בלון או קלון

״אל תעצרו את נשימתכם״, אמר נתניהו בצהרי שני על הסיקורים הצפויים מעדותו של ניר חפץ בתיק 4000. למחרת היום קיבלה האמירה משמעות כפולה, כשבקשת הדחייה של פרקליטיו – התקבלה. עורכי דינו של נתניהו סירבו לקבל את חומרי החקירה החדשים מעדות ניר חפץ על המתנות והצמידים שקיבלה הגברת נתניהו בתיק 1000, כדי שיוכלו לעמוד בביהמ״ש ולטעון כשבידיהם הוכחה – שההדלפה לא הגיעה מכיוונם.

משלישי שנכפל בו כי טוב, נדחתה פתיחת העדות לשני הקרוב. שלושה שבועות מהיום, פרק ההגנה הקצר יחסית יסתיים, והחקירה הנגדית שתארך לפחות חודשיים ימים תיפתח. הקללה תהפוך על ידי פרקליטי ההגנה לברכה, אך ככל שהעד יובך על הדוכן כך הכותרות ימוזערו והדיווחים יוצנעו, במתכונת צמצום תוכניתו של ברדוגו בגל״צ.

אפרופו התוכנית המדוברת השבוע במסדרונות הכנסת – ובמאמר המוסגר: לא רק נתניהו הפך את התוכנית בגל״צ למוקד נאומו השבוע. גם בישיבת סיעת שס, הפליג דרעי בשבחה של התוכנית והסביר לחברים שהתנועה תצא עם הודעה מסודרת בתום הישיבה.

עוד זה מדבר בפני חברי הסיעה, והטלפונים הכשרים למחצה ברוח רפורמת שר התקשורת, צייצו הודעת גינוי בשם הח״כ הפעלתן אוריאל בוסו. ״נו, אני רואה שהחבר׳ה פה מהירים יותר מדי. רציתי להוציא משהו מסודר, אבל כעת זה מיותר״, הפטיר דרעי כמי שמלאכתו נעשתה על-ידי צעירים.

עם עין צופייה לציטוטים העומדים לצאת מבית המשפט בשבוע הבא, חזר נתניהו השבוע למתכונת ההתרסה נגד התקשורת. אותו מתכון מנצח בחירות, ששירת אותו במשך כעשור עד לשנתיים האחרונות בהן פג הקסם. אחד מהאישים שסייעו לאורך כל הדרך בהנחלת המסרים, היה האיש שיעלה בשני הקרוב על הדוכן, כאחד מעדי התביעה המרכזיים.

את העדות של אילן ישועה, הצליחו פרקליטי נתניהו להפוך, לפחות תדמיתית, לעדות הגנה. הסתירות בעדותו, המקרים הרבים בהם השפיע מחסדיו על פוליטיקאים בכירים אחרים והמיילים הנעלמים שנשלפו – סייעו לנתניהו לצאת מהעדות במצב של תיקו. מי שנכח באולם התרשם, כי בדרך להרשעת נתניהו, הפרקליטות תזדקק בהמשך לעדים מהימנים ויציבים יותר.

אילן ישועה אמור היה לבסס את המתת – בחלק הנוגע לאלוביצ׳ים, בעלי בזק ואתר וואלה. בכל מה שנוגע לנתניהו, ישועה עצמו הודה, כי בניגוד לפוליטיקאים אחרים – לא הייתה לו אינטראקציה ישירה עם ראש-הממשלה לשעבר. מי שאמורים להשלים את החלק בפאזל הנוגע לנתניהו – ולחבר בין המתת לבין התמורה – הם בעיקר שניים: ניר חפץ שהחל את עדותו השבוע, ובהמשך שלמה פילבר ששימש כמנכ״ל משרד התקשורת.

מאז חתם על עסקת עד המדינה, פילבר לא מסתיר את אהדתו הגלויה לימין ולראש-הממשלה לשעבר. אהדה לחוד ועדות לחוד: פילבר כמובן, לא מעוניין להפסיד את עסקת הזהב של עד המדינה עליה חתם, ולחזור לאחור בגלגל הזמן כמו עד המדינה בפרשת הצוללות, מיקי גנור, שחזר בו ממילתו והפך ללוח המטרה של הפרקליטות, חדורת הנקמה.

פילבר יעמוד בהתחייבותו הכתובה, אך יעשה זאת כמי שכפאו עד. בתורו, הוא ייצמד להתחייבותו במסגרת עסקת עד המדינה, ויעיד על כך שנתניהו שוחח עמו על קידום עסקת בזק-יס, אך מעבר לזה – בכוונתו לטעון בתוקף כי השיח היה ענייני, וכי ההחלטות כולן התקבלו על סמך המלצות הצוותים המקצועיים במשרד.

בשיחות סגורות, פילבר שב וטוען כי נתניהו פעל במסגרת תפקידו ומילא את חובתו – כראש ממשלה ולא כראש משפחה. התביעה הכללית שחוותה טראומה בחקירה הנגדית של ישועה שהגיע לביהמ״ש על ׳מצב הפעלה׳ עוין לנתניהו, מבינה היטב כי עדותו של פילבר שמביע את אהדתו לנאשם, עוד עלולה מבחינתם להפוך לעדות תביעה – נגד הפרקליטות.

עדות חפץ שתישמע בשבועות הקרובים, עשויה להפוך לעדות שעל פיה יוכרע תיק 4000. חפץ למעשה, אמור להניח את התשתית ל׳יסוד הנפשי׳ ולהוכיח שנתניהו היה מודע לכך שניתנו הטבות רגולטוריות בתמורה לסיקור האוהד באתר וואלה. השאלה הגדולה שמרחפת באוויר עוד בטרם החלה העדות היא, האם חפץ יצליח לספק לפרקליטות את הסחורה ולהעיד על מעשים ועובדות ולא רק על אווירה.

עוד בתקופת כהונתו היו משרי הליכוד שכינו את האיש ״חפץ חשוד״. ביבי עצמו היה ער וקשוב לחשדות ובתקופה המדוברת בכתב האישום, הגברת נתניהו ולא ראש הממשלה, החזירו את חפץ לקדנציה שנייה בלשכה. פרקליטי נתניהו, מתכוונים לרכוב בהמשך על גב הנמר ולטעון כי יחסי הנאמנות של חפץ היו נתונים בעיקר לרעיה ולא לבעל – ראש הממשלה.

כעת מגיע חפץ לשלב העדות כשהוא מוכן ומזומן לספק את הסחורה לפרקליטות, בלי סימני שאלה וללא הרהורי חרטה. פרקליטי נתניהו יוכיחו כי נתניהו חשד בחפץ, והשתמש בשירותיו במשורה כשהוא נמנע מלהסגיר מידע. את הפרטים המוכמנים הנוגעים לכך, הם מתכוונים לשלוף בשלב החקירה הנגדית, כשבפיהם הבטחה להפתעות מרעישות. אם עדותו של חפץ, תסתיים כמו עדות אילן ישועה – נתניהו יוכל לפתוח כבר בשלב זה של המשפט שמפניה ורודה.

הסיכוי לזיכוי על רקע האווירה הציבורית של מלחמת בני אור בבני חושך, נראה רחוק כמו הסיכוי הפוליטי להפלת הממשלה, אך אם המגמה שנראתה בעדות אילן ישועה תימשך, ניתן יהיה לומר ברוח ימי החנוכה המתקרבים, שבתוך העלטה הכבדה שנפלה עליו, נתניהו זוכה לראות מעט מן האור.

חיים שכאלה

אם ההתנהלות בתיקי נתניהו נראית כסחבת, מה נאמר ומה נדבר על המתרחש בתיק החקירה של אריה מכלוף דרעי, יו״ר שס? חקירת דרעי, כנשכח, החלה עוד לפני חקירה נתניהו אי שם בשנת 2016 לאחר שדרעי שב לממשלה אחרי גלות ארוכה.

לא רק דרעי עשה אז את ימיו הראשונים בתפקיד, אלא גם היועמ״ש אביחי מנדלבליט שעלה כיתה, כשהוקפץ מתפקיד מזכיר הממשלה לכס היועץ המשפטי. למעשה, ההחלטה לפתוח בבדיקה ולאחר מכן בחקירה בעניינו של דרעי, הייתה החלטתו הראשונה של מנדלבליט בתפקידו כיועץ משפטי לממשלה בכל הנוגע לחקירת אישי ציבור.

כשהחקירה נפתחה בתקופה שבה פרקליט המדינה ניצן אחז את מנדלבליט בגרונו, לפי הודאת בעל דין של היועמ״ש בקולו – מנדלבליט היה אז טירון בתפקיד. את המינוי כיועמ״ש, הוא צלח בקושי רב, אחרי חוות דעת חמורה של היועמ״ש היוצא דאז יהודה וינשטיין שסבר כי מנדלבליט אינו כשיר לשמש כיועמ״ש. מנדלבליט נכנס לתפקיד נטול משקל עצמי של אישיות משפטית שבאה להטביע חותם, סטייל אהרן ברק או מאיר שמגר ששימשו כיועצים משפטיים ונחשבו לאוטוריטה משפטית. את הלגיטימציה הוא שאב באותם ימים, מהגיבוי שהעניק לו פרקליט המדינה שי ניצן, ששלט בבניין ברחוב צלאח א-דין.

אנשים שפגשו את מנדלבליט באותם ימים ואינם נחשדים בתמימות יתרה, התרשמו שהאיש התלבט לפני שאישר לפתוח נגד דרעי בחקירה. מנדלבליט הבין שהחדשות אינם מבוססים דיים ולבסוף התנה את הסכמתו לאפשר פתיחה בחקירה, בכך שהיא תהיה מהירה וממוקדת. בלי מסע ציד ובלי רשתות דיג.

בפועל – ההפך קרה. לא נולדה האגורה שעברה בחשבון הבנק של דרעי או בני משפחתו, שלא עברה תחת מסרקות הברזל של המשטרה ופרקליטות המדינה. שש שנים של סחבת, כשאפילו חקירת נתניהו שנפתחה בשלב מאוחר יותר, הבשילה והפכה לכתב אישום שמתנהל בימים אלה ממש, בעוד אצל דרעי, שם התיק פשוט בהרבה, ההכרעה טרם התקבלה.

כהסבר לעינוי הדין מרחפות בחלל האוויר בצלאח א-דין שתי תובנות סותרות, האחת קונספירטיבית והשנייה מעט יותר רציונלית – וברשותכם, נפתח בקונספירציה האהובה על המגזר והמחנה: לפי אותה תאוריה, מנדלבליט אחז בגרונו של דרעי במכוון, כדי להגביל ולכבול דרכו את נתניהו ולמנוע מממשלת הימין לחולל שינויים מרחיקי לכת בתפקיד היועמ״ש.

התובנה הקונספירטיבית הזאת מעוררת קושי לנוכח העובדה שהסחבת בתיק נמשכת גם לאחר לכתו של נתניהו לעולם שכולו טוב – למנדלבליט. לפי ההיגיון הזה, אחרי שנתניהו הוגלה לאופוזיציה, היועמ״ש היה יכול לסגור את התיק בשלווה וברוגע תכף ומיד לאחר הקמת ממשלת השינוי.

אבל למה לעורר קושיות, כשהקונספציה רק הולכת ומתפתלת? בסביבת נתניהו משוכנעים שביבי המתעצם בסקרים, מהווה גם כיום את הדמון הגדול מול מערכת המשפט. שם מצביעים, על העובדה שהיועמ״ש סגר בשבוע אחרון עסקת טיעון מרוככת ומקלה עם ח״כ חיים כץ מהליכוד, הנחשב לידידו הקרוב של שר המשפטים גדעון סער, וזה אחרי שערב הבחירות האחרונות היועמ״ש הגיע לכנסת והרצה לח״כים באריכות מייגעת על חומרת העבירה. דרעי כמובן, היה שמח לקבל עסקה שכזאת וליהנות מחיים שכאלה.

ביד אחת, אומרים אנשי נתניהו, היועמ״ש סוגר את התיק לבכיר בליכוד שיכול להוות גשר ליום שאחרי נתניהו, בעוד בידו השנייה, הוא מקשה עם דרעי שנחשב לקליע הברק של נתניהו בסיעות החרדיות. עמידתו העיקשת של דרעי לימין נתניהו גם כיום, גורמת לכך שאף ח״כ חרדי סורר, אפילו ביהדות התורה, לא יוכל לסגור דילים מאחורי הקלעים על תמיכה שקטה בממשלה.

 גינוי דין

התובנה השנייה והפחות קונספירטיבית, גורסת כי עינוי הדין הממושך בעניינו של דרעי, לא נובע מתכנון זדוני של היועמ״ש אלא יותר מפחד קמאי. מנדלבליט אליבא דאותה גרסה, לא היה מסוגל לצאת חוצץ נגד פרקליט המדינה העוצמתי שי ניצן, שהאפיל עליו בתפקידו, ולפיכך דחה את ההכרעה עד למועד שאחרי סיום תפקידו של ניצן.

לפרקליט המדינה לשעבר, עבר ממושך וטעון עם דרעי, כמי שליווה את חקירות דרעי עוד משנות התשעים כעוזר לפרקליטת המדינה דאז, דורית בייניש. מי שקרא בעיון את המלצתו של מנדלבליט שקדמה לשימוע – ובאופן מעשי דחתה את מרבית המלצות הפרקליטות בנוגע לדרעי – הבין שלתובנה הזאת יש על מה להתבסס, בכתובים.

את דעתו על הלווייתן שהפך לסרדין, הבהיר היועמ״ש באותה המלצה – שנראתה כמו הזמנה לסגירת התיק. בניגוד לעמדת שי ניצן שעדיין שימש אז כפרקליט המדינה, הבהיר מנדלבליט כי התיק הנוגע לחשדות בשוחד שהובילו לפתיחת החקירה, נסגר מחוסר ראיות. זו הייתה רמיזה עבה כשק לעברו של פרקליט המדינה – שהוביל לפתיחת החקירה.

ההחלטה על סגירת מרבית האישומים, נראתה כמו מבוא לסגירת התיק כולו. גם האווירה הציבורית הייתה בשלה לצעד שכזה. בתקשורת הכללית נמתחה ביקורת מקיר לקיר ועינוי הדין ספג קיתונות של גינוי. ההנחה של כמה גורמים אופטימיים בסביבתו של דרעי באותה תקופה הייתה, כי מי שמונע ממנדלבליט לסגור את התיק הוא פרקליט המדינה ניצן ולפיכך אחרי פרישתו, תבוא גם ההכרעה.

לא רק תאוריית הקונספירציה נתקלה בקשיים עובדתיים, אלא גם ההנחה האופטימית – התנפצה אל סלעי המציאות. ניצן כידוע, פרש זה מכבר. בקדנציית ממשלת השינוי, החליף אותו עמית איסמן החיפאי – נטול האג׳נדה וחסר ההיכרות עם התיק. הנפשות החוקרות בפרקליטות הכלכלית התחלפו גם הן, ומנדלבליט נותר לבדו, כשהכלים הציבוריים והמשפטיים לסגירת התיק – עומדים לרשותו.

ההדלפות מכיוון הפרקליטות על עסקת טיעון בכפוף לקלון שהחלו לזלוג בשבועיים האחרונים, אינן מבשרות טובות. דרעי יישאר בכל קונסטלציה האיש שעל פי יישק דבר בשס, אך כל הסכמה בשלב הזה לעסקה שתכלול קלון, משמעותה, פרישה מיידית מהכנסת, מה שמבחינת דרעי – לא בא בחשבון. השאלה במקרה הזה, כמו בתיקי האלפים של נתניהו חשובה ומכרעת, לפענוח התמונה הכללית: מיהו הגורם שהדליף לתקשורת את המידע?

הוא זכאי

כל השוואה בין חקירתו הנסחבת של דרעי לחקירות ממושכות בעבר, כמו אלה של ליברמן בשנות האלפיים, אינה במקומה. בתיקי ליברמן מדובר היה בחיקורי דין שנערכו מעבר לים, עם עדים שנאלמו ונעלמו אי שם בנכר. אצל דרעי, העובדות פשוטות ומצויות בהישג צו. הושט ידך וגע בהן.

גם הסחבת הארוכה ביותר – סופה להיגמר. פחות משלושה חודשים לסיום תפקידו, וההכרעה הדרמטית בחקירת דרעי מונחת לפתחו של היועמ״ש – כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר. אלא שבניגוד לכל הפרסומים בימים האחרונים, הרי שבאופן רשמי – כפי שנחשף כאן לראשונה – לא התקבלה שום הצעה רשמית להסדר טיעון מטעם הפרקליטות. ההדלפות זורמות כמים, אך נכון לעכשיו, הנמענים הם אנשי תקשורת ולא עורכי הדין של הנחקר.

את ההנחיה לדחות כל הסדר עתידי תאורטי שיכלול הטלת קלון – שתמנע את המשך הכהונה הציבורית בכנסת ובממשלה – דרעי לא נתן, הואיל ולא נדרש לעניין. ליתר דיוק, זו הייתה המלצה של עורך הדין שמלווה אותו למעלה משני עשורים, נבות תל צור. דווקא בשל היותו פרקליט בעל ותק שכבר ייצג את דרעי בעבר, בתיק שלא הסתיים בזיכוי, המלצתו כבעל ניסיון, מסקרנת שבעתיים. ״אין שום סיבה ללכת על הסדר שיכלול קלון״, המליץ עו״ד נבות תל צור ללקוח כבר לפני חודש ימים, ״עדיף ללכת למשפט, כי אובייקטיבית – מצבנו בתיק יהיה טוב בהרבה מהסדר כזה שנקבל על עצמנו מראש בלי מאבק״.

בסביבתו של דרעי נשמר השקט המכוון בגובה פני הים, שמסתיר ומעלים את זרמי העומק. דווקא בלשכת נתניהו מתחזקת הקונספציה שכורכת את עינוי הדין של דרעי, ברצון של מנדלבליט להדק את העניבה סביב גרונו של האיש שהבטיח – ומקיים – לשמש כאריה לבנימין.

גם שעון מקולקל, מדייק פעמיים ביממה, וגם אחרי פרנואיד – אכן רודפים לפעמים. אבל בעת הזאת, כלל לא בטוח שידו של מנדלבליט בהדלפה המכוונת בעניין הקלון. ההדלפות לתקשורת, מגיעות נכון להיום דווקא מכיוון הפרקליטות ולא מלשכת היועמ״ש. דרעי עצמו, כאמור, לא קיבל באופן רשמי כל הצעה.

ייתכן מאוד שגם בשלב הזה אנו צופים בדקות ההכרעה של המשחק בין היועמ״ש שמעדיף לנקוט בשיטת בית הלל לבין הפרקליטות ברוחו ובצלמו של שי ניצן ועוזריו שנותרו בתפקיד, המתעקשים לנקוט בשיטת בית שמאי.

בין הפרשנויות השונות, נותר רק לקוות שזו הרואה בהדלפה על הקלון, מעין בלון ניסוי של הפרקליטות – קרובה יותר לאמת. אם כך הם פני הדברים, עוד לא אבדה תקוותו של דרעי שבימיו האחרונים בתפקיד, מנדלבליט יכפה את עמדתו ויקבל את ההחלטה הנכונה מול פרקליטות המדינה. לטובתו של דרעי, ולמענה של היהדות החרדית שנזקקת בימים טרופים אלה לנציגות חזקה ומנוסה, צריך לאחל הפעם, ולמנדלבליט דווקא: בהצלחה.