מאיה יעקובס ב' אייר התשפ"א

מדינת ישראל לא ערוכה להתמודד עם אסונות אקולוגיים, וכולנו משלמים את המחיר

בה' באדר, סמוך ונראה לימי הפורים השמחים, אירע אסון זיהום עצוב בים התיכון כאשר מכלית שפכה נפט גולמי כ-50 קילומטר מחופי ישראל, שהפך בערבול הגלים לגושי זפת. אלה נחתו על חופינו, מראש הנקרה בצפון ועד אשקלון בדרום, הרגו ופגעו בבעלי חיים והרעילו את מקורות המזון שלהם. בשבועות שחלפו מאז, יצאו עשרות אלפי מתנדבים לחופים על מנת לאסוף את הזפת ולהציל את החופים. רוח התנדבות מרגשת וחשובה זאת סייעה להתגבר על הזיהום הכבד, שמומחים קובעים שעקבותיו צפויים להישאר לשנים.

אסון הזפת נחשב מהאסונות האקולוגיים החמורים שפגעו בחופי ישראל, אולם הוא לא האסון הגדול מפניו מתריעים ארגוני הסביבה. אם הנפט היה נשפך קרוב יותר לחוף, לא היינו מתמודדים עם זפת וגושים שנאספו יחסית בקלות, אלא עם נפט נוזלי, רעיל וסמיך, שקשה מאוד לנקות.

משמעות דליפת נפט הרסנית לים, לחופים ולכלכלה: שפך עוצר את התפלת המים, ויעצור אספקת 70% ממי השתייה; לאניות סוחר אסור לשוט בים מזוהם בנפט, והפגיעה כמוה כשביתה בנמלים, דרכם עוברות 99% מהסחורות לארץ וממנה. עוד ייפגעו: תיירות החופים, תחנות הכוח הזקוקות למי הים להפקת החשמל, החקלאות הימית ואלפי עסקים הנסמכים על הים לפרנסתם. כל אלה יעלו מיליארדים למשק, בתוספת כמובן עלויות טיהור הטבע הגבוהות. למרות הסיכון הכלכלי הגדול, הממשלה אינה דורשת מחברות האנרגיה הפועלות בים ביטוח מספק ואינה דורשת הפקדת ערבות גבוהה, שתשמש כתמריץ להקפדה בטיחותית יתרה וכקופה שאליה תוכל הממשלה לפנות בזיהום מהאסדות והקידוחים.

אירוע זיהום הזפת הוא כאזעקת אזהרה לציבור ולממשלה: ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם אירועי שפך בים. חסרים צוותי כוח אדם מיומנים, ספינות שיאספו את הזיהום בים לפני שיתפזר על פני הגלים, חסרות תחנות חירום בצפון ודרום המדינה. כל זאת, למרות החלטת ממשלה משנת 2008 (תשס"ט), שקבעה שנדרש חוק להיערכות לתגובה מהירה בים. עד היום לא נחקק החוק, לא הוקצו המשאבים ולא הוסדרו הכשלים.

לעומת זאת, הממשלה מגדילה את הסיכונים: לקידוחי הגז והנפט הימיים השפעה מזהמת לים ולאוויר בשגרה, והם מהווים סיכון גדול לאסון שפך. לצד הגז הטבעי מופק באסדות גם דלק בשם 'קונדנסט', אשר עם חשיפתו לאוויר חלקו מתאדה ויוצר ענן מזהם. חלק ממנו מזהם מאוד את המים. למרות אזהרות ארגוני הסביבה, ובראשם עמותת 'צלול' שמוקדשת להגנת הים, הממשלה מנהלת את קידוחי הגז והנפט בים ללא מספיק פיקוח וללא נהלי בטיחות מחמירים, שיקטינו את הסיכון לדליפה. הממשלה מתכננת להרחיב את קידוחי הגז והנפט בים, להקים עוד אסדות לאורך החופים ומתעקשת להתעלם מהסיכונים לים שגוברים ככל שהעומס גדל.

במקביל, בימים אלה מקדמת חברת 'קו צינור אירופה-אסיה' (קצא"א) – חברה ממשלתית עם עבר עשיר של זיהומים ואסונות סביבתיים – תוכנית להוביל נפט של מדינות המפרץ מאילת דרך צינור החברה הישן לאשקלון, שם יטעינו את הנפט שוב על מכליות שישוטו בים התיכון לאירופה. כך, ישראל תעביר דלקים מזהמים של מדינות אחרות, תוך סיכון בריאות הציבור והסביבה לאורך כל תוואי הצינור, ובעיקר בחופים.

אילת נסמכת על תיירות החופים. לו אסון דליפה בסדר הגודל שהפך לזפת כעת היה נשפך באילת, אפשר להיפרד מהאלמוגים, שהם בעלי חשיבות עולמית בזכות עמידות ייחודית להתחממות מי הים כתוצאה ממשבר האקלים. היה אפשר גם להיפרד מהחופים ומפרנסת העיר והאזור. דליפת נפט כזאת באשקלון תפגע בחופי הים התיכון לקילומטרים רבים סביב.

הים מספק לנו חמצן, מזון ומים. אנו נסמכים עליו לחיינו. הגנת הסביבה היא למעשה הגנת ביטחון בריאות האדם והטבע. אנו פועלים הן מתוך קידוש החיים והן על מנת לשמור את פלאי הבריאה. הקו המנחה "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" צריך להנחות את תהליך קבלת ההחלטות ולהכריע כל סוגיה שפוגעת בסביבה.

ככל שישראל הופכת למדינה צפופה ומזוהמת יותר, עם גידול האוכלוסייה וגידול המפגעים הסביבתיים שמקודמים ללא פיקוח הולם, כך גדלה חשיבות ניהול הגנת הסביבה באחריות. כשהסביבה נקייה יותר, אנשים בריאים יותר. הפחתת זיהום הסביבה תחסוך מיליארדים בבתי החולים ובטיפולים רפואיים לאלפי אנשים ותחסוך סבל וכאב לב לחולים ומשפחותיהם.

המשרד להגנת הסביבה אמור להגן על הציבור מפני גורמים מזהמים, אולם כיום אלה יודעים שלא יעשו להם כמעט דבר, מפני שהמשרד מוחלש וחסר יכולות אכיפה והרתעה.

הדרך למנוע את הסיכונים והאסונות, היא בהצטרפות למגמה העולמית ההולכת ומתגברת של נטישת דלקים מזהמים – גז, נפט ופחם – ומעבר לאנרגיות מתחדשות, ובעיקר אנרגיית שמש שארצנו משופעת בה, אך לא משכילה לנצלה. מעבר לאנרגיה מתחדשת ימנע את זיהום האוויר ויצמצם משמעותית את תנועת המכליות בים, כמו זו שגרמה לאסון הנפט/זפת.

 

הכותבת היא מנכלי"ת עמותת 'צלול'

 אירוע זיהום הזפת הוא כאזעקת אזהרה לציבור ולממשלה: ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם אירועי שפך בים