האפשרות לנייד מספרים. רשות התחרות אף בודקת בימים אלה אם העמותה פוגעת בתחרות.

כמו בכל ויכוח משפטי, לקו הזה – יש שני צדדים. גורמים בוועדת הרבנים שעימם שוחחנו העדיפו להתמקד בחצי הכוס הריקה והפנו את תשומת הלב לכך שבית המשפט סירב להתערב בסוגיית חסימות המספרים והשאיר את שיקול הדעת לוועדה, תוך שבית המשפט קובע כי: "מטרת המהלך איננה סגירת העמותה והפסקת פעילותה, אלא להפך, המשך הפעילות והסדרתה".

לפתחו של המנהל הזמני עו"ד מטרי עומדת אפוא משימה לא פשוטה – אך ברת השגה: לאפשר רגולציה שקופה עם קריטריונים ברורים, להוזיל עלויות ולנתב את ההכנסות לתועלת המנויים – והכל תוך פיקוח רבני למהדרין מן המהדרין. "אם יש מפרק בישראל שיודע להתנהל נכון, במקצועיות מהשורה הראשונה, בלי שום הקלה חוקית, אך במלוא הרגישות לצרכים הציבוריים החרדיים, זהו עו"ד מטרי", אומר ל'משפחה' גורם משפטי בכיר בתחום הפירוקים שמעורב בפרשה, ופועל בשליחות גדולי ישראל. נותר רק לאחל הצלחה ולקוות שעו"ד מטרי אכן יעמוד במשימה. אם זה מה שיקרה, הרי שבסופו של דבר מעז יֵצא מתוק, ורבבות משתמשים חרדים ישלמו פחות ויקבלו יותר.