קשה ביותר, ובעצם בלתי אפשרי, להקיף במילים ספורות דמות אגדית כמו זו של הרב גרילק זצ"ל. בשורות הבאות אתן לזיכרונותיי ולרגשותיי להוליך אותי, כדי להעניק לאלה שלא הכירו את ר' משה אישית הצצה אל חייו העשירים והרב־גוניים.
בחודשים האחרונים הייתה לי הזכות העצומה לבלות שעות רבות במחיצתו של הרב גרילק, בניסיון להתחקות אחר עקבות חייו רבי האנפין, מאז שנות ילדותו המוקדמות בתקופת מלחמת העולם השנייה.
הרב גרילק היה אחד מאותם אנשים נדירים שיכלו לסעוד איתך בארוחת צהריים, ולספר לך כאילו היה זה אך אתמול שישב על ברכיו של האינטלקטואל האגדי, בעל התשובה הציוני, ד"ר נתן בירנבוים (כנראה האדם האחרון בדורנו שעוד פגש את היהודי הענק הזה), להמשיך ולתאר את עצמו כילד שומע בשידור חי את נאומו של היטלר ימ"ש, המחרף ומגדף את העם היהודי. מי שהאזין לו באותם רגעים יכול היה למשש את הפחד האימתני שחש ילד קטן שעבר את שנות השואה האיומה. לאחר מכן היה ממשיך ומתאר פגישה עם ה'חזון איש' ולקנח בנושאים אקטואליים בני זמנינו.
רבים מאיתנו אולי אינם מודעים לכך, אך לפעולות הקירוב וההסברה החלוציות של הרב גרילק הייתה, וממשיכה להיות, השפעה אדירה עד היום הזה. באחת ההזדמנויות תיאר הרב גרילק את הפגישות הארוכות שנערכו לפני עשרות שנים, עם שניים מעמיתיו, יבל"ח הרב ד"ר צבי ענבל והרב ד"ר שלום סרברניק, כדי למסד את תוכנית ה"אל כשל" שהיה הבסיס ההגותי והרעיוני של הסמינריונים הראשונים, שנועדו עבור הציבור החילוני האקדמאי. תוכניות אלה התפתחו בהמשך לסמינרי תנועת 'ערכים' וארגוני קירוב רבים אחרים בארץ ובחו"ל.
כחלק ממאמצים אלו יזם הרב גרילק את פרסומו של טור השקפה שבועי בעיתון 'מעריב'. הטור, בכותרת "דע את יהדותך", התקבל בהתלהבות רבה בכל רחבי הארץ, ורבים מעידים שהוא גרם להם לחולל שינוי בחייהם.
הגאון רבי משה שפירא זצ"ל ציין פעם כי הרב גרילק היה הראשון שהצליח לנסח רעיונות תורניים בעברית מודרנית. בלווייתו בליל רביעי התבטא הרב מרדכי נויגרשל, בעצמו מראשי תנועת הקירוב, שכל המרצים בארגוני הקירוב הם תלמידיו, גם אם אינם מודעים לכך. רבי משה, כך אמר, "יצר שפה של קירוב", שבה משתמשים כולם עד היום הזה. מאמץ אדיר נוסף של הרב גרילק היה הפקתו של 'ניצוצות', עלון בצבע מלא ובאיכות גבוהה, שהיה פורץ דרך בהנגשת היהדות לציבור החילוני (ובהמשך, גם החרדי), עם תכנים ברמה גבוהה בנושאי תורה ומדע, אמונה והשקפה.
מלבד פעולותיו הכבירות בעולם הקירוב, הן דרך האות הכתובה והן בהרצאותיו הרבות, הרב גרילק ניתב רבים מפעליו גם פנימה, ביצירת חומר קריאה כשר ומעורר השראה עבור הציבור החרדי, בעברית ובאנגלית.
מלכתחילה הוא נקרא על ידי הרב שך זצ"ל לכהן בתפקיד העורך הראשי של 'יתד נאמן' מייד עם הקמתו, ובהמשך עבר ועמד בראש מערכת 'משפחה', והנהיג אותנו במסגרת זו קרוב לשלושים שנה.
ברצוני לסיים את דבריי הקצרים והבלתי ממצים במשפט מפי אחד מגדולי התורה בדור האחרון, שהתבטא על אודות הרב גרילק.
אדם אחד, בעל כוונות טובות, ניגש פעם אל מרן הרב אלישיב זצ"ל וביקש לעורר מודעות על אודות בעיה כואבת הנוגעת לציבור החרדי. בתגובה העיר הרב אלישיב, ש"אם הרב משה גרילק יעורר את הנושא באחריות האופיינית לו, אפשר לכתוב על כך. אבל לאף אחד אחר אין כיום התכונות הדרושות למשימה כזו". הרב אלישיב אמר את הדברים בקשר לסדרת הכתבות שפרסם הרב גרילק ב'משפחה' בנושא תופעת הנוער המתמודד.