ברקע התקדמות השיחות בדוחה לעסקת חטופים וההישגים המרשימים בתקיפת מתקני הגרעין באיראן: רה"מ נתניהו מסיים שבוע עמוס בוושינגטון ורושם תוצאות מרשימות בזירה המדינית | בתוך כך, סימני מצוקה של חמאס ולחץ פנימי להפסקת אש מובילים לעימות חריף בהנהגת התנועה, שעשויה להתפצל בקרוב | סיקור נרחב וציטוטים בפרסום ראשון מהדיונים בחדרים הסגורים
צילומים: אבי אוחיון–לעמ, דניאל טורוק– הבית הלבן
ראש הממשלה רשם השבוע ציון דרך נוסף, כשהוזמן בפעם השלישית לביקור מיוחד ולבבי בוושינגטון.
הביקור הזה נולד שעות אחדות אחרי ההכרזה על הפסקת האש בין ישראל לאיראן, כשהשר לעניינים אסטרטגים רון דרמר נשלח לתאם מועד לפגישה בין טראמפ לנתניהו.
במהלך ימי ההיערכות לביקור המכונן היה נראה כי תיתכן הכרזה על נורמליזציה עם מדינה נוספת שתצטרף לברית 'הסכמי אברהם'. בפועל, הדברים טרם הבשילו לכדי מעשה.
אם לא יירשמו תזוזות מרחיקות לכת, נתניהו, רעייתו ופמלייתו אמורים לשוב ארצה היום, חמישי, ולחתום ביקור יוצא דופן, ששיקף את רמת הקרבה בין המנהיגים ובמיוחד את עומק התיאום האסטרטגי בין הממשלות.

תיאום מלא. טראמפ ונתניהו
בין היתר הצדדים דנו בהמשך הפיקוח על פרויקט הגרעין של איראן, מתוך הבנה שאם משטר האייתוללות ינסה לשקם את המתקנים שנפגעו ישראל תהיה רשאית לשוב ולתקוף אותם.
"לא התבקש ולא התקבל 'אור ירוק' לתקיפה", מבהיר גורם מדיני בכיר. "גם בעתיד לא נבקש אישור. היחסים עם טראמפ מאפשרים פעולה חופשית".
ולצד סיכום ביניים בסוגיה הפרסית, מרבית השיחות נסבו על מתווה להסדרה ברצועת עזה. הבית הלבן שואף לכונן הפסקת אש שתכלול את פירוק הזרוע הצבאית של חמאס, הגליית בכיריו והחזרת כל החטופים.
אם ההסכם ייחתם, הוא ימומש בשתי פעימות: בשלב הראשון ישוחררו כבר בראשית הפעימה שמונה חטופים חיים, ולאחר חמישים ימים ישוחררו שני חטופים נוספים לצד עשרות חללים שנרצחו בשבעה באוקטובר או בשבי.
במהלך ההפוגה הצדדים ינהלו משא ומתן בחסות אמריקאנית על השלב השני של העסקה, שתכליתה לכונן הפסקת אש ארוכת טווח. התמורה שישראל דורשת היא בראש ובראשונה (כמובן) שחרור יתר החטופים החיים והחללים, ונוסף על כך (כאמור) פירוק חמאס מנשקו.
שיחות מואצות
ביום שלישי הגיעה לוושינגטון במפתיע משלחת קטארית ונועדה עם השליח המיוחד סטיב ויטקופף. לפי מקורות בבית הלבן, בואה הלא מתוכנן מגיע ברקע ההתקדמות בשיחות בדוחה וההבנה שניתן לגשר על סוגיות שנויות במחלוקת.
במשלחת הישראלית שבים ומדגישים כי נדרש שילוב של לחץ ואורך רוח, ועם זאת קיימת אופטימיות זהירה כי "כבר נחצה הקו לעסקה", כפי שהגדיר זאת גורם מדיני.
בתדרוך שהעניק לכתבים בבית הלבן, העריך שליחו של הנשיא סטיב ויטקופף כי יהיה ניתן להגיע להסכם לקראת סוף השבוע הנוכחי. מנגד, בסביבת נתניהו סירבו להיסחף וציינו כי אין לדעת מתי והאם תיחתם העסקה.
אותם גורמים ביקשו להדגיש כי השורה התחתונה לסיום הפרק העזתי נותרה כשהייתה: חמאס יחדל מלהתקיים כהנהגה, מנהיגיו יוגלו ועזה תהיה מפורזת.

פעם שלישית, עסקה. נתניהו חותם על ספר האורחים בבלייר-האוס
באשר לאחריות הביטחונית, ישראל דורשת מודל זהה למתכונת הקיימת באיו"ש, אך מסרבת שהנהגת הרשות הפלסטינית היא שתנהיג את החיים האזרחיים ברצועה. "אנחנו מעוניינים שעזה תחולק לאזורים שיהיו בשליטת חמולות", אומר לי אחד הגורמים המעורים בפרטים. "אין לנו התנגדות שגם אנשי פת"ח ייקחו חלק, אבל לא כהנהגה עליונה".
בשולי השיחות רה"מ נתניהו והנשיא טראמפ דנו גם באפשרות לקדם נורמליזציה עם מדינות נוספות באזור. לדברי אותו גורם, הנורמליזציה עם ערב הסעודית עמדה לקראת חתימה ונעצרה בעקבות המלחמה. "הכוונה", כך לדבריו, "לחדש את המאמצים בקרוב".
בתשובה לשאלה על סוריה ולבנון, השיב כי "נפתח פתח לשינוי ביחסים – אך ייקח עוד זמן עד שיבשילו לכדי מהלך מדיני".
תלויים וממתינים
בלילה שבין שלישי לרביעי (שעון ישראל) טראמפ ונתניהו שבו ונפגשו. לפי גורם ישראלי, הפגישה הזאת לא הייתה מתוכננת והיא נולדה באופן ספונטני בשעת ארוחת הערב שהתקיימה במסגרת פגישתם יום קודם לכן.
זה קרה לקראת הסוף כשהנשיא פנה לראש הממשלה ושאל אותו: "עד מתי אתה נשאר פה? עד מחר? עד מחרתיים?" נתניהו השיב: "לא, אני פה עד חמישי", וטראמפ הציע: "בוא ניפגש מחר", ואז פנה למנהלת לשכתו: "תקבעי את זה למחר בלו"ז".
הפגישה ארכה כשעה וחצי ונתניהו עזב את הבית הלבן בלי למסור הצהרה משותפת עם טראמפ. מאוחר יותר הודיעה לשכתו כי גם סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס נכח בפגישה.
בתיעוד וידיאו שיצא לאחר הפגישה, ראש הממשלה סיכם את תוכנה וציין כי מרביתה עסקה בקידום עסקה לשחרור החטופים. "התמקדנו במאמצים לשחרור חטופינו", אמר. "אנחנו לא מרפים מזה לרגע, וזה מתאפשר בגלל הלחץ הצבאי שמפעילים חיילינו הגיבורים. לצערי, המאמץ הזה גובה מאיתנו מחירים כואבים, של נפילת טובי בנינו. אבל אנחנו נחושים להשיג את כל יעדינו: שחרור כל חטופינו – החיים והחללים כאחד, חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, ועל ידי כך להבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל".

חברות אמיצה. הנשיא טראמפ מקבל את פניו של רה"מ בפתח הבית הלבן
בתוך כך, ברשת 'סקיי ניוז' הבריטית דווח מפי שני מקורות המעורים במו"מ להפסקת אש כי טראמפ מתכנן להפעיל "לחץ כבד" על הישראלים לסיים את המלחמה בעזה. "הלחץ האמריקני על ישראל התחיל והוא יהיה כבד", אמר מקור אמריקני.
מקור דיפלומטי מזרח תיכוני שצוטט בסקיי ניוז אישר גם הוא שהלחץ האמריקני יהיה חזק, ומאוחר יותר דווח כי איש העסקים האמריקני–פלסטיני המתווך בין ארה"ב לחמאס, בישארה בחבח, העביר מסר מטראמפ לחמאס שלפיו הלחימה לא תחודש לאחר 60 ימי הפסקת האש.
הלכה למעשה, שרים בממשלה אומרים כי נתניהו משדר לאחרונה שפניו להסדרה. לתפיסתו, מדובר בשעת כושר היסטורית, כשחמאס שוקל ברצינות לוותר על השליטה ברצועה, ובכפוף לכך ניתן לסיים את המלחמה. "כשנתניהו רוצה עסקה", אומר אחד מהם, "הוא יודע להבהיר זאת".
יש לציין שגם אם הדברים נכונים ייקח עוד זמן עד שיהיה ברור אם חמאס נעתר להצעה, שכן השיחות על הפסקת אש מוחלטת אמורות להתקיים במהלך 60 הימים של מימוש הפעימה הראשונה. ]
***
חיים ומוות ביד הלשון
1.
זאת לא שעתו הגדולה של מקצוע הפרשנות. יותר מדי הערכות שנכתבו בעת האחרונה התבררו כשגויות ולימדו אותנו שיעור מאלף בהלכות צניעות.
זוכרים את ביקורו של נשיא ארה"ב במזרח התיכון? זה קרה לפני קצת פחות מחודשיים. טראמפ דילג בין סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות ופסח עלינו. הדיווחים שיצאו מפגישותיו סיפרו על עסקאות ענק עם הסעודים והקטארים, תוך ויתור על התניית נורמליזציה עם ישראל. לצד זאת, רבו הדיווחים המדאיגים על הסכמת הבית הלבן לספק לטורקים מטוסי F35 שעם מכירתם לאנקרה ימחקו את העליונות האווירית של ישראל באזור.
והנה השבוע רה"מ מבקר בוושינגטון ומתקבל בפעם השלישית (הרביעית, אם כוללים את הפגישה השנייה, שהתקיימה למחרת) בבית הלבן. הוא מגיע לשם אחרי תקיפה משותפת, היסטורית, של מתקני הגרעין באיראן, ולקראת מה שנראה כעסקת חטופים שנרקמת ממש בשעות אלו.
לפי שעה, נקודת המחלוקת היחידה שנותרה נוגעת לפרימטר שאליו אמור צה"ל לסגת בתקופת הפסקת האש. אם תרצו, אזור החיץ שבו יישבו הכוחות במהלך חודשיים.
בניתוח אופטימי, זאת בשורה חשובה: מתוך עשרה סעיפים בתחילת המו"מ וארבעה סעיפים שנותרו בראשית השבוע, נותר רק סעיף אחד.

מרים לאגו. התמונה שפרסם הבית הלבן שבה נראה נתניהו מחזיק כובע ועליו הכיתוב: "טראמפ צדק בכל דבר" עם חתימת הנשיא
עם זאת, מדובר בסעיף קרדינלי, כשכל צד מתעקשים לכופף את הצד השני עד שיאמר 'מוותר אני'.
לתפיסת ישראל, מעבר לכלל הקובע כי שטח שנכבש לעולם לא יוחזר, סלע המחלוקת, המרחב שבין ציר פילדלפי לציר מורג, נשלט בידי יאסר אבו–שבאב, מפקד 'הכוחות העממיים בעזה'. בתא השטח הזה מתקיימים חיים אזרחיים טובים יותר מהאנרכיה השוררת בחלקים אחרים ברצועת עזה. האוכלוסייה שמתגוררת בו נהנית ממערכת חינוך סדירה, אספקת מזון ושירותים עירוניים נוספים.
צה"ל עבד קשה ושילם בחייהם של לוחמיו כדי לנקות את הגזרה הזאת. מרכזי הסיוע לחלוקת מזון פועלים מתוכה, ואבו–שבאב מפקח על אבטחת מתחמי החלוקה.
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאם צה"ל ייסוג מהמרחב הזה חמאס יבוא איתו ועם אנשיו חשבון במהלך ההפוגה. לא סתם חשבון, אלא במסגרת טקסי הוצאות להורג פומביים, למען יראה ויירא כל מי שחושב לשעתק את המהלך ולכרות ברית עם האויב.
המשמעות ברורה: לא יהיה ניתן להמשיך בהרצת הפיילוט שתכליתו לדחוק את חמאס החוצה מהרצועה.
לכן, אפשר להעריך כי בכל הנוגע לשלומה של חמולת אבו–שבאב לא תהיינה פשרות. ואם לא תהיינה פשרות, זה אומר, לכאורה, שגם לא תהיה פשרה בעניין הנסיגה מפילדלפי ומורג.
2.
ההכרעה בסוגיה הזו תיגזר מהאופן שבו תוכרע סוגיה הרבה יותר קיומית שנדונה בימים אלה בצמרת חמאס. נדונה זאת מילה עדינה מדי. מדובר במחלוקת עזה שמטלטלת את שורות הנהגת חמאס. העימות כל כך עמוק, עד כי בהיעדר הסכמה, ייתכן שיוביל לפיצול בתוך התנועה.
לאן פנינו, חוזרים ומתווכחים ביניהם ח'אלד משעל ומוסא אבו מרזוק מצד אחד, וחליל אל–חיה וזאהר ג'בארין מצד שני.
לפני שנעמיק במהות המחלוקת ביניהם, חשוב לציין כי שני האגפים תומכים עקרונית בהפסקת אש ל-60 יום. התנועה מצויה במצוקה חסרת תקדים, ואנשיה בשטח מתחננים לאפשרות לנשום.
הוויכוח נסוב על שאלת 'היום שאחרי'. מחנה משעל–אבו מרזוק מוכן להסכים להגליית ראשי חמאס מהרצועה, לפירוק הזרוע הצבאית ולשילובה במנגנוני ביטחון חדשים, שיורכבו מגדודים משותפים ויוכפפו לוועדה אזרחית–ביטחונית שתוקם בהובלת מצרים, מרוקו, איחוד האמירויות ופת"ח.
מולם ניצב המחנה הניצי: ח'ליל אל–חיה, המנהיג בפועל בעזה, וזאהר ג'בארין, ראש התשתית ביהודה ושומרון – המתנגדים נחרצות לכל ויתור על הזרוע הצבאית או הגליית ההנהגה. מבחינתם, זו התאבדות פוליטית וצבאית גם יחד.

מחווה יהודית. מזוזה בצורת מטוס ה-B2 אותה העניק ראש הממשלה לנשיא על תרומת ממשלו לתקיפת מתקני הגרעין
העימות הפנימי ישליך גם על שאלת הפעימה הראשונה.
אם ידו של "המחנה המתון" תגבר, תתייתר הדחיפות לחסל את משתפי הפעולה או לפרק את העיר ההומניטרית שהחלה לקום בשטח שבשליטת חמולת אבו–שבאב. אבל אם הקיצונים ינצחו, הדרך להסדרה תהיה מסובכת יותר וייתכן שתעכב את ההסכמה ליישום הפעימה הראשונה.
3.
חודשי ההפוגה צפויים לזמן לכולנו הצצה נדירה, אולי חד–פעמית, לקרע המתמשך בין מפלצות הרוע הללו.
זה לא רק ויכוח על היום שאחרי, אלא כפי שתואר לעיל זה גם עימות טעון על היום שאתמול.
משעל ואבו מרזוק, שתומכים כעת בקבלת מתווה ויטקופף, עושים זאת כשלב המשך להתנגדותם הוותיקה לברית האסטרטגית עם איראן.
במהלך חודשי הלחימה הצליח צה"ל להניח את ידו על אלפי מסמכים שנמצאו במפקדות חמאס. באחד מהם נחשפה תכתובת בין יחיא סנוואר לבין סעיד איזאדי – שעמד בראש 'ענף פלסטין' בכוח קודס האיראני ושבפועל ירש את מקומו של קאסם סולימאני בקידום אסטרטגיית איחוד הזירות.
בדו–שיח שהתקיים ביניהם דחק איזאדי בסנוואר לפעול להדחתו של ח'אלד משעל מהנהגת חמאס, בנימוק שמשעל פועל בגלוי לחבל בהצטרפות חמאס לציר ההתנגדות. כידוע, סנוואר ואיזאדי כבר לא איתנו, אבל משעל עדיין מחזיק בתפקיד משפיע בהנהגת חמאס. לפיכך, הוויכוח שניטש נותר כשהיה מול היורשים במחנה הניצי, בלי שתהיה הכרעה לכאן או לכאן.
השיתוק העמוק של מערך קבלת ההחלטות יוביל אותנו ככל הנראה בנתיב מרובה מוקשים. ככל שנתקרב לביצוע השלב השני, כך יתחדדו ויצופו הפערים שבין שני האגפים. ישראל תדרוש פירוק מוחלט של חמאס מנשקו, כולל סיום פעילות הזרוע הצבאית. על הנייר, חמאס הביע הסכמה חלקית, אבל מאחורי הקלעים, כאמור, הפערים הפנימיים גדולים מאוד.
ובכל זאת, גורם מדיני בכיר מאוד אמר לי השבוע כי בשלב הזה חמאס להוט להפסקת אש. לדבריו, "אנשיו מותשים, עייפים. אין לו מנגנון פיקודי מסודר והוא מתנהל כמו אוסף מיליציות גרילה מובסות".
4.
זה הולך להיות סוף שבוע מתוח. הרבה מאוד מונח על הכף. שאלות של חיים ומוות. מי יזכה סופסוף לחירותו, ומי יישאר באפלה המצחינה שאין לה סוף. משפחות החטופים מיטלטלות בין ייאוש לתקווה; כל מילה, כל רמז, מקפיץ אצלן את מד הדופק.
ראש הממשלה נתניהו אמר השבוע כי מלבד כ-20 חטופים חיים, ייתכן שישנם עוד אחד או שניים.
המשפט הזה חולל רעידת אדמה בלבבות של אלו שנאחזים בכל בדל תקווה.
באופן כמעט טרגי, הוא המחיש את דברי שלמה המלך, "מות וחיים ביד הלשון".

ברכה מהרבי. הנרתיק ובו הדולר מהרבי מליובאוויטש שצירף נתניהו למתנה עבור הנשיא
ובתוך כל זה, הלחצים הכבירים שמפעילות המשפחות כדי להופיע ברשימת הפעימה הראשונה הם בלתי אנושיים. הדרג המדיני מתקשה לתעדף מי נחשב להומניטרי יותר ומי פחות. למיטב ידיעתי, אין בשלב הזה רשימה שגובשה וספק רב אם תגובש כזאת. ייתכן שישראל תעניק את המנדט בסוגיה לשליח האמריקני, סטיב ויטקופף, שיקבע מי קודם למי.
ורגע לפני סיום נחזור לשורת הפתיחה: זו לא שעתו הגדולה של מקצוע הפרשנות. יותר מדי תחזיות קרסו לאחרונה בקול רעש גדול, והותירו אחריהן שיעור מאלף בצניעות.