הוא הובא לתפקידו על ידי שר השיכון ליצמן ומסיים את תפקידו אחרי כהונת שר השיכון לשעבר גולדקנופף | הוא היה מנכ"ל דומיננטי ובולט של הרשות המשפיעה ביותר על הבנייה במדינת ישראל וידע לתמרן בין שרי שיכון ואוצר בתחלופה גוברת | לקראת פרישתו, ינקי קוינט, המנכ"ל היוצא של רשות מקרקעי ישראל, מתייחס למשבר סביב זהות מחליפו ופורס את חזונו להעביר את שדה התעופה לים ואת מגרשי הספורט ומרכזי הקניות אל תת הקרקע וכך להציף את המדינה בעוד קרקעות לבנייה | בונה הארץ
צילום: אלחנן קוטלר ופלאש 90
מחלון משרדו של ינקי קוִינְט בירושלים נראים עשרות מנופי ענק. את המנופים מפעילים מאות פועלים העוסקים בבניין הבירה. עוד גורדי שחקים הולכים וקמים לעיניו של האיש שבידו הופקדו קרקעות המדינה בשנים האחרונות.
הלשכה שלו כבר נמצאת באריזות האחרונות. שנים רבות היה הבניין הזה, סמוך לתחנה המרכזית בירושלים, מרכז חייו של קוינט. מהלשכה הזו התקבלו החלטות גורליות לעתיד הנגב והגליל, לערים החרדיות שצפויות לקום, להתפתחות שכונות ענק, כמו רמת בית שמש ג, ד, ה ועוד שורה ארוכה של הכרעות ששינו את פני הבנייה במדינת ישראל.
עכשיו זמן פרידה. ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, רמ"י בקיצור, מסיים את תפקידו. הוא אורז באיטיות את חפציו הלא רבים בארגזים הפרוסים בכל החדר. החדר שאירח את בכירי המשק והאנשים החזקים במדינה, את הקבלנים והיזמים הגדולים בארץ ואת שרי השיכון, האוצר והפנים שכיהנו בשנים האחרונות, יהפוך עכשיו ללשכתו של מישהו אחר. מיהו המישהו האחר הזה? בממלכת אי־הוודאות של הבירוקרטיה הישראלית אף אחד עוד לא יודע.
הוא מודע היטב לסערה שהתעוררה בעקבות הדיון הציבורי על מחליפו. גם על זה נדבר בראיון הפרידה המעניין. הוא גם מודע לביקורת על רשות מקרקעי ישראל, שמחזיקה בבעלות של תשעים אחוזים מקרקעות המדינה. במשך שנים היה זהיר בדיבורו. עכשיו, כשהוא עם רגל ושלושה רבעים בחוץ, הוא מתיישב מולנו ומוכן לענות על כל השאלות.
״לא ראוי לפסול אדם בגלל היותו חרדי״. עם מנכ״ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן
המחירים ירדו בקרוב
לפני שנתחיל הנה מבוא קצר שיעשה סדר: רמ"י, רשות מקרקעי ישראל, היא ממשיכת דרכו של מנהל מקרקעי ישראל. הגוף הממשלתי הזה הוא מהחשובים והמשפיעים על חייו של כל אזרח במדינה שיש לו דירה או שחולם עליה. מדוע? כי הרשות הזו מחזיקה בפועל כמעט בכל הקרקעות במדינה, מחליטה היכן להקצות קרקעות ולאילו מטרות. מחירי הדיור, שוק המשכנתאות ועוד שורה ארוכה של נושאים חומריים הנוגעים לאזרח הממוצע – מושפעים מההחלטות שמתקבלות בלשכה הזו.
לאור האמור, האיש שעומד בראש רמ"י ומנהל את התאגיד הענק הזה מחזיק בידו כוח עצום. הוא מהמנכ"לים הבכירים ביותר בשירות הציבורי במדינת ישראל. בידו ההחלטה בפועל על האזורים שבהם ייבנו פרויקטים, הוא מקדם תהליכי תכנון ארציים במשרד הפנים וגם אוכף פלישות לקרקעות מדינה, שלא תופתעו לשמוע, שמתרחשות כמעט כל הזמן.
"יוקר המחיה הוא לא גזרת גורל. בניגוד לטיפול בשאר בעיות יוקר המחיה, בדיור יש הצלחה משמעותית", פותח קוינט את ראיון הפרישה שלו וטוען: "מחירי הדירות צפויים לרדת בתקופה הקרובה בשיעור שבין עשרה לעשרים אחוזים, ובלבד שתימשך הרחבת ההיצע והמשך השיווק בכמויות גדולות".
לקוינט יש סיבה טובה להיות אופטימי. מדד מחירי הדיור ירד לאחרונה בחצי אחוז והשלים ירידה של יותר משני אחוזים בחצי השנה האחרונה. "הגברנו את שיווק הקרקעות בהיקפים עצומים", הוא אומר. "כבר לפני שנתיים ראינו ירידות במחירי הקרקעות, ועכשיו זה מתבטא במחירי הדירות. בשנים האחרונות הוצאנו מכרזים ליותר מחצי מיליון דירות. זו שבירה של כל השיאים. כשאנחנו מציפים את השוק ומגדילים את ההיצע, בסופו של דבר מתחילים לראות את ירידת המחירים".
ועדיין, כדאי שאיש לא יטעה לחשוב שהמציאות ורודה. מחירי הדירות בארץ עדיין יקרים מאוד, וגם קוינט יודע את זה. אלא שהפתרונות, לדבריו, טמונים בהגדלה מסיבית של שיווק דירות לשוק, שבפועל גוררת הוזלה משמעותית לצרכן.
געגועים לליצמן
הוא בן 52, תושב רחובות, בן הציונות הדתית שגדל בשכונה מעורבת עם משפחות חרדיות רבות. הוא בוגר ישיבת ההסדר הר עציון, אבל מגדיר עצמו כתלמיד של הגאון רבי אברהם רובין, מרבני רחובות וראש מערך הכשרות בה, בעל כשרות הרב רובין הנודעת. "ברמה האישית אני מתייעץ עם הרב רובין", הוא אומר, "מקבל ממנו ברכות ועצות טובות".
לפני חצי יובל החל לעבוד במנהל מקרקעי ישראל כסגן היועצת המשפטית. שבע שנים לאחר מכן מונה ליועץ המשפטי של המנהל, תפקיד שמילא תשע שנים. בשנת תשע"ז (2017) מינה אותו שר האוצר דאז משה כחלון למנהל רשות החברות הממשלתיות, למשך שלוש שנים, עד שנקרא ללשכת שר השיכון דאז יעקב ליצמן, שביקש למנותו למנהל רמ"י.
איך הכרת את ליצמן?
"הכרתי אותו מעבודה בנושאים משותפים כשהוא היה שר הבריאות ואני הייתי מנהל רשות החברות הממשלתיות", אומר קוינט. "לימים הוא הציע לי את התפקיד.
"ליצמן היה שר מצוין, שהבין את החשיבות של התפקיד ובחר באנשי מקצוע מעולים. התוצאות הוכיחו את עצמן. חלק גדול ממה שאנחנו רואים עכשיו הוא פירות העבודה של הממשלה הקודמת־קודמת, בתקופה של ליצמן. בכלל, כל מה שקשור לתחום הדיור אלו תהליכים מאוד ארוכים שמבשילים רק אחרי הרבה זמן. לכן חלק מהפתרונות, ובהם גם פתרונות לציבור החרדי, אורכים זמן.
"קח למשל את הפיתוח החרדי של קריית גת. הוא יוזמה שהחלה אצל ליצמן והיום אנחנו עדים לתוצאות הנפלאות שלה. אין ספק שליעקב ליצמן מגיע הקרדיט על מה שעשה כאן בתקופה שלו".
קוינט מודע היטב למורכבות התפקיד שלו. הוא צריך לספק תוצאות, אבל דווקא השרים הם שגוזרים את הקופון במקרה שישנה הצלחה. אם העסק מקרטע – הביקורת מופנית בעיקר אליו.
״ראשי רשויות רבים מעדיפים לא לבנות לציבור החרדי״. קוינט
"אנחנו כבר שמונה מדדים בירידה של מחירי הדירות", הוא אומר, "וזה, כפי שאמרתי, בגלל הגדלת ההיצע. הדבר השני הוא תוכניות מחיר מטרה' ומחיר למשתכן. גם אם תוריד את המחירים בעשרה אחוזים, והם יורדים בכיוון הזה, שוק המחירים בין עשרה לעשרים אחוזים נמוכים יותר.
"כבר יותר מעשרים שנה אנחנו בעלייה של מחירי דיור. זה משבר לאומי וכלכלי. אבל לאחרונה אנחנו במדד שמיני של ירידת מחירי הדיור. זה קורה בעקבות הצפת השוק בקרקעות, שהוא תהליך שדורש זמן, כי שינוי מגמה אינו קורה ביום אחד וגם לא בשנה או שנתיים".
ועדיין, ישנה ביקורת שאתם משווקים בעיקר בפריפריה, ומחירי הדיור בערים הגדולות, במרכז הארץ ובירושלים, לא יורדים משום כך.
"זה לא נכון. בסוף השנה שיווקנו מכרז ענק בשדה דב. אני שומע כל הזמן את הטענות האלה על שיווק רק בקריית שמונה, שדרות, אופקים, עכו וכדומה. שיווקנו גם שם והמחירים ירדו משמעותית לעומת מכרז שהיה שם שנתיים וחצי קודם.
"ופתאום התחיל מתל אביב אפקט דומינו שגרם לירידת מחירים משמעותית. ברור שזה מורכב וההליכים ארוכים, אבל לפעמים צריכים את ה'מכה בפטיש', וזה היה לגמרי מכה בפטיש שגרם מיידית להורדת מחירים משמעותית.
"אגיד עוד משהו. יש פה גם משחק עם הקבלנים שרצים ואומרים לכולם: אין דירות, קְנו עכשיו את מה שיש. ואתה רץ וקונה. ואני אומר: תעצרו רגע. הציבור חייב לדעת שאין חוסר וגם לא יהיה חוסר, ולא לרוץ לקנות אלא לחכות, לנהל משא ומתן טוב יותר ולקבל מחיר טוב יותר".
אתה בעצם אומר לציבור: אל תקנו דירות?
"לא. אני לא אומר לא לקנות. אני מדייק: תתמקח, תקבל מחירים טובים. תקנו דירות, אבל תנהלו את המשא ומתן הזה בשכל. בוודאי אם יש לך הזדמנות אל תחמיץ, אבל תנהל מו"מ קשוח ותקבל מחירים טובים יותר".
הכישלון של המדינה
בחמש השנים שלו כמנהל רמ"י התמודד קוינט עם אתגרים לא מבוטלים. מלבד העובדה שמשבר הדיור הוא אתגר שמלווה את מדינת ישראל שני עשורים ויותר, הוא גם נדרש להתמודד עם תקופת הקורונה ועם המלחמה שהתנהלה כאן בשנתיים האחרונות.
"המלחמה עיכבה את ירידת מחירי הדיור", הוא אומר. "לא היו פועלים, הריבית עלתה, המימון התייקר. את מה שאנחנו ראינו כבר לפני המלחמה הציבור רואה עכשיו. הירידה במחירים הייתה אמורה להיות כבר לפני המלחמה, אבל מטבע הדברים בזמן מלחמה הכל מתייקר והעלויות עולות. אני חושב שצלחנו ברוך השם את התקופה הזו ועכשיו רואים את הפירות. אנחנו רואים את המדד שיורד וגם את הריבית שיורדת ואת משך הבנייה שמתקצר. כל אלו מובילים לירידת המחירים".
השיווק שיוזמת רמ"י בא לעולם דרך מכרזים, שבהם זוכים הקבלנים שמציעים את ההצעה הטובה ביותר. רמ"י מואשמת בכך שבהגדרה מייקרת את מחירי הדיור בשל העובדה שהקבלן הזוכה צריך להביא את ההצעה הטובה ביותר – משמע הזולה ביותר – שבסופו של דבר משיתה את העלות הגבוהה יותר על לקוח הקצה, קרי: רוכש הדירה.
"זה לא נכון במכרזי מחיר מטרה ומחיר למשתכן", עונה קוינט לביקורת, "שם המחיר לצרכן הקצה, לדייר, או שהוא קבוע או שהוא נקבע על ידי מי שנותן את ההצעה הנמוכה ביותר.
"בהגדרה, התפקיד של רמ"י הוא לא להגדיל הכנסות אלא לשווק כמה שיותר קרקעות לכל הצרכים: לדיור, לתשתיות, לחקלאות, למוסדות ציבור, לאנרגייה. בפועל אין שיטה טובה יותר לשווק קרקעות שהיא לא דרך מכרז".
ישנה איזושהי רגולציה עם הקבלנים שלא יפקיעו מחירים?
"יש במחיר מטרה ובמחיר למשתכן. בכלל, אני מאמין בתוכנית הזו. התוכנית הזו נתנה מענה ל־135,000 רוכשים. היא הרגיעה את השוק. ראשי ערים, למשל, לא אוהבים לשווק דיור, אבל אם יש שלושים אחוזים מבני המקום, ראש העיר אומר: אני מוכן לקחת את זה כדי לתת לבני העיר שלי פתרונות דיור. המהלך שנעשה לאחרונה, כשביטלו את התוכנית הכללית ועשו אותה רק בפריפריה, גרוע מאוד בעיניי.
"הייתי בגיבוש של התוכנית הזו בשנת 2015 (תשע"ה) עם כחלון. עשור היא רצה והביאה 14,000-13,000 יחידות דיור מדי שנה. אלו כמויות אדירות של יחידות דיור לזוגות צעירים ולמחוסרי דיור".
האוצר טוען לאובדן הכנסות משמעותי בגלל התוכנית הזו.
"אנחנו חושבים שזה נכון ומוצדק. האוצר חושב שלא. במקום שבו אפשר לתת לזוגות הצעירים ולמחוסרי הדיור דיור בזול – שם נכון שהמדינה תפסיד, ואפילו לכאורה תפסיד הרבה, ותמכור את הדירות האלה בזול, כדי שמי שאמור ליהנות מהן יהיו אלו שצריכים ולא קבלנים ויזמים".
האוצר טוען שהמדינה צריכה כסף. מה בעצם הטענה שלך לאוצר?
"דיור הוא צורך בסיסי של אדם והמדינה חייבת לספק אותו. משבר דיור הוא משבר לאומי–חברתי ממדרגה ראשונה. כאשר זוגות צעירים לא מסוגלים לרכוש דיור, זה פוגע בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. לכן יש למדינה חובה לדאוג שיהיה דיור בהישג יד ובמחירים נאותים.
"אגיד יותר מזה: עשרים שנה ממשלות ישראל מדברות על ירידת מחירים. אם באמת המחירים היו יורדים, ממילא לא הייתה ההכנסה הזאת. הווי אומר: זה סוג של הכנסה שהאוצר מקבל אותה בגלל כישלון של ממשלות ישראל לדורותיהן בטיפול במחירי הדיור. לכן אין סיבה שהמדינה תתעשר מהכסף הזה. ולצד זה יש לה חובה לספק דיור בהישג יד לזוגות צעירים ולמחוסרי דיור".
ביקורת על סמוטריץ'
״אחד שם את נושא הדיור בראש מעייניו, השני לא״. שרי האוצר סמוטריץ׳
ידעת להסתדר בעבר עם שרי האוצר. מה קרה עם שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ'?
"שרי האוצר תמיד ניהלו את שוק הדיור במעורבות גבוהה מאוד. הם היו מוטרדים ממנו וטיפלו ברמה הפרטנית בנושא. אם זה כחלון, ישראל כץ ואביגדור ליברמן. רמ"י הייתה תחת כחלון כשר אוצר וגם משרד השיכון היה בידי המפלגה שלו. ליברמן כשר אוצר היה קורא לי אחת לשבוע, יושב איתי על הנתונים, על החסמים, פותר בעיות עם רשויות, עם אגף התקציבים והחשב הכללי ומנהל את האירוע.
"לצערי, עם שר האוצר המכהן זה פחות קרה. אני חושב ששרי אוצר צריכים לטפל בבעיה הזאת, כי הבעיה היא בעיה קשה. למרות האמור הצלחנו לטפל בבעיות, אבל אפשר היה לטפל בהן מהר יותר עם מעורבות משמעותית יותר של שר האוצר. בשלוש השנים האחרונות היינו אצלו אולי פעמיים בנושא הזה.
"חלק גדול מהזמן אנחנו בקונפליקטים עם משרד האוצר, שלא צריכים להיות. הם גוזלים זמן ומשאבים, כי אם אנחנו צריכים להתעסק בקונפליקטים פנים ממשלתיים, הם באים על חשבון זמן שיכול להיות מושקע בפעילות תועלתית למען הציבור".
אכיפה לבנייה פרועה
לא רק בשיווק קרקעות עוסקת רמ"י. בין השאר הוא נדרש לאכוף פלישות לקרקעות מדינה, ובמישור הזה ישנה פעילות לא מבוטלת. גם אם לא יודו ברשות מקרקעי ישראל, רוב הפלישות המתקיימות הן של ערבים שפולשים לשטחים במטרה ברורה להוציא את השטחים משליטה יהודית.
בשטחי הקו הירוק נדרשת רמ"י לאכוף את הפלישות הללו. היא עשתה זאת בהצלחה יחסית בנגב ובגליל. עכשיו מוקמת בה יחידה שתפקידה לאכוף את פלישות הקרקע ביהודה ושומרון, שבהם הבעיה משמעותית ואקוטית אף יותר. תושבי הערים החרדיות מודיעין עילית וביתר עילית מכירים היטב את הבעיה כי פלסטינים המתגוררים באזור משתלטים על שטחים סמוכים לעיר ומקימים בהם בתים, והמנהל האזרחי מתקשה מאוד לפנות אותם.
מעבר לבעיה הביטחונית מדובר במשימה לאומית פלסטינית: לדחוק את היהודים ככל הניתן אל תוך תחומי המושב שלהם, מתוך השתלטות לא חוקית על אדמות מדינה. המציאות הזו הפכה בשנים האחרונות לכמעט שגרתית בסמיכות לערים החרדיות ביהודה ושומרון ולא רק. בניגוד ליישובים שנמצאים בשומרון, שם ישנו כוח יהודי שפועל אקטיבית נגד הפלישות הללו, בסמיכות לערים החרדיות האכיפה כמעט אינה ניכרת.
"כבר לפני חמש שנים התחלנו לעבוד עם בינה מלאכותית. הכנסנו מערכות פיקוח שסייעו לנו מאוד בריכוז מאמץ נגד פלישות. במקום שהמפקחים שלנו יסתובבו כל היום בשטח ויהיו חשופים לאלימות ויחמיצו דברים – אנחנו מזהים את הפלישה בזמן מאוד קצר ואז יודעים לטפל באירוע הזה באופן מיידי.
"אם אנו מזהים פלישה, הרבה לפני שנבנה בית על הקרקע, אנחנו יוצאים למבצעים מרוכזים עם המשטרה ויודעים לטפל בזה בצורה מאוד מהירה ואפקטיבית.
"לאור ההצלחה של הפעילות שלנו בנגב ובגליל התבקשנו להקים יחידה שתטפל באותן השיטות גם ביהודה ושומרון. יש שם יחידת אכיפה של המנהל האזרחי ואנחנו באים להוסיף עוד כוח למשימה החשובה הזו".
קוינט מסכים שרוב הפלישות ביו"ש אינן מגיעות ממקום כלכלי אלא מתוך מניע אידאולוגי. "בחלק מהמקומות מצאנו שהפלישות לא נעשות ברמה הטקטית אלא ברמה האסטרטגית. במקרים האלה אלו פלישות שלא נבעו ממטרה להגדיל את שטח החצר שלך אלא כדי להשתלט על שטחים במובן האסטרטגי. שם יש גם טיפול משמעותי בפלישות עבר.
"בבעיה הזו המשימה שלנו היא משימה לאומית. בריכוז מאמץ והתעקשות על פינויים הצלחנו לפעול בנגב ובגליל ואנחנו מאמינים שנצליח גם ביהודה ושומרון. אגב, בעקבות הפעילות שלנו בנגב ובגליל לא כדאי כלכלית לעשות את הפלישות האלו. אנחנו מגיעים כמעט באפס זמן, הורסים ותובעים את הפולש על עלויות ועל דמי שימוש. כך ננהג גם ביו"ש".
'אין מחסור בקרקעות'
אנו עוברים מנושא לנושא במהירות, אך אין ספק שהסוגיה המעניינת ביותר מבחינתנו מגיעה עכשיו: דיור חרדי. הציבור החרדי הוא אולי המגזר שמתמודד באופן הקשה ביותר עם מצוקת הדיור ועם עליות מחירי הדירות. מדי שנה נישאים אלפי זוגות צעירים שמתקשים מאוד להגיע לדירה משלהם. גם היצע הדירות ברשויות החרדיות מוגבל, כמו גם בשכונות החרדיות בערים המעורבות.
ביקשתי מקוינט לפרוס בפנינו את משנתו בעניין, והיא מעניינת במיוחד:
"לצרכן החרדי ולקהילות החרדיות יש דרישות ייחודיות", הוא אומר. "למרות שבתוכנית כמו מחיר למשתכן ומחיר מטרה חרדים משתתפים בצורה מלאה – הם יכולים לזכות באזור חילוני אבל לא בהכרח יגורו שם, ולכן הם לא נגרעו מהתוכנית הזו.
"אבל בהקשר של שיווק המציאות שונה. לציבור החרדי יש הדרישות שלו והצרכים שלו: המפרט הטכני של הדירה, גובה הבניין, יותר מוסדות ציבור בקרבת מקום ועוד שורה של תנאים נדרשים.
"ראשי רשויות רבים מעדיפים לא לבנות שכונות לציבור החרדי. זו תופעה שנתקלנו בה לא אחת, ולכן הייתה הרחבה של הערים שראשי הערים שבהן כן הסכימו, כמו קריית גת, בית שמש, נוף הגליל, עכו ועוד".
מה לגבי ערים חרדיות חדשות?
״ראשי רשויות חרדיות רואים לנגד עיניהם את חשיבות נושא הדיור״. קוינט עם ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין
"עבדנו בשנים האחרונות על הקמה של יישובים חדשים. אם זה תילה בצפון הנגב או כסיף. בנוגע לכסיף, בחודשים הקרובים התוכניות יאושרו, יתחילו את עבודות הפיתוח וייצרו מכרזים.
"אני אומר בכנות: מבחינת היקף הדירות שמיועדות כתכנון לחרדים, במשך שנים היה פער מאוד גדול. השיווק לחרדים היה בצורה נמוכה משמעותית מחלקם באוכלוסייה. אם חלקו של הציבור החרדי באוכלוסייה הוא בין 14 ל־15 אחוזים, כשכונה כשלעצמה לאוכלוסייה חרדית – זה היה בחסר.
"בשנים האחרונות השלמנו את החסר בצורה משמעותית. זה עמד לנגד עיניהם של השר ליצמן ואחריו בתקופת השר גולדקנופף, וזה בהחלט מבורך. אגב, ראשי רשויות חרדים, בשונה מאחרים, כן רואים לנגד עיניהם את החשיבות של דיור ושיווק לדיור. הם לא מתנגדים לשיווק לדיור. ניסו למקסם את התועלות, לקבל הסכם גג נדיב יותר, יותר מוסדות ציבור, אבל לא התנגדו לשיווק לדיור. וזה דבר מבורך".
מה בנוגע למקומות נוספים? יש בכלל עתודות קרקע שניתן להקים בהן ערים לציבור החרדי?
"ארץ ישראל תימתח כעורו של צבי. אין בעיה במדינת ישראל של קרקעות. צריך לנהל את זה בצורה יעילה יותר: התחדשות עירונית, פינוי של בסיסי צה"ל, העברת תשתיות לתת הקרקע. זה יקרה במרכז הארץ ובמקומות נוספים. החל ממוזאונים ומרכזי קניות, דרך אולמות ספורט שיכולים לרדת לתת הקרקע ואז ננצל את הבנייה מעליהם ועד להעתקה של חברות ממשלתיות או אפילו העתקה של שדה התעופה לים, שיפנו וייתנו מקום לעוד מאות אלפי יחידות דיור.
"כמובן שגם להתחדשות עירונית, ככל שתהיה, יש מרכיב חשוב ביכולת לנצל עוד יותר קרקעות, אבל אומר זאת באופן הברור ביותר: אין מחסור אמיתי בקרקעות. אני מאמין שצריך למחזר ולפעמים לנהל את זה יעיל יותר. הטכנולוגיה כיום יותר מתקדמת, וככל שערך הקרקע עולה כך גם יותר כדאי לעשות התחדשות עירונית או לבנות בתת הקרקע – פעולות שיגדילו בהכרח את ההיצע".
חידת המחליף
בחמש השנים שבהן כיהן כמנהל רמ"י הצליח קוינט לנהל מערכות יחסים ממושכות עם לא מעט שרי שיכון ואוצר. התפקיד המקצועי שלו נע תמיד בין הנתיבים הפוליטיים המורכבים. עכשיו, אחרי חצי יובל בשירות הציבורי, הוא יכול לספר על המורכבות שבפעילות הזו, שמחד גיסא היא מקצועית לחלוטין ומאידך גיסא תלויה לחלוטין בגחמותיהם של הפוליטיקאים.
"התברכתי בשרים שאיתם עבדתי", הוא אומר. "הם תמיד הבינו את המשימה החשובה. אם זה כחלון, שהיה שר מצוין, או השרים דוד אמסלם, זאב אלקין ועוד. וכמובן עם השרים החרדים, ליצמן, כפי שאמרתי, וגם עם השר יצחק גולדקנופף, ששיתוף הפעולה איתו היה מצוין. הוא נתן לנו לעבוד, גיבה אותנו והתוצאות מדברות בעד עצמן".
גולדקנופף, כזכור, פרש מהממשלה בערב המלחמה עם איראן, נוכח אי קידום חוק הגיוס. לנעליו נכנס בינתיים השר חיים כץ. שאלתי את קוינט אם תקין בעיניו שהשר הממונה על אחד התחומים הכי קריטיים במדינת ישראל הוא למעשה ממלא מקום זמני. מתשובתו הדיפלומטית ניתן ללמוד איך הצליח לשרוד במשך שנים רבות כל כך את העבודה הצמודה לזירה הפוליטית.
"אנחנו לא מתעסקים בזה. רמ"י הוא גוף ביצוע שיודע לעבוד בשוטף. השרים הם יושבי ראש מועצת מקרקעי ישראל, ולצורך העניין כשאנו נדרשים להציע החלטות או לשינוי תהליכים, יש לנו תמיד קשב וזמינות למה שאנחנו צריכים".
ומכאן לשאלת המחליף. סערה התעוררה כאשר בבורסת השמות שעלו כמחליפו של קוינט היה מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, שמכהן בתפקיד מאז הקמת הממשלה הנוכחית. מורגנשטרן נחשב למנכ"ל מוערך, אבל כנראה ששיוכו לציבור החרדי ולחסידות גור לא התאים לאבירי איכות השלטון שמיהרו לצעוק געוואלד נגד מינויו.
התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר השיכון חיים כץ בדרישה למנוע ממורגנשטרן התמודדות על התפקיד. לדבריהם ועדת האיתור למנהל קבוע רק החלה את עבודתה, ועצם העלאת שמו של מורגנשטרן עלול להקנות לו יתרון בלתי הוגן על פני מועמדים אחרים, לפגוע בעצמאות ועדת האיתור ובשוויון ההזדמנויות ואף לעורר חשש לניגוד עניינים ולמינוי פוליטי.
כשאני שואל את קוינט על הסערה שהתעוררה, הוא מחייך. "אני לא מתכוון להתייחס לסערה. זה לא מתפקידי. ברמה האישית, יהודה הוא ידיד שלי ושותף מלא לתהליכים שעשינו פה בשלוש השנים האחרונות. התוצאות הן של רמ"י ומשרד השיכון במשותף.
"אני כן יכול לומר שאני לא מקבל את הטענות על שמישהו חרדי, כביכול, נפסל בגלל השתייכותו. זה לא אמור להיות. צריך לדון על גופו של אדם. אני בעצמי קידמתי עובדים חרדים ברמ"י, כולל חברים בהנהלת רשות מקרקעי ישראל. זה בכלל לא אמור להיות נושא לדיון".
נקודה, סוף
באיזו תחושה אתה מסיים את תפקידך?
לא מוכן לפוליטיקה. בריאיון ל׳משפחה׳
"אני מסיים את תפקידי בהתאם לחוק שקובע את כהונת המנכ"ל לחמש שנים. התבקשתי להאריך את הכהונה, אבל דחיתי את ההצעה כי אני חושב שהגבלת קדנציה היא דבר נכון ולא צריך לחרוג ממנה. מה עוד שאני מסיים עשרים וחמש שנים בשירות המדינה, מהן כמעט תשע שנים כמנכ"ל, ואני מרגיש ש'לא עליך המלאכה לגמור'".
לאן מועדות פניך?
"אפשר לבנות את מדינת ישראל גם מהמגזר הפרטי. אני יוצא לשם. אם בעתיד יקראו לי שוב למגזר הציבורי, אשמח להתייצב. גם כיזם אפשר לפתח את הארץ".
נראה אותך בפוליטיקה?
"לא. פוליטיקה לא מעניינת אותי. ידעתי לקבל משימות ולבצע אותן, הפוליטיקה כשלעצמה דורשת תכונות מסוימות שאני פחות מתחבר אליהן בשלב הזה".
למרות שהצלחת להסתדר עם דמויות קצה בפוליטיקה, מליצמן ועד ליברמן?
"זה נכון. עבדתי טוב עם השרים כי למזלי הם היו אנשים חכמים ונבונים שהבינו את המשימה העיקרית שלי. עבדתי איתם ביחסי אמון מלאים שתמיד היה ברור מה המשימה ומה אנחנו רוצים. אבל לא הייתי מתחלף איתם".
