דרוש:  צדק ב"תיקי האלפים"

זה מספר שבועות שאין כל התקדמות בשמיעת העדים ב"תיקי האלפים" בבית המשפט המחוזי בירושלים, בשל פגרת הקיץ שתימשך עד ספטמבר. אבל השקט הוא מדומה בלבד וההתכתשות בין הצדדים נמשכת במלוא עוזה גם בימים אלה. הפרקליטות הודיעה לבית המשפט על כוונתה לשנות את סדר השמעת עדי התביעה, והסנגורים מצידם טוענים לעינוי דין ואף ל"תכסיסנות" שעומדת בבסיס הבקשות.

אלא שדווקא העניין הדרמטי ביותר לא העסיק מספיק את השיח הציבורי. מדובר בבקשה החריפה שהוגשה לביטול האישומים נגד בני הזוג אלוביץ' מחמת הגנה מן הצדק. הבקשה, שהוגשה ממש לאחרונה מטעם צוות ההגנה של האלוביצ'ים, שבראשו עומד עו"ד ז'ק חן, נפרשת על פני יותר מ-220 עמודים. הסנגורים של נתניהו, אגב, הודיעו שהם מצטרפים אליה.

הקריאה בבקשה של עו"ד חן מהפכת קרביים. למרות אורך המסמך הוא נקרא בנשימה עצורה, כספר מתח שבו משובצים גם מוטיבים של אימה. הטענות המשפטיות העומדות בבסיס הבקשה, ויותר מכך – התיאור העובדתי המטלטל – לא מאפשרים שלא לתמוך את הראש לפרקים ולהיאנח בייאוש במהלך הקריאה.

מה אין שם? אי מסירה מכוונת של חומר חקירה משמעותי לטובת הנאשמים תוך עריכת השלמת חקירה "פיראטית" במשרדי הפרקליטות, התעמרות בעדים שלא מסרו למשטרה את המידע המפליל ה"מבוקש" (זכור לרע ה"תרגיל" החמור שנעשה לניר חפץ), ניסיון לחבל ביחסים העדינים שבין נחקרים לסנגוריהם, השימוש הפסול ברוגלה ללא אישור כדין; ועוד ועוד.

גם הקורא הספקן והביקורתי ייווכח שהטענות שבמסמך, רובן ככולן, נתמכות בהפניות לפרוטוקולים "שחור על גבי לבן" ולעדויות מפורשות, כשביחס לפן מסוים קבע בית המשפט העליון עצמו, בחריפות חריגה, שהדבר "חושף התנהלות של הרשויות אשר סותרת מושכלות יסוד במשפטנו".

איני נכנס לשאלת המצב הראייתי בתיק שרבים מהפרשנים מבקשים לתת בו סימנים – לא פעם מתוך משאלות לב יותר מאשר התבססות על עובדות. אך גם אם נצא מנקודת מוצא שהיו די ראיות כדי להצדיק את הגשת כתב האישום, ואפילו ביחס לעבירת השוחד, הרי ברור שהמטרה אינה יכולה לקדש את כל האמצעים, ביניהם גם כאלה שהם בלתי כשרים בעליל.

לשם כך ממש נועדה ה"הגנה מן הצדק", שבנפרד מהשאלה האם יש ראיות מספיקות להוכחת האשמה, באה לפרוש הגנה על נאשמים בהקשר של הוגנות ההליך – כערך בפני עצמו, גם במקרים שאי ההוגנות לא נעשתה באופן מכוון. הוגנות זו היא אינטרס ציבורי משמעותי המשמר את אמון הציבור במערכת המשפט, שאין לה דיביזיות או טנקים וכל כוחה נשאב מהאמון שרוחש לה העם.

לכן מוצדקת "גביית מחיר" משפטי משמעותי בגין הפעולות הנפסדות שנעשו על ידי גופי האכיפה דווקא. וראוי שהמחיר יהדהד – למען טוהר ההליכים גם לעתיד לבוא.

הכותב הוא הסנגור הצבאי הראשי לשעבר בצה"ל, בעל משרד העוסק במשפט פלילי וצווארון לבן