מכירים את אלה שטוענים כי שערם הפך שיבה בגלל טריגר ספציפי – הצרות שעשה להם ילד מסוים, העבודה הבלתי אפשרית שבה עבדו, סכסוך משפחתי מתמשך או כל נסיבות בלתי נעימות אחרות?
מתברר שהם לא בהכרח דיברו בלשון מליצה. מחקר חדש של אוני' קולומביה האמריקאית מצא שיש קשר בין לחץ פסיכולוגי ושיער מאפיר אצל בני אדם. החדשות המדהימות באמת: התהליך הזה אינו בהכרח בלתי הפיך!
"בדיוק כפי שהטבעות בגזע עץ מספקות מידע על עשורים של חיי העץ, השיער שלנו מכיל מידע על ההיסטוריה הביולוגית שלנו", אומר פרופ' מרטין פיקאר, מרצה לרפואה התנהגותית ומבכירי עורכי המחקר. "כשהשערות נמצאות עדיין מתחת לעור, הן נתונות להשפעתם של הורמונים הקשורים לסטרס ולשאר דברים שמתרחשים בגוף ובנפש. כשהן מתחילות לצאת החוצה, השערות מתקשות לתוך צורה שמסמנת את חשיפתם לאלמנטים האלה".
כדי להוכיח את הקשר בין סטרס והאפרת שיער, החוקרים השתמשו בשיטה חדשה לצילום תמונות מפורטות מאוד של פיסות זעירות של השיער האנושי, שפותחה על ידי איילת רוזנברג, החוקרת הראשית. "אם אתה משתמש בעיניים שלך בלבד כדי להסתכל על שערה, תחשוב בדרך כלל שהצבע שלה אחיד", אומר פיקאר. "לעומת זאת, תחת סורק ברזולוציה גבוהה, תראה שינויים קטנים בצבע, וזה היה הדבר שבדקנו".
החוקרים ניתחו שערות שנלקחו מראשיהם של 14 מתנדבים שונים, שהתבקשו לכתוב יומן שבו תיעדו את רמות הסטרס שלהם. במהלך האנליזה, החוקרים הבחינו שחלק מהשערות האפורות התחילו לחזור לצבע הטבעי שלהן, תופעה שמעולם לא תועדה באופן מסודר. כאשר השוו את התמורות שעברו על השערות ליומן הסטרס של המשתתפים, הם מצאו קשר הדוק בין רמות הסטרס והשינויים הללו. כאשר הסטרס ירד, גם צבעה המקורי של השערה השתקם.
"מתנדב אחד, שסבל מעומס רב, יצא לחופשה", מספר פיקאר, "וחמש שערות שנלקחו ממנו חזרו להיות שחורות במהלך החופשה".
כדי להבין כיצד סטרס משפיע על צבע השיער, החוקרים מדדו את רמותיהם של אלפי חלבונים בשיער, וכיצד כמות של כל חלבון השתנתה לאורך השערה הנבדקת. הם מצאו ששינויי צבע היו כרוכים בשינויים ב-300 חלבונים שונים, ופיתחו מודל מתמטי שמציע כי שינויים הקשורים לסטרס במיטוכונדריה האנושית עשויים להסביר כיצד סטרס גורם להאפרת שערות.
"אנחנו שומעים לעיתים קרובות כי המיטוכונדריה היא תחנת הכוח של התא, אבל זה רק תפקיד אחד שלה", אומר פיקארד. "המיטוכונדריה היא כמו אנטנות קטנות בתוך התא שמגיבות למספר איתותים שונים, כולל סטרס פסיכולוגי".
לפני שאתם מתחילם לתלות תקוות בכך ששיער השיבה שלכם יחדש כנשר נעוריו, חשוב, כמו שאומרים בחוזים, לקרוא את האותיות הקטנות. להפחית סטרס בחיים זה תמיד רעיון טוב וחשוב לבריאות, אומרים החוקרים, אבל השגת היעד הזה לא מבטיחה את הפיכת תהליך ההאפרה של השיער.
"על בסיס המודל המתמטי שלנו, אנחנו חושבים שהשיער צריך להגיע לסף מסוים לפני שהוא מאפיר", אומר פיקאר. "בגיל העמידה, כשהשיער קרוב כל כך לסף הזה בגלל גיל ביולוגי וגורמים אחרים, סטרס ייתן לו את הפוש האחרון והוא יאפיר. אנחנו לא חושבים שהפחתת סטרס אצל בן שבעים ששערו היה אפור כבר שנים תגרום לשערות לחזור לצבען הטבעי, בדיוק כפי שסטרס שיופעל על ילד בן עשר לא יהיה מספיק כדי לגרום לו לשיער שיבה".
בסופו של דבר, אומרים החוקרים, למחקר יש השלכות משמעותיות הרבה יותר מענייני נראות שיער בלבד. "הבנת המנגנונים שמאפשרים לשערות אפורות, 'מבוגרות' לחזור למצבן 'הצעיר' הפיגמנטי, יכולה לתת לנו רמזים על מידת הגמישות של תהליך ההזדקנות האנושית בכלל וכיצד הוא מושפע מסטרס", אומרים החוקרים. "הדאטה שלנו מתווספת לגוף ראיות הולך וגדל המוכיח שההזדקנות האנושית איננה תהליך ביולוגי ליניארי וקבוע, וכי ניתן לפחות חלקית לעצור אותה או אפילו להפוך את כיוונה".
מיטוכונדריה
מיטוכונדריה היא צורת הרבים של המיטוכונדריון – אברון הנמצא בכל תא ותפקידו העיקרי הוא להפיק את האנרגיה הדרושה לתפקוד התא. האנרגיה המופקת באופן זה משמשת לבנייה ותנועה של חומרים בתוך התא – חלבונים, למשל.
רוב החומר התורשתי בתא (DNA) נמצא בכרומוזומים בגרעין התא, אולם מיעוט נמצא במיטוכונדריה, ויש לו מאפיין מיוחד במינו המשמש בין השאר לבדיקות בירור מוצא ואיתור משפחה.
