"לך כנוס את כל היהודים… וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו…" (אסתר ה, א)
"לכאורה קודם כניסתה אל המלך, הייתה אסתר צריכה לעשות את כל הפעולות וההשתדלויות כדי למצוא חן בעיני המלך ובפרט שביאתה עכשיו אל המלך היא 'אשר לא כדת'.
"אולם אסתר נוקטת בתכסיסי השתדלות שונים לגמרי: צום ג' ימים… ופעולות אלה היו נגד כל דרך השתדלות טבעית ומקובלת" ('שפתי חיים' לגר"ח פרידלנדר). 25
יש לי שכנה ירושלמית משקיענית, כזאת שאני תמיד משתדלת לעבור מהר ליד הדלת שלה, שמא תפתח אותה בדיוק כשאעבור שם, וזה יהיה הסוף של הדימוי העצמי שלי בכל הנוגע להיותי עקרת בית…
לפני כמה שנים עשיתי איתה את עסקת המאה: קניתי ממנה את תחפושת הכלה שכבר הייתה קטנה על הבת שלה. איזו שמלה!!! עם תחתיות ופנינים ועיטורי תחרה! והכל תפור בגזרה מושלמת! אני חושבת שאפילו שמלת הכלה שלי עצמי לא הייתה כל כך מושקעת.
בשנה הראשונה הייתה התלהבות רבתי מהשמלה המפוארת, בשנה השנייה הייתה שמחה גדולה, ובשנה השלישית הודיעו לי הבנות הגדולות שעניין שמלת הכלה פג תוקפו.
למה? השמלה מעולה, צחה וברה, והילדה משתוקקת ללבוש אותה כמדי שנה.
"זה לא לעניין", הן הסבירו לי. "כולם כבר רואים אותה שנה שלישית עם השמלה הזאת. אמא, מה יגידו עלינו?"
"לא אכפת לי", אמרתי, "שיגידו השכנים" (וגם כל מי שקורא את העיתון הזה…).
אבל האמת שכן אכפת לי. אולי לא בעניין השמלה, אבל אכפת לי מאוד מה יאמרו עלי…
לכל אחד יש מישהו או משהו ששם אכפת לו מאוד…
בכולנו עולה אותה זעקה אילמת ועמוקה לנשיאת חן. שיחשבו שאני מוצלחת, שאני טובה ושאני מעניינת; שיגידו שאני מוכשרת וחכמה; שאמצא חן בשידוכים או בעבודה, שאמצא חן בעיני המשפחה של בעלי, בעיני המשפחה שלי, בעיני החברות מפעם ומהיום. כל אלה הן צעקות הנפש המבקשת לחוש בעלת ערך…
גם אסתר המלכה ביקשה נשיאת חן בעיני המלך.
"אבל אסתר הבינה שכדי למצוא חן בעיני המלך, דרך ההשתדלות הראשונה צריכה להיות פנייה אל הקדוש ברוך הוא בתשובה תפילה ותענית. למצוא חן בעיני אלוקים, ורק אחרי שהתקבלה השתדלות זו על ידי השם אז אפשר לזכות למצוא חן בעיני אדם" (שם).
פעם סיפרו לי שיש חנות מיוחדת בלונדון שבה מוכרים את השמלות שהמלכה לבשה. זו חנות יוקרתית מאוד שכל שמלה בה עולה הון תועפות.
אני יכולה להבין את האישה העשירה שהולכת לקנות לה שמלה של מלכת אנגליה. יש איזו התחככות בקסם ובזוהר כשלובשים את השמלה שהמלכה עצמה לבשה. יש איזו השראה מיוחדת למי שלובשת שמלת מלכות.
גם השמלה של אסתר המלכה מוצעת לנו. השמלה שבה באה אל המלך. שמלת נשיאת החן שהחלה את הנס והישועה לעם שלם. השמלה הזאת נמצאת אצל כולנו, בתוכנו, יכולה להביא עלינו את נשיאת החן האמיתית.
שמלת שברון הלב.
היא תפורה מאריג של צום 'שלושת ימים', מקושטת בקפדנות ב'שק ואפר' ושזורה בתפילה, בהישענות טוטלית על בורא עולם, באמונה.
זאת השמלה שהביאה עליה חוט של חן זוהר, עד שאפילו אחשוורוש הושיט לה את שרביט הזהב.
"על אף הצלחתה למצוא חן בעיני המלך שלא כדרך הטבע, הבינה אסתר שאין זו הצלחתה האישית שלה, אלא כל זה סייעתא דשמיא מיוחדת שזכתה בה ממרומים, ובאותה עת המשיכה להוסיף רוח הקודש – התעלות רוחנית. כי הבינה שהדרך היחידה למצוא חן בעיני אדם, רק אם תקדים למצוא חן בעיני אלוקים על ידי התעלות רוחנית, תשובה ותפילה" (שם).
בשביל להגיע אל נשיאת החן, גם אני צריכה ללבוש את שברון הלב.
להיות כלום לרגע אחד, רעבה וחסרת כל. נעדרת כל כישרון או יכולת, ריקה ממש.
להרגיש איך אף אחד לא יכול לקחת או לתת לי מה שלא יינתן לי מלמעלה. לא ההשקעה ולא ההשתדלות, לא שעות עבודה ארוכות ואפילו לא חיוכים רחבים או טיפים שיווקיים יביאו לי נשיאת חן. צריך להתפלל, להישען באמת, כי רק מאיתך, בורא עולם, כל החן והקסם, ההצלחה והברכה.
"'ותלבש אסתר מלכות'. הגאון מווילנא מבאר זאת שלבשה רוח הקודש והיינו שאין רוח הקודש שורה רק על גוף שבור. ולכן התלבשה ברוח הקודש עתה, אחר צום ג' ימים שנחלש גופה כל כך, שעל פי דרך הטבע לא הייתה מוצאת חן בעיני המלך, רק אז זכתה שתשרה עליה רוח הקודש. וגם אחר כך כששהתה בבית המלך לאחר המשתה בפעם השנייה, והמן נתלה על עץ וכבר התחילו לראות את תחילת הישועה נאמר: 'ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך' ומבאר הגאון מווילנא – ותוסף אסתר – הוסיפה ברוח הקודש" (שם).
זה הרעיון העמוק שיש במגילת אסתר. מבחוץ יש השתדלות כמובן. המלך מוזמן, המלכה מכינה משתה והמן מובהל אל גינת הביתן. אבל בפנים הכל מתנהל ברובד העמוק שלו. אסתר מדברת עם המלך, פניה נשואות אל אחשוורוש, אבל ליבה מדבר עם מלך מלכי המלכים.
גם אנחנו ממשיכות להשתדל בפרנסה, לצאת לפגישות, לפזר חיוכים, להתאמץ לעשות את המתאים ביותר. אבל בפנים צריך להיות מהלך של דיבור עם המלך, אדון כל העולמות, אשר בידו נפש כל חי.
"כששבו בני ישראל בתשובה ועשו את רצון השם, זכו למציאת חן על טבעית. כשעמדו היהודים להרוג ולהשמיד את הגויים, כשלכאורה מדרך הטבע לאחר שנכתבו האיגרות השניות הייתה צריכה להתגבר השנאה כלפי היהודים – נאמר 'וכל שרי המדינות מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם'. כתוצאה מכך זכו להערצה אצל הגויים" (שם).
נשיאות חן מפתיעות מתרחשות במגילה. מלכה בלתי מוזמנת מקבלת שרביט, אויבים הופכים למתייהדים, והאיש מרדכי, שהיה אמור להיות מושמץ בכל בית מהודו ועד כוש, הולך וגדול ושמעו הולך בכל המדינות.
העם כולו נושא חן בעיני השם, ולכן העם כולו מקבל נשיאת חן בעיני העולם כולו.
הלוואי שנזכה כולנו, אני ועמי ובית אבי, לנשיאת חן אלוקית אמיתית.
והלוואי שהקטע הזה ימצא חן בעיניכם…
